Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 416 →- דין עירובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת. ובו ה סעיפים:
יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני י"ט של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני הימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאלו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח בד"א בשני י"ט של גליות אבל בשני י"ט של ר"ה הרי הן כיום א' ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח אחת וכן מתנה אדם על עירובו ואומר עירוב לשבת זו אבל לא לשבת אחרת לשבת אחרת אבל לא לשבת זו לשבתות ולא לימים טובים לי"ט ולא לשבתות:Loi de l'érouv te'houmin quand un Yom Tov tombe juste avant ou après Chabbat. Il contient 5 séifim.
Un Yom Tov qui tombe contigu au Chabbat, que ce soit avant ou après lui, ou les deux jours de Yom Tov de la diaspora (galouyot) : on peut faire deux érouvin vers deux directions, et s'appuyer sur celui qu'on veut pour le premier jour, et sur l'érouv situé dans l'autre direction pour le second jour. Ou bien on fait un seul érouv vers une direction et l'on s'appuie sur lui pour l'un des deux jours ; et l'autre jour, on sera comme les habitants de la ville, comme si l'on n'avait pas fait d'érouv, et l'on a deux mille coudées dans chaque direction. Quand cela s'applique-t-il ? Aux deux jours de Yom Tov de la diaspora ; mais les deux jours de Roch Hachana sont comme un seul jour, et on ne fait l'érouv pour les deux jours que vers une seule direction. De même, on peut poser une condition sur son érouv et dire : « Érouv pour ce Chabbat-ci mais pas pour un autre Chabbat » ; « pour un autre Chabbat mais pas pour ce Chabbat-ci » ; « pour les Chabbatot et non pour les jours de fête » ; « pour le Yom Tov et non pour les Chabbatot ».séif 1
- המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויו"ט אע"פ שהוא עירוב א' לרוח אחת לשני הימים צריך שיהיה העירוב במקומו מצוי בליל הראשון ובליל ב' כל בין השמשות כיצד הוא עושה מוליכו בערב יו"ט או בע"ש ומחשיך עליו ונוטלו בידו ובא לו אם היה ליל י"ט ולמחר מוליכו לאותו מקום ומניחו שם עד שתחשך ואוכלו אם היה ליל שבת או מביאו אם היה ליל י"ט מפני שהן שתי קדושות ואינם כיום א' כדי שנ' מליל ראשון קנה העירוב לשני ימים ונאכל העירוב בראשון קנה העירוב לראשון ואינו עירוב לשני עירב ברגליו בראשון צריך לערב ברגליו בשני והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מי"ט לשבת או משבת לי"ט אפי' בדיבור וכ"ש שאינו יכול לערב בפת שלא עירבו בו כבר ביום הראשון מפני שהיה צריך לקרות עליו שם עירוב ונמצא מכין עירב בראשון במאכל אם רצה ליערב ברגליו בשני הרי זה עירוב ואם רצה לערב בפת צריך לערב באותה הפת עצמה שעירב בה בראשון שא"צ לומר כלום שכבר קרא שם עירוב ואם כן אינו מכין כלום:Celui qui fait l'érouv pour les deux jours de Yom Tov de la diaspora, ou pour Chabbat et Yom Tov, bien qu'il s'agisse d'un seul érouv vers une seule direction pour les deux jours, il faut que l'érouv se trouve à sa place la première nuit et la seconde nuit, pendant tout le crépuscule (bein hachmachot). Comment fait-il ? Il l'apporte la veille du Yom Tov ou la veille de Chabbat, reste près de lui jusqu'à la tombée de la nuit, le prend en main et s'en retourne, si c'était la nuit du Yom Tov. Et le lendemain, il l'apporte au même endroit et l'y laisse jusqu'à la tombée de la nuit ; puis il le mange, si c'était la nuit de Chabbat, ou le rapporte, si c'était la nuit du Yom Tov. Parce que ce sont deux saintetés distinctes et non comme un seul jour, de sorte qu'on dirait que dès la première nuit l'érouv a fait acquérir le lieu de repos pour les deux jours. Si l'érouv a été mangé le premier jour, l'érouv a fait acquérir pour le premier jour, mais ce n'est pas un érouv pour le second. S'il a fait l'érouv avec ses pieds le premier jour, il doit faire l'érouv avec ses pieds le second jour : c'est-à-dire qu'il aille se tenir à cet endroit et pense dans son cœur qu'il y acquiert son lieu de repos (chevita), sans rien dire, parce qu'il est interdit de faire une quelconque préparation du Yom Tov pour Chabbat ou du Chabbat pour le Yom Tov, même par la parole. Et à plus forte raison, il ne peut pas faire l'érouv avec un pain avec lequel il ne l'a pas déjà fait le premier jour, parce qu'il devrait le désigner du nom d'érouv, et il se trouverait ainsi faire une préparation. S'il a fait l'érouv le premier jour avec un aliment, et qu'il veut faire l'érouv avec ses pieds le second, c'est un érouv valable. Et s'il veut faire l'érouv avec du pain, il doit le faire avec ce même pain avec lequel il l'a fait le premier jour, car il n'a besoin de rien dire, puisqu'il l'a déjà désigné du nom d'érouv, et ainsi il ne prépare rien.
séif 2
- זה שאמרנו שיש לו לערב ב' עירובין בשתי רוחות לשני הימים הוא שיהיה אפשר לו להגיע לכל א' משני העירובים ביום הראשון אבל אם אי אפשר להגיע לעירוב של יום השני ביום הראשון אין עירוב השני עירוב שהעירוב מצותו שיהיה בסעודה הראויה מבעוד יום וזה הואיל ואינו יכול להגיע לזה העירוב ביום הראשון הרי זה אינה ראויה מבעוד יום כיצד הרי שהניח עירובו ברחוק אלפים אמה מביתו לרוח מזרח וסמך עליו ליום ראשון והניח עירוב שני בריחוק אמה אחת או מאה או אלף ברוח מערב וסמך עליו ליום שני אין זה השני עירוב שהרי ביום הראשון אין זה עירוב השני ראוי לו מבע"י לפי שאינו יכול להגיע אליו שהרי לא נשאר לו ברוח מערב כלום אבל אם הניח עירובו ברחוק אלף ות"ק מביתו ברוח מזרח וסמך עליו ליום ראשון והניח עירוב שני רחוק מביתו לרוח מערב בתוך ת"ק אמה וסמך עליו ליום השני הרי זה עירוב שהרי אפשר שיגיע לו ביום ראשון:Ce que nous avons dit, qu'on peut faire deux érouvin dans deux directions pour les deux jours, c'est à condition qu'il lui soit possible d'atteindre chacun des deux érouvin le premier jour. Mais s'il lui est impossible d'atteindre l'érouv du second jour pendant le premier jour, le second érouv n'est pas un érouv, car la mitsva de l'érouv est qu'il consiste en un repas utilisable pendant qu'il fait encore jour ; et celui-ci, puisqu'il ne peut pas atteindre cet érouv le premier jour, n'est pas utilisable pendant qu'il fait encore jour. Comment ? S'il a déposé son érouv à deux mille coudées de chez lui vers l'est et s'est appuyé sur lui pour le premier jour, et a déposé un second érouv à une coudée, ou cent, ou mille, vers l'ouest et s'est appuyé sur lui pour le second jour, ce second n'est pas un érouv, car le premier jour ce second érouv ne lui est pas utilisable pendant qu'il fait encore jour, puisqu'il ne peut pas l'atteindre : en effet, il ne lui reste rien vers l'ouest (ses deux mille coudées étant toutes vers l'est). Mais s'il a déposé son érouv à mille cinq cents coudées de chez lui vers l'est et s'est appuyé sur lui pour le premier jour, et a déposé un second érouv à l'ouest de chez lui, à moins de cinq cents coudées, et s'est appuyé sur lui pour le second jour, c'est un érouv valable, car il lui est possible de l'atteindre le premier jour.
séif 3
- יום הכפורים הרי הוא כשבת בין לענין עירובי חצרות בין לענין עירובי תחומין:Yom Kippour est comme Chabbat, tant pour l'érouv 'hatserot (érouv des cours) que pour l'érouv te'houmin (érouv des limites).
séif 4
- יום טוב נוהג בו עירובי תחומין אבל לא עירובי חצרות:Au Yom Tov s'applique l'érouv te'houmin, mais pas l'érouv 'hatserot.
séif 5