Michna Beroura 551

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 551 →

(א) ממעטין בשמחה - עיין במ"א דר"ל שאין שמחין בו כלל כמ"ש התוס' פ"ק דמגילה:
(1) On diminue la joie – voir le Maguen Avraham, qui veut dire qu'on ne se réjouit pas du tout en ce mois, comme l'ont écrit les Tossefot dans le premier chapitre de Meguila.
séif katan 1
(ב) לישתמיט מיניה - עד ר"ח אלול ועכ"פ עד אחר ט"ב:
(2) Qu'il s'esquive (qu'il évite le procès avec un non-Juif) – jusqu'à Roch 'Hodech Eloul, et en tout cas jusqu'après Ticha BeAv.
séif katan 2
(ג) ובעל ברית - היינו אותו שתופס התינוק על ברכיו בשעת המילה אבל המכניס והמוציא התינוק [שקורין קוואטער] אינו בכלל זה ומ"מ האשה המכנסת התינוק נוהגת ללבוש בגדי שבת שזה עיקר מצותה:
(3) Et le baal berit (parrain de la circoncision) – c'est-à-dire celui qui tient le bébé sur ses genoux au moment de la mila (circoncision) ; mais celui qui fait entrer et celui qui fait sortir le bébé [qu'on appelle kvater] n'est pas inclus dans cette règle. Toutefois, la femme qui fait entrer le bébé a l'usage de revêtir des habits de Chabbat, car c'est là l'essentiel de sa mitsva.
séif katan 3
(ד) ואבי הבן - ואמו:
(4) Et le père du nouveau-né – ainsi que sa mère.
séif katan 4
(ה) אין מחליפין - ואפילו הטלית. ולענין גילוח אם מותר לבעל ברית וכה"ג. עיין בשע"ת:
(5) On ne change pas de vêtements – et même le talit. Quant à savoir s'il est permis au baal berit et à ses semblables de se raser, voir le Chaarei Techouva.
séif katan 5
(ו) כ"א הכתונת לבד - שאינו לובש אלא מפני הזיעה ומטעם זה מותר להחליף גם הפוזמקאות וזה מותר אפילו בשבת שחל בו ט"ב. ובק"ק ווילנא נוהגין ע"פ הגר"א ללבוש בגדי שבת ויש משנים בגד אחד וכ"כ ר"י עמדין בשם אביו הגאון שצריך ללבוש בגדי שבת אפילו בשבת שחל בו ט"ב:
(6) Sauf la chemise seule – qu'on ne porte qu'à cause de la transpiration ; et pour cette raison il est permis de changer aussi les chaussettes, et cela est permis même le Chabbat où tombe Ticha BeAv. Dans la sainte communauté de Vilna, on a l'usage, d'après le Gaon de Vilna, de revêtir les habits de Chabbat (le Chabbat 'Hazon), et certains changent un seul vêtement ; et c'est aussi ce qu'a écrit Rabbi Yaakov Emden au nom de son père, le Gaon ('Hakham Tsevi), qu'il faut revêtir les habits de Chabbat même le Chabbat où tombe Ticha BeAv.
séif katan 6
(ז) פרוכת - וה"ה מפות ומכסאות:
(7) Le parokhet (rideau de l'Arche sainte) – et il en est de même des nappes et des housses (de la table de lecture et de l'Arche).
séif katan 7
(ח) מותר ללבוש וכו' - ואף אבי החתן והכלה לובשין בגד עליון של שבת לכבוד חתן וכלה:
(8) Il est permis de revêtir, etc. – et même le père du marié et celui de la mariée revêtent le vêtement de dessus de Chabbat en l'honneur du marié et de la mariée.
séif katan 8
(ט) בגדי שבת - ומ"מ בגדים חדשים אסור:
(9) Des habits de Chabbat – mais toutefois, des vêtements neufs sont interdits.
séif katan 9
(י) בשבת של חזון - ואפילו חל ט"ב בשבת אבל לאבי החתן אין להתיר באופן זה ללבוש שום בגד של שבת:
(10) Le Chabbat 'Hazon – et même si Ticha BeAv tombe un Chabbat ; mais au père du marié, on ne doit pas permettre dans ce cas de revêtir le moindre vêtement de Chabbat.
séif katan 10
(יא) ממעטים במשא ומתן - יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:
(11) On diminue le commerce – certains décisionnaires sont d'avis que cela signifie qu'il ne doit pas faire de commerce lié à la joie, par exemple acheter des ustensiles d'argent ou des articles pour la 'houppa (le mariage) et autres choses semblables ; mais un commerce ordinaire n'a pas du tout besoin d'être diminué. Et certains sont d'avis qu'en cette période il faut diminuer tout commerce et ne s'en occuper que dans la mesure de sa subsistance ; et c'est aussi ce qui ressort du siman 554, à la fin du séif 22, qu'il faut diminuer tout commerce. [Seulement, s'il s'agit d'une foire, on peut dire que c'est un cas de perte (davar haaved) et c'est permis selon tous les avis, s'il trouve alors la marchandise à meilleur prix.] Et à notre époque, on a l'usage d'être indulgent en tout cela, car tout est aujourd'hui considéré comme nécessaire à notre subsistance.
séif katan 11
(יב) ובבנין של שמחה - וה"ה כל בנין שא"צ לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור ואם שכר לנכרי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפילו בט"ב עצמו דנכרי אדעתא דנפשיה עביד וה"ה אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר מטעם זה. ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט"ב תע"ב. וביה"כ מותר דהוי מצוה דרבים:
(12) Et la construction de joie – et il en est de même de toute construction dont il n'a pas besoin pour son habitation et qu'il fait seulement pour plus de confort : c'est interdit. Et s'il a engagé un non-Juif avant Roch 'Hodech à forfait (bekablanout), tout est permis, et même le jour de Ticha BeAv lui-même, car le non-Juif agit pour son propre compte. Et de même, s'il a convenu à forfait avec le non-Juif de peindre sa maison, il est permis de peindre pour cette raison. Toutefois, s'il peut l'amadouer par une petite somme pour qu'il attende jusqu'après Ticha BeAv, qu'il soit béni. Et la construction d'une synagogue est permise, car c'est une mitsva publique.
séif katan 12
(יג) נוטה ליפול - ואפילו אם הוא בענין שאין בו משום סכנה [כגון שעומד הכותל בחצר ואפשר לסגור החצר ולא יכנס אדם לשם] אלא שיש לחוש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו ישבר החומה ויתקלקל יותר אפ"ה מותר לבנות אף שהוא בנין של שמחה שהרי אינו עושה בשביל שמחה כ"א בשביל הפסד:
(13) Qui menace de tomber – et même s'il s'agit d'un cas où il n'y a pas de danger [par exemple, le mur se trouve dans une cour et on peut fermer la cour pour que personne n'y entre], mais qu'il faut craindre une perte d'argent, par exemple si par sa chute la muraille se brise et s'abîme davantage, même dans ce cas il est permis de construire, bien que ce soit une construction de joie, puisqu'il ne le fait pas pour la joie mais à cause de la perte.
séif katan 13
(יד) ולצורך מצוה וכו' - כגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות דמדינא אפילו נשואין מותר בזה ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מילתא וע"כ מותר לעשות בית חתנות או לעשות בגדים חדשים לצורך נשואין שיהיה אחר ט"ב אבל מי שקיים פריה ורביה אסור בכל זה:
(14) Et pour les besoins d'une mitsva, etc. – par exemple, s'il n'a ni femme ni enfants et n'a pas de maison nuptiale, il est permis de construire une maison nuptiale ; car selon la stricte loi, même le mariage est permis dans ce cas, et si l'on n'a pas du tout l'usage d'épouser une femme en cette période, c'est parce que ce n'est pas de bon augure. C'est pourquoi il est permis de faire une maison nuptiale ou de confectionner des vêtements neufs pour un mariage qui aura lieu après Ticha BeAv ; mais celui qui a déjà accompli la mitsva de « croître et multiplier » cela lui est entièrement interdit.
séif katan 14
(טו) ואין נושאין - היינו אפילו בלא סעודה דבנשואין בלבד איכא שמחה ולהחזיר גרושתו מן הנשואין אפשר דשרי:
(15) Et on ne se marie pas – c'est-à-dire même sans festin, car dans le mariage seul il y a déjà de la joie ; et reprendre son ex-épouse divorcée, il se peut que ce soit permis.
séif katan 15
(טז) אבל ליארס וכו' - דאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה כ"כ וכ"ש דמותר להתקשר בכתיבת תנאים ומ"מ סעודה אסור לעשות אף באופן זה ואפילו בלא ריקודין ומחולות ואפילו בשבת אסור לעשות סעודה בשביל זה. מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מיקרי סעודה. ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך אפילו בלא אירוסין:
(16) Mais se fiancer, etc. – car dans des fiançailles (eroussin) sans festin il n'y a pas tellement de joie ; et à plus forte raison il est permis de s'engager par la rédaction des tenaïm (conditions préalables au mariage). Toutefois, il est interdit de faire un festin, même dans ce cas, et même sans danses ni rondes ; et même le Chabbat, il est interdit de faire un festin pour cela. Cependant, l'usage de manger des confiseries au moment de la rédaction des tenaïm ne s'appelle pas un festin. Et il est interdit de faire des danses et des rondes à partir du 17 Tamouz, même sans fiançailles.
séif katan 16
(יז) שלא יקדמנו אחר - ר"ל אף דאירוסין ג"כ יש שמחה קצת והי"ל לנו לאסור עכ"פ בט"ב לזה אמר דמותר מטעם שלא יקדמנו אחר:
(17) Pour qu'un autre ne le devance pas – il veut dire : bien que les fiançailles aussi comportent un peu de joie, et qu'on aurait dû les interdire au moins à Ticha BeAv, c'est pourquoi il dit que c'est permis pour la raison qu'un autre ne le devance pas.
séif katan 17
(יח) ונוהגין להחמיר שאין נושאין וכו' - היינו אפילו מי שלא קיים פו"ר:
(18) Et on a l'usage d'être rigoureux de ne pas se marier, etc. – c'est-à-dire même celui qui n'a pas encore accompli la mitsva de « croître et multiplier ».
séif katan 18
(יט) שאין נושאין וכו' - אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות:
(19) De ne pas se marier, etc. – mais pour les fiançailles, on n'a pas l'usage d'être rigoureux, et même un festin de fiançailles il est permis de faire.
séif katan 19
(כ) אסורין לספר - ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]. ולענין סריקת הראש אין להחמיר אפילו בשאר ימי השבוע:
(20) Il est interdit de se couper les cheveux – et concernant la coupe des ongles, il y a des divergences parmi les A'haronim ; mais pour les besoins d'une immersion rituelle obligatoire (tevilat mitsva), c'est certainement permis. Et de même en l'honneur du Chabbat, par exemple si Ticha BeAv tombe un Chabbat, il est permis la veille de Chabbat de se couper les ongles [A'haronim]. Et concernant le peignage de la tête, il n'y a pas lieu d'être rigoureux, même les autres jours de la semaine.
séif katan 20
(כא) ולכבס אפילו וכו' - דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:
(21) Et laver le linge, même, etc. – car cela paraît comme s'il détournait son attention du deuil.
séif katan 21
(כב) וכיבוס שלנו - היינו של חו"ל מותר לפי שאין הכיבוס יפה ככיבוס א"י וע"כ מותר לכבס ולהניח עד אחר ט"ב דאלו לכבס וללבוש בכל מקום אסור [ב"י]:
(22) Et notre lessive – c'est-à-dire celle de l'étranger (hors de la Terre d'Israël), est permise, car le lavage n'y est pas aussi beau que le lavage de la Terre d'Israël ; c'est pourquoi il est permis de laver et de mettre de côté jusqu'après Ticha BeAv, car laver pour porter est interdit en tout lieu [Beit Yossef].
séif katan 22
(כג) וכלי פשתן וכו' - היינו ישנים אבל לא בחדשים היוצאים מתחת המכבש:
(23) Et les vêtements de lin, etc. – c'est-à-dire des vêtements usagés, mais pas des neufs qui sortent de la presse.
séif katan 23
(כד) משום גיהוץ - אפילו בא"י וה"ה דאין בהם משום כיבוס שלהם:
(24) À cause du repassage – même en Terre d'Israël ; et il en est de même qu'il n'y a pas en eux d'interdit pour cause de leur lavage.
séif katan 24
(כה) אבל אסור ללבשן וכו' - היינו אפילו אם גיהצן או כיבסן קודם שבוע זו:
(25) Mais il est interdit de les porter, etc. – c'est-à-dire même s'il les a repassés ou lavés avant cette semaine.
séif katan 25
(כו) בין ללבוש בין לכבס ולהניח - ר"ל דנהגו לאסור אפילו לכבס ולהניח דללבוש מדינא אסור בכל גווני:
(26) Aussi bien pour porter que pour laver et mettre de côté – il veut dire qu'on a l'usage d'interdire même de laver et de mettre de côté, car laver pour porter est interdit selon la stricte loi dans tous les cas.
séif katan 26
(כז) דכיבוס שלנו וכו' - ר"ל מה שמוכח בגמרא דכיבוס שלנו מותר היינו רק לשל בני בבל וכו':
(27) Car notre lessive, etc. – il veut dire : ce qui ressort de la Guemara, que notre lessive est permise, ne concerne que celle des habitants de Babylone, etc.
séif katan 27
(כח) קרי לשל בני בבל - כצ"ל. וכן איתא בשו"ע דפוס ראשון מהמחבר בעצמו:
(28) Elle appelle (« notre lessive ») celle des habitants de Babylone – c'est ainsi qu'il faut lire (kakh tsarikh lomar). Et c'est aussi ce qui figure dans le Choulhan Aroukh de la première édition, publiée par l'auteur lui-même.
séif katan 28
(כט) עד אחר התענית - ומי שאין לו אלא חלוק אחד יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת:
(29) Jusqu'après le jeûne – et celui qui n'a qu'une seule chemise, il y a lieu de lui permettre de la laver depuis Roch 'Hodech jusqu'au Chabbat.
séif katan 29
(ל) מותרת לכבס - ר"ל אפילו בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:
(30) Elle est autorisée à laver – il veut dire : même dans la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 30
(לא) רק לובשת חלוק בדוק ויפה - ואם אין לה הסכימו הרבה אחרונים דמותרת ללבוש חלוק לבן דלצורך מצוה לא גזרו ועיין בדה"ח דמותרת ליתן לכובסת עכו"מ לצורך לבישת לבנים:
(31) Elle porte seulement une chemise vérifiée et belle – et si elle n'en a pas, de nombreux A'haronim sont d'accord qu'elle est autorisée à porter une chemise blanche, car pour les besoins d'une mitsva, les Sages n'ont pas décrété d'interdit. Et voir le Derekh 'Hayim, selon lequel elle est autorisée à donner son linge à une blanchisseuse non juive pour les besoins du port du blanc (pendant les sept jours de pureté).
séif katan 31
(לב) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן - המכובסים ומשמע ממה שאמר וכן שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויום וי"ו ובדרכי משה משמע שנהגו בזה לאיסור אכן אם אין לו כתונת לשבת יש להקל וע"י עכו"מ פשיטא דשרי אבל בתספורת אסור אפילו לכבוד שבת דבלא"ה אין רגילין לספר בכל שבוע [מ"א] ועיין בבה"ל:
(32) Et de même, en l'honneur du Chabbat, on porte des vêtements de lin – lavés. Et il ressort de ce qu'il a dit « et de même » que même en l'honneur du Chabbat il est permis de laver le jeudi et le vendredi ; mais dans le Darkhei Moché il ressort qu'on a l'usage d'interdire cela. Cependant, s'il n'a pas de chemise pour Chabbat, il y a lieu d'être indulgent ; et par l'intermédiaire d'un non-Juif, c'est évidemment permis. Mais la coupe des cheveux est interdite même en l'honneur du Chabbat, car de toute façon on n'a pas l'habitude de se faire couper les cheveux chaque semaine [Maguen Avraham]. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 32
(לג) ומציעין לבנים וכו' - היינו על השולחנות מותר להחליף לבנים אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור:
(33) Et on étend du blanc, etc. – c'est-à-dire que sur les tables, il est permis de changer pour des nappes blanches ; mais changer les draps pour des draps blancs, on a l'usage de l'interdire.
séif katan 33
(לד) לכבס מר"ח ואילך - ואפילו א"ל לכבס אחר ט"ב ג"כ אסור מטעם מנהגא [מ"א] ובספר א"ר צידד להקל ליתן לה מר"ח ואילך לכבס אחר ט"ב והביאו הפמ"ג ולענין כלי פשתן בודאי יש לסמוך ע"ז:
(34) Laver depuis Roch 'Hodech – et même s'il lui dit de laver après Ticha BeAv, c'est aussi interdit en raison de l'usage [Maguen Avraham]. Et dans le livre Eliya Rabba, il penche vers l'indulgence pour lui donner le linge à partir de Roch 'Hodech afin de le laver après Ticha BeAv ; et le Peri Megadim l'a rapporté. Et pour les vêtements de lin, on peut certainement s'appuyer sur cela.
séif katan 34
(לה) אחר ר"ח - וה"ה אפילו אם תכבס בשבוע שחל ט"ב:
(35) Après Roch 'Hodech – et il en est de même si elle lave dans la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 35
(לו) לאחר התענית מותר לספר וכו' - וק"ו שמותר בבשר ויין. ואותן הנוהגין איסור בבשר ויין עד שבת נחמו י"א דמנהגא של טעות הוא וא"צ התרה אבל הב"ח ומ"א הסכימו דצריך התרה. ובעוד שלא התירו אסורין ג"כ לספר ולכבס עד יום ה' מפני כבוד השבת ועיין במ"א מש"כ עוד בענין זה:
(36) Après le jeûne, il est permis de se couper les cheveux, etc. – et à plus forte raison (kal va'homer) il est permis de consommer de la viande et du vin. Et ceux qui ont l'usage de s'interdire la viande et le vin jusqu'au Chabbat Na'hamou, certains disent que c'est un usage erroné et qu'il n'a pas besoin d'annulation (hatarat nedarim) ; mais le Ba'h et le Maguen Avraham sont d'accord qu'il faut une annulation. Et tant qu'on ne l'a pas annulé, il est également interdit de se couper les cheveux et de laver le linge jusqu'au jeudi, où c'est permis en l'honneur du Chabbat. Et voir dans le Maguen Avraham ce qu'il a écrit encore à ce sujet.
séif katan 36
(לז) מיד - ועיין לקמן סימן תקנ"ח באחרונים דמצד מנהגא יש ליזהר בזה ביום עשירי עד חצות היום:
(37) Immédiatement – et voir plus loin, siman 558, chez les A'haronim, qu'en raison de l'usage il faut faire attention à cela le dixième jour (d'Av) jusqu'à midi.
séif katan 37
(לח) שנהגו לאסור - היינו היכי שחל בשבת ונדחה אבל חל ביום א' מותר אף לדעה זו:
(38) Qu'on a l'usage d'interdire – c'est-à-dire lorsqu'il (Ticha BeAv) tombe un Chabbat et est reporté ; mais s'il tombe un dimanche, c'est permis même selon cet avis.
séif katan 38
(לט) חוץ מיום ה' ויום וי"ו - שמותר לכבוד שבת ועיין לעיל בס"ק ל"ב. הצריך לילך למרחקים בשבוע שחל בו ט"ב מותר ליתן לכובסת עכו"מ לכבס בגדי פשתן לכמה שבתות שצריך על הדרך:
(39) Sauf le jeudi et le vendredi – où c'est permis en l'honneur du Chabbat ; et voir plus haut, séif katan 32. Celui qui doit partir au loin dans la semaine où tombe Ticha BeAv est autorisé à donner à une blanchisseuse non juive le soin de laver des vêtements de lin pour les nombreux Chabbatot dont il a besoin pendant le voyage.
séif katan 39
(מ) מתחלת ר"ח - ולא קודם שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו:
(40) Depuis le début de Roch 'Hodech – et pas avant, car la majorité de la communauté ne peut pas s'y tenir.
séif katan 40
(מא) מי"ז בתמוז - עיין לקמן בסט"ו במ"ב:
(41) Depuis le 17 Tamouz – voir plus loin, séif 15, dans la Michna Beroura.
séif katan 41
(מב) לכבס בגדי - אע"ג דמדינא שרי שהרי אין איסור כיבוס משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבלות והא לא שייך בכיבוס בגדי נכרים אפ"ה אסור מפני מראית העין שאין ניכר שהם של עכו"מ אמנם במקום שהעכו"מ יש להם מלבושים אחרים דניכר לכל שהם של עכו"מ יש להקל ובאין לו מה לאכול ודאי כדי חייו שרי עכ"פ:
(42) Laver les vêtements (d'un non-Juif) – bien que selon la stricte loi ce soit permis, puisque l'interdit de laver n'est pas dû à une interdiction de travailler, mais vise seulement à diminuer la joie et à manifester le deuil, et cela ne s'applique pas au lavage des vêtements des non-Juifs, c'est néanmoins interdit à cause de l'apparence (marit haayin), car on ne reconnaît pas qu'ils appartiennent à des non-Juifs. Cependant, dans un endroit où les non-Juifs ont d'autres types de vêtements, de sorte qu'il est reconnaissable pour tous qu'ils appartiennent à des non-Juifs, il y a lieu d'être indulgent. Et celui qui n'a pas de quoi manger, il est certainement permis (de le faire) au moins pour sa subsistance vitale.
séif katan 42
(מג) בשבוע זה - בזה אף לדידן לא נהיגין מר"ח מדלא כתב רמ"א דנוהגין אף בזה מר"ח כמו שכתב בסעיף שאח"ז [ח"א]:
(43) Dans cette semaine – pour cela, même chez nous, on n'a pas l'usage d'interdire dès Roch 'Hodech, puisque le Rema n'a pas écrit qu'on a l'usage d'interdire aussi cela dès Roch 'Hodech, comme il l'a écrit dans le séif suivant ['Hayé Adam].
séif katan 43
(מד) כלים חדשים - ובמקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש א"כ הוו בכלל מגוהצין ואסורין אפילו הם ישנים שהגיהוץ עושה אותן כחדשים ואסורין ללבוש בשבוע זו ומה"ט נהגו איסור בבגדי שבת ללבשן בשבת חזון דאע"פ שלבשן מכבר כמה שבתות עדיין גיהוצן ניכר והוי כחדשים:
(44) Des vêtements neufs – et dans un endroit où l'on a l'habitude de presser les vêtements avec une presse, ils sont donc inclus dans la catégorie des vêtements repassés, et ils sont interdits même s'ils sont usagés, car le repassage les rend comme neufs ; et il est interdit de les porter cette semaine. Et pour cette raison, on a l'usage d'interdire de porter les habits de Chabbat le Chabbat 'Hazon, car bien qu'il les ait déjà portés plusieurs Chabbatot, leur repassage est encore visible et ils sont comme neufs.
séif katan 44
(מה) מראש חודש ואילך - ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז וע"כ אין איסור קודם ר"ח דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור הלא מברך בשעת לבישה ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו. ולדעת המקילין דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור אפילו בשבת ובגדים שאינם חשובים כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיו"ב בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ר"ח ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א:
(45) À partir de Roch 'Hodech – et il s'agit du cas où il a acheté un vêtement fini tel quel et a récité Chehe'heyanou (la bénédiction « qui nous a fait vivre ») au moment de l'achat, avant le 17 Tamouz ; c'est pourquoi il n'y a pas d'interdit avant Roch 'Hodech. Car celui qui a acheté un vêtement non fini et l'a donné à un artisan pour le coudre récite la bénédiction au moment où il le revêt, et il est interdit de le porter dès le 17 Tamouz à cause de Chehe'heyanou. Et selon l'avis de ceux qui sont indulgents et disent qu'aux Chabbatot de la période des Bein HaMetsarim (les trois semaines) il est permis de réciter Chehe'heyanou, il est donc permis de porter des vêtements neufs aux Chabbatot des Bein HaMetsarim ; mais à partir de Roch 'Hodech, c'est interdit même le Chabbat. Et des vêtements qui ne sont pas si importants qu'il faille réciter sur eux Chehe'heyanou, par exemple des chaussures neuves, des chaussons et autres choses semblables, il est certainement permis de les acheter et de les porter du 17 Tamouz jusqu'à Roch 'Hodech. Et voir encore ce que nous avons écrit au séif 17 au nom du Gaon de Vilna.
séif katan 45
(מו) שאסור לתקן - ר"ל שאסור לעשות בגדים חדשים וכן אנפלאות שקורין זאקי"ן אסור לארוג ולצורך נשואין מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים דהא מדינא מותר לו אפילו לישא וכנ"ל בס"ק י"ד ואפילו בט"ב עצמו שרי לעשות ע"י עכו"מ לצורך נישואין [אחרונים]:
(46) Qu'il est interdit de confectionner – il veut dire qu'il est interdit de faire des vêtements neufs ; et de même, des chaussons qu'on appelle zoken (chaussettes), il est interdit de les tisser. Et pour les besoins d'un mariage, celui qui n'a ni femme ni enfants est autorisé à faire des vêtements neufs, puisque selon la stricte loi il lui est permis même de se marier, comme il a été dit plus haut, séif katan 14 ; et même le jour de Ticha BeAv lui-même, il est permis de les faire faire par un non-Juif pour les besoins d'un mariage [A'haronim].
séif katan 46
(מז) ומנעלים חדשים - וה"ה דאסור ללבשן:
(47) Et des chaussures neuves – et il en est de même qu'il est interdit de les porter.
séif katan 47
(מח) מראש חודש - דבירושלמי איתא והובא לקמן בס"ח דנהיגי שלא למישתי עמרא מדעייל ר"ח אב וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתיה הוי תחלת המלאכה:
(48) À partir de Roch 'Hodech – car il est rapporté dans le Talmud de Jérusalem, et cela est cité plus loin au séif 8, qu'on a l'usage de ne pas tendre la chaîne (de tissage) dès l'entrée de Roch 'Hodech Av ; et toute confection de vêtements est incluse dans cela, car tendre la chaîne est le début du travail.
séif katan 48
(מט) לקנותן - אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב ודומיא דאסרינן לעיל לענין כיבוס אפילו במכבסן להניח:
(49) Les acheter – même s'il a l'intention de ne pas les porter avant l'après-Ticha BeAv, à l'instar de ce que nous avons interdit plus haut concernant le lavage, même quand on lave pour mettre de côté.
séif katan 49
(נ) אסור לעשותן לאחרים וכו' - ואם אין לו מה יאכל שרי כמו באבל לאחר ג' ימים:
(50) Il est interdit de les faire pour d'autres, etc. – et s'il n'a pas de quoi manger, c'est permis, comme pour l'endeuillé après trois jours.
séif katan 50
(נא) להקל בזה - ומשמע דאפילו לישראל נהגו להקל ומיירי שנתנן לו קודם ר"ח דאלו אחר ר"ח פשיטא דאסור ליתן לו:
(51) D'être indulgent en cela – et il ressort que même pour un Juif (comme client) on a l'usage d'être indulgent ; et il s'agit du cas où il les lui a donnés avant Roch 'Hodech, car après Roch 'Hodech il est évidemment interdit de les lui donner.
séif katan 51
(נב) אבל אם ידוע וכו' - ר"ל דמדינא אומן העושה בשביל עכו"מ בודאי אינו שמח מזה ואין לאסרו רק משום מ"ע דיסברו שהוא של ישראל [ולזה קאמר בתחלה סתם אסור לעשותן לאחרים היינו אפילו לעכו"ם] ולזה קאמר אם ידוע ומפורסם וכו' מותר אפילו לקבל המלאכה אחר ר"ח ולעשותה:
(52) Mais s'il est connu, etc. – il veut dire que selon la stricte loi, l'artisan qui travaille pour un non-Juif ne se réjouit certainement pas de cela, et il n'y a lieu de l'interdire qu'à cause de l'apparence, car on penserait que c'est le vêtement d'un Juif. [Et c'est pourquoi il dit au début de façon générale « il est interdit de les faire pour d'autres », c'est-à-dire même pour des non-Juifs.] Et c'est pourquoi il dit : « s'il est connu et notoire, etc. », il est permis même d'accepter le travail après Roch 'Hodech et de le faire.
séif katan 52
(נג) לאומנים נכרים - ולא לישראלים כיון שהוא אחר ר"ח וכנ"ל. והטעם שהקילו בזה יותר מכיבוס דאסרינן לעיל בסוף סעי"ג לפי שעדיין אינן שלו ולא נקרא שמו עליו:
(53) À des artisans non juifs – et non à des Juifs, puisque c'est après Roch 'Hodech, comme il a été dit plus haut. Et la raison pour laquelle on a été plus indulgent en cela que pour le lavage, que nous avons interdit plus haut à la fin du séif 3, est que ces vêtements ne lui appartiennent pas encore et que son nom n'y est pas associé.
séif katan 53
(נד) למישתי עמרא - פי' שלא לעשות חוטי שתי מצמר [וה"ה משארי דברים] ואסמכוה בירושלמי על שם שבטלה אבן שתיה וכתב ב"י דאין נ"מ בין לו ובין לאחרים ובין בשכר ובין בחנם [ט"ז] וטוויית החוטין לתפור בהן בגדים מותר שאינו בכלל זה וכן מותר לעשות קרוני"ן שאורגין בעצים דלאו בכלל בגד הוא [מ"א]:
(54) Tendre la chaîne – explication : ne pas faire de fils de chaîne en laine [et il en est de même pour les autres matières] ; et on l'a appuyé dans le Talmud de Jérusalem sur le fait que la Pierre de fondation (even hachetiya, jeu de mots avec chetiya, « chaîne ») a cessé (d'être en fonction). Et le Beit Yossef a écrit qu'il n'y a pas de différence entre le faire pour soi ou pour d'autres, ni entre le faire contre salaire ou gratuitement [Taz]. Et le filage des fils pour coudre avec eux des vêtements est permis, car ce n'est pas inclus dans cela ; et de même il est permis de faire des paniers (kronen) qu'on tresse avec du bois, car ce n'est pas de la catégorie du vêtement [Maguen Avraham].
séif katan 54
(נה) עד אחר ט"ב - עיין לעיל סימן תכ"ו ס"ב ובמשנה ברורה שם:
(55) Jusqu'après Ticha BeAv – voir plus haut, siman 426, séif 2, et dans la Michna Beroura là-bas (au sujet de la sanctification de la lune).
séif katan 55
(נו) שלא לאכול בשר וכו' - ומיד שהתפללו הקהל ערבית במוצאי שבת אע"פ שהיחיד לא התפלל עדיין והוא בתוך סעודתו אסור בבשר ויין וה"ה בר"ח לדידן [מ"א] אבל שארי אחרונים כתבו דבמוצאי שבת אם הוא לא התפלל עדיין מותר בבשר ויין דכיון שאומרים רצה בבה"מ שייך אצלו שבת:
(56) De ne pas manger de viande, etc. – et dès que la communauté a prié Arvit à la sortie de Chabbat, bien que le particulier n'ait pas encore prié et qu'il soit au milieu de son repas, la viande et le vin lui sont interdits ; et il en est de même à Roch 'Hodech selon notre usage [Maguen Avraham]. Mais les autres A'haronim ont écrit qu'à la sortie de Chabbat, s'il n'a pas encore prié, la viande et le vin lui sont permis, car puisqu'il dit Retsé dans le Birkat HaMazone, le Chabbat le concerne encore.
séif katan 56
(נז) ומותר בחומץ וכו' - היינו אף בחומץ שנעשה מיין וכשנכנס שבת זו היה עדיין יין מותר כיון שעכשיו הוא חומץ ואין שמחה בשתייתו. וחומץ לענינינו מקרי כל שבני אדם נמנעין לשתותו מפני חמיצותו:
(57) Et il est permis de boire du vinaigre, etc. – c'est-à-dire même du vinaigre fait de vin, et même si, lorsque ce Chabbat est entré, c'était encore du vin, c'est permis puisque maintenant c'est du vinaigre et qu'il n'y a pas de joie à le boire. Et s'appelle vinaigre pour notre sujet tout liquide que les gens s'abstiennent de boire à cause de son acidité.
séif katan 57
(נח) מר"ח עד התענית - ור"ח בכלל וכן המנהג במדינותינו:
(58) De Roch 'Hodech jusqu'au jeûne – et Roch 'Hodech y est inclus ; et tel est l'usage dans nos contrées.
séif katan 58
(נט) מי"ז בתמוז - דמאז התחיל הפורענות של החורבן וכ"ז בימות החול אבל בשבת אין רשאי להחמיר בזה דאף אם חל ט"ב בשבת מותר ונדחה על יום א' וכדלקמן בתקנ"ד ואפי' אם קיבל עליו בפירוש שלא לאכול בשר מי"ז בתמוז והלאה מותר בשבתות [וכן בסעודת מצוה] דכל הנודר אדעתא דמנהגא נודר ואין דעתו על שבת אם לא שהוציא זה בפירוש בלשון נדר שאמר הרי עלי שלא לאכול בשר מי"ז בתמוז יש מחמירין:
(59) Depuis le 17 Tamouz – car c'est alors qu'a commencé le malheur de la destruction (du Temple). Et tout cela s'applique en semaine ; mais le Chabbat, on n'a pas le droit d'être rigoureux en cela, puisque même si Ticha BeAv tombe un Chabbat, c'est permis et il est reporté au dimanche, comme on le verra plus loin, au siman 554. Et même s'il s'est engagé explicitement à ne pas manger de viande à partir du 17 Tamouz, c'est permis les Chabbatot [et de même lors d'un repas de mitsva], car quiconque fait un vœu le fait en fonction de l'usage, et son intention ne portait pas sur le Chabbat ; à moins qu'il ne l'ait exprimé explicitement sous forme de vœu en disant : « Je m'engage à ne pas manger de viande à partir du 17 Tamouz » ; dans ce cas, certains sont rigoureux.
séif katan 59
(ס) ומצניעין מר"ח ואילך וכו' - עד עשירי באב ובמקום הדחק יש להקל ולשחוט בט"ב אחר חצות אכן אם חל ט"ב ביום ה' לכו"ע מותר לשחוט אחר חצות לכבוד השבת וכתב המ"א וא"ר דבמדינתינו שמנהג הנכרים שאין אוכלין בשר ביום ו' וז' ושמא יטרף ולא ימצא קונים לבשר טריפה מותר לשחוט גם ביום ד' [דאל"כ ממנעי ולא שחטי] כדי שאם יטרף יהיה מוכן לו על יום ה' למכור:
(60) Et on s'abstient à partir de Roch 'Hodech, etc. – jusqu'au dix Av. Et en cas de nécessité pressante, il y a lieu d'être indulgent et d'abattre à Ticha BeAv après midi. Cependant, si Ticha BeAv tombe un jeudi, selon tous les avis il est permis d'abattre après midi en l'honneur du Chabbat. Et le Maguen Avraham et l'Eliya Rabba ont écrit que dans nos contrées, où l'usage des non-Juifs est de ne pas manger de viande le vendredi et le samedi, et de crainte que la bête ne s'avère terefa (impropre à la consommation) et qu'on ne trouve pas d'acheteurs pour la viande terefa, il est permis d'abattre aussi le mercredi [car sinon ils s'abstiendraient et n'abattraient pas], afin que si elle s'avère terefa, elle soit prête à être vendue (aux non-Juifs) le jeudi.
séif katan 60
(סא) לחולה - אפילו חולה קצת ואף דבסימן תקנ"ד סק"ט כתב המ"א דנהגו קצת יולדות מז' באב ואילך למנוע מבשר ויין היינו שלא במקום חולי. ומי שחכר מהשר להאכיל בשר לערלים ואם לא ישחוט יפסיד אזי יתן מכל בהמה לעני חולה איזה חתיכה וא"א לכזית בשר בלא שחיטה [ח"א]:
(61) À un malade – même un malade léger. Et bien qu'au siman 554, séif katan 9, le Maguen Avraham ait écrit que certaines accouchées ont l'usage de s'abstenir de viande et de vin à partir du 7 Av, c'est lorsque ce n'est pas un cas de maladie. Et celui qui a pris à ferme auprès du seigneur le droit de fournir de la viande aux non-Juifs, et s'il n'abat pas il subira une perte, qu'il donne de chaque bête un morceau à un pauvre malade, car il est impossible d'obtenir un kezayit de viande sans abattage (rituel) ['Hayé Adam].
séif katan 61
(סב) וכיוצא בו - כגון של פדיון הבן. וסעודה שעושין בלילה שלפני מילה אינה סעודת מצוה [יד אפרים]:
(62) Et ce qui lui ressemble – par exemple le repas du pidyon haben (rachat du premier-né). Et le repas qu'on fait la nuit précédant la mila n'est pas un repas de mitsva [Yad Efraïm].
séif katan 62
(סג) מותרים בתבשיל - אבל שומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף תבשיל של בשר ודוקא בתבשיל של בשר אבל אם רק נתבשל בקדרה של בשר פשיטא דמותר [אחרונים]. ונראה כל שנפל בשר לתבשיל ויש ס' פשיטא דשרי:
(63) Ils sont permis dans un plat cuisiné – mais la graisse de viande a la loi de la viande elle-même, et il est interdit de manger un plat qui contient de la graisse. Et aujourd'hui, tout le monde a l'usage d'interdire même un plat de viande. Et cela ne vaut que pour un plat de viande ; mais s'il a seulement été cuit dans une marmite de viande, c'est évidemment permis [A'haronim]. Et il semble que chaque fois que de la viande est tombée dans un plat et qu'il y a soixante fois (son volume, chichim), c'est évidemment permis.
séif katan 63
(סד) ואסורים בבשר עוף - ומ"מ מי שא"א לו לאכול מאכלי חלב מותר לו לאכול בשר עוף או בשר מלוח ג' ימים. ומינקת שחלב רע לתינוק כשאינה אוכלת בשר יש להקל אף בבשר בהמה:
(64) Et ils sont interdits de manger de la viande de volaille – toutefois, celui qui ne peut pas manger d'aliments lactés est autorisé à manger de la viande de volaille ou de la viande salée de trois jours. Et une nourrice dont le lait devient mauvais pour le bébé lorsqu'elle ne mange pas de viande, il y a lieu d'être indulgent, même pour la viande de bétail.
séif katan 64
(סה) ובשר מלוח - אפילו מזמן מרובה דמ"מ אית ביה שמחה קצת:
(65) Et la viande salée – même depuis longtemps, car il y a toutefois en elle un peu de joie.
séif katan 65
(סו) תוסס - דהיינו תוך ג' לדריסתו שהוא מתוק ואינו חזק ופסול לגבי מזבח וכן כל אלו הנ"ל מ"מ קבלו אבותינו עליהם לאסור כל מיני בשר ויין:
(66) Fermentant (vin nouveau) – c'est-à-dire dans les trois jours qui suivent son foulage, où il est doux et pas fort, et invalide pour l'autel. Et de même, pour tous ceux-là mentionnés ci-dessus (bien qu'ils soient permis selon la stricte loi), nos pères ont néanmoins accepté sur eux d'interdire toutes les sortes de viande et de vin.
séif katan 66
(סז) ומותר לשתות וכו' - דבה"ג לא קיבלו עלייהו כמו לענין שאר סעודת מצוה:
(67) Et il est permis de boire, etc. – car pour cela ils ne l'ont pas accepté sur eux (d'être rigoureux), comme pour le reste du repas de mitsva.
séif katan 67
(סח) ונוהגין להחמיר וכו' - כיון דאפשר למטעמיה לתינוק משא"כ בשאר סעודות מצוה:
(68) Et on a l'usage d'être rigoureux, etc. – puisqu'il est possible de le faire goûter à un enfant, ce qui n'est pas le cas pour les autres repas de mitsva.
séif katan 68
(סט) שלא לשתות יין בבהמ"ז - פשוט דכל זה מיירי בבהמ"ז דחול אבל בבהמ"ז דשבת של ג' סעודות פשיטא דשרי:
(69) De ne pas boire de vin au Birkat HaMazone – il est simple que tout cela concerne le Birkat HaMazone de semaine ; mais pour le Birkat HaMazone de Chabbat, des trois repas, c'est évidemment permis.
séif katan 69
(ע) אלא נותנים לתינוק - שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שא"י להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא:
(70) Mais on le donne à un enfant – qui a atteint l'âge de l'éducation ('hinoukh), et qu'il boive la majeure partie de la coupe. Et seulement s'il n'a pas encore atteint l'âge de prendre le deuil de Jérusalem ; et seulement dans ce cas, où c'est une mitsva ; mais sans mitsva, bien qu'il ne soit pas capable de prendre le deuil, la viande et le vin lui sont interdits lorsqu'il est en bonne santé.
séif katan 70
(עא) לשתות הבדלה - אבל בהמ"ז יברך בלא כוס כיון דיש פוסקים דאף ג' שאכלו א"צ כוס עכ"פ בכה"ג יש לסמוך עלייהו:
(71) Boire le vin de la Havdala – mais le Birkat HaMazone, qu'il le récite sans coupe, puisque certains décisionnaires disent que même lorsque trois ont mangé ensemble, il n'est pas nécessaire d'avoir une coupe ; au moins dans un tel cas, on peut s'appuyer sur eux.
séif katan 71
(עב) ובסעודת מצוה וכו' - ובזה אפילו כוס של בהמ"ז יש להתיר לשתות דלא גרע מיין שבתוך הסעודה דהותר:
(72) Et lors d'un repas de mitsva, etc. – et dans ce cas, même la coupe du Birkat HaMazone, il y a lieu de permettre de la boire, car elle ne vaut pas moins que le vin bu pendant le repas, qui a été permis.
séif katan 72
(עג) וסיום מסכת - ומ"מ אם לא נזדמן בלימודו הסיום לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום ריעות:
(73) Et la fin d'un traité (siyoum massekhet) – toutefois, si au cours de son étude la conclusion ne survient pas naturellement à ce moment, qu'il ne se hâte pas ni ne retarde son étude pour cela. Et aussi, s'il n'aurait pas fait de festin les autres jours (pour un tel siyoum), il se peut qu'il ne doive pas le faire maintenant non plus. Cependant, si cela survient comme il se doit, il est permis de manger (de la viande) même à ceux qui n'ont pas étudié avec eux, s'ils seraient venus aussi à un autre moment, par amitié.
séif katan 73
(עד) וסעודת אירוסין - אף דמבואר לעיל בס"ב דאסור לעשות סעודת אירוסין אפשר דמיירי שלא בשעת אירוסין או שלא בבית ארוסתו דליכא שמחה כ"כ ויש שמוחקין אלו שני תיבות [מ"א]:
(74) Et le repas de fiançailles – bien qu'il soit expliqué plus haut, au séif 2, qu'il est interdit de faire un repas de fiançailles, il se peut qu'il s'agisse là (ici) d'un repas qui n'a pas lieu au moment des fiançailles, ou pas dans la maison de la fiancée, où il n'y a pas tellement de joie ; et certains effacent ces deux mots [Maguen Avraham].
séif katan 74
(עה) כל השייכין לסעודה - היינו כל מי שהיה הולך בזמן אחר לסעודה זו הן מחמת קורבה או מחמת שהוא אוהבו ונשים השייכות לסעודה במקום שדרך לזמנן לסעודה ג"כ מותר. וכתב הח"א דאשת הבעל סעודה מותרת אף בסיום מסכת וכן בניו. ומי ששולחין לו לביתו אסור לו לאכול:
(75) Tous ceux qui sont liés au repas – c'est-à-dire quiconque serait allé à un autre moment à ce repas, que ce soit en raison de la parenté ou parce qu'il est son ami. Et les femmes liées au repas, dans un endroit où l'on a l'habitude de les inviter au repas, c'est également permis. Et le 'Hayé Adam a écrit que l'épouse de l'organisateur du repas y est autorisée, même pour un siyoum massekhet, et de même ses enfants. Et celui à qui l'on envoie la nourriture chez lui, il lui est interdit de la manger.
séif katan 75
(עו) שלא להוסיף - היינו מי שלא בא מחמת קורבה או אהבת רעים רק לאכול ולשתות ועבירה הוא בידו:
(76) De ne pas ajouter (d'invités) – c'est-à-dire celui qui ne vient pas en raison de la parenté ou de l'amitié, mais seulement pour manger et boire : il commet une faute.
séif katan 76
(עז) רק מנין מצומצם - היינו מלבד הקרובים הפסולים לעדות ומלבד הבעלי מצוה מותר להוסיף עשרה משום ריעות והשאר אוכלים מאכלי חלב. והנה בלבוש כתב דמר"ח עד ט"ב לוקחין מנין מצומצם ויש לוקחים י' מלבד הקרובים השייכים לבעל הסעודה. והנה בח"א העתיק כהלבוש אבל בדה"ח משמע דיוכל לנהוג להקל כדעת הרמ"א דמר"ח עד השבוע שחל בו ט"ב מותר לזמן כל השייכים לסעודה ואפילו כמה מנינים. ואם חל המילה או הסיום מסכת בט"ב שחל בשבת לכו"ע מותר לזמן כל קרואים שירצה:
(77) Seulement un minyan restreint – c'est-à-dire qu'en plus des proches parents inaptes à témoigner et en plus des acteurs de la mitsva, il est permis d'ajouter dix personnes par amitié, et les autres mangent des aliments lactés. Or le Levouch a écrit que de Roch 'Hodech jusqu'à Ticha BeAv, on prend un minyan restreint, et certains prennent dix personnes en plus des proches liés à l'organisateur du repas. Et le 'Hayé Adam a recopié comme le Levouch ; mais dans le Derekh 'Hayim, il ressort qu'on peut se conduire avec indulgence selon l'avis du Rema, à savoir que de Roch 'Hodech jusqu'à la semaine où tombe Ticha BeAv, il est permis d'inviter tous ceux qui sont liés au repas, et même plusieurs minyanim. Et si la mila ou le siyoum massekhet a lieu le jour de Ticha BeAv qui tombe un Chabbat, selon tous les avis il est permis d'inviter tous les convives qu'il veut.
séif katan 77
(עח) בערב ת"ב שרי - ובלבד שיעשנה קודם חצות:
(78) La veille de Ticha BeAv, c'est permis – à condition qu'il le fasse avant midi.
séif katan 78
(עט) תספורת וכו' - ואחד האיש ואחד האשה שוין לאיסור ואפשר שיש להתיר באשה [לגלח] ריבוי שער דצדעין [פמ"ג]:
(79) La coupe des cheveux, etc. – et l'homme et la femme sont égaux quant à l'interdit ; et il se peut qu'il y ait lieu de permettre à une femme [de raser] l'excès de poils des tempes [Peri Megadim].
séif katan 79
(פ) ובזקן - והיינו השפה:
(80) Et la barbe – c'est-à-dire la moustache.
séif katan 80
(פא) לספר לקטנים - דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש:
(81) Couper les cheveux aux petits enfants – car pour les petits enfants aussi s'applique l'éducation, que ce soit en raison du deuil ou en raison de l'affliction.
séif katan 81
(פב) בשבת שחל וכו' - עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו:
(82) Le Chabbat où tombe, etc. – voir l'Eliya Rabba, selon lequel chez nous il faut être rigoureux pour la coupe des cheveux dès le 17 Tamouz et pour le lavage dès Roch 'Hodech ; et le 'Hayé Adam a écrit que pour les besoins des petits enfants, il n'y a pas lieu d'être rigoureux, même selon notre usage, si ce n'est dans cette semaine (où tombe Ticha BeAv).
séif katan 82
(פג) מיהו בגדים וכו' - ומ"מ לא יכבסו הרבה ביחד. ויכבסו בצנעא אם אין מכבסו ע"ג הנהר [מ"א]:
(83) Toutefois, les vêtements, etc. – toutefois, qu'on n'en lave pas beaucoup ensemble ; et qu'on les lave discrètement, si on ne les lave pas au bord du fleuve [Maguen Avraham].
séif katan 83
(פד) משרא שרי - דאין בכיבוסן של אלו משום שמחה [לבוש]:
(84) C'est tout à fait permis – car il n'y a pas dans le lavage de ceux-ci (des vêtements des petits enfants) de caractère de joie [Levouch].
séif katan 84
(פה) של מת ושל שבת זו - ר"ל דשלמו יום ל' של אבילות בתוך שבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:
(85) Le deuil d'un mort et celui de cette semaine – il veut dire que les trente jours de deuil se sont achevés au cours de la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 85
(פו) מיקל בתער - משום שאין זה יפוי:
(86) Il peut alléger sa chevelure avec un rasoir – car ce n'est pas un embellissement.
séif katan 86
(פז) אבל לא במספרים - וזהו דוקא כשחל יום שלשים בשבוע שחל ט"ב אבל כשחל מקודם לזה מותר לספר ולכבס אף לדידן שנוהגין בזה לאיסור בעלמא הכא שרי כיון שתכפוהו אבליו כ"כ הט"ז בשם הב"ח אבל הא"ר סובר דאין להקל כ"א כשחל יום שלשים לפני ר"ח וכ"כ כמה אחרונים:
(87) Mais pas avec des ciseaux – et cela seulement lorsque le trentième jour tombe dans la semaine où tombe Ticha BeAv ; mais s'il tombe avant cela, il est permis de se couper les cheveux et de laver le linge ; même pour nous, qui avons l'usage de l'interdire en général, ici c'est permis, puisque ses deuils se sont accumulés sur lui. C'est ce qu'a écrit le Taz au nom du Ba'h. Mais l'Eliya Rabba est d'avis qu'il n'y a lieu d'être indulgent que lorsque le trentième jour tombe avant Roch 'Hodech, et c'est aussi ce qu'ont écrit plusieurs A'haronim.
séif katan 87
(פח) שלא לרחוץ - עיין לקמיה דאפילו בצונן יש ליזהר. ולרפואה מותר אפילו בחמין ואפילו בשבוע שחל בו ט"ב [א"ר]:
(88) De ne pas se laver – voir un peu plus loin, que même à l'eau froide il faut faire attention. Et pour une raison médicale, c'est permis même à l'eau chaude, et même dans la semaine où tombe Ticha BeAv [Eliya Rabba].
séif katan 88
(פט) מראש חדש - ואם חל ר"ח בע"ש אזי מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד שבת:
(89) Depuis Roch 'Hodech – et si Roch 'Hodech tombe la veille de Chabbat, il est alors permis de se laver même tout le corps à l'eau chaude, pour quiconque se lave toujours la veille de Chabbat en l'honneur du Chabbat.
séif katan 89
(צ) ויש מתענים מי"ז בתמוז - ות"ח אין כדאי שינהג בחומרא זו שממעט במלאכת שמים שא"א שלא יתמעט מלימודו איזה שעות מפני התענית וצריך לשקול במאזני צדק בענינים אלו [שע"ת ע"ש]:
(90) Et certains jeûnent depuis le 17 Tamouz – et pour un talmid 'hakham (érudit en Torah), il ne convient pas qu'il se conduise selon cette rigueur, car il diminue le service du Ciel, puisqu'il est impossible qu'il ne diminue pas son étude de quelques heures à cause du jeûne ; et il faut peser ces questions sur une balance juste [Chaarei Techouva, voir là-bas].
séif katan 90
(צא) עד תשעה באב - עיין לקמן סימן תקס"ב ס"ב בהג"ה:
(91) Jusqu'à Ticha BeAv – voir plus loin, siman 562, séif 2, dans la Haga.
séif katan 91
(צב) לרחוץ בעט"ב - כדרכה בחמין:
(92) Se laver la veille de Ticha BeAv – de la manière habituelle, à l'eau chaude.
séif katan 92
(צג) הואיל וכו' לתענוג - וכן קטנים שיש להם חטטין בראשן נוהגין לרחצן בראשן:
(93) Puisque, etc., pour le plaisir – et de même, les petits enfants qui ont des croûtes sur la tête, on a l'usage de leur laver la tête.
séif katan 93
(צד) אפילו בצונן - היינו כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו שרי לרחוץ בצונן [אחרונים]:
(94) Même à l'eau froide – c'est-à-dire tout son corps ; mais son visage, ses mains et ses pieds, il est permis de les laver à l'eau froide [A'haronim].
séif katan 94
(צה) ואפילו בע"ש של חזון אסור וכו' - היינו אפילו היה רגיל לרחוץ בכל ע"ש בחמין כל גופו אסור בע"ש של חזון לרחוץ כל גופו אפילו בצונן. ולענין טבילה הנוהג לטבול בכל ע"ש מותר ומי שמבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה אסור:
(95) Et même la veille du Chabbat 'Hazon, il est interdit, etc. – c'est-à-dire que même s'il avait l'habitude de se laver tout le corps à l'eau chaude chaque veille de Chabbat, il lui est interdit, la veille du Chabbat 'Hazon, de se laver tout le corps, même à l'eau froide. Et concernant l'immersion (au mikvé), celui qui a l'usage de s'immerger chaque veille de Chabbat y est autorisé ; et celui qui y renonce parfois à cause de ses occupations ou à cause du froid, cela lui est interdit.
séif katan 95
(צו) בחפיפת הראש בחמין - אבל לא בזיי"ף ולוי"ג שעושין מאפר:
(96) Avec le lavage de la tête à l'eau chaude – mais pas avec du savon ni avec de la lessive (loug) qu'on fait à partir de cendres.
séif katan 96
(צז) למי שרגיל בכך - ועיין בח"א דה"ה דשרי פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך כל השבת:
(97) Pour celui qui en a l'habitude – et voir le 'Hayé Adam, selon lequel il en est de même qu'il est permis de se laver le visage, les mains et les pieds à l'eau chaude pour celui qui en a l'habitude chaque Chabbat.
séif katan 97
(צח) טוב ליזהר מלומר שהחיינו - אע"ג דאפילו אבל מברך שהחיינו מ"מ ימים אלו כיון שהזמן ההוא הוא זמן פורענות אין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה. והגר"א בביאורו חולק ע"ז וכתב דהוא חומרא יתירא וכן הט"ז מפקפק בזה וע"כ בשבת אין להחמיר בזה דבלא"ה הרבה אחרונים מסכימין להקל בשבת:
(98) Il est bien de prendre garde à ne pas dire Chehe'heyanou – bien que même un endeuillé récite Chehe'heyanou, toutefois, en ces jours, puisque cette période est une période de malheur, il ne convient pas de dire « qui nous a fait parvenir à ce moment ». Mais le Gaon de Vilna, dans son Biour, conteste cela et écrit que c'est une rigueur excessive, et le Taz aussi émet des doutes à ce sujet ; c'est pourquoi le Chabbat, il n'y a pas lieu d'être rigoureux en cela, d'autant plus que de nombreux A'haronim sont d'accord pour être indulgents le Chabbat.
séif katan 98
(צט) על פרי או על מלבוש - וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד. וכתבו האחרונים דאשה מעוברת מותרת לאכול פרי בלא שהחיינו דשמא תתאוה ויגרום נזק לה ולולד. וכן חולה ג"כ מותר שהפירות פותחין לו תאותו לאכול דברים טובים ובמקום חולי לא קבלינן עלן:
(99) Sur un fruit ou sur un vêtement – et par conséquent, il ne mangera pas le fruit et ne portera pas le vêtement. Et les A'haronim ont écrit qu'une femme enceinte est autorisée à manger un fruit sans réciter Chehe'heyanou, car peut-être en aura-t-elle envie, et cela causera un dommage à elle et à l'enfant. Et de même, un malade est également autorisé, car les fruits lui ouvrent l'appétit pour manger de bonnes choses ; et dans un cas de maladie, nous n'avons pas accepté sur nous cette rigueur.
séif katan 99
(ק) ולא יחמיץ המצוה - או הברכה כיון שהגיע זמנה ואע"ג דכשרואה פרי חדש ואינו מברך שהחיינו מחמיץ הברכה מ"מ כיון שנהגו להמתין עד שעת אכילה לא מיקרי מחמיץ המצוה:
(100) Et il ne laissera pas passer la mitsva – ou la bénédiction, puisque son moment est arrivé. Et bien que, lorsqu'on voit un fruit nouveau et qu'on ne récite pas Chehe'heyanou, on laisse passer la bénédiction, toutefois, puisqu'on a l'usage d'attendre jusqu'au moment de le manger, cela ne s'appelle pas laisser passer la mitsva.
séif katan 100
(קא) שלא ימצא אחר ט"ב - ומיירי שלא יכול לשמור הפרי עד שבת מפני שיתקלקל כגון גודגדניות קטנות דאל"ה יקחהו בחול וישמרהו עד שבת:
(101) Qu'il ne le trouvera pas après Ticha BeAv – et il s'agit du cas où il ne peut pas conserver le fruit jusqu'au Chabbat parce qu'il s'abîmerait, par exemple de petites cerises ; car sinon, qu'il le prenne en semaine et le conserve jusqu'au Chabbat.
séif katan 101
(קב) מארבע שעות עד תשע שעות - היינו מסוף ד' עד סוף ט'. וכן יזהרו בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל [א"ר]:
(102) De la quatrième heure à la neuvième heure – c'est-à-dire de la fin de la quatrième à la fin de la neuvième (heure). Et de même, qu'on prenne garde en ces jours à ne pas marcher entre le soleil et l'ombre [Eliya Rabba].
séif katan 102
(קג) ולא יכו התלמידים - מפורש במדרש דאפילו ברצועה יש ליזהר. ובכונת האר"י כתב שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה:
(103) Et on ne frappera pas les élèves – il est explicite dans le Midrach que même avec une lanière il faut prendre garde. Et dans les Kavanot de l'Ari, il est écrit qu'on prendra le deuil en ces jours après le milieu du jour et qu'on pleurera environ une demi-heure.
séif katan 103

Siman 552 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 551 →

(א) ממעטין בשמחה - עיין במ"א דר"ל שאין שמחין בו כלל כמ"ש התוס' פ"ק דמגילה:
(1) On diminue la joie – voir le Maguen Avraham, qui veut dire qu'on ne se réjouit pas du tout en ce mois, comme l'ont écrit les Tossefot dans le premier chapitre de Meguila.
séif katan 1
(ב) לישתמיט מיניה - עד ר"ח אלול ועכ"פ עד אחר ט"ב:
(2) Qu'il s'esquive (qu'il évite le procès avec un non-Juif) – jusqu'à Roch 'Hodech Eloul, et en tout cas jusqu'après Ticha BeAv.
séif katan 2
(ג) ובעל ברית - היינו אותו שתופס התינוק על ברכיו בשעת המילה אבל המכניס והמוציא התינוק [שקורין קוואטער] אינו בכלל זה ומ"מ האשה המכנסת התינוק נוהגת ללבוש בגדי שבת שזה עיקר מצותה:
(3) Et le baal berit (parrain de la circoncision) – c'est-à-dire celui qui tient le bébé sur ses genoux au moment de la mila (circoncision) ; mais celui qui fait entrer et celui qui fait sortir le bébé [qu'on appelle kvater] n'est pas inclus dans cette règle. Toutefois, la femme qui fait entrer le bébé a l'usage de revêtir des habits de Chabbat, car c'est là l'essentiel de sa mitsva.
séif katan 3
(ד) ואבי הבן - ואמו:
(4) Et le père du nouveau-né – ainsi que sa mère.
séif katan 4
(ה) אין מחליפין - ואפילו הטלית. ולענין גילוח אם מותר לבעל ברית וכה"ג. עיין בשע"ת:
(5) On ne change pas de vêtements – et même le talit. Quant à savoir s'il est permis au baal berit et à ses semblables de se raser, voir le Chaarei Techouva.
séif katan 5
(ו) כ"א הכתונת לבד - שאינו לובש אלא מפני הזיעה ומטעם זה מותר להחליף גם הפוזמקאות וזה מותר אפילו בשבת שחל בו ט"ב. ובק"ק ווילנא נוהגין ע"פ הגר"א ללבוש בגדי שבת ויש משנים בגד אחד וכ"כ ר"י עמדין בשם אביו הגאון שצריך ללבוש בגדי שבת אפילו בשבת שחל בו ט"ב:
(6) Sauf la chemise seule – qu'on ne porte qu'à cause de la transpiration ; et pour cette raison il est permis de changer aussi les chaussettes, et cela est permis même le Chabbat où tombe Ticha BeAv. Dans la sainte communauté de Vilna, on a l'usage, d'après le Gaon de Vilna, de revêtir les habits de Chabbat (le Chabbat 'Hazon), et certains changent un seul vêtement ; et c'est aussi ce qu'a écrit Rabbi Yaakov Emden au nom de son père, le Gaon ('Hakham Tsevi), qu'il faut revêtir les habits de Chabbat même le Chabbat où tombe Ticha BeAv.
séif katan 6
(ז) פרוכת - וה"ה מפות ומכסאות:
(7) Le parokhet (rideau de l'Arche sainte) – et il en est de même des nappes et des housses (de la table de lecture et de l'Arche).
séif katan 7
(ח) מותר ללבוש וכו' - ואף אבי החתן והכלה לובשין בגד עליון של שבת לכבוד חתן וכלה:
(8) Il est permis de revêtir, etc. – et même le père du marié et celui de la mariée revêtent le vêtement de dessus de Chabbat en l'honneur du marié et de la mariée.
séif katan 8
(ט) בגדי שבת - ומ"מ בגדים חדשים אסור:
(9) Des habits de Chabbat – mais toutefois, des vêtements neufs sont interdits.
séif katan 9
(י) בשבת של חזון - ואפילו חל ט"ב בשבת אבל לאבי החתן אין להתיר באופן זה ללבוש שום בגד של שבת:
(10) Le Chabbat 'Hazon – et même si Ticha BeAv tombe un Chabbat ; mais au père du marié, on ne doit pas permettre dans ce cas de revêtir le moindre vêtement de Chabbat.
séif katan 10
(יא) ממעטים במשא ומתן - יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:
(11) On diminue le commerce – certains décisionnaires sont d'avis que cela signifie qu'il ne doit pas faire de commerce lié à la joie, par exemple acheter des ustensiles d'argent ou des articles pour la 'houppa (le mariage) et autres choses semblables ; mais un commerce ordinaire n'a pas du tout besoin d'être diminué. Et certains sont d'avis qu'en cette période il faut diminuer tout commerce et ne s'en occuper que dans la mesure de sa subsistance ; et c'est aussi ce qui ressort du siman 554, à la fin du séif 22, qu'il faut diminuer tout commerce. [Seulement, s'il s'agit d'une foire, on peut dire que c'est un cas de perte (davar haaved) et c'est permis selon tous les avis, s'il trouve alors la marchandise à meilleur prix.] Et à notre époque, on a l'usage d'être indulgent en tout cela, car tout est aujourd'hui considéré comme nécessaire à notre subsistance.
séif katan 11
(יב) ובבנין של שמחה - וה"ה כל בנין שא"צ לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור ואם שכר לנכרי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפילו בט"ב עצמו דנכרי אדעתא דנפשיה עביד וה"ה אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר מטעם זה. ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט"ב תע"ב. וביה"כ מותר דהוי מצוה דרבים:
(12) Et la construction de joie – et il en est de même de toute construction dont il n'a pas besoin pour son habitation et qu'il fait seulement pour plus de confort : c'est interdit. Et s'il a engagé un non-Juif avant Roch 'Hodech à forfait (bekablanout), tout est permis, et même le jour de Ticha BeAv lui-même, car le non-Juif agit pour son propre compte. Et de même, s'il a convenu à forfait avec le non-Juif de peindre sa maison, il est permis de peindre pour cette raison. Toutefois, s'il peut l'amadouer par une petite somme pour qu'il attende jusqu'après Ticha BeAv, qu'il soit béni. Et la construction d'une synagogue est permise, car c'est une mitsva publique.
séif katan 12
(יג) נוטה ליפול - ואפילו אם הוא בענין שאין בו משום סכנה [כגון שעומד הכותל בחצר ואפשר לסגור החצר ולא יכנס אדם לשם] אלא שיש לחוש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו ישבר החומה ויתקלקל יותר אפ"ה מותר לבנות אף שהוא בנין של שמחה שהרי אינו עושה בשביל שמחה כ"א בשביל הפסד:
(13) Qui menace de tomber – et même s'il s'agit d'un cas où il n'y a pas de danger [par exemple, le mur se trouve dans une cour et on peut fermer la cour pour que personne n'y entre], mais qu'il faut craindre une perte d'argent, par exemple si par sa chute la muraille se brise et s'abîme davantage, même dans ce cas il est permis de construire, bien que ce soit une construction de joie, puisqu'il ne le fait pas pour la joie mais à cause de la perte.
séif katan 13
(יד) ולצורך מצוה וכו' - כגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות דמדינא אפילו נשואין מותר בזה ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מילתא וע"כ מותר לעשות בית חתנות או לעשות בגדים חדשים לצורך נשואין שיהיה אחר ט"ב אבל מי שקיים פריה ורביה אסור בכל זה:
(14) Et pour les besoins d'une mitsva, etc. – par exemple, s'il n'a ni femme ni enfants et n'a pas de maison nuptiale, il est permis de construire une maison nuptiale ; car selon la stricte loi, même le mariage est permis dans ce cas, et si l'on n'a pas du tout l'usage d'épouser une femme en cette période, c'est parce que ce n'est pas de bon augure. C'est pourquoi il est permis de faire une maison nuptiale ou de confectionner des vêtements neufs pour un mariage qui aura lieu après Ticha BeAv ; mais celui qui a déjà accompli la mitsva de « croître et multiplier » cela lui est entièrement interdit.
séif katan 14
(טו) ואין נושאין - היינו אפילו בלא סעודה דבנשואין בלבד איכא שמחה ולהחזיר גרושתו מן הנשואין אפשר דשרי:
(15) Et on ne se marie pas – c'est-à-dire même sans festin, car dans le mariage seul il y a déjà de la joie ; et reprendre son ex-épouse divorcée, il se peut que ce soit permis.
séif katan 15
(טז) אבל ליארס וכו' - דאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה כ"כ וכ"ש דמותר להתקשר בכתיבת תנאים ומ"מ סעודה אסור לעשות אף באופן זה ואפילו בלא ריקודין ומחולות ואפילו בשבת אסור לעשות סעודה בשביל זה. מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מיקרי סעודה. ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך אפילו בלא אירוסין:
(16) Mais se fiancer, etc. – car dans des fiançailles (eroussin) sans festin il n'y a pas tellement de joie ; et à plus forte raison il est permis de s'engager par la rédaction des tenaïm (conditions préalables au mariage). Toutefois, il est interdit de faire un festin, même dans ce cas, et même sans danses ni rondes ; et même le Chabbat, il est interdit de faire un festin pour cela. Cependant, l'usage de manger des confiseries au moment de la rédaction des tenaïm ne s'appelle pas un festin. Et il est interdit de faire des danses et des rondes à partir du 17 Tamouz, même sans fiançailles.
séif katan 16
(יז) שלא יקדמנו אחר - ר"ל אף דאירוסין ג"כ יש שמחה קצת והי"ל לנו לאסור עכ"פ בט"ב לזה אמר דמותר מטעם שלא יקדמנו אחר:
(17) Pour qu'un autre ne le devance pas – il veut dire : bien que les fiançailles aussi comportent un peu de joie, et qu'on aurait dû les interdire au moins à Ticha BeAv, c'est pourquoi il dit que c'est permis pour la raison qu'un autre ne le devance pas.
séif katan 17
(יח) ונוהגין להחמיר שאין נושאין וכו' - היינו אפילו מי שלא קיים פו"ר:
(18) Et on a l'usage d'être rigoureux de ne pas se marier, etc. – c'est-à-dire même celui qui n'a pas encore accompli la mitsva de « croître et multiplier ».
séif katan 18
(יט) שאין נושאין וכו' - אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות:
(19) De ne pas se marier, etc. – mais pour les fiançailles, on n'a pas l'usage d'être rigoureux, et même un festin de fiançailles il est permis de faire.
séif katan 19
(כ) אסורין לספר - ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]. ולענין סריקת הראש אין להחמיר אפילו בשאר ימי השבוע:
(20) Il est interdit de se couper les cheveux – et concernant la coupe des ongles, il y a des divergences parmi les A'haronim ; mais pour les besoins d'une immersion rituelle obligatoire (tevilat mitsva), c'est certainement permis. Et de même en l'honneur du Chabbat, par exemple si Ticha BeAv tombe un Chabbat, il est permis la veille de Chabbat de se couper les ongles [A'haronim]. Et concernant le peignage de la tête, il n'y a pas lieu d'être rigoureux, même les autres jours de la semaine.
séif katan 20
(כא) ולכבס אפילו וכו' - דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:
(21) Et laver le linge, même, etc. – car cela paraît comme s'il détournait son attention du deuil.
séif katan 21
(כב) וכיבוס שלנו - היינו של חו"ל מותר לפי שאין הכיבוס יפה ככיבוס א"י וע"כ מותר לכבס ולהניח עד אחר ט"ב דאלו לכבס וללבוש בכל מקום אסור [ב"י]:
(22) Et notre lessive – c'est-à-dire celle de l'étranger (hors de la Terre d'Israël), est permise, car le lavage n'y est pas aussi beau que le lavage de la Terre d'Israël ; c'est pourquoi il est permis de laver et de mettre de côté jusqu'après Ticha BeAv, car laver pour porter est interdit en tout lieu [Beit Yossef].
séif katan 22
(כג) וכלי פשתן וכו' - היינו ישנים אבל לא בחדשים היוצאים מתחת המכבש:
(23) Et les vêtements de lin, etc. – c'est-à-dire des vêtements usagés, mais pas des neufs qui sortent de la presse.
séif katan 23
(כד) משום גיהוץ - אפילו בא"י וה"ה דאין בהם משום כיבוס שלהם:
(24) À cause du repassage – même en Terre d'Israël ; et il en est de même qu'il n'y a pas en eux d'interdit pour cause de leur lavage.
séif katan 24
(כה) אבל אסור ללבשן וכו' - היינו אפילו אם גיהצן או כיבסן קודם שבוע זו:
(25) Mais il est interdit de les porter, etc. – c'est-à-dire même s'il les a repassés ou lavés avant cette semaine.
séif katan 25
(כו) בין ללבוש בין לכבס ולהניח - ר"ל דנהגו לאסור אפילו לכבס ולהניח דללבוש מדינא אסור בכל גווני:
(26) Aussi bien pour porter que pour laver et mettre de côté – il veut dire qu'on a l'usage d'interdire même de laver et de mettre de côté, car laver pour porter est interdit selon la stricte loi dans tous les cas.
séif katan 26
(כז) דכיבוס שלנו וכו' - ר"ל מה שמוכח בגמרא דכיבוס שלנו מותר היינו רק לשל בני בבל וכו':
(27) Car notre lessive, etc. – il veut dire : ce qui ressort de la Guemara, que notre lessive est permise, ne concerne que celle des habitants de Babylone, etc.
séif katan 27
(כח) קרי לשל בני בבל - כצ"ל. וכן איתא בשו"ע דפוס ראשון מהמחבר בעצמו:
(28) Elle appelle (« notre lessive ») celle des habitants de Babylone – c'est ainsi qu'il faut lire (kakh tsarikh lomar). Et c'est aussi ce qui figure dans le Choulhan Aroukh de la première édition, publiée par l'auteur lui-même.
séif katan 28
(כט) עד אחר התענית - ומי שאין לו אלא חלוק אחד יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת:
(29) Jusqu'après le jeûne – et celui qui n'a qu'une seule chemise, il y a lieu de lui permettre de la laver depuis Roch 'Hodech jusqu'au Chabbat.
séif katan 29
(ל) מותרת לכבס - ר"ל אפילו בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:
(30) Elle est autorisée à laver – il veut dire : même dans la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 30
(לא) רק לובשת חלוק בדוק ויפה - ואם אין לה הסכימו הרבה אחרונים דמותרת ללבוש חלוק לבן דלצורך מצוה לא גזרו ועיין בדה"ח דמותרת ליתן לכובסת עכו"מ לצורך לבישת לבנים:
(31) Elle porte seulement une chemise vérifiée et belle – et si elle n'en a pas, de nombreux A'haronim sont d'accord qu'elle est autorisée à porter une chemise blanche, car pour les besoins d'une mitsva, les Sages n'ont pas décrété d'interdit. Et voir le Derekh 'Hayim, selon lequel elle est autorisée à donner son linge à une blanchisseuse non juive pour les besoins du port du blanc (pendant les sept jours de pureté).
séif katan 31
(לב) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן - המכובסים ומשמע ממה שאמר וכן שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויום וי"ו ובדרכי משה משמע שנהגו בזה לאיסור אכן אם אין לו כתונת לשבת יש להקל וע"י עכו"מ פשיטא דשרי אבל בתספורת אסור אפילו לכבוד שבת דבלא"ה אין רגילין לספר בכל שבוע [מ"א] ועיין בבה"ל:
(32) Et de même, en l'honneur du Chabbat, on porte des vêtements de lin – lavés. Et il ressort de ce qu'il a dit « et de même » que même en l'honneur du Chabbat il est permis de laver le jeudi et le vendredi ; mais dans le Darkhei Moché il ressort qu'on a l'usage d'interdire cela. Cependant, s'il n'a pas de chemise pour Chabbat, il y a lieu d'être indulgent ; et par l'intermédiaire d'un non-Juif, c'est évidemment permis. Mais la coupe des cheveux est interdite même en l'honneur du Chabbat, car de toute façon on n'a pas l'habitude de se faire couper les cheveux chaque semaine [Maguen Avraham]. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 32
(לג) ומציעין לבנים וכו' - היינו על השולחנות מותר להחליף לבנים אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור:
(33) Et on étend du blanc, etc. – c'est-à-dire que sur les tables, il est permis de changer pour des nappes blanches ; mais changer les draps pour des draps blancs, on a l'usage de l'interdire.
séif katan 33
(לד) לכבס מר"ח ואילך - ואפילו א"ל לכבס אחר ט"ב ג"כ אסור מטעם מנהגא [מ"א] ובספר א"ר צידד להקל ליתן לה מר"ח ואילך לכבס אחר ט"ב והביאו הפמ"ג ולענין כלי פשתן בודאי יש לסמוך ע"ז:
(34) Laver depuis Roch 'Hodech – et même s'il lui dit de laver après Ticha BeAv, c'est aussi interdit en raison de l'usage [Maguen Avraham]. Et dans le livre Eliya Rabba, il penche vers l'indulgence pour lui donner le linge à partir de Roch 'Hodech afin de le laver après Ticha BeAv ; et le Peri Megadim l'a rapporté. Et pour les vêtements de lin, on peut certainement s'appuyer sur cela.
séif katan 34
(לה) אחר ר"ח - וה"ה אפילו אם תכבס בשבוע שחל ט"ב:
(35) Après Roch 'Hodech – et il en est de même si elle lave dans la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 35
(לו) לאחר התענית מותר לספר וכו' - וק"ו שמותר בבשר ויין. ואותן הנוהגין איסור בבשר ויין עד שבת נחמו י"א דמנהגא של טעות הוא וא"צ התרה אבל הב"ח ומ"א הסכימו דצריך התרה. ובעוד שלא התירו אסורין ג"כ לספר ולכבס עד יום ה' מפני כבוד השבת ועיין במ"א מש"כ עוד בענין זה:
(36) Après le jeûne, il est permis de se couper les cheveux, etc. – et à plus forte raison (kal va'homer) il est permis de consommer de la viande et du vin. Et ceux qui ont l'usage de s'interdire la viande et le vin jusqu'au Chabbat Na'hamou, certains disent que c'est un usage erroné et qu'il n'a pas besoin d'annulation (hatarat nedarim) ; mais le Ba'h et le Maguen Avraham sont d'accord qu'il faut une annulation. Et tant qu'on ne l'a pas annulé, il est également interdit de se couper les cheveux et de laver le linge jusqu'au jeudi, où c'est permis en l'honneur du Chabbat. Et voir dans le Maguen Avraham ce qu'il a écrit encore à ce sujet.
séif katan 36
(לז) מיד - ועיין לקמן סימן תקנ"ח באחרונים דמצד מנהגא יש ליזהר בזה ביום עשירי עד חצות היום:
(37) Immédiatement – et voir plus loin, siman 558, chez les A'haronim, qu'en raison de l'usage il faut faire attention à cela le dixième jour (d'Av) jusqu'à midi.
séif katan 37
(לח) שנהגו לאסור - היינו היכי שחל בשבת ונדחה אבל חל ביום א' מותר אף לדעה זו:
(38) Qu'on a l'usage d'interdire – c'est-à-dire lorsqu'il (Ticha BeAv) tombe un Chabbat et est reporté ; mais s'il tombe un dimanche, c'est permis même selon cet avis.
séif katan 38
(לט) חוץ מיום ה' ויום וי"ו - שמותר לכבוד שבת ועיין לעיל בס"ק ל"ב. הצריך לילך למרחקים בשבוע שחל בו ט"ב מותר ליתן לכובסת עכו"מ לכבס בגדי פשתן לכמה שבתות שצריך על הדרך:
(39) Sauf le jeudi et le vendredi – où c'est permis en l'honneur du Chabbat ; et voir plus haut, séif katan 32. Celui qui doit partir au loin dans la semaine où tombe Ticha BeAv est autorisé à donner à une blanchisseuse non juive le soin de laver des vêtements de lin pour les nombreux Chabbatot dont il a besoin pendant le voyage.
séif katan 39
(מ) מתחלת ר"ח - ולא קודם שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו:
(40) Depuis le début de Roch 'Hodech – et pas avant, car la majorité de la communauté ne peut pas s'y tenir.
séif katan 40
(מא) מי"ז בתמוז - עיין לקמן בסט"ו במ"ב:
(41) Depuis le 17 Tamouz – voir plus loin, séif 15, dans la Michna Beroura.
séif katan 41
(מב) לכבס בגדי - אע"ג דמדינא שרי שהרי אין איסור כיבוס משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבלות והא לא שייך בכיבוס בגדי נכרים אפ"ה אסור מפני מראית העין שאין ניכר שהם של עכו"מ אמנם במקום שהעכו"מ יש להם מלבושים אחרים דניכר לכל שהם של עכו"מ יש להקל ובאין לו מה לאכול ודאי כדי חייו שרי עכ"פ:
(42) Laver les vêtements (d'un non-Juif) – bien que selon la stricte loi ce soit permis, puisque l'interdit de laver n'est pas dû à une interdiction de travailler, mais vise seulement à diminuer la joie et à manifester le deuil, et cela ne s'applique pas au lavage des vêtements des non-Juifs, c'est néanmoins interdit à cause de l'apparence (marit haayin), car on ne reconnaît pas qu'ils appartiennent à des non-Juifs. Cependant, dans un endroit où les non-Juifs ont d'autres types de vêtements, de sorte qu'il est reconnaissable pour tous qu'ils appartiennent à des non-Juifs, il y a lieu d'être indulgent. Et celui qui n'a pas de quoi manger, il est certainement permis (de le faire) au moins pour sa subsistance vitale.
séif katan 42
(מג) בשבוע זה - בזה אף לדידן לא נהיגין מר"ח מדלא כתב רמ"א דנוהגין אף בזה מר"ח כמו שכתב בסעיף שאח"ז [ח"א]:
(43) Dans cette semaine – pour cela, même chez nous, on n'a pas l'usage d'interdire dès Roch 'Hodech, puisque le Rema n'a pas écrit qu'on a l'usage d'interdire aussi cela dès Roch 'Hodech, comme il l'a écrit dans le séif suivant ['Hayé Adam].
séif katan 43
(מד) כלים חדשים - ובמקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש א"כ הוו בכלל מגוהצין ואסורין אפילו הם ישנים שהגיהוץ עושה אותן כחדשים ואסורין ללבוש בשבוע זו ומה"ט נהגו איסור בבגדי שבת ללבשן בשבת חזון דאע"פ שלבשן מכבר כמה שבתות עדיין גיהוצן ניכר והוי כחדשים:
(44) Des vêtements neufs – et dans un endroit où l'on a l'habitude de presser les vêtements avec une presse, ils sont donc inclus dans la catégorie des vêtements repassés, et ils sont interdits même s'ils sont usagés, car le repassage les rend comme neufs ; et il est interdit de les porter cette semaine. Et pour cette raison, on a l'usage d'interdire de porter les habits de Chabbat le Chabbat 'Hazon, car bien qu'il les ait déjà portés plusieurs Chabbatot, leur repassage est encore visible et ils sont comme neufs.
séif katan 44
(מה) מראש חודש ואילך - ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז וע"כ אין איסור קודם ר"ח דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור הלא מברך בשעת לבישה ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו. ולדעת המקילין דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור אפילו בשבת ובגדים שאינם חשובים כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיו"ב בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ר"ח ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א:
(45) À partir de Roch 'Hodech – et il s'agit du cas où il a acheté un vêtement fini tel quel et a récité Chehe'heyanou (la bénédiction « qui nous a fait vivre ») au moment de l'achat, avant le 17 Tamouz ; c'est pourquoi il n'y a pas d'interdit avant Roch 'Hodech. Car celui qui a acheté un vêtement non fini et l'a donné à un artisan pour le coudre récite la bénédiction au moment où il le revêt, et il est interdit de le porter dès le 17 Tamouz à cause de Chehe'heyanou. Et selon l'avis de ceux qui sont indulgents et disent qu'aux Chabbatot de la période des Bein HaMetsarim (les trois semaines) il est permis de réciter Chehe'heyanou, il est donc permis de porter des vêtements neufs aux Chabbatot des Bein HaMetsarim ; mais à partir de Roch 'Hodech, c'est interdit même le Chabbat. Et des vêtements qui ne sont pas si importants qu'il faille réciter sur eux Chehe'heyanou, par exemple des chaussures neuves, des chaussons et autres choses semblables, il est certainement permis de les acheter et de les porter du 17 Tamouz jusqu'à Roch 'Hodech. Et voir encore ce que nous avons écrit au séif 17 au nom du Gaon de Vilna.
séif katan 45
(מו) שאסור לתקן - ר"ל שאסור לעשות בגדים חדשים וכן אנפלאות שקורין זאקי"ן אסור לארוג ולצורך נשואין מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים דהא מדינא מותר לו אפילו לישא וכנ"ל בס"ק י"ד ואפילו בט"ב עצמו שרי לעשות ע"י עכו"מ לצורך נישואין [אחרונים]:
(46) Qu'il est interdit de confectionner – il veut dire qu'il est interdit de faire des vêtements neufs ; et de même, des chaussons qu'on appelle zoken (chaussettes), il est interdit de les tisser. Et pour les besoins d'un mariage, celui qui n'a ni femme ni enfants est autorisé à faire des vêtements neufs, puisque selon la stricte loi il lui est permis même de se marier, comme il a été dit plus haut, séif katan 14 ; et même le jour de Ticha BeAv lui-même, il est permis de les faire faire par un non-Juif pour les besoins d'un mariage [A'haronim].
séif katan 46
(מז) ומנעלים חדשים - וה"ה דאסור ללבשן:
(47) Et des chaussures neuves – et il en est de même qu'il est interdit de les porter.
séif katan 47
(מח) מראש חודש - דבירושלמי איתא והובא לקמן בס"ח דנהיגי שלא למישתי עמרא מדעייל ר"ח אב וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתיה הוי תחלת המלאכה:
(48) À partir de Roch 'Hodech – car il est rapporté dans le Talmud de Jérusalem, et cela est cité plus loin au séif 8, qu'on a l'usage de ne pas tendre la chaîne (de tissage) dès l'entrée de Roch 'Hodech Av ; et toute confection de vêtements est incluse dans cela, car tendre la chaîne est le début du travail.
séif katan 48
(מט) לקנותן - אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב ודומיא דאסרינן לעיל לענין כיבוס אפילו במכבסן להניח:
(49) Les acheter – même s'il a l'intention de ne pas les porter avant l'après-Ticha BeAv, à l'instar de ce que nous avons interdit plus haut concernant le lavage, même quand on lave pour mettre de côté.
séif katan 49
(נ) אסור לעשותן לאחרים וכו' - ואם אין לו מה יאכל שרי כמו באבל לאחר ג' ימים:
(50) Il est interdit de les faire pour d'autres, etc. – et s'il n'a pas de quoi manger, c'est permis, comme pour l'endeuillé après trois jours.
séif katan 50
(נא) להקל בזה - ומשמע דאפילו לישראל נהגו להקל ומיירי שנתנן לו קודם ר"ח דאלו אחר ר"ח פשיטא דאסור ליתן לו:
(51) D'être indulgent en cela – et il ressort que même pour un Juif (comme client) on a l'usage d'être indulgent ; et il s'agit du cas où il les lui a donnés avant Roch 'Hodech, car après Roch 'Hodech il est évidemment interdit de les lui donner.
séif katan 51
(נב) אבל אם ידוע וכו' - ר"ל דמדינא אומן העושה בשביל עכו"מ בודאי אינו שמח מזה ואין לאסרו רק משום מ"ע דיסברו שהוא של ישראל [ולזה קאמר בתחלה סתם אסור לעשותן לאחרים היינו אפילו לעכו"ם] ולזה קאמר אם ידוע ומפורסם וכו' מותר אפילו לקבל המלאכה אחר ר"ח ולעשותה:
(52) Mais s'il est connu, etc. – il veut dire que selon la stricte loi, l'artisan qui travaille pour un non-Juif ne se réjouit certainement pas de cela, et il n'y a lieu de l'interdire qu'à cause de l'apparence, car on penserait que c'est le vêtement d'un Juif. [Et c'est pourquoi il dit au début de façon générale « il est interdit de les faire pour d'autres », c'est-à-dire même pour des non-Juifs.] Et c'est pourquoi il dit : « s'il est connu et notoire, etc. », il est permis même d'accepter le travail après Roch 'Hodech et de le faire.
séif katan 52
(נג) לאומנים נכרים - ולא לישראלים כיון שהוא אחר ר"ח וכנ"ל. והטעם שהקילו בזה יותר מכיבוס דאסרינן לעיל בסוף סעי"ג לפי שעדיין אינן שלו ולא נקרא שמו עליו:
(53) À des artisans non juifs – et non à des Juifs, puisque c'est après Roch 'Hodech, comme il a été dit plus haut. Et la raison pour laquelle on a été plus indulgent en cela que pour le lavage, que nous avons interdit plus haut à la fin du séif 3, est que ces vêtements ne lui appartiennent pas encore et que son nom n'y est pas associé.
séif katan 53
(נד) למישתי עמרא - פי' שלא לעשות חוטי שתי מצמר [וה"ה משארי דברים] ואסמכוה בירושלמי על שם שבטלה אבן שתיה וכתב ב"י דאין נ"מ בין לו ובין לאחרים ובין בשכר ובין בחנם [ט"ז] וטוויית החוטין לתפור בהן בגדים מותר שאינו בכלל זה וכן מותר לעשות קרוני"ן שאורגין בעצים דלאו בכלל בגד הוא [מ"א]:
(54) Tendre la chaîne – explication : ne pas faire de fils de chaîne en laine [et il en est de même pour les autres matières] ; et on l'a appuyé dans le Talmud de Jérusalem sur le fait que la Pierre de fondation (even hachetiya, jeu de mots avec chetiya, « chaîne ») a cessé (d'être en fonction). Et le Beit Yossef a écrit qu'il n'y a pas de différence entre le faire pour soi ou pour d'autres, ni entre le faire contre salaire ou gratuitement [Taz]. Et le filage des fils pour coudre avec eux des vêtements est permis, car ce n'est pas inclus dans cela ; et de même il est permis de faire des paniers (kronen) qu'on tresse avec du bois, car ce n'est pas de la catégorie du vêtement [Maguen Avraham].
séif katan 54
(נה) עד אחר ט"ב - עיין לעיל סימן תכ"ו ס"ב ובמשנה ברורה שם:
(55) Jusqu'après Ticha BeAv – voir plus haut, siman 426, séif 2, et dans la Michna Beroura là-bas (au sujet de la sanctification de la lune).
séif katan 55
(נו) שלא לאכול בשר וכו' - ומיד שהתפללו הקהל ערבית במוצאי שבת אע"פ שהיחיד לא התפלל עדיין והוא בתוך סעודתו אסור בבשר ויין וה"ה בר"ח לדידן [מ"א] אבל שארי אחרונים כתבו דבמוצאי שבת אם הוא לא התפלל עדיין מותר בבשר ויין דכיון שאומרים רצה בבה"מ שייך אצלו שבת:
(56) De ne pas manger de viande, etc. – et dès que la communauté a prié Arvit à la sortie de Chabbat, bien que le particulier n'ait pas encore prié et qu'il soit au milieu de son repas, la viande et le vin lui sont interdits ; et il en est de même à Roch 'Hodech selon notre usage [Maguen Avraham]. Mais les autres A'haronim ont écrit qu'à la sortie de Chabbat, s'il n'a pas encore prié, la viande et le vin lui sont permis, car puisqu'il dit Retsé dans le Birkat HaMazone, le Chabbat le concerne encore.
séif katan 56
(נז) ומותר בחומץ וכו' - היינו אף בחומץ שנעשה מיין וכשנכנס שבת זו היה עדיין יין מותר כיון שעכשיו הוא חומץ ואין שמחה בשתייתו. וחומץ לענינינו מקרי כל שבני אדם נמנעין לשתותו מפני חמיצותו:
(57) Et il est permis de boire du vinaigre, etc. – c'est-à-dire même du vinaigre fait de vin, et même si, lorsque ce Chabbat est entré, c'était encore du vin, c'est permis puisque maintenant c'est du vinaigre et qu'il n'y a pas de joie à le boire. Et s'appelle vinaigre pour notre sujet tout liquide que les gens s'abstiennent de boire à cause de son acidité.
séif katan 57
(נח) מר"ח עד התענית - ור"ח בכלל וכן המנהג במדינותינו:
(58) De Roch 'Hodech jusqu'au jeûne – et Roch 'Hodech y est inclus ; et tel est l'usage dans nos contrées.
séif katan 58
(נט) מי"ז בתמוז - דמאז התחיל הפורענות של החורבן וכ"ז בימות החול אבל בשבת אין רשאי להחמיר בזה דאף אם חל ט"ב בשבת מותר ונדחה על יום א' וכדלקמן בתקנ"ד ואפי' אם קיבל עליו בפירוש שלא לאכול בשר מי"ז בתמוז והלאה מותר בשבתות [וכן בסעודת מצוה] דכל הנודר אדעתא דמנהגא נודר ואין דעתו על שבת אם לא שהוציא זה בפירוש בלשון נדר שאמר הרי עלי שלא לאכול בשר מי"ז בתמוז יש מחמירין:
(59) Depuis le 17 Tamouz – car c'est alors qu'a commencé le malheur de la destruction (du Temple). Et tout cela s'applique en semaine ; mais le Chabbat, on n'a pas le droit d'être rigoureux en cela, puisque même si Ticha BeAv tombe un Chabbat, c'est permis et il est reporté au dimanche, comme on le verra plus loin, au siman 554. Et même s'il s'est engagé explicitement à ne pas manger de viande à partir du 17 Tamouz, c'est permis les Chabbatot [et de même lors d'un repas de mitsva], car quiconque fait un vœu le fait en fonction de l'usage, et son intention ne portait pas sur le Chabbat ; à moins qu'il ne l'ait exprimé explicitement sous forme de vœu en disant : « Je m'engage à ne pas manger de viande à partir du 17 Tamouz » ; dans ce cas, certains sont rigoureux.
séif katan 59
(ס) ומצניעין מר"ח ואילך וכו' - עד עשירי באב ובמקום הדחק יש להקל ולשחוט בט"ב אחר חצות אכן אם חל ט"ב ביום ה' לכו"ע מותר לשחוט אחר חצות לכבוד השבת וכתב המ"א וא"ר דבמדינתינו שמנהג הנכרים שאין אוכלין בשר ביום ו' וז' ושמא יטרף ולא ימצא קונים לבשר טריפה מותר לשחוט גם ביום ד' [דאל"כ ממנעי ולא שחטי] כדי שאם יטרף יהיה מוכן לו על יום ה' למכור:
(60) Et on s'abstient à partir de Roch 'Hodech, etc. – jusqu'au dix Av. Et en cas de nécessité pressante, il y a lieu d'être indulgent et d'abattre à Ticha BeAv après midi. Cependant, si Ticha BeAv tombe un jeudi, selon tous les avis il est permis d'abattre après midi en l'honneur du Chabbat. Et le Maguen Avraham et l'Eliya Rabba ont écrit que dans nos contrées, où l'usage des non-Juifs est de ne pas manger de viande le vendredi et le samedi, et de crainte que la bête ne s'avère terefa (impropre à la consommation) et qu'on ne trouve pas d'acheteurs pour la viande terefa, il est permis d'abattre aussi le mercredi [car sinon ils s'abstiendraient et n'abattraient pas], afin que si elle s'avère terefa, elle soit prête à être vendue (aux non-Juifs) le jeudi.
séif katan 60
(סא) לחולה - אפילו חולה קצת ואף דבסימן תקנ"ד סק"ט כתב המ"א דנהגו קצת יולדות מז' באב ואילך למנוע מבשר ויין היינו שלא במקום חולי. ומי שחכר מהשר להאכיל בשר לערלים ואם לא ישחוט יפסיד אזי יתן מכל בהמה לעני חולה איזה חתיכה וא"א לכזית בשר בלא שחיטה [ח"א]:
(61) À un malade – même un malade léger. Et bien qu'au siman 554, séif katan 9, le Maguen Avraham ait écrit que certaines accouchées ont l'usage de s'abstenir de viande et de vin à partir du 7 Av, c'est lorsque ce n'est pas un cas de maladie. Et celui qui a pris à ferme auprès du seigneur le droit de fournir de la viande aux non-Juifs, et s'il n'abat pas il subira une perte, qu'il donne de chaque bête un morceau à un pauvre malade, car il est impossible d'obtenir un kezayit de viande sans abattage (rituel) ['Hayé Adam].
séif katan 61
(סב) וכיוצא בו - כגון של פדיון הבן. וסעודה שעושין בלילה שלפני מילה אינה סעודת מצוה [יד אפרים]:
(62) Et ce qui lui ressemble – par exemple le repas du pidyon haben (rachat du premier-né). Et le repas qu'on fait la nuit précédant la mila n'est pas un repas de mitsva [Yad Efraïm].
séif katan 62
(סג) מותרים בתבשיל - אבל שומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף תבשיל של בשר ודוקא בתבשיל של בשר אבל אם רק נתבשל בקדרה של בשר פשיטא דמותר [אחרונים]. ונראה כל שנפל בשר לתבשיל ויש ס' פשיטא דשרי:
(63) Ils sont permis dans un plat cuisiné – mais la graisse de viande a la loi de la viande elle-même, et il est interdit de manger un plat qui contient de la graisse. Et aujourd'hui, tout le monde a l'usage d'interdire même un plat de viande. Et cela ne vaut que pour un plat de viande ; mais s'il a seulement été cuit dans une marmite de viande, c'est évidemment permis [A'haronim]. Et il semble que chaque fois que de la viande est tombée dans un plat et qu'il y a soixante fois (son volume, chichim), c'est évidemment permis.
séif katan 63
(סד) ואסורים בבשר עוף - ומ"מ מי שא"א לו לאכול מאכלי חלב מותר לו לאכול בשר עוף או בשר מלוח ג' ימים. ומינקת שחלב רע לתינוק כשאינה אוכלת בשר יש להקל אף בבשר בהמה:
(64) Et ils sont interdits de manger de la viande de volaille – toutefois, celui qui ne peut pas manger d'aliments lactés est autorisé à manger de la viande de volaille ou de la viande salée de trois jours. Et une nourrice dont le lait devient mauvais pour le bébé lorsqu'elle ne mange pas de viande, il y a lieu d'être indulgent, même pour la viande de bétail.
séif katan 64
(סה) ובשר מלוח - אפילו מזמן מרובה דמ"מ אית ביה שמחה קצת:
(65) Et la viande salée – même depuis longtemps, car il y a toutefois en elle un peu de joie.
séif katan 65
(סו) תוסס - דהיינו תוך ג' לדריסתו שהוא מתוק ואינו חזק ופסול לגבי מזבח וכן כל אלו הנ"ל מ"מ קבלו אבותינו עליהם לאסור כל מיני בשר ויין:
(66) Fermentant (vin nouveau) – c'est-à-dire dans les trois jours qui suivent son foulage, où il est doux et pas fort, et invalide pour l'autel. Et de même, pour tous ceux-là mentionnés ci-dessus (bien qu'ils soient permis selon la stricte loi), nos pères ont néanmoins accepté sur eux d'interdire toutes les sortes de viande et de vin.
séif katan 66
(סז) ומותר לשתות וכו' - דבה"ג לא קיבלו עלייהו כמו לענין שאר סעודת מצוה:
(67) Et il est permis de boire, etc. – car pour cela ils ne l'ont pas accepté sur eux (d'être rigoureux), comme pour le reste du repas de mitsva.
séif katan 67
(סח) ונוהגין להחמיר וכו' - כיון דאפשר למטעמיה לתינוק משא"כ בשאר סעודות מצוה:
(68) Et on a l'usage d'être rigoureux, etc. – puisqu'il est possible de le faire goûter à un enfant, ce qui n'est pas le cas pour les autres repas de mitsva.
séif katan 68
(סט) שלא לשתות יין בבהמ"ז - פשוט דכל זה מיירי בבהמ"ז דחול אבל בבהמ"ז דשבת של ג' סעודות פשיטא דשרי:
(69) De ne pas boire de vin au Birkat HaMazone – il est simple que tout cela concerne le Birkat HaMazone de semaine ; mais pour le Birkat HaMazone de Chabbat, des trois repas, c'est évidemment permis.
séif katan 69
(ע) אלא נותנים לתינוק - שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שא"י להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא:
(70) Mais on le donne à un enfant – qui a atteint l'âge de l'éducation ('hinoukh), et qu'il boive la majeure partie de la coupe. Et seulement s'il n'a pas encore atteint l'âge de prendre le deuil de Jérusalem ; et seulement dans ce cas, où c'est une mitsva ; mais sans mitsva, bien qu'il ne soit pas capable de prendre le deuil, la viande et le vin lui sont interdits lorsqu'il est en bonne santé.
séif katan 70
(עא) לשתות הבדלה - אבל בהמ"ז יברך בלא כוס כיון דיש פוסקים דאף ג' שאכלו א"צ כוס עכ"פ בכה"ג יש לסמוך עלייהו:
(71) Boire le vin de la Havdala – mais le Birkat HaMazone, qu'il le récite sans coupe, puisque certains décisionnaires disent que même lorsque trois ont mangé ensemble, il n'est pas nécessaire d'avoir une coupe ; au moins dans un tel cas, on peut s'appuyer sur eux.
séif katan 71
(עב) ובסעודת מצוה וכו' - ובזה אפילו כוס של בהמ"ז יש להתיר לשתות דלא גרע מיין שבתוך הסעודה דהותר:
(72) Et lors d'un repas de mitsva, etc. – et dans ce cas, même la coupe du Birkat HaMazone, il y a lieu de permettre de la boire, car elle ne vaut pas moins que le vin bu pendant le repas, qui a été permis.
séif katan 72
(עג) וסיום מסכת - ומ"מ אם לא נזדמן בלימודו הסיום לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום ריעות:
(73) Et la fin d'un traité (siyoum massekhet) – toutefois, si au cours de son étude la conclusion ne survient pas naturellement à ce moment, qu'il ne se hâte pas ni ne retarde son étude pour cela. Et aussi, s'il n'aurait pas fait de festin les autres jours (pour un tel siyoum), il se peut qu'il ne doive pas le faire maintenant non plus. Cependant, si cela survient comme il se doit, il est permis de manger (de la viande) même à ceux qui n'ont pas étudié avec eux, s'ils seraient venus aussi à un autre moment, par amitié.
séif katan 73
(עד) וסעודת אירוסין - אף דמבואר לעיל בס"ב דאסור לעשות סעודת אירוסין אפשר דמיירי שלא בשעת אירוסין או שלא בבית ארוסתו דליכא שמחה כ"כ ויש שמוחקין אלו שני תיבות [מ"א]:
(74) Et le repas de fiançailles – bien qu'il soit expliqué plus haut, au séif 2, qu'il est interdit de faire un repas de fiançailles, il se peut qu'il s'agisse là (ici) d'un repas qui n'a pas lieu au moment des fiançailles, ou pas dans la maison de la fiancée, où il n'y a pas tellement de joie ; et certains effacent ces deux mots [Maguen Avraham].
séif katan 74
(עה) כל השייכין לסעודה - היינו כל מי שהיה הולך בזמן אחר לסעודה זו הן מחמת קורבה או מחמת שהוא אוהבו ונשים השייכות לסעודה במקום שדרך לזמנן לסעודה ג"כ מותר. וכתב הח"א דאשת הבעל סעודה מותרת אף בסיום מסכת וכן בניו. ומי ששולחין לו לביתו אסור לו לאכול:
(75) Tous ceux qui sont liés au repas – c'est-à-dire quiconque serait allé à un autre moment à ce repas, que ce soit en raison de la parenté ou parce qu'il est son ami. Et les femmes liées au repas, dans un endroit où l'on a l'habitude de les inviter au repas, c'est également permis. Et le 'Hayé Adam a écrit que l'épouse de l'organisateur du repas y est autorisée, même pour un siyoum massekhet, et de même ses enfants. Et celui à qui l'on envoie la nourriture chez lui, il lui est interdit de la manger.
séif katan 75
(עו) שלא להוסיף - היינו מי שלא בא מחמת קורבה או אהבת רעים רק לאכול ולשתות ועבירה הוא בידו:
(76) De ne pas ajouter (d'invités) – c'est-à-dire celui qui ne vient pas en raison de la parenté ou de l'amitié, mais seulement pour manger et boire : il commet une faute.
séif katan 76
(עז) רק מנין מצומצם - היינו מלבד הקרובים הפסולים לעדות ומלבד הבעלי מצוה מותר להוסיף עשרה משום ריעות והשאר אוכלים מאכלי חלב. והנה בלבוש כתב דמר"ח עד ט"ב לוקחין מנין מצומצם ויש לוקחים י' מלבד הקרובים השייכים לבעל הסעודה. והנה בח"א העתיק כהלבוש אבל בדה"ח משמע דיוכל לנהוג להקל כדעת הרמ"א דמר"ח עד השבוע שחל בו ט"ב מותר לזמן כל השייכים לסעודה ואפילו כמה מנינים. ואם חל המילה או הסיום מסכת בט"ב שחל בשבת לכו"ע מותר לזמן כל קרואים שירצה:
(77) Seulement un minyan restreint – c'est-à-dire qu'en plus des proches parents inaptes à témoigner et en plus des acteurs de la mitsva, il est permis d'ajouter dix personnes par amitié, et les autres mangent des aliments lactés. Or le Levouch a écrit que de Roch 'Hodech jusqu'à Ticha BeAv, on prend un minyan restreint, et certains prennent dix personnes en plus des proches liés à l'organisateur du repas. Et le 'Hayé Adam a recopié comme le Levouch ; mais dans le Derekh 'Hayim, il ressort qu'on peut se conduire avec indulgence selon l'avis du Rema, à savoir que de Roch 'Hodech jusqu'à la semaine où tombe Ticha BeAv, il est permis d'inviter tous ceux qui sont liés au repas, et même plusieurs minyanim. Et si la mila ou le siyoum massekhet a lieu le jour de Ticha BeAv qui tombe un Chabbat, selon tous les avis il est permis d'inviter tous les convives qu'il veut.
séif katan 77
(עח) בערב ת"ב שרי - ובלבד שיעשנה קודם חצות:
(78) La veille de Ticha BeAv, c'est permis – à condition qu'il le fasse avant midi.
séif katan 78
(עט) תספורת וכו' - ואחד האיש ואחד האשה שוין לאיסור ואפשר שיש להתיר באשה [לגלח] ריבוי שער דצדעין [פמ"ג]:
(79) La coupe des cheveux, etc. – et l'homme et la femme sont égaux quant à l'interdit ; et il se peut qu'il y ait lieu de permettre à une femme [de raser] l'excès de poils des tempes [Peri Megadim].
séif katan 79
(פ) ובזקן - והיינו השפה:
(80) Et la barbe – c'est-à-dire la moustache.
séif katan 80
(פא) לספר לקטנים - דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש:
(81) Couper les cheveux aux petits enfants – car pour les petits enfants aussi s'applique l'éducation, que ce soit en raison du deuil ou en raison de l'affliction.
séif katan 81
(פב) בשבת שחל וכו' - עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו:
(82) Le Chabbat où tombe, etc. – voir l'Eliya Rabba, selon lequel chez nous il faut être rigoureux pour la coupe des cheveux dès le 17 Tamouz et pour le lavage dès Roch 'Hodech ; et le 'Hayé Adam a écrit que pour les besoins des petits enfants, il n'y a pas lieu d'être rigoureux, même selon notre usage, si ce n'est dans cette semaine (où tombe Ticha BeAv).
séif katan 82
(פג) מיהו בגדים וכו' - ומ"מ לא יכבסו הרבה ביחד. ויכבסו בצנעא אם אין מכבסו ע"ג הנהר [מ"א]:
(83) Toutefois, les vêtements, etc. – toutefois, qu'on n'en lave pas beaucoup ensemble ; et qu'on les lave discrètement, si on ne les lave pas au bord du fleuve [Maguen Avraham].
séif katan 83
(פד) משרא שרי - דאין בכיבוסן של אלו משום שמחה [לבוש]:
(84) C'est tout à fait permis – car il n'y a pas dans le lavage de ceux-ci (des vêtements des petits enfants) de caractère de joie [Levouch].
séif katan 84
(פה) של מת ושל שבת זו - ר"ל דשלמו יום ל' של אבילות בתוך שבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:
(85) Le deuil d'un mort et celui de cette semaine – il veut dire que les trente jours de deuil se sont achevés au cours de la semaine où tombe Ticha BeAv.
séif katan 85
(פו) מיקל בתער - משום שאין זה יפוי:
(86) Il peut alléger sa chevelure avec un rasoir – car ce n'est pas un embellissement.
séif katan 86
(פז) אבל לא במספרים - וזהו דוקא כשחל יום שלשים בשבוע שחל ט"ב אבל כשחל מקודם לזה מותר לספר ולכבס אף לדידן שנוהגין בזה לאיסור בעלמא הכא שרי כיון שתכפוהו אבליו כ"כ הט"ז בשם הב"ח אבל הא"ר סובר דאין להקל כ"א כשחל יום שלשים לפני ר"ח וכ"כ כמה אחרונים:
(87) Mais pas avec des ciseaux – et cela seulement lorsque le trentième jour tombe dans la semaine où tombe Ticha BeAv ; mais s'il tombe avant cela, il est permis de se couper les cheveux et de laver le linge ; même pour nous, qui avons l'usage de l'interdire en général, ici c'est permis, puisque ses deuils se sont accumulés sur lui. C'est ce qu'a écrit le Taz au nom du Ba'h. Mais l'Eliya Rabba est d'avis qu'il n'y a lieu d'être indulgent que lorsque le trentième jour tombe avant Roch 'Hodech, et c'est aussi ce qu'ont écrit plusieurs A'haronim.
séif katan 87
(פח) שלא לרחוץ - עיין לקמיה דאפילו בצונן יש ליזהר. ולרפואה מותר אפילו בחמין ואפילו בשבוע שחל בו ט"ב [א"ר]:
(88) De ne pas se laver – voir un peu plus loin, que même à l'eau froide il faut faire attention. Et pour une raison médicale, c'est permis même à l'eau chaude, et même dans la semaine où tombe Ticha BeAv [Eliya Rabba].
séif katan 88
(פט) מראש חדש - ואם חל ר"ח בע"ש אזי מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד שבת:
(89) Depuis Roch 'Hodech – et si Roch 'Hodech tombe la veille de Chabbat, il est alors permis de se laver même tout le corps à l'eau chaude, pour quiconque se lave toujours la veille de Chabbat en l'honneur du Chabbat.
séif katan 89
(צ) ויש מתענים מי"ז בתמוז - ות"ח אין כדאי שינהג בחומרא זו שממעט במלאכת שמים שא"א שלא יתמעט מלימודו איזה שעות מפני התענית וצריך לשקול במאזני צדק בענינים אלו [שע"ת ע"ש]:
(90) Et certains jeûnent depuis le 17 Tamouz – et pour un talmid 'hakham (érudit en Torah), il ne convient pas qu'il se conduise selon cette rigueur, car il diminue le service du Ciel, puisqu'il est impossible qu'il ne diminue pas son étude de quelques heures à cause du jeûne ; et il faut peser ces questions sur une balance juste [Chaarei Techouva, voir là-bas].
séif katan 90
(צא) עד תשעה באב - עיין לקמן סימן תקס"ב ס"ב בהג"ה:
(91) Jusqu'à Ticha BeAv – voir plus loin, siman 562, séif 2, dans la Haga.
séif katan 91
(צב) לרחוץ בעט"ב - כדרכה בחמין:
(92) Se laver la veille de Ticha BeAv – de la manière habituelle, à l'eau chaude.
séif katan 92
(צג) הואיל וכו' לתענוג - וכן קטנים שיש להם חטטין בראשן נוהגין לרחצן בראשן:
(93) Puisque, etc., pour le plaisir – et de même, les petits enfants qui ont des croûtes sur la tête, on a l'usage de leur laver la tête.
séif katan 93
(צד) אפילו בצונן - היינו כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו שרי לרחוץ בצונן [אחרונים]:
(94) Même à l'eau froide – c'est-à-dire tout son corps ; mais son visage, ses mains et ses pieds, il est permis de les laver à l'eau froide [A'haronim].
séif katan 94
(צה) ואפילו בע"ש של חזון אסור וכו' - היינו אפילו היה רגיל לרחוץ בכל ע"ש בחמין כל גופו אסור בע"ש של חזון לרחוץ כל גופו אפילו בצונן. ולענין טבילה הנוהג לטבול בכל ע"ש מותר ומי שמבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה אסור:
(95) Et même la veille du Chabbat 'Hazon, il est interdit, etc. – c'est-à-dire que même s'il avait l'habitude de se laver tout le corps à l'eau chaude chaque veille de Chabbat, il lui est interdit, la veille du Chabbat 'Hazon, de se laver tout le corps, même à l'eau froide. Et concernant l'immersion (au mikvé), celui qui a l'usage de s'immerger chaque veille de Chabbat y est autorisé ; et celui qui y renonce parfois à cause de ses occupations ou à cause du froid, cela lui est interdit.
séif katan 95
(צו) בחפיפת הראש בחמין - אבל לא בזיי"ף ולוי"ג שעושין מאפר:
(96) Avec le lavage de la tête à l'eau chaude – mais pas avec du savon ni avec de la lessive (loug) qu'on fait à partir de cendres.
séif katan 96
(צז) למי שרגיל בכך - ועיין בח"א דה"ה דשרי פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך כל השבת:
(97) Pour celui qui en a l'habitude – et voir le 'Hayé Adam, selon lequel il en est de même qu'il est permis de se laver le visage, les mains et les pieds à l'eau chaude pour celui qui en a l'habitude chaque Chabbat.
séif katan 97
(צח) טוב ליזהר מלומר שהחיינו - אע"ג דאפילו אבל מברך שהחיינו מ"מ ימים אלו כיון שהזמן ההוא הוא זמן פורענות אין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה. והגר"א בביאורו חולק ע"ז וכתב דהוא חומרא יתירא וכן הט"ז מפקפק בזה וע"כ בשבת אין להחמיר בזה דבלא"ה הרבה אחרונים מסכימין להקל בשבת:
(98) Il est bien de prendre garde à ne pas dire Chehe'heyanou – bien que même un endeuillé récite Chehe'heyanou, toutefois, en ces jours, puisque cette période est une période de malheur, il ne convient pas de dire « qui nous a fait parvenir à ce moment ». Mais le Gaon de Vilna, dans son Biour, conteste cela et écrit que c'est une rigueur excessive, et le Taz aussi émet des doutes à ce sujet ; c'est pourquoi le Chabbat, il n'y a pas lieu d'être rigoureux en cela, d'autant plus que de nombreux A'haronim sont d'accord pour être indulgents le Chabbat.
séif katan 98
(צט) על פרי או על מלבוש - וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד. וכתבו האחרונים דאשה מעוברת מותרת לאכול פרי בלא שהחיינו דשמא תתאוה ויגרום נזק לה ולולד. וכן חולה ג"כ מותר שהפירות פותחין לו תאותו לאכול דברים טובים ובמקום חולי לא קבלינן עלן:
(99) Sur un fruit ou sur un vêtement – et par conséquent, il ne mangera pas le fruit et ne portera pas le vêtement. Et les A'haronim ont écrit qu'une femme enceinte est autorisée à manger un fruit sans réciter Chehe'heyanou, car peut-être en aura-t-elle envie, et cela causera un dommage à elle et à l'enfant. Et de même, un malade est également autorisé, car les fruits lui ouvrent l'appétit pour manger de bonnes choses ; et dans un cas de maladie, nous n'avons pas accepté sur nous cette rigueur.
séif katan 99
(ק) ולא יחמיץ המצוה - או הברכה כיון שהגיע זמנה ואע"ג דכשרואה פרי חדש ואינו מברך שהחיינו מחמיץ הברכה מ"מ כיון שנהגו להמתין עד שעת אכילה לא מיקרי מחמיץ המצוה:
(100) Et il ne laissera pas passer la mitsva – ou la bénédiction, puisque son moment est arrivé. Et bien que, lorsqu'on voit un fruit nouveau et qu'on ne récite pas Chehe'heyanou, on laisse passer la bénédiction, toutefois, puisqu'on a l'usage d'attendre jusqu'au moment de le manger, cela ne s'appelle pas laisser passer la mitsva.
séif katan 100
(קא) שלא ימצא אחר ט"ב - ומיירי שלא יכול לשמור הפרי עד שבת מפני שיתקלקל כגון גודגדניות קטנות דאל"ה יקחהו בחול וישמרהו עד שבת:
(101) Qu'il ne le trouvera pas après Ticha BeAv – et il s'agit du cas où il ne peut pas conserver le fruit jusqu'au Chabbat parce qu'il s'abîmerait, par exemple de petites cerises ; car sinon, qu'il le prenne en semaine et le conserve jusqu'au Chabbat.
séif katan 101
(קב) מארבע שעות עד תשע שעות - היינו מסוף ד' עד סוף ט'. וכן יזהרו בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל [א"ר]:
(102) De la quatrième heure à la neuvième heure – c'est-à-dire de la fin de la quatrième à la fin de la neuvième (heure). Et de même, qu'on prenne garde en ces jours à ne pas marcher entre le soleil et l'ombre [Eliya Rabba].
séif katan 102
(קג) ולא יכו התלמידים - מפורש במדרש דאפילו ברצועה יש ליזהר. ובכונת האר"י כתב שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה:
(103) Et on ne frappera pas les élèves – il est explicite dans le Midrach que même avec une lanière il faut prendre garde. Et dans les Kavanot de l'Ari, il est écrit qu'on prendra le deuil en ces jours après le milieu du jour et qu'on pleurera environ une demi-heure.
séif katan 103

Siman 552 →