Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 527 →- דיני עירוב תבשילין. ובו כד סעיפים:
יו"ט שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדירות לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת וע"י עירוב מבשל בתחילה לשבת (פי' ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מי"ט לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מעי"ט לשם שבת ונמצא שלא התחיל מלאכה בי"ט אלא גמר אותה) : הגה ומותר להניח עירוב זה אפי' ספק חשיכה (מרדכי ס"פ במה מדליקין):Lois de l'érouv tavchilin. Il comporte 24 séifim.
Un Yom Tov (jour de fête) qui tombe la veille de Chabbat : on ne doit pas cuire d'emblée pour le Chabbat dans une marmite séparée ; mais on peut cuire plusieurs marmites pour le Yom Tov, et s'il en reste, il en reste pour le Chabbat. Et au moyen d'un érouv (« mélange » de plats préparé la veille), on cuit d'emblée pour le Chabbat. (Haga (Rema) : explication : le principe de l'érouv est qu'on cuit et qu'on fait cuire au four, du Yom Tov pour le Chabbat, en continuité de ce qu'on a déjà cuit et fait cuire au four dès la veille du Yom Tov en vue du Chabbat ; il se trouve ainsi qu'on n'a pas commencé le travail le jour de Yom Tov, mais qu'on l'a achevé.) Haga (Rema) : Et il est permis de déposer cet érouv même lorsqu'il y a doute si la nuit est tombée (Mordekhaï, fin du chapitre « Bamé Madlikin »).séif 1
- עירוב זה עושין אותו בפת ותבשיל ואם לא עשאו אלא מתבשיל לבד מותר:Cet érouv, on le fait avec du pain et un plat cuit ; et si on ne l'a fait qu'avec un plat cuit seulement, c'est permis.
séif 2
- שיעור תבשיל זה כזית בין לאחד בין לאלפים בין בתחלתו בין בסופו: הגה ויש מצריכים לכתחלה בפת כביצה (א"ז בשם ירושלמי) וכן נוהגין לכתחלה:La mesure de ce plat cuit est un kezayit (volume d'une olive), que ce soit pour une personne ou pour des milliers, que ce soit au début ou à la fin. Haga (Rema) : Et certains exigent, lekhat'hila (a priori), du pain de la taille d'un kebeitsa (volume d'un œuf) (Or Zaroua, au nom du Talmud de Jérusalem), et tel est l'usage lekhat'hila.
séif 3
- צריך שיהא תבשיל זה דבר שהוא ראוי ללפת בו את הפת לאפוקי דייסא:Il faut que ce plat cuit soit une chose qui convient pour accompagner le pain, à l'exclusion d'une bouillie de céréales.
séif 4
- תבשיל זה שאמרו אפילו צלי אפי' שלוק אפי' כבוש או מעושן אפי' מין דגים קטנים שהדיחן במים חמין והדחתן הוא בישולן לאכילה הרי זה סומך עליהם וכן סומך על תפוחים מבושלים (וה"ה שאר פירות מבושלים) ועל דגים קטנים שבישלן:Ce plat cuit dont ils ont parlé peut être même rôti, même bouilli longuement, même mariné ou fumé ; même une sorte de petits poissons qu'on a rincés à l'eau chaude, et dont le rinçage constitue leur cuisson pour être mangés : on peut s'appuyer sur eux. Et de même, on peut s'appuyer sur des pommes cuites (Haga (Rema) : et il en est de même des autres fruits cuits) et sur de petits poissons qu'on a cuits.
séif 5
- סומך מעי"ט אפילו על עדשים שבשולי קדרה וכן על שמנונית שנדבק בסכין וגרדו והוא שיהא בו כזית:On peut s'appuyer, dès la veille du Yom Tov, même sur des lentilles qui sont au fond de la marmite, et de même sur de la graisse collée au couteau qu'on a raclée, à condition qu'il y en ait un kezayit.
séif 6
- מצוה על כל אדם לערב ומצוה על כל גדול העיר לערב על כל בני עירו כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס או שהניח עירוב ואבד (והוא הדין עם הארץ שאינו יודע לערב) (א"ז) אבל מי שאפשר לערב ולא עירב אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר נקרא פושע ואינו יוצא בו:C'est une mitsva pour tout homme de faire l'érouv, et c'est une mitsva pour le grand (le rabbin) de la ville de faire l'érouv pour tous les habitants de sa ville, afin que puisse s'appuyer sur lui celui qui a oublié, ou qui en a été empêché, ou qui a déposé un érouv et l'a perdu (Haga (Rema) : et il en est de même d'un ignorant qui ne sait pas faire l'érouv (Or Zaroua)). Mais celui qui pouvait faire l'érouv et ne l'a pas fait, voulant plutôt s'appuyer sur l'érouv du grand de la ville, est appelé négligent, et il ne s'en acquitte pas.
séif 7
- כשמערב על אחרים אינו צריך לפרט אלא מניח בכלל על כל בני העיר וכל מי שהוא בתחום העיר יוצא בו: הגה אבל מי שהוא חוץ לתחום אינו יוצא בו אפי' הניח עירוב תחומין ויכול לבא לכאן אא"כ התנה עליו המניח בהדיא: (המגיד פ"ו):Lorsqu'on fait l'érouv pour d'autres, on n'a pas besoin de les désigner nommément ; on le dépose plutôt de façon globale pour tous les habitants de la ville, et quiconque se trouve dans le te'houm (limite de déplacement) de la ville s'en acquitte. Haga (Rema) : Mais celui qui est au-delà du te'houm ne s'en acquitte pas, même s'il a déposé un érouv te'houmin et peut venir ici, à moins que celui qui dépose l'érouv n'ait explicitement stipulé pour lui (le Maguid Michné, chapitre 6).
séif 8
- דעת מניח בעינן שיכוין להוציא לאחר אבל דעת מי שהניחו בשבילו לא בעינן בשעת הנחה רק שיודיעוהו בי"ט קודם שיתחיל לבשל לצורך שבת: הגה ואם דרך הגדול להניח עליהם סומכין עליו מסתמא (ר"ן פ"ב):Il faut l'intention de celui qui dépose l'érouv, qu'il ait l'intention d'en acquitter autrui ; mais l'intention de celui pour qui il l'a déposé n'est pas exigée au moment du dépôt, il faut seulement qu'on l'en informe le jour de Yom Tov, avant qu'il ne commence à cuire pour le Chabbat. Haga (Rema) : Et si le grand de la ville a l'habitude de déposer l'érouv pour eux, on s'appuie sur lui sans précision (Ran, chapitre 2).
séif 9
- המערב לאחרים צריך לזכות להם ע"י אחר וכל מי שמזכים על ידו בעירובי שבת מזכין על ידו בעירובי תבשילין וכל מי שאין מזכין על ידו באותו עירוב אין מזכין על ידו בזה (וע"ל סימן שס"ו):Celui qui fait l'érouv pour d'autres doit leur en faire acquérir la propriété par l'intermédiaire d'un autre ; et toute personne par l'intermédiaire de qui on fait acquérir dans les érouvin de Chabbat, on fait acquérir par son intermédiaire dans l'érouv tavchilin ; et toute personne par l'intermédiaire de qui on ne fait pas acquérir dans cet érouv-là, on ne fait pas acquérir par son intermédiaire dans celui-ci (Haga (Rema) : et voir plus haut, siman 366).
séif 10
- צריך הזוכה להגביה העירוב מן הקרקע טפח:Celui qui acquiert pour les autres doit soulever l'érouv du sol d'un téfa'h (palme).
séif 11
- חוזר ונוטלו מיד הזוכה ומברך על מצות עירוב ואומר בדין יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מי"ט לשבת לנא ולפלוני ופלוני או לכל בני העיר הזאת: הגה ומי שאינו יודע בלשון הקודש יוכל לאמרו בלשון לעז שמבין: (מהרי"ל)Il le reprend ensuite de la main de celui qui a acquis, récite la bénédiction « sur la mitsva de l'érouv », et dit : « Par ceci, il nous sera permis de cuire au four, de cuire, de maintenir au chaud, d'allumer une lampe et de faire tout ce dont nous avons besoin, du Yom Tov pour le Chabbat, à nous et à untel et untel », ou « à tous les habitants de cette ville ». Haga (Rema) : Et celui qui ne connaît pas la langue sainte peut le dire dans la langue vernaculaire qu'il comprend (Maharil).
séif 12
- אע"פ שהניח עירוב אינו יכול לבשל מיו"ט ראשון לשבת:Bien qu'on ait déposé un érouv, on ne peut pas cuire du premier jour de Yom Tov pour le Chabbat.
séif 13
- אם הניח העירוב על דעת לסמוך עליו כל זמן שיהיה קיים אפי' ליום טוב אחר לכתחילה לא יסמוך עליו ליו"ט אחר אבל בדיעבד יכול לסמוך עליו:Si l'on a déposé l'érouv avec l'intention de s'appuyer sur lui tant qu'il existera, même pour un autre Yom Tov : lekhat'hila (a priori), on ne doit pas s'appuyer sur lui pour un autre Yom Tov ; mais bediavad (a posteriori), on peut s'appuyer sur lui.
séif 14
- נאכל העירוב או שנאבד קודם שבישל לשבת אינו יכול לבשל אא"כ נשתייר ממנו כזית:Si l'érouv a été mangé ou perdu avant qu'on ait cuit pour le Chabbat, on ne peut pas cuire, à moins qu'il en soit resté un kezayit.
séif 15
- לאחר שהכין צרכי שבת יכול לאכלו:Après avoir préparé les besoins du Chabbat, on peut le manger.
séif 16
- התחיל בעיסתו ונאכל העירוב גומר אותה עיסה והוא הדין אם התחיל לבשל שגומר אותו התבשיל שהתחיל:Si l'on a commencé sa pâte et que l'érouv a été mangé, on achève cette pâte ; et il en est de même si l'on a commencé à cuire : on achève le plat qu'on a commencé.
séif 17
- אפה ולא בישל או בישל ולא אפה ונאכל העירוב או אבד מה שנעשה בהיתר אפי' נתכוין בו לצורך י"ט יכול הוא להניחו לשבת ולבשל מכאן ואילך לי"ט:Si l'on a fait cuire au four mais pas cuit de plat, ou cuit mais pas fait cuire au four, et que l'érouv a été mangé ou perdu : ce qui a été fait de façon permise, même si on l'avait destiné aux besoins du Yom Tov, on peut le laisser pour le Chabbat, et cuire désormais pour le Yom Tov.
séif 18
- מי שלא עירב מותר להדליק נר של שבת ויש אוסרין:Celui qui n'a pas fait l'érouv a le droit d'allumer la lampe du Chabbat ; et certains l'interdisent.
séif 19
- מי שלא עירב כשם שאסור לבשל לעצמו כך אסור לבשל לאחרים ואפי' בביתם וגם אחרים אסורים לבשל לו ואין תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים שיערבו במתנה והם אופין ומבשלים ונותנין לו ואפילו בביתו יכולים לבשל ואם אין שם אחרים שעירבו י"א שמותר לאפות בצמצום פת אחד ולבשל קדרה אחת ולהדליק נר אחד. הגה ואם הניח עירוב ולא הזכיר המלאכות בהדיא אלא אמר בדין יהא שרי לן למעבד כל צרכנא הוי כמי שלא עירב כלל (א"ז) ומי שמתענה ביום טוב אסור לבשל לאחרים אפי' לצורך בו ביום דהוי כמי שלא הניח עירוב שאינו מבשל לאחרים (מהרי"ו):Celui qui n'a pas fait l'érouv, de même qu'il lui est interdit de cuire pour lui-même, il lui est interdit de cuire pour d'autres, même chez eux ; et d'autres aussi n'ont pas le droit de cuire pour lui. Il n'y a de remède que s'il donne sa farine et ses aliments à cuire en cadeau à d'autres qui ont fait l'érouv ; ceux-ci les font cuire au four et cuisent, et les lui donnent ; et ils peuvent même cuire chez lui. Et s'il n'y a pas là d'autres personnes qui ont fait l'érouv, certains disent qu'il est permis de faire cuire au four tout juste un pain, de cuire une marmite et d'allumer une lampe. Haga (Rema) : Et si l'on a déposé un érouv sans mentionner explicitement les travaux, mais qu'on a dit seulement : « Par ceci, il nous sera permis de faire tout ce dont nous avons besoin », c'est comme si l'on n'avait pas du tout fait d'érouv (Or Zaroua). Et celui qui jeûne le jour de Yom Tov n'a pas le droit de cuire pour d'autres, même pour les besoins de ce jour-même, car il est comme celui qui n'a pas déposé d'érouv, qui ne cuit pas pour d'autres (Mahari Weil).
séif 20
- אם נזכר שלא עירב קודם סעודת שחרית יבשל הרבה בקדרה אחת ויותיר לשבת: הגה והוא הדין שיכול לילך מבע"י לחדר בנר דלוק לחפש איזה דבר ויניחנו דולק עד הלילה: (טור) וי"א דאפי' לבשל כמה קדירות מותר כיון שקודם אכילה הוא והוא שיאכל מכל אחד ואחד:S'il se souvient qu'il n'a pas fait l'érouv avant le repas du matin, il cuira beaucoup dans une seule marmite et en laissera pour le Chabbat. Haga (Rema) : Et de même, il peut aller encore de jour dans une pièce avec une lampe allumée pour chercher quelque chose, et la laisser allumée jusqu'à la nuit (Tour). Et certains disent que même cuire plusieurs marmites est permis, puisque c'est avant le repas, à condition qu'il mange de chacune d'elles.
séif 21
- אם נזכר בי"ט ראשון שלא עירב אם הוא בי"ט של ר"ה אינו יכול לערב על תנאי אבל אם הוא ביו"ט של גליות יכול לערב בתנאי אם היום קודש אינו צריך לערב ואם היום חול בעירוב זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי וכו' ולמחר אין צריך לומר כלום ויש אומרים דאי לית ליה מידי דבשיל מאתמול לא מהני תנאו:S'il se souvient le premier jour de Yom Tov qu'il n'a pas fait l'érouv : si c'est le Yom Tov de Roch HaChana, il ne peut pas faire l'érouv sous condition ; mais si c'est un Yom Tov de la diaspora, il peut faire l'érouv sous condition, en disant : « Si aujourd'hui est saint, je n'ai pas besoin de faire l'érouv ; et si aujourd'hui est profane, par cet érouv, il nous sera permis de cuire au four et de cuire, etc. » ; et le lendemain, il n'a besoin de rien dire. Et certains disent que s'il n'a rien qui ait été cuit dès la veille, sa condition n'est pas efficace.
séif 22
- אם עבר במזיד (או בשוגג) ובישל כמה קדירות שלא לצורך י"ט מותר לאכלן בשבת או בחול:S'il a transgressé délibérément (Haga (Rema) : ou par inadvertance) et a cuit plusieurs marmites qui n'étaient pas pour les besoins du Yom Tov, il est permis de les manger le Chabbat ou en semaine.
séif 23
- אם הערים לבשל ב' קדירות לצורך היום והותיר אחת לצורך מחר אסור לאכלה:S'il a usé d'un subterfuge en cuisant deux marmites soi-disant pour les besoins du jour, et en a laissé une pour les besoins du lendemain, il est interdit de la manger.
séif 24