Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 398 →- דין היאך מודדין אלפים אמה. ובו יא סעיפים:
הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת לא לרבוע העולם הואיל ויש לה ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה:Règle sur la façon de mesurer les deux mille coudées. Il contient onze séifim.
Celui qui vient mesurer les deux mille coudées du te'houm (limite de déplacement du Chabbat) de la ville : si la ville était longue et étroite, ou bien qu'elle était carrée mais pas selon le carré du monde (ses côtés n'étant pas orientés vers les points cardinaux), puisqu'elle a quatre angles égaux, on la laisse telle qu'elle est, et l'on mesure pour elle deux mille coudées dans chaque direction, de ses quatre côtés.séif 1
- היתה עגולה עושין לה זויות ורואין אותה כאלו היא בתוך המרובע ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפי' אמה לכל רוח שנמצא משתכר הזויות וכן אם היתה העיר משולשת או שיש לה צלעות רבות מרבעין אותה ואח"כ מוציאין חוץ למרובע אלפי' אמה לכל רוח:Si elle était ronde, on lui fait des angles et on la considère comme si elle se trouvait à l'intérieur d'un carré, et l'on mesure à l'extérieur des côtés de ce carré deux mille coudées dans chaque direction, de sorte que la ville se trouve gagner les angles. De même, si la ville était triangulaire ou qu'elle avait de nombreux côtés, on la rend carrée, et ensuite on étend hors du carré deux mille coudées dans chaque direction.
séif 2
- כשהוא מרבעה מרבעה בריבוע העולם כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחו' העולם ומכוונ' כנגדה:Lorsqu'on la rend carrée, on la rend carrée selon le carré du monde, afin que chacun de ses côtés soit tiré face à l'une des directions du monde et orienté vers elle.
séif 3
- היתה רחבה מצד א' וקצרה מצד א' רואין אותה כאלו כולה רחבה היתה עשויה כמין גם או כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבע אלפי' אמה מודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים ואם היו בין שני ראשיה ד' אלפי' אין מודדין לה אלא מן הקשת: הגה ויש אומרים מן המקום שנתקצר שם הקשת שאין בו ארבע אלפים אמה וכל זה שיש בין הקשת והיתר יותר מאלפים אבל אם אין ביניהם אלפים מודדין בכל ענין מן היתר וכן נראה להקל (הגהות מיימוני פרק כ"ה מהלכות שבת והרא"ש והטור):Si elle était large d'un côté et étroite de l'autre, on la considère comme si elle était entièrement large. Si elle était faite en forme de gamma (la lettre grecque Γ) ou en arc : s'il y a entre ses deux extrémités moins de quatre mille coudées, on mesure pour elle à partir de la corde (la ligne joignant les deux extrémités de l'arc), et l'on considère toute l'étendue comprise entre la corde et l'arc comme si elle était pleine de maisons ; mais s'il y avait entre ses deux extrémités quatre mille coudées, on ne mesure pour elle qu'à partir de l'arc. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on mesure à partir de l'endroit où l'arc se rétrécit, là où il n'y a pas entre ses côtés quatre mille coudées. Et tout cela s'applique lorsqu'il y a entre l'arc et la corde plus de deux mille coudées ; mais s'il n'y a pas entre eux plus de deux mille coudées, on mesure dans tous les cas à partir de la corde. Et c'est ainsi qu'il me paraît bon d'être indulgent (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 25 des lois de Chabbat ; le Roch et le Tour).
séif 4
- כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר אם היה בינו ובין העיר שבעי' אמה ושני שלישים שהוא צלע בית סאתים המרובעות או פחות מזה הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה וכשמודדין לה אלפים אמה לכל רוח מודדין חוץ מבית דירה זה: הגה ויש אומרים שאין מתחילין למדוד מיד מן הבית אלא מותחין חוט על פני רוחב העיר נגד הבית ומרחיקין משם שבעים אמה ושיריים ומתחילין וכן בכל מקום שמודדין (טור) וכן נראה לי להקל:Toute maison d'habitation qui ressort de la ville : s'il y avait entre elle et la ville soixante-dix coudées et deux tiers, ce qui est la longueur du côté d'un beit saatayim (surface de deux séa) carré, ou moins que cela, elle se joint à la ville et est comptée comme en faisant partie ; et lorsqu'on mesure pour la ville deux mille coudées dans chaque direction, on mesure à partir de l'extérieur de cette maison d'habitation. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on ne commence pas à mesurer directement à partir de la maison, mais on tend un fil sur toute la largeur de la ville face à la maison, on s'en éloigne de soixante-dix coudées et un reste (deux tiers), puis on commence à mesurer ; et de même partout où l'on mesure (Tour). Et c'est ainsi qu'il me paraît bon d'être indulgent.
séif 5
- היה בית קרוב לעיר בשבעי' אמה ובית שני קרוב לבית ראשון בשבעי' אמה ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה ימי' הרי הכל כעיר אח' וכשמודדין מודדין מחוץ לבית האחרון והוא שיהי' בית דירה זה ד' אמות על ד"א או יותר וכן בית הכנס' שיש בו בית דירה לחזני' ובית ע"א שיש בו בית דירה לכהני' והאוצרו' שיש בהם בית דיר' והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ושלש מחיצו' שאין עליהם תקרה ויש בהם ד"א על ד"א והבית הבנוי בים ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה ומעזיבה ומערה שיש בנין על פיה ויש בה בית דיר' כל אלו מצטרפין עמה אם היו בתוך שבעי' אמה ושירי' ומאותו הבית היוצא רואים כאלו חוט מתוח על פני כל העיר ומודדין חוץ מאותו החוט אלפים אמה: הגה ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר דינם כעיר העשויה כקשת (טור) אבל שתי מחיצות שאין עליהם תקרה אע"פ שדרים ביניהם והגשר והקבר ובית הכנסת ובית ע"א והאוצרות שאין בהם בית דירה והבור והשיח והמערה והשובך ובית שבספינה כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה:S'il y avait une maison proche de la ville à soixante-dix coudées, une deuxième maison proche de la première à soixante-dix coudées, une troisième maison proche de la deuxième à soixante-dix coudées, et ainsi de suite sur une distance de plusieurs jours de marche, le tout est comme une seule ville, et quand on mesure, on mesure à partir de l'extérieur de la dernière maison ; à condition que cette maison d'habitation fasse quatre coudées sur quatre coudées ou plus. De même, une synagogue qui comporte un logement pour les 'hazanim (les officiants, qui y demeurent), un temple d'idolâtrie qui comporte un logement pour les prêtres, les entrepôts qui comportent un logement, le pont et le tombeau qui comportent un logement, trois cloisons sans toit mesurant quatre coudées sur quatre coudées, la maison construite dans la mer, deux cloisons surmontées d'un toit et d'un revêtement (ma'aziva), et une grotte à l'entrée de laquelle il y a une construction et qui comporte un logement : tous ceux-là se joignent à la ville s'ils se trouvaient dans les soixante-dix coudées et un reste ; et à partir de cette maison qui ressort, on considère comme si un fil était tendu sur toute la face de la ville, et l'on mesure deux mille coudées à l'extérieur de ce fil. Haga (Rema) : Et s'il y avait deux maisons de ce type face à la ville (à ses deux extrémités), leur règle est comme celle d'une ville faite en arc (Tour). Mais deux cloisons sans toit, même si l'on habite entre elles, ainsi que le pont, le tombeau, la synagogue, le temple d'idolâtrie et les entrepôts qui ne comportent pas de logement, la citerne, la fosse, la grotte, le pigeonnier et la maison qui est sur un bateau : tous ceux-là et ce qui leur ressemble ne se joignent pas à la ville.
séif 6
- היו שתי עיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמות ושליש כדי שיהיה ע' אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו חשובים שתיהם כעיר אחת ונמצאת כל עיר מהן מהלכות את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה: הגה וכן חומת העיר שנפרצה מב' רוחותיה זו כנגד זו וחרבו הבתים שביניהם עד קמ"א אמה ושליש דינו כסתום (טור) אבל בית אחד אפי' גדול הרבה אין לו דין עיר לתת לו שבעים אמה ושיריים. (תוס' ורא"ש פרק כיצד מעברין וטור):S'il y avait deux villes proches l'une de l'autre de cent quarante et une coudées et un tiers, de sorte qu'il y ait soixante-dix coudées et un reste pour l'une et soixante-dix coudées et un reste pour l'autre, toutes deux sont considérées comme une seule ville ; il se trouve que les habitants de chacune d'elles peuvent parcourir toute la seconde ville et, au-delà, deux mille coudées. Haga (Rema) : De même, une muraille de ville percée de deux côtés opposés l'un à l'autre, et dont les maisons situées entre les brèches ont été détruites, jusqu'à cent quarante et une coudées et un tiers, a la règle d'une muraille fermée (Tour). Mais une maison isolée, même très grande, n'a pas la règle d'une ville pour qu'on lui accorde soixante-dix coudées et un reste (Tossefot et le Roch, chapitre Kitsad Méabrin, et le Tour).
séif 7
- היו שלשה כפרים משולשים אם יש בין האמצעים ובין כל אחד מהחיצונים אלפים אמה או פחות מכאן ובין שנים החיצונים רפ"ג אמות פחות שליש (מלבד רוחב העיר האמצעי) (טור) כדי שיהיה בין כל אחד מהם ובין האמצעי כשתראה אותו כאלו הוא ביניהם קמ"א ושליש הרי שלשתן כמדינה אחת ומודדים להם אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן (וי"א דאין מודדין מן האמצעי רק מחומותיה) (תוס' והרא"ש פ' כיצד מעברין וטור):S'il y avait trois villages disposés en triangle : s'il y a entre celui du milieu et chacun des extérieurs deux mille coudées ou moins, et entre les deux extérieurs deux cent quatre-vingt-trois coudées moins un tiers (sans compter la largeur du village du milieu) (Tour), de sorte qu'il y ait entre chacun d'eux et celui du milieu, quand on le considère comme s'il se trouvait entre eux, cent quarante et une coudées et un tiers, alors les trois sont comme une seule localité, et l'on mesure pour eux deux mille coudées dans chaque direction à l'extérieur des trois. (Et certains disent qu'on ne mesure pour celui du milieu qu'à partir de ses murailles) (Tossefot et le Roch, chapitre Kitsad Méabrin, et le Tour).
séif 8
- עיר שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו שאינו מלא אלא בשעת הגשם אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השני ויעשה הנחל כלו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדה ואם לא היה שם מצבה אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם:Une ville située au bord d'un torrent qui, la plupart du temps, est à sec et dont on se sert, et qui n'est plein qu'au moment de la pluie : s'il y a devant elle une matséva (une banquette en pierre) large de quatre coudées au bord du torrent, afin qu'on puisse s'y tenir et se servir du torrent, il se trouve que le torrent fait partie de la ville, et l'on mesure pour elle deux mille coudées à partir de la rive opposée du torrent ; le torrent tout entier est rendu partie de la ville à cause de la banquette construite à son côté. Mais s'il n'y avait pas là de banquette, on ne mesure pour eux qu'à partir de l'entrée de leurs maisons, et il se trouve que le torrent est compté dans leurs deux mille coudées.
séif 9
- יושבי צריפים דהיינו שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה אין להם דין עיר ולפיכך אין מודדין להם אלפים אמה אלא מפתח בתיהם: (אם אין להם כמין היקף מחיצה י' או חריץ י' סביב בתיהם) (ב"י בשם שבולי לקט) ואם יש שם שלש חצירות של שני שני בתים קבועים של אבן או של נסרים אלו עושים את כלם קבע ויש להם דין עיר ומרבעים אותה ונותנין לה אלפים אמה לכל רוח כשאר העיירות:Les habitants de huttes, c'est-à-dire qui habitent dans des tentes faites de branchages et de saule, n'ont pas la règle d'une ville ; c'est pourquoi on ne mesure pour eux deux mille coudées qu'à partir de l'entrée de leurs maisons (s'ils n'ont pas une sorte d'enceinte, une cloison de dix téfa'him, ou un fossé de dix téfa'him, autour de leurs maisons) (Beit Yossef au nom du Chibolei HaLéket). Mais s'il y a là trois cours comportant chacune deux maisons fixes en pierre ou en planches, celles-ci rendent l'ensemble fixe ; elles ont la règle d'une ville, on la rend carrée et on lui accorde deux mille coudées dans chaque direction comme pour les autres villes.
séif 10
- עיר שהוקפה ואח"כ ישבה מודדין לה ממקום ישיבתה ישבה ואחר כך הוקפה מודדין לה מחומתה:Une ville qui a été entourée d'une muraille et ensuite habitée : on mesure pour elle à partir de l'endroit habité. Si elle a été habitée et ensuite entourée, on mesure pour elle à partir de sa muraille.
séif 11