Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 547 →- דין מי שמת לו מת בח"ה. ובו יב סעיפים:
חול המועד אסור בהספד ותעני' לפיכך אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ומטעם זה אין מוליכין המת לבית הקברו' עד שיהי' הקבר מתוקן:Loi de celui à qui il est arrivé un décès pendant 'Hol HaMoed (les jours intermédiaires de la fête). Il contient 12 séifim.
'Hol HaMoed est interdit en matière d'éloge funèbre (hesped) et de jeûne ; c'est pourquoi on ne pose pas la civière dans la rue, afin de ne pas inciter à l'éloge funèbre ; et pour cette raison, on n'emmène pas le mort au cimetière avant que la tombe ne soit prête.séif 1
- נשים מענות דהיינו שכולם עונות כאחת אבל לא מקוננו' דהיינו שאחת מדברת וכולם עונות אחריה ולא מטפחו' דהיינו להכות כף אל כף נקבר המת אף לא מענות:Les femmes méanot, c'est-à-dire qu'elles répondent en se lamentant toutes ensemble ; mais elles ne mekonénot pas, c'est-à-dire qu'une parle et toutes répondent après elle ; et elles ne metapé'hot pas, c'est-à-dire frapper paume contre paume. Une fois le mort enterré, elles ne méanot même pas.
séif 2
- כל שלשים יום לפני המועד אסור להספיד על מת שמת לו מלפני שלשים יום קודם המועד ואפילו אם יש לו הספד בלא זה כגון שמת לו מת בתוך שלשים שמותר לספדו אפי' מת ערב הרגל אסור להספיד עמו על המת שמת לפני שלשים יום קודם המועד:Pendant tous les trente jours précédant la fête, il est interdit de faire l'éloge funèbre d'un mort qui lui est décédé plus de trente jours avant la fête ; et même s'il a à faire un éloge funèbre indépendamment de cela, par exemple qu'un proche lui est décédé dans les trente jours, qu'il est permis d'éloger même s'il est mort la veille de la fête, il est interdit de faire avec lui l'éloge funèbre du mort décédé plus de trente jours avant la fête.
séif 3
- מי שבאה לו שמועה בתוך ל' יום קודם הרגל נראה לי שמותר לספדו ואע"פ שהיא רחוקה:Celui à qui une nouvelle de décès est parvenue dans les trente jours précédant la fête, il me semble qu'il est permis de faire l'éloge funèbre du défunt, bien que ce soit une nouvelle lointaine (apprise plus de trente jours après le décès).
séif 4
- יראה לי שמה שאנו נוהגים בתשלום השנה לספוד המת ולהזכיר נשמתו אינו בכלל זה ומותר לעשותו בתוך שלשים לרגל:Il me semble que ce que nous avons l'usage de faire à l'achèvement de l'année, faire l'éloge funèbre du mort et mentionner son âme, n'est pas inclus dans cela, et il est permis de le faire dans les trente jours avant la fête.
séif 5
- אין קורעין על המת בחול המועד אלא לקרוביו שהם חייבים להתאבל עליו וכן על חכם או על אדם כשר או אם עמד שם בשעת יציאת נשמה ועל קרוב שחייב להתאבל עליו ועל חכם קורע אפילו אינו בפניו אלא שבאה לו שמועה במועד אם הוא בתוך שלשי' ועל אדם כשר אינו קורע אא"כ ידע בין מיתה לקבורה: הגה ויש חולקים ונהגו בני אשכנז שלא לקרוע במועד כי אם על אביו ואמו ועל שאר המתים קורעים לאחר המועד (מהרי"ל ותה"ד סי' רפ"ח) ובמקום שאין מנהג יש לקרוע על כלם:On ne déchire pas ses vêtements pour un mort pendant 'Hol HaMoed, sauf ses proches, qui sont obligés de prendre le deuil pour lui ; et de même pour un sage, ou pour un homme intègre, ou s'il se tenait là au moment de la sortie de l'âme. Et pour un proche dont il est obligé de prendre le deuil, et pour un sage, il déchire même si le défunt n'est pas devant lui, mais que la nouvelle lui est parvenue pendant la fête, si c'est dans les trente jours ; et pour un homme intègre, il ne déchire que s'il l'a appris entre le décès et l'enterrement. Haga (Rema) : Et certains contestent. Et les Ashkénazes ont l'usage de ne déchirer pendant la fête que pour leur père et leur mère, et pour les autres morts on déchire après la fête (Maharil et Teroumat HaDéchen, siman 288). Et là où il n'y a pas d'usage, il faut déchirer pour tous.
séif 6
- אין חולצין כתף אלא קרוביו של מת המחוייבים להתאבל עליו או על חכם:On ne dénude pas l'épaule, sauf les proches du mort, qui sont obligés de prendre le deuil pour lui, ou pour un sage.
séif 7
- מברין בח"ה והוא שלא יברו ברחבה אלא קרוביו של מת ולא יברו האבל בתוך ביתו אלא על מטות זקופו' לפי שאין כפיית המטה ברגל כלל:On sert le repas de deuil (havraa) pendant 'Hol HaMoed, à condition que ne le servent sur la place que les proches du mort ; et on ne sert pas le repas à l'endeuillé dans sa maison, si ce n'est sur des lits dressés, car il n'y a pas du tout de renversement du lit pendant la fête.
séif 8
- על החכם מברין הכל בחול המועד בתוך הרחבה כדרך שמברין את האבלים שהכל אבלים עליו:Pour un sage, tous servent le repas de deuil pendant 'Hol HaMoed sur la place, de la manière dont on sert le repas aux endeuillés, car tous sont en deuil pour lui.
séif 9
- עושין כל צרכי המת בחול המועד גוזזין שערו ומכבסים כסותו ועושין לו ארון בחצר שבו המת כדי שיהא ניכר שהוא לצורך המת ואם לא היו להם נסרים מביאים קורות ונוסרים מהם נסרים בצנעה בתוך הבית ואם היה אדם מפורסם עושים אפי' בשוק אבל אין כורתין עץ מן היער לנסור ממנו נסרים לארון ואין חוצבין אבנים לבנו' בהם קבר ובמקום שהיהודים מעט דרים במקום אחד והכל יודעים כשיש מת בעיר הכל חשוב כמפורסם:On fait tous les besoins du mort pendant 'Hol HaMoed : on coupe ses cheveux, on lave son vêtement, et on lui fait un cercueil dans la cour où se trouve le mort, afin qu'il soit reconnaissable que c'est pour le besoin du mort. Et s'ils n'avaient pas de planches, on apporte des poutres et on en scie des planches discrètement à l'intérieur de la maison ; et si c'était une personne connue, on le fait même au marché. Mais on ne coupe pas d'arbre de la forêt pour en scier des planches pour le cercueil, et on ne taille pas de pierres pour en bâtir une tombe. Et là où les Juifs, peu nombreux, habitent en un seul lieu, et où tous savent quand il y a un mort dans la ville, tout mort est considéré comme connu.
séif 10
- אין חופרין כוכין בחפירה וקברו' בבנין בחול המועד להיות מוכנים למת שימו' אבל מחנכין אותם שאם היה ארוך מקצרו או מאריכו או מרחיבו:On ne creuse pas de niches (kokhin) par excavation, ni de tombes par construction, pendant 'Hol HaMoed, pour qu'elles soient prêtes pour un mort qui mourra ; mais on les ajuste : si elle était longue, il la raccourcit, ou l'allonge, ou l'élargit.
séif 11
- אין לתלוש עשבים ועפר בחול המועד בבית הקברו' כמו שנוהגים לעשו' בחול (דין צידוק הדין במועד עיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו'):On n'arrache pas d'herbes et de terre pendant 'Hol HaMoed au cimetière, comme on a l'usage de le faire en jour profane (la loi du tsidouk hadin (prière de justification du jugement divin) pendant la fête : voir Yoré Déa, siman 401, séif 6).
séif 12