Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 664 →- סדר יום הושענא רבה. ובו יא סעיפים:
ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב: הגה ואין אומרים נשמת ואומרים מזמור לתודה ואומרים אין כמוך שמע ישראל וכו' כמו בי"ט ואומרים קדיש של אחר תפלת מוסף בניגון יום טוב ואין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מבית הכנסת ויש לומר פזמון זכור ברית כשיש מילה בהושענא רבה ואומרים אותו קודם אנא אזון חין כו': כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הו"ר מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא ליתרע מזליה גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כנ"ל: ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכפורים: הגה והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר כמו בעיו"כ [מנהגים] ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום כפור לפי שבחג נידונים על המים ונוהגים להתיר בו אגודו של לולב ומקיפים שבעה פעמים ומרבים תחנונים על המים:Ordre du jour de Hochaana Rabba. Il contient 11 séifim.
Le septième jour de Souccot, qui est Hochaana Rabba, on a l'usage d'ajouter des psaumes à la prière du matin, comme à Yom Tov. Haga (Rema) : Mais on ne dit pas Nichmat, et on dit le psaume « Mizmor letoda » ; et on dit « Ein kamokha » et « Chema Israël », etc., à la sortie du Séfer Torah, comme à Yom Tov ; et on dit le Kaddich qui suit la prière de Moussaf sur la mélodie de Yom Tov. Et on n'a pas l'habitude de faire un travail profane avant d'être sorti de la synagogue. Et il y a lieu de dire le pizmon (poème liturgique) « Zekhor berit » lorsqu'il y a une circoncision à Hochaana Rabba, et on le dit avant « Ana ezon 'hin, etc. ». Les Richonim, de mémoire bénie, ont écrit qu'il y a un signe, dans l'ombre projetée à la lumière de la lune la nuit de Hochaana Rabba, de ce qui arrivera à l'homme, à lui ou à ses proches, au cours de cette année. Mais il y a un avis selon lequel il ne faut pas s'y attacher, afin que sa bonne fortune (mazal) n'en soit pas ébranlée ; d'autant que beaucoup ne comprennent pas la chose en profondeur. Et il vaut mieux être intègre et ne pas chercher à connaître l'avenir ; c'est ce qui me semble juste. Et on ajoute un peu de bougies, comme à Yom Kippour. Haga (Rema) : Et les scrupuleux ont l'usage de s'immerger au mikvé avant l'aube, comme la veille de Yom Kippour [les Minhaguim] ; et certains ont l'usage de revêtir le kittel (vêtement blanc) comme à Yom Kippour. Car pendant la fête, on est jugé sur l'eau (les pluies de l'année). Et on a l'usage d'y délier le lien du loulav, on fait sept tours autour de la bima, et on multiplie les supplications pour l'eau.séif 1
- ונוטלים ערבה ביום זה מלבד ערבה שבלולב ואין מברכין עליה: הגה ונהגו ששמש בהכ"נ מביא ערבה למכור כמו שהיה המנהג בזמן שבית המקדש היה קיים [ר"ן פ' לולב וערבה]:Et on prend une branche de saule (arava) en ce jour, en plus du saule qui est dans le loulav, et on ne récite pas de bénédiction sur elle. Haga (Rema) : Et on a l'usage que le chamach (bedeau) de la synagogue apporte des branches de saule à vendre, comme c'était l'usage à l'époque où le Temple existait [le Ran, chapitre Loulav vaarava].
séif 2
- יש מי שאומר שאף ביום זה מקיפים בלולב ולא בערבה ולא נהגו כן אלא להקיף בו גם בערבה:Il y a un avis selon lequel, même en ce jour, on fait les tours avec le loulav et non avec le saule. Mais on n'a pas cet usage ; plutôt, on a l'usage de faire les tours avec le loulav, et aussi avec le saule.
séif 3
- שיעור ערבה זו אפילו עלה אחד בבד אחד: הגה מיהו מכוער הוא להיות עלה אחד בבד אחד [טור בשם רב האי] על כן נהגו לעשות ההושענות יפים משום זה אלי ואנוהו ושיעור ארכה כשיעור אורך ערבה שבלולב: הגה וכל הפוסל בערבה שבלולב פוסל בערבה זו (מדברי ר"ן פ' לולב וערבה) וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמים או שלש: הגה וי"א שצריך לנענע בה [טור בשם רש"י] ונהגו לעשות שתיהן מנענעין בה ואח"כ חובטין אותה:La mesure de ce saule est même d'une seule feuille sur une seule tige. Haga (Rema) : Toutefois, il est disgracieux d'avoir une seule feuille sur une seule tige [le Tour au nom de Rav Haï Gaon] ; c'est pourquoi on a l'usage de faire de belles hochaanot (bouquets de saules), en vertu de « Voici mon D.ieu, et je L'embellirai » (Exode 15, 2). Et la mesure de sa longueur est comme la mesure de la longueur du saule qui est dans le loulav. Haga (Rema) : Et tout ce qui rend invalide le saule du loulav rend invalide ce saule (d'après les propos du Ran, chapitre Loulav vaarava). Et on le frappe sur le sol ou sur un objet, deux ou trois fois. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il faut l'agiter [le Tour au nom de Rachi] ; et on a l'usage de faire les deux : on l'agite, puis on le frappe.
séif 4
- ואינה ניטלת אלא בפני עצמה שלא יאגוד דבר אחר עמה אבל אם יש בידו דבר אחר אין לחוש:Et on ne le prend que seul, sans attacher autre chose avec lui ; mais s'il a autre chose dans la main, il n'y a pas lieu de s'en inquiéter.
séif 5
- אין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפי' הגביה אותה שני פעמים אחד לשם לולב ואחד לשם ערבה וי"א שיוצא בה:On ne s'acquitte pas de son obligation avec le saule qui est dans le loulav, même s'il l'a soulevé deux fois, une fois au titre du loulav et une fois au titre du saule. Et certains disent qu'on s'en acquitte.
séif 6
- יש מי שאומר שאינו יכול ליטלה עם הלולב בשעה שהוא יוצא בה ידי חובתו עד אחר שיברך ויטול וינענע בתחלה ואם נטלה עובר משום בל תוסיף ואחר הנענוע הראשון יכול הוא ליטלה עם הלולב וכ"ש בשעת הקפה ואע"פ שמה שכתב שאם נטלה עובר משום בל תוסיף טעות הוא בעיני מכל מקום אין הפסד לחוש לדבריו וכתב עוד דגם אחר נטילה ונענוע צריך לתפוס הערבה לבדה להכיר שהיא חובה ובשעת החבטה יטלנה בפני עצמה ויוצא בה ידי חובתו: הגה והמנהג פשוט ליטול ערבה עם הלולב בשחרית בשעת הנענוע ובשעת הקפה עד שעת החבטה ונוטלים הערבה לבדה ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב כלל ואף הנוטלה עם הלולב נ"ל דלאחר שהקיף יסיר הלולב מידו ויאחז הערבה שהם ההושענות שעושין לבד כל זמן שאומרים תחנונים על המים ומנענעים ההושענות בשעה שאומרים ההושענות ואח"כ חובטים אותם:Il y a un avis selon lequel on ne peut pas le prendre (le saule de Hochaana Rabba) avec le loulav au moment où l'on s'acquitte de la mitsva du loulav, avant d'avoir récité la bénédiction, pris le loulav et l'avoir agité la première fois ; et s'il l'a pris avec, il transgresse l'interdit de bal tossif (ne pas ajouter aux mitsvot) ; et après la première agitation, il peut le prendre avec le loulav, et à plus forte raison au moment des tours. Et bien que ce qu'il a écrit — que s'il l'a pris il transgresse bal tossif — soit une erreur à mes yeux, de toute façon il n'y a pas de perte à tenir compte de ses propos. Et il a écrit encore que même après la prise et l'agitation, il faut tenir le saule seul, pour faire reconnaître que c'est une obligation ; et au moment de frapper, il le prendra seul et s'acquittera ainsi de son obligation. Haga (Rema) : Et l'usage répandu est de prendre le saule avec le loulav à Cha'harit, au moment de l'agitation et au moment des tours, jusqu'au moment de frapper, où l'on prend le saule seul. Et il vaut mieux ne pas le prendre du tout avec le loulav. Et même celui qui le prend avec le loulav, il me semble qu'après avoir fait les tours, il doit retirer le loulav de sa main et tenir seulement le saule, c'est-à-dire les hochaanot que l'on fait à part, tout le temps que l'on dit les supplications pour l'eau ; et on agite les hochaanot au moment où l'on dit les Hochaanot, puis on les frappe.
séif 7
- יש מי שאומר שהושענא שבלולב אע"פ שנזרקת אין לפסוע עליה [וע"ל סי' כ"א גבי ציצית]:Il y a un avis selon lequel la hochaana qui est dans le loulav (le saule du loulav), bien qu'elle soit jetée, il ne faut pas marcher dessus [et voir plus haut, siman 21, à propos des tsitsit].
séif 8
- יש מי שאומר שאסור ליהנות מן הערב' לאחר נטילתה אם לא התנה עליה מעיקרא דלכולה יומא אתקצאי למצותה: הגה ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות כדי לעשות בה מצוה [מהרי"ו ומהרי"ל]:Il y a un avis selon lequel il est interdit de tirer profit du saule après qu'on l'a pris, à moins d'avoir posé une condition à son sujet dès le départ, car il a été réservé (itktsé) pour toute la journée à sa mitsva. Haga (Rema) : Et on a l'usage de conserver les hochaanot pour la cuisson des matsot (à Pessa'h), afin d'accomplir avec elles une mitsva [le Mahari Weil et le Maharil].
séif 9
- יש מי שאומר שיש ליזהר שלא יקוץ ישראל ערבה למצוה משדה עכו"ם אפי' ברשות העכו"ם:Il y a un avis selon lequel il faut veiller à ce qu'un Juif ne coupe pas de saule pour la mitsva dans le champ d'un non-Juif, même avec la permission du non-Juif.
séif 10
- אם חל יום הושענא רבה ביום א' וקצצו עכו"ם ערבה בשבת והביאו כשרה: הגה מיהו אם צוה ישראל לקוצצ' ואיכא פרהסיא בדבר יש להחמיר אם יש לו ערבה אחרת [ב"י בשם תשו' רשב"א]:Si le jour de Hochaana Rabba tombe un dimanche, et que des non-Juifs ont coupé du saule pendant Chabbat et l'ont apporté, il est valable. Haga (Rema) : Toutefois, si un Juif lui a ordonné de le couper et que la chose est publique, il faut être rigoureux s'il a un autre saule [le Beit Yossef au nom des responsa du Rachba].
séif 11