Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 451 →- דיני הגעלת כלים. ובו כז סעיפים:
קדרות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה אפילו אותם שעושים בהם דייס' ומיני קמחים משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם ומותר לשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח וטוב לסוגר' בחדר ולהצניע המפתח אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא ע"י האור אלא שעירה לתוכו רותחין: הגה ויש אוסרים אפילו בכלי שני (המגיד פ"ה) ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישי' דלמא חייס עלייהו שמא פקעו (פי' שמא יתבקעו) ולא עביד להו הסקה מעליא ומיהו אם החזירן לכבשן שמצרפן בו כלי חרש חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי אבל לתנורים שלנו לא: הגה כל כלי הצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו אפי' צונן בלא הכשר (מרדכי ר"פ כל שעה) וע' בי"ד סי' קכ"א:Lois de la cachérisation des ustensiles (hag'alat kelim). Il comporte vingt-sept séifim.
Des marmites de terre cuite dans lesquelles on a utilisé du 'hamets toute l'année, même celles dans lesquelles on prépare de la bouillie et des sortes de farines (cuites), on les frotte bien, de sorte qu'il ne reste plus de 'hamets visible sur elles, et il est permis de les garder pour après Pessa'h afin de s'en servir, aussi bien avec un aliment de leur espèce (du 'hamets) qu'avec un aliment d'une autre espèce. Et on les range pendant Pessa'h dans un endroit retiré où l'on n'a pas l'habitude d'aller, afin de ne pas en venir à les utiliser pendant Pessa'h ; et il est bien de les enfermer dans une pièce et de cacher la clé. Mais le chauffage, le fait de les chauffer au feu, ne leur est pas efficace (pour les cachériser), ni à aucun ustensile de terre cuite dans lequel on a utilisé du 'hamets chaud, même si ce n'était pas sur le feu, mais seulement qu'on y a versé un liquide bouillant. Haga (Rema) : Et certains interdisent même s'il s'agissait d'un ustensile secondaire (keli chéni, récipient dans lequel on a transvasé le liquide chaud) (Maguid Michné, chapitre 5). Et même s'ils les remplissent de braises (cela ne suffit pas), car nous craignons que peut-être on les ménage, de peur qu'elles n'éclatent (explication : de peur qu'elles ne se fendent), et qu'on ne leur fasse pas un chauffage convenable. Toutefois, si on les a remises dans le four où l'on cuit les ustensiles de terre cuite neufs, c'est permis, car puisqu'on les introduit dans un chauffage aussi intense, on ne les ménage certainement pas de peur qu'elles n'éclatent. Mais les mettre dans nos fours ordinaires ne suffit pas. Haga (Rema) : Tout ustensile qui nécessite un libboun (chauffage à blanc au feu) ou une hag'ala (ébouillantage) il est interdit de l'utiliser, même à froid, sans cachérisation (Mordekhaï, début du chapitre Kol Cha'a). Et voir dans Yoré Dé'a, siman 121.séif 1
- כוביא שהוא כלי שעושין מלבנים ועפר ואופים ומטגנין בו וכן תנור קטן שקורין פירלי"א הסיקו מבחוץ אסור לאפות בו בפסח דאין חמץ שבו נפלט בכך ואם מלאו גחלים מבפנים שרי:Une kouvya, qui est un ustensile qu'on fait de briques et de terre, et dans lequel on cuit (du pain) et on fait frire, et de même un petit four qu'on appelle pirlia : si on l'a chauffé de l'extérieur, il est interdit d'y cuire pendant Pessa'h, car le 'hamets qui s'y trouve (absorbé) n'est pas expulsé par ce moyen. Mais si on l'a rempli de braises à l'intérieur, c'est permis.
séif 2
- סכינים מגעילן בכלי ראשון ומותרין וכלי ראשון נקרא שהרתיחו בו מים על האש אפי' אינו עתה על האש רק שעודנו רותח וקודם ההגעלה צריך לשופם יפה במשחזת או ברחיים להעביר כל חלודה שבהם קודם הכשרה הילכך אם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה אין מועיל לו הגעלה (פי' הפלטה שהכלי פולטים האיסור שבהם והוא מלשון שורו עבר ולא יגעיל) לבד וצריך ליבון במקום הגומות: הגה והנדן של סכינים אין לה תקנה בהגעלה ואסור להכניס בה הסכין בפסח (מהרי"ל):Les couteaux, on les cachérise par hag'ala dans un ustensile primaire (keli richon) et ils sont permis. Et on appelle « ustensile primaire » celui dans lequel on a fait bouillir de l'eau sur le feu, même s'il n'est plus à présent sur le feu, pourvu qu'il soit encore bouillant. Et avant la hag'ala, il faut bien les polir avec une pierre à aiguiser ou une meule, pour enlever toute rouille qui s'y trouve avant la cachérisation. C'est pourquoi, s'il (le couteau) a des creux et qu'on ne peut pas bien le nettoyer, la hag'ala (explication : l'expulsion, par laquelle les ustensiles expulsent l'interdit qu'ils contiennent ; et c'est une expression tirée de « son taureau s'accouple et ne rejette pas » (Job 21, 10)) seule ne lui est pas efficace, et il faut un libboun à l'endroit des creux. Haga (Rema) : Et le fourreau des couteaux n'a pas de remède par hag'ala, et il est interdit d'y introduire le couteau pendant Pessa'h (Maharil).
séif 3
- כלים שמשתמשים בהן ע"י האור כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון והליבון הוא עד שיהו נצוצות נתזין מהם: הגה ויש מקילין אם נתלבן כל כך שקש נשרף עליו מבחוץ (מרדכי סע"א והגהות מיימוני פי"ו מהלכות מ"א) ונוהגין כסברא הראשונה בכל דבר שדינו בלבון אבל דבר שדינו בהגעלה רק שיש בו סדקים או שמחמירין ללבנו סגי בלבון קל כזה חצובה צריך ליבון (מהרי"ל):Les ustensiles qu'on utilise sur le feu (directement), comme des broches, des grils et ce qui leur ressemble, nécessitent un libboun ; et le libboun consiste à les chauffer jusqu'à ce que des étincelles en jaillissent. Haga (Rema) : Et certains sont indulgents (et se contentent) s'il a été chauffé au point qu'un brin de paille brûle dessus, de l'extérieur (Mordekhaï, fin du traité Avoda Zara, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 16 des Lois des aliments interdits). Et on a l'usage d'agir selon le premier avis pour toute chose dont la règle est le libboun ; mais pour une chose dont la règle est la hag'ala, et qui a seulement des fentes, ou qu'on est rigoureux de chauffer à blanc, ce libboun léger suffit. Un trépied nécessite un libboun (Maharil).
séif 4
- כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדרה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם תשמישן בכלי שני הכשרן בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון: הגה כל הכלים שיש בהם סדקים או גומות או חלודה והוא בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן אין להגעילן וצריכין ליבון במקום הסדק והחלודה: (רשב"א בתשובה):Les ustensiles dont on s'est servi avec du chaud, leur cachérisation est selon leur usage : si leur usage est dans un ustensile primaire, par exemple une cuillère avec laquelle on remue dans la marmite, il faut les cachériser dans un ustensile primaire ; et si leur usage est dans un ustensile secondaire, leur cachérisation se fait dans un ustensile secondaire. Et un ustensile qu'on utilise par versement (irouï), c'est-à-dire qu'on y verse le liquide depuis un ustensile primaire, la cachérisation par ustensile secondaire ne lui suffit pas, mais il faut verser sur lui de l'eau bouillante depuis un ustensile primaire. Haga (Rema) : Tous les ustensiles qui ont des fentes, des creux ou de la rouille, et cela à l'intérieur de l'ustensile, et qu'on ne peut pas les creuser et les nettoyer, on ne doit pas les cachériser par hag'ala, et ils nécessitent un libboun à l'endroit de la fente et de la rouille (Rachba, dans une responsa).
séif 5
- כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הילכך קערות אע"פ שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בערוי שמערה עליהם מכלי ראשון כך הוא הכשרן: הגה ויש מחמירין להגעיל הקערות בכלי ראשון (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פ' כל שעה ותוס' סוף מסכת ע"ז) וכן הוא המנהג וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדומה לזה (הגהות מיימוני פ"ה ואגור) ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתייה אע"פ שתשמישן בצונן משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין (רבינו ירוח') וכן הוא המנהג להגעילן ובדיעבד סגי להו בשטיפ' וקערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון יתן עליהן אבן מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון והוי ככלי ראשון וכן כל כיוצא בזה ויעביר האבן על כל הכלי שאז מגעיל כולו: (מרדכי פרק כל שעה והגהת מיימוני פ"ה ואגור ואיסור והיתר הארוך כלל נ"ח):Pour tout ustensile, on se règle d'après la majorité de son usage. C'est pourquoi les assiettes creuses, bien que parfois on les utilise comme ustensile primaire sur le feu, puisque la majorité de leur usage est par versement, qu'on verse sur elles le contenu d'un ustensile primaire, c'est ainsi (par versement) que se fait leur cachérisation. Haga (Rema) : Et certains sont rigoureux de cachériser les assiettes creuses dans un ustensile primaire (le Tour au nom de l'Avi HaEzri, le Mordekhaï, chapitre Kol Cha'a, et Tossefot, fin du traité Avoda Zara), et tel est l'usage ; et de même pour toute chose dont on doit craindre qu'on l'ait peut-être utilisée dans un ustensile primaire, comme des cuillères et ce qui leur ressemble (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5, et l'Agour). Et certains sont rigoureux de cachériser par hag'ala tous les ustensiles à boire, bien que leur usage soit à froid, parce que parfois on les utilise avec du chaud (Rabbénou Yero'ham) ; et tel est l'usage de les cachériser par hag'ala, mais bediavad (a posteriori), un rinçage leur suffit. Et les grandes assiettes creuses qu'on ne peut pas introduire dans un ustensile primaire, on pose sur elles une pierre chauffée à blanc et on verse sur elles de l'eau bouillante depuis un ustensile primaire, et cela équivaut à un ustensile primaire ; et de même pour tout cas semblable. Et on fait passer la pierre sur tout l'ustensile, car alors on le cachérise en entier (Mordekhaï, chapitre Kol Cha'a ; Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5 ; l'Agour ; et l'Issour veHetèr HéArokh, règle 58).
séif 6
- יש מי שאומר דכפות העשויות מקרן אין להם תקנה בהגעלה דכיון שמתקלקלין במים חמין חיישינן דלמא חייס עלייהו:Il y a un avis selon lequel les cuillères faites de corne n'ont pas de remède par hag'ala, car puisqu'elles s'abîment dans l'eau chaude, nous craignons que peut-être on les ménage (et qu'on ne les cachérise pas convenablement).
séif 7
- אחד כלי עץ ואחד כלי אבן ואחד כלי מתכת דינם להכשירם בהגעלה: הגה וכן כלי עצם צריכים הגעלה (מרדכי פרק כל שעה):Qu'il s'agisse d'ustensiles de bois, d'ustensiles de pierre ou d'ustensiles de métal, leur règle est de les cachériser par hag'ala. Haga (Rema) : Et de même, les ustensiles d'os nécessitent une hag'ala (Mordekhaï, chapitre Kol Cha'a).
séif 8
- המגעיל קודם שעה חמישית יכול להגעיל ביחד כלי ראשון וכלי שני וכלים שבלעו דבר מועט ואינו חושש (ג"כ אם מגעיל מקצת הכלי שני פעמים) (ד"ע):Celui qui cachérise avant la cinquième heure (de la veille de Pessa'h, quand le 'hamets est encore permis) peut cachériser ensemble des ustensiles utilisés comme ustensile primaire, ustensile secondaire, et des ustensiles qui n'ont absorbé que peu, et il ne craint rien (de même si on cachérise une partie de l'ustensile en deux fois) (avis personnel du Rema).
séif 9
- סלים שמולחים בהם הבשר יש מצריכים להם הגעלה ויש מי שחולק ונראין דבריו: (וטוב להגעילן או לקנות חדשים):Les paniers dans lesquels on sale la viande, certains exigent pour eux une hag'ala, et il y a un avis qui conteste, et ses paroles semblent justes. (Et il est bien de les cachériser par hag'ala ou d'en acheter de neufs.)
séif 10
- מחבת שמטגנין (פי' שיוצקין בה שמן לאפותו) בה מותרת בהגעלה ואם היא ארוכה משים חציה והופך עוד ומשים חצי' האחר ואם היא ארוכ' ביותר מלבנ' באמצע ויש מחמירין ללבן המחבת (טי"ד בשם ר' יואל ותשובת רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) (ובלבון כל דהו שקש נשרף עליו מבחוץ סגי ליה) (ד"ע) ונוהגין ללבנו לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל):Une poêle dans laquelle on fait frire (explication : dans laquelle on verse de l'huile pour cuire la pâte) est permise par hag'ala. Et si elle est longue (et n'entre pas en entier dans la marmite), on en plonge une moitié, puis on la retourne et on plonge l'autre moitié ; et si elle est trop longue (même pour cela), on la chauffe à blanc au milieu. Et certains sont rigoureux de faire un libboun à la poêle (le Tour, Yoré Dé'a, au nom de Rabbi Yoël, la responsa du Rachba, et le Tour au nom de Rachi et de Rabbénou Tam) (et un libboun minime, tel qu'un brin de paille brûle dessus de l'extérieur, lui suffit) (avis personnel du Rema). Et on a l'usage de la chauffer à blanc lekhat'hila (a priori) ; toutefois, la hag'ala lui suffit si elle n'a pas de creux (Maharil).
séif 11
- כל הכלים צריך להגעיל ידותיהן כמותן: הגה מיהו אם לא הגעילו הידות אין לאסור בדיעבד אפי' לכתחלה יכול להגעילו ע"י עירוי שמערה עליהן: (איסור והיתר הארוך כלל ע"א):Pour tous les ustensiles, il faut cachériser leurs manches comme eux-mêmes. Haga (Rema) : Toutefois, si on n'a pas cachérisé les manches, il n'y a pas lieu d'interdire (l'aliment) bediavad. Même lekhat'hila, on peut les cachériser par versement, en versant sur eux de l'eau bouillante (Issour veHetèr HéArokh, règle 71).
séif 12
- כלי שיש בו טלאי אם קדם הטלאי לבליעת האיסור אין צריך להסירו דכבולעו כך פולטו ואם קדמה בליעת האיסור לטלאי צריך להסיר הטלאי קודם הגעלה או ישים גחלים על מקום הטלאי עד שישרוף גוף האיסור אם ישנו ואח"כ מגעיל כל הכלי ואם הוא של עץ אין לו תקנה אא"כ ירחיב הסדק כל כך שיוכל להוציא משם מה שבתוכו: הגה רושם שעושים האומנים בתוך כלים מותר להגעילן מאחר שנעשה מחדש וינקרם היטב: (איסור והיתר והגהות):Un ustensile qui porte une pièce rapportée : si la pièce a précédé l'absorption de l'interdit, il n'est pas nécessaire de l'enlever, car de la manière dont il absorbe, ainsi il expulse ; mais si l'absorption de l'interdit a précédé la pièce, il faut enlever la pièce avant la hag'ala, ou bien mettre des braises à l'endroit de la pièce jusqu'à ce qu'elles brûlent la substance même de l'interdit, s'il y en a, et ensuite on cachérise tout l'ustensile. Et s'il est en bois, il n'a pas de remède, à moins qu'on n'élargisse la fente au point de pouvoir en retirer ce qui s'y trouve. Haga (Rema) : Les marques que font les artisans à l'intérieur des ustensiles, il est permis de les cachériser par hag'ala, puisque la marque a été faite à neuf ; et on les creusera bien (pour les nettoyer) (Issour veHetèr et Hagahot).
séif 13
- כסוי של ברזל שמכסים בו הקדרה צריך הגעלה כיון שמזיע בכל שעה מחום הקדרה ואם נתנוהו בפסח על הקדרה בלא הגעלה כל התבשיל אסור שזיעת הכסוי מתערב בתבשיל:Un couvercle de fer avec lequel on couvre la marmite nécessite une hag'ala, puisqu'il transpire constamment de la chaleur de la marmite. Et si on l'a mis pendant Pessa'h sur la marmite sans hag'ala, tout le plat est interdit, car la vapeur condensée du couvercle se mélange au plat.
séif 14
- כסוי של ברזל שמשימים אותו על החררה כשנאפית על הכירה צריך ליבון:Un couvercle de fer qu'on pose sur la galette quand elle cuit sur le fourneau nécessite un libboun.
séif 15
- מדוכה מותרת בהגעלה ואם היא גדולה שאינו יכול להכניסה ביורה משים בה מים רותחים ומכניס בתוכה אבן רותחת ועולה הרתיחה על שפת' דכל כהאי גונא הוי הגעלה דכלי ראשון: הגה ויש מחמירין ללבן המדוכה (טור י"ד בשם ר' יואל ותשו' רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) אך בלבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ סגי (ד"ע) ונוהגין ללבן לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל) ואם המדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומות ולהגעילו אח"כ: (הגהות מיימוני פ"ה):Un mortier est permis par hag'ala. Et s'il est grand, au point qu'on ne peut pas l'introduire dans le chaudron, on y met de l'eau bouillante et on y introduit une pierre brûlante, et le bouillonnement monte jusqu'à son bord ; car de cette manière, c'est une hag'ala d'ustensile primaire. Haga (Rema) : Et certains sont rigoureux de faire un libboun au mortier (le Tour, Yoré Dé'a, au nom de Rabbi Yoël, la responsa du Rachba, et le Tour au nom de Rachi et de Rabbénou Tam) ; mais un libboun minime, c'est-à-dire qu'un brin de paille brûle dessus de l'extérieur, suffit (avis personnel du Rema). Et on a l'usage de le chauffer à blanc lekhat'hila ; toutefois, la hag'ala lui suffit s'il n'a pas de creux (Maharil). Et si le mortier est en bois, il faut le raboter avec un outil d'artisan, car nous craignons qu'il n'ait des creux, et le cachériser ensuite par hag'ala (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5).
séif 16
- הדף שעורכים עליו כל השנה וכן עריבה שלשין בה צריכים הגעלה: הגה ולא מהני בה קילוף בכלי אומנות וכן כל דבר הצריך הגעלה לא מהני ליה קליפה (מהרי"ו) והמנהג שלא להשתמש בפסח בעריבות ודפין שלשין עליהן כל השנה אפי' ע"י הגעלה וכן עיקר (מרדכי פ' כל שעה וכל בו) וכבר נתבאר לעיל סי' תמ"ב סעיף י"א:La planche sur laquelle on prépare (la pâte) toute l'année, et de même le pétrin dans lequel on pétrit, nécessitent une hag'ala. Haga (Rema) : Et le rabotage avec un outil d'artisan n'y est pas efficace ; et de même, pour toute chose qui nécessite une hag'ala, le rabotage n'est pas efficace (Mahari Weil). Et l'usage est de ne pas utiliser pendant Pessa'h les pétrins et les planches sur lesquels on pétrit toute l'année, même par hag'ala, et c'est l'essentiel (Mordekhaï, chapitre Kol Cha'a, et le Kol Bo) ; et cela a déjà été expliqué plus haut (siman 442, séif 11).
séif 17
- הנפה צריך לדקדק בה מאוד לנקות' מפתיתי החמץ הנדבק בה ונסרך ונדבק בנקבי אריגת הנפה ובעץ שבה וישפשפו אותו במים יפה יפה והוא הדין לכל שאר כלי הלישה שהשפשוף בהם עיקר גדול: הגה ונהגו שלא להשתמש בנפה על ידי הגעלה ואין לשנות (מהרי"ל וב"י) וכן בכל כיוצא בזה כגון הכלי שקורין רי"ב אייז"ן או הכיס של רחיים (מהרי"ל) בכולן לא מהני להו הגעלה וכן סלים שמשתמשין בהם חמץ דינם כנפה אבל שקים ישנים נוהגין בהם היתר ע"י כבוס וצריך להתיר כל התפירות שבהן קודם הכבוס: (ת"ה סי' קי"ו):Le tamis, il faut être très méticuleux pour le nettoyer des miettes de 'hamets qui y collent, s'accrochent et adhèrent dans les trous du tissage du tamis et dans son bois ; et on le frottera dans l'eau très soigneusement. Et il en est de même pour tous les autres ustensiles du pétrissage, pour lesquels le frottage est l'élément essentiel. Haga (Rema) : Et on a l'usage de ne pas utiliser le tamis (pendant Pessa'h), même au moyen d'une hag'ala, et il ne faut pas changer (cet usage) (Maharil et Beit Yossef). Et de même pour tout cas semblable, comme l'ustensile qu'on appelle Reibeisen (râpe) ou le sac du moulin (Maharil) : pour tous, la hag'ala n'est pas efficace. Et de même, les paniers dans lesquels on met du 'hamets ont la règle du tamis. Mais pour les vieux sacs, on a l'usage de les permettre au moyen d'un lavage, et il faut défaire toutes leurs coutures avant le lavage (Teroumat HaDéchèn, siman 116).
séif 18
- הרחת שקורין פאל"ה יש אומרים שאין מועיל לה הגעלה וצריך לקנות חדשה:La pelle (du boulanger) qu'on appelle pala, certains disent que la hag'ala ne lui est pas efficace et qu'il faut en acheter une neuve.
séif 19
- השלחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים לערות עליהם רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדרה לתוכן:Les tables et les coffres dans lesquels on range des aliments toute l'année, on a l'habitude de verser sur eux de l'eau bouillante, parce que parfois du bouillon de la marmite s'y renverse.
séif 20
- חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרי' בהגעלה או בעירוי שלשה ימים: הגה והגעלת החביות יעשה בדרך זה ילבן אבנים וישימם בהם ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויגלגל החבית שיגיע הגעלה לכל מקום (הגהות מיימוני פ"ה) ובדיעבד אם נתנו בהם יין או דבש בלא הגעלה רק שהדיחן היטב תחלה מותר לשתות ממנו בפסח (מרדכי פ' כל שעה והגהות אשירי פ"ב דע"א ותה"ד סימן ר"א):Des tonneaux de terre cuite dans lesquels on a mis de la bière d'orge sont permis par hag'ala ou par trempage (irouï, en les remplissant d'eau et en la vidant) pendant trois jours. Haga (Rema) : Et la hag'ala des tonneaux se fera de cette manière : on chauffe à blanc des pierres, on les y met, on verse sur elles de l'eau bouillante depuis un ustensile primaire, et on roule le tonneau afin que la hag'ala atteigne chaque endroit (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5). Et bediavad, si on y a mis du vin ou du miel sans hag'ala, mais qu'on les avait seulement bien rincés auparavant, il est permis d'en boire pendant Pessa'h (Mordekhaï, chapitre Kol Cha'a ; Hagahot Achéri, chapitre 2 d'Avoda Zara ; et Teroumat HaDéchèn, siman 201).
séif 21
- כל הכלים אפי' של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפי' בחמין חוץ מבית שאור ובית חרוסת שאע"פ שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר אבל אסור ללוש בהם וכל זה בלא הגעלה אבל על ידי הגעלה אפילו בית שאור וחרוסת מותרים אם אינם של חרס אבל לשל חרס לא מהני הגעלה ואפי' לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה אפילו בצונן והאידנא נהגו עלמא דלא לאשתמושי בפסחא במאני דפחר' עתיקי (פי' כלי חרס ישנים) ותנור של בית החורף דינו ככלי חרס ואסור לשום שום דבר על התנור בפסח (מהרי"ו):Tous les ustensiles, même de terre cuite, dans lesquels on a utilisé du 'hamets à froid, il est permis d'y utiliser de la matsa, même chaude ; sauf le récipient du levain (beit seor) et le récipient du 'harosset (beit 'harosset), pour lesquels, bien qu'on n'y ait utilisé du 'hamets qu'à froid, il est interdit d'y utiliser de la matsa chaude ; mais à froid, pour y déposer de la matsa cuite, c'est permis ; mais il est interdit d'y pétrir. Et tout cela s'entend sans hag'ala ; mais au moyen d'une hag'ala, même le récipient du levain et celui du 'harosset sont permis, s'ils ne sont pas de terre cuite. Mais pour ceux de terre cuite, la hag'ala n'est pas efficace ; et même si on n'y a utilisé du 'hamets qu'à froid, on n'y utilisera pas de matsa, même à froid. Et de nos jours, tout le monde a l'usage de ne pas se servir pendant Pessa'h de vieux ustensiles de poterie (explication : de vieux ustensiles de terre cuite). Et le poêle de la chambre d'hiver a la règle d'un ustensile de terre cuite, et il est interdit de poser quoi que ce soit sur le poêle pendant Pessa'h (Mahari Weil).
séif 22
- כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית דינם ככלי חרס: הגה ויש מקומות שנהגו שלא להשתמש בכלי חרס גלייזיאר"ט אפילו חדשים (מהרי"ל) ואין להחמיר רק במקום המנהג (תשובת מהרי"ל):Les ustensiles de terre cuite recouverts d'un enduit de verre (émaillés) ont la règle des ustensiles de terre cuite. Haga (Rema) : Et il y a des endroits où l'on a l'usage de ne pas utiliser d'ustensiles de terre cuite vernissés (glasiert), même neufs (Maharil) ; et il n'y a lieu d'être rigoureux que là où cet usage existe (responsa du Maharil).
séif 23
- כלי עץ המצופים בסממנים שקורין ברניס דינם ככלי חרס: הגה ויש מקומות שמחמירים שלא להשתמש בכלים צבועים אפי' הן חדשים (מהרי"ל) וכן המחופין בבדיל ואין להחמיר בזה רק במקום שנהגו איסור (תשובת מהרי"ל):Les ustensiles de bois recouverts de substances qu'on appelle vernis ont la règle des ustensiles de terre cuite. Haga (Rema) : Et il y a des endroits où l'on est rigoureux de ne pas utiliser d'ustensiles peints, même s'ils sont neufs (Maharil), et de même ceux qui sont recouverts d'étain ; et il n'y a lieu d'être rigoureux en cela qu'à l'endroit où l'on a l'usage de l'interdire (responsa du Maharil).
séif 24
- כל כלי השתי' בין צלוחיות בין כוסות מותרי' בשטיפה בין שהם של זכוכית בין שהם של עץ בין שהם של מתכת בין שהם של חרס ואע"פ שלפעמים נותנים בהם לחם חם כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו: הגה מיהו יש מחמירין ומצריכין הגעלה וכן נוהגין וע"ל ס"ו:Tous les ustensiles à boire, aussi bien les carafes que les verres, sont permis par un rinçage, qu'ils soient de verre, de bois, de métal ou de terre cuite ; et bien que parfois on y mette du pain chaud, puisque la majorité de leur usage n'est qu'à froid, un rinçage suffit, car on ne se règle pour tout ustensile que d'après la majorité de son usage. Haga (Rema) : Toutefois, certains sont rigoureux et exigent une hag'ala, et tel est l'usage. Et voir plus haut, séif 6.
séif 25
- כלי זכוכית אפי' מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו. הגה ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ"ג ואגור) וכן כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית שקורין גשמעלצ"ט אין להגעילו אבל מבחוץ אינו מזיק. (תה"ד סימן קלב):Les ustensiles de verre, même si on les utilise pour conserver (des aliments longtemps), et même si on les utilise avec du chaud, ne nécessitent aucune cachérisation, car ils n'absorbent pas, et un simple rinçage leur suffit. Haga (Rema) : Et certains sont rigoureux et disent que pour les ustensiles de verre, même la hag'ala n'est pas efficace, et tel est l'usage en Achkenaz et dans ces pays-ci (le Semag et l'Agour). Et de même, un ustensile d'argent qui a à l'intérieur un enduit de verre, qu'on appelle geschmelzt (émaillé), on ne doit pas le cachériser ; mais si l'émail est à l'extérieur, cela ne nuit pas (Teroumat HaDéchèn, siman 132).
séif 26
- שפוד ישן שצלו בו עופות בפסח מותרין אע"פ שמקודם צלו בו בשר מלוח ממלח שלא נבדק: הגה מיהו אין להתיר רק בדיעבד וכן הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן (אגור ומהרי"ל). וכן העצים שתוחבין בהם כלי שתיה צריכין הדחה לשום בהם כלים בפסח (מהרי"ו):Une vieille broche avec laquelle on a rôti des volailles pendant Pessa'h : celles-ci sont permises, bien qu'auparavant on y ait rôti de la viande salée avec du sel qui n'avait pas été vérifié (quant à la présence de 'hamets). Haga (Rema) : Toutefois, on ne doit le permettre que bediavad. Et de même, les robinets des tonneaux de vin, on a l'usage de les rincer (l'Agour et le Maharil). Et de même, les morceaux de bois sur lesquels on enfile les ustensiles à boire nécessitent un rinçage pour y poser des ustensiles pendant Pessa'h (Mahari Weil).
séif 27