Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 494 →- סדר תפלת חג השבועות. ובו ג סעיפים:
ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה מבחודש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח:Ordre de la prière de la fête de Chavouot. Il comporte 3 séifim.
Le cinquantième jour du compte de l'Omer, c'est la fête de Chavouot. L'ordre de la prière est comme au Yom Tov de Pessa'h, sauf qu'on dit « ce jour de la fête de Chavouot, le temps du don de notre Torah ». On dit le Hallel complet, on sort deux rouleaux de la Torah et on lit dans le premier, pour cinq appelés, depuis « Au troisième mois » (Exode 19, 1) jusqu'à la fin de la section ; le maftir lit dans le second « Et au jour des prémices » (Nombres 28, 26), et la haftara est le chapitre du Char divin (Merkava) d'Ézéchiel (Ézéchiel 1), en concluant par le verset « Et un esprit me souleva » (Ézéchiel 3, 12).séif 1
- ביום השני קורין בפרשת כל הבכור עד סוף סידרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי:Le deuxième jour, on lit dans la section « Tout premier-né » (Deutéronome 15, 19) jusqu'à la fin de la section ; le maftir lit comme la veille, et la haftara est tirée de 'Havakouk, depuis « Et Hachem est dans Son saint palais » (Habacuc 2, 20) jusqu'à « Au chef des chantres, sur mes instruments à cordes » (Habacuc 3, 19).
séif 2
- אסור להתענות במוצאי חג השבועות: הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות ברכות ומנהגים) ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחין בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זכרון לשני הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים:Il est interdit de jeûner le lendemain de la fête de Chavouot. Haga (Rema) : et l'on ne dit pas les Ta'hanounim depuis le début de Roch 'Hodech Sivan jusqu'au 8 du mois, c'est-à-dire après Issrou 'Hag (le lendemain de la fête) (Hagahot Maïmoniyot, lois des bénédictions, et Minhaguim). On a l'usage de répandre des herbes à Chavouot dans la synagogue et dans les maisons, en souvenir de la joie du don de la Torah. Et l'on a partout l'usage de manger des mets lactés le premier jour de Chavouot ; et la raison m'en semble être que, de même que les deux mets qu'on prend la nuit de Pessa'h en souvenir du sacrifice de Pessa'h et en souvenir de la 'haguiga, ainsi l'on mange un mets lacté puis un mets carné, et il faut apporter avec eux deux pains sur la table, qui tient lieu d'autel ; il y a là un souvenir des deux pains (chtei halé'hem) qu'on offrait au jour des prémices.
séif 3