Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 547 →- (א) ומטעם זה אין מוליכין וכו' - ר"ל כדי שלא ישתהא המת ברחוב ויבואו להספידו:(1) Et pour cette raison on n'emmène pas, etc. – c'est-à-dire afin que le mort ne s'attarde pas dans la rue et qu'on en vienne à faire son éloge funèbre.
séif katan 1
- (ב) אסור להספיד וכו' - שאין המת משתכח מן הלב עד אחר שלשים יום ואי יספידו פחות מל' יום לפני הרגל יבוא עי"ז לבכות ולהצטער ברגל דעדיין לא שכחו ואפילו אם המספיד אינו נוטל שכר עבור זה רק בחנם לשם מצוה ג"כ אסור ואין נ"מ בין אם המספיד הוא אדם אחר או אחד מן האנשים שמוטל עליו אבילותיו:(2) Il est interdit de faire l'éloge funèbre, etc. – car le mort ne s'oublie du cœur qu'après trente jours ; et si on faisait l'éloge funèbre moins de trente jours avant la fête, on en viendrait par cela à pleurer et à s'affliger pendant la fête, car on ne l'a pas encore oublié. Et même si l'orateur ne prend pas de salaire pour cela, mais le fait gratuitement, pour la mitsva, c'est également interdit ; et il n'y a pas de différence entre le cas où l'orateur est une autre personne ou l'une des personnes à qui incombe le deuil du défunt.
séif katan 2
- (ג) על המת שמת לו מלפני שלשים וכו' - ואפילו על ת"ח שמת ובתשובת עולת שמואל מתיר לעשות הספד על אדם גדול אפילו על שמועה רחוקה אם לא היתה שעת הכושר מקודם וכן מצדד בנחל אשכול ע"ש ועיין בשע"ת:(3) Pour le mort qui lui est décédé plus de trente, etc. – et même pour un talmid 'hakham (érudit en Torah) qui est mort. Et dans les responsa Olat Chmouel, il permet de faire l'éloge funèbre d'un grand homme même sur une nouvelle lointaine, s'il n'y a pas eu d'occasion propice auparavant ; et le Na'hal Echkol penche aussi dans ce sens ; voir là-bas, et voir le Chaarei Techouva.
séif katan 3
- (ד) קודם המועד - וקודם ר"ה ויו"כ אי חשיב כרגלים לענין זה צ"ע [פמ"ג] ובישועות יעקב מיקל בר"ה ויו"כ ועיין בתורת אדם במה שמביא בשם ר"נ גאון שבחודש אלול מותר:(4) Avant la fête – et quant à savoir si, avant Roch Hachana et Yom Kippour, on les considère comme les fêtes à cet égard, cela demande examen [Peri Megadim] ; et le Yechouot Yaakov est indulgent pour Roch Hachana et Yom Kippour. Et voir dans le Torat HaAdam ce qu'il rapporte au nom de Rav Nissim Gaon : qu'au mois d'Eloul c'est permis.
séif katan 4
- (ה) שמותר - מפני שהוא לו חדשה והמרירות קבוע לו בלבו ואינה מיתוספת בשביל ההספד וזה מותר אפילו אם המספיד נוטל שכר ואפילו על שאר כל אדם שאינו ת"ח:(5) Qu'il est permis – car c'est pour lui une douleur nouvelle, et l'amertume est fixée dans son cœur et ne s'accroît pas à cause de l'éloge funèbre ; et cela est permis même si l'orateur prend un salaire, et même pour toute autre personne qui n'est pas un talmid 'hakham.
séif katan 5
- (ו) אסור להספיד עמו וכו' - דעכ"פ ע"י זה מיתוסף לו עוד צער במועד:(6) Il est interdit de faire avec lui l'éloge funèbre, etc. – car, en tout cas, par cela il s'ajoute encore pour lui de la peine pendant la fête.
séif katan 6
- (ז) נ"ל שמותר לספדו - דהמרירות כבר קבוע בלבו בלא ההספד ודינו כמת בתוך ל' יום קודם הרגל שמותר להספידו קודם הרגל:(7) Il me semble qu'il est permis de faire son éloge funèbre – car l'amertume est déjà fixée dans son cœur sans l'éloge funèbre, et sa loi est comme celle d'un mort décédé dans les trente jours avant la fête, dont il est permis de faire l'éloge funèbre avant la fête.
séif katan 7
- (ח) ולהזכיר נשמות - ואין זה מה שנוהגין להזכיר נשמות באל מלא רחמים שזה אף ברגל עצמו מותר ואינו הספד אלא שמתפללין עליהן:(8) Et de mentionner les âmes – et ce n'est pas ce qu'on a l'usage de faire en mentionnant les âmes par « El malé ra'hamim », car cela est permis même pendant la fête elle-même, et ce n'est pas un éloge funèbre, mais on prie pour elles.
séif katan 8
- (ט) אינו בכלל זה - דאדרבה דעתו להפסיק עי"ז אבילותו שהרי קודם לכן לובשים שחורים ואח"כ מסירין אותם ולובשין לבנים [ב"י]:(9) N'est pas inclus dans cela – car, au contraire, son intention est de mettre fin par cela à son deuil, puisqu'auparavant on porte du noir et ensuite on l'enlève et on porte du blanc [Beit Yossef].
séif katan 9
- (י) בתוך שלשים לרגל - אבל במועד גופא בודאי אסור להספידו אף באופן זה:(10) Dans les trente jours avant la fête – mais pendant la fête elle-même, il est certainement interdit de faire son éloge funèbre, même de cette manière.
séif katan 10
- (יא) אלא לקרוביו - אבל מי שאינו חייב ורוצה לקרוע מפני הכבוד אסור. ואפילו לקרוביו דוקא אם מת בחוה"מ אבל אם מת ביו"ט אין לקרוע במועד עד אחר יו"ט דההיא שעתא לאו שעת חימום ולאו שעת שמועה הוא:(11) Sauf ses proches – mais celui qui n'y est pas obligé et veut déchirer par honneur pour le défunt, c'est interdit. Et même pour ses proches, c'est seulement s'il est mort pendant 'Hol HaMoed ; mais s'il est mort pendant le Yom Tov, on ne déchire pas pendant 'Hol HaMoed, mais on attend jusqu'après la fête, car ce moment-là n'est ni le moment de l'émotion vive ni le moment de la nouvelle.
séif katan 11
- (יב) על חכם - ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו אינו יודע לישא וליתן בה. ואין בזמנינו ת"ח כזה [מ"א]:(12) Pour un sage – à qui l'on pose une question de halakha en tout domaine et qui répond, même s'il ne sait pas en débattre. Et à notre époque, il n'y a pas de talmid 'hakham de ce genre [Maguen Avraham].
séif katan 12
- (יג) ועל קרוב וכו' - השתא מפרש ואזיל את דבריו הקודמין:(13) Et pour un proche, etc. – à présent, il explique ses propos précédents.
séif katan 13
- (יד) אם הוא בתוך שלשים - אבל אם הוא לאחר שלשים אינו קורע במועד אפילו על אביו ואמו [יו"ד סימן ש"מ סל"א בש"ך שם]:(14) Si c'est dans les trente jours – mais si c'est après trente jours, il ne déchire pas pendant la fête, même pour son père et sa mère [Yoré Déa, siman 340, séif 31, dans le Chakh là-bas].
séif katan 14
- (טו) ועל אדם כשר וכו' - ואם עמד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע אפילו באיננו אדם כשר ועיין ביו"ד סימן ש"מ ס"ו בהג"ה שנהגו להקל אפילו באדם כשר אא"כ עומד עליו בשעת יציאת נשמה:(15) Et pour un homme intègre, etc. – et s'il se tenait là au moment de la sortie de l'âme, il est obligé de déchirer même si ce n'est pas un homme intègre. Et voir Yoré Déa, siman 340, séif 6, dans la glose du Rema, qu'on a l'usage d'être indulgent même pour un homme intègre, sauf s'il se tient près de lui au moment de la sortie de l'âme.
séif katan 15
- (טז) ויש חולקין - דס"ל דאין קריעה כלל בחוה"מ ובני אשכנז נהגו לעשות פשרה בין אלו שתי הדעות ומחלקים בין אב ואם ובין שאר קרובים וע"ז סיים רמ"א דבמקום שאין מנהג מבורר יש לקרוע על כולם דמעיקר הדין הלכה כדעה הראשונה:(16) Et certains contestent – ils pensent qu'il n'y a pas du tout de déchirure (keria) pendant 'Hol HaMoed ; et les Ashkénazes ont pris l'usage de faire un compromis entre ces deux avis, et distinguent entre le père et la mère et les autres proches. Et sur cela le Rema a conclu que là où il n'y a pas d'usage établi, il faut déchirer pour tous, car selon la stricte loi, la halakha est conforme au premier avis.
séif katan 16
- (יז) בני אשכנז - היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כולם [אחרונים]:(17) Les Ashkénazes – c'est-à-dire l'Allemagne (Ashkenaz) proprement dite ; mais en Pologne on a l'usage de déchirer pour tous [A'haronim].
séif katan 17
- (יח) אין חולצין כתף וכו' - ועיין ביו"ד סימן ש"מ סי"ז בהג"ה דעכשיו לא נהגו לחלוץ כתף כלל ואפילו בחול:(18) On ne dénude pas l'épaule, etc. – et voir Yoré Déa, siman 340, séif 17, dans la glose du Rema, qu'aujourd'hui on n'a pas du tout l'usage de dénuder l'épaule, même en jour profane.
séif katan 18
- (יט) עושין כל צרכי המת וכו' - ותופרין תכריכין אפילו מעשה אומן:(19) On fait tous les besoins du mort, etc. – et on coud les linceuls, même si c'est un travail d'artisan.
séif katan 19
- (כ) בצנעא בתוך הבית - ואם א"א בצנעא עושין בפרהסיא ודוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי עכו"מ לא אפילו בדלא אפשר [מ"א] והא"ר מיקל אף לגבי עכו"מ היכי דלא אפשר:(20) Discrètement à l'intérieur de la maison – et si ce n'est pas possible discrètement, on le fait en public ; et cela seulement en public vis-à-vis des Juifs, mais pas en public vis-à-vis des non-Juifs, même lorsque ce n'est pas possible autrement [Maguen Avraham] ; et l'Eliya Rabba est indulgent même vis-à-vis des non-Juifs lorsque ce n'est pas possible autrement.
séif katan 20
- (כא) עושים אפי' בשוק - שהכל יודעים שהוא לצורך המת:(21) On le fait même au marché – car tous savent que c'est pour le besoin du mort.
séif katan 21
- (כב) אבל אין כורתין עץ וכו' - אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא לצורך המת להעביר הסרחון משא"כ ארזים יסברו שקצצו לצורך בנין ואפילו באדם מפורסם אסור אכן היכי דא"א בענין אחר י"א דמותר לקוץ אף מהמחובר ואפילו לאדם שאינו מפורסם וע"י עכו"מ בודאי יש להתיר:(22) Mais on ne coupe pas d'arbre, etc. – mais il est permis de couper du myrte, car tous savent que c'est pour le besoin du mort, pour chasser la mauvaise odeur ; ce qui n'est pas le cas des cèdres : on penserait qu'on les a coupés pour une construction, et même pour une personne connue c'est interdit. Cependant, lorsque ce n'est pas possible autrement, certains disent qu'il est permis de couper même un arbre attaché au sol, et même pour une personne qui n'est pas connue ; et par l'intermédiaire d'un non-Juif, il faut certainement permettre.
séif katan 22
- (כג) ואין חוצבין אבנים - ר"ל מן ההר אבל אם הם חצובין כבר ורוצה לחלקן ולעשות ולעשות מהן קבר דינו כמו נסירת הקורות וכנ"ל:(23) Et on ne taille pas de pierres – c'est-à-dire de la montagne ; mais si elles sont déjà taillées et qu'il veut les diviser et en faire une tombe, sa loi est comme le sciage des poutres, comme ci-dessus.
séif katan 23
- (כד) להיות מוכנים - שהיה דרכן לחפור כוכין להיות מזומנים לצורך מתים שימותו דטרחא יתירא היא אבל לצורך המועד לקבור בו מת בתוך המועד חופרין אפילו בתחלה בתוך המועד:(24) Pour qu'elles soient prêtes – car ils avaient l'habitude de creuser des niches pour qu'elles soient prêtes pour les besoins des morts qui mourraient, et c'est un effort excessif. Mais pour le besoin de la fête, pour y enterrer un mort pendant la fête, on creuse même initialement pendant la fête.
séif katan 24
- (כה) אין לתלוש וכו' - בא"ר כתב דזה מיירי שליקטן לצורך ביה"ק אבל מה שתולשין אחר קבורת המת זכר לתחיה שרי ובספר מאמר מרדכי מפקפק ע"ז וכתב דפשטיות השו"ע אינו כן וכן המנהג שלא לתלוש בחוה"מ:(25) On n'arrache pas, etc. – l'Eliya Rabba a écrit qu'il s'agit du cas où on les ramasse pour le besoin du cimetière ; mais ce qu'on arrache après l'enterrement du mort, en souvenir de la résurrection, est permis. Et le livre Maamar Mordekhaï émet des doutes à ce sujet et écrit que le sens simple du Choulhan Aroukh n'est pas ainsi ; et tel est l'usage : ne pas arracher pendant 'Hol HaMoed.
séif katan 25
- (כו) דין צדוק הדין במועד - כשא"א צ"ה אין אומרין ג"כ שבחו של מת דהא נמי מרגיל ההספד וא"כ אסור לדרוש עליו אלא לחכם בפניו וכ"ש ביו"ט דאסור ובזמנינו אין דין ת"ח וכנ"ל במ"ב סקי"ב. המתענה תענית חלום בחוה"מ צריך למיתב אחר המועד תענית לתעניתו וטוב שיהיה אחר אסרו חג:(26) La loi du tsidouk hadin pendant la fête – quand on ne dit pas le tsidouk hadin (prière de justification du jugement divin), on ne dit pas non plus l'éloge du mort, car cela aussi incite à l'éloge funèbre ; et dès lors il est interdit de prononcer un discours sur lui, sauf pour un sage, en sa présence ; et à plus forte raison le Yom Tov, où c'est interdit. Et à notre époque, il n'y a pas de statut de talmid 'hakham de ce genre, comme ci-dessus, dans la Michna Beroura, séif katan 12. Celui qui jeûne un jeûne de rêve (taanit 'halom) pendant 'Hol HaMoed doit, après la fête, jeûner un jeûne pour son jeûne (en expiation de ce jeûne), et il est bien que ce soit après Issrou 'Hag (le lendemain de la fête).
séif katan 26