Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 410 →- דין המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה. ובו ג סעיפים:
מי שנתכוין לקבוע שביתתו במקום ידוע אצלו והחזיק בדרך והלך כדי שיגיע לאותו מקום ויקנה בו שביתה אע"פ שלא הגיע ולא עמד שם אלא החזירו חבירו ללון או שחזר מעצמו ללון אצלו או שנתעכב יש לו להלוך למחר עד מקום שנתכוין לו ומאותו המקום אלפים אמה לכל רוח שכיון שגמר בלבו לקבוע שם שביתתו והחזיק בדרך נעשה כמי שעמד שם או שהניח עירובו שם בד"א בעני שאין מטריחין אותו להניח עירוב או ברחוק כגון שהיה בא בדרך אבל אם לא היה עני ולא רחוק לא:Loi de celui qui s'engage sur la route afin d'acquérir un lieu de repos. Il contient 3 séifim.
Celui qui a eu l'intention de fixer son lieu de repos (chevita) dans un endroit qui lui est connu, et s'est engagé sur la route et a marché afin d'arriver à cet endroit et d'y acquérir son lieu de repos, bien qu'il ne soit pas arrivé et ne s'y soit pas tenu, mais que son ami l'ait fait revenir pour passer la nuit chez lui, ou qu'il soit revenu de lui-même pour passer la nuit chez lui, ou qu'il ait été retardé, il peut aller le lendemain jusqu'à l'endroit qu'il avait en vue, et à partir de cet endroit, deux mille coudées dans chaque direction ; car puisqu'il a décidé dans son cœur d'y fixer son lieu de repos et s'est engagé sur la route, il est devenu comme celui qui s'y est tenu ou qui y a placé son érouv. De quoi parle-t-on ? D'un pauvre, qu'on ne contraint pas à placer un érouv (de nourriture), ou de celui qui est loin, par exemple qui arrivait de voyage ; mais s'il n'était ni pauvre ni loin, non.séif 1
- זה שאמרנו שהקונה שביתה בריחוק מקום שיחזיק בדרך לא שיצא וילך בשדה אלא אפילו ירד מן העליה לילך לאותו מקום קודם שיצא מפתח החצר החזירו חבירו ה"ז החזיק וקנה שביתה וכל הקונה שביתה בריחוק מקום א"צ לומר שביתתי במקום פלוני אלא כיון שגמר בלבו והחזיק בדרך כל שהוא קנה שם שביתה וא"צ לומר מי שיצא ברגליו ועמד במקום שקונה בו שביתה שאינו צריך לומר כלום אלא כיון שגמר בלבו קנה:Ce que nous avons dit, que celui qui acquiert un lieu de repos dans un endroit éloigné doit s'engager sur la route, ce n'est pas nécessairement qu'il soit sorti et ait marché dans les champs ; mais même s'il est descendu de l'étage supérieur pour aller à cet endroit, et qu'avant qu'il ne sorte de l'entrée de la cour son ami l'ait fait revenir, il s'est déjà engagé sur la route et a acquis le lieu de repos. Et quiconque acquiert un lieu de repos dans un endroit éloigné n'a pas besoin de dire « mon lieu de repos est à tel endroit » ; mais dès qu'il a décidé dans son cœur et s'est engagé sur la route si peu que ce soit, il y a acquis son lieu de repos. Et il va sans dire que celui qui est sorti à pied et s'est tenu à l'endroit où il acquiert le lieu de repos n'a besoin de rien dire ; mais dès qu'il a décidé dans son cœur, il a acquis.
séif 2
- אנשי העיר ששלחו אחד מהם להוליך להם עירובם למקום ידוע והחזיק בדרך והחזירוהו חבירו ולא הוליך עירובם הם לא קנו שביתה באותו מקום שהרי לא הונח שם עירובם ואין להם להלך במדינתם אלא אלפים אמה לכל רוח והוא קנה שם עירוב שהרי הוא בא בדרך ונתכוין לשבות שם והחזיק בדרך לפיכך יש לו לילך לאותו מקום למחר ולילך ממנו אלפים אמה לכל רוח:Les habitants d'une ville qui ont envoyé l'un d'eux pour porter leur érouv à un endroit connu, et qui s'est engagé sur la route, et son ami l'a fait revenir, et il n'a pas porté leur érouv : eux n'ont pas acquis de lieu de repos à cet endroit, puisque leur érouv n'y a pas été placé, et ils ne peuvent marcher depuis leur ville que deux mille coudées dans chaque direction ; mais lui a acquis l'érouv là-bas, car il est comme celui qui arrive de voyage, et il a eu l'intention de s'y reposer et s'est engagé sur la route ; c'est pourquoi il peut aller à cet endroit le lendemain, et marcher à partir de là deux mille coudées dans chaque direction.
séif 3