Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 548 →- דין אבילו' בחול המועד. ובו כ סעיפים:
הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילו' ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירות שלשים:Loi du deuil pendant 'Hol HaMoed (les jours intermédiaires de la fête). Il contient 20 séifim.
Celui qui enterre son mort (un proche) pendant la fête, le deuil (avelout) ne s'applique pas à lui pendant la fête ; mais après la fête, il commence à compter sept jours (la chiv'a) et y observe le deuil ; et il compte trente jours (les chelochim) à partir du jour de l'enterrement, et observe pendant le reste des trente jours tous les décrets des trente jours.séif 1
- במקומות שעושין שני ימים טובים מונה השבעה מיום טוב שני האחרון אף ע"פ שאינו נוהג בו אבילות הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין ומונה מאחריו ו' ימים בלבד: הגה אם יום שני של ראש השנה עולה למנין ז' עיין בי"ד סי' שצ"ט סי"ג בהגהות:Dans les endroits où l'on fait deux jours de Yom Tov, il compte les sept jours à partir du second jour de Yom Tov, le dernier ; bien qu'il n'y observe pas le deuil, puisqu'il est d'ordre rabbinique, il compte pour lui dans le décompte, et il compte après lui six jours seulement. Haga (Rema) : Quant à savoir si le second jour de Roch Hachana compte dans le décompte des sept, voir Yoré Déa, siman 399, séif 13, dans les gloses.
séif 2
- הקובר את מתו ביו"ט שני של גליות שהוא יו"ט האחרון או ביו"ט שני של עצרת נוהג בו אבילות אם היה אותו היום יום מיתה וקבורה הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילו' יום ראשון של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם קברו אותו ביו"ט שני של ראש השנה אינו נוהג בו אבילו' ששניהם כיום ארוך: הגה ויש חולקים וס"ל דאין נוהג אבילות בשום י"ט שני וכן מנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת והרא"ש):Celui qui enterre son mort le second jour de Yom Tov de la diaspora, qui est le dernier jour de Yom Tov, ou le second jour de Yom Tov d'Atséret (Chavouot), y observe le deuil, si ce jour était le jour du décès et de l'enterrement ; puisque le second jour de Yom Tov est d'ordre rabbinique et que le deuil du premier jour est de la Torah, que le commandement positif d'ordre rabbinique soit repoussé devant le commandement positif de la Torah. Mais si on l'a enterré le second jour de Roch Hachana, il n'y observe pas le deuil, car les deux jours sont comme un seul long jour. Haga (Rema) : Et certains contestent et pensent qu'on n'observe le deuil en aucun second jour de Yom Tov ; et tel est l'usage répandu, et il ne faut pas le changer (Rabbénou Tam et le Roch).
séif 3
- זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילו' הני מילי דברים של פרהסיא אבל דברים שבצנעה נוהג (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדר וא"צ שמירה):Ce que nous avons dit, que celui qui enterre son mort pendant la fête n'est pas soumis au deuil, cela concerne les choses publiques ; mais les choses privées, il les observe (Rema : toutefois, il lui est permis de dormir avec sa femme dans la chambre, et il n'a pas besoin de surveillance).
séif 4
- אע"פ שאין אבילו' נוהג במועד אנינו' נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביום טוב ואינו רוצה לקברו בו ביום אין עליו דין אנינו' אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך אבל אם מת בי"ט שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו ע"י עכו"ם חל עליו אנינו':Bien que le deuil ne s'applique pas pendant la fête, l'aninout (état de l'endeuillé avant l'enterrement) s'y applique : si un proche lui est mort pendant 'Hol HaMoed, il est interdit dans les choses interdites à l'onen. Et s'il est mort le Yom Tov et qu'il ne veut pas l'enterrer le jour même, la loi de l'aninout ne s'applique pas à lui, à moins qu'il ne doive attendre la tombée de la nuit à la limite du te'houm (la distance permise pendant la fête) pour lui préparer les besoins de l'enterrement ; alors la loi de l'aninout s'applique à lui à partir du moment où il attend la nuit. Mais s'il est mort le second jour de Yom Tov et qu'il veut l'enterrer le jour même, ou le premier jour de Yom Tov et qu'il veut l'enterrer par l'intermédiaire de non-Juifs, l'aninout s'applique à lui.
séif 5
- אף ע"פ שאין אבילו' ברגל אם מת לו מת ברגל מתעסקים בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל כשיכלו שבעה למיתת המת אע"פ שעדיין לא כלה האבילו' מלאכתו נעשית ע"י אחרים בבתיהם ועבדיו עושים לו בצנעא בתוך ביתו ואין צריכים לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל:Bien qu'il n'y ait pas de deuil pendant la fête, si un proche lui est mort pendant la fête, on s'occupe de lui pendant la fête pour le consoler ; et après la fête, quand sept jours se sont écoulés depuis la mort du défunt, bien que le deuil ne soit pas encore terminé, son travail est fait par d'autres dans leurs maisons, et ses serviteurs travaillent pour lui discrètement dans sa maison ; et on n'a pas besoin de le consoler après la fête pendant le nombre de jours où on l'a consolé pendant la fête.
séif 6
- מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילו' אפי' שעה א' לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה וימי הרגל עולים למנין שלשים הרי ז' לפני הרגל והרגל ומשלים עליהם עד שלשים ודוקא שנהג אבילו' באותו שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילו' או שהיה סמוך לחשכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילו' ודינו כדין קובר מתו ברגל:Si un proche lui est mort avant la fête et qu'il a observé le deuil même une heure avant la fête, le décret des sept jours est annulé pour lui, et les jours de la fête comptent dans le décompte des trente : voici sept jours avant la fête, et la fête elle-même, et il complète par-dessus jusqu'à trente. Et cela seulement s'il a observé le deuil à ce moment-là ; mais si, par erreur ou délibérément, il n'a pas observé le deuil, ou que c'était proche de la nuit et qu'il ne pouvait pas l'observer, la fête n'annule pas le deuil, et sa loi est comme celle de celui qui enterre son mort pendant la fête.
séif 7
- אם נהג שבעה ופגע בו הרגל מבטל ממנו גזיר' שלשים אפי' חל יום שבעה בערב הרגל מותר לספר ולכבס בערב הרגל: הגה וה"ה הרחיצה לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל שלשים ומותר לרחוץ סמוך לערב ואין צריך להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי) ואין צריך לו' אם חל יום ח' להיו' בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזיר' שלשים אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם:S'il a observé les sept jours et que la fête est survenue, elle annule pour lui le décret des trente jours. Même si le septième jour tombe la veille de la fête, il est permis de se couper les cheveux et de laver les vêtements la veille de la fête. Haga (Rema) : Et de même pour le bain, pour nous qui avons l'usage d'interdire le bain pendant tous les trente jours : il est permis de se baigner à l'approche du soir, et il n'est pas nécessaire d'attendre jusqu'à la nuit (Hagahot Maïmoniyot, Mordekhaï et Hagahot Acheri). Et il va sans dire que si le huitième jour tombe le Chabbat veille de la fête, il est permis de se couper les cheveux la veille de Chabbat. Et s'il ne s'est pas rasé la veille de la fête, il est permis de se raser après la fête, puisque le décret des trente jours a déjà été annulé pour lui ; mais pendant la fête il ne se rasera pas, puisqu'il lui était possible de se raser avant la fête. Et si son septième jour tombe le Chabbat veille de la fête, il est permis de se raser pendant 'Hol HaMoed, puisqu'il ne lui était pas possible de se raser auparavant.
séif 8
- הא דרגל מבטל גזיר' שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חבריו אפילו פגע בו הרגל לאחר שלשים יום אינו מבטל:Le fait que la fête annule le décret des trente jours, c'est pour les autres morts ; mais pour son père et sa mère, où il est interdit de se couper les cheveux jusqu'à ce que ses compagnons le lui reprochent, même si la fête survient après trente jours, elle n'annule pas cette interdiction.
séif 9
- ואם חל א' מימי האבילו' חוץ מהשביעי בערב הרגל מותר לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס אבל לרחוץ אסור עד הלילה ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה: הגה ולדידן דנוהגים איסור רחיצה כל ל' אסור לרחוץ דהא הרגל לא בטל ממנו רק גזירת שבעה וה"ה לענין כבוס במקום דנוהגין איסור כבוס כל שלשים:Et si l'un des jours de deuil, autre que le septième, tombe la veille de la fête, il est permis de laver les vêtements, mais il ne les portera pas avant la nuit ; et il est bien de prendre garde de ne pas laver avant midi passé, afin qu'il soit reconnaissable que c'est à cause de la fête qu'il lave. Mais se baigner est interdit jusqu'à la nuit ; et certains permettent de se baigner après la prière de Min'ha, à l'approche de la nuit. Haga (Rema) : Et pour nous, qui avons l'usage d'interdire le bain pendant tous les trente jours, il est interdit de se baigner, puisque la fête n'a annulé pour lui que le décret des sept jours ; et il en est de même pour le lavage des vêtements, là où l'on a l'usage d'interdire le lavage pendant tous les trente jours.
séif 10
- ראש השנה ויום הכפורים חשיבי כרגלים לבטל האבילות:Roch Hachana et Yom Kippour sont considérés comme des fêtes pour annuler le deuil.
séif 11
- נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמונה ימי הפסח הרי חמשה עשר ומשלים עליהם (עוד) ט"ו:S'il a observé le deuil une heure avant Pessa'h, cette heure est considérée comme sept jours, et les huit jours de Pessa'h : cela fait quinze, et il complète par-dessus (encore) quinze.
séif 12
- שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז' חשיב כז' הרי י"ד ומשלים עליהם (עוד) י"ו ויום שני של עצרת עולה למנין הי"ו:Une heure avant Atséret (Chavouot) est considérée comme sept jours ; et Atséret, puisque, si l'on n'a pas offert les sacrifices d'Atséret à Atséret, on peut les rattraper pendant tous les sept jours, est considérée comme sept : cela fait quatorze, et il complète par-dessus (encore) seize ; et le second jour d'Atséret compte dans le décompte des seize.
séif 13
- שעה אחת לפני ראש השנה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ראש השנה וגזרת שלשים מבטל ממנו יום הכפורים ומגלח בערב יום הכפורים והוא הדין לקובר מתו בשלשה בתשרי שמגלח בערב יום הכפורים:Une heure avant Roch Hachana : le décret des sept jours est annulé pour lui à cause de Roch Hachana, et le décret des trente jours, c'est Yom Kippour qui l'annule pour lui, et il se rase la veille de Yom Kippour. Et il en est de même pour celui qui enterre son mort le trois Tichri : il se rase la veille de Yom Kippour.
séif 14
- שעה אחת לפני יום הכפורים בטלה ממנו גזירת שבעה מפני יום הכפורים וגזיר' שלשים מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג:Une heure avant Yom Kippour : le décret des sept jours est annulé pour lui à cause de Yom Kippour, et le décret des trente jours, c'est la fête de Souccot qui l'annule pour lui, et il se rase la veille de la fête.
séif 15
- שעה אחת לפני החג והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א יום ויום שני של שמיני עצרת הרי כ"ב ומשלים עליהם ח':Une heure avant la fête de Souccot, et la fête : cela fait quatorze jours ; et Chemini Atséret, sept : cela fait vingt et un jours ; et le second jour de Chemini Atséret : cela fait vingt-deux ; et il complète par-dessus huit jours.
séif 16
- שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דינו כדין שמע שמועה רחוקה אחר השבת והרגל אלא שבשבת וברגל נוהג דברים שבצנעה:S'il a appris une nouvelle proche (un décès survenu depuis moins de trente jours) le Chabbat ou pendant la fête, et qu'à l'issue du Chabbat ou de la fête elle est devenue lointaine (plus de trente jours), sa loi est comme celle de celui qui a appris une nouvelle lointaine après le Chabbat ou la fête ; sauf que, le Chabbat et pendant la fête, il observe les choses privées.
séif 17
- שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בהם אפי' דברים שבצנעה אלא למוצאי שבת או הרגל נוהג שעה אחת ודיו:S'il a appris une nouvelle lointaine le Chabbat ou pendant la fête, il n'y observe même pas les choses privées ; mais à l'issue du Chabbat ou de la fête, il observe le deuil une heure, et cela lui suffit.
séif 18
- שמע שמועה קרובה בשבת שבת עולה ליום אחד ולמחר קורע והוי ליה יום ששי שביעי לאבילות:S'il a appris une nouvelle proche le Chabbat, le Chabbat compte pour un jour ; et le lendemain il déchire ses vêtements, et le vendredi sera pour lui le septième jour du deuil.
séif 19
- אם עשרה ימים אחר החג שמע שמת לו מת בערב החג אע"פ שאם נמנה שעה אחת לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמיני עצרת כ"א ועשרה ימים אחרים הרי ל"א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבילות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת:Si, dix jours après la fête de Souccot, il a appris qu'un proche lui était mort la veille de la fête, bien que, si l'on comptait une heure avant la fête comme sept jours, et les sept jours de la fête et le jour de Chemini Atséret, vingt et un, et dix autres jours, cela ferait trente et un, cela n'a pas la loi d'une nouvelle lointaine mais la loi d'une nouvelle proche ; car la fête ne compte pas pour celui qui n'a pas du tout observé le deuil avant elle, et à plus forte raison pour celui qui ne savait pas qu'un proche lui était mort.
séif 20