Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 664 →- (א) רבה - נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר:(1) Rabba – les Juifs ont l'usage de rester éveillés la nuit de Hochaana Rabba, appelée nuit du saule (leil arava). Et l'ordre des lectures de cette nuit a déjà été imprimé.
séif katan 1
- (ב) כמו ביו"ט - לפי שבחג נידונין על המים והוא גמר החתימה ואומרים למנצח מזמור השמים מספרים ושארי מזמורים וקדושת מוסף נעריצך כמו ביו"ט:(2) Comme à Yom Tov – car pendant la fête, on est jugé sur l'eau, et c'est ce jour-là la fin de la signature du jugement ; et on dit les psaumes « Lamenatséa'h », « Mizmor », « Hachamayim mesaprim » et les autres psaumes de Yom Tov, et pour la Kedoucha de Moussaf, « Naaritsekha », comme à Yom Tov.
séif katan 2
- (ג) וא"א נשמת וכו' - אלא ישתבח דבאמת הוא חול:(3) Mais on ne dit pas Nichmat, etc. – mais seulement Yichtaba'h, car en vérité c'est un jour de 'hol (semaine).
séif katan 3
- (ד) כמו ביו"ט - ר"ל בניגון של יו"ט:(4) Comme à Yom Tov – cela veut dire : sur la mélodie de Yom Tov.
séif katan 4
- (ה) של חול - ויש מסירין מעצמן אפילו הכיס של מעות. ומה שגובין מעות אתרוג מפני שרוב הקהל מתאספין בהו"ר ויש ריוח לצדקה מזה [פמ"ג]:(5) Profane – et certains ôtent d'eux-mêmes tout objet profane, même la bourse d'argent. Et si l'on collecte à la synagogue l'argent de l'etrog (la participation à l'etrog communautaire), c'est parce que la majorité de la communauté se rassemble à Hochaana Rabba, et que cela procure un bénéfice pour la tsedaka [le Peri Megadim].
séif katan 5
- (ו) קודם אנא אזון חין - ויותר טוב לאומרו קודם החריז הבט לברית [אחרונים]:(6) Avant « Ana ezon 'hin » – et il vaut mieux le dire avant la strophe « Habet laberit » [les A'haronim].
séif katan 6
- (ז) כמו ביוה"כ - לפי שבחג נידונין על המים וכל חיי האדם תלויין במים והכל הולך אחר החיתום:(7) Comme à Yom Kippour – car pendant la fête on est jugé sur l'eau, et toute la vie de l'homme dépend de l'eau, et tout va d'après la signature finale.
séif katan 7
- (ח) קודם עלות השחר - וטוב יותר לטבול מבערב כדי ללמוד כל הלילה בקדושה. ואודות הזיווג הוא כמו בליל שבועות. ובליל טבילה ישמש ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן ר"מ במ"ב סק"ז ובה"ל שם:(8) Avant l'aube – et il vaut mieux s'immerger dès la veille au soir, afin d'étudier toute la nuit en sainteté. Et concernant les relations conjugales, c'est comme la nuit de Chavouot. Et la nuit de l'immersion (de sa femme), il aura des relations ; et voir ce que nous avons écrit plus haut, au siman 240, dans la Michna Beroura, séif katan 7, et dans le Biour Halakha là-bas.
séif katan 8
- (ט) הקיטל כמו ביוה"כ - שאז הוא גמר החתימה ובמדינתינו נהגו ללבוש בגדי שבת לבד הש"ץ לובש הקיטל:(9) Le kittel comme à Yom Kippour – car c'est alors la fin de la signature du jugement. Et dans notre pays, on a l'usage de porter des vêtements de Chabbat, seul l'officiant ('hazan) porte le kittel.
séif katan 9
- (י) ומקיפים ז' פעמים - כמו במקדש שהיו מקיפין המזבח בזה היום ז"פ:(10) Et on fait sept tours – comme au Temple, où l'on faisait le tour de l'autel ce jour-là sept fois.
séif katan 10
- (יא) ונוטלים ערבה ביום זה - זכר למקדש שנטילת ערבה היה שם הלכה למשה מסיני וכן היתה מצותה בכל יום משבעת הימים היו מביאין ערבות וזוקפין אותן הכהנים על צדדי המזבח ואח"כ באין העם ונוטלין אותן משם ומנענעין אותן. ולהכי לא תקנו לנוטלה כל ז' כמו בלולב דלולב אית ליה עיקר מן התורה דיום ראשון הוא מן התורה אף בגבולין עבדינן ליה זכר למקדש ערבה דלית לה עיקר מן התורה בגבולין די שנעבוד לה זכר למקדש יום אחד [גמרא] וקבעו יום ז' לערבה יותר מיום אחר כיון שבמקדש היה ג"כ יותר קדושה ביום זה שהרי היו מקיפין ז"פ ביום זה:(11) Et on prend une branche de saule en ce jour – en souvenir du Temple, car la prise du saule y était une halakha transmise à Moché au Sinaï ; et voici comment s'accomplissait sa mitsva : chacun des sept jours, on apportait des branches de saule, et les Cohanim les dressaient sur les côtés de l'autel ; ensuite le peuple venait, les prenait de là et les agitait. Et si l'on n'a pas institué de le prendre pendant les sept jours comme pour le loulav, c'est parce que le loulav a une base dans la Torah, puisque son premier jour est de la Torah même hors du Temple, et même en province (hors de Jérusalem) nous le faisons les autres jours en souvenir du Temple ; tandis que le saule, qui n'a pas de base dans la Torah en province, il suffit que nous le fassions en souvenir du Temple un seul jour [Guemara]. Et on a fixé le septième jour pour le saule plutôt qu'un autre jour, puisqu'au Temple aussi il y avait davantage de sainteté ce jour-là, car on faisait le tour de l'autel sept fois ce jour-là.
séif katan 11
- (יב) ואין מברכין עליה - שהוא רק מנהג נביאים שהנהיגו את העם לעשות כן ולא בתורת תקנה ולא שייך לברך ולומר וציונו:(12) Et on ne récite pas de bénédiction sur elle – car ce n'est qu'un usage des prophètes, qui ont habitué le peuple à agir ainsi, et non à titre de décret rabbinique ; il ne convient donc pas de réciter une bénédiction et de dire « et Il nous a ordonné ».
séif katan 12
- (יג) כמו שהיה המנהג וכו' - שהיו שלוחי ב"ד מביאין להן:(13) Comme c'était l'usage, etc. – car les émissaires du tribunal (beit din) leur en apportaient.
séif katan 13
- (יד) שאף ביום זה וכו' - ר"ל כמו בימים הקודמים שאין נוטלין הערבה שלא הוקבע ערבה רק ליום זה:(14) Que même en ce jour, etc. – cela veut dire : comme les jours précédents, où l'on ne prend pas le saule, car le saule n'a été fixé que pour ce jour-là.
séif katan 14
- (טו) ולא נהגו וכו' - גם בערבה. וטעם הדבר דבגמרא אית פלוגתא אם מקיפין בלולב או בערבה ודעה הראשונה ס"ל כמ"ד דמקיפין בלולב ומנהג העולם הוא כדי לצאת כל הדיעות שגם מ"ד בלולב אין פוסל אם מקיף בערבה וכן מ"ד בערבה אין פוסל אם מקיף בלולב [ב"י] ועיין לקמיה בס"ז בהג"ה והסכימו האחרונים דאם אין לולב בעיר יקיפו בהו"ר בערבה:(15) Mais on n'a pas cet usage, etc. – mais de faire les tours aussi avec le saule. Et la raison en est que, dans la Guemara, il y a une machlokèt (divergence) pour savoir si l'on fait les tours avec le loulav ou avec le saule ; et la première opinion (dans le Choulhan Aroukh) pense comme celui qui dit que l'on fait les tours avec le loulav ; et l'usage général a pour but de satisfaire toutes les opinions, car même selon celui qui dit qu'on les fait avec le loulav, il n'est pas invalidant de faire les tours avec le saule, et de même selon celui qui dit qu'on les fait avec le saule, il n'est pas invalidant de faire les tours avec le loulav [le Beit Yossef]. Et voir plus loin, au séif 7, dans la haga (glose du Rema). Et les A'haronim sont tombés d'accord que, s'il n'y a pas de loulav dans la ville, on fait les tours à Hochaana Rabba avec le saule.
séif katan 15
- (טז) ההושענות יפים - וטוב לכתחלה שיהיה עכ"פ ג' בדין ובשם האר"י כתבו ה' בדין:(16) De belles hochaanot – et il est bon, lekhat'hila (a priori), qu'il y ait au moins trois tiges ; et au nom de l'Ari, on a écrit qu'il en faut cinq tiges.
séif katan 16
- (יז) כשיעור אורך וכו' - דהיינו ג"ט דלא מצינו שהקילו בה אלא בפרט זה דעלה אחד וכו'. י"א דערבה של הו"ר יש ליטול הבדים בלתי קשורים אבל הרמ"ז חלק עליו וכתב דצריך לקשרם וכן מנהגינו:(17) Comme la mesure de la longueur, etc. – c'est-à-dire trois téfa'him (palmes), car nous ne trouvons pas qu'on ait été indulgent à son sujet, sauf sur ce détail d'une seule feuille, etc. Certains disent que, pour le saule de Hochaana Rabba, il faut prendre les tiges sans les attacher ; mais le Ramaz s'y est opposé et a écrit qu'il faut les attacher, et tel est notre usage.
séif katan 17
- (יח) וכל הפוסל בערבה שבלולב וכו' - וע"כ יש ליזהר שלא יהיה גזול ולא יבש והנה עכ"פ אם לא היה יבש אלא כמוש בודאי כשר. ומ"מ נ"ל דלכתחלה יותר טוב שיהיה לחין וראיה ממה דאיתא שם במשנה דף מ"ה דהיו מניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו והוא משום הידור מצוה:(18) Et tout ce qui rend invalide le saule du loulav, etc. – c'est pourquoi il faut veiller à ce qu'il ne soit pas volé ni sec. Mais en tout cas, s'il n'était pas sec mais seulement flétri, il est certainement valable. Néanmoins, il me semble que, lekhat'hila, il vaut mieux qu'il soit frais ; et la preuve en est ce qui est rapporté là-bas dans la Michna (Souka) page 45 : on les plaçait dans des bassines d'or afin qu'ils ne se flétrissent pas, et c'est en raison de l'embellissement de la mitsva (hidour mitsva).
séif katan 18
- (יט) על הקרקע או על הכלי - ובשם האר"י ז"ל כתבו דדוקא על הקרקע יחבוט ה' חבטות וטוב לחבוט תחלה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין וא"צ להסיר כל העלין:(19) Sur le sol ou sur un objet – et au nom de l'Ari, de mémoire bénie, on a écrit qu'il faut frapper précisément sur le sol, cinq coups. Et il est bon de frapper d'abord sur le sol cinq coups, puis sur des objets, pour détacher les feuilles ; et il n'est pas nécessaire de détacher toutes les feuilles.
séif katan 19
- (כ) שלא יאגוד דבר אחר עמה - כדי שיהא ניכר שהוא לשם מצוה. ומש"כ אין לחוש דלא חיישינן לחציצה:(20) Sans attacher autre chose avec lui – afin qu'il soit reconnaissable que c'est pour la mitsva. Et ce qu'il a écrit : « il n'y a pas lieu de s'en inquiéter », c'est parce que nous ne craignons pas ici l'interposition ('hatsitsa).
séif katan 20
- (כא) ויש אומרים שיוצא בה - היינו היכא דהגביה אותה פעם שני לשם ערבה דיש היכר בזה שהוא לשם מצוה. ודע דאפילו לדעה ראשונה דאינו יוצא בערבה שבלולב זהו דוקא כל זמן שהיא אגודה בלולב עם שאר מינים אבל אם התיר אגדו של לולב לאחר נטילה ונטל הערבה בפני עצמה פשיטא שיוצא בה:(21) Et certains disent qu'on s'en acquitte – c'est-à-dire lorsqu'il l'a soulevé une seconde fois au titre du saule, car il y a là un signe distinctif montrant que c'est pour la mitsva. Et sache que même selon la première opinion, selon laquelle on ne s'acquitte pas avec le saule du loulav, c'est uniquement tant qu'il est attaché dans le loulav avec les autres espèces ; mais s'il a délié le lien du loulav après la prise de celui-ci et a pris le saule seul, il est évident qu'il s'en acquitte.
séif katan 21
- (כב) ואחר הנענוע הראשון וכו' - הטעם דהא קי"ל דשלא בזמנו של המצוה אינו עובר על בל תוסיף עד שיכוין להוסיף על המצוה והכא כיון שעברה מצותו הוי שלא בזמנו והוא הלא לא כיון להוסיף על מצות לולב כ"א בשביל לקיחת הערבה:(22) Et après la première agitation, etc. – la raison en est que nous tenons pour règle qu'en dehors du moment de la mitsva, on ne transgresse pas bal tossif à moins d'avoir l'intention d'ajouter à la mitsva ; or ici, puisque sa mitsva est passée, c'est considéré comme « en dehors de son moment » ; et lui, n'est-ce pas, n'a pas eu l'intention d'ajouter à la mitsva du loulav, mais seulement d'agir pour la prise du saule.
séif katan 22
- (כג) טעות הוא בעיני - הוא אזיל לשיטתו דפסק לעיל בסימן תרנ"א סט"ו דבערבה והדס מוסיף בה כל מה שירצה:(23) Est une erreur à mes yeux – il suit sa propre méthode, car il a tranché plus haut, au siman 651, séif 15, que pour le saule et le myrte, on peut en ajouter autant qu'on le souhaite.
séif katan 23
- (כד) להכיר שהיא חובה - וכמש"כ בס"ה שמטעם זה אינה ניטלת אלא בפ"ע:(24) Pour faire reconnaître que c'est une obligation – et comme il est écrit au séif 5, que c'est pour cette raison qu'on ne le prend que seul.
séif katan 24
- (כה) ובשעת הקפה וכו' - טעם המנהג היה כדי לצאת כל הדיעות דיש אומרים דמקיפים בלולב וי"א דמקיפים בערבה וכנ"ל בס"ג:(25) Et au moment des tours, etc. – la raison de l'usage était de satisfaire toutes les opinions, car certains disent que l'on fait les tours avec le loulav, et certains disent que l'on fait les tours avec le saule, comme on l'a vu plus haut, au séif 3.
séif katan 25
- (כו) ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב - כדי שיקיים בשלימות מצות נטילת ערבה וכנ"ל בסעיף ה' וגם האר"י ז"ל הזהיר מאוד שלא לחבר הערבה עם הלולב:(26) Et il vaut mieux ne pas le prendre avec le loulav – afin d'accomplir pleinement la mitsva de la prise du saule, comme on l'a vu plus haut, au séif 5 ; et l'Ari, de mémoire bénie, a lui aussi fortement mis en garde contre le fait de joindre le saule au loulav.
séif katan 26
- (כז) דלאחר שהקיף יסיר הלולב מידו - ר"ל דלא כמו שאוחזין הלולב עם הערבה עד שעת החבטה ובזמנינו המנהג כמו שכתב הרמ"א שאין נוטלין הערבה עם הלולב כלל:(27) Qu'après avoir fait les tours, il doit retirer le loulav de sa main – cela veut dire : contrairement à l'usage de tenir le loulav avec le saule jusqu'au moment de frapper. Et de nos jours, l'usage est comme l'a écrit le Rema : on ne prend pas du tout le saule avec le loulav.
séif katan 27
- (כח) שהושענא שבלולב - וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום]:(28) Que la hochaana qui est dans le loulav – et il en va de même du saule de la hochaana (de Hochaana Rabba) : il ne faut pas le traiter avec mépris [le Birkei Yossef au nom du Séder HaYom].
séif katan 28
- (כט) ועיין לעיל סימן כ"א - ר"ל מה דמבואר שם בס"א בהג"ה:(29) Et voir plus haut, siman 21 – cela veut dire : ce qui est expliqué là-bas, au séif 1, dans la haga.
séif katan 29
- (ל) התנה עליה - עיין במ"א שמפקפק דלאו לכו"ע מהני תנאה אמנם הא"ר מתרץ דברי השו"ע וכן בבה"ל ביארנו דלכו"ע מהני בזה תנאי עי"ש באורך:(30) Avoir posé une condition à son sujet – voir le Maguen Avraham, qui doute et pense que la condition n'est pas efficace selon tous les avis ; toutefois, l'Eliya Rabba justifie les propos du Choulhan Aroukh, et de même, dans le Biour Halakha, nous avons expliqué que, selon tous les avis, une condition est efficace en ce cas ; voir là-bas en détail.
séif katan 30
- (לא) מעיקרא - עיין בבה"ל:(31) Dès le départ – voir le Biour Halakha.
séif katan 31
- (לב) אפילו ברשות העכו"ם - משום דסתם עכו"ם הקרקעות שלהם גזולים מאחרים ואינו מועיל רשותם לזה ונמצא כשקוצץ הישראל הוא הגוזל אלא יקצוץ עכו"ם ויתנם לישראל וה"ה כשקוצץ ישראל ונותן לחבירו שרי וכמו שכתבנו בסי' תרמ"ט ס"א במ"ב סקי"א ועיין בט"ז שכתב דבזה"ז לא אמרינן דסתמן גזולים הם ועיין לעיל בסימן תרל"ז ס"ג בהג"ה ובמ"ב ובה"ל ובסימן תרמ"ט ס"א בהג"ה ומ"ב ובה"ל כי הכל שייך לענינינו:(32) Même avec la permission du non-Juif – parce que, en général, les terres des non-Juifs ont été volées à d'autres, et leur permission n'est pas efficace pour cela ; il s'avère donc que, lorsque le Juif coupe le saule, c'est lui le voleur. Mais que le non-Juif coupe les branches et les donne au Juif. Et de même, lorsqu'un Juif coupe et donne à son prochain, c'est permis, comme nous l'avons écrit au siman 649, séif 1, dans la Michna Beroura, séif katan 11. Et voir le Taz, qui a écrit qu'à notre époque on ne dit pas qu'en général elles sont volées ; et voir plus haut, au siman 637, séif 3, dans la haga, dans la Michna Beroura et dans le Biour Halakha, ainsi qu'au siman 649, séif 1, dans la haga, la Michna Beroura et le Biour Halakha, car tout cela se rapporte à notre sujet.
séif katan 32
- (לג) והביאו כשרה - היינו אפילו צוה לו ישראל לקוץ בשבילו ובודאי עשה בזה עבירה אפ"ה אין לאסרו לצאת בה אח"כ משום מצוה הבאה בעבירה [דאחר כלות העבירה ליכא משום מצוה הבאה בעבירה] [מ"א בשם הרשב"א] ויש מאחרונים שמפקפקין בזה דע"כ לא מצינו ברשב"א שהתיר בזה אלא כשציוהו בע"ש סתם שיהיו מזומנת לו במו"ש והיה יכול לקצצה מבע"י ולכך אמרינן דבמלאכתו הוא עוסק אבל כשציוהו לקצוץ בשבת לא מוכח משם להקל ביש לו אחרת:(33) Et l'ont apporté, il est valable – c'est-à-dire même si un Juif lui a ordonné de le couper pour lui, et bien qu'assurément il ait commis par là une transgression ; malgré cela, il n'y a pas lieu d'interdire de s'en acquitter ensuite à cause du principe de mitsva haba'a ba'avera (mitsva accomplie au moyen d'une transgression) [car une fois la transgression achevée, il n'y a plus de problème de mitsva haba'a ba'avera] [le Maguen Avraham au nom du Rachba]. Et certains A'haronim doutent de cela, car nous ne trouvons chez le Rachba qu'il ait permis cela que lorsqu'il lui avait ordonné, la veille de Chabbat, de manière générale, que le saule soit prêt pour lui à la sortie de Chabbat, et que le non-Juif aurait pu le couper encore de jour ; c'est pourquoi nous disons qu'il s'occupe de son propre travail. Mais lorsqu'il lui a ordonné de le couper pendant Chabbat, on ne peut pas en déduire d'être indulgent lorsqu'on en a un autre.
séif katan 33
- (לד) יש להחמיר - אפילו לא ציוהו לקוצצו בשבת רק אמר שתהא מזומנת לו למו"ש:(34) Il faut être rigoureux – même s'il ne lui a pas ordonné de le couper pendant Chabbat, mais a seulement dit qu'il soit prêt pour lui à la sortie de Chabbat.
séif katan 34