Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 526 →- דין מת ביום טוב. ובו יב סעיפים:
מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב):Loi d'un mort le jour de Yom Tov. Il comporte 12 séifim.
Un mort qui gît en attente pour être enterré : si c'est le premier jour de Yom Tov (jour de fête), (Haga (Rema) : des Juifs ne s'occuperont pas de lui, même s'il risque de se décomposer et qu'il est impossible de le faire par des non-Juifs ; mais) des non-Juifs s'occuperont de lui, même s'il est mort ce jour-même (Haga (Rema) : et voir plus haut, siman 304), et même si l'on peut le garder jusqu'au lendemain sans qu'il se décompose. Et tout cela concerne la confection (Haga (Rema) : de la tombe), du cercueil et des linceuls ; mais l'habiller, lui chauffer de l'eau pour la purification (toilette rituelle du défunt), le sortir et le placer dans la tombe, est permis par des Juifs. Haga (Rema) : Et il est bon de veiller à faire la purification au moyen de paille, sur une peau ou une planche, et non au moyen de draps, afin de ne pas en venir à essorer (Teroumat HaDéchen, siman 82).séif 1
- מת בי"ט ראשון אסור להלינו עד יו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל:S'il est mort le premier jour de Yom Tov, il est interdit de le laisser sans sépulture jusqu'au second jour de Yom Tov afin que des Juifs s'occupent de lui.
séif 2
- בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול:Le Chabbat et le jour de Kippour, on ne s'occupe pas du tout de lui, même par des non-Juifs, même pour le sortir par leur intermédiaire et le déposer dans un kokh (Haga (Rema) : explication : dans une cavité creusée) préparé dès la veille.
séif 3
- בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום ומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה'):Le second jour de Yom Tov, des Juifs s'occupent de lui, même le second jour de Roch HaChana, et même s'il n'a pas déjà attendu (s'il est mort ce jour-là) ; même pour lui couper du myrte attaché au sol, lui faire des linceuls et un cercueil, lui creuser une tombe, lui chauffer de l'eau pour la purification et lui couper les cheveux. Et s'il n'y a pas dans cette ville de cimetière juif, on le transporte dans une autre ville où se trouve un quartier de tombes juives, même en dehors du te'houm (limite de déplacement des jours de repos), et on loue pour lui un bateau pour le transporter d'un endroit à l'autre ; car le second jour de Yom Tov, à l'égard d'un mort, nos Maîtres l'ont assimilé à un jour de semaine. Et même s'il est possible de le faire par des non-Juifs, des Juifs s'occupent de lui. Haga (Rema) : Mais en Ashkenaz et dans ces pays-ci, on n'a pas cet usage ; partout où c'est possible par des non-Juifs, on fait la tombe, le cercueil et les linceuls par des non-Juifs, et les autres choses, ce sont des Juifs qui les font, comme le premier jour de Yom Tov ; mais s'il n'est pas possible de le faire par des non-Juifs, il est permis de tout faire par des Juifs (Mordekhaï, lois du deuil ; et Teroumat HaDéchen, siman 82). Sauf la coupole que l'on bâtit sur la tombe, que l'on ne bâtit pas le jour de Yom Tov. Haga (Rema) : Mais il est permis de le recouvrir de terre comme on le fait en semaine (Beit Yossef), contrairement à certains qui sont rigoureux ; ainsi me semble-t-il. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'on veut l'enterrer ce jour-même ; mais si l'on ne veut pas l'enterrer ce jour-même, on ne fait pour lui aucune chose interdite au titre des travaux, même par un non-Juif ; mais le déplacer (tiltoul) est permis. (Haga (Rema) : et la loi de la lecture du Chema et de la prière lorsqu'un proche est mort le premier ou le second jour de Yom Tov, voir plus haut, siman 71, séif 2, et plus loin, siman 548, séif 5.)
séif 4
- החופר קבר למת בי"ט שני מותר לו ליטול שכר:Celui qui creuse une tombe pour un mort le second jour de Yom Tov a le droit de percevoir un salaire.
séif 5
- מותר ללוות המת ביו"ט ראשון תוך התחום ובי"ט שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:Il est permis d'accompagner le mort le premier jour de Yom Tov à l'intérieur du te'houm, et le second jour de Yom Tov même au-delà du te'houm ; et l'on retourne chez soi le jour-même. Et de même, il est permis de rapporter les ustensiles d'inhumation qu'on avait emportés au-delà du te'houm.
séif 6
- המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם בי"ט שני לרכוב על גבי בהמה:Ceux qui accompagnent le mort n'ont pas le droit de monter un animal, même le second jour de Yom Tov, et même les endeuillés ; mais ceux qui enterrent, qui doivent l'inhumer, si c'est impossible autrement, on leur permet, le second jour de Yom Tov, de monter sur un animal.
séif 7
- אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי למהר קבורתו: הגה ומותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א):Si les habitants d'une ville apprennent qu'un Juif est mort à quatre ou cinq jours de route de là et qu'il n'a pas été enterré, bien qu'ils ne puissent pas l'atteindre avant la fin de la fête, il est permis de se mettre en route le second jour de Yom Tov afin de hâter son enterrement. Haga (Rema) : Et il est permis d'amener un mort, le second jour de Yom Tov, d'au-delà du te'houm jusque dans la ville pour l'enterrer dans un cimetière juif, bien qu'il ait été possible de l'enterrer sur place (Beit Yossef, au nom d'une réponse du Rachba).
séif 8
- תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא:Un nourrisson mort dans les trente premiers jours : si ses cheveux et ses ongles sont achevés (complètement formés), il a le statut ('hazaka) d'un enfant viable, et sa loi est comme celle d'un mort adulte, bien que nous ne sachions pas si ses mois de grossesse étaient accomplis, car la plupart des femmes donnent naissance à un enfant viable.
séif 9
- נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י)Les nefalim (enfants non viables), dont on a l'usage d'ôter le prépuce avec un caillou ou un roseau : c'est interdit de le faire même le second jour de Yom Tov de la diaspora. Haga (Rema) : Et il est interdit de l'enterrer le jour de Yom Tov ; on le laisse plutôt jusqu'au lendemain (Beit Yossef).
séif 10
- אין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו:On ne déchire pas ses vêtements pour un mort, même le second jour de Yom Tov, même ses proches parents.
séif 11
- כשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו' :Lorsqu'il est mort la nuit du second jour de Yom Tov, on se lève tôt et on l'enterre avant la prière ; lorsqu'il est mort le jour, on l'enterre après le repas. Haga (Rema) : La loi du tsidouk hadin (prière d'acceptation du jugement divin) le jour de Yom Tov, voir dans Yoré Déa, siman 401, séif 6.
séif 12