Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 539 →- דיני הסחורה בחול המועד. ובו יד סעיפים:
כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא בין לקנות בין למכור ואפי' אם הלוה מעות על מנת שיתנו לו אח"כ יין או סחורה אחרת בפרעון חובו כדי להשתכר אינו יכול לילך ולתובעם אלא אם כן אינם מצויים אחר המועד דהוי ליה דבר האבד אם לא ילך בחול המועד למקומם ויתבעם: הגה מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור בצנעה ויוציא לשמחת י"ט יותר ממה שהיה דעתו להוציא: (ב"י):Lois du commerce pendant 'Hol HaMoed (les jours intermédiaires de la fête). Il comprend quatorze séifim.
Tout commerce est interdit pendant 'Hol HaMoed, même pour une quantité minime, que ce soit pour acheter ou pour vendre. Et même s'il a prêté de l'argent à condition qu'on lui donne ensuite du vin ou une autre marchandise en remboursement de sa créance, afin d'en tirer profit, il ne peut pas aller les réclamer pendant le Moed, à moins qu'ils (les débiteurs) ne soient pas disponibles après le Moed, car alors c'est une perte (davar haaved) s'il ne va pas pendant 'Hol HaMoed chez eux pour les réclamer. Haga (Rema) : Toutefois, s'il se présente à lui un gros profit pendant le Moed, il peut vendre discrètement, et il dépensera pour la joie de la fête plus que ce qu'il avait l'intention de dépenser (Beit Yossef).séif 1
- מי שהלוה לחבירו מעות מותר לתבעו בחול המועד לגבות מעותיו ואין צריך לומר שמותר לגבו' חובו מן העכו"ם:Celui qui a prêté de l'argent à son prochain a le droit de le réclamer pendant 'Hol HaMoed pour recouvrer son argent ; et il va sans dire qu'il est permis de recouvrer sa créance auprès d'un non-Juif.
séif 2
- מכר לחבירו פרקמטיא קודם מועד יש מי שאוסר לתבוע דמיה במועד אלא אם כן יהא לוקח אדם שאינו מצוי במקום המוכר ונזדמן לו בחול המועד דהוי דבר האבד ולי נראה שכיון שזקף עליו המעו' בחובו קודם המועד הוי ליה כהלואה ומותר לגבו' ממנו בחול המועד אפילו הוא אדם שמצוי במקום המוכר: הגה וכן מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים לתבוע (מרדכי ס"פ מי שהפך) וכן מותר לעשות זקיפה עם חובותיו במועד כדי להבטיחן דכל זה בכלל דבר האבד ושרי: (המגיד פ"ז ונ"י פרקא קמא דמ"ק):S'il a vendu à son prochain une marchandise avant le Moed, il y a un avis selon lequel il est interdit d'en réclamer le prix pendant le Moed, à moins que l'acheteur soit une personne qui ne se trouve pas habituellement dans la localité du vendeur et qu'il se soit présenté à lui pendant 'Hol HaMoed, car c'est alors une perte. Mais il me semble que, puisqu'il lui a inscrit l'argent comme dette avant le Moed, cela équivaut à un prêt, et il est permis de le recouvrer auprès de lui pendant 'Hol HaMoed, même si c'est une personne qui se trouve habituellement dans la localité du vendeur. Haga (Rema) : De même, il est permis de porter plainte en justice pour ses créances qu'il est permis de réclamer (Mordekhaï, fin du chapitre Mi Chehafakh) ; et de même, il est permis d'établir une reconnaissance de dette (zekifa) pour ses créances pendant le Moed afin de les garantir, car tout cela entre dans la catégorie de la perte et c'est permis (le Maguid Michné, chapitre 7, et le Nimoukei Yossef, premier chapitre de Moed Katan).
séif 3
- אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למכר' אבל אם לא יפסיד מהקרן לא ומ"מ אם הוא בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר לשמחת יו"ט מותר למכור. ונראה לי שלא נאמרו דברים הללו אלא במי שיש לו מעו' מועטים וחס עליהם מלהוציא כל כך לשמחת י"ט ואילו היו לו מעות בריוח היה מוציא יותר אבל מי שיש לו מעות בריוח להוציא לשמחת יו"ט ככל אשר יתאוה ואין בדעתו להוציא כל כך לא נתיר לו למכור כדי שיוציא יותר:S'il a une marchandise telle que, s'il ne la vend pas maintenant, il perdra sur le capital, il est permis de la vendre ; mais s'il ne perd pas sur le capital, non. Toutefois, si c'est dans une situation où, s'il la vend maintenant, il aura de l'argent en abondance et dépensera davantage pour la joie de la fête, il est permis de vendre. Et il me semble que ces paroles n'ont été dites qu'au sujet de celui qui a peu d'argent et qui le ménage, s'abstenant de dépenser autant pour la joie de la fête, alors que s'il avait de l'argent en abondance il dépenserait davantage ; mais celui qui a de l'argent en abondance pour dépenser pour la joie de la fête autant qu'il le désire et qui n'a pas l'intention de dépenser autant, nous ne lui permettrons pas de vendre afin qu'il dépense davantage.
séif 4
- אם הוא דבר שאינו מצוי תמיד לאחר המועד כגון ספינו' או שיירות שבאו או שהם מבקשים לצאת ומכרו בזול או לקחו ביוקר מותר לקנו' ולמכור אפילו שלא לצורך תשמישו אלא לעשות סחורה ולהשתכר והוא הדין לירידים הקבועים מזמן לזמן (ואפי' מעיר לעיר ומותר ליסע בכה"ג) (ד"ע) אבל מקומות שיש להם יום השוק יום אחד בשבוע אינו מותר למכור ולקנות ביום השוק שבתוך המועד שאין זה דבר האבד שאם אינו נמכר ביום השוק שבתוך המועד ימכור ביום השוק שלאחר המועד: הגה ותגר שקונה מזה ומוכר לזה וחוזר וקונה ומוכר מותר דהוי דבר האבד: (כל בו)S'il s'agit d'une chose qui ne se trouve pas toujours après le Moed, par exemple des navires ou des caravanes qui sont arrivés ou qui s'apprêtent à repartir, et ils ont vendu à bas prix ou acheté cher, il est permis d'acheter et de vendre, même pas pour son usage personnel mais pour faire du commerce et réaliser un profit. Il en va de même pour les foires qui se tiennent à date fixe de temps en temps (et même pour aller d'une ville à une autre, et il est permis de voyager dans un tel cas) (Darkhei Moché). Mais dans les localités qui ont un jour de marché un jour par semaine, il n'est pas permis de vendre et d'acheter le jour de marché qui tombe pendant le Moed, car ce n'est pas une perte : si la marchandise n'est pas vendue le jour de marché pendant le Moed, il la vendra le jour de marché après le Moed. Haga (Rema) : Et un marchand qui achète à l'un et vend à l'autre, puis achète et vend de nouveau, c'est permis, car c'est une perte (Kol Bo).
séif 5
- מציאה אסור לטרוח ולחפש עליה כגון נהר שהציף דגים על שפתו אסור לאספם כדי לכבשם אלא אם כן יהיו ראוים לאכול מהם במועד:Pour un objet trouvé, il est interdit de se donner de la peine et de le rechercher pendant le Moed ; par exemple, une rivière qui a rejeté des poissons sur sa rive : il est interdit de les ramasser pour les conserver (les saler), à moins qu'ils soient propres à en manger pendant le Moed.
séif 6
- המלוה את חבירו על חפץ או על סחורה על תנאי שאם לא יפרע לו לסוף שמונה ימים שיהא קנוי לו יש מתירים ויש אוסרים:Celui qui prête à son prochain en prenant en gage un objet ou une marchandise, à condition que, s'il ne le rembourse pas au bout de huit jours, celui-ci lui soit acquis : certains le permettent et certains l'interdisent.
séif 7
- עכו"ם שפרע לישראל יין בחובו מותר לקבלו ממנו דכמציל מידו דמי:Un non-Juif qui rembourse un Juif en vin pour sa dette, il est permis de l'accepter de lui, car c'est comme s'il récupérait son bien de sa main (ce qui constitue une perte évitée).
séif 8
- מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתיית כל השנה ואם יעבור המועד לא ימצא כמו שמוצא עתה דבר האבד הוא ומותר לקנות ולתקן החביות ולזפתן ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל יותר מכדי צורך שתייתו לא יקנה: הגה ואם הוא דבר שאינו מצוי אחר כך להרויח בו מותר: (ב"י)Celui qui a besoin d'acheter du vin au moment des vendanges pour sa consommation de toute l'année, et, une fois le Moed passé, il n'en trouvera pas comme il en trouve maintenant : c'est une perte, et il est permis d'acheter, de réparer les tonneaux et de les enduire de poix, à condition de ne pas avoir fait exprès de reporter son travail au Moed. Mais il n'achètera pas plus que ce qu'il lui faut pour sa consommation. Haga (Rema) : Et si c'est une chose qui ne se trouvera pas par la suite pour en tirer profit, c'est permis (Beit Yossef).
séif 9
- מוכרי תבלין או ירק וכל דבר שאינו מתקיים פותחין ומוכרים כדרכם בפרהסיא שהכל יודעים שהם לצורך המועד:Les vendeurs d'épices ou de légumes, et de toute chose qui ne se conserve pas, ouvrent et vendent comme à leur habitude, en public, car tout le monde sait que c'est pour les besoins du Moed.
séif 10
- מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד כיצד אם היתה החנות פתוחה לזוית או למבוי פותח כדרכו ואם היתה פתוח לרשו' הרבים פותח אחת ונועל אחת וערב י"ט האחרון של חג הסוכו' מוציא ומעטר את השוק בפירו' בשביל כבוד יו"ט: (ומותר לקנות לצורך י"ט שני של י"ט האחרון) (טור והרא"ש):Les vendeurs de fruits, de vêtements et d'ustensiles vendent discrètement pour les besoins du Moed. Comment ? Si la boutique est ouverte sur un recoin ou sur une ruelle (mavoï), il ouvre comme à son habitude ; et si elle est ouverte sur le domaine public, il ouvre un battant et ferme l'autre. Et la veille du dernier jour de fête de Souccot, il sort sa marchandise et décore le marché de fruits, en l'honneur de la fête (et il est permis d'acheter pour les besoins du second jour du dernier jour de fête) (Tour et Roch).
séif 11
- אין לוקחים בתים ואבנים עבדים ובהמה (אלא) לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל או לצורך השכיר שמוליך הדברים הנקנים שאין לו מה יאכל: הגה ודוקא הני דאיכא פרסום בקנייתן ואוושי מלתא אבל שאר כלים נהגו לקנותן בצנעה: (המגיד)On n'achète pas de maisons, de pierres, d'esclaves ni de bétail, sauf pour les besoins du Moed, ou pour les besoins du vendeur qui n'a pas de quoi manger, ou pour les besoins du salarié qui transporte les choses achetées et qui n'a pas de quoi manger. Haga (Rema) : Et cela ne concerne que ces choses-là, dont l'achat est public et fait du bruit ; mais les autres objets, on a l'usage de les acheter discrètement (le Maguid Michné).
séif 12
- להלוות לעכו"ם ברבית לאותם שרגילים ללות ממנו מותר משום דהוי דבר האבד ולאותם שאינם רגילים ללוות גם כן מותר והוא שיקחו רבית של שבוע ראשון ויוציאנו בשמחת י"ט: הגה ומותר ליקח (ערבות) [הרבית] במועד על הלואה שיעשו אחר המועד: (הגהות אשירי):Prêter à intérêt à un non-Juif, à ceux qui ont l'habitude de lui emprunter, est permis, car c'est une perte (s'il ne leur prête pas, ils iront emprunter ailleurs) ; et à ceux qui n'ont pas l'habitude d'emprunter, c'est également permis, à condition qu'il prenne l'intérêt de la première semaine et le dépense pour la joie de la fête. Haga (Rema) : Et il est permis de prendre l'intérêt pendant le Moed pour un prêt qui sera fait après le Moed (Hagahot Acheri).
séif 13
- הלואה דשולחנו' בקביעו' וחילוף אסור:Le prêt pratiqué par les changeurs (banquiers) de manière régulière, ainsi que le change de monnaie, sont interdits.
séif 14