Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 451 →- (א) קדרות - וה"ה קערות שתשמישן ע"י עירוי וכלי שני ג"כ דינא הכי:(1) Les marmites – il en est de même des assiettes creuses dont l'usage se fait par versement (irouï) de liquide bouillant venant de la marmite, et d'un ustensile secondaire (keli chéni) : la règle est également ainsi.
séif katan 1
- (ב) של חרס - וה"ה שאר כלים שאינם של חרס אם אינו רוצה להגעילן או ללבנן ג"כ אפשר בהאי תקנתא לשפשפן ולקיימן עד אחר פסח אלא שדיבר בהוה דבשאר כלים כיון שיש להם תקנה אינו עושה כן רק מגעילן או מלבנן וכדלקמיה:(2) En terre cuite – il en est de même des autres ustensiles qui ne sont pas en terre cuite : s'il ne veut pas les cachériser par ébouillantage (hag'ala) ou les chauffer à blanc (liboun), il peut également recourir à cette solution, les frotter et les garder jusqu'après Pessa'h. Mais le Choulhan Aroukh a parlé du cas habituel : pour les autres ustensiles, puisqu'ils ont un moyen de cachérisation, on ne fait pas ainsi, mais on les ébouillante ou on les chauffe à blanc, comme il est dit plus loin.
séif katan 2
- (ג) שנשתמש בהם וכו' - וכלים חדשים שקונין מהשוק אפילו כלי חרס אין צריך לספק בהם שמא נשתמשו בו דאין דרך להשתמש בכלים חדשים וא"צ אלא טבילה בכלי מתכות אבל כאשר נקנים מן הנכרי בביתו ואינו מכיר בהן ודאי שהם חדשים אם הם כלי מתכות צריך מספק להגעילן או ללבנן כפי תשמישן [מלבד מה שצריך לטבלן] ואם הם כלי חרס צריך שבירה מספק:(3) Dont on s'est servi, etc. – Quant aux ustensiles neufs que l'on achète au marché, même en terre cuite, il n'y a pas lieu de douter à leur sujet qu'on s'en soit peut-être servi pour du 'hamets (levain), car on n'a pas l'habitude de se servir des ustensiles neufs ; il ne faut pour eux que l'immersion (tevila) pour les ustensiles de métal. Mais lorsqu'on les achète chez un non-Juif, dans sa maison, et qu'on ne sait pas avec certitude qu'ils sont neufs : s'ils sont en métal, il faut, par doute, les ébouillanter ou les chauffer à blanc selon leur usage [en plus de l'obligation de les immerger] ; et s'ils sont en terre cuite, il faut les casser par doute.
séif katan 3
- (ד) כל השנה - וה"ה אפילו נשתמש בהם חמץ תוך הפסח די בדיעבד בשפשוף היטב ומותר להשהותן עד אחר הפסח כמבואר לעיל בריש סימן תמ"ז [חק יעקב ולב"ש] ובפמ"ג מפקפק אם בישל בהם בשביעי של פסח בא"י או בח' של פסח לדידן בחו"ל בעוד שהכלי בן יומו שלא להשתמש בו ע"ש:(4) Toute l'année – il en est de même même si on s'en est servi pour du 'hamets pendant Pessa'h : bediavad (a posteriori), il suffit de bien les frotter, et il est permis de les garder jusqu'après Pessa'h, comme cela est expliqué plus haut au début du siman 447 ['Hok Yaakov et Lev'ouch Chel Hachem]. Et le Peri Megadim hésite dans le cas où l'on a cuisiné dans ces ustensiles le septième jour de Pessa'h en Terre d'Israël, ou le huitième jour de Pessa'h pour nous en diaspora, alors que l'ustensile avait servi dans les vingt-quatre heures (ben yomo) : peut-être ne faut-il pas s'en servir ; voir là-bas.
séif katan 4
- (ה) אפילו אותם שעושין וכו' - כלומר דאז הם בלועים הרבה חמץ ואם יבשל בהם אחר הפסח בודאי לא יהיה ששים נגדם אפ"ה מותר והטעם דאנן קי"ל דחמץ לאחר הפסח מן התורה מותר ואינו אסור אלא משום קנסא דקנסו חכמים על מה שהשהה החמץ ולא קנסו אלא על החמץ שהוא בעיניה אבל על מה שבלוע בכלי לא קנסו ולפיכך מותר אפילו לכתחלה לבשל בהם אח"כ:(5) Même ceux dans lesquels on fait, etc. – c'est-à-dire qu'alors ils ont absorbé beaucoup de 'hamets, et s'il cuisine dans ceux-ci après Pessa'h, il n'y aura certainement pas une quantité soixante fois supérieure contre eux pour annuler le goût absorbé ; malgré cela, c'est permis. La raison est que nous tenons pour règle que le 'hamets après Pessa'h est permis de la Torah, et il n'est interdit qu'en raison d'une amende (kenas) que les Sages ont imposée parce qu'on a gardé le 'hamets pendant Pessa'h ; et ils n'ont imposé d'amende que pour le 'hamets qui existe concrètement (bé'ein), mais pour ce qui est absorbé dans l'ustensile, ils n'ont pas imposé d'amende. C'est pourquoi il est permis, même lekhat'hila (a priori), de cuisiner dans ceux-ci ensuite.
séif katan 5
- (ו) משפשפן - ואם לא שפשפן קודם פסח משפשפן תוך הפסח או לאחר פסח כדין לא ביער קודם פסח המבואר בסימן תל"ה:(6) Il les frotte – et s'il ne les a pas frottés avant Pessa'h, il les frotte pendant Pessa'h ou après Pessa'h, selon la règle de celui qui n'a pas éliminé son 'hamets avant Pessa'h, expliquée au siman 435.
séif katan 6
- (ז) ומצניען וכו' - יש נוהגין לסדר כלי בדיל של חמץ בתוך הבית בגובה הכותל במקום שאין יד אדם מגעת לשם והם סדורין כל ימי הפסח לנוי ואין למחות בידם ואע"פ שכל דבר שגזרו עליו חכמים מחמת חשש שמא ישכח וישתמש בו לא חלקו בגזירתם ואסרו אפילו הגביה אותו הדבר עשר קומות כמו שנתבאר בסימן רע"ה מ"מ כיון שאינן ב"י מבליעת החמץ בשעה שמסדרין אותן ומכ"ש באותן שרוב תשמישן בכלי שני או בצונן כגון קנקנים אין לחוש ומ"מ המחמיר בזה תבוא עליו ברכה:(7) Et il les range, etc. – Certains ont l'usage de disposer les ustensiles d'étain servant au 'hamets à l'intérieur de la maison, en hauteur sur le mur, à un endroit que la main de l'homme n'atteint pas, et ils restent disposés là tous les jours de Pessa'h pour l'ornement ; et il ne faut pas protester contre eux. Et bien que, pour toute chose que les Sages ont interdite par crainte qu'on oublie et qu'on s'en serve, ils n'aient pas fait de distinction dans leur décret et l'aient interdite même si on a élevé cette chose à dix hauteurs d'homme, comme cela a été expliqué au siman 275, néanmoins, puisqu'ils ne sont pas ben yomo (ayant servi dans les vingt-quatre heures) de l'absorption du 'hamets au moment où on les dispose là, et à plus forte raison ceux dont l'usage principal se fait en keli chéni ou à froid, comme les cruches, il n'y a pas lieu de craindre. Néanmoins, celui qui est rigoureux en cela, que la bénédiction vienne sur lui.
séif katan 7
- (ח) ולהצניע המפתח - ר"ל דאם יבוא לחפש אחר המפתח יזכור שהוא פסח:(8) Et de cacher la clé – c'est-à-dire que s'il vient à chercher la clé, il se souviendra que c'est Pessa'h.
séif katan 8
- (ט) אינו מועיל וכו' - דהיסק שהוא רק מבחוץ אינו מועיל להפליט את הבליעה:(9) Cela n'est pas efficace, etc. – car un chauffage (hessek) qui n'est fait que de l'extérieur n'est pas efficace pour faire rejeter ce qui est absorbé.
séif katan 9
- (י) שעירה לתוכו רותחין - כגון קערות דדרך לשפוך עליהם מהקדרות:(10) Dans lequel on a versé du bouillant – comme les assiettes, sur lesquelles on a l'habitude de verser le contenu des marmites.
séif katan 10
- (יא) אפי' בכלי שני - פי' אפילו לא עירה מהקדרה לתוכה רק לכלי אחר ואח"כ הניח כלי זה בתוכה. ולדינא הסכימו האחרונים דלכתחלה בודאי יש להחמיר כדעת הרמ"א דאין להתיר אף כשידוע שלא נשתמש בו חמץ רק בכלי שני ולכן בכלי מתכות צריך הגעלה וכמבואר לקמן בס"ה ובכלי חרס דלא מהני הגעלה והיסק א"א להשתמש בו בפסח אמנם בדיעבד אם נשתמש בלא הגעלה בכלי שאין משתמשין בו רק בכלי שני (כגון טעלער וכפות) יש להקל אף בכלי חרס במקום הפסד מרובה ומניעת שמחת יו"ט אם הוא אינו בן יומו שהוא נותן טעם לפגם שכמה פוסקים מקילין בו גבי חמץ:(11) Même en keli chéni – explication : même s'il n'a pas versé directement de la marmite dans l'assiette, mais seulement dans un autre ustensile, et ensuite il a posé cet autre ustensile dans l'assiette. Pour la halakha, les A'haronim (décisionnaires tardifs) se sont accordés à dire que lekhat'hila, il faut certainement être rigoureux selon l'avis du Rema, à savoir qu'on ne doit pas permettre l'ustensile même lorsqu'on sait qu'on ne s'en est servi pour du 'hamets qu'en keli chéni. C'est pourquoi, pour un ustensile de métal, il faut l'ébouillantage, comme cela est expliqué plus loin au séif 5 ; et pour un ustensile de terre cuite, pour lequel ni l'ébouillantage ni le chauffage ne sont efficaces, il est impossible de s'en servir à Pessa'h. Toutefois, bediavad, si l'on s'est servi sans ébouillantage d'un ustensile dont on ne se sert qu'en keli chéni (comme les assiettes plates – teller – et les cuillères), on peut être indulgent même pour un ustensile de terre cuite, en cas de perte importante ou si cela empêcherait la joie du Yom Tov, s'il n'est pas ben yomo, car alors il donne un goût détérioré (noten taam lifgam), pour lequel plusieurs décisionnaires sont indulgents en ce qui concerne le 'hamets.
séif katan 11
- (יב) ואפילו אם ימלאום גחלים וכו' - דבזה הוי כהיסק מבפנים ויפליט הבליעה:(12) Et même si on les remplit de braises, etc. – car dans ce cas, c'est comme un chauffage de l'intérieur, et l'ustensile rejettera ce qu'il a absorbé.
séif katan 12
- (יג) דלמא חייס עלייהו וכו' - שאין דרכן להסיק בפנים אלא בחוץ משא"כ תנורים אפילו של כלי חרס [אפילו אותן שמטלטלין אותן] שדרכן תמיד להסיק בפנים לא חיישינן דילמא פקעי ומועיל היסק אך צריך ליזהר שיסיקנו יפה עד שיתלבן ועיין לקמן בסימן תס"א מדין הכשר תנורים שלנו:(13) De peur qu'il ne les ménage, etc. – car on n'a pas l'habitude de les chauffer à l'intérieur, mais à l'extérieur. Il n'en est pas ainsi des fours, même en terre cuite [même ceux que l'on déplace], qu'on a toujours l'habitude de chauffer à l'intérieur : on ne craint pas qu'ils n'éclatent et que par crainte on ne les ménage, et le chauffage est efficace. Mais il faut veiller à le chauffer correctement jusqu'à ce qu'il soit chauffé à blanc. Et voir plus loin au siman 461 la règle de la cachérisation de nos fours.
séif katan 13
- (יד) אבל לתנורים שלנו לא - דחיישינן דילמא חייס עליה ולא ישהה שם הרבה ויוציאן מן התנור קודם שיתלבנו משא"כ בכבשן מתלבן אפילו בשעה מועטת:(14) Mais pour nos fours, non – car nous craignons qu'il ne les ménage, qu'il ne les laisse pas longtemps là et qu'il ne les sorte du four avant qu'ils ne soient chauffés à blanc ; il n'en est pas ainsi dans un fourneau de potier (kivchan), où l'ustensile est chauffé à blanc même en peu de temps.
séif katan 14
- (טו) אפילו צונן - היינו אפילו הדיחו ושפשף היטב דחיישינן דלמא אתי להשתמש בו בחמין ועיין ביו"ד סימן קכ"א דה"ה בשאר איסורים וע"כ יש להחמיר בעניננו אפילו בע"פ אחר חצות:(15) Même à froid – c'est-à-dire même s'il l'a rincé et bien frotté, car nous craignons qu'il n'en vienne à s'en servir avec du chaud. Et voir dans le Yoré Dé'a, siman 121, qu'il en est de même pour les autres interdits ; c'est pourquoi il faut être rigoureux dans notre sujet même la veille de Pessa'h après midi (à partir de la sixième heure).
séif katan 15
- (טז) ועיין ביו"ד סימן קכ"א - דשם מבואר דדרך עראי מותר להשתמש בו אם הדיחו ושפשף תחלה ועיין לעיל סוף סימן ת"נ ובמ"ב שם:(16) Et voir dans le Yoré Dé'a, siman 121 – car là il est expliqué que de façon occasionnelle (dérekh araï), il est permis de s'en servir à froid si on l'a rincé et frotté auparavant. Et voir plus haut à la fin du siman 450 et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 16
- (יז) הסיקו מבחוץ ואסור וכו' - כצ"ל. ר"ל דמחמת שהסיקו מבחוץ לא מהני ההיסק להוציא הבלוע:(17) On l'a chauffé de l'extérieur et c'est interdit, etc. – c'est ainsi qu'il faut lire le texte. C'est-à-dire que, du fait qu'on l'a chauffé de l'extérieur, le chauffage n'est pas efficace pour faire sortir ce qui est absorbé.
séif katan 17
- (יח) ואם מלאו גחלים וכו' - הטעם דסתם כוביא אין דרכה להתבקע וע"כ אין לחוש דלמא חייס עליה ולא ילבנו יפה. ולבנים הנשרפין בכבשן יש עליהם דין כלי חרס ואם נשפך עליהם דבר רותח של חמץ אין לו תקנה אלא בליבון כדינו וע"ד שיתבאר בסימן תס"א [ומ"מ הליבון מהני להם אפילו תוך תנורים שלנו דלא חייס עלייהו כמו בקדרות] אבל לבנים שנתיבשו רק בחמה יש להם דין כלי אדמה ומהני להם הגעלה ואם נאפה ונצלה עליהם הרי תשמישן ע"י האור וצריכין ליבון כנ"ל:(18) Et s'il l'a rempli de braises, etc. – la raison est qu'une kouvia (petit four de terre) ordinaire n'a pas l'habitude d'éclater ; c'est pourquoi il n'y a pas lieu de craindre qu'il ne la ménage et ne la chauffe pas bien à blanc. Et les briques cuites au fourneau ont le statut d'ustensile de terre cuite : si on a versé sur elles une chose bouillante de 'hamets, elles n'ont de remède que par le chauffage à blanc selon sa règle, dans le sens de ce qui sera expliqué au siman 461 [et néanmoins le chauffage à blanc est efficace pour elles même à l'intérieur de nos fours, car on ne les ménage pas comme on le fait pour les marmites]. Mais les briques qui ont seulement séché au soleil ont le statut d'ustensile de terre crue, et l'ébouillantage est efficace pour elles ; et si on a cuit du pain ou rôti sur elles, leur usage se fait alors par le feu et elles nécessitent le chauffage à blanc, comme mentionné plus haut.
séif katan 18
- (יט) סכינים - בין גדולים ובין קטנים אף אם נשתמש בהם חמץ בחמין כל השנה די בהגעלה לפסח ואע"פ הסכינים הבלועים משאר איסורים פסק השו"ע ביו"ד סימן קכ"א שצריך ללבנם באור כדי להשתמש בהם בחמין הכא כיון שי"א שאפילו כלים הבלועים מחמץ ע"י אור בלבד נמי א"צ אלא הגעלה וגם כמה פוסקים סוברים דסכינים אין להם דין כלים הבלועים ע"י האור [דאף אם השתמש בו ע"י האור כגון שתחב בו חתיכת פשטיד"א על האש מ"מ רוב תשמישו הוא שלא ע"י האש ואזלינן בתר רוב וכדלקמן בס"ו] לפיכך התיר לכתחלה ע"י הגעלה בלבד. ומ"מ מי שאפשר לו מצוה מן המובחר שיקנה חדשים לפסח [אחרונים] עוד כתבו דסכינים הבלועים משאר איסורים אף דלכתחלה צריך ללבנם מ"מ בדיעבד אם הגעיל והשתמש בהם בחמין אינו אסור. וסכינים הבלועים מבשר לחלב די בהגעלה אך העולם נהגו איסור בזה וכתב בתשובת ח"ס סי' ק"י דהיכא דהגעיל לצורך פסח הוא נוהג להתיר להחליף מבשר לחלב או איפכא כיון שלא היתה כונת ההכשר לצורך זה:(19) Les couteaux – qu'ils soient grands ou petits, même si on s'en est servi pour du 'hamets chaud toute l'année, l'ébouillantage suffit pour Pessa'h. Et bien que, pour les couteaux ayant absorbé d'autres interdits, le Choulhan Aroukh ait tranché dans le Yoré Dé'a, siman 121, qu'il faut les chauffer à blanc au feu pour s'en servir avec du chaud, ici, puisque certains disent que même les ustensiles ayant absorbé du 'hamets uniquement par le feu ne nécessitent que l'ébouillantage, et qu'aussi plusieurs décisionnaires considèrent que les couteaux n'ont pas le statut d'ustensiles ayant absorbé par le feu [car même si on s'en est servi par le feu, par exemple en y piquant un morceau de pachtida (pâté en croûte) au-dessus du feu, néanmoins la majeure partie de son usage se fait sans le feu, et nous suivons la majorité, comme il est dit plus loin au séif 6], c'est pourquoi le Choulhan Aroukh a permis lekhat'hila par l'ébouillantage seul. Néanmoins, pour celui qui le peut, c'est la manière la plus parfaite d'accomplir la mitsva (mitsva min hamouvhar) d'en acheter de neufs pour Pessa'h [A'haronim]. Ils ont encore écrit que les couteaux ayant absorbé d'autres interdits, bien que lekhat'hila il faille les chauffer à blanc, néanmoins bediavad, si on les a ébouillantés et qu'on s'en est servi avec du chaud, l'aliment n'est pas interdit. Et pour les couteaux que l'on veut faire passer de la viande au lait, l'ébouillantage suffit ; mais l'usage répandu est de l'interdire. Et le 'Hatam Sofer a écrit dans ses responsa, siman 110, que lorsqu'on a ébouillanté pour les besoins de Pessa'h, il avait l'usage de permettre de changer l'ustensile de la viande au lait ou l'inverse, puisque l'intention de la cachérisation n'était pas dans ce but.
séif katan 19
- (כ) שעודנו רותח - ויהיו המים מעלין רתיחה וכדלקמן בסי' תנ"ב עיי"ש [לבו"ש שם] ויהיה ההגעלה ע"י שיתחוב בו הסכין אבל לא שיהיה ע"י שיתן אבן מלובן על הסכין ויתן עליו רותחין וכדלקמן בס"ו בהג"ה לפי שבכלי האבן מונח בתוכו יפה משא"כ על הסכין:(20) Qui est encore bouillant – et que l'eau produise des bouillons, comme il est dit plus loin au siman 452 ; voir là-bas [Lev'ouch Chel Hachem, là-bas]. Et que l'ébouillantage se fasse en y plongeant le couteau, mais non en posant une pierre chauffée à blanc sur le couteau et en versant sur lui du bouillant, comme il est dit plus loin au séif 6, dans la haga du Rema, parce que dans un ustensile, la pierre repose bien à l'intérieur, ce qui n'est pas le cas sur le couteau.
séif katan 20
- (כא) במשחזת - וה"ה בדבר אחר שמסיר החלודה סגי:(21) Avec une meule – il en est de même si on le fait avec une autre chose qui enlève la rouille : cela suffit.
séif katan 21
- (כב) כל חלודה - דכתיב בפרשת הגעלת כלי מדין אך את הזהב וגו' כלומר רק את הזהב דהיינו כשאין שם חלודה רק זהב בלבד מועלת הגעלה להפליט הבלוע אבל כשיש שם חלודה יש לחוש שמא יש שם משהו מן החמץ והחלודה מכסהו ולזה לא מהני הגעלה כי אין הגעלה למה שהוא בעין. וכ"ז בחלודה שיש בזה קצת ממשות (שקורין ראס"ט) שכשגוררין אותה משם יש שם כמה עפרורין שאז יש לחוש שמא יש תחתיה משהו ממשות האיסור בעין והחלודה מכסהו אבל אם אין בחלודה ממשות כלל רק מראה בלבד כמו שנמצא לפעמים שיש שחרות או אדמימות בצד הפנימי של הכלי שאנו קורין (פלעקי"ן) אין קפידא. וכן הדין באותן כתמים הנעשים בכלי בדיל (שקורין ערד פלעקי"ן) שאין מעכבין את ההגעלה כיון שאין בהם ממשות רק מראה בלבד [אחרונים]:(22) Toute rouille – car il est écrit dans la section de la Torah traitant de l'ébouillantage des ustensiles de Midyan : « Seulement l'or, etc. » (Nombres 31, 22) ; c'est-à-dire : seulement l'or, à savoir lorsqu'il n'y a pas là de rouille mais seulement de l'or (le métal pur), l'ébouillantage est efficace pour faire rejeter ce qui est absorbé ; mais lorsqu'il y a là de la rouille, il faut craindre qu'il n'y ait là une infime quantité de 'hamets que la rouille recouvre, et pour cela l'ébouillantage n'est pas efficace, car l'ébouillantage n'agit pas sur ce qui est concret. Et tout cela concerne une rouille qui a un peu de substance (que l'on appelle rost), de sorte que lorsqu'on la gratte de là, il y a plusieurs poussières : alors il faut craindre qu'il n'y ait en dessous une infime quantité de la substance de l'interdit, concrète, que la rouille recouvre. Mais si la rouille n'a aucune substance et n'est qu'une simple apparence, comme on trouve parfois une noirceur ou une rougeur sur la face intérieure de l'ustensile, que nous appelons (flekn, taches), il n'y a pas de souci. Et de même la règle pour ces taches qui se forment sur les ustensiles d'étain (que l'on appelle erd-flekn, taches de terre) : elles n'empêchent pas l'ébouillantage, puisqu'elles n'ont pas de substance mais seulement une apparence [A'haronim].
séif katan 22
- (כג) אם יש בו גומות - ומטעם זה הסכימו האחרונים דהסכין שהקתא שלו מחובר במסמרים קטנים אין מועיל לו הגעלה כי יש גומות הרבה במקום המסמרים ואצ"ל אם גוף הבית יד נעשה משני חלקים מדובקין ויש ריוח מעט ביניהם להכניס לשם הסכין שע"פ הרוב א"א לנקר שם היטב. וכן לפעמים יש פגם בין להב לקתא וא"א לנקות היטב זה המקום אם לא שיסיר הקתא מהלהב [פמ"ג] וכן אם יד הסכין דבוקה בבית יד ע"י דבק אין מועיל הגעלה דכיון שהדבק מתקלקל במים רותחין יש לחוש שמא יחוס על הדבק ולא ירתיח המים יפה וכן אם הבית יד עשויה מקרן ג"כ אין הגעלה מועלת שהקרן מתקלקל במים רותחין ויש לחוש שמא יחוס עליו [אחרונים]:(23) S'il y a en lui des creux – pour cette raison, les A'haronim se sont accordés à dire que pour le couteau dont le manche est fixé par de petits clous, l'ébouillantage n'est pas efficace, car il y a beaucoup de creux à l'endroit des clous ; et inutile de dire qu'il en est ainsi si le corps du manche est fait de deux parties collées avec un petit espace entre elles pour y introduire la lame, car la plupart du temps il est impossible de bien nettoyer là. De même, il y a parfois une fente entre la lame et le manche, et il est impossible de bien nettoyer cet endroit à moins d'enlever le manche de la lame [Peri Megadim]. De même, si la soie du couteau est fixée dans le manche par de la colle, l'ébouillantage n'est pas efficace, car puisque la colle s'abîme dans l'eau bouillante, il faut craindre qu'il ne ménage la colle et ne fasse pas bien bouillir l'eau. De même, si le manche est fait de corne, l'ébouillantage n'est pas non plus efficace, car la corne s'abîme dans l'eau bouillante, et il faut craindre qu'il ne la ménage [A'haronim].
séif katan 23
- (כד) וצריך ליבון - דהיינו שיניח גחלים בוערות על המקום ההוא ובליבון א"צ להעביר החלודה כי האש יבעיר את הכל:(24) Et il faut le chauffage à blanc – c'est-à-dire qu'il pose des braises ardentes sur cet endroit ; et avec le chauffage à blanc, il n'est pas nécessaire d'enlever la rouille, car le feu consumera tout.
séif katan 24
- (כה) במקום הגומות - ויעשה זה קודם הגעלה ואם לא עשה כן מקודם יעשה זה אחר הגעלה:(25) À l'endroit des creux – et il fera cela avant l'ébouillantage ; et s'il ne l'a pas fait auparavant, il le fera après l'ébouillantage.
séif katan 25
- (כו) אין לה תקנה בהגעלה - לפי שא"א לנקרו היטב מבפנים אם לא שיפתח התפירות וינקר היטב ואז אפילו הגעלה א"צ. כלי שפיו צר ויש שם חלודה שא"א להסירה לא מהני לה הגעלה [אחרונים]. עוד כתבו דכל מקום שצריך הגעלה לא מהני לקלפו בכלי אומנות כי הבלוע יוצא מדופן לדופן וכלי אומנות לא מהני רק במקום שצריך קליפה:(26) N'a pas de remède par l'ébouillantage – parce qu'il est impossible de bien le nettoyer de l'intérieur, à moins qu'il n'ouvre les coutures et ne nettoie bien ; et alors, même l'ébouillantage n'est pas nécessaire. Un ustensile dont l'ouverture est étroite et qui contient de la rouille qu'il est impossible d'enlever : l'ébouillantage n'est pas efficace pour lui [A'haronim]. Ils ont encore écrit que partout où il faut l'ébouillantage, il n'est pas efficace de le peler (le racler) avec un outil d'artisan, car ce qui est absorbé passe d'une paroi à l'autre ; et l'outil d'artisan n'est efficace qu'à l'endroit où il faut un pelage (kelipa).
séif katan 26
- (כז) ע"י האור - פי' בלי מים כגון שפוד ואסכלא שצולין עליו מוליית"א של חמץ [ואע"פ שאסכלא כשצולין ע"ג טשין אותה באליה או מושחין פניה בשומן אין רטיבות מעט זה מצילה מהיות האש שולט בה לגמרי ואינו דומה למחבת המבואר לקמן בסי"א] ולפי שגוף החמץ נוגע בהן בשעת צלייתו ואין ביניהם שום משקה שיוליך טעם החמץ לתוך השפוד והאסכלא אלא ע"י חום האש בלבד נבלע בהן טעם החמץ לפיכך אינו נפלט מהן ג"כ ע"י הגעלה במים רותחין אלא ע"י חום האש דכבולעו כך פולטו אבל אם ידוע לו שלא צלו עליו חמץ רק שצלו עליו בשר עם מלח שלא נבדק מחמץ בזה די בהגעלה ואפילו לכתחלה:(27) Par le feu – explication : sans eau, comme une broche et un gril sur lesquels on rôtit une moulyata (pâté farci) de 'hamets [et bien que, pour le gril, lorsqu'on rôtit dessus, on l'enduise de graisse de queue (alya) ou qu'on oigne sa surface de gras, ce peu d'humidité ne l'empêche pas d'être entièrement dominé par le feu, et ce n'est pas semblable à la poêle expliquée plus loin au séif 11]. Et parce que le corps du 'hamets les touche au moment où il est rôti, et qu'il n'y a entre eux aucun liquide qui conduirait le goût du 'hamets dans la broche et le gril, mais que c'est seulement par la chaleur du feu que le goût du 'hamets s'est absorbé en eux, c'est pourquoi il ne se rejette pas d'eux non plus par l'ébouillantage dans l'eau bouillante, mais seulement par la chaleur du feu, car « de la manière dont il absorbe, ainsi il rejette » (kebol'o kakh polto). Mais s'il sait qu'on n'y a pas rôti de 'hamets, mais seulement qu'on y a rôti de la viande avec du sel qui n'a pas été vérifié quant à l'absence de 'hamets, dans ce cas l'ébouillantage suffit, même lekhat'hila.
séif katan 27
- (כח) צריכים ליבון - אקדים הקדמה קצרה ויצטרך בכמה מקומות. דע דאיתא בגמרא דדוקא דבר איסור הנבלע בכלי ע"י אור צריך ליבון אבל דבר היתר הנבלע בכלי ע"י אור אף שאח"כ נאסר כגון בשר קדשים שצלהו בשפוד ע"ג האור אף שלבסוף נעשה הבליעה בשפוד נותר אפ"ה הכשרו של שפוד זה די בהגעלה ונחלקו הפוסקים לענין חמץ הבלוע בכלי י"א דזה ג"כ מקרי התירא בלע שבאמצע השנה כשנבלע החמץ של המוליית"א בשפוד היה היתר וע"כ סגי בהגעלה ולדידהו כל כלים שתשמישן ע"י אור לענין פסח די בהגעלה וי"א דוקא נותר שבעת הבליעה לא היה שם נותר על הבשר כלל לכן נקרא ד"ז בשם היתירא בלע אבל חמץ דבעת השתמשות השפוד בחמץ היה שם חמץ על הבליעה ועכשיו ג"כ שמו חמץ אלא שעתה נתעורר האיסור למפרע על שם חמץ זה לא מקרי בשם התירא בלע דחמץ בלע בתוכו וגם עכשיו הוא חמץ ובכלל איסורא בלע הוא וצריכין ליבון ולזה הסכימו רוב הפוסקים וע"כ פסק המחבר כוותייהו ומ"מ אין ללמוד מדין זה למקומות אחרים דלפעמים היכא שיש עוד צדדים להקל מצרפינן ג"כ לזה דעת הפוסקים דס"ל דחמץ מקרי התירא בלע:(28) Nécessitent le chauffage à blanc – je ferai précéder une courte introduction, qui sera nécessaire en plusieurs endroits. Sache qu'il est rapporté dans la Guemara que seule une chose interdite absorbée dans un ustensile par le feu nécessite le chauffage à blanc ; mais une chose permise absorbée dans l'ustensile par le feu, même si elle est devenue interdite ensuite – par exemple de la viande de sacrifice qu'on a rôtie sur une broche au-dessus du feu, et même si finalement ce qui est absorbé dans la broche est devenu notar (reste de sacrifice au-delà du délai) – malgré cela, la cachérisation de cette broche se fait suffisamment par l'ébouillantage. Et les décisionnaires divergent au sujet du 'hamets absorbé dans un ustensile. Certains disent que cela aussi est appelé « il a absorbé du permis » (hétéra bela), car au milieu de l'année, lorsque le 'hamets de la moulyata s'est absorbé dans la broche, c'était permis ; c'est pourquoi l'ébouillantage suffit, et selon eux tous les ustensiles dont l'usage se fait par le feu, en ce qui concerne Pessa'h, l'ébouillantage suffit. Et certains disent que seul le notar est ainsi, car au moment de l'absorption, le nom de notar ne s'appliquait pas du tout à la viande ; c'est pourquoi ce cas est appelé « il a absorbé du permis ». Mais pour le 'hamets, au moment où l'on s'est servi de la broche pour le 'hamets, le nom de 'hamets s'appliquait à ce qui est absorbé, et maintenant aussi son nom est 'hamets, seulement maintenant l'interdit s'est éveillé rétroactivement sur le nom de 'hamets : cela n'est pas appelé « il a absorbé du permis », car il a absorbé du 'hamets, et maintenant aussi c'est du 'hamets ; c'est dans la catégorie de « il a absorbé de l'interdit » (issoura bela) et ils nécessitent le chauffage à blanc. C'est à cela que la majorité des décisionnaires se sont accordés, et c'est pourquoi l'auteur (le Choulhan Aroukh) a tranché comme eux. Néanmoins, il ne faut pas déduire de cette règle pour d'autres endroits, car parfois, lorsqu'il y a d'autres arguments pour être indulgent, nous associons aussi à cela l'avis des décisionnaires qui pensent que le 'hamets est appelé « il a absorbé du permis ».
séif katan 28
- (כט) ניתזין מהם - או עד שתסור קליפתו העליונה:(29) En jaillissent – ou jusqu'à ce que sa pellicule supérieure se détache.
séif katan 29
- (ל) ויש מקילין אם נתלבן וכו' - דליבון זה אף שהוא גרוע מליבון הראשון מ"מ מהני עכ"פ חמימותו לפלוט הבליעה כמו הגעלה בודאי ודעה זו ס"ל דחמץ מקרי התירא בלע וע"כ מקילין בליבון כזה:(30) Et certains sont indulgents s'il a été chauffé, etc. – car ce chauffage, bien qu'il soit inférieur au premier chauffage à blanc, néanmoins sa chaleur est au moins efficace pour faire rejeter l'absorption, certainement comme l'ébouillantage ; et cet avis pense que le 'hamets est appelé « il a absorbé du permis », c'est pourquoi ils sont indulgents avec un tel chauffage.
séif katan 30
- (לא) מבחוץ - ר"ל שאם ישימו עליו קש מצד חוץ ישרף הקש מכח הליבון:(31) De l'extérieur – c'est-à-dire que si l'on pose sur lui de la paille du côté extérieur, la paille brûlera sous l'effet du chauffage.
séif katan 31
- (לב) ונוהגין כסברא הראשונה וכו' - דלדינא עיקר כדעת המחבר דחמץ מקרי איסורא בלע וע"כ צריך ליבון טוב שיהו ניצוצות נתזין ממנו ואפילו בדיעבד יש לאסור אם נשתמשו בו בפסח בעוד שלא ליבנו אותו כ"כ או ע"י הגעלה [ט"ז ומ"א] אכן במקום הפסד מרובה או מניעת שמחת יו"ט והוא אינו ב"י מעת שנשתמשו בו החמץ יש לסמוך בדיעבד על הפוסקים דסוברים דחמץ מקרי התירא בלע ודי במה שהכשירו בהגעלה או בליבון קל:(32) Et on a l'usage selon le premier avis, etc. – car pour la halakha, l'essentiel est selon l'avis de l'auteur (le Choulhan Aroukh), à savoir que le 'hamets est appelé « il a absorbé de l'interdit » ; c'est pourquoi il faut un bon chauffage à blanc, au point que des étincelles en jaillissent. Et même bediavad, il faut interdire l'aliment si on s'en est servi à Pessa'h alors qu'on ne l'avait pas chauffé à blanc à ce point, ou qu'on l'avait cachérisé par l'ébouillantage [Taz et Maguen Avraham]. Toutefois, en cas de perte importante ou si cela empêcherait la joie du Yom Tov, et qu'il n'est pas ben yomo depuis le moment où l'on s'en est servi pour le 'hamets, on peut s'appuyer bediavad sur les décisionnaires qui pensent que le 'hamets est appelé « il a absorbé du permis », et ce par quoi on l'a cachérisé, par l'ébouillantage ou par un chauffage léger (liboun kal), suffit.
séif katan 32
- (לג) רק שיש בו סדקים - ר"ל ומבואר לעיל דצריך ליבון באותו המקום דהיינו שישים שם גחלים בוערות די שישהה אותם שם עד שקש נשרף עליו מבחוץ שבזה השיעור בודאי נשרף כל ממשות האיסור שימצא בעומק הסדקים והגומות:(33) Seulement s'il y a en lui des fissures – c'est-à-dire, et il a été expliqué plus haut qu'il faut le chauffage à blanc à cet endroit, à savoir qu'on y pose des braises ardentes ; il suffit de les y laisser jusqu'à ce que de la paille brûle sur lui de l'extérieur, car avec cette mesure, toute la substance de l'interdit qui se trouverait dans la profondeur des fissures et des creux est certainement brûlée.
séif katan 33
- (לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ז וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל ובדיעבד אף אם נשתמש עליו בלי ליבון כלל ג"כ אין לאסור:(34) Un trépied nécessite le chauffage à blanc – c'est un ustensile qui a trois pieds, et l'on pose sur lui une marmite ou une poêle, dans le four sur le feu, toute l'année. Et s'il veut s'en servir à Pessa'h, il faut le chauffer à blanc au feu, parce que parfois de la pâte se renverse sur lui et le goût du 'hamets s'y absorbe par le feu. Et cela n'est que lekhat'hila, en raison de la rigueur particulière du 'hamets, car en vérité, lorsque deux marmites se touchent, l'absorption ne sort pas de l'une vers l'autre, comme cela est expliqué dans le Yoré Dé'a, siman 92, séif 7 ; et on peut aussi supposer que même si de la pâte s'est renversée, elle a déjà brûlé et disparu, puisqu'il est à tout moment sur le feu. C'est pourquoi, certainement, un chauffage léger suffit pour cela, et bediavad, même si on s'en est servi sans aucun chauffage à blanc, il ne faut pas non plus interdire l'aliment.
séif katan 34
- (לה) כפי תשמישן הכשרן - דכבולעו כך פולטו:(35) Selon leur usage est leur cachérisation – car « de la manière dont il absorbe, ainsi il rejette ».
séif katan 35
- (לו) שמגיסין בו בקדרה - לדעת הי"א המובא בטור יו"ד סימן קכ"א דדבר שתשמישו בכלי ראשון על האש הכשרו ג"כ בכלי ראשון העומד אצל האש דוקא והכף הזה שמגיסין בו הקדירה בעודו על האש צריך להגעיל ג"כ באופן זה [פר"ח וחי' רע"א]:(36) Avec laquelle on remue dans la marmite – selon l'avis de « certains disent » rapporté dans le Tour, Yoré Dé'a, siman 121, à savoir qu'une chose dont l'usage se fait en keli richon (récipient primaire) sur le feu doit aussi être cachérisée précisément dans un keli richon qui se trouve sur le feu. Et cette cuillère avec laquelle on remue la marmite pendant qu'elle est sur le feu doit également être ébouillantée de cette manière [Peri 'Hadach et 'Hidouché Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 36
- (לז) תשמישן בכלי שני - כגון כפות קטנים שתשמישן רק בקערות די להכשירן בכלי שני ובדיעבד אם לא הכשירן כלל ונשתמש בהם עיין לעיל בסקי"א:(37) Leur usage en keli chéni – comme les petites cuillères dont l'usage se fait seulement dans les assiettes : il suffit de les cachériser en keli chéni. Et bediavad, si on ne les a pas du tout cachérisées et qu'on s'en est servi, voir plus haut au séif katan 11.
séif katan 37
- (לח) הכשרן בכלי שני - עיין לקמיה בס"ו בהג"ה:(38) Leur cachérisation en keli chéni – voir plus loin au séif 6, dans la haga du Rema.
séif katan 38
- (לט) שמשתמשים בו בעירוי וכו' - ואפילו כלי חדשה שלא נשתמשו בה מעולם רק פ"א נשפך עליה עירוי של חמץ מכלי ראשון:(39) Dont on se sert par versement, etc. – même un ustensile neuf dont on ne s'est jamais servi, sauf qu'une fois on a versé sur lui un versement de 'hamets depuis un keli richon.
séif katan 39
- (מ) בהכשר דכלי שני - דהיינו לשפוך מים רותחין בתוך כלי ואח"כ יכניסם והטעם דבלוע שנתהוה ע"י עירוי החמין מכלי ראשון אינו נפלט מן הכלי כ"א ע"י עירוי ג"כ ואפילו בדיעבד לא מהני ע"י הכשר דכ"ש:(40) Par la cachérisation de keli chéni – c'est-à-dire verser de l'eau bouillante dans un ustensile, puis les y introduire. La raison pour laquelle cela ne suffit pas est que ce qui a été absorbé par le versement de chaud depuis un keli richon ne se rejette de l'ustensile que par un versement également ; et même bediavad, la cachérisation de keli chéni n'est pas efficace.
séif katan 40
- (מא) לערות עליו וכו' - וצריך ליזהר שלא יפסיק הקילוח. ודע דעירוי לא מהני אלא בזה שתשמישו ג"כ היה ע"י עירוי אבל כלי שתשמישו היה ע"י כלי ראשון לא סגי להכשירו בעירוי אלא בכלי ראשון ממש:(41) Verser sur lui, etc. – et il faut veiller à ne pas interrompre le jet. Et sache que le versement n'est efficace que pour ce dont l'usage s'est fait également par versement ; mais un ustensile dont l'usage s'est fait en keli richon, il ne suffit pas de le cachériser par versement, mais seulement dans un véritable keli richon.
séif katan 41
- (מב) שיש בהן סדקים וכו' - משום חשש חמץ בעין דאין מועיל לו הגעלה וכנ"ל בס"ג עי"ש:(42) Qui ont des fissures, etc. – à cause de la crainte de 'hamets concret, pour lequel l'ébouillantage n'est pas efficace, comme mentionné plus haut au séif 3 ; voir là-bas.
séif katan 42
- (מג) והוא בתוך הכלי - דמבחוץ לכלי אין צריך להחזיק שיש שם חמץ בעין בהגומות ואם שואבים בכלי מיורה גדולה ודרך להתדבק גם מבחוץ חמץ אז יש קפידא אף מבחוץ דלחמץ בעין אין מי הגעלה פולטין:(43) Et cela à l'intérieur de l'ustensile – car à l'extérieur de l'ustensile, il n'est pas nécessaire de présumer qu'il y a là du 'hamets concret dans les creux. Mais si l'on puise avec l'ustensile dans un grand chaudron et que le 'hamets a l'habitude de coller aussi à l'extérieur, alors on est pointilleux aussi pour l'extérieur, car pour le 'hamets concret, l'eau d'ébouillantage ne le fait pas rejeter.
séif katan 43
- (מד) ולא יוכל לנקרן וכו' - וה"ה כיסוי כלים המחובר ע"י צירים שא"א לנקות או קערות עם אזנים כעין צירים אף מבחוץ החמץ נכנס שם כידוע וא"א לנקות אין להגעילם כלל:(44) Et il ne pourra pas les nettoyer, etc. – il en est de même du couvercle des ustensiles attaché par des charnières qu'il est impossible de nettoyer, ou des assiettes avec des anses semblables à des charnières : même à l'extérieur, le 'hamets y pénètre, comme on le sait, et il est impossible de nettoyer ; il ne faut pas du tout les ébouillanter.
séif katan 44
- (מה) כיון שרוב תשמישן וכו' - וה"ה כלים שמשתמשין בהן בצונן די להן בשטיפה לדעה זו אף על פי שלפעמים השתמש בהן בחמין:(45) Puisque leur usage principal, etc. – il en est de même des ustensiles dont on se sert à froid : selon cet avis, le rinçage leur suffit, bien que parfois on s'en soit servi avec du chaud.
séif katan 45
- (מו) כך הוא הכשרן - ומכל מקום אם ידוע שתוך מעת לעת השתמשו בו חמץ בכלי ראשון ממש אף על פי שעיקר תשמיש שלו תמיד הוא על ידי עירוי או בכלי שני צריכין הגעלה בכלי ראשון דוקא אליבא דכו"ע ואם ע"י אור צריך ליבון:(46) Telle est leur cachérisation – néanmoins, s'il est connu que dans les vingt-quatre heures on s'en est servi pour du 'hamets dans un véritable keli richon, bien que son usage principal se fasse toujours par versement ou en keli chéni, ils nécessitent l'ébouillantage précisément dans un keli richon, selon tous les avis ; et si on s'en est servi par le feu, il faut le chauffage à blanc.
séif katan 46
- (מז) וכן הוא המנהג - ומ"מ בדיעבד סמכינן אדעה ראשונה:(47) Et tel est l'usage – néanmoins, bediavad, nous nous appuyons sur le premier avis.
séif katan 47
- (מח) וכן בכל דבר וכו' בכלי ראשון - וה"ה אם יש לחוש שנשתמש בו לפעמים ע"י האור צריך ליבון דוקא ובליבון קל כדלעיל ס"ד בהג"ה:(48) Et de même pour toute chose, etc., en keli richon – il en est de même s'il faut craindre qu'on s'en soit servi parfois par le feu : il faut précisément le chauffage à blanc, et un chauffage léger suffit, comme il est dit plus haut au séif 4, dans la haga du Rema.
séif katan 48
- (מט) בשטיפה - דהיינו ששפשפו תחלה היטב במים כדי להסיר כל הדבוק עליו ואח"כ שטפו במים:(49) Par rinçage – c'est-à-dire qu'on l'a d'abord bien frotté avec de l'eau afin d'enlever tout ce qui y est collé, puis qu'on l'a rincé à l'eau.
séif katan 49
- (נ) יתן עליהם תבן מלובן - וכן נוהגין לענין הכשר השלחנות והספסלין וינגב השלחן תחלה כדי שלא יצטנן המים הרותחין ששופך [ח"י]:(50) Il placera sur eux de la paille chauffée à blanc – et c'est ainsi que l'on a l'usage pour la cachérisation des tables et des bancs ; et il essuiera d'abord la table, afin que l'eau bouillante qu'il verse ne se refroidisse pas ['Hok Yaakov].
séif katan 50
- (נא) והוי ככלי ראשון - ר"ל אע"ג דאין זה אלא עירוי מ"מ כיון שהוא ע"י אבן מלובן אין מניח המים להצטנן והוי כאלו נתנן מתוך כלי ראשון ועיין בא"ר שהכריע לדינא דעכ"פ אינו מועיל הגעלה ע"י אבנים אלא בקערה וכיו"ב שרוב תשמישן הוא רק ע"י עירוי מכלי ראשון משא"כ בדבר שרוב תשמישן הוא בכלי ראשון אינו מועיל להגעיל באופן זה דלא הוי ככלי ראשון ממש. ולענ"ד נראה דאפילו בקערה וכיו"ב אין להקל לכתחלה להגעיל ע"י אבנים אלא בידוע שהוא אינו בן יומו מתשמיש כלי ראשון:(51) Et c'est comme un keli richon – c'est-à-dire que bien que ce ne soit qu'un versement, néanmoins, puisque cela se fait avec une pierre chauffée à blanc, celle-ci ne laisse pas l'eau se refroidir, et c'est comme si on l'avait mise dans un keli richon. Et voir dans l'Eliya Rabba, qui a tranché pour la halakha qu'en tout cas, l'ébouillantage au moyen de pierres n'est efficace que pour une assiette et autres ustensiles semblables, dont l'usage principal se fait seulement par versement depuis un keli richon ; il n'en est pas ainsi pour une chose dont l'usage principal se fait en keli richon : il n'est pas efficace de l'ébouillanter de cette manière, car ce n'est pas comme un véritable keli richon. Et selon mon humble avis, il semble que même pour une assiette et autres semblables, il ne faut pas être indulgent lekhat'hila pour ébouillanter au moyen de pierres, sauf lorsqu'on sait qu'elle n'est pas ben yomo d'un usage en keli richon.
séif katan 51
- (נב) וכן כל כיו"ב - כגון דפי מולייתות של בשר או גבינה דלפעמים נותנין עליהם חמין [א"ר]:(52) Et de même tout cas semblable – comme les planches (plaques) des moulyatot de viande ou de fromage, sur lesquelles on met parfois du chaud [Eliya Rabba].
séif katan 52
- (נג) על כל הכלי - ואע"ג דבאיזה מקום אינו נוגע האבן מי הרתיחה העולים מן האבן נוגעים שם ושרי ומ"מ בקערות שיש להם אוגנים ובליטות כעין כפתורים ופרחים שאז א"א להעביר האבן ע"פ כולו ואפשר שגם מי הרתיחה לא יגיעו תיכף שם נכון להחמיר שלא להגעיל ע"י אבנים כ"א יכניסם ליורה:(53) Sur tout l'ustensile – et bien qu'en certains endroits la pierre ne touche pas, l'eau bouillante qui monte de la pierre y touche, et c'est permis. Néanmoins, pour les assiettes qui ont des rebords et des saillies en forme de boutons et de fleurs, où il est alors impossible de passer la pierre sur toute leur surface, et où il est possible que même l'eau bouillante n'y parvienne pas aussitôt, il convient d'être rigoureux et de ne pas les ébouillanter au moyen de pierres, mais de les introduire dans un chaudron.
séif katan 53
- (נד) העשויות מקרן - כבר כתבתי לעיל בסקכ"ג דה"ה אם רק הקתא שלהם עשויות מקרן:(54) Faits de corne – j'ai déjà écrit plus haut au séif katan 23 qu'il en est de même si seul leur manche est fait de corne.
séif katan 54
- (נה) דילמא חייס עלייהו - והעשויה מפערי"ל מוטע"ר כיון שהוא קשה מאד אינו דומה לקרן [אחרונים]:(55) De peur qu'il ne les ménage – mais celui qui est fait de nacre (perlmutter), puisqu'elle est très dure, n'est pas semblable à la corne [A'haronim].
séif katan 55
- (נו) אחד כלי עץ - ודוקא אם הכלי חלק בלי שום סדק וגומא:(56) Tant un ustensile de bois – et seulement si l'ustensile est lisse, sans aucune fissure ni creux.
séif katan 56
- (נז) וכן כלי עצם - חוץ מקרן דהוא רך וחייס שלא יתקלקל אין מועיל הגעלה וכנ"ל:(57) Et de même un ustensile d'os – à l'exception de la corne, qui est tendre, et que l'on ménage pour qu'elle ne s'abîme pas : l'ébouillantage n'est pas efficace, comme mentionné plus haut.
séif katan 57
- (נח) ואינו חושש - יתבאר לקמן בסימן תנ"ב:(58) Et il ne se soucie pas – cela sera expliqué plus loin au siman 452.
séif katan 58
- (נט) יש מצריכים וכו' - כיון דאינו נזהר כל השנה במלח מחמץ שמא היה שם מעט חמץ וקבל הכלי טעם מעט וחוזר ונותן טעם בפסח:(59) Certains exigent, etc. – puisqu'on ne fait pas attention toute l'année à ce que le sel soit exempt de 'hamets, il y avait peut-être là un peu de 'hamets, et l'ustensile a reçu un peu de goût et le restitue à Pessa'h.
séif katan 59
- (ס) ויש מי שחולק - דאחזוקי איסורא לא מחזקינן:(60) Et il y a un avis qui conteste – car nous ne présumons pas l'existence d'un interdit (a'hzouké issoura lo ma'hzekinan).
séif katan 60
- (סא) וטוב להגעילן - ע"י עירוי מכלי ראשון ואף דמבואר לקמן בסימן י"ח בהג"ה דלא מהני להן הגעלה היינו משום דשם מיירי שמשתמשין בהן חמץ כל השנה ומצוי שמתדבק בנצרים פירורי חמץ משא"כ בזה. וכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אף אם לא הגעילן ומלח בהן בשר בפסח מותר לאכול הבשר אפילו אם ידוע לו שנבלע חמץ בסלים ע"י מליחה מפני שאין המלח מפליט מה שבלוע בתוך הכלי:(61) Et il est bien de les ébouillanter – par versement depuis un keli richon. Et bien qu'il soit expliqué plus loin au séif 18, dans la haga du Rema, que l'ébouillantage n'est pas efficace pour eux (les paniers d'osier), c'est parce que là il s'agit de paniers dont on se sert pour du 'hamets toute l'année, et il est fréquent que des miettes de 'hamets collent aux brins d'osier ; ce qui n'est pas le cas ici. Et tout cela est lekhat'hila ; mais bediavad, même s'il ne les a pas ébouillantés et qu'il a salé de la viande dans ceux-ci à Pessa'h, il est permis de manger la viande, même s'il sait que du 'hamets s'est absorbé dans les paniers par le salage, parce que le sel ne fait pas rejeter ce qui est absorbé à l'intérieur de l'ustensile.
séif katan 61
- (סב) או לקנות חדשים - פי' אם אי אפשר להגעילן לפי שיש בהן גומות:(62) Ou en acheter de neufs – explication : s'il est impossible de les ébouillanter parce qu'ils ont des creux.
séif katan 62
- (סג) שמטגנין בה וכו' - דדוקא בתנור שנאפה בו החמץ בלי משקה צריך ליבון אבל לא המחבת דלא חיישינן שמא נתייבש השמן והחמץ נאפה בלא משקה אלא אפילו אם נשרף ונדבק לדופן המחבת עדיין יש לחלוחית משקה שם וכן הדין בקדירה של מתכת שמבשלין בה אף שנדבק לפעמים לדופני הקדרה:(63) Dans laquelle on fait frire, etc. – car seul le four dans lequel le 'hamets a été cuit sans liquide nécessite le chauffage à blanc, mais non la poêle ; car nous ne craignons pas que l'huile ait séché et que le 'hamets ait cuit sans liquide, mais même s'il a brûlé et collé à la paroi de la poêle, il reste encore là une humidité de liquide. Et de même la règle pour une marmite de métal dans laquelle on cuisine, bien que l'aliment colle parfois aux parois de la marmite.
séif katan 63
- (סד) שיוצקין בה שמן - וה"ה שומן ויש שרצו לומר דשומן אינו בכלל משקה וכגופא דבשרא הוא ונחשב תשמישו ע"י אור אבל מלשון הפוסקים לא משמע כן:(64) Dans laquelle on verse de l'huile – il en est de même de la graisse. Certains ont voulu dire que la graisse n'est pas incluse dans la catégorie de liquide, et qu'elle est comme le corps même de la viande, et qu'ainsi son usage est considéré comme se faisant par le feu ; mais d'après la formulation des décisionnaires, cela n'apparaît pas ainsi.
séif katan 64
- (סה) מותרת בהגעלה - הטעם כנ"ל שהרי אופין בו עם משקה מה לי שמן או מים אבל האגנות שאופין בו עוגות בעין אף שמושחין תחתיו בשומן או שמן או חמאה (כגון פורימש שאופין בו טארטין או בעקין קוכען) צריכין ליבון מדינא וכן הסקאווראדעס שפעמים מחמין בהן סובין לחולה צריכין ליבון מדינא:(65) Est permise par l'ébouillantage – la raison est comme mentionné plus haut : puisqu'on y cuit avec du liquide, quelle différence entre de l'huile et de l'eau ? Mais les moules dans lesquels on cuit des gâteaux concrètement, bien qu'on les enduise en dessous de graisse, d'huile ou de beurre (comme les moules – formes – dans lesquels on cuit des tartes ou ce qu'on appelle Becken-Kuchen), nécessitent le chauffage à blanc selon la stricte règle ; et de même les skovorody (poêles plates) dans lesquelles on chauffe parfois du son pour un malade nécessitent le chauffage à blanc selon la stricte règle.
séif katan 65
- (סו) ויש מחמירין ללבן המחבת - דלפעמים נתייבש השומן והעיסה נאפית בעין על המחבת:(66) Et certains sont rigoureux pour chauffer à blanc la poêle – car parfois la graisse sèche et la pâte cuit concrètement sur la poêle.
séif katan 66
- (סז) מיהו סגי ליה וכו' - ר"ל מדינא ובפר"ח מצדד דמדינא צריך ליבון עיי"ש ועיין בבה"ל:(67) Toutefois, il lui suffit, etc. – c'est-à-dire selon la stricte règle. Et le Peri 'Hadach penche à dire que selon la stricte règle, il faut le chauffage à blanc ; voir là-bas, et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 67
- (סח) כל הכלים וכו' - משום שכשנשתמש חמץ בגוף הכלי בחמין אמרינן דהוליך הבליעה בכולו אכן משום טעם זה לבד לא היה שייך דין זה אלא בכלי מתכות משום דחם מקצתו חם כולו והמחבר הלא קאמר כל הכלים משמע דאף כלי חרס וכלי עץ וכ"כ במרדכי בהדיא דעץ פרור צריך להגעיל הבית יד שלו וע"כ דחיישינן עוד שמא קבל היד איזה פעם חמץ ע"י כלי ראשון כשהדיחו אותו בתוכו לנקות מזוהמא ובמחבת ע"י ניצוצות שניתז עליו מגוף הכלי:(68) Tous les ustensiles, etc. – parce que lorsqu'on s'est servi du corps de l'ustensile pour du 'hamets chaud, nous disons que l'ustensile a conduit l'absorption dans tout son ensemble. Toutefois, pour cette seule raison, cette règle ne s'appliquerait qu'aux ustensiles de métal, car pour eux « si une partie est chaude, tout est chaud » ; or l'auteur (le Choulhan Aroukh) a bien dit « tous les ustensiles », ce qui implique même les ustensiles de terre cuite et les ustensiles de bois ; et c'est ainsi qu'a écrit explicitement le Mordekhaï, qu'une cuillère de bois à remuer (ets perour) doit avoir son manche ébouillanté. C'est donc forcément que nous craignons en outre que le manche ait reçu à un moment du 'hamets par un keli richon, lorsqu'on l'y a rincé pour le nettoyer de la saleté ; et pour la poêle, par les éclaboussures qui ont jailli sur lui du corps de l'ustensile.
séif katan 68
- (סט) אין לאסור - אפילו בכלי מתכות משום דאמרינן דכשם שנבלע החמץ בהיד ע"י גוף הכלי כן עתה נפלט ממנו ע"י הגעלה של גוף הכלי ולאידך חששות שכתבנו לא מחזקינן בדיעבד ועל כן אין נ"מ בין אם נשתמש עתה בפסח בגוף הכלי או שנשתמש בהידות כגון שתחבן בפסח לתוך התבשיל בכל גווני אין לאסור התבשיל באכילה כיון שהגעיל את גוף הכלי [אבל אם לא הגעיל את גוף הכלי נאסר התבשיל ע"י תחיבת הידות בלבד]. וכל זה בסתמא אבל בידוע שנשתמשו הידות בחמץ בחמין לא סגי בהכשר מקצתו אפילו בדיעבד וע"כ החמיר הט"ז ועוד ש"א בקתא של סכין שלא הגעילו ונגע הקתא בפסח בחמין לאסור אף בדיעבד משום דרוב הפעמים מגיע תשמיש החמץ גם בבית יד של סכין כגון ע"י לחם חם וכדומה:(69) Il ne faut pas interdire – même pour les ustensiles de métal, car nous disons que, de même que le 'hamets s'est absorbé dans le manche par le corps de l'ustensile, de même maintenant il en est rejeté par l'ébouillantage du corps de l'ustensile ; et pour les autres craintes que nous avons écrites, nous ne les présumons pas bediavad. C'est pourquoi il n'y a pas de différence pratique entre le cas où l'on s'est servi maintenant, à Pessa'h, du corps de l'ustensile ou le cas où l'on s'est servi des manches, par exemple en les plongeant à Pessa'h dans le plat cuisiné : dans tous les cas, il ne faut pas interdire la consommation du plat, puisqu'on a ébouillanté le corps de l'ustensile [mais si l'on n'a pas ébouillanté le corps de l'ustensile, le plat est interdit par la seule immersion des manches]. Et tout cela concerne le cas ordinaire ; mais lorsqu'on sait qu'on s'est servi des manches pour du 'hamets chaud, la cachérisation d'une partie de l'ustensile ne suffit pas, même bediavad. C'est pourquoi le Taz et d'autres décisionnaires ont été rigoureux pour le manche d'un couteau qu'on n'a pas ébouillanté et qui a touché du chaud à Pessa'h : ils interdisent l'aliment même bediavad, car la plupart du temps l'usage du 'hamets atteint aussi le manche du couteau, par exemple par du pain chaud et autres choses semblables.
séif katan 69
- (ע) בדיעבד - פי' אם נשתמש בהם כבר אבל לכתחלה אסור להשתמש בהן קודם שיגעיל הידות אפילו הוא בתוך הפסח שא"א להגעילו כדלקמן בסימן ק"ט ס"ה בהגה"ה:(70) Bediavad – explication : si l'on s'en est déjà servi ; mais lekhat'hila, il est interdit de s'en servir avant d'avoir ébouillanté les manches, même si c'est pendant Pessa'h, où il est impossible de l'ébouillanter, comme il est dit plus loin au siman 509, séif 5, dans la haga du Rema.
séif katan 70
- (עא) להגעילו ע"י עירוי - דהרי נוגעין בו כל השנה בידים מלוכלכות וגם לפלוט בזה את הבלוע שבלעו הידות ע"י ניתוז הניצוצות עליהן וכנ"ל. ואם ידע שנשתמש בידות בחמין בחמץ בכלי ראשון לא מהני עירוי אפילו בדיעבד וצריך הגעלה ג"כ בכלי ראשון דוקא:(71) L'ébouillanter par versement – car on le touche toute l'année avec des mains salies de 'hamets, et aussi pour faire rejeter par cela ce que les manches ont absorbé par les éclaboussures qui ont jailli sur eux, comme mentionné plus haut. Et s'il sait qu'on s'est servi des manches pour du 'hamets chaud dans un keli richon, le versement n'est pas efficace même bediavad, et il faut l'ébouillantage, lui aussi précisément dans un keli richon.
séif katan 71
- (עב) שיש בו טלאי - היינו אם הטלאי הוא בצד פנימי של הכלי דמבחוץ אינו מזיק [אחרונים]:(72) Qui a une pièce – c'est-à-dire si la pièce (rustine) est sur la face intérieure de l'ustensile, car à l'extérieur elle ne pose pas de problème [A'haronim].
séif katan 72
- (עג) קדם הטלאי - פי' שהטלאי נעשה בשעה שהיה הכלי חדש או שהגעילו הכלי קודם ששמו הטלאי:(73) La pièce a précédé – explication : que la pièce a été faite au moment où l'ustensile était neuf, ou qu'on a ébouillanté l'ustensile avant de poser la pièce.
séif katan 73
- (עד) א"צ להסירו - בשעת הגעלה ואיירי שהוא מדובק יפה בענין שאין לחוש שמא יש שם קצת חמץ בעין ואין צריך לחוש רק לבליעת חמץ שנבלע בכלי דרך הטלאי ובזה אמרינן כבולעו דרך הטלאי כך פולטו דרך הטלאי דאלו יש סדקים סביב הטלאי ויש לחוש לחמץ בעין צריך ליבון דוקא אף בזה וכנ"ל בס"ד או שינקר שם היטב ואם לא עשה כן אף בדיעבד אסור:(74) Il n'est pas nécessaire de l'enlever – au moment de l'ébouillantage. Et il s'agit du cas où elle est bien collée, de sorte qu'il n'y a pas lieu de craindre qu'il y ait là un peu de 'hamets concret, et il n'y a lieu de craindre que l'absorption du 'hamets qui s'est absorbé dans l'ustensile à travers la pièce ; et dans ce cas, nous disons : de la manière dont il a absorbé à travers la pièce, ainsi il rejette à travers la pièce. Car s'il y a des fissures autour de la pièce et qu'il faut craindre du 'hamets concret, il faut précisément le chauffage à blanc, même dans ce cas, comme mentionné plus haut au séif 4, ou qu'il nettoie bien là ; et s'il ne l'a pas fait, même bediavad, l'aliment est interdit.
séif katan 74
- (עה) צריך להסיר וכו' - ואף דמדובק בחוזק חיישינן שמא נשאר מעט חמץ בעין על הכלי קודם שנתנו עליו הטלאי ולבעין אינו מועיל הגעלה ויש פוסקים דחוששין בזה גם לבליעת האיסור שנבלע בכלי מקודם ואין יוצא הפליטה לגמרי דרך הטלאי שהוא מפסיק וחיישינן שיפלוט בתבשיל בפסח:(75) Il faut enlever, etc. – et bien qu'elle soit fortement collée, nous craignons qu'il ne soit resté un peu de 'hamets concret sur l'ustensile avant qu'on y mette la pièce, et pour le 'hamets concret, l'ébouillantage n'est pas efficace. Et certains décisionnaires craignent dans ce cas aussi l'absorption de l'interdit qui s'est absorbé dans l'ustensile auparavant, et le rejet ne sort pas entièrement à travers la pièce, qui fait écran ; et nous craignons qu'il ne le rejette dans le plat cuisiné à Pessa'h.
séif katan 75
- (עו) עד שישרף וכו' - לטעם הראשון דמשום חמץ בעין די בליבון קל שהקש נשרף מבחוץ דבזה בודאי נשרף החמץ שהוא בעין וכדלעיל בס"ד לענין שאר סדקין ולטעם השני צריך ליבון חמור שירבה גחלים על אותו מקום הטלאי עד שיהיו ניצוצות ניתזין הימנו שאז בודאי ישרף איסור הבלוע בתוך הכלי. ונראה דבאינו בן יומו יש לסמוך להקל בזה. וכ"ז בטלאי שהוא כעין טס ומודבק לכלי ע"י מסמרים כמו שהוא דרך להמצא ביורות אבל בטלאי שהוא נדבק ע"י האש כמו שדרך לעשות בכלי בדיל שנקבו שמטיפין עליהם ברזל שניתך באש הרי הם נכשרים בהגעלה וא"צ להניח גחלים על הטלאי אף אם קדמה בליעת האיסור בכלי לפי שע"י חום הבדיל נשרף כל ממשות האיסור שתחתיו אם ישנו שם וגם הבלוע שמעבר לטלאי נפלט ע"י הגעלה ואין הטלאי מעכב כלל כיון שנדבק ע"י חום האש נעשה ככלי אחד ממש [אחרונים]:(76) Jusqu'à ce que brûle, etc. – selon la première raison, à cause du 'hamets concret, un chauffage léger suffit, tel que la paille brûle de l'extérieur, car par cela le 'hamets concret est certainement brûlé, comme il est dit plus haut au séif 4 au sujet des autres fissures. Et selon la seconde raison, il faut un chauffage à blanc rigoureux : qu'il mette beaucoup de braises sur cet endroit de la pièce jusqu'à ce que des étincelles en jaillissent, car alors l'interdit absorbé à l'intérieur de l'ustensile brûlera certainement. Et il semble que pour un ustensile qui n'est pas ben yomo, on peut s'appuyer sur cela pour être indulgent en ce point. Et tout cela concerne une pièce qui est comme une plaque et qui est fixée à l'ustensile par des clous, comme on a l'habitude d'en trouver sur les chaudrons. Mais pour une pièce qui est collée par le feu, comme on a l'habitude de faire pour les ustensiles d'étain percés, sur lesquels on fait couler goutte à goutte du métal fondu au feu, ceux-ci sont cachérisés par l'ébouillantage, et il n'est pas nécessaire de poser des braises sur la pièce, même si l'absorption de l'interdit dans l'ustensile a précédé la pièce, parce que, par la chaleur de l'étain, toute la substance de l'interdit qui se trouve dessous, s'il y en a, est brûlée ; et aussi ce qui est absorbé au-delà de la pièce est rejeté par l'ébouillantage, et la pièce n'y fait pas du tout obstacle, puisque, étant collée par la chaleur du feu, elle devient véritablement comme un seul ustensile avec lui [A'haronim].
séif katan 76
- (עז) ואח"כ מגעיל כל הכלי - וכלים ישנים שתשמישן בכלי ראשון שחיפן בבדיל מעיקר הדין היה אפשר להתירן בלא הגעלה לפי שדרך הוא שמחממין הכלי כ"כ באש מבחוץ עד שהעופרת יותך מבפנים וזה גופא במקום הגעלה הוא כמבואר בס"ד אלא לפי שהאומנים לפעמים עושין במהירות זה הציפוי ואינו עולה בכל הכלי לפי שלא הרתיחו אותו יפה מתחלה לכן יש להחמיר תמיד ולהצריכם הגעלה ומ"מ בדיעבד אם נשתמש בהם בלא הגעלה אין לאסור התבשיל ובפרט כשהכלי אינו בן יומו. ואם האומן שציפהו הוא עכו"ם ראוי להטביל בלא ברכה:(77) Et ensuite il ébouillante tout l'ustensile – quant aux vieux ustensiles dont l'usage se fait en keli richon et qu'on a recouverts d'étain (étamés), selon la stricte règle il aurait été possible de les permettre sans ébouillantage, parce que l'habitude est de chauffer l'ustensile au feu de l'extérieur à tel point que le plomb fond à l'intérieur, et cela même tient lieu d'ébouillantage, comme cela est expliqué au séif 4. Mais parce que les artisans font parfois ce revêtement rapidement et qu'il ne s'étend pas sur tout l'ustensile, parce qu'ils ne l'ont pas bien chauffé au préalable, il faut donc toujours être rigoureux et exiger pour eux l'ébouillantage. Néanmoins, bediavad, si on s'en est servi sans ébouillantage, il ne faut pas interdire le plat cuisiné, et en particulier lorsque l'ustensile n'est pas ben yomo. Et si l'artisan qui l'a étamé est un idolâtre (akoum, non-Juif), il convient de l'immerger sans bénédiction.
séif katan 77
- (עח) מאחר שנעשה מחדש - עיין בבה"ל:(78) Puisqu'il a été refait à neuf – voir dans le Biour Halakha.
séif katan 78
- (עט) וינקרם היטב - ולפי שמצוי שם הרבה אותיות וקשה לנקרן היטב מוטב לשום שם על אותו המקום גחלים שאם יש שם משהו חמץ ישרף [מג"א]:(79) Et il les nettoiera bien – et parce qu'il y a souvent là beaucoup de lettres (gravures) et qu'il est difficile de bien les nettoyer, il vaut mieux poser des braises sur cet endroit, de sorte que s'il y a là une infime quantité de 'hamets, elle brûlera [Maguen Avraham].
séif katan 79
- (פ) שמכסים בו הקדרה - לאפוקי אותו כיסוי שאופין עליו בצק צריך ליבון [ב"י]:(80) Avec lequel on couvre la marmite – à l'exclusion de ce couvercle sur lequel on cuit de la pâte : il nécessite le chauffage à blanc [Beit Yossef].
séif katan 80
- (פא) כיון שמזיע וכו' - ר"ל וא"כ נבלע בו החמץ ע"י חום כלי ראשון וע"כ צריך הגעלה ג"כ בכלי ראשון ולא מהני עירוי:(81) Puisqu'il transpire, etc. – c'est-à-dire : et si c'est ainsi, le 'hamets s'y est absorbé par la chaleur d'un keli richon ; c'est pourquoi il nécessite un ébouillantage également dans un keli richon, et le versement n'est pas efficace.
séif katan 81
- (פב) ואם נתנוהו בפסח וכו' - אפילו אם הכיסוי הודח היטב שאין בו חשש משום חמץ בעין אפ"ה אסור משום זיעת חמץ הבלועה בתוכו שיורד ומתערב בהתבשיל ע"י ההבל העולה מהתבשיל להכיסוי כשהוא רותח ובפסח איסורו במשהו ואם נתנוה בע"פ אחר שש שעות אז אם יש ס' בתבשיל נגד כל הכיסוי מותר וכן אם הכיסוי אינו בן יומו מעת שכיסו בו קדרת חמץ מותר בשעת הדחק לכו"ע דנותן טעם לפגם בע"פ מותר משא"כ בפסח אפילו אם הוא אינו בן יומו אסור לדעת הרמ"א לעיל בסימן תמ"ז ס"י בהג"ה:(82) Et si on l'a mis à Pessa'h, etc. – même si le couvercle a été bien rincé, de sorte qu'il n'y a pas de crainte de 'hamets concret, malgré cela le plat est interdit à cause de la transpiration du 'hamets absorbée en lui, qui descend et se mélange au plat cuisiné par la vapeur qui monte du plat vers le couvercle lorsqu'il est bouillant ; et à Pessa'h, son interdit s'applique même à une infime quantité (bemachehou). Et si on l'a mis la veille de Pessa'h après six heures, alors, s'il y a dans le plat soixante fois le volume de tout le couvercle, c'est permis. Et de même, si le couvercle n'est pas ben yomo depuis le moment où l'on a couvert avec lui une marmite de 'hamets, c'est permis en cas de nécessité pressante, selon tous les avis, car une absorption qui donne un goût détérioré est permise la veille de Pessa'h ; ce qui n'est pas le cas à Pessa'h : même s'il n'est pas ben yomo, c'est interdit selon l'avis du Rema plus haut, au siman 447, séif 10, dans la haga.
séif katan 82
- (פג) כל התבשיל - והקדרה:(83) Tout le plat cuisiné – et la marmite.
séif katan 83
- (פד) שזיעת הכיסוי וכו' - ואם נזכר מיד והסירו מן הקדרה וראה שהוא יבש עדיין שלא התחיל להזיע מחום התבשיל שבקדרה הרי התבשיל מותר באכילה וגם הקדרה מותרת אף ששניהם רותחים ונגע אחד בחבירו שאין איסור יוצא מכלי לכלי בלא רוטב כדאיתא ביו"ד סי' ק"ה אבל אם שהה הכיסוי מעט על הקדרה בענין שיש לחוש שמא כבר התחיל צד הפנימי של הכיסוי להזיע עד שהיה יד סולדת בזיעה זו הרי התבשיל והקדירה אסורין:(84) Car la transpiration du couvercle, etc. – et s'il s'en est souvenu aussitôt, l'a enlevé de la marmite et a vu qu'il était encore sec, qu'il n'avait pas commencé à transpirer sous la chaleur du plat se trouvant dans la marmite, alors le plat est permis à la consommation, et la marmite aussi est permise, bien que tous deux soient bouillants et que l'un ait touché l'autre, car l'interdit ne sort pas d'un ustensile à un autre sans liquide (rotev), comme cela est rapporté dans le Yoré Dé'a, siman 105. Mais si le couvercle est resté un peu sur la marmite, de sorte qu'il faille craindre que la face intérieure du couvercle n'ait déjà commencé à transpirer, au point que cette transpiration ait atteint une chaleur dont la main se retire (yad soledet bo), alors le plat et la marmite sont interdits.
séif katan 84
- (פה) צריך ליבון - לפי שברוב הפעמים נוגע הכיסוי בגוף החררה שתחתיו ובולע ממנה טעם החמץ שלא ע"י משקה אלא ע"י חום האש ועיין בפמ"ג דליבון זה לא מהני ליבון קל אלא עד שיהא ניצוצות ניתזין הימנו:(85) Il nécessite le chauffage à blanc – parce que la plupart du temps le couvercle touche le corps de la galette ('harara) qui est en dessous, et il absorbe d'elle le goût du 'hamets non par un liquide, mais par la chaleur du feu. Et voir dans le Peri Megadim que pour ce chauffage, un chauffage léger n'est pas efficace, mais il faut chauffer jusqu'à ce que des étincelles en jaillissent.
séif katan 85
- (פו) מדוכה - בין של עץ בין של אבן ומתכות והיו רגילין לדוך בתוכו שומים ודברים חריפים עם פירורי לחם והוא דמי לבית שאור ובית חרוסת המבואר לקמן בסכ"ב והמחבר אזיל לטעמיה דפסק שם דגם לבית שאור מהני הגעלה:(86) Un mortier – qu'il soit de bois, de pierre ou de métal. On avait l'habitude d'y piler de l'ail et des choses piquantes avec des miettes de pain, et il est semblable au récipient à levain (beit séor) et au récipient à 'harosset (beit 'harosset) expliqués plus loin au séif 22 ; et l'auteur suit sa propre logique, car il a tranché là que même pour le récipient à levain, l'ébouillantage est efficace.
séif katan 86
- (פז) ואם היא גדולה וכו' - דבקטנה שאפשר להכניסה לתוך יורה אין להקל להגעילה באופן כזה דיש פוסקים שסוברין דאף על ידי אבנים לא מקרי הגעלה בכלי ראשון אלא עירוי:(87) Et s'il est grand, etc. – car pour un petit mortier, qu'il est possible d'introduire dans un chaudron, il ne faut pas être indulgent pour l'ébouillanter d'une telle manière, car certains décisionnaires pensent que même au moyen de pierres, cela n'est pas appelé un ébouillantage en keli richon, mais seulement un versement.
séif katan 87
- (פח) בכל שפתה - ר"ל שיעלו המים גם על עובי שפתה מלמעלה:(88) Sur tout son bord – c'est-à-dire que l'eau monte aussi sur l'épaisseur de son bord, en haut.
séif katan 88
- (פט) ללבן המדוכה - ס"ל דגם בבית שאור לא מהני הגעלה אלא ליבון וכתבו הפוסקים דדוקא לענין חמץ בפסח מה שאין כן בשאר ימות השנה במדוכה של איסור אין חשש רק משמנונית של איסור ואין דרך לדוך השמנונית עם דברים החריפים ע"כ סגי בהגעלה לכו"ע:(89) Chauffer à blanc le mortier – il pense que même pour le récipient à levain, l'ébouillantage n'est pas efficace, mais seulement le chauffage à blanc. Et les décisionnaires ont écrit que cela n'est que pour le 'hamets à Pessa'h ; il n'en est pas ainsi pour le reste de l'année : pour un mortier ayant servi à un interdit, il n'y a de crainte que pour le gras de l'interdit, et on n'a pas l'habitude de piler le gras avec les choses piquantes ; c'est pourquoi l'ébouillantage suffit selon tous les avis.
séif katan 89
- (צ) ללבן לכתחלה מיהו סגי ליה וכו' - ר"ל דמן הדין סגי ליה בהגעלה לבד כדעה הראשונה אך המנהג ללבנו (עד שקש וכו') וע"כ במקום דא"א בליבון כגון בכלי עץ סגי בהגעלה אם הוא חלק שאין בו גומות וכתבו האחרונים דמדוכות קטנות שלנו שלעולם אין דכין בהם חמץ רק כרכום ונעגעליך או בריחיים של פלפלין שלנו די בהגעלה לכתחלה אפילו בשל מתכות ומ"מ הגעלה צריכה דשמא בא לתוכה פ"א חמץ משהו ונבלע בתוכה ע"י חריפות הבשמים שדכו בה אח"כ ומצוה מן המובחר להגעיל ולדוך הכל קודם יו"ט. ובדיעבד אפילו אם לא הגעיל כלל ודכו בתוכו תבלין ביו"ט ונתנו בתוך התבשיל מצדדים האחרונים להתיר התבשיל ובפרט אם הוא אינו בן יומו בודאי אין להחמיר בדיעבד מספיקא שמא נתערב פירור חמץ בבשמים שדכו בו או שחתכו הזנגוויל וכיו"ב בסכין של חמץ דלא מחזקינן איסור מספיקא. וכ"ז במדוכה שיש בה רק חשש מבליעת מעט חמץ אבל בהאק מעסער שידוע שחותכין הבצלים בסכין של חמץ ומניחים אותו בבשר ומחתכין בהאק מעסער הבשר דק דק י"ל דאף בדיעבד אסור [ח"א] ואכן כפי שנוהגין שנותנין גם חתיכת פת חטים עם הבצלים וחותכין הכל יחד דק דק א"כ הוי בלוע מחמץ ממש ביחד עם חריפות הבצלים בודאי אין להקל בזה. כתב המ"א יש ליזהר שלא לחתוך הזנגווי"ל רק בסכין חדש ואותן שאינן זהירין בזה יוצא קלקול מזה שחותכין זנגוויל [שהוא דבר חריף] בסכין של בשר ודכין אותו במדוכה ונמצא המדוכה בלוע מבשר ואח"כ דכין בתוכו בשמים ואוכלים בחלב:(90) Chauffer à blanc lekhat'hila ; toutefois, il lui suffit, etc. – c'est-à-dire que selon la stricte règle, l'ébouillantage seul lui suffit, comme le premier avis, mais l'usage est de le chauffer à blanc (jusqu'à ce que la paille, etc.). C'est pourquoi, là où le chauffage à blanc est impossible, comme pour un ustensile de bois, l'ébouillantage suffit s'il est lisse et sans creux. Et les A'haronim ont écrit que pour nos petits mortiers, dans lesquels on ne pile jamais de 'hamets mais seulement du safran et des clous de girofle (negelekh), ou pour nos moulins à poivre, l'ébouillantage suffit lekhat'hila, même s'ils sont de métal. Néanmoins, l'ébouillantage est nécessaire, car peut-être une infime quantité de 'hamets y est-elle entrée une fois et s'y est-elle absorbée par le piquant des épices qu'on y a pilées ensuite ; et la manière la plus parfaite d'accomplir la mitsva est d'ébouillanter et de tout piler avant le Yom Tov. Et bediavad, même s'il ne l'a pas du tout ébouillanté et qu'on y a pilé des épices pendant le Yom Tov et qu'on les a mises dans le plat cuisiné, les A'haronim penchent à permettre le plat ; et en particulier s'il n'est pas ben yomo, il ne faut certainement pas être rigoureux bediavad à cause du doute qu'une miette de 'hamets se soit peut-être mélangée aux épices qu'on y a pilées, ou qu'on ait coupé le gingembre (zangvil) et autres semblables avec un couteau de 'hamets ; car nous ne présumons pas un interdit à cause d'un doute. Et tout cela concerne un mortier pour lequel il n'y a que la crainte de l'absorption d'un peu de 'hamets. Mais pour le hachoir (hackmesser), dont on sait qu'on coupe les oignons avec un couteau de 'hamets, qu'on les met dans la viande et qu'on hache la viande très finement avec le hachoir, on peut dire que même bediavad c'est interdit ['Hayé Adam]. Et en effet, selon ce qu'on a l'usage de mettre aussi un morceau de pain de blé avec les oignons et de tout hacher ensemble très finement, alors le hachoir a absorbé du véritable 'hamets en même temps que le piquant des oignons : il ne faut certainement pas être indulgent en cela. Le Maguen Avraham a écrit : il faut veiller à ne couper le gingembre qu'avec un couteau neuf ; et pour ceux qui ne sont pas attentifs à cela, il en résulte un dommage : ils coupent le gingembre [qui est une chose piquante] avec un couteau de viande et le pilent dans le mortier ; il se trouve que le mortier a absorbé de la viande, et ensuite on y pile des épices et on les mange avec du lait.
séif katan 90
- (צא) ולהגעילו אח"כ - דהקילוף לבד אינו מועיל משום דהבליעה הוא מעבר לעבר ואינו יוצא אלא ע"י הגעלה:(91) Et l'ébouillanter ensuite – car le raclage (kilouf) seul n'est pas efficace, parce que l'absorption traverse de part en part, et elle ne sort que par l'ébouillantage.
séif katan 91
- (צב) כל השנה וכן עריבה - ר"ל ג"כ כל השנה אבל אם לפרקים די להם ההכשר בעירוי רותחין:(92) Toute l'année, et de même un pétrin – c'est-à-dire dont on se sert également toute l'année ; mais si c'est seulement de temps en temps, la cachérisation par versement de bouillant leur suffit.
séif katan 92
- (צג) צריכים הגעלה - דמשהין העיסות עליהן עד שיחמיץ ודמי לבית שאור ואם גדולים הם שאין יכול להכניסן בתוך כלי ילבן אבנים וישימם עליהם ויתן עליהם רותחין ויעביר האבן ע"פ כולם:(93) Nécessitent l'ébouillantage – car on y laisse les pâtes jusqu'à ce qu'elles lèvent, et c'est semblable au récipient à levain. Et s'ils sont grands, de sorte qu'on ne peut pas les introduire dans un ustensile, il chauffera à blanc des pierres, les posera sur eux, versera sur elles du bouillant et passera la pierre sur toute leur surface.
séif katan 93
- (צד) שלא להשתמש בפסח וכו' - והטעם לפי שא"א לגרדן ולנקותן יפה יפה שלא ישאר משהו חמץ באיזה סדק שאינו נראה לעין ומזה הטעם נזהרין שלא להגעיל לפסח חביות שהיו מחזיקים בהם משקה שעושים במדינת רוסיא ממי סובין (שקורין בארש"ט) שמא נשאר בו חמץ בעין מן הסובין אא"כ החזיקו בו מים איזה זמן מתחלה מותר להגעילו שהמים ששהו בתוכו הדיחו והעבירו כל החמץ הדבוק בו ומ"מ צריך לחזור ולנקות היטב קודם הגעלה [וכן כלים שמחזיקין בהם קמח כל השנה ג"כ נוהגין שלא להגעילו מטעם הנ"ל] ועיין בח"א שכ' דזה דוקא בכלי שנעשה מחתיכה אחת אבל העשוים מנסרים הרבה ככלים שלנו דידוע שנכנס הזוהמא בין נסר לנסר לאלו לא מהני הגעלה אפילו לאחר ששרה במים כמה ימים ועיין לקמן סכ"א במ"ב:(94) De ne pas se servir à Pessa'h, etc. – la raison est qu'il est impossible de les racler et de les nettoyer parfaitement, de sorte qu'il ne reste pas une infime quantité de 'hamets dans une fissure invisible à l'œil. Pour cette raison, on veille à ne pas ébouillanter pour Pessa'h les tonneaux dans lesquels on conservait la boisson que l'on fait au pays de Russie à partir d'eau de son (que l'on appelle barchtch), de peur qu'il n'y soit resté du 'hamets concret provenant du son ; sauf si l'on y a d'abord conservé de l'eau pendant un certain temps : il est alors permis de l'ébouillanter, car l'eau qui y est restée a rincé et enlevé tout le 'hamets qui y était collé. Néanmoins, il faut encore bien nettoyer avant l'ébouillantage [et de même, pour les ustensiles dans lesquels on conserve de la farine toute l'année, on a également l'usage de ne pas les ébouillanter, pour la raison mentionnée]. Et voir dans le 'Hayé Adam, qui a écrit que cela (la permission après trempage) ne vaut que pour un ustensile fait d'une seule pièce ; mais pour ceux faits de nombreuses planches, comme nos ustensiles, dont on sait que la saleté pénètre entre une planche et l'autre, pour ceux-là l'ébouillantage n'est pas efficace, même après les avoir trempés dans l'eau plusieurs jours. Et voir plus loin au séif 21 dans la Michna Beroura.
séif katan 94
- (צה) שלשין עליהן - ואם לפרקים משמע בפוסקים דנוהגין בהגעלה:(95) Sur lesquelles on pétrit – et si c'est seulement de temps en temps, il ressort des décisionnaires qu'on a l'usage de les permettre par l'ébouillantage.
séif katan 95
- (צו) אפילו וכו' - ואם לאחר הגעלה משים סדין או מפה להפסיק ביניהם שרי להניח שם אפילו מצות חמות וצוננת מותר אפילו בלא הגעלה ע"י הפסק מפה אבל ללוש עליהם אף דהוא צונן אסור דכח החימוץ שיש בכלי לישה הולך דרך הסדין ומחמיץ העיסה שעליה ואפילו אם כבר הגעילם ג"כ אין נכון להיש מחמירים לעיל בסט"ז ויש מאחרונים שכתבו שראוי לנהוג שלא להשתמש בכלי לישה ע"י הפסק מפה אפילו בצונן:(96) Même, etc. – et si, après l'ébouillantage, il place un drap ou une nappe pour faire séparation entre eux (entre la planche et la matsa), il est permis d'y poser même des matsot chaudes ; et une matsa froide est permise même sans ébouillantage, au moyen de la séparation d'une nappe. Mais pétrir sur eux, bien que ce soit à froid, est interdit, car la force de fermentation qui se trouve dans l'ustensile de pétrissage passe à travers le drap et fait lever la pâte qui est dessus ; et même si on les a déjà ébouillantés, cela ne convient pas non plus selon ceux qui sont rigoureux, plus haut au séif 16. Et certains A'haronim ont écrit qu'il convient d'avoir l'usage de ne pas se servir d'un ustensile de pétrissage au moyen de la séparation d'une nappe, même à froid.
séif katan 96
- (צז) ע"י הגעלה - ואם הוא כלי מתכות דאפשר לנקותו יפה מותר ע"י הגעלה ויש מחמירין גם בזה ועיין בבה"ל:(97) Par l'ébouillantage – et si c'est un ustensile de métal, qu'il est possible de bien nettoyer, il est permis par l'ébouillantage ; et certains sont rigoureux même pour celui-ci. Et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 97
- (צח) וישפשפו אותה במים וכו' - ר"ל לאחר שניקו אותה היטב דאם יבוא עליה מים מקודם אפילו על מקצתה שוב אין לה תקנה להשתמש בה בפסח לכו"ע:(98) Et qu'on la frotte avec de l'eau, etc. – c'est-à-dire après l'avoir bien nettoyée à sec ; car si de l'eau vient sur elle auparavant, même sur une partie d'elle, elle n'a plus de remède pour qu'on s'en serve à Pessa'h, selon tous les avis.
séif katan 98
- (צט) לכל שאר כלי הלישה - ואודות הגעלה לא הזכיר בזה הסעיף דכבר ביאר לעיל בסי"ז דאם לשין בה כל השנה צריכה הגעלה והכא אשמועינן דלא נימא דיוצא בהגעלה לחוד א"נ דהכא איירי שלשין בה רק לפרקים דמן הדין א"צ הגעלה:(99) Pour tous les autres ustensiles de pétrissage – et quant à l'ébouillantage, il ne l'a pas mentionné dans ce séif, car il a déjà expliqué plus haut au séif 17 que si l'on y pétrit toute l'année, il faut l'ébouillantage ; et ici, il nous enseigne qu'on ne dise pas qu'on s'acquitte par l'ébouillantage seul. Ou bien, on peut dire qu'ici il s'agit d'un ustensile dans lequel on ne pétrit que de temps en temps, pour lequel, selon la stricte règle, l'ébouillantage n'est pas nécessaire.
séif katan 99
- (ק) שלא להשתמש בנפה ע"י הגעלה - ר"ל אף ע"י שפשוף והגעלה מטעם דקשה מאד לנקות נקבי הנפה ובדיעבד אם עבר ונשתמש בה בפסח ע"י שפשוף היטב לחוד יש לסמוך על פסק המחבר דס"ל דבשפשוף לחוד סגי:(100) De ne pas se servir du tamis (nafa) par l'ébouillantage – c'est-à-dire même par frottement et ébouillantage, pour la raison qu'il est très difficile de nettoyer les trous du tamis. Et bediavad, s'il a transgressé et s'en est servi à Pessa'h après l'avoir seulement bien frotté, on peut s'appuyer sur la décision de l'auteur, qui pense que le frottement seul suffit.
séif katan 100
- (קא) ואין לשנות - אלא צריך לקנות נפה חדשה ואם אינו מוצא לקנות חדשה מוטב שלא לרקד הקמח כלל אכן אם נמצא גרגרי חטה בקמח וא"כ אם ימצא אותם בפסח במצה מבושלת יאסור אפשר דיש לסמוך אף לכתחלה להקל ע"י שישפשפו אותה היטב מתחלה ואח"כ יגעילנה דהוי כחליטה. ואם א"א לנקותה ואין לו נפה אזי ישמור שלא יאכל המצות כ"א יבשים ולא יבשלם ולא יתנם ברוטב ובדבר לח. ודע דאם באו מים על נפה אין לה תקנה להשתמש בה בפסח אף לדעת המחבר. ומ"מ אם ניפו קמח בפסח בנפה שבא עליה מים אחר פסח של שנה שעברה מותר בדיעבד דשוב הוי חמץ נוקשה ובטל בס' [ח"י ומקו"ח]:(101) Et il ne faut pas changer – mais il faut acheter un tamis neuf ; et s'il n'en trouve pas de neuf à acheter, il vaut mieux ne pas tamiser la farine du tout. Toutefois, si l'on trouve des grains de blé dans la farine, et que par conséquent, si on les trouvait à Pessa'h dans une matsa cuite (bouillie), ils l'interdiraient, il est possible qu'on puisse s'appuyer, même lekhat'hila, pour être indulgent et se servir du vieux tamis, en le frottant bien d'abord, puis en l'ébouillantant, car c'est comme un échaudage ('halita). Et s'il est impossible de le nettoyer et qu'il n'a pas de tamis, alors il veillera à ne manger les matsot que sèches, et il ne les cuira pas et ne les mettra pas dans une sauce ni dans une chose humide. Et sache que si de l'eau est venue sur un tamis, il n'a pas de remède pour qu'on s'en serve à Pessa'h, même selon l'avis de l'auteur. Néanmoins, si l'on a tamisé de la farine à Pessa'h avec un tamis sur lequel de l'eau est venue après le Pessa'h de l'année précédente, c'est permis bediavad, car c'est alors du 'hamets durci ('hamets noukchè) et il s'annule dans soixante fois son volume ['Hok Yaakov et Mekor 'Hayim].
séif katan 101
- (קב) שקורין רי"ב אייזי"ן - דלפעמים מפררין עליו לחם חמץ וא"א שלא נשתייר פירור משהו בתוך נקביו וגם התמכא (שקורין חריי"ן) שגררו עליו כל השנה ונחתך בסכין של חמץ והתמכא הוא דבר חריף ונבלע בו טעם החמץ ואח"כ כשמוללין עליו נמצא בו טעם החמץ ובזה אפילו בדיעבד יש לאסור אם נשתמשו בו בפסח אפילו אם נשתמשו בו בצונן כגון שפיררו עליו מצה [וכ"ש חריי"ן שהוא דבר חריף] ואפילו אם ניקרו אותו היטב מתחלה משום שא"א שלא נדבק בו פירור חמץ או פירור חריי"ן שהוא נבלע מחמץ אבל כשנשתמשו בו בע"פ יש בזה חילוקים והוא דאם נשתמשו בו רק מצה בע"פ אף אם נתערב בתוכו פירור חמץ הרי נתבטלו בתוכו בס' ומותר לאכלו עד הלילה [אבל כשהגיע הלילה הרי הפירור חוזר וניעור ואוסר במשהו כמו שנתבאר בסימן תס"ז] ואם פירר עליו חריין בע"פ שהוא דבר חריף צריך ס' נגד כל הרי"ב אייזי"ן שנעשה כולו חמץ ע"י הבליעה שבלע מהחריין שפיררו עליו ונחתך בסכין חמץ כנ"ל ואם לא כולו אסור:(102) Que l'on appelle Reibeisen (râpe) – car parfois on y émiette du pain 'hamets, et il est impossible qu'il ne reste pas une infime miette dans ses trous. Et aussi le raifort (que l'on appelle khreyn), qu'on y a râpé toute l'année, a été coupé avec un couteau de 'hamets ; or le raifort est une chose piquante, et le goût du 'hamets s'y est absorbé, et ensuite, lorsqu'on le frotte sur la râpe, le goût du 'hamets s'y trouve. Et dans ce cas, même bediavad, il faut interdire l'aliment si on s'en est servi à Pessa'h, même si on s'en est servi à froid, par exemple si on y a émietté de la matsa [et à plus forte raison le raifort, qui est une chose piquante], et même si on l'a bien nettoyée auparavant, parce qu'il est impossible qu'il n'y ait pas collé une miette de 'hamets ou une miette de raifort, qui a absorbé du 'hamets. Mais lorsqu'on s'en est servi la veille de Pessa'h, il y a en cela des distinctions : si on ne s'en est servi que pour de la matsa la veille de Pessa'h, même si une miette de 'hamets s'y est mélangée, elle s'est annulée dans soixante, et il est permis de la manger jusqu'à la nuit [mais lorsque la nuit arrive, la miette « se réveille » ('hozer veni'or) et interdit même en infime quantité, comme cela a été expliqué au siman 467]. Et s'il y a émietté du raifort la veille de Pessa'h, qui est une chose piquante, il faut soixante fois le volume de toute la râpe, qui est devenue entièrement 'hamets par l'absorption qu'elle a reçue du raifort émietté sur elle et coupé avec un couteau de 'hamets, comme mentionné plus haut ; et sinon, tout est interdit.
séif katan 102
- (קג) וכן סלים - של נצרים שמלאים נקבים וא"א לנקרן ועיין לעיל בסימן תמ"ב סי"א בהג"ה:(103) Et de même les paniers – d'osier, qui sont pleins de trous et qu'il est impossible de nettoyer. Et voir plus haut au siman 442, séif 11, dans la haga du Rema.
séif katan 103
- (קד) אבל וכו' - ושם בנפה וכיס של ריחיים שאני שעובר תמיד הקמח של חמץ דרך הנקבים וא"א שלא יהיה נסרך בו משהו:(104) Mais, etc. – et là, pour le tamis et le sac du moulin, c'est différent, car la farine de 'hamets passe constamment à travers les trous, et il est impossible qu'une infime quantité n'y reste pas accrochée.
séif katan 104
- (קה) שקים ישנים - לאו דוקא אלא אפילו בשק חדש ששם בו פ"א קמח חמץ וה"ה אם שמו בו פ"א קמחא לפסחא ורוצה לכבסו לתת בו פעם שנית קמח לפסח ג"כ צריך כיבוס והיתר התפירות:(105) De vieux sacs – ce n'est pas précisément le cas, mais même dans un sac neuf dans lequel on a mis une fois de la farine de 'hamets. Et il en est de même si l'on y a mis une fois de la farine pour Pessa'h et qu'on veut le laver pour y mettre une seconde fois de la farine pour Pessa'h : il faut également le laver et défaire les coutures.
séif katan 105
- (קו) ע"י כיבוס - ר"ל בחמין ואפר וחביטה [אחרונים]:(106) Par un lavage – c'est-à-dire à l'eau chaude, avec de la cendre et en battant le tissu [A'haronim].
séif katan 106
- (קז) כל התפירות שבהן וכו' - עיין לקמן בסי' תנ"ב ס"ו ובמ"ב שם:(107) Toutes les coutures qui s'y trouvent, etc. – voir plus loin au siman 452, séif 6, et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 107
- (קח) קודם הכיבוס - וגם צריך לגרור שם מתחלה בסכין היטב את החמץ שנמצא שם [מ"א וש"א]. עוד כתבו דהסדין שעושין המצות עליהן שצריך להחליפן בין לישה ללישה דהיינו לאחר שיעור מיל כדלקמן בסימן תנ"ט אם רוצה ללוש על אותן סדינין עצמן עוד צריך כיבוס גמור כנ"ל ולא מהני הדחה לבד דהבצק נדבק בהן וכ"ש דלא מהני אם רוצה להפוך אותן לצד השני שהחמץ מבצבץ ויוצא מעבר לעבר וגם התפירות שבאמצע המפה צריך להתירן, ובדיעבד אם עבר ועשה המצות על הסדין בלא כיבוס כלל אם הוא תוך הפסח אף בדיעבד יש לאסור אך אם הפך הסדין או כיבסו אף שלא התיר התפירות אין להחמיר [ח"י וש"א]:(108) Avant le lavage – et il faut aussi gratter d'abord là, avec un couteau, le 'hamets qui s'y trouve [Maguen Avraham et d'autres décisionnaires]. Ils ont encore écrit que les draps sur lesquels on fait les matsot, qu'il faut changer entre un pétrissage et l'autre, c'est-à-dire après la durée de marche d'un mil, comme il est dit plus loin au siman 459 : s'il veut pétrir encore sur ces mêmes draps, il faut un lavage complet, comme mentionné plus haut, et un simple rinçage n'est pas efficace, car la pâte y colle ; et à plus forte raison, il n'est pas efficace de les retourner sur l'autre face, car le 'hamets transperce et sort de l'autre côté. Il faut aussi défaire les coutures qui se trouvent au milieu de la nappe. Et bediavad, s'il a transgressé et a fait les matsot sur le drap sans aucun lavage, si c'est pendant Pessa'h, même bediavad il faut interdire ; mais s'il a retourné le drap ou l'a lavé, même s'il n'a pas défait les coutures, il ne faut pas être rigoureux ['Hok Yaakov et d'autres décisionnaires].
séif katan 108
- (קט) הרחת - הוא מרדה שמכניסין בה עוגות לתנור ומוציאין בה מן התנור:(109) La pelle (ra'hat) – c'est la pelle à enfourner (marda) avec laquelle on introduit les galettes dans le four et avec laquelle on les sort du four.
séif katan 109
- (קי) שאין מועיל - משום דבולעת מן החמץ ע"י אור בלי שום משקה וללבנה א"א דהא של עץ היא ועיין בא"ר שכתב דכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אם נשתמש ברחת של חמץ מצה אחר הגעלה מותר:(110) Que n'est pas efficace – parce qu'elle absorbe le 'hamets par le feu, sans aucun liquide, et il est impossible de la chauffer à blanc, puisqu'elle est en bois. Et voir dans l'Eliya Rabba, qui a écrit que tout cela est lekhat'hila ; mais bediavad, si l'on s'est servi d'une pelle de 'hamets pour la matsa après ébouillantage, c'est permis.
séif katan 110
- (קיא) הגעלה - ואפילו קליפה בכלי אומנות מקודם ג"כ לא מהני. ובדיעבד אם הוציא מצה חמה מן התנור ברחת של חמץ אם לא היתה הרחת נקיה אלא היה בה לכלוך חמץ בעין אוסר בתחתוניות המצה כדי נטילה שהוא כרוחב גודל (ולפי מה שאנו נוהגין לאפות מצות דקות נאסר כולו) ואם אפו על ידי מרדה זו עוגות חמץ עם שומן נאסרה המצה כולה דע"י השומן מפעפע החמץ בכולה [ודוקא תוך הפסח אבל קודם הפסח עד הלילה בטל בששים אותו מעט הבעין שיש על המרדה] אבל אם הדיחו המרדה מקודם ואין עליה חמץ בעין רק הבלועה בה אין אוסר רק כדי קליפה בין שנשתמש בה מקודם עם שומן או בלא שומן דאיסור הבלוע בכלי אין יכול לאסור יותר מכדי קליפה. אם הוציא מצה חמוצה במרדה של פסח ואח"כ רדו בה מצות אחרות ונאסרו ע"י המרדה ואח"כ נתערבו אלו בהרבה אחרות כשרות כולן אסורות דכבר נתבאר בסימן תמ"ז דבפסח לא נתבטל יבש ביבש ואפילו אם נתערב בע"פ מ"מ חוזר וניעור תוך הפסח ואסור לאכלם בפסח [ורק בע"פ מותר להאכילן לתינוק] וי"א דכיון שלא נאסר רק מצד בלוע אינו חוזר וניעור בפסח וכ"ז בחמץ גמור אבל במרדה שהוציאו בה מצה כפולה ונפוחה די לאסור הרחת לכתחלה אבל בדיעבד אינו אוסר ויותר מזה כתב הח"י דאם א"א למצוא בקל רחת אחרת מותר להוציא לכתחלה בה המצות דא"כ יצטרך תמיד מרדה חדשה והוי כדיעבד ואם נסתפקו במרדה אם היתה של חמץ או חדשה מותרים כל המצות:(111) L'ébouillantage – et même un raclage préalable avec un outil d'artisan n'est pas efficace non plus. Et bediavad, s'il a sorti une matsa chaude du four avec une pelle de 'hamets : si la pelle n'était pas propre mais qu'il y avait sur elle une salissure de 'hamets concret, elle interdit le dessous de la matsa sur l'épaisseur d'une netila (portion à retirer), qui est la largeur d'un pouce (et selon notre usage de cuire des matsot fines, elle est entièrement interdite). Et si l'on a cuit avec cette pelle des galettes de 'hamets avec de la graisse, la matsa est entièrement interdite, car par la graisse le 'hamets se diffuse dans toute la matsa [et cela seulement pendant Pessa'h ; mais avant Pessa'h, jusqu'à la nuit, ce peu de 'hamets concret qui se trouve sur la pelle s'annule dans soixante]. Mais si l'on a rincé la pelle auparavant et qu'il n'y a pas sur elle de 'hamets concret, mais seulement ce qui y est absorbé, elle n'interdit que l'épaisseur d'une pelure (kelipa), qu'on s'en soit servi auparavant avec de la graisse ou sans graisse, car l'interdit absorbé dans un ustensile ne peut pas interdire plus que l'épaisseur d'une pelure. S'il a sorti une matsa levée avec une pelle de Pessa'h, puis qu'on a sorti avec elle d'autres matsot, qui ont été interdites par la pelle, et qu'ensuite celles-ci se sont mélangées à beaucoup d'autres matsot cachères, elles sont toutes interdites ; car il a déjà été expliqué au siman 447 qu'à Pessa'h, le sec mélangé à du sec (yavech beyavech) ne s'annule pas ; et même si le mélange s'est fait la veille de Pessa'h, néanmoins l'interdit « se réveille » pendant Pessa'h, et il est interdit de les manger à Pessa'h [et seulement la veille de Pessa'h il est permis de les donner à manger à un petit enfant]. Et certains disent que, puisqu'elles n'ont été interdites que du fait d'une absorption, l'interdit ne « se réveille » pas à Pessa'h. Et tout cela concerne du véritable 'hamets ; mais pour une pelle avec laquelle on a sorti une matsa repliée (kefoula) ou gonflée (nefou'ha), il suffit d'interdire la pelle lekhat'hila, mais bediavad elle n'interdit pas les autres matsot. Et plus encore, le 'Hok Yaakov a écrit que s'il est difficile de trouver facilement une autre pelle, il est permis, même lekhat'hila, de sortir avec elle les matsot, car sinon il faudrait toujours une pelle neuve, et c'est donc comme un cas de bediavad. Et si l'on a un doute au sujet d'une pelle, si elle était de 'hamets ou neuve, toutes les matsot sont permises.
séif katan 111
- (קיב) חדשה - ואם מחזיק רחת של פסח משנה זו לשנה האחרת מותר וא"צ הגעלה רק שיראה שתהיה נקיה היטב ט"ז וש"א דלא כמ"א:(112) Neuve – et s'il garde une pelle de Pessa'h de cette année pour l'année suivante, c'est permis, et il n'est pas nécessaire de l'ébouillanter ; seulement, il veillera à ce qu'elle soit bien propre. Taz et d'autres décisionnaires, contrairement au Maguen Avraham.
séif katan 112
- (קיג) שמצניעים בהם אוכלים - חמין אבל סתם תיבות א"צ הגעלה:(113) Dans lesquels on range des aliments – chauds ; mais les coffres ordinaires ne nécessitent pas d'ébouillantage.
séif katan 113
- (קיד) לערות עליהם וכו' - מכלי ראשון ומהרי"ו סימן קצ"ג פסק דלא מהני עירוי מפני שלפעמים משים עליו פשטיד"א חם והוי כאלו נשתמש בכלי ראשון אלא יכשירם ע"י אבן מלובן וישפוך עליו רותחין ויגלגל למקום אחר וישפוך עליו כדי שילכו הרותחין בכולו. [ובזה די אפילו אם הרותחין הוא מכלי שני דהא נרתחין על הדף והוי ככלי ראשון] ואז מותר להניח עליהם אפילו מצה חמה ובדיעבד מותר ע"י עירוי לבד ועיין לעיל בס"ו בהג"ה ובמ"ב שם:(114) Verser sur eux, etc. – depuis un keli richon. Et le Maharil, siman 193, a tranché que le versement n'est pas efficace, parce que parfois on y pose une pachtida chaude, et c'est comme si on s'en était servi en keli richon ; mais il les cachérisera au moyen d'une pierre chauffée à blanc : il versera du bouillant sur elle et la roulera à un autre endroit, et versera encore sur elle, afin que le bouillant passe sur tout le meuble. [Et dans ce cas, il suffit même que le bouillant provienne d'un keli chéni, puisqu'il se remet à bouillir sur la planche et que c'est comme un keli richon.] Et alors il est permis d'y poser même une matsa chaude. Et bediavad, c'est permis par le versement seul. Et voir plus haut au séif 6, dans la haga du Rema, et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 114
- (קטו) רותחין - ויש שכתבו שצריך להניח עליהם עוד מפה או ד"א החוצץ שמא נדבק בו עדיין עוד חמץ בעין ועיין בא"ר שמסיק דכן ראוי לנהוג בתיבות ומגדלים דכמעט א"א לטהרן שלא ישאר מאומה בין הדבקים אבל בשלחנות פשוטין אין להחמיר ועיין לקמן בסימן תנ"ב ס"א וב' במ"ב שם:(115) Du bouillant – et certains ont écrit qu'il faut en outre placer sur eux une nappe ou autre chose qui fait séparation, de peur qu'il n'y soit encore collé du 'hamets concret. Et voir dans l'Eliya Rabba, qui conclut qu'il convient d'avoir cet usage pour les coffres et les armoires, car il est presque impossible de les purifier de sorte qu'il ne reste rien entre les jointures ; mais pour les tables simples, il ne faut pas être rigoureux. Et voir plus loin au siman 452, séifim 1 et 2, dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 115
- (קטז) שנתנו בהם שכר שעורים - ר"ל אפילו היה בהם כמה ימים [ט"ז וש"א]:(116) Dans lesquels on a mis de la bière d'orge – c'est-à-dire même si elle y est restée plusieurs jours [Taz et d'autres décisionnaires].
séif katan 116
- (קיז) מותרים בהגעלה - דהא דאמרינן כלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם היינו דוקא כשבלע ע"י האור אבל בצונן סגי להו בהגעלה ולפי טעם זה אפילו בחמין מותר להשתמש בו אחר הגעלה או עירוי ואפילו הוא בן יומו מבליעת השכר וי"א דאינו מותר אלא כשאינו בן יומו דתו הוי נותן טעם לפגם:(117) Sont permis par l'ébouillantage – car ce que nous disons, qu'un ustensile de terre cuite ne sort jamais de son défaut (n'est jamais purgé de ce qu'il a absorbé), ne vaut que lorsqu'il a absorbé par le feu ; mais pour ce qu'il a absorbé à froid, l'ébouillantage leur suffit. Et selon cette raison, il est permis de s'en servir même pour du chaud après ébouillantage ou versement, et même s'il est ben yomo de l'absorption de la bière. Et certains disent que ce n'est permis que lorsqu'il n'est pas ben yomo, car alors il donne un goût détérioré.
séif katan 117
- (קיח) ג' ימים - דהיינו שימלאנו מים אפי' צוננין על כל גדותיו וישהו בתוכו כ"ד שעות רצופין או יותר ואח"כ יערה ממנו את המים וימלאנו מים אחרים וישהו בתוכו כ"ד שעות רצופין ואח"כ יערה אותם ממנו וימלאנו מים אחרים וישהו בתוכו עשרים וארבע שעות רצופין ושלשה מעל"ע הללו א"צ להיות רצופין אלא אפילו מפוזרין כמו שנתבאר ביו"ד סימן קל"ה ואפילו במזופף מהני עירוי כדאיתא ביו"ד. ודע דדעת הש"ך ביו"ד סימן קל"ה סקל"ג דבשאר איסורים אין להקל ע"י עירוי ג' ימים אם היה כבוש האיסור בכלי היתר מעל"ע דקי"ל כבוש כמבושל ובמבושל לכו"ע לא מהני עירוי אפילו בשאר כלים שאינם כלי חרס ע"ש:(118) Trois jours – c'est-à-dire qu'il le remplira d'eau, même froide, jusqu'à ras bord, et qu'elle y restera vingt-quatre heures consécutives ou plus ; ensuite, il en videra l'eau et le remplira d'une autre eau, qui y restera vingt-quatre heures consécutives ; ensuite, il la videra et le remplira d'une autre eau, qui y restera vingt-quatre heures consécutives. Et ces trois périodes de vingt-quatre heures n'ont pas besoin d'être consécutives, mais sont valables même espacées, comme cela a été expliqué dans le Yoré Dé'a, siman 135. Et même pour un ustensile enduit de poix, le versement (remplissage) est efficace, comme cela est rapporté dans le Yoré Dé'a. Et sache que l'avis du Chakh dans le Yoré Dé'a, siman 135, séif katan 33, est que pour les autres interdits, il ne faut pas être indulgent par le remplissage de trois jours si l'interdit est resté macéré dans l'ustensile permis vingt-quatre heures, car nous tenons pour règle que ce qui est macéré est comme ce qui est cuit (kavouch kemevouchal), et pour ce qui est cuit, selon tous les avis, le versement n'est pas efficace, même pour d'autres ustensiles qui ne sont pas en terre cuite ; voir là-bas.
séif katan 118
- (קיט) החבית - וצריך להסיר שולי החבית אם הוא של עץ לגרר היטב מבפנים בכל הסדקים וגם שמצוי שמרים שמדובקים בשולי החבית והגעלה ועירוי לא מהני אלא להפליט הבלוע שבפנים אבל לא להחמץ שיש בעין ואם הוא של חרס צריך לפתוח פי החבית כ"כ גדול שיכול להכניס בו ידו ולשפשפו היטב מבפנים בכל הצדדים. אכן האחרונים הסכימו דיש להחמיר שלא להשתמש כלל בחבית עץ של שכר שמצוי בהן גומות גם א"א לנקר בין הנסרים שלא ישאר שם משהו זוהמא בין נסר לנסר והוא חמץ גמור וישאר בעין ועיין בא"ר בשם הפרישה דאם נשתמש בחבית של שכר ולא פחתו השולים וניקרו היטב אסור אפילו בדיעבד דלא מהני הגעלה למה שהוא בעין אכן אם פתח א' משוליה וניקר היטב בפנים מהני הגעלה בדיעבד וכן הסכים בח"א ע"ש שהאריך בסימן קכ"ה בזה. וכ"ז בחבית של שכר או שאר משקה חמץ אבל חבית של מי דבש יש להתיר בהגעלה אע"פ שנתבשל הדבש ביורה שבשלו בו שכר תוך מעל"ע:(119) Le tonneau – et il faut enlever le fond du tonneau, s'il est en bois, pour bien gratter à l'intérieur dans toutes les fissures, et aussi parce qu'il est fréquent qu'il y ait de la lie collée au fond du tonneau ; et l'ébouillantage et le versement ne sont efficaces que pour faire rejeter ce qui est absorbé à l'intérieur, mais non pour le 'hamets concret. Et s'il est en terre cuite, il faut ouvrir l'ouverture du tonneau assez grande pour qu'il puisse y introduire sa main et bien le frotter à l'intérieur de tous les côtés. Toutefois, les A'haronim se sont accordés à dire qu'il faut être rigoureux et ne pas du tout se servir d'un tonneau de bois ayant contenu de la bière, car il s'y trouve fréquemment des creux, et aussi il est impossible de nettoyer entre les planches sans qu'il reste là une infime quantité de saleté entre une planche et l'autre, et c'est du véritable 'hamets, qui resterait concret. Et voir dans l'Eliya Rabba au nom de la Pericha : si l'on s'est servi d'un tonneau de bière sans en avoir enlevé le fond et sans l'avoir bien nettoyé, c'est interdit même bediavad, car l'ébouillantage n'est pas efficace pour ce qui est concret ; toutefois, s'il a ouvert l'un de ses fonds et l'a bien nettoyé à l'intérieur, l'ébouillantage est efficace bediavad. Et le 'Hayé Adam s'est accordé ainsi ; voir là-bas, où il s'est étendu sur cela au siman 125. Et tout cela concerne un tonneau de bière ou d'une autre boisson de 'hamets ; mais un tonneau d'hydromel (mei devach), on peut le permettre par l'ébouillantage, bien que le miel ait été cuit dans un chaudron dans lequel on avait cuit de la bière dans les vingt-quatre heures.
séif katan 119
- (קכ) יעשה בדרך זה וכו' - וכתבו האחרונים דכלים שהיו בו יי"ש לא מהני להם כלל ההגעלה דנשאר בו גם אח"כ ריחו וטעמו אכן אם בישל אותן היטב במים עם אפר עד שנסתלק הריח לגמרי מותר להגעילו אח"כ ודוקא לכלים שהם פתוחים לגמרי ויכול להכניס ידו לתוכו לנקר היטב ולבדוק בכל הסדקים שלא יהיה נדבק בו שום ממשות אבל אם אינו בענין זה לא מהני אפילו אם יבשל באפר כמה פעמים גם בעינן שהכלים יהיו נעשין מחתיכה אחת או שהם של כלי בדיל ושאר מיני מתכות דאם עשוים מנסרים הרבה ככלים שלנו אין להקל להגעילו אפילו אם בשלו באפר כמה פעמים דא"א שלא ישאר זוהמא בין נסר לנסר וכנ"ל:(120) Il fera de cette manière, etc. – et les A'haronim ont écrit que pour les ustensiles qui ont contenu de l'eau-de-vie (yayin saraf), l'ébouillantage n'est pas du tout efficace, car il y reste, même après, son odeur et son goût. Toutefois, si on les a bien fait bouillir dans de l'eau avec de la cendre jusqu'à ce que l'odeur ait complètement disparu, il est permis de l'ébouillanter ensuite ; et seulement pour les ustensiles qui sont complètement ouverts et dans lesquels on peut introduire la main pour bien nettoyer et vérifier dans toutes les fissures qu'aucune substance n'y est collée ; mais si ce n'est pas ainsi, ce n'est pas efficace, même s'il le fait bouillir avec de la cendre plusieurs fois. Il faut aussi que les ustensiles soient faits d'une seule pièce, ou qu'ils soient des ustensiles d'étain ou d'autres sortes de métaux ; car s'ils sont faits de nombreuses planches, comme nos ustensiles, il ne faut pas être indulgent pour l'ébouillanter, même si on l'a fait bouillir avec de la cendre plusieurs fois, car il est impossible qu'il ne reste pas de saleté entre une planche et l'autre, comme mentionné plus haut.
séif katan 120
- (קכא) אם נתנו בהם - ושהו שם מעל"ע דהוי כבוש ונכנס בו טעם השכר אפ"ה מותר וכדלקמיה דאל"ה פשיטא דמותר:(121) Si on y a mis – et qu'il y est resté vingt-quatre heures, de sorte que c'est macéré et que le goût de la bière y est entré : malgré cela c'est permis, comme il est dit plus loin ; car sinon, il est évident que c'est permis.
séif katan 121
- (קכב) יין או דבש - עיין במ"א וח"י דיש חילוק בין יין לדבש דביין אפילו החבית בן יומו מבליעת השכר ג"כ מותר בדיעבד דשכר ביין נותן טעם לפגם הוא ובמי דבש לא הוי לפגם אא"כ היה הכלי אינו בן יומו מבליעת השכר אבל אם היה בן יומו ושהה המי דבש בתוכו מעל"ע אפילו בדיעבד אסור לשתותו בפסח אבל כמה האחרונים הסכימו דאף במי דבש מותר אפילו בבן יומו ומטעם דכבוש לא נקרא עד אחר ששהה מעל"ע ואז נעשה הבליעה שבתוך הכלי לפגם ומותר בדיעבד. ודע דבכל גווני היתר זה של דיעבד אינו אלא כשעירו היין והדבש מן החבית קודם הפסח ונתנו אותו לתוך כלי פסח דהותר כבר היין והדבש קודם הפסח דקודם הפסח נותן טעם לפגם מותר אבל אם נשתהא היין והדבש בחבית עד תוך הפסח אסור דבמדינתנו נוהגין לאסור נותן טעם לפגם בפסח וכדלעיל בסימן תמ"ז ס"י בהג"ה וכתבו הפוסקים דאם נתנו לתוכו דבר חריף כחומץ אפילו לא היה בן יומא אסור דאגב חורפא משוי ליה לשבח. עוד הסכימו הפוסקים דאם הכלי היה מיין שרף אסור בדיעבד אפילו אם אינה בן יומא דעינינו רואות שנותן טעם לשבח הוא. והנה מלבוש משמע דאפילו אם הגעילה אסור מה שנתן לתוכה ואפילו לא היתה בן יומא ומשום דעינינו רואות שנשאר בה טעם וריח אפילו אחר הגעלה אכן אם לא נשמע בה ריח של יי"ש מהני הגעלה בדיעבד שלא לאסור מה שנתן לתוכה ומ"מ מיד שנזכר צריך לערות היין לכלי אחר:(122) Du vin ou du miel – voir dans le Maguen Avraham et le 'Hok Yaakov qu'il y a une distinction entre le vin et le miel : pour le vin, même si le tonneau est ben yomo de l'absorption de la bière, c'est également permis bediavad, car la bière dans le vin donne un goût détérioré ; et pour l'hydromel, ce n'est un goût détérioré que si l'ustensile n'était pas ben yomo de l'absorption de la bière ; mais s'il était ben yomo et que l'hydromel y est resté vingt-quatre heures, même bediavad il est interdit de le boire à Pessa'h. Mais plusieurs A'haronim se sont accordés à dire que même l'hydromel est permis même dans un tonneau ben yomo, pour la raison que le liquide n'est appelé « macéré » qu'après être resté vingt-quatre heures, et alors l'absorption à l'intérieur de l'ustensile est devenue détériorée, et c'est permis bediavad. Et sache que dans tous les cas, cette permission de bediavad ne vaut que lorsqu'on a transvasé le vin et le miel du tonneau avant Pessa'h et qu'on les a mis dans un ustensile de Pessa'h, car le vin et le miel ont déjà été permis avant Pessa'h, puisqu'avant Pessa'h une absorption qui donne un goût détérioré est permise ; mais si le vin et le miel sont restés dans le tonneau jusque pendant Pessa'h, c'est interdit, car dans notre pays on a l'usage d'interdire le goût détérioré à Pessa'h, comme il est dit plus haut au siman 447, séif 10, dans la haga du Rema. Et les décisionnaires ont écrit que si l'on y a mis une chose piquante, comme du vinaigre, même s'il n'était pas ben yomo, c'est interdit, car à la faveur du piquant, il transforme le goût en goût amélioré. Les décisionnaires se sont encore accordés à dire que si l'ustensile avait contenu de l'eau-de-vie, c'est interdit bediavad, même s'il n'est pas ben yomo, car nos yeux voient qu'il donne un goût amélioré. Et voici que du Levouch, il ressort que même si on l'a ébouillanté, ce qu'on y a mis est interdit, et même s'il n'était pas ben yomo, parce que nos yeux voient qu'il y reste un goût et une odeur même après l'ébouillantage. Toutefois, si l'on n'y sent pas l'odeur de l'eau-de-vie, l'ébouillantage est efficace bediavad pour ne pas interdire ce qu'on y a mis ; néanmoins, dès qu'il s'en souvient, il doit transvaser le vin dans un autre ustensile.
séif katan 122
- (קכג) רק שהדיחן היטב וכו' - ואיירי בענין שאין בו חשש של חמץ בעין שהיה הפה של חבית החרס רחב למעלה והכניס ידו לתוכה וניקר היטב בצדדיה ובשוליה שלא נשאר שם שום שמרים ובחבית של עץ כשפתח השולים וניקר היטב וכנ"ל:(123) Seulement qu'il les a bien rincés, etc. – et il s'agit du cas où il n'y a pas de crainte de 'hamets concret, c'est-à-dire que l'ouverture du tonneau de terre cuite était large en haut, qu'il y a introduit sa main et a bien nettoyé ses côtés et son fond, de sorte qu'il n'y est resté aucune lie ; et pour le tonneau de bois, lorsqu'il a ouvert le fond et a bien nettoyé, comme mentionné plus haut.
séif katan 123
- (קכד) שנשתמש בהם חמץ בצונן - ר"ל שהשתמש בהם בחמץ יבש או אפלו בדבר לח אך שלא שהה שם מעל"ע ולא היה דבר חריף דאם שהה בתוכו מעל"ע הרי נעשה כבוש בתוכו ואפילו בשאר כלים וצריך הגעלה או עירוי וכנ"ל בסכ"א:(124) Dont on s'est servi pour du 'hamets à froid – c'est-à-dire qu'on s'en est servi pour du 'hamets sec, ou même pour une chose humide, mais qu'elle n'y est pas restée vingt-quatre heures et que ce n'était pas une chose piquante ; car si elle y est restée vingt-quatre heures, elle est devenue macérée dedans, même pour les autres ustensiles, et il faut l'ébouillantage ou le versement (remplissage), comme mentionné plus haut au séif 21.
séif katan 124
- (קכה) אפילו בחמין - דכיון שלא נשתמשו בהם אלא בצונן לא בלעו כלום ודי להם בהדחה להעביר מה שדבוק בעין לדופני הכלי:(125) Même avec du chaud – car puisqu'on ne s'en est servi qu'à froid, ils n'ont rien absorbé, et le rinçage leur suffit pour enlever ce qui est collé concrètement aux parois de l'ustensile.
séif katan 125
- (קכו) חוץ מבית שאור - היינו כלי שהאשה שורה בו את השאור ליתנו בעיסה ופעמים שהשאור שוהה הרבה באותו כלי ומחמת שחימוצו קשה נבלע טעמו באותו כלי אפילו בצונן:(126) Excepté le récipient à levain – c'est-à-dire l'ustensile dans lequel la femme fait tremper le levain pour le mettre dans la pâte ; et parfois le levain reste longtemps dans cet ustensile, et parce que sa fermentation est forte, son goût s'absorbe dans cet ustensile, même à froid.
séif katan 126
- (קכז) ובית חרוסת - היינו שנותנין בו דברים חריפים עם חמץ ואפילו אינם של חרס:(127) Et le récipient à 'harosset – c'est-à-dire celui dans lequel on met des choses piquantes avec du 'hamets, et même s'ils ne sont pas en terre cuite.
séif katan 127
- (קכח) מצה אפויה - צוננת וה"ה שאר דבר צונן אפילו לח אם הדיחו תחלה ודוקא דרך ארעי ולא בקבע וכנ"ל בס"א בהג"ה:(128) Une matsa cuite – froide ; et il en est de même d'une autre chose froide, même humide, si on l'a (l'ustensile) rincé auparavant ; et seulement de façon occasionnelle et non de façon fixe, comme mentionné plus haut au séif 1 dans la haga du Rema.
séif katan 128
- (קכט) מותר - שהצונן אפילו אם הוא לח אינו מפליט מה שבלוע בתוך הכלי אא"כ שוהה בתוכו מעל"ע:(129) C'est permis – car l'aliment froid, même s'il est humide, ne fait pas rejeter ce qui est absorbé à l'intérieur de l'ustensile, sauf s'il y reste vingt-quatre heures.
séif katan 129
- (קל) אסור ללוש בהם - דריח החימוץ הבלוע בכלי גורם למהר חימוץ להעיסה הנילושה בתוכו:(130) Il est interdit d'y pétrir – car l'odeur de la fermentation absorbée dans l'ustensile accélère la fermentation de la pâte qu'on y pétrit.
séif katan 130
- (קלא) אבל ע"י הגעלה וכו' מותרים - בין ללוש בתוכו ובין להשתמש בהם בחמין. והנה כ"ז מעצם הדין אבל לפי מה שכתב הרמ"א לעיל בסי"ז דהמנהג שלא להשתמש בכלי לישה משום דא"א לנקר בודאי יש להחמיר גם בבית שאור. ואם היא של מתכות כבר כתב הרמ"א לעיל בסט"ז גבי מדוכה שהשוו אותה הפוסקים לבית שאור דנוהגין לכתחלה ללבנה וכ"ש בבית שאור ממש:(131) Mais par l'ébouillantage, etc., ils sont permis – tant pour y pétrir que pour s'en servir avec du chaud. Or tout cela est selon la stricte règle ; mais d'après ce que le Rema a écrit plus haut au séif 17, à savoir que l'usage est de ne pas se servir des ustensiles de pétrissage parce qu'il est impossible de les nettoyer, il faut certainement être rigoureux aussi pour le récipient à levain. Et s'il est en métal, le Rema a déjà écrit plus haut au séif 16, au sujet du mortier, que les décisionnaires ont assimilé au récipient à levain, qu'on a l'usage lekhat'hila de le chauffer à blanc ; et à plus forte raison pour un véritable récipient à levain.
séif katan 131
- (קלב) לא ישתמש בהם מצה אפילו בצונן - לא ישתמש בהם מצה אלא בצונן: כן הוא גירסת הב"ח והפר"ח ויש גורסין אפילו בצונן והא דכתב בריש הסעיף דבצונן מותר אבית שאור וחרוסת לא איירי בשל חרס:(132) Il ne s'en servira pas pour la matsa, même à froid – « il ne s'en servira pas pour la matsa, sauf à froid » : telle est la version du Ba'h et du Peri 'Hadach ; et certains ont la version « même à froid ». Et ce qu'il a écrit au début du séif, qu'à froid c'est permis, ne concerne pas le récipient à levain et à 'harosset en terre cuite.
séif katan 132
- (קלג) דלא לאשתמושי - אפילו בצונן ואפילו בשאר כלים שאינם בית שאור ונשתמש בהם חמץ רק בצונן:(133) Qu'on ne s'en serve pas – même à froid, et même pour les autres ustensiles qui ne sont pas des récipients à levain et dont on ne s'est servi pour le 'hamets qu'à froid.
séif katan 133
- (קלד) ותנור של בית החורף - (היינו תנור שמחממין בו בית החורף) שרגילים להשים על גבו פשטיד"א ושאר חמץ כל ימות השנה ונבלע שם טעם חמץ ע"י חום האור בשעה שהתנור מתחמם ואינו יוצא מידי דפיו לעולם אפילו ע"י היסק שמסיקין בתוך התנור וה"ה הקאכלי"ן העשויין בתוך התנורים שרגילין להשים בהן תבשילי חמץ וחתיכת פת:(134) Et le poêle de la maison d'hiver – (c'est-à-dire le poêle avec lequel on chauffe la maison en hiver), sur lequel on a l'habitude de poser une pachtida et d'autre 'hamets tous les jours de l'année ; le goût du 'hamets s'y absorbe par la chaleur du feu au moment où le poêle chauffe, et il ne sort jamais de son défaut, même par le chauffage qu'on fait à l'intérieur du poêle. Il en est de même des niches en faïence (kakhlen) aménagées dans les poêles, dans lesquelles on a l'habitude de poser des plats cuisinés de 'hamets et des morceaux de pain.
séif katan 134
- (קלה) דינו ככלי חרס וכו' - ר"ל דכלי חרס אינו יוצא הבליעה מתוך דופנו לעולם כ"א ע"י היסק (במקום דלא שייך שמא פקעי וכדלעיל בס"ב גבי נור קטן) והכא לא מהני ההיסק שמסיקין אותו מבפנים [אפילו אם יכשירו כדין] להוציא הבליעה שנבלע מלמעלה ודמיא למה דמבואר שם בס"ב דדבר שהסיקו מבחוץ לא מהני ההיסק להוציא הבלוע שנבלע מצד השני:(135) Sa règle est comme celle d'un ustensile de terre cuite, etc. – c'est-à-dire que pour un ustensile de terre cuite, l'absorption ne sort jamais de sa paroi, sauf par le chauffage (là où ne s'applique pas la crainte qu'ils n'éclatent, comme il est dit plus haut au séif 2 au sujet du petit four). Et ici, le chauffage qu'on fait à l'intérieur n'est pas efficace [même si on le cachérise selon la règle] pour faire sortir l'absorption qui s'est absorbée par le haut ; et c'est semblable à ce qui est expliqué là, au séif 2 : une chose qu'on a chauffée de l'extérieur, le chauffage n'est pas efficace pour faire sortir ce qui a été absorbé de l'autre côté.
séif katan 135
- (קלו) לשום שום דבר על התנור - היינו כשהתנור חם אסור אף אם המצה צונן וכן להיפך כשהמצה חמה אף אם התנור צונן. ובשניהם צוננין בדרך קבע אסור ובדרך ארעי אין איסור אם כיבד וניקה גבי התנור שלא נמצא שם חמץ בעין וכמו שמבואר לעיל בסוף ס"א ס"ק טז. ולענין דיעבד אם הניח עליה מצה כשהתנור חם או כשהמצה חמה או שניהם חמים אוסר תחתוניות המצה כדי קליפה. וכ"ז בשהניח המצה בלי הפסק מתחתיה אבל אם הניח קדירות עם תבשיל אפי' אם שניהם חמים אין אוסר בדיעבד שאין איסור הבלוע יוצא מדופן התנור לדופן הקדירה ולכתחלה גם קדירות אסור להניח שם בכל גווני (אם לא ששניהם צוננים) וכשמניח דבר מפסיק כמו ברזל וכה"ג מתחתיו או שהטיח בטיט כעובי אצבע מותר להשתמש הכל מלמעלה וכל אלו הדינים שייך גם בקאכלין העשויין בתנורים מן הצד אלא דשם אין מועיל הפסק ברזל או טיח טיט למטה לבד אלא א"כ הטיח בטיט גם מן הצדדים וגם מלמעלה אכן טיח שלמעלה אינו מעכב בדיעבד. וכשמשים כיסוי על הקדירות שמניח שם מותר לכתחלה אף כשאין שם טיח מלמעלה. ועתה נבאר לענין תוך התנור אם לא הכשירו מקודם אם הניח מצה בתוכו דינו כעל התנור וכנ"ל. ולענין אפית המצות שם דינו כמו שנתבאר בסימן תס"א עי"ש. ולענין בישול בתוכו אף דלכתחלה צריך להכשירו גם לזה כמו לאפיה [או שיטיח בטיט כעובי אצבע את קרקעיתו] מ"מ בדיעבד אין לאסור התבשיל אף אם לא הכשירו:(136) Poser quoi que ce soit sur le poêle – c'est-à-dire que lorsque le poêle est chaud, c'est interdit même si la matsa est froide ; et de même, à l'inverse, lorsque la matsa est chaude, même si le poêle est froid. Et lorsque tous deux sont froids, de façon fixe c'est interdit, et de façon occasionnelle il n'y a pas d'interdit, si l'on a balayé et nettoyé le dessus du poêle de sorte qu'il ne s'y trouve pas de 'hamets concret, comme cela est expliqué plus haut à la fin du séif 1, séif katan 16. Et pour ce qui est de bediavad, s'il y a posé une matsa alors que le poêle était chaud, ou que la matsa était chaude, ou que tous deux étaient chauds, cela interdit le dessous de la matsa sur l'épaisseur d'une pelure. Et tout cela, lorsqu'il a posé la matsa sans séparation en dessous d'elle ; mais s'il a posé des marmites avec un plat cuisiné, même si tous deux sont chauds, cela n'interdit pas bediavad, car l'interdit absorbé ne sort pas de la paroi du poêle vers la paroi de la marmite. Et lekhat'hila, il est interdit d'y poser même des marmites, dans tous les cas (sauf si tous deux sont froids). Et lorsqu'il pose en dessous une chose qui fait séparation, comme du fer et autres semblables, ou qu'il a enduit le poêle d'argile sur l'épaisseur d'un doigt, il est permis de se servir de tout par-dessus. Et toutes ces règles s'appliquent aussi aux niches en faïence aménagées sur le côté des poêles ; sauf que là, la séparation de fer ou l'enduit d'argile en bas seulement n'est pas efficace, sauf s'il a enduit d'argile aussi les côtés et aussi le haut ; toutefois, l'enduit du haut n'est pas indispensable bediavad. Et lorsqu'il met un couvercle sur les marmites qu'il pose là, c'est permis lekhat'hila, même lorsqu'il n'y a pas d'enduit en haut. Et maintenant, expliquons la règle concernant l'intérieur du poêle, si on ne l'a pas cachérisé auparavant : s'il y a posé une matsa, sa règle est comme celle du dessus du poêle, comme mentionné plus haut. Et pour la cuisson des matsot à cet endroit, sa règle est comme cela a été expliqué au siman 461 ; voir là-bas. Et pour la cuisson de plats à l'intérieur, bien que lekhat'hila il faille le cachériser aussi pour cela comme pour la cuisson du pain [ou qu'il enduise son sol d'argile sur l'épaisseur d'un doigt], néanmoins bediavad il ne faut pas interdire le plat cuisiné, même s'il ne l'a pas cachérisé.
séif katan 136
- (קלז) המצופין וכו' - מכל צד ואף דכתב המחבר בסכ"ו דכלי זכוכית אינו בולע כלל הכא כיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי:(137) Ceux qui sont revêtus, etc. – de tous côtés. Et bien que l'auteur ait écrit au séif 26 que les ustensiles de verre n'absorbent pas du tout, ici, puisque le verre recouvre la terre cuite et a été fondu avec elle dans le fourneau, il absorbe davantage.
séif katan 137
- (קלח) בהתוך זכוכית - והסכמת אחרונים להחמיר אף בהתוך עופרת או בדיל דלא מהני הגעלה לפי שכשנשתמש בו חמץ בחמין נבלע החמץ בכל עובי הכלי ונבלע גם בחרס שתחת העופרת ושוב אינו נפלט ממנו לעולם:(138) Par une glaçure de verre – et l'accord des A'haronim est d'être rigoureux même pour une glaçure de plomb ou d'étain, que l'ébouillantage n'est pas efficace, parce que lorsqu'on s'en est servi pour du 'hamets chaud, le 'hamets s'est absorbé dans toute l'épaisseur de l'ustensile et s'est absorbé aussi dans la terre cuite qui est sous le plomb, et ensuite il n'en est jamais rejeté.
séif katan 138
- (קלט) דינם ככלי חרס - ר"ל ואז אם תשמישו בחמין לא מהני הגעלה ואין חילוק בין אם היה הכלי מקרקע ירוקה או לבנה ושחורה ואפילו אם היה חלקה בלא בקעים מ"מ היא בולע ע"י חמין אבל אם דרך תשמישה בצונן אז יש חילוק דאם הכלי נעשה מקרקע ירוקה אין לה תקנה דדרכה לבלוע ואם מלבנה ושחורה ניתרים בהגעלה או בעירוי וכנ"ל בסכ"א אפי' אם יש בה בקעים ואם אין בה בקעים א"צ הגעלה ובשכשוך בעלמא סגי וכמבואר ביו"ד סימן קל"ה לענין יין נסך [מאמר מרדכי]:(139) Leur règle est comme celle d'un ustensile de terre cuite – c'est-à-dire : et alors, si son usage se fait avec du chaud, l'ébouillantage n'est pas efficace ; et il n'y a pas de différence selon que l'ustensile était fait de terre verte, ou blanche et noire ; et même s'il était lisse, sans fêlures, néanmoins il absorbe par le chaud. Mais si son usage habituel se fait à froid, alors il y a une distinction : si l'ustensile est fait de terre verte, il n'a pas de remède, car elle a tendance à absorber ; et s'il est fait de terre blanche et noire, ils sont permis par l'ébouillantage ou par le versement (remplissage), comme mentionné plus haut au séif 21, même s'il y a en lui des fêlures ; et s'il n'y a pas en lui de fêlures, il n'a pas besoin d'ébouillantage, et un simple rinçage (chikhchoukh) suffit, comme cela est expliqué dans le Yoré Dé'a, siman 135, au sujet du vin de libation (yayin nessekh) [Maamar Mordekhaï].
séif katan 139
- (קמ) אפילו חדשים - שלא נשתמש בהן חמץ מעולם לפי שמקצת האומנין עושין פעולת הציפוי ע"י סובין והרי יש כאן חמץ בלוע בתוך הציפוי ואפילו הציפוי מעט מבחוץ ג"כ אינו כדאי [פמ"ג] ואותן כלים שנוטף עליהם לפעמים טיפים מהתכה מכלים אחרים אין להקפיד:(140) Même neufs – dont on ne s'est jamais servi pour du 'hamets, parce que certains artisans font l'opération du revêtement au moyen de son, et il y a donc ici du 'hamets absorbé à l'intérieur du revêtement. Et même s'il y a un peu de revêtement à l'extérieur, ce n'est pas non plus convenable [Peri Megadim]. Et les ustensiles sur lesquels tombent parfois des gouttes de la fonte d'autres ustensiles, il n'y a pas lieu d'être pointilleux.
séif katan 140
- (קמא) רק במקום המנהג - ואפילו באותן מקומות אם ידוע שכלי חרס זה לא עירב האומן סובין בציפויו יש להקל ולפיכך נוהגים באיזה מקומות שיהודי עומד על גבן בשעת מלאכה לראות שלא יתקן הציפוי ע"י סובין:(141) Seulement à l'endroit de l'usage – et même dans ces endroits, s'il est connu que pour cet ustensile de terre cuite l'artisan n'a pas mélangé de son à son revêtement, on peut être indulgent ; c'est pourquoi on a l'usage, dans certains endroits, qu'un Juif se tienne auprès d'eux au moment du travail pour veiller à ce qu'il ne prépare pas le revêtement au moyen de son.
séif katan 141
- (קמב) דינם ככלי חרס - שאין הגעלה מועלת להם אם נשתמש בהם חמץ בחמין שהסמנים מעכבין על מי הגעלה שלא יפליטו מה שבלוע בתוך העץ:(142) Leur règle est comme celle d'un ustensile de terre cuite – que l'ébouillantage n'est pas efficace pour eux si on s'en est servi pour du 'hamets chaud, car les pigments (la peinture) empêchent l'eau d'ébouillantage de faire rejeter ce qui est absorbé à l'intérieur du bois.
séif katan 142
- (קמג) צבועים - בכרכום וכדומה:(143) Peints – avec du safran et autres semblables.
séif katan 143
- (קמד) חדשים - דחיישינן שמא היה ע"י סובין או שצבע כלים ישנים:(144) Neufs – car nous craignons que la peinture n'ait été faite au moyen de son, ou qu'il ait peint de vieux ustensiles.
séif katan 144
- (קמה) וכן המחופין בבדיל - ר"ל אפילו הן חדשים וג"כ מטעם הנ"ל שפעמים הציפוי ע"י סובין או שחיפה כלים ישנים ועיין לעיל בסי"ג ובמש"כ שם ס"ק עז:(145) Et de même ceux qui sont recouverts d'étain – c'est-à-dire même s'ils sont neufs, et aussi pour la raison mentionnée, que parfois le revêtement se fait au moyen de son, ou qu'il a recouvert de vieux ustensiles. Et voir plus haut au séif 13 et à ce que j'ai écrit là, séif katan 77.
séif katan 145
- (קמו) בשטיפה - עיין לעיל במ"ב ס"ק מ"ט:(146) Par rinçage – voir plus haut dans la Michna Beroura, séif katan 49.
séif katan 146
- (קמז) של זכוכית - נקט זה אפילו לדעת המחמירין בזכוכית כשנשתמש בהן בחמין או במכניסו לקיום כדלקמיה בסכ"ו בהג"ה הכא כשנשתמש בהן בצונן לכו"ע לא בלעי וסגי בשטיפה ומותר אח"כ להשתמש בהן אפילו בחמין:(147) De verre – il a mentionné cela (le verre) même selon l'avis de ceux qui sont rigoureux pour le verre lorsqu'on s'en est servi avec du chaud ou lorsqu'on y introduit du 'hamets pour le conserver, comme il est dit plus loin au séif 26 dans la haga du Rema ; ici, lorsqu'on s'en est servi à froid, selon tous les avis ils n'absorbent pas, le rinçage suffit, et il est permis ensuite de s'en servir même avec du chaud.
séif katan 147
- (קמח) כיון שרוב תשמישן וכו' - עיין לעיל במ"ב ס"ק מ"ו:(148) Puisque leur usage principal, etc. – voir plus haut dans la Michna Beroura, séif katan 46.
séif katan 148
- (קמט) מיהו יש מחמירין - היינו לכתחלה אבל בדיעבד סגי להו בשטיפה [רמ"א לעיל בס"ו]:(149) Toutefois, certains sont rigoureux – c'est-à-dire lekhat'hila ; mais bediavad, le rinçage leur suffit [Rema plus haut, au séif 6].
séif katan 149
- (קנ) ומצריכין הגעלה - וה"ה ע"י מילוי ועירוי וכדלעיל בסכ"א:(150) Et ils exigent l'ébouillantage – il en est de même par le remplissage et le versement (de trois jours), comme il est dit plus haut au séif 21.
séif katan 150
- (קנא) מכניסן לקיום - היינו שהכניס חמץ לתוכן שיתקיים שם:(151) Il les introduit pour conservation – c'est-à-dire qu'il y a introduit du 'hamets pour qu'il y soit conservé.
séif katan 151
- (קנב) ואפילו משתמש בהם בחמים - היינו שבקביעות משתמש בהם בחמין:(152) Et même s'il s'en sert avec du chaud – c'est-à-dire qu'il s'en sert de façon fixe avec du chaud.
séif katan 152
- (קנג) שאינם בולעים - לפי שחלקים וקשים הם:(153) Qui n'absorbent pas – parce qu'ils sont lisses et durs.
séif katan 153
- (קנד) ויש מחמירין - הטעם דס"ל דכלי זכוכית הואיל ותחלת ברייתו מן החול הרי הוא ככלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם ואפילו ע"י הגעלה ואע"ג דתשמישו בצונן מ"מ לפעמים משתמשין בהן בחמין וכמ"ש בסכ"ה בהג"ה דחוששין אף לתשמיש שאינו קבוע:(154) Et certains sont rigoureux – la raison est qu'ils pensent que les ustensiles de verre, puisque leur origine première est le sable, sont comme un ustensile de terre cuite, qui ne sort jamais de son défaut, même par l'ébouillantage. Et bien que son usage se fasse à froid, néanmoins on s'en sert parfois avec du chaud, et comme il est écrit au séif 25 dans la haga du Rema, on tient compte même d'un usage qui n'est pas fixe.
séif katan 154
- (קנה) וכן המנהג - ובדיעבד אם היה רוב תשמיש חמץ שלו בצונן ועתה נשתמש בו מצה בחמין בלא שום הכשר מותר. ואם היה רוב תשמישו בחמין או אפילו בצונן אלא שרוב הפעמים דרך להשהות משקה חמץ בתוכו מעל"ע אז אף בדיעבד אסור החמין שנשתמשו בו אא"כ הכשירו מתחלה ע"י הגעלה או ע"י מילוי ועירוי וכנ"ל בסעיף כ"א. ובהפסד מרובה יש לצדד להקל אף בזה אם היה אחר מעל"ע שהוא נותן טעם לפגם:(155) Et tel est l'usage – et bediavad, si la majorité de son usage pour le 'hamets se faisait à froid et que maintenant on s'en est servi pour la matsa avec du chaud sans aucune cachérisation, c'est permis. Et si la majorité de son usage se faisait avec du chaud, ou même à froid mais que la plupart du temps on avait l'habitude d'y laisser une boisson de 'hamets vingt-quatre heures, alors, même bediavad, le chaud pour lequel on s'en est servi est interdit, à moins qu'on ne l'ait cachérisé auparavant par l'ébouillantage ou par le remplissage et le versement, comme mentionné plus haut au séif 21. Et en cas de perte importante, on peut pencher à être indulgent même dans ce cas, si c'était après vingt-quatre heures, de sorte qu'il donne un goût détérioré.
séif katan 155
- (קנו) ובמדינות אלו - ומ"מ במקום שאין בנמצא כלי זכוכית ואין לו כוסות ושאר כלים כתב הח"א דיכול לסמוך להקל לנקותן יפה יפה ולהכשירו ע"י עירוי ג' ימים וזהו דוקא בכלי שפיהן שלהן רחב מלמעלה אבל בוטעלקע"ס שפיהן שלהן צר מלמעלה והשמרים נדבק בתחתיתן ואין יכול להכניס ידיו לתוכן לנקותן יפה וכן כל כלי שא"א להכניס ידו לתוכו אין להם תקנה להכשירן. ואפילו בכוסות במקום שנמצא לקנות חדשים אין לשנות המנהג שנהגו שלא להשתמש בהן:(156) Et dans ces pays – néanmoins, dans un endroit où l'on ne trouve pas d'ustensiles de verre neufs et où il n'a pas de verres ni d'autres ustensiles, le 'Hayé Adam a écrit qu'il peut s'appuyer sur l'avis indulgent pour les nettoyer parfaitement et les cachériser par le remplissage de trois jours. Et cela seulement pour un ustensile dont l'ouverture est large en haut ; mais les bouteilles (boutelkes), dont l'ouverture est étroite en haut, dont la lie colle au fond et dans lesquelles on ne peut pas introduire les mains pour les nettoyer parfaitement, et de même tout ustensile dans lequel il est impossible d'introduire la main, n'ont pas de remède pour être cachérisés. Et même pour les verres, là où l'on trouve à en acheter de neufs, il ne faut pas changer l'usage qu'on a pris de ne pas s'en servir.
séif katan 156
- (קנז) אין להגעילו - כדין כלי זכוכית וכנ"ל:(157) Il ne faut pas l'ébouillanter – selon la règle des ustensiles de verre, comme mentionné plus haut.
séif katan 157
- (קנח) אבל מבחוץ - היינו בין שהיה על גוף הכלי מבחוץ או שהיה מלמעלה על כיסויו או על ידו:(158) Mais à l'extérieur – c'est-à-dire que le verre se trouve sur le corps de l'ustensile à l'extérieur, ou en haut sur son couvercle, ou sur son manche.
séif katan 158
- (קנט) אינו מזיק - שאין משתמשין בכלים חשובין כאלו ברותחין אצל האש שניחוש דעי"ז נבלע חמץ בכל הכלי וע"י עירוי שעירו לתוכה רותחין הא אינו מבליע רק כדי קליפה ולא נכנס בליעת החמץ לתוך הזכוכית כלל ולכן מהני הגעלה כשאר כלי מתכות וכנ"ל בסכ"ה:(159) Cela ne pose pas de problème – car on ne se sert pas de tels ustensiles précieux pour du bouillant près du feu, de sorte qu'on craigne que par cela le 'hamets ne s'absorbe dans tout l'ustensile ; et par un versement, quand on y verse du bouillant, cela ne fait absorber que sur l'épaisseur d'une pelure, et l'absorption du 'hamets n'entre pas du tout dans le verre ; c'est pourquoi l'ébouillantage est efficace, comme pour les autres ustensiles de métal, comme mentionné plus haut au séif 25.
séif katan 159
- (קס) שמקודם וכו' - ר"ל שבכל השנה צלו בו בשר מלוח במלח שלא נבדק מפרורי חמץ ואף שאם היה ידוע לנו שהיה במלח חמץ אע"פ שהיה לפני פסח מ"מ היה אסור עתה שאין ידוע לנו מספיקא לא מחזקינן איסורא שהיה חמץ על הכלי. ואם צלו עליו מולייתא או שאר חמץ כגון שייבשו עליו לחם אפילו משהו ולא ליבנוהו בינתים אף שהגעילו ואח"כ צלו עליו בשר בפסח אף בדיעבד אסור אכן אם היה הפסד מרובה או שהוא אינו בן יומו יש להקל אחר שהגעילו ויש בתוך הבשר ששים לבטל הבליעה:(160) Qu'auparavant, etc. – c'est-à-dire que toute l'année on y a rôti de la viande salée avec du sel qui n'avait pas été vérifié quant à l'absence de miettes de 'hamets. Et bien que, s'il nous était connu qu'il y avait du 'hamets dans le sel, même si c'était avant Pessa'h, ce serait néanmoins interdit maintenant, puisque cela ne nous est pas connu, à cause d'un doute nous ne présumons pas qu'il y avait un interdit, à savoir du 'hamets sur l'ustensile. Et si l'on y a rôti une moulyata ou un autre 'hamets, par exemple si l'on y a séché du pain, même une infime quantité, et qu'on ne l'a pas chauffé à blanc entre-temps, même si on l'a ébouillanté et qu'ensuite on y a rôti de la viande à Pessa'h, même bediavad c'est interdit. Toutefois, s'il y avait une perte importante, ou qu'il n'est pas ben yomo, on peut être indulgent après qu'on l'a ébouillanté, et qu'il y a dans la viande soixante fois son volume pour annuler l'absorption.
séif katan 160
- (קסא) הברזות - מפני שממשמשין בהם בידים המדובקים מחמץ:(161) Les robinets – parce qu'on les touche avec des mains collantes de 'hamets.
séif katan 161
- (קסב) נוהגין להדיחן - וטוב יותר ליקח ברזות חדשות שמא היה כבר הברזא בחבית של שכר:(162) On a l'usage de les rincer – et il est encore mieux de prendre des robinets neufs, de peur que le robinet n'ait déjà été dans un tonneau de bière.
séif katan 162
- (קסג) כלי שתיה - של שכר ויי"ש והיינו במקום שתוחבין בהם תוך הכלי ולא הבית יד [א"ר] וברזא שבחביות שכר אם תחבו במי דבש בפסח ושהה מעל"ע אסור המי דבש בשתיה ובהנאה ואם אינו בן יומו יש להקל ואם הברזא הוא של יי"ש אף באינו בן יומו אסור ואף בהנאה [פמ"ג]. עוד הביא בשם השכנה"ג כלי פרפור"י שקורין פרצעלאיי דין כ"ח יש להם ולא כלי זכוכית:(163) Les ustensiles à boire – de bière et d'eau-de-vie ; et cela concerne l'endroit de l'ustensile que l'on plonge à l'intérieur du récipient, et non le manche [Eliya Rabba]. Et le robinet des tonneaux de bière, si on l'a plongé dans de l'hydromel à Pessa'h et qu'il y est resté vingt-quatre heures, l'hydromel est interdit à boire et à en tirer profit ; et s'il n'est pas ben yomo, on peut être indulgent. Et si le robinet provient d'eau-de-vie, même s'il n'est pas ben yomo, l'hydromel est interdit, et même pour le profit [Peri Megadim]. Il a encore rapporté au nom de la Knesset HaGuedola au sujet des ustensiles de porcelaine, que l'on appelle porcelaine, qu'ils ont la règle d'un ustensile de terre cuite, et non celle d'un ustensile de verre.
séif katan 163