Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 554 →- דברים האסורים בתשעה באב. ובו כה סעיפים:
תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמ' בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם:Choses interdites à Ticha BeAv. Il comporte vingt-cinq séifim.
À Ticha BeAv, il est interdit de se laver, de s'oindre, de porter des chaussures et d'avoir des relations conjugales ; et il est interdit de lire la Torah, les Prophètes et les Hagiographes, et d'étudier la Michna, le Midrach, la Guemara, les halakhot et les aggadot, parce qu'il est dit : « Les préceptes de Hachem sont droits, ils réjouissent le cœur » (Psaumes 19, 9) ; et les enfants de l'école (tinokot chel beit rabban) y cessent (leur étude). Mais on lit le livre de Iyov et les passages de malheur de Yirmeyahou ; et s'il y a parmi eux des versets de consolation, il faut les sauter.séif 1
- ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב:Et il est permis d'étudier le Midrach Eikha et le chapitre Elou Megalle'hin (troisième chapitre de Moèd Katan, sur les lois du deuil), et de même d'étudier le commentaire d'Eikha et le commentaire de Iyov.
séif 2
- יש מי שאוסר ללמוד ע"י הרהור:Il y a un avis selon lequel il est interdit d'étudier même par la pensée (sans prononcer).
séif 3
- ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל: הגה ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב: (מנהגים)Et il est permis de lire tout l'ordre des prières du jour, et le passage des sacrifices, et la Michna Eizéhou Mekoman, et la baraïta de Rabbi Ichmaël. Haga (Rema) : Et il est permis de réviser la paracha (lecture de la Torah du jour) à Ticha BeAv (Minhaguim).
séif 4
- עוברות ומניקות מתענות בט' באב ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור אבל בג' צומות אחרים פטורו' מלהתענו' ואעפ"י כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד (וע"ל סימן תק"ן סעיף א'):Les femmes enceintes et celles qui allaitent jeûnent le 9 Av et complètent le jeûne, de la même manière qu'elles jeûnent et complètent à Yom Kippour ; mais pour les trois autres jeûnes, elles sont exemptées de jeûner. Et néanmoins, il convient qu'elles ne mangent pas pour se délecter de nourriture et de boisson, mais seulement pour la subsistance de l'enfant (et voir plus haut, siman 550, séif 1).
séif 5
- חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן: הגה ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה והמקיל לא הפסיד:L'accouchée ('haya), pendant tous les trente jours, et de même le malade qui a besoin de manger, il n'est pas nécessaire d'évaluer (son état), mais on le fait manger immédiatement, car dans un cas de maladie les Sages n'ont pas décrété (le jeûne). Haga (Rema) : Toutefois, on a l'usage de jeûner tant qu'elles n'éprouvent pas une grande souffrance qui ferait craindre un danger ; et celui qui est indulgent n'a pas perdu.
séif 6
- רחיצה אסורה בט' באב בין בחמין בין בצונן אפי' להושיט אצבעו במים אסור:Se laver est interdit le 9 Av, aussi bien à l'eau chaude qu'à l'eau froide ; même tremper son doigt dans l'eau est interdit.
séif 7
- טבילה של מצוה בזמנה מותרת אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה הילכך לא תטבול בו וכן נהגו:L'immersion (tevila) de mitsva à son moment prescrit est permise ; mais à notre époque, il n'y a pas d'immersion à son moment (obligatoire le jour même) ; c'est pourquoi la femme ne s'immergera pas ce jour-là, et tel est l'usage.
séif 8
- אם היו ידיו מלוכלכו' בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך: הגה ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ דינו כמו ביום כפור וע"ל סימן תרי"ג ס"ג:Si ses mains étaient souillées de boue ou d'excréments, il est permis de les laver pour ôter la saleté ; et il ne lavera pas toutes ses mains, mais seulement selon le besoin pour ôter la saleté. Haga (Rema) : Et s'il a fait ses besoins, quant à savoir s'il est permis de se laver (les mains), sa loi est comme à Yom Kippour ; et voir plus loin, siman 613, séif 3.
séif 9
- נוטל אדם ידיו שחרית וצריך ליזהר שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו:On se lave les mains le matin, et il faut prendre garde à ne se laver les mains que jusqu'au bout des articulations des doigts.
séif 10
- ולאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו ואם היה לפלוף על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים רוחץ ומעבירו ואינו חושש דהוה ליה כטיט וכצואה שרוחץ כדרכו ואינו חושש:Et après avoir essuyé ses mains, alors qu'elles sont encore un peu humides, il les passe sur ses yeux. Et s'il y avait une sécrétion (lifloukh) sur ses yeux et qu'il a l'habitude de les laver à l'eau, il les lave et l'ôte, sans crainte, car c'est comme la boue et les excréments, qu'il lave de la manière habituelle sans crainte.
séif 11
- ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או לצרכי מצוה עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכן בחזרה מותר:Celui qui va accueillir son maître, ou son père, ou quelqu'un de plus grand que lui, ou pour les besoins d'une mitsva, traverse l'eau jusqu'au cou sans crainte ; et de même au retour, c'est permis.
séif 12
- ההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו ואינו חושש אבל בחזרה אסור:Celui qui va garder ses fruits traverse l'eau jusqu'au cou sans crainte ; mais au retour, c'est interdit.
séif 13
- הבא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחוץ במים: הגה ומותר לשרות מפה במים בערב תשעה באב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת ומקנח בה פניו ורגליו אפי' אינו עושה רק לתענוג שרי כיון שהיא נגובה: (טור)Celui qui revient de voyage et dont les pieds sont endoloris est autorisé à les laver dans l'eau. Haga (Rema) : Et il est permis de tremper une serviette dans l'eau la veille de Ticha BeAv, de la sortir de l'eau, et elle sèche ; et le lendemain il s'en essuie le visage et les pieds ; même s'il ne le fait que pour le plaisir, c'est permis, puisqu'elle est sèche (Tour).
séif 14
- סיכה אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש:L'onction n'est interdite que lorsqu'elle est faite pour le plaisir ; mais celui qui a des croûtes sur la tête s'oint de la manière habituelle sans crainte.
séif 15
- נעילת הסנדל דוקא של עור אבל של בגד או של עץ או של שעם (פי' קליפי עץ) וגמי מותר ושל עץ מחופה עור אסור:Le port de chaussures n'est interdit que pour celles de cuir ; mais celles de tissu, ou de bois, ou d'écorce (explication : écorces d'arbre) ou de jonc sont permises ; et celles de bois recouvert de cuir sont interdites.
séif 16
- אבל ומנודה שמהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר יחלוצו וכן בט' באב: הגה וכן במקום שדרים בין העכו"ם לא יחלוץ כי אם ברחוב היהודים וכן נהגו (טור והגהות מיימוני הגהות מרדכי רפ"ק):L'endeuillé et l'excommunié (menoudé) qui marchent en chemin sont autorisés à porter des chaussures, et lorsqu'ils arrivent en ville, ils les ôtent ; et de même à Ticha BeAv. Haga (Rema) : Et de même, dans un endroit où l'on habite parmi les non-Juifs, on n'ôtera les chaussures que dans la rue des Juifs ; et tel est l'usage (Tour, Hagahot Maïmoniyot, Hagahot Mordekhaï, début du premier chapitre).
séif 17
- יש מי שאומר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה ונכון הדבר משום לך לך אמרינן נזירא:Il y a un avis selon lequel le mari ne dormira pas, la nuit de Ticha BeAv, avec sa femme dans le même lit ; et la chose est juste, car nous disons (au nazir) : « Va, va, nazir, fais le détour, n'approche pas de la vigne ».
séif 18
- אם חל ט"ב בשבת מותר בכלן אפי' בתשמיש המטה: הגה ויש אוסרים בתשמיש המטה וכן נוהגין: (טור בשם ר"י ואגור ומנהגים):Si Ticha BeAv tombe un Chabbat, tout est permis, même les relations conjugales. Haga (Rema) : Et certains interdisent les relations conjugales, et tel est l'usage (Tour au nom du Ri, Agour et Minhaguim).
séif 19
- אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש:On ne salue pas son prochain (cheélat chalom) à Ticha BeAv ; et les gens simples qui ne savent pas et qui saluent, on leur répond à voix basse et avec gravité.
séif 20
- יש מי שאומר שלא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות והתול:Il y a un avis selon lequel on n'ira pas se promener au marché, afin de ne pas en venir à la plaisanterie, à la légèreté et à la moquerie.
séif 21
- מקום שנהגו לעשות מלאכה בט"ב עושין במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום ת"ח בטלים וכל הרוצ' לעשות עצמו תלמיד חכם לענין זה עושין ואפי' במקום שנהגו שלא לעשות מותר ע"י עכו"ם אפי' בביתו ופרקמטיא להרויח ולהשתכר במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אסור ובמקום שנהגו לעשות מותר אלא שממעט שאפי' משנכנס אב אנו ממעטין מלישא וליתן: הגה ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים) ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה מותרת ולחלוב הפרות טוב לעשות ע"י עכו"ם אם אפשר בעכו"ם:Dans un endroit où l'on a l'usage de travailler à Ticha BeAv, on travaille ; dans un endroit où l'on a l'usage de ne pas travailler, on ne travaille pas ; et en tout endroit, les talmidei 'hakhamim (érudits) cessent le travail, et quiconque veut se considérer comme un talmid 'hakham pour cette question peut le faire. Et même dans un endroit où l'on a l'usage de ne pas travailler, c'est permis par l'intermédiaire d'un non-Juif, même dans sa maison. Et le commerce, pour gagner et faire du profit, dans un endroit où l'on a l'usage de ne pas travailler, est interdit ; et dans un endroit où l'on a l'usage de travailler, c'est permis, mais on le diminue, car même dès l'entrée d'Av nous diminuons le commerce. Haga (Rema) : Et on n'a l'usage d'interdire le travail que jusqu'à midi (Minhaguim). Et on a l'usage d'être rigoureux jusqu'à midi pour tout travail qui prend un peu de temps, même un ouvrage de profane ; mais une chose qui ne prend pas de temps, par exemple allumer des bougies, ou nouer, et choses semblables, est permise. Et traire les vaches, il est bien de le faire faire par un non-Juif, s'il est possible d'en avoir un.
séif 22
- ומלאכת דבר האבד מותר כדרך שאמרו בחולו של מועד:Et un travail pour éviter une perte (davar haaved) est permis, de la manière dont on l'a dit pour 'Hol HaMoèd (les jours intermédiaires des fêtes).
séif 23
- כל העוש' מלאכ' בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה:Quiconque fait un travail à Ticha BeAv ne voit pas de signe de bénédiction de ce travail.
séif 24
- כל האוכל ושות' בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם:Quiconque mange et boit à Ticha BeAv ne verra pas la joie de Jérusalem ; et quiconque prend le deuil de Jérusalem mérite de voir sa joie. Et quiconque mange de la viande ou boit du vin lors de la seouda hamafseket, à son sujet le verset dit : « Et leurs fautes furent sur leurs os » (Ézéchiel 32, 27).
séif 25