Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 490 →- סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד. ובו ט סעיפים:
ביום שני קורין בפרשת אמור שור או כשב עד סוף הענין ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו:Ordre de la prière du deuxième jour et de la prière de 'Hol HaMoed (jours intermédiaires de la fête). Il comporte 9 séifim.
Le deuxième jour, on lit dans la section Emor : « Un bœuf ou un mouton » (Lévitique 22, 27) jusqu'à la fin du sujet ; le maftir lit comme le premier jour (dans la section Pin'has), et la haftara est tirée du livre des Rois, sur le Pessa'h de Yochiyahou : depuis « Le roi envoya » (II Rois 23, 1) jusqu'à « et après lui il ne s'en leva point de semblable » (II Rois 23, 25).séif 1
- יום ג' שהו' חש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו ואומר יעלה ויבא בעבודה ואם לא אמרו מחזירין אותו וכן מזכירו בברכת המזון ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של י"ט: הגה אלא כשמגיע לעל ידי משה עבדך כאמור אומר והקרבתם עולה וגו' עד ושני תמידים כהלכתם (טור):Le troisième jour, qui est 'Hol HaMoed, à Arvit, Cha'harit et Min'ha, on prie comme d'habitude (la prière de semaine) et l'on dit Yaalé veyavo dans la bénédiction de Avoda (Retsé) ; et si on ne l'a pas dit, on fait recommencer la prière. De même, on le mentionne dans le Birkat HaMazone (bénédiction après le repas), et si on ne l'a pas dit, on ne fait pas recommencer. Et à Moussaf, on prie de la manière dont on prie le Moussaf de Yom Tov. Haga (Rema) : sauf que, lorsqu'on arrive à « par l'intermédiaire de Moché Ton serviteur, comme il est dit », on dit « Vous offrirez un holocauste, etc. » (Nombres 28, 19) jusqu'à « et les deux sacrifices perpétuels selon leur règle » (Tour).
séif 2
- נוהגים שבי"ט אומר את יום טוב מקרא קודש הזה ובחש"מ אומר את יום מקרא קודש הזה (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קודש כלל לא בי"ט ולא בחוה"מ) (טור):On a l'usage, à Yom Tov, de dire « ce jour de fête, convocation sainte », et à 'Hol HaMoed, de dire « ce jour de convocation sainte ». Haga (Rema) : (et nous, nous n'avons pas l'usage de dire du tout « convocation sainte », ni à Yom Tov ni à 'Hol HaMoed) (Tour).
séif 3
- כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של י"ט קורין ההלל בדילוג כמו בראש חודש:Tous les jours de 'Hol HaMoed et les deux derniers jours de Yom Tov, on lit le Hallel avec omission (le « demi-Hallel »), comme à Roch 'Hodech.
séif 4
- סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה' שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא:Moyen mnémotechnique des sections des huit jours de Pessa'h : Mechokh, Toura, Kadech, Bekaspa, Pessal, Bemadbera, Chela'h, Boukhra. Cet ordre ne change pas, sauf quand Pessa'h tombe un jeudi : le troisième jour, qui est Chabbat, on lit « Vois, Tu me dis » (Exode 33, 12), qui est la section de Pessal, et les dimanche, lundi et mardi, on lit Kadech, Bekaspa, Bemadbera.
séif 5
- בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים קורים (הרביעי) בספר שני בקרבנו' המוספין שבפנח' ומתחיל והקרבתם עד סוף פיסקא:Tous les jours de 'Hol HaMoed et les deux derniers jours de Yom Tov, on lit (Haga (Rema) : pour le quatrième appelé) dans un second rouleau de la Torah les sacrifices additionnels (moussafim) de la section Pin'has, en commençant par « Vous offrirez » jusqu'à la fin du paragraphe.
séif 6
- בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרים זמן: הגה ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חירותינו כמו בי"ט ראשון (מהרי"ל ומנהגים):La nuit du dernier jour de Yom Tov, on fait le Kiddouch sur le vin, et on ne dit pas Zman (la bénédiction Che'he'heyanou). Haga (Rema) : et l'on dit dans la prière et dans le Kiddouch « le temps de notre liberté », comme au premier jour de Yom Tov (Maharil et Minhaguim).
séif 7
- מפטירין ביום שביעי וידבר דוד וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד:Le septième jour, la haftara est « David parla » (II Samuel 22), et le huitième jour, « Ce jour encore, à Nov, il s'arrêtera » (Isaïe 10, 32).
séif 8
- שבת שחל בחול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת ואומר יעלה ויבא בעבוד' ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד אלא שמזכיר של שבת ואומר ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וכן אומר את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ומפטירים היתה עלי: הגה ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח לא באמצע ולא בחתימה ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד ואם שבת בי"ט האחרון אומרים אותו באותו שבת וכן הדין בסוכות עם קהלת ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם) והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים:Un Chabbat qui tombe pendant 'Hol HaMoed, à Arvit, Cha'harit et Min'ha, on prie selon l'ordre du Chabbat et l'on dit Yaalé veyavo dans la bénédiction de Avoda. À Moussaf, on dit l'ordre du Moussaf d'un jour de 'Hol HaMoed, sauf qu'on mentionne le Chabbat : on dit « Tu nous as donné ce jour de repos et ce jour de la fête des Matsot », et de même on dit « les sacrifices additionnels de ce jour de repos et de ce jour de la fête des Matsot », et l'on conclut « qui sanctifie le Chabbat, Israël et les temps ». La haftara est « La main de Hachem fut sur moi » (Ézéchiel 37). Haga (Rema) : et l'on ne mentionne pas Pessa'h dans la bénédiction de la haftara, ni au milieu ni à la conclusion. On a l'usage de dire le Cantique des Cantiques le Chabbat de 'Hol HaMoed ; et si le Chabbat tombe le dernier jour de Yom Tov, on le dit ce Chabbat-là. Et la règle est la même à Soukkot avec l'Ecclésiaste ; et on a l'usage de dire Ruth à Chavouot (Abudarham). Et le peuple a l'usage de ne pas réciter de bénédiction sur eux, ni « sur la lecture de la Méguila », ni « sur la lecture des Écrits ».
séif 9