Michna Beroura 539

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 539 →

(א) סחורה אסורה - מפני. הטורח:
(1) Tout commerce est interdit – À cause de la peine (l'effort qu'il exige).
séif katan 1
(ב) על מנת שיתנו לו וכו' - אפילו לא התנה שיתנו לו במועד ועיין בבה"ל דאפילו אינו צריך לילך למקום אחר לתבוע שהם באותה העיר ג"כ אסור דמה שמקבל הסחורה מהם הוא ענין מקח וממכר ונקט לילך משום סיפא דאם אינם מצויים לו אח"כ מותר לילך אחריהם אפילו בעיר אחרת:
(2) À condition qu'on lui donne, etc. – Même s'il n'a pas stipulé qu'on les lui donne pendant le Moed. Et vois dans le Biour Halakha que, même s'il n'a pas besoin d'aller dans un autre endroit pour les réclamer, parce qu'ils sont dans la même ville, c'est également interdit, car le fait de recevoir d'eux la marchandise relève de l'achat et de la vente. Et le Choulhan Aroukh a employé l'expression « aller » à cause de la fin du passage : s'ils ne sont pas disponibles pour lui ensuite, il est permis d'aller les trouver, même dans une autre ville.
séif katan 2
(ג) אינם מצויים וכו' - וה"ה אם מטעם אחר יוכל לבא לידי הפסד אם לא יתבע עכשיו:
(3) Ne sont pas disponibles, etc. – Il en va de même si, pour une autre raison, il risque de subir une perte s'il ne réclame pas maintenant.
séif katan 3
(ד) דה"ל דבר האבד - ודוקא אם לא כיון לכתחלה זמן קבלת הסחורה במועד:
(4) Car c'est une perte – Et seulement s'il n'a pas fait exprès, dès le départ, de fixer le moment de la réception de la marchandise pendant le Moed.
séif katan 4
(ה) ריוח מרובה וכו' - הטעם דאף דמשום ריוח מרובה בלבד אין להתיר [אא"כ הוא בודאי אינו מצוי תמיד לאחר המועד כבס"ה] הכא דבלא"ה יש פוסקים שמתירין למכור בצנעא סמכינן עלייהו היכא דנזדמן לו ריוח מרובה ומ"מ צריך להוציא מהן קצת לשמחת יו"ט:
(5) Un gros profit, etc. – La raison : bien que, pour un gros profit seul, on ne doive pas permettre le commerce [à moins que ce profit ne se trouve certainement pas toujours après le Moed, comme au séif 5], ici, puisque de toute façon il y a des décisionnaires qui permettent de vendre discrètement, nous nous appuyons sur eux là où se présente à lui un gros profit. Toutefois, il faut en dépenser une partie pour la joie de la fête.
séif katan 5
(ו) למכור בצנעא - וה"ה לקנות ודוקא לענין מכירה וקניה דלאו מלאכה היא אבל בדבר שהוא משום מלאכה אין חילוק לכו"ע בין צנעא לפרהסיא:
(6) Vendre discrètement – Il en va de même pour acheter. Et cela ne concerne que la vente et l'achat, qui ne sont pas un travail (melakha) ; mais pour une chose interdite en tant que travail, il n'y a, de l'avis de tous, aucune différence entre le faire discrètement ou en public.
séif katan 6
(ז) מותר לתובעו - היינו אפילו לילך לעיר אחרת ולתובעם שם ואפילו אם יכול למצאם שם אחר המועד ג"כ דגביית חוב בעלמא אין זה בכלל סחורה:
(7) Il est permis de le réclamer – C'est-à-dire même d'aller dans une autre ville pour les réclamer là-bas, et même s'il pourrait les y trouver aussi après le Moed, car le simple recouvrement d'une dette n'entre pas dans la catégorie du commerce.
séif katan 7
(ח) לגבות מעותיו - ואפילו למיקם עמם בדינא ודיינא שרי:
(8) Pour recouvrer son argent – Et même aller en procès avec eux, c'est permis.
séif katan 8
(ט) ואין צריך לומר שמותר וכו' - דשם אפילו לקבל סחורה ממנו כההיא דסעיף א' ג"כ שרי מפני שהוא כמציל מידו וכמבואר בס"ח:
(9) Et il va sans dire qu'il est permis, etc. – Car là, même recevoir de lui une marchandise, comme dans le cas du séif 1, est également permis, car c'est comme s'il récupérait son bien de sa main, ainsi qu'il est expliqué au séif 8.
séif katan 9
(י) יש מי שאוסר - טעמו דכל משא ומתן של סחורה בין בסוף כההיא דס"א ובין בתחלה כההיא דסעיף זה אסור:
(10) Il y a un avis selon lequel il est interdit – Sa raison : toute transaction commerciale, que ce soit à la fin, comme dans le cas du séif 1, ou au début, comme dans le cas de ce séif-ci, est interdite.
séif katan 10
(יא) ולי נראה וכו' - והנה אף שהב"ח הסכים מדינא לסברא הראשונה מ"מ כהיום שאנו רואין שהחובות מתקלקלין נוהגין לתבוע בדין אף בעד פרקמטיא בחוה"מ דחשבינן לדבר האבד [אחרונים]:
(11) Mais il me semble, etc. – Or, bien que le Ba'h se soit rangé, en stricte loi, au premier avis, toutefois, de nos jours, où nous voyons que les créances se détériorent (deviennent difficiles à recouvrer), on a l'usage de réclamer en justice même pour le prix d'une marchandise pendant 'Hol HaMoed, car nous le considérons comme une perte [les A'haronim].
séif katan 11
(יב) לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים וכו' - ר"ל דחובות המותרים לתבוע בחוה"מ כמבואר בסעיפין הקודמין [ותבעו לישראל בדין ישראל קודם המועד ולא ענהו] מותר לקבול בחוה"מ אף לפני ערכאות של עכו"מ ומ"מ נראה דהיינו דוקא לקבול בע"פ אבל לכתוב משום זה אסור אם לא דהוא דבר האבד ואם צריך להמעות להוציא אותם על יו"ט אפשר דמותר לכתוב ע"י עכו"מ:
(12) Porter plainte en justice pour ses créances qu'il est permis, etc. – C'est-à-dire que, pour les créances qu'il est permis de réclamer pendant 'Hol HaMoed, comme il est expliqué dans les séifim précédents [et qu'il a assigné le Juif devant un tribunal juif avant le Moed et que celui-ci ne lui a pas répondu], il est permis de porter plainte pendant 'Hol HaMoed même devant les tribunaux non juifs. Toutefois, il semble que cela ne vaille que pour porter plainte oralement ; mais écrire pour cela est interdit, à moins que ce soit une perte. Et s'il a besoin de l'argent pour le dépenser pour la fête, il est possible qu'il soit permis d'écrire par l'intermédiaire d'un non-Juif.
séif katan 12
(יג) וכן מותר לעשות זקיפה וכו' - בנ"י מבואר דזה קאי על עכו"מ ור"ל דאפילו אם נחמיר בישראל שלא לתבוע חובותיו במועד דהרי יכול לתבוע אחר המועד בעכו"מ ודאי מותר לתבוע ולעשות זקיפה דאצלו בודאי בכלל דבר האבד הוא:
(13) Et de même, il est permis d'établir une reconnaissance de dette, etc. – Chez le Nimoukei Yossef, il est expliqué que cela se rapporte à un non-Juif ; c'est-à-dire que, même si l'on est rigoureux envers un Juif de ne pas lui réclamer ses dettes pendant le Moed, puisqu'on peut les réclamer après le Moed, envers un non-Juif il est certainement permis de réclamer et d'établir une reconnaissance de dette, car chez lui c'est certainement inclus dans la catégorie de la perte.
séif katan 13
(יד) כדי להבטיחן - ר"ל שע"י הזקיפה יהיו חובותיו בטוחין:
(14) Afin de les garantir – C'est-à-dire que, grâce à la reconnaissance de dette, ses créances seront assurées.
séif katan 14
(טו) אבל אם לא יפסיד וכו' - היינו אף שהוא סבור עתה להרויח הרבה דהעברת ריוח לא מקרי פסידא:
(15) Mais s'il ne perd pas, etc. – C'est-à-dire même s'il pense maintenant gagner beaucoup, car le fait de manquer un profit n'est pas appelé une perte.
séif katan 15
(טז) ויוציא יותר וכו' - כל מקום שנזכר לשון זה א"צ להוציא כל הריוח ודי במקצתו:
(16) Et dépensera davantage, etc. – Partout où cette expression est mentionnée, il n'est pas nécessaire de dépenser tout le profit : une partie suffit.
séif katan 16
(יז) מותר למכור - ומ"מ יהיה החנות סגורה ופותחה במקצת כשבא הקונה ליקח:
(17) Il est permis de vendre – Toutefois, la boutique sera fermée, et il l'ouvrira partiellement quand l'acheteur viendra acheter.
séif katan 17
(יח) אם הוא דבר שאינו מצוי וכו' - פי' דאף דנתבאר בסעיף הקודם דלא מקרי דבר האבד אא"כ כשאם לא ימכור עתה יפסיד מהקרן אבל בשביל ריוח לבד אינו מותר אא"כ יוציא עי"ז יותר לשמחת יו"ט כ"ז בריוח המצוי שאפשר לו למכור סחורתו אחר המועד ג"כ אבל בריוח שאינו מצוי תמיד כמו שמפרש בשביל זה גופא ג"כ התירו לו דכדבר האבד דמיא:
(18) S'il s'agit d'une chose qui ne se trouve pas, etc. – Explication : bien qu'il ait été expliqué dans le séif précédent que cela n'est appelé une perte que si, en ne vendant pas maintenant, il perd sur le capital, et que pour un simple profit ce n'est permis que s'il dépense de ce fait davantage pour la joie de la fête, tout cela concerne un profit courant, où il peut vendre sa marchandise aussi après le Moed ; mais pour un profit qui ne se trouve pas toujours, comme le séif l'explique, pour cela même on le lui a également permis, car c'est comparable à une perte.
séif katan 18
(יט) וה"ה לירידים הקבועים וכו' - וכן יומא דשוקא הנקרא קרסנ"י טאר"ג שהוא דבר דלא שכיח ובא מזמן לזמן ואפשר דה"ה כשחל שבוע שלפני פסחם בחוה"מ וידוע דאז קונים הרבה חשיב כיומא דשוקא דלא שכיח [ח"א]:
(19) Il en va de même pour les foires qui se tiennent à date fixe, etc. – Et de même le jour de marché appelé « krasny targ » (grande foire), qui est une chose peu fréquente et qui vient de temps en temps. Et il est possible qu'il en aille de même lorsque la semaine qui précède leur Pâque (celle des non-Juifs) tombe pendant 'Hol HaMoed : comme on sait qu'alors on achète beaucoup, cela compte comme un jour de marché peu fréquent [le 'Hayé Adam].
séif katan 19
(כ) ואפילו מעיר לעיר וכו' - עיין בה"ל:
(20) Et même d'une ville à une autre, etc. – Vois le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) אינו מותר למכור ולקנות וכו' - אם לא שע"י הריוח יוציא יותר לשמחת יו"ט וכנ"ל בס"ד:
(21) Il n'est pas permis de vendre et d'acheter, etc. – À moins que, grâce au profit, il dépense davantage pour la joie de la fête, comme il a été dit plus haut au séif 4.
séif katan 21
(כב) ימכר ביום השוק שלאחר המועד - ודוקא כשמשער בודאי שעכ"פ לא יפסיד אז מהקרן:
(22) Il la vendra le jour de marché après le Moed – Et seulement lorsqu'il estime avec certitude qu'en tout cas il ne perdra pas alors sur le capital.
séif katan 22
(כג) ותגר שקונה וכו' - דאם ימכור היום יחזור ויקנה מחדש וימכור ביום השני ואם ימנע מלקנות ולמכור היום יפסיד בודאי הריוח ועיין במ"א שהעלה דאעפ"כ אינו מותר למכור רק בביתו ולא לישב בחנות בפרסום:
(23) Et un marchand qui achète, etc. – Car s'il vend aujourd'hui, il rachètera de nouveau et vendra le lendemain ; et s'il s'abstient d'acheter et de vendre aujourd'hui, il perdra certainement le profit. Et vois le Maguen Avraham, qui a conclu que, malgré cela, il n'est permis de vendre que chez lui, et non de s'asseoir dans la boutique en public.
séif katan 23
(כד) מציאה אסור וכו' - אף שלא ימצא אותם לאחר המועד ולא דמי לשיירא שאינה מצויה דשרינן לעיל מקח וממכר משום רוחא דשאני מו"מ דחיי אדם ופרנסתו תלוי בזה ודעתם ע"ז תמיד הלכך חשיב פסידא משא"כ במציאה דהוא רק רוחא בעלמא:
(24) Pour un objet trouvé, il est interdit, etc. – Même s'il ne les trouvera pas après le Moed. Et ce n'est pas comparable à la caravane peu fréquente, pour laquelle nous avons permis plus haut l'achat et la vente à cause du profit, car la transaction commerciale est différente : la vie de l'homme et sa subsistance en dépendent, et son esprit y est toujours tourné ; c'est pourquoi le manque à gagner est considéré comme une perte. Ce qui n'est pas le cas d'un objet trouvé, qui n'est qu'un simple profit.
séif katan 24
(כה) שיהא קנוי לו - ר"ל אחר ח' ימים:
(25) Que celui-ci lui soit acquis – C'est-à-dire après huit jours.
séif katan 25
(כו) יש מתירין - שאין זה פרקמטיא אלא הלואה ועיקר הקניה יהיה אחר ח' ימים [הג"א]:
(26) Certains le permettent – Car ce n'est pas du commerce mais un prêt, et l'acquisition proprement dite aura lieu après huit jours [les Hagahot Acheri].
séif katan 26
(כז) ויש אוסרין - שאם אתה מתיר לעשות כן יתירו כל מו"מ שבעולם ויערימו שלא יהיה המקח חל אלא אחר המועד ובתוך המועד יהיה הלואה ולדינא בודאי טוב להחמיר כהיש אוסרין ומ"מ אין למחות ביד המיקל וסומך על דעה ראשונה מאחר שבאמת אין כונתו להערים:
(27) Et certains l'interdisent – Car si tu permets de faire ainsi, on permettra toutes les transactions du monde, et l'on usera de ruse pour que la vente ne prenne effet qu'après le Moed, et pendant le Moed ce sera un prêt. Et en pratique, il est certainement bien d'être rigoureux selon ceux qui interdisent ; toutefois, il ne faut pas protester contre celui qui est indulgent et s'appuie sur le premier avis, puisqu'en vérité son intention n'est pas de ruser.
séif katan 27
(כח) מותר לקבלו ממנו - דהוא בכלל דבר האבד אם לא יקבל עכשיו:
(28) Il est permis de l'accepter de lui – Car c'est inclus dans la catégorie de la perte s'il ne l'accepte pas maintenant.
séif katan 28
(כט) לא ימצא כמו שמוצא עתה - ר"ל שלא ימצא כ"כ בזול כמו שמוצא עתה [ב"י]:
(29) Il n'en trouvera pas comme il en trouve maintenant – C'est-à-dire qu'il n'en trouvera pas à aussi bas prix que maintenant [le Beit Yossef].
séif katan 29
(ל) ולתקן החבית וכו' - אע"ג דתקון החבית הוי מלאכה גמורה מ"מ כיון דמותר לקנות מותר ג"כ לתקן הכלים הצריכים לזה:
(30) Réparer les tonneaux, etc. – Bien que la réparation des tonneaux soit un travail à part entière, toutefois, puisqu'il est permis d'acheter, il est également permis de réparer les récipients nécessaires à cela.
séif katan 30
(לא) אבל יותר מכדי צורך שתייתו - פי' לכל השנה ולכן לא יקנה דהא יהיה ביכולתו לקנות לשנה הבאה בעת הבצירה לצורך שתייתו וא"כ מוכח שקונה כדי להרויח והוי כשאר סחורה דאסור לקנות ולמכור בחוה"מ כדי להרויח וכנ"ל בס"ד:
(31) Mais pas plus que ce qu'il lui faut pour sa consommation – Explication : pour toute l'année. C'est pourquoi il n'achètera pas davantage, car il pourra acheter pour l'année suivante, au moment des vendanges, ce qu'il lui faut pour sa consommation ; il est donc prouvé qu'il achète pour faire du profit, et c'est comme le reste du commerce, qu'il est interdit d'acheter et de vendre pendant 'Hol HaMoed pour faire du profit, comme il a été dit plus haut au séif 4.
séif katan 31
(לב) ואם הוא דבר שאינו מצוי וכו' - ר"ל שקניית היין לא יהיה מצוי אחר המועד כלל להרויח בו ולכן שרי אפילו לקנות כדי להרויח דהוא דומיא דשיירא וירידים המבואר בסעיף ה' אבל כשימצא רק שיהיה יותר ביוקר ולא יוכל להרויח בו כ"כ אסור ויש מן האחרונים שסוברין דהיכא שנזדמן לו קניית היין בזול מאד והוא ריוח מרובה שאחר המועד אין מצוי כלל ריוח כזה מותר דהוא דומיא דשיירא הנ"ל ועיין בה"ל:
(32) Et si c'est une chose qui ne se trouvera pas, etc. – C'est-à-dire que l'achat du vin ne se trouvera plus du tout après le Moed pour en tirer profit ; c'est pourquoi il est permis même d'acheter pour faire du profit, car c'est comparable à la caravane et aux foires expliquées au séif 5. Mais s'il en trouvera, seulement plus cher, et qu'il ne pourra pas en tirer autant de profit, c'est interdit. Et certains A'haronim pensent que là où se présente à lui l'achat de vin à très bas prix, et que c'est un gros profit tel qu'après le Moed un tel profit ne se trouve pas du tout, c'est permis, car c'est comparable à la caravane mentionnée plus haut. Et vois le Biour Halakha.
séif katan 32
(לג) מוכרי תבלין או ירק וכו' - והאחרונים הסכימו דה"ה מוכרי בשמים דאף שהוא דבר המתקיים כיון שהוא ניכר דהוא לצורך המועד וא"כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפילו בא נכרי לקנות מותר למכור לו:
(33) Les vendeurs d'épices ou de légumes, etc. – Et les A'haronim ont convenu qu'il en va de même pour les vendeurs de parfums (aromates) : bien que ce soit une chose qui se conserve, puisqu'il est reconnaissable que c'est pour les besoins du Moed, c'est permis. Et dès lors, puisqu'on ouvre pour les besoins des Juifs, même si un non-Juif vient acheter, il est permis de lui vendre.
séif katan 33
(לד) מוכרי פירות וכו' - דאלו דברים המתקיימים לאחר המועד ואין ניכר שהוא לצורך המועד ואתו למיחשדיה שלוקחן לצורך חול ולכן בעי צנעא וכתבו הפוסקים דדוקא מוכרים הקבועים שאומנתם בכך כל השנה בעי צנעא אבל בע"ה המוכר לצורך המועד לא בעי צנעא:
(34) Les vendeurs de fruits, etc. – Car ce sont des choses qui se conservent après le Moed, et il n'est pas reconnaissable que c'est pour les besoins du Moed ; on en viendrait à le soupçonner de les acheter pour les besoins des jours profanes ; c'est pourquoi il faut agir discrètement. Et les décisionnaires ont écrit que seuls les vendeurs établis, dont c'est le métier toute l'année, doivent agir discrètement ; mais un particulier qui vend pour les besoins du Moed n'a pas besoin de discrétion.
séif katan 34
(לה) או למבוי - ר"ל שאינו מפולש דאלו מפולש הוא בכלל ר"ה:
(35) Ou sur une ruelle – C'est-à-dire une ruelle qui n'est pas traversante, car si elle est traversante, elle entre dans la catégorie du domaine public.
séif katan 35
(לו) ונועל אחת - ודוקא בזה אבל שאר דברים אפילו יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה אסור:
(36) Et ferme l'autre – Et seulement dans ce cas (pour ces marchandises) ; mais pour les autres choses, même s'il est assis à l'entrée de la boutique, la boutique fermée et la porte ouverte, c'est interdit.
séif katan 36
(לז) של חג הסוכות - זהו לענין לעטר השוק בפירות דא"צ רק בעיו"ט האחרון של חג ומשום כבוד שמ"ע דהוא רגל בפ"ע משא"כ בעיו"ט האחרון של פסח דאין בו מצוה לעטר אבל לענין למכור בפרהסיא אף בעיו"ט האחרון של פסח שרי מפני כבוד יו"ט:
(37) De Souccot – Cela concerne la décoration du marché avec des fruits, qui n'est requise que la veille du dernier jour de fête de Souccot, en l'honneur de Chemini Atsèret, qui est une fête à part entière ; ce qui n'est pas le cas de la veille du dernier jour de fête de Pessa'h, où il n'y a pas de mitsva de décorer. Mais pour ce qui est de vendre en public, même la veille du dernier jour de fête de Pessa'h c'est permis, en l'honneur de la fête.
séif katan 37
(לח) ומותר וכו' - דלא נימא כיון דאנו בקיאין בקביעא דירחא הו"ל כחול ומכין מחוה"מ לצורך חול דאסור קמ"ל דשרי כי היכי דלא יזלזלו בו:
(38) Et il est permis, etc. – Afin qu'on ne dise pas : puisque nous connaissons la fixation du mois (le calendrier), le second jour de fête est comme un jour profane, et c'est préparer, depuis 'Hol HaMoed, pour les besoins d'un jour profane, ce qui est interdit. Il nous enseigne que c'est permis, afin qu'on ne le méprise pas.
séif katan 38
(לט) לקנות וכו' - עיין בחידושי רע"א דאפילו לעשות מלאכה גמורה כגון לבשל לצורך יו"ט שני ג"כ שרי:
(39) D'acheter, etc. – Vois les 'Hidouchei Rabbi Akiva Eiger : même faire un véritable travail, par exemple cuisiner pour les besoins du second jour de fête, est également permis.
séif katan 39
(מ) אין לוקחין וכו' - ומן העכו"מ י"א דמותר לקנות בתים ושדות וכרמים ועבדים ובהמה מפני שהוא כמציל מידו ועיין בבה"ל:
(40) On n'achète pas, etc. – Et d'un non-Juif, certains disent qu'il est permis d'acheter des maisons, des champs, des vignes, des esclaves et du bétail, car c'est comme récupérer ces biens de sa main. Et vois le Biour Halakha.
séif katan 40
(מא) לצורך המועד - דהיינו בתים לדור ואבנים לתקן כותלו וכדלקמן בסימן תק"מ ועבדים לשמשו:
(41) Pour les besoins du Moed – C'est-à-dire des maisons pour y habiter, des pierres pour réparer son mur, comme il est dit plus loin au siman 540, et des esclaves pour le servir.
séif katan 41
(מב) שמוליך הדברים הנקנים - ר"ל לבית הקונה והיינו בשביל שהשכיר אין לו מה לאכול התירו להמוכר והקונה לעשות מו"מ כדי שישתכר השכיר וה"ה הסרסור ומשמע מאחרונים דדוקא אם האמת כן הוא שעושים המסחור בשביל זה השכיר אבל לא שיערימו לסחור ולומר שכונתם כדי שהסרסור וכדומה ירויחו:
(42) Qui transporte les choses achetées – C'est-à-dire à la maison de l'acheteur. Autrement dit, parce que le salarié n'a pas de quoi manger, on a permis au vendeur et à l'acheteur de faire la transaction afin que le salarié gagne sa vie ; il en va de même pour le courtier. Et il ressort des A'haronim que c'est seulement si en vérité ils font le commerce pour ce salarié ; mais non qu'ils usent de ruse pour commercer en disant que leur intention est que le courtier ou autre gagne sa vie.
séif katan 42
(מג) אבל שאר כלים וכו' - המ"א וכן שארי אחרונים העלו שאין להקל גם בשאר כלים שלא לצורך המועד אם לא שלא ימצאם בזול לאחר המועד:
(43) Mais les autres objets, etc. – Le Maguen Avraham, ainsi que d'autres A'haronim, ont conclu qu'il ne faut pas être indulgent, même pour les autres objets, quand ce n'est pas pour les besoins du Moed, à moins qu'il ne les trouve pas à bas prix après le Moed.
séif katan 43
(מד) דהוי דבר האבד - שאם לא ילוה להם וילכו למקום אחר ירגילום לבא אליו ולא יבואו עוד אצלו ובזה אין צריך להוציא בשמחת יו"ט:
(44) Car c'est une perte – Car s'il ne leur prête pas et qu'ils vont ailleurs, on les habituera à venir chez cet autre, et ils ne viendront plus chez lui. Et dans ce cas, il n'a pas besoin de dépenser l'intérêt pour la joie de la fête.
séif katan 44
(מה) ויוציאנו בשמחת יו"ט - היינו יותר ממה שהיה מוציא אם לא היה מרויח ריוח זה. ובזה אפילו באופן המבואר בס"ד להחמיר [כגון מי שיש לו מעות בריוח וכו' ע"ש] הכא שרי משום דכמה פוסקים סוברין דהלואה אינו דומה כ"כ לפרמקטיא דהתם יש טורח גדול בדקדוק שיווי המקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יו"ט וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער משא"כ בהלואה לפיכך מקילינן יותר. ומה"ט שרי נמי להלוות לישראל בריבית בדרך היתר ומותר ג"כ לעשות עיסקא ליתן לו מעות [אחרונים]:
(45) Et le dépense pour la joie de la fête – C'est-à-dire plus que ce qu'il aurait dépensé s'il n'avait pas gagné ce profit. Et dans ce cas, même dans la situation où il a été expliqué au séif 4 qu'il faut être rigoureux [par exemple celui qui a de l'argent en abondance, etc. ; vois là-bas], ici c'est permis, car plusieurs décisionnaires pensent que le prêt n'est pas aussi comparable au commerce : là, il y a une grande peine pour estimer avec précision la valeur de la marchandise, et à cause de cette préoccupation il sera empêché de se réjouir de la fête ; et parfois aussi il achètera cher et en sera affligé ; ce qui n'est pas le cas du prêt. C'est pourquoi nous sommes plus indulgents. Et pour cette raison, il est également permis de prêter à un Juif avec intérêt de manière permise (par un hetèr iska), et il est aussi permis de faire une iska (association commerciale) en lui donnant de l'argent [les A'haronim].
séif katan 45
(מו) על הלואה שיעשה וכו' - היינו דכיון דההלואה הוא אחר המועד לא חשיב כלל עושה סחורה במועד:
(46) Pour un prêt qui sera fait, etc. – C'est-à-dire que, puisque le prêt a lieu après le Moed, ce n'est pas du tout considéré comme faire du commerce pendant le Moed.
séif katan 46
(מז) אסור - דבכה"ג הוי פרקמטיא לד"ה:
(47) Sont interdits – Car dans un tel cas, c'est du commerce de l'avis de tous.
séif katan 47

Siman 540 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 539 →

(א) סחורה אסורה - מפני. הטורח:
(1) Tout commerce est interdit – À cause de la peine (l'effort qu'il exige).
séif katan 1
(ב) על מנת שיתנו לו וכו' - אפילו לא התנה שיתנו לו במועד ועיין בבה"ל דאפילו אינו צריך לילך למקום אחר לתבוע שהם באותה העיר ג"כ אסור דמה שמקבל הסחורה מהם הוא ענין מקח וממכר ונקט לילך משום סיפא דאם אינם מצויים לו אח"כ מותר לילך אחריהם אפילו בעיר אחרת:
(2) À condition qu'on lui donne, etc. – Même s'il n'a pas stipulé qu'on les lui donne pendant le Moed. Et vois dans le Biour Halakha que, même s'il n'a pas besoin d'aller dans un autre endroit pour les réclamer, parce qu'ils sont dans la même ville, c'est également interdit, car le fait de recevoir d'eux la marchandise relève de l'achat et de la vente. Et le Choulhan Aroukh a employé l'expression « aller » à cause de la fin du passage : s'ils ne sont pas disponibles pour lui ensuite, il est permis d'aller les trouver, même dans une autre ville.
séif katan 2
(ג) אינם מצויים וכו' - וה"ה אם מטעם אחר יוכל לבא לידי הפסד אם לא יתבע עכשיו:
(3) Ne sont pas disponibles, etc. – Il en va de même si, pour une autre raison, il risque de subir une perte s'il ne réclame pas maintenant.
séif katan 3
(ד) דה"ל דבר האבד - ודוקא אם לא כיון לכתחלה זמן קבלת הסחורה במועד:
(4) Car c'est une perte – Et seulement s'il n'a pas fait exprès, dès le départ, de fixer le moment de la réception de la marchandise pendant le Moed.
séif katan 4
(ה) ריוח מרובה וכו' - הטעם דאף דמשום ריוח מרובה בלבד אין להתיר [אא"כ הוא בודאי אינו מצוי תמיד לאחר המועד כבס"ה] הכא דבלא"ה יש פוסקים שמתירין למכור בצנעא סמכינן עלייהו היכא דנזדמן לו ריוח מרובה ומ"מ צריך להוציא מהן קצת לשמחת יו"ט:
(5) Un gros profit, etc. – La raison : bien que, pour un gros profit seul, on ne doive pas permettre le commerce [à moins que ce profit ne se trouve certainement pas toujours après le Moed, comme au séif 5], ici, puisque de toute façon il y a des décisionnaires qui permettent de vendre discrètement, nous nous appuyons sur eux là où se présente à lui un gros profit. Toutefois, il faut en dépenser une partie pour la joie de la fête.
séif katan 5
(ו) למכור בצנעא - וה"ה לקנות ודוקא לענין מכירה וקניה דלאו מלאכה היא אבל בדבר שהוא משום מלאכה אין חילוק לכו"ע בין צנעא לפרהסיא:
(6) Vendre discrètement – Il en va de même pour acheter. Et cela ne concerne que la vente et l'achat, qui ne sont pas un travail (melakha) ; mais pour une chose interdite en tant que travail, il n'y a, de l'avis de tous, aucune différence entre le faire discrètement ou en public.
séif katan 6
(ז) מותר לתובעו - היינו אפילו לילך לעיר אחרת ולתובעם שם ואפילו אם יכול למצאם שם אחר המועד ג"כ דגביית חוב בעלמא אין זה בכלל סחורה:
(7) Il est permis de le réclamer – C'est-à-dire même d'aller dans une autre ville pour les réclamer là-bas, et même s'il pourrait les y trouver aussi après le Moed, car le simple recouvrement d'une dette n'entre pas dans la catégorie du commerce.
séif katan 7
(ח) לגבות מעותיו - ואפילו למיקם עמם בדינא ודיינא שרי:
(8) Pour recouvrer son argent – Et même aller en procès avec eux, c'est permis.
séif katan 8
(ט) ואין צריך לומר שמותר וכו' - דשם אפילו לקבל סחורה ממנו כההיא דסעיף א' ג"כ שרי מפני שהוא כמציל מידו וכמבואר בס"ח:
(9) Et il va sans dire qu'il est permis, etc. – Car là, même recevoir de lui une marchandise, comme dans le cas du séif 1, est également permis, car c'est comme s'il récupérait son bien de sa main, ainsi qu'il est expliqué au séif 8.
séif katan 9
(י) יש מי שאוסר - טעמו דכל משא ומתן של סחורה בין בסוף כההיא דס"א ובין בתחלה כההיא דסעיף זה אסור:
(10) Il y a un avis selon lequel il est interdit – Sa raison : toute transaction commerciale, que ce soit à la fin, comme dans le cas du séif 1, ou au début, comme dans le cas de ce séif-ci, est interdite.
séif katan 10
(יא) ולי נראה וכו' - והנה אף שהב"ח הסכים מדינא לסברא הראשונה מ"מ כהיום שאנו רואין שהחובות מתקלקלין נוהגין לתבוע בדין אף בעד פרקמטיא בחוה"מ דחשבינן לדבר האבד [אחרונים]:
(11) Mais il me semble, etc. – Or, bien que le Ba'h se soit rangé, en stricte loi, au premier avis, toutefois, de nos jours, où nous voyons que les créances se détériorent (deviennent difficiles à recouvrer), on a l'usage de réclamer en justice même pour le prix d'une marchandise pendant 'Hol HaMoed, car nous le considérons comme une perte [les A'haronim].
séif katan 11
(יב) לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים וכו' - ר"ל דחובות המותרים לתבוע בחוה"מ כמבואר בסעיפין הקודמין [ותבעו לישראל בדין ישראל קודם המועד ולא ענהו] מותר לקבול בחוה"מ אף לפני ערכאות של עכו"מ ומ"מ נראה דהיינו דוקא לקבול בע"פ אבל לכתוב משום זה אסור אם לא דהוא דבר האבד ואם צריך להמעות להוציא אותם על יו"ט אפשר דמותר לכתוב ע"י עכו"מ:
(12) Porter plainte en justice pour ses créances qu'il est permis, etc. – C'est-à-dire que, pour les créances qu'il est permis de réclamer pendant 'Hol HaMoed, comme il est expliqué dans les séifim précédents [et qu'il a assigné le Juif devant un tribunal juif avant le Moed et que celui-ci ne lui a pas répondu], il est permis de porter plainte pendant 'Hol HaMoed même devant les tribunaux non juifs. Toutefois, il semble que cela ne vaille que pour porter plainte oralement ; mais écrire pour cela est interdit, à moins que ce soit une perte. Et s'il a besoin de l'argent pour le dépenser pour la fête, il est possible qu'il soit permis d'écrire par l'intermédiaire d'un non-Juif.
séif katan 12
(יג) וכן מותר לעשות זקיפה וכו' - בנ"י מבואר דזה קאי על עכו"מ ור"ל דאפילו אם נחמיר בישראל שלא לתבוע חובותיו במועד דהרי יכול לתבוע אחר המועד בעכו"מ ודאי מותר לתבוע ולעשות זקיפה דאצלו בודאי בכלל דבר האבד הוא:
(13) Et de même, il est permis d'établir une reconnaissance de dette, etc. – Chez le Nimoukei Yossef, il est expliqué que cela se rapporte à un non-Juif ; c'est-à-dire que, même si l'on est rigoureux envers un Juif de ne pas lui réclamer ses dettes pendant le Moed, puisqu'on peut les réclamer après le Moed, envers un non-Juif il est certainement permis de réclamer et d'établir une reconnaissance de dette, car chez lui c'est certainement inclus dans la catégorie de la perte.
séif katan 13
(יד) כדי להבטיחן - ר"ל שע"י הזקיפה יהיו חובותיו בטוחין:
(14) Afin de les garantir – C'est-à-dire que, grâce à la reconnaissance de dette, ses créances seront assurées.
séif katan 14
(טו) אבל אם לא יפסיד וכו' - היינו אף שהוא סבור עתה להרויח הרבה דהעברת ריוח לא מקרי פסידא:
(15) Mais s'il ne perd pas, etc. – C'est-à-dire même s'il pense maintenant gagner beaucoup, car le fait de manquer un profit n'est pas appelé une perte.
séif katan 15
(טז) ויוציא יותר וכו' - כל מקום שנזכר לשון זה א"צ להוציא כל הריוח ודי במקצתו:
(16) Et dépensera davantage, etc. – Partout où cette expression est mentionnée, il n'est pas nécessaire de dépenser tout le profit : une partie suffit.
séif katan 16
(יז) מותר למכור - ומ"מ יהיה החנות סגורה ופותחה במקצת כשבא הקונה ליקח:
(17) Il est permis de vendre – Toutefois, la boutique sera fermée, et il l'ouvrira partiellement quand l'acheteur viendra acheter.
séif katan 17
(יח) אם הוא דבר שאינו מצוי וכו' - פי' דאף דנתבאר בסעיף הקודם דלא מקרי דבר האבד אא"כ כשאם לא ימכור עתה יפסיד מהקרן אבל בשביל ריוח לבד אינו מותר אא"כ יוציא עי"ז יותר לשמחת יו"ט כ"ז בריוח המצוי שאפשר לו למכור סחורתו אחר המועד ג"כ אבל בריוח שאינו מצוי תמיד כמו שמפרש בשביל זה גופא ג"כ התירו לו דכדבר האבד דמיא:
(18) S'il s'agit d'une chose qui ne se trouve pas, etc. – Explication : bien qu'il ait été expliqué dans le séif précédent que cela n'est appelé une perte que si, en ne vendant pas maintenant, il perd sur le capital, et que pour un simple profit ce n'est permis que s'il dépense de ce fait davantage pour la joie de la fête, tout cela concerne un profit courant, où il peut vendre sa marchandise aussi après le Moed ; mais pour un profit qui ne se trouve pas toujours, comme le séif l'explique, pour cela même on le lui a également permis, car c'est comparable à une perte.
séif katan 18
(יט) וה"ה לירידים הקבועים וכו' - וכן יומא דשוקא הנקרא קרסנ"י טאר"ג שהוא דבר דלא שכיח ובא מזמן לזמן ואפשר דה"ה כשחל שבוע שלפני פסחם בחוה"מ וידוע דאז קונים הרבה חשיב כיומא דשוקא דלא שכיח [ח"א]:
(19) Il en va de même pour les foires qui se tiennent à date fixe, etc. – Et de même le jour de marché appelé « krasny targ » (grande foire), qui est une chose peu fréquente et qui vient de temps en temps. Et il est possible qu'il en aille de même lorsque la semaine qui précède leur Pâque (celle des non-Juifs) tombe pendant 'Hol HaMoed : comme on sait qu'alors on achète beaucoup, cela compte comme un jour de marché peu fréquent [le 'Hayé Adam].
séif katan 19
(כ) ואפילו מעיר לעיר וכו' - עיין בה"ל:
(20) Et même d'une ville à une autre, etc. – Vois le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) אינו מותר למכור ולקנות וכו' - אם לא שע"י הריוח יוציא יותר לשמחת יו"ט וכנ"ל בס"ד:
(21) Il n'est pas permis de vendre et d'acheter, etc. – À moins que, grâce au profit, il dépense davantage pour la joie de la fête, comme il a été dit plus haut au séif 4.
séif katan 21
(כב) ימכר ביום השוק שלאחר המועד - ודוקא כשמשער בודאי שעכ"פ לא יפסיד אז מהקרן:
(22) Il la vendra le jour de marché après le Moed – Et seulement lorsqu'il estime avec certitude qu'en tout cas il ne perdra pas alors sur le capital.
séif katan 22
(כג) ותגר שקונה וכו' - דאם ימכור היום יחזור ויקנה מחדש וימכור ביום השני ואם ימנע מלקנות ולמכור היום יפסיד בודאי הריוח ועיין במ"א שהעלה דאעפ"כ אינו מותר למכור רק בביתו ולא לישב בחנות בפרסום:
(23) Et un marchand qui achète, etc. – Car s'il vend aujourd'hui, il rachètera de nouveau et vendra le lendemain ; et s'il s'abstient d'acheter et de vendre aujourd'hui, il perdra certainement le profit. Et vois le Maguen Avraham, qui a conclu que, malgré cela, il n'est permis de vendre que chez lui, et non de s'asseoir dans la boutique en public.
séif katan 23
(כד) מציאה אסור וכו' - אף שלא ימצא אותם לאחר המועד ולא דמי לשיירא שאינה מצויה דשרינן לעיל מקח וממכר משום רוחא דשאני מו"מ דחיי אדם ופרנסתו תלוי בזה ודעתם ע"ז תמיד הלכך חשיב פסידא משא"כ במציאה דהוא רק רוחא בעלמא:
(24) Pour un objet trouvé, il est interdit, etc. – Même s'il ne les trouvera pas après le Moed. Et ce n'est pas comparable à la caravane peu fréquente, pour laquelle nous avons permis plus haut l'achat et la vente à cause du profit, car la transaction commerciale est différente : la vie de l'homme et sa subsistance en dépendent, et son esprit y est toujours tourné ; c'est pourquoi le manque à gagner est considéré comme une perte. Ce qui n'est pas le cas d'un objet trouvé, qui n'est qu'un simple profit.
séif katan 24
(כה) שיהא קנוי לו - ר"ל אחר ח' ימים:
(25) Que celui-ci lui soit acquis – C'est-à-dire après huit jours.
séif katan 25
(כו) יש מתירין - שאין זה פרקמטיא אלא הלואה ועיקר הקניה יהיה אחר ח' ימים [הג"א]:
(26) Certains le permettent – Car ce n'est pas du commerce mais un prêt, et l'acquisition proprement dite aura lieu après huit jours [les Hagahot Acheri].
séif katan 26
(כז) ויש אוסרין - שאם אתה מתיר לעשות כן יתירו כל מו"מ שבעולם ויערימו שלא יהיה המקח חל אלא אחר המועד ובתוך המועד יהיה הלואה ולדינא בודאי טוב להחמיר כהיש אוסרין ומ"מ אין למחות ביד המיקל וסומך על דעה ראשונה מאחר שבאמת אין כונתו להערים:
(27) Et certains l'interdisent – Car si tu permets de faire ainsi, on permettra toutes les transactions du monde, et l'on usera de ruse pour que la vente ne prenne effet qu'après le Moed, et pendant le Moed ce sera un prêt. Et en pratique, il est certainement bien d'être rigoureux selon ceux qui interdisent ; toutefois, il ne faut pas protester contre celui qui est indulgent et s'appuie sur le premier avis, puisqu'en vérité son intention n'est pas de ruser.
séif katan 27
(כח) מותר לקבלו ממנו - דהוא בכלל דבר האבד אם לא יקבל עכשיו:
(28) Il est permis de l'accepter de lui – Car c'est inclus dans la catégorie de la perte s'il ne l'accepte pas maintenant.
séif katan 28
(כט) לא ימצא כמו שמוצא עתה - ר"ל שלא ימצא כ"כ בזול כמו שמוצא עתה [ב"י]:
(29) Il n'en trouvera pas comme il en trouve maintenant – C'est-à-dire qu'il n'en trouvera pas à aussi bas prix que maintenant [le Beit Yossef].
séif katan 29
(ל) ולתקן החבית וכו' - אע"ג דתקון החבית הוי מלאכה גמורה מ"מ כיון דמותר לקנות מותר ג"כ לתקן הכלים הצריכים לזה:
(30) Réparer les tonneaux, etc. – Bien que la réparation des tonneaux soit un travail à part entière, toutefois, puisqu'il est permis d'acheter, il est également permis de réparer les récipients nécessaires à cela.
séif katan 30
(לא) אבל יותר מכדי צורך שתייתו - פי' לכל השנה ולכן לא יקנה דהא יהיה ביכולתו לקנות לשנה הבאה בעת הבצירה לצורך שתייתו וא"כ מוכח שקונה כדי להרויח והוי כשאר סחורה דאסור לקנות ולמכור בחוה"מ כדי להרויח וכנ"ל בס"ד:
(31) Mais pas plus que ce qu'il lui faut pour sa consommation – Explication : pour toute l'année. C'est pourquoi il n'achètera pas davantage, car il pourra acheter pour l'année suivante, au moment des vendanges, ce qu'il lui faut pour sa consommation ; il est donc prouvé qu'il achète pour faire du profit, et c'est comme le reste du commerce, qu'il est interdit d'acheter et de vendre pendant 'Hol HaMoed pour faire du profit, comme il a été dit plus haut au séif 4.
séif katan 31
(לב) ואם הוא דבר שאינו מצוי וכו' - ר"ל שקניית היין לא יהיה מצוי אחר המועד כלל להרויח בו ולכן שרי אפילו לקנות כדי להרויח דהוא דומיא דשיירא וירידים המבואר בסעיף ה' אבל כשימצא רק שיהיה יותר ביוקר ולא יוכל להרויח בו כ"כ אסור ויש מן האחרונים שסוברין דהיכא שנזדמן לו קניית היין בזול מאד והוא ריוח מרובה שאחר המועד אין מצוי כלל ריוח כזה מותר דהוא דומיא דשיירא הנ"ל ועיין בה"ל:
(32) Et si c'est une chose qui ne se trouvera pas, etc. – C'est-à-dire que l'achat du vin ne se trouvera plus du tout après le Moed pour en tirer profit ; c'est pourquoi il est permis même d'acheter pour faire du profit, car c'est comparable à la caravane et aux foires expliquées au séif 5. Mais s'il en trouvera, seulement plus cher, et qu'il ne pourra pas en tirer autant de profit, c'est interdit. Et certains A'haronim pensent que là où se présente à lui l'achat de vin à très bas prix, et que c'est un gros profit tel qu'après le Moed un tel profit ne se trouve pas du tout, c'est permis, car c'est comparable à la caravane mentionnée plus haut. Et vois le Biour Halakha.
séif katan 32
(לג) מוכרי תבלין או ירק וכו' - והאחרונים הסכימו דה"ה מוכרי בשמים דאף שהוא דבר המתקיים כיון שהוא ניכר דהוא לצורך המועד וא"כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפילו בא נכרי לקנות מותר למכור לו:
(33) Les vendeurs d'épices ou de légumes, etc. – Et les A'haronim ont convenu qu'il en va de même pour les vendeurs de parfums (aromates) : bien que ce soit une chose qui se conserve, puisqu'il est reconnaissable que c'est pour les besoins du Moed, c'est permis. Et dès lors, puisqu'on ouvre pour les besoins des Juifs, même si un non-Juif vient acheter, il est permis de lui vendre.
séif katan 33
(לד) מוכרי פירות וכו' - דאלו דברים המתקיימים לאחר המועד ואין ניכר שהוא לצורך המועד ואתו למיחשדיה שלוקחן לצורך חול ולכן בעי צנעא וכתבו הפוסקים דדוקא מוכרים הקבועים שאומנתם בכך כל השנה בעי צנעא אבל בע"ה המוכר לצורך המועד לא בעי צנעא:
(34) Les vendeurs de fruits, etc. – Car ce sont des choses qui se conservent après le Moed, et il n'est pas reconnaissable que c'est pour les besoins du Moed ; on en viendrait à le soupçonner de les acheter pour les besoins des jours profanes ; c'est pourquoi il faut agir discrètement. Et les décisionnaires ont écrit que seuls les vendeurs établis, dont c'est le métier toute l'année, doivent agir discrètement ; mais un particulier qui vend pour les besoins du Moed n'a pas besoin de discrétion.
séif katan 34
(לה) או למבוי - ר"ל שאינו מפולש דאלו מפולש הוא בכלל ר"ה:
(35) Ou sur une ruelle – C'est-à-dire une ruelle qui n'est pas traversante, car si elle est traversante, elle entre dans la catégorie du domaine public.
séif katan 35
(לו) ונועל אחת - ודוקא בזה אבל שאר דברים אפילו יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה אסור:
(36) Et ferme l'autre – Et seulement dans ce cas (pour ces marchandises) ; mais pour les autres choses, même s'il est assis à l'entrée de la boutique, la boutique fermée et la porte ouverte, c'est interdit.
séif katan 36
(לז) של חג הסוכות - זהו לענין לעטר השוק בפירות דא"צ רק בעיו"ט האחרון של חג ומשום כבוד שמ"ע דהוא רגל בפ"ע משא"כ בעיו"ט האחרון של פסח דאין בו מצוה לעטר אבל לענין למכור בפרהסיא אף בעיו"ט האחרון של פסח שרי מפני כבוד יו"ט:
(37) De Souccot – Cela concerne la décoration du marché avec des fruits, qui n'est requise que la veille du dernier jour de fête de Souccot, en l'honneur de Chemini Atsèret, qui est une fête à part entière ; ce qui n'est pas le cas de la veille du dernier jour de fête de Pessa'h, où il n'y a pas de mitsva de décorer. Mais pour ce qui est de vendre en public, même la veille du dernier jour de fête de Pessa'h c'est permis, en l'honneur de la fête.
séif katan 37
(לח) ומותר וכו' - דלא נימא כיון דאנו בקיאין בקביעא דירחא הו"ל כחול ומכין מחוה"מ לצורך חול דאסור קמ"ל דשרי כי היכי דלא יזלזלו בו:
(38) Et il est permis, etc. – Afin qu'on ne dise pas : puisque nous connaissons la fixation du mois (le calendrier), le second jour de fête est comme un jour profane, et c'est préparer, depuis 'Hol HaMoed, pour les besoins d'un jour profane, ce qui est interdit. Il nous enseigne que c'est permis, afin qu'on ne le méprise pas.
séif katan 38
(לט) לקנות וכו' - עיין בחידושי רע"א דאפילו לעשות מלאכה גמורה כגון לבשל לצורך יו"ט שני ג"כ שרי:
(39) D'acheter, etc. – Vois les 'Hidouchei Rabbi Akiva Eiger : même faire un véritable travail, par exemple cuisiner pour les besoins du second jour de fête, est également permis.
séif katan 39
(מ) אין לוקחין וכו' - ומן העכו"מ י"א דמותר לקנות בתים ושדות וכרמים ועבדים ובהמה מפני שהוא כמציל מידו ועיין בבה"ל:
(40) On n'achète pas, etc. – Et d'un non-Juif, certains disent qu'il est permis d'acheter des maisons, des champs, des vignes, des esclaves et du bétail, car c'est comme récupérer ces biens de sa main. Et vois le Biour Halakha.
séif katan 40
(מא) לצורך המועד - דהיינו בתים לדור ואבנים לתקן כותלו וכדלקמן בסימן תק"מ ועבדים לשמשו:
(41) Pour les besoins du Moed – C'est-à-dire des maisons pour y habiter, des pierres pour réparer son mur, comme il est dit plus loin au siman 540, et des esclaves pour le servir.
séif katan 41
(מב) שמוליך הדברים הנקנים - ר"ל לבית הקונה והיינו בשביל שהשכיר אין לו מה לאכול התירו להמוכר והקונה לעשות מו"מ כדי שישתכר השכיר וה"ה הסרסור ומשמע מאחרונים דדוקא אם האמת כן הוא שעושים המסחור בשביל זה השכיר אבל לא שיערימו לסחור ולומר שכונתם כדי שהסרסור וכדומה ירויחו:
(42) Qui transporte les choses achetées – C'est-à-dire à la maison de l'acheteur. Autrement dit, parce que le salarié n'a pas de quoi manger, on a permis au vendeur et à l'acheteur de faire la transaction afin que le salarié gagne sa vie ; il en va de même pour le courtier. Et il ressort des A'haronim que c'est seulement si en vérité ils font le commerce pour ce salarié ; mais non qu'ils usent de ruse pour commercer en disant que leur intention est que le courtier ou autre gagne sa vie.
séif katan 42
(מג) אבל שאר כלים וכו' - המ"א וכן שארי אחרונים העלו שאין להקל גם בשאר כלים שלא לצורך המועד אם לא שלא ימצאם בזול לאחר המועד:
(43) Mais les autres objets, etc. – Le Maguen Avraham, ainsi que d'autres A'haronim, ont conclu qu'il ne faut pas être indulgent, même pour les autres objets, quand ce n'est pas pour les besoins du Moed, à moins qu'il ne les trouve pas à bas prix après le Moed.
séif katan 43
(מד) דהוי דבר האבד - שאם לא ילוה להם וילכו למקום אחר ירגילום לבא אליו ולא יבואו עוד אצלו ובזה אין צריך להוציא בשמחת יו"ט:
(44) Car c'est une perte – Car s'il ne leur prête pas et qu'ils vont ailleurs, on les habituera à venir chez cet autre, et ils ne viendront plus chez lui. Et dans ce cas, il n'a pas besoin de dépenser l'intérêt pour la joie de la fête.
séif katan 44
(מה) ויוציאנו בשמחת יו"ט - היינו יותר ממה שהיה מוציא אם לא היה מרויח ריוח זה. ובזה אפילו באופן המבואר בס"ד להחמיר [כגון מי שיש לו מעות בריוח וכו' ע"ש] הכא שרי משום דכמה פוסקים סוברין דהלואה אינו דומה כ"כ לפרמקטיא דהתם יש טורח גדול בדקדוק שיווי המקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יו"ט וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער משא"כ בהלואה לפיכך מקילינן יותר. ומה"ט שרי נמי להלוות לישראל בריבית בדרך היתר ומותר ג"כ לעשות עיסקא ליתן לו מעות [אחרונים]:
(45) Et le dépense pour la joie de la fête – C'est-à-dire plus que ce qu'il aurait dépensé s'il n'avait pas gagné ce profit. Et dans ce cas, même dans la situation où il a été expliqué au séif 4 qu'il faut être rigoureux [par exemple celui qui a de l'argent en abondance, etc. ; vois là-bas], ici c'est permis, car plusieurs décisionnaires pensent que le prêt n'est pas aussi comparable au commerce : là, il y a une grande peine pour estimer avec précision la valeur de la marchandise, et à cause de cette préoccupation il sera empêché de se réjouir de la fête ; et parfois aussi il achètera cher et en sera affligé ; ce qui n'est pas le cas du prêt. C'est pourquoi nous sommes plus indulgents. Et pour cette raison, il est également permis de prêter à un Juif avec intérêt de manière permise (par un hetèr iska), et il est aussi permis de faire une iska (association commerciale) en lui donnant de l'argent [les A'haronim].
séif katan 45
(מו) על הלואה שיעשה וכו' - היינו דכיון דההלואה הוא אחר המועד לא חשיב כלל עושה סחורה במועד:
(46) Pour un prêt qui sera fait, etc. – C'est-à-dire que, puisque le prêt a lieu après le Moed, ce n'est pas du tout considéré comme faire du commerce pendant le Moed.
séif katan 46
(מז) אסור - דבכה"ג הוי פרקמטיא לד"ה:
(47) Sont interdits – Car dans un tel cas, c'est du commerce de l'avis de tous.
séif katan 47

Siman 540 →