Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 551 →- דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה. ובו יח סעיפים:
משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה דריע מזליה: הגה מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפי' בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד (מרדכי הל' ט"ב והגהות אשירי פ"ד דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין פרוכת של שבת אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון: (מהרי"ל)Règles de la semaine dans laquelle tombe le 9 Av. Ce siman contient 18 séifim.
Dès qu'entre le mois d'Av, on diminue la joie. Et un Juif qui a un procès avec un non-Juif doit l'esquiver (pendant ce mois), car sa constellation (mazal) est défavorable. Haga (Rema) : Pour une circoncision (mila) qui a lieu entre Roch 'Hodech et le 9 Av, on a l'usage que le mohel, le baal berit (le parrain) et le père de l'enfant portent des vêtements de Chabbat (Minhaguim) ; mais en dehors de cela, c'est interdit : même le Chabbat « 'Hazon » (qui précède le 9 Av), on ne change pas pour porter des vêtements de Chabbat, excepté la chemise seule (Mordekhaï, lois du 9 Av ; Hagahot Achéri, chapitre 4 de Taanit ; l'Agouda et le Rokéa'h). Mais on étend le rideau (parokhet) de Chabbat devant l'arche sainte, sauf si le 9 Av tombe Chabbat et est repoussé : alors on n'étend pas le rideau de Chabbat. Et celui qui se marie la semaine du Chabbat « Na'hamou » peut porter des vêtements de Chabbat le Chabbat « 'Hazon » (Maharil).séif 1
- מר"ח עד תענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור ובנטיע' של שמחה כגון אבורנקי של מלכי' שנוטעים לצל להסתופף בצילו או מיני הדס ומיני אהלי' ואם היה כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית) ואין נושאין נשים ואין עושין סעוד' אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: הגה ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים):De Roch 'Hodech jusqu'au jeûne, on diminue le commerce, ainsi que les constructions de joie, comme une maison nuptiale pour son fils, ou une construction de décoration et d'ornement (peintures et moulures), et les plantations de joie, comme l'avournéki des rois (bosquet d'agrément), qu'on plante pour avoir de l'ombre et s'abriter à son ombre, ou des espèces de myrte et des espèces d'aloès (ahalim). Et si son mur menaçait de tomber, bien qu'il soit une construction de joie, il est permis de le construire (et pour une mitsva, tout est permis) (Ran, fin du premier chapitre de Taanit). On n'épouse pas de femmes, et on ne fait pas de repas de fiançailles (erousin) ; mais se fiancer sans repas est permis, et même le 9 Av lui-même il est permis de se fiancer, de peur qu'un autre ne le devance. Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être rigoureux de ne pas se marier à partir du 17 Tamouz jusqu'après le 9 Av (Minhaguim).
séif 2
- שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ (פי' מעבירין על הבגדים אבן חלוק להחליקו. ערוך) שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב אבל אסור ללבשן בשבוע זה ונהגו לאסור אפי' כלי פשתן ואפי' בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרוי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן זה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא: הגה ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח וא"ז) אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובסת עכו"ם לכבס מר"ח ואילך אבל קודם ר"ח מותר לתת אע"פ שכובסת אחר ר"ח. (תוספות פ"ד דתענית ומהרי"ל):La semaine dans laquelle tombe le 9 Av, il est interdit de se couper les cheveux et de laver le linge, même si l'on ne veut pas le porter maintenant mais le ranger pour après le 9 Av ; et même si l'on n'a qu'une seule chemise, c'est interdit. De même, les vêtements lavés auparavant, que ce soit pour les porter ou pour en faire le lit, et même les serviettes pour les mains et les nappes de la table : c'est interdit. Notre lavage est permis, mais notre guihouts (explication : on passe sur les vêtements une pierre lisse pour les lisser. Aroukh) est interdit. Les vêtements de lin ne sont pas concernés par le guihouts : ils sont comme notre lavage, et c'est permis. Mais cela ne vaut que pour les lisser et les ranger jusqu'après le 9 Av ; mais il est interdit de les porter cette semaine. Et on a l'usage d'interdire même les vêtements de lin, et même notre lavage, que ce soit pour porter ou pour laver et ranger ; et on ne doit pas être indulgent en la matière, puisque tel est l'usage ; et à plus forte raison qu'il est possible que ce soit interdit aussi selon la stricte loi : car il y a un avis selon lequel ce qui est appelé « notre lavage » est celui des gens de Babel, dont le linge ne blanchit pas bien parce que leurs eaux sont troubles, car ce n'est pas une terre de montagnes et de collines comme la terre d'Israël ; tandis que le lavage des autres pays est peut-être comme le lavage de la terre d'Israël (qui équivaut au guihouts), et c'est interdit. De plus, il y a un avis qui explique que le guihouts, c'est laver avec de l'eau et de la cendre, ou du natron et de la saponaire (borit), et le lavage, c'est avec de l'eau seule ; or, de nos jours, on ne lave pas avec de l'eau seule ; il se trouve donc que tout lavage de notre époque est un guihouts, et c'est interdit selon la stricte loi, même pour les vêtements de lin, du moins pour les porter. Haga (Rema) : Et nous avons l'usage d'être rigoureux en tout cela depuis le début de Roch 'Hodech jusqu'après le jeûne, sauf pour une mitsva : par exemple, une femme qui porte des vêtements blancs (pendant ses jours de vérification) peut laver et porter des vêtements blancs, et en étendre sous elle (Rokéa'h et Or Zaroua) ; mais le 9 Av lui-même, elle ne portera pas de blanc, mais seulement une chemise vérifiée et propre (Hagahot Chaarei Doura). De même, en l'honneur du Chabbat, on porte des vêtements de lin et on étend des nappes blanches comme les autres Chabbatot. Et il est interdit de donner des vêtements à une blanchisseuse non juive pour les laver à partir de Roch 'Hodech ; mais avant Roch 'Hodech, il est permis de les lui donner, bien qu'elle les lave après Roch 'Hodech (Tossefot, chapitre 4 de Taanit, et Maharil).
séif 3
- לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו': הגה ונוהגין להחמיר מתחלת ר"ח לענין כיבוס אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז: (מנהגים)Après le jeûne, il est permis de se couper les cheveux et de laver le linge immédiatement. Et si le 9 Av tombe un dimanche, ou un Chabbat et qu'il est repoussé après le Chabbat, c'est permis pendant les deux semaines, aussi bien celle qui précède le jeûne que celle qui le suit. Et il y a un avis selon lequel on a l'usage d'interdire toute la semaine qui le précède, excepté le jeudi et le vendredi. Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être rigoureux dès le début de Roch 'Hodech concernant le lavage du linge ; mais pour la coupe de cheveux, on a l'usage d'être rigoureux dès le 17 Tamouz (Minhaguim).
séif 4
- אסור לעבריות לכבס בגדי העכו"ם בשבוע זו:Il est interdit aux femmes juives de laver les vêtements des non-Juifs cette semaine.
séif 5
- כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן אסור ללבוש בשבת זה: (ואנו מחמירין מראש חדש ואילך):Les vêtements neufs, qu'ils soient blancs ou teints, de laine ou de lin, il est interdit de les porter cette semaine (et nous sommes rigoureux à partir de Roch 'Hodech).
séif 6
- יש אומרי' שאסור לתקן בגדי' חדשי' ומנעלים חדשים בשבת זה ויש להחמיר בזה מר"ח: הגה וה"ה דאסור לקנותן וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י) ונהגו להקל בזה אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של עכו"ם שרי (תה"ד) וכן נהגו לתת לאומנים עכו"ם לתקן כלים חדשים תוך זמן זה כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר דלא עדיף משאר משא ומתן דממעט לן:Certains disent qu'il est interdit de confectionner des vêtements neufs et des chaussures neuves cette semaine, et il faut être rigoureux en cela dès Roch 'Hodech. Haga (Rema) : Et de même il est interdit de les acheter ; de même, un artisan juif a interdiction de les fabriquer pour d'autres, que ce soit contre salaire ou gratuitement (Teroumat Hadéchen et Beit Yossef). On a l'usage d'être indulgent en cela ; mais s'il est connu et notoire que le travail est celui d'un non-Juif, c'est permis (Teroumat Hadéchen). De même, on a l'usage de donner à des artisans non juifs la confection de vêtements neufs pendant cette période, afin qu'ils soient prêts après le jeûne. Toutefois, il est bien de le limiter là où c'est possible, car ce n'est pas mieux que le reste du commerce, que nous diminuons.
séif 7
- נשי דנהיגי דלא למשתי (פי' מלשון או בשתי או בערב) עמרא מדעייל אב מנהגא (ונוהגין שלא לקדש הלבנה עד אחר ת"ב) (מהרי"ל ודעת עצמו):Les femmes qui ont l'usage de ne pas monter la chaîne (machti) (explication : de l'expression « soit dans la chaîne, soit dans la trame », Lévitique 13, 48) de laine dès qu'entre le mois d'Av : c'est un usage (à respecter). (Et on a l'usage de ne pas sanctifier la lune (Kiddouch Levana) avant la fin du 9 Av) (Maharil, et avis propre du Rema).
séif 8
- יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין מראש חדש עד התענית ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז: הגה ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני) שאין שוחטים כי אם לצורך מצוה) כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו:Certains ont l'usage de ne pas manger de viande et de ne pas boire de vin cette semaine (mais le vinaigre de vin est permis) (Agouda et Maharil) ; et certains ajoutent à partir de Roch 'Hodech jusqu'au jeûne, et certains ajoutent à partir du 17 Tamouz. Haga (Rema) : Et on range le couteau d'abattage à partir de Roch 'Hodech (Rabbénou Yerou'ham, chemin 11, partie 3, et Hagahot Maïmoniyot), car on n'abat que pour une mitsva, par exemple pour un malade, ou pour Chabbat, ou une circoncision, ou un rachat du premier-né (pidyon habèn), et autres cas semblables.
séif 9
- יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון: הגה ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ק"ו) אלא נותנים לתינוק ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו לשתות הבדלה ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכין לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב בתוכה אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם וזה אפי' בערב ת"ב שרי (מנהגים ומהרי"ל) ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה: (ד"ע)Il y a un avis selon lequel ceux qui ont l'usage de ne pas manger de viande les jours mentionnés peuvent manger un plat dans lequel a cuit de la viande, mais ont interdiction de manger de la viande de volaille et de la viande salée, et de boire du vin en fermentation (vin nouveau) ; et il est permis de boire le vin de la Havdala et du Birkat Hamazon. Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être rigoureux de ne pas boire de vin au Birkat Hamazon ni à la Havdala (Responsa du Maharil, siman 106), mais on le donne à un enfant ; et là où il n'y a pas d'enfant, il est permis de boire soi-même le vin de la Havdala. Et lors d'un repas de mitsva, comme une circoncision, un rachat du premier-né, la conclusion d'un traité (siyoum) ou un repas de fiançailles, on mange de la viande et on boit du vin, tous ceux qui sont concernés par le repas ; mais il faut se limiter, pour ne pas en ajouter d'autres. Et dans la semaine où tombe le 9 Av, on ne doit manger de la viande et boire du vin qu'avec un nombre restreint (un minyan tout juste) ; et cela est permis même la veille du 9 Av (Minhaguim et Maharil), pourvu que ce ne soit pas le repas où l'on s'arrête (seouda mafseket, dernier repas avant le jeûne) (avis propre du Rema).
séif 10
- כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש: (ומותר לשתות כל שכר אפי' של דבש שקורים מע"ד):Quiconque mange de la viande dans un endroit où l'on a l'usage de l'interdire fait une brèche dans la clôture, et un serpent le mordra (cf. Ecclésiaste 10, 8). (Et il est permis de boire toute boisson enivrante, même celle de miel, qu'on appelle hydromel (mèd).)
séif 11
- תספורת שבוע זה אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור:La coupe de cheveux cette semaine, aussi bien celle de la tête que celle de toute pilosité du corps, est interdite.
séif 12
- ובזקן כל שמעכב את האכילה מותר:Et pour la barbe, tout poil qui gêne pour manger (la moustache), il est permis de le couper.
séif 13
- אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשב' שחל ט' באב להיות בתוכה: הגה מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי שמוציאים בהם רעי ומשתינין בהם הני ודאי משרא שרי ואפי' בבגדי שאר הקטנים נוהגים להקל: (ב"י)Il est interdit aux adultes de couper les cheveux des petits enfants et de laver leurs vêtements la semaine dans laquelle tombe le 9 Av. Haga (Rema) : Toutefois, les langes dans lesquels on enveloppe entièrement les tout-petits, et dans lesquels ils font leurs besoins et urinent, ceux-là sont assurément permis ; et même pour les vêtements des autres enfants, on a l'usage d'être indulgent (Beit Yossef).
séif 14
- מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת זו והכביד שערו מיקל בתער אבל לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר ובחול:Celui que le deuil d'un mort et celui de cette semaine-ci ont pressé coup sur coup, et dont la chevelure est devenue lourde, peut l'alléger avec un rasoir, mais pas avec des ciseaux ; et il lave son vêtement à l'eau, mais pas avec du natron ni avec du sable.
séif 15
- יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ת"ב: הגה ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל) ואפי' אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ בערב ת"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י' (אגודה) ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה כשאר שנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך (ת"ה סי' ק"ו) אפי' בע"ש של חזון אסור לרחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי"ו וב"י) ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת:Certains ont l'usage de ne pas se baigner à partir de Roch 'Hodech, et certains ne s'en abstiennent que cette semaine ; et certains jeûnent du 17 Tamouz au 9 Av. Haga (Rema) : Et pour une mitsva, c'est permis ; c'est pourquoi une femme nidda se lave et s'immerge (Maharil) ; et même si elle s'immerge la nuit du 10 Av, il lui est permis de se laver la veille du 9 Av si elle ne peut pas se laver la nuit du 10 (Agouda). Et il semble qu'il en va de même d'une femme qui porte des vêtements blancs (pendant ses jours de vérification) : elle peut se laver un peu selon son habitude, comme le reste de l'année, puisqu'elle ne le fait pas pour le plaisir mais pour une mitsva. Et on a l'usage de ne pas se laver, même à l'eau froide, à partir de Roch 'Hodech (Teroumat Hadéchen, siman 106) ; même la veille du Chabbat « 'Hazon », il est interdit de se laver, excepté la tête, le visage, les mains et les pieds, à l'eau froide (Maharil, Responsa du Maharil, siman 16, et Beit Yossef). Et certains sont indulgents pour le lavage de la tête à l'eau chaude pour celui qui en a l'habitude chaque Chabbat.
séif 16
- טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצוה: (וכן בפרי שלא ימצא אחר ט' באב מותר לברך ולאכלו בין המצרים) (בנימין זאב סימן קס"ג ותשובת מהרי"ל):Il est bien de prendre garde à ne pas dire la bénédiction Chéhé'héyanou pendant la période « entre les détresses » (bein hametsarim) sur un fruit ou sur un vêtement ; mais pour le rachat du premier-né, on la dit, et on ne laissera pas passer la mitsva (de même, pour un fruit qu'on ne trouvera pas après le 9 Av, il est permis de dire la bénédiction et de le manger pendant la période « entre les détresses ») (Binyamin Zeev, siman 163, et Responsa du Maharil).
séif 17
- צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם:Il faut prendre garde, du 17 Tamouz au 9 Av, à ne pas marcher seul de la quatrième à la neuvième heure (du jour) (car pendant ces heures domine le démon Ketev Meriri) ; et on ne frappera pas les élèves en ces jours-là.
séif 18