Michna Beroura 398

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 398 →

(א) אריכא וקטינא - פי' שאין רחבה כארכה:
(1) Longue et étroite – c'est-à-dire qu'elle n'est pas aussi large que longue.
séif katan 1
(ב) ולא לריבוע העולם - היינו שאין עומדת צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם אלא באלכסון:
(2) Et pas selon le carré du monde – c'est-à-dire qu'elle ne se tient pas avec son nord vers le nord du monde et son sud vers le sud du monde, mais en diagonale.
séif katan 2
(ג) ארבע זויות שוות - לאפוקי כשהיא רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר אין זה זויות שוות ואין זה ריבוע ומרבעין אותה כמבואר בס"ד:
(3) Quatre angles égaux – à l'exclusion du cas où elle est large d'un côté et étroite de l'autre : ce ne sont pas des angles égaux, ce n'est pas un carré, et on la rend carrée comme expliqué au séif 4.
séif katan 3
(ד) כמות שהיא - היינו באריכא וקטינא אין מוסיפין על רחבה להשוותה לארכה וכן כשאינה מרובעת לריבוע העולם אין מוסיפין עליה לרבע אותה בריבוע העולם כמו בסעיף ג':
(4) Telle qu'elle est – c'est-à-dire que, pour une ville longue et étroite, on n'ajoute pas à sa largeur pour l'égaler à sa longueur ; et de même, lorsqu'elle n'est pas carrée selon le carré du monde, on n'ajoute pas de surface pour la rendre carrée selon le carré du monde, comme on le fait au séif 3.
séif katan 4
(ה) משולשת וכו' מרבעין אותה - שמושכין הריבוע להשוות צד הקצר כפי אורך צד הארוך:
(5) Triangulaire, etc., on la rend carrée – c'est-à-dire qu'on prolonge le carré pour égaler le côté court à la longueur du côté long.
séif katan 5
(ו) צלעות רבות - שיש לה ששה זויות או שמונה מושכין החוט לרבעה כנגד המקומות היותר רחבין בה ומהמרובע ואילך מודדין האלפים אמה לכל צד:
(6) De nombreux côtés – qu'elle a six ou huit angles : on tend le fil pour la rendre carrée à hauteur des endroits les plus larges, et à partir du carré on mesure les deux mille coudées de chaque côté.
séif katan 6
(ז) בריבוע העולם - היינו שאינו יכול לעשות הריבוע כמו שירצה אלא דוקא לפי רוחות העולם דרום כנגד דרום וצפון כנגד צפון ומשם ולהלן מודדין האלפים אמה:
(7) Selon le carré du monde – c'est-à-dire qu'il ne peut pas faire le carré comme il le veut, mais uniquement selon les directions du monde, sud face au sud et nord face au nord ; et de là on mesure plus loin les deux mille coudées.
séif katan 7
(ח) כאלו כולה רחבה - היינו כשבא למדוד התחומין אצל מקום הקצר אין מודדין מן החומה אלא מוסיפין מתחלה על העיר עד שיהא שוה עם מקום הרחב ומשם ולהלן מודדין האלפים אמה:
(8) Comme si elle était entièrement large – c'est-à-dire que lorsqu'on vient mesurer les te'houmim près de l'endroit étroit, on ne mesure pas à partir de la muraille, mais on ajoute d'abord à la ville jusqu'à ce qu'elle soit égale à l'endroit large, et de là on mesure plus loin les deux mille coudées.
séif katan 8
(ט) כמין גם - הוא אות יונית וצורתה כמין כ"ף פשוטה:
(9) En forme de gamma – c'est une lettre grecque dont la forme est semblable à un kaf final (ך).
séif katan 9
(י) או כקשת - שבתיה בנויים כחצי עיגול ובין שני ראשיה המקום פנוי:
(10) Ou en arc – dont les maisons sont construites en demi-cercle, et entre ses deux extrémités l'espace est vide.
séif katan 10
(יא) פחות מד' אלפים אמה - שתחום ראשה של זו מובלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת עי"ז ורואין כאלו היה מלא בתים במקום החלל ומודדין האלפים מקצות הקשת והלאה:
(11) Moins de quatre mille coudées – de sorte que le te'houm d'une extrémité est englobé dans le te'houm de l'autre extrémité : elle devient par là une seule ville, on considère comme si l'espace vide était plein de maisons, et l'on mesure les deux mille coudées à partir des extrémités de l'arc et au-delà.
séif katan 11
(יב) מודדין לה מן היתר - יתר נקרא חבל הקשור בשני קצות הקשת ומשם והלאה מודדין האלפים אמה:
(12) On mesure pour elle à partir de la corde – on appelle yéter (corde) une corde attachée aux deux extrémités de l'arc ; et de là et au-delà on mesure les deux mille coudées.
séif katan 12
(יג) ורואין את כל הרוחב וכו' - וה"נ לענין עשויה כמין גאם רואין כאלו מלאה בתים בריבוע ממזרח למערב ומצפון לדרום וגם בזה דוקא אם אין בין שני ראשי הגאם באלכסון מזוית לזוית רק פחות מארבע אלפים אמה:
(13) Et l'on considère toute l'étendue, etc. – et de même pour une ville faite en forme de gamma : on la considère comme pleine de maisons dans un carré d'est en ouest et du nord au sud ; et dans ce cas aussi, ce n'est que s'il n'y a entre les deux extrémités du gamma, en diagonale d'un angle à l'autre, que moins de quatre mille coudées.
séif katan 13
(יד) כאלו הוא מלא בתים - וע"כ יכול לילך כל החלל שמן ראש הקשת עד היתר ואין עולה לו בחשבון אלפים וכן לענין הרוחב יכול לילך מדרומו של הקשת לצפונו דרך חללו ונותנין לו אלפים אמה שלמים מן צד הצפון והלאה דכל הקשת וחללו רק כד' אמות דמיא:
(14) Comme si elle était pleine de maisons – c'est pourquoi il peut parcourir tout l'espace vide qui va du sommet de l'arc jusqu'à la corde sans que cela soit compté dans les deux mille coudées ; et de même pour la largeur, il peut aller du sud de l'arc à son nord à travers son espace vide, et on lui accorde deux mille coudées entières à partir du côté nord et au-delà, car tout l'arc et son espace vide sont comme quatre coudées.
séif katan 14
(טו) אלא מן הקשת - הטעם דכיון דאין מובלעין התחומין זה בזה וא"א להלך מקצה הקשת האחד לקצה השני ע"כ א"א לחשוב החלל בכלל עיר ועולה בתוך שיעור אלפים והסכימו הפוסקים דכ"ז כשרוצה לילך דרך החלל של הקשת עד היתר ולהלאה אבל מותרים לילך סביב דרך הבתים שבקשת עד קצה הקשת ומשם ואילך מודדין לו אלפים אמה מאחר שהולך הכל בעיר חשיב כולה כד"א:
(15) Qu'à partir de l'arc – la raison : puisque les te'houmim ne s'englobent pas l'un l'autre et qu'il est impossible d'aller d'une extrémité de l'arc à l'autre, on ne peut pas compter l'espace vide comme faisant partie de la ville, et il entre dans la mesure des deux mille coudées. Et les décisionnaires ont convenu que tout cela s'applique lorsqu'il veut passer à travers l'espace vide de l'arc jusqu'à la corde et au-delà ; mais il est permis d'aller en faisant le tour par les maisons de l'arc jusqu'à l'extrémité de l'arc, et de là on lui mesure deux mille coudées, puisqu'il marche tout le temps dans la ville, qui est entièrement considérée comme quatre coudées.
séif katan 15
(טז) מן המקום וכו' - דס"ל דאף דבראשי הקשת היה רחב ד' אלפים ויותר אפ"ה כיון שבאמצע הקשת מתקצר עד שאין בין זה לזה ד' אלפים אמה נחשב עד אותו מקום כאלו מלא בתים ומתחילין למדוד האלפים אף לאותן שדרין בגג הקשת רק מאותו מקום ולהלאה שמשם הולך ומתרחב ליותר מד' אלפים אמה:
(16) À partir de l'endroit, etc. – car cet avis estime que, même si aux extrémités de l'arc l'écart était de quatre mille coudées ou plus, néanmoins, puisqu'au milieu de l'arc il se rétrécit jusqu'à ce qu'il n'y ait pas entre un côté et l'autre quatre mille coudées, on considère l'espace jusqu'à cet endroit comme plein de maisons, et l'on commence à mesurer les deux mille coudées, même pour ceux qui habitent au dos de l'arc (dans sa partie courbe), seulement à partir de cet endroit et au-delà, d'où l'arc va en s'élargissant à plus de quatre mille coudées.
séif katan 16
(יז) אם אין ביניהם אלפים - אם אין ביניהם אלא אלפים כצ"ל:
(17) S'il n'y a pas entre eux deux mille – il faut lire : « s'il n'y a entre eux que deux mille ».
séif katan 17
(יח) בכל ענין מן היתר - כיון דהיתר מובלע תוך התחום ויכול להגיע אליו מן הקשת רואין כאלו הוא מלא בתים כל החלל ועיין במ"א שדעתו דלא מהני זה רק להיושבין בראשי הקשת שיהיו יכולין לילך מראש זה לראש אחר אף שהוא יותר מארבע אלפים אבל לא ליושבין בגג הקשת למעלה שימדדו מן היתר אבל האחרונים חולקין עליו ודעתם דמהני גם ליושבין בגג הקשת שימדדו מן היתר התחום שבת. ודע דלכו"ע מותרים בעלי הקשת לילך אלפים אמה מבתיהם ולמעלה בכל ענין:
(18) Dans tous les cas à partir de la corde – puisque la corde est englobée dans le te'houm et qu'on peut l'atteindre depuis l'arc, on considère tout l'espace vide comme plein de maisons. Et voir le Maguen Avraham, dont l'avis est que cela n'est efficace que pour ceux qui habitent aux extrémités de l'arc, afin qu'ils puissent aller d'une extrémité à l'autre même si l'écart est de plus de quatre mille coudées, mais pas pour ceux qui habitent en haut, au dos de l'arc, pour qu'on leur mesure à partir de la corde ; mais les A'haronim le contestent, et leur avis est que cela est efficace aussi pour ceux qui habitent au dos de l'arc, afin qu'on leur mesure le te'houm de Chabbat à partir de la corde. Et sache que, selon tous les avis, les habitants de l'arc ont le droit d'aller deux mille coudées à partir de leurs maisons vers le haut, dans tous les cas.
séif katan 18
(יט) בית דירה - אע"פ שאין דרין בה [אחרונים]:
(19) Maison d'habitation – même si on n'y habite pas [A'haronim].
séif katan 19
(כ) חוץ מבית דירה זה - פי' שמותחין חוט על כל פני רוחב העיר כנגד בית דירה זו כדי שיהא התחום שוה בכל מקום וכדאיתא לעיל בריש ס"ד ומשם ולהלן מודדין התחום:
(20) À partir de l'extérieur de cette maison d'habitation – c'est-à-dire qu'on tend un fil sur toute la largeur de la ville face à cette maison d'habitation, afin que le te'houm soit égal partout, comme il est dit plus haut au début du séif 4 ; et de là et au-delà on mesure le te'houm.
séif katan 20
(כא) וכן בכל מקום שמודדין - פי' כשאין שם בית דירה בתוך שבעים אמה נותנין ג"כ שבעים אמה ושיריים לעיר ואח"כ מודדין התחום ולדעה ראשונה אין נותנין שבעים אמה ושיריים לעיר אחת כלל ומודדין האלפים מחומתה ורק בשתי עיירות סמוכות נותנין ביניהן קרפיפות כמבואר בס"ז:
(21) Et de même partout où l'on mesure – c'est-à-dire que, lorsqu'il n'y a pas là de maison d'habitation dans les soixante-dix coudées, on accorde aussi à la ville soixante-dix coudées et un reste, et ensuite on mesure le te'houm. Selon le premier avis, on n'accorde pas du tout soixante-dix coudées et un reste à une ville seule, et l'on mesure les deux mille coudées à partir de sa muraille ; ce n'est que pour deux villes proches qu'on accorde entre elles des karpifot (espaces annexes de soixante-dix coudées), comme expliqué au séif 7.
séif katan 21
(כב) וכן נראה לי להקל - עיין בביאור הלכה מה שכתבנו בזה:
(22) Et c'est ainsi qu'il me paraît bon d'être indulgent – voir dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 22
(כג) כעיר אחת - שבתיה מפוזרין:
(23) Comme une seule ville – dont les maisons sont dispersées.
séif katan 23
(כד) מחוץ לבית האחרון - אזיל לטעמיה בס"ה ולרמ"א שם נותנין בתחלה בסוף בית האחרון שבעים אמה ושיריים ואח"כ מודדין התחום ולמעשה העיקר בזה כדעת המחבר כמו שכתבנו בבה"ל:
(24) À partir de l'extérieur de la dernière maison – il (le Choulhan Aroukh) suit là son opinion exprimée au séif 5 ; et selon le Rema là-bas, on accorde d'abord, au bout de la dernière maison, soixante-dix coudées et un reste, puis on mesure le te'houm. En pratique, l'essentiel dans ce cas est conforme à l'avis de l'auteur (le Choulhan Aroukh), comme nous l'avons écrit dans le Biour Halakha.
séif katan 24
(כה) לחזנים - דסתם בית הכנסת לאו לדירה עביד:
(25) Pour les 'hazanim – car une synagogue ordinaire n'est pas faite pour l'habitation.
séif katan 25
(כו) לכהניהם - דלענין הצטרפות לעיבור לא בעינן דוקא דירת ישראל:
(26) Pour leurs prêtres – car, pour ce qui est de la jonction en vue de l'extension (ibour) de la ville, on n'exige pas nécessairement une habitation juive.
séif katan 26
(כז) והאוצרות - לתבואה וליין ולשמן ולאו לדירה מקרי הלכך בעינן שיהיה בהן בית דירה לשומרים וכל הנך בית דירה בעינן שיהיה בהן ד"א על ד"א [תוספות]:
(27) Et les entrepôts – pour le grain, le vin et l'huile, qui ne sont pas appelés habitation ; c'est pourquoi on exige qu'ils comportent un logement pour les gardiens. Et pour tous ces logements, on exige qu'ils fassent quatre coudées sur quatre coudées [Tossefot].
séif katan 27
(כח) שיש בהם בית דירה - לשומר הגשר [ליטול מהם מכם] ובית הקברות:
(28) Qui comportent un logement – pour le gardien du pont [qui perçoit d'eux un péage] et du cimetière.
séif katan 28
(כט) ושלש מחיצות וכו' - שהיה שם בית דירה מתחלה ונהרס וה"ה בכל הני דקחשיב מקודם אם נהרס ונשארו עדיין ג' מחיצות ובלא תקרה או שתים עם תקרה וכדלקמיה:
(29) Et trois cloisons, etc. – qu'il y avait là une maison d'habitation au départ, qui a été démolie ; et il en est de même pour tous ceux qu'il a énumérés auparavant : s'ils ont été démolis et qu'il reste encore trois cloisons sans toit, ou deux avec un toit, comme il le dit plus loin.
séif katan 29
(ל) הבנוי בים - שעשוי לפנות בו כלים שבספינה לכך נחשב בית דירה וגם זה מיירי שיש בה ד"א על ד"א ועומדת בתוך שבעים אמה ושיריים לעיר:
(30) Construite dans la mer – qui est faite pour y décharger les objets du bateau ; c'est pourquoi elle est considérée comme une maison d'habitation. Ici aussi, il s'agit du cas où elle fait quatre coudées sur quatre coudées et se trouve dans les soixante-dix coudées et un reste de la ville.
séif katan 30
(לא) ושתי מחיצות וכו' - איירי ג"כ שהיה בית דירה מתחלה ונהרס:
(31) Et deux cloisons, etc. – il s'agit aussi du cas où c'était au départ une maison d'habitation, qui a été démolie.
séif katan 31
(לב) ומעזיבה - ט"ס וליתא בגמרא ופוסקים (הגר"א):
(32) Et d'un revêtement – c'est une erreur de copiste, et ce mot ne figure pas dans la Guemara ni chez les décisionnaires (le Gaon de Vilna).
séif katan 32
(לג) ומערה שיש וכו' - דאל"ה אין מערה נחשבת לבית דירה. הבורגנין [סוכות] שעושין שומרי גנות ושומרי העיר לשמור העיר והפירות אין נמדדין עמה ודוקא במקום דשכיחי גנבי דגנבי להו או גשמים ששוטפין אותן הלכך לא חשיבי מידי אבל בעלמא נמדדין עמה. ועיין בשע"ת דבורגנין אין צריך להיות בהן ד"א ועיין עוד מה שכתב בזה:
(33) Et une grotte où il y a, etc. – car sinon, une grotte n'est pas considérée comme une maison d'habitation. Les bourganin [cabanes] que font les gardiens des jardins et les gardiens de la ville pour garder la ville et les fruits ne sont pas mesurés avec elle (la ville) ; et cela uniquement dans un endroit où les voleurs sont fréquents et les volent, ou bien où les pluies les emportent : c'est pourquoi elles ne comptent pour rien ; mais en général, elles sont mesurées avec elle. Et voir le Chaarei Techouva selon lequel les bourganin n'ont pas besoin de faire quatre coudées ; et voir encore ce qu'il a écrit à ce sujet.
séif katan 33
(לד) ובית שבספינה - דלא קביעא ופעמים שהולכת חוץ לשבעים אמה [רש"י]:
(34) Et la maison qui est sur un bateau – car elle n'est pas fixe, et parfois le bateau s'en va au-delà des soixante-dix coudées [Rachi].
séif katan 34
(לה) שני בתים כאלו נגד העיר - ט"ס הוא וצ"ל בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו'. ור"ל שאם הרבה בתים יוצאין זה אחר זה עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד השני דינה כעיר העשויה כקשת והיינו דאם היה בין שני הצדדין ארבע אלפים אמה אין מודדין התחום אלא מעצם העיר ולא מן אלו הבתים וכ"ש אם בצד אחד יוצאין בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מארבע אלפים אין מותחין המדה נגד הבית בצד השני. ודע דעכ"פ מותר לילך עד הבית האחרון כמש"כ ריש הסעיף:
(35) Deux maisons de ce type face à la ville – c'est une erreur de copiste, et il faut lire : « des maisons de ce type face aux deux extrémités de la ville, etc. ». Il veut dire que si de nombreuses maisons ressortent l'une après l'autre jusqu'à plus de deux mille coudées de la ville, et de même de l'autre côté, sa règle est comme celle d'une ville faite en arc ; c'est-à-dire que s'il y avait entre les deux côtés quatre mille coudées, on ne mesure le te'houm qu'à partir de la ville elle-même et non à partir de ces maisons. Et à plus forte raison, si d'un seul côté des maisons ressortent jusqu'au-delà de deux mille coudées, si la ville est longue de plus de quatre mille coudées, on ne tend pas la mesure face à la maison de l'autre côté. Et sache qu'en tout cas, il est permis d'aller jusqu'à la dernière maison, comme il l'a écrit au début du séif.
séif katan 35
(לו) וחוצה לה אלפים אמה - ולדעת ההג"ה בס"ד נותנין מתחלה ע' אמה ושיריים ואח"כ האלפים אמה:
(36) Et au-delà, deux mille coudées – et selon l'avis de la Haga au séif 5, on accorde d'abord soixante-dix coudées et un reste, puis les deux mille coudées.
séif katan 36
(לז) דינו כסתום - ויכול לילך מקצה העיר ועד קצהו ומשם ולחוץ מודדין התחום דכל שאין בהפרצה יותר משיעור שני עיבורים עדיין כעיר אחת היא אבל ביותר מזה נחשב כשתי עיירות נפרדות:
(37) A la règle d'une muraille fermée – et il peut aller d'une extrémité de la ville à l'autre, et de là vers l'extérieur on mesure le te'houm ; car tant que la brèche ne dépasse pas la mesure de deux extensions (deux fois soixante-dix coudées et un reste), c'est encore une seule ville ; mais au-delà, elle est considérée comme deux villes séparées.
séif katan 37
(לח) אבל בית אחד - בין שהוא עומד בפ"ע ובין שהוא סמוך לעיר ברחוק יותר משבעים אמה ושיריים דבשתי עיירות כה"ג נחשבין כעיר אחת עד קמ"א אמה ושליש וכנ"ל אבל בית אחת אין לה דין עיר. ואם היו שלשה חצרות ובכל חצר שני בתים אז מקרי עיר ליתן לה עיבור [חי' רע"א]:
(38) Mais une maison isolée – qu'elle se tienne seule ou qu'elle soit proche de la ville à une distance de plus de soixante-dix coudées et un reste ; car pour deux villes dans un tel cas, on les considère comme une seule ville jusqu'à cent quarante et une coudées et un tiers, comme dit plus haut, mais une maison isolée n'a pas la règle d'une ville. Et s'il y avait trois cours, et dans chaque cour deux maisons, alors cela s'appelle une ville, pour lui accorder une extension ['Hidouchei Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 38
(לט) אלפים אמה - דיכולין לבוא מהאמצעי לשניהם בלי עירוב לכך אמרינן רואין כאלו האמצעי היה נתון בין שני החיצונים בשורה אחת משא"כ אם היה רחוק יותר מאלפים אמה אינו מצטרף האמצעי עם שני החיצונים שיהיה עי"ז כעיר אחת אם לא שהיה בין שני החיצונים רק קמ"א אמה ושליש שאז אינם צריכין לצירוף האמצעי כלל:
(39) Deux mille coudées – car on peut venir de celui du milieu à chacun des deux sans érouv ; c'est pourquoi nous disons qu'on considère comme si celui du milieu était placé entre les deux extérieurs sur une même ligne. Ce qui n'est pas le cas s'il était éloigné de plus de deux mille coudées : celui du milieu ne se joint pas aux deux extérieurs pour qu'ils deviennent par là comme une seule ville, à moins qu'il n'y ait entre les deux extérieurs que cent quarante et une coudées et un tiers, auquel cas ils n'ont pas du tout besoin de la jonction de celui du milieu.
séif katan 39
(מ) מלבד רוחב וכו' - ר"ל דאם נעמיד הכפר האמצעי בין שני החיצונים באמצע לא ישאר ריוח כ"א קמ"א אמה ושליש מצד אחד שבין האמצעי לחיצון וכן מצד השני שהוא בס"ה רפ"ג אמות פחות שליש:
(40) Sans compter la largeur, etc. – il veut dire que si l'on place le village du milieu entre les deux extérieurs, au milieu, il ne reste d'espace que cent quarante et une coudées et un tiers d'un côté, entre celui du milieu et l'extérieur, et de même de l'autre côté, ce qui fait au total deux cent quatre-vingt-trois coudées moins un tiers.
séif katan 40
(מא) כמדינה אחת - ומותר לשנים החיצונים לילך מזה לזה אפילו רחוקים הרבה אחד מחבירו וגם משם ולחוץ אלפים אמה דכעיר אחת חשיבי:
(41) Comme une seule localité – et il est permis aux habitants des deux extérieurs d'aller de l'un à l'autre, même s'ils sont très éloignés l'un de l'autre, et aussi de là vers l'extérieur deux mille coudées, car ils sont considérés comme une seule ville.
séif katan 41
(מב) לכל רוח - ר"ל אפילו האמצעי מותר לו לילך עד בין החיצונים ומשם ולהלן אלפים אמה ואפילו אם בין שני החיצונים יש ריוח יותר מארבעה אלפים אמה ג"כ דינא הכי כיון דאם נעמיד האמצעי ביניהם לא ישאר כ"א קמ"א אמה ושליש מכל צד:
(42) Dans chaque direction – il veut dire que même l'habitant du milieu a le droit d'aller jusqu'entre les extérieurs, et de là plus loin deux mille coudées ; et même s'il y a entre les deux extérieurs un espace de plus de quatre mille coudées, la règle est également ainsi, puisque si l'on place celui du milieu entre eux, il ne reste que cent quarante et une coudées et un tiers de chaque côté.
séif katan 42
(מג) דאין מודדין להאמצעי - כצ"ל:
(43) Qu'on ne mesure pour celui du milieu – il faut lire ainsi.
séif katan 43
(מד) רק מחומותיה - ר"ל דלא מהני הסברא דרואין רק לענין שני החיצונים שיהיו כעיר אחת אבל לא לענין אמצעית עצמה וע"כ מדידת תחומין שלה הוא רק סביב חומותיה לכל צד בלבד וטעמם שאם נראה אותו כמובלע ועומד בין החיצונים יפסיד כ"כ לרוח השנית שאינה לצד החיצונים ולענין הלכה נקטינן כדעה הראשונה דבד"ס הלך אחר המקיל ומודדים להאמצעי אלפים מחוץ לחיצונים ואפ"ה לא הפסיד לרוח השנית:
(44) Qu'à partir de ses murailles – il veut dire que le raisonnement « on considère » n'est efficace que pour les deux extérieurs, afin qu'ils soient comme une seule ville, mais pas pour celui du milieu lui-même ; c'est pourquoi la mesure de ses te'houmim se fait seulement autour de ses murailles, de chaque côté. Et leur raison : si on le considérait comme englobé et placé entre les extérieurs, il perdrait d'autant du côté opposé, qui n'est pas du côté des extérieurs. Quant à la halakha, nous retenons le premier avis, car pour un doute portant sur une loi des Sages (divrei soferim), on suit l'avis indulgent : on mesure pour celui du milieu deux mille coudées à partir de l'extérieur des villages extérieurs, et malgré cela il ne perd pas du côté opposé.
séif katan 44
(מה) מצבה - ר"ל איצטבא:
(45) Matséva – il veut dire : une banquette (itstaba).
séif katan 45
(מו) הבנויה בצדה - שע"י משתמשים בנחל גם כשהיא מלאה ואע"ג דאין מעברין להעיר אלא בית דירה והנחל הלא אינו ראוי לדירה י"ל דהתם הוא כשבאין לעבר העיר מפני מקום מסויים שחוצה לו אבל הנחל הזה שהוא לפני כל העיר וראויין להשתמש בו כל בני העיר אע"פ שאינו ראוי לדירה מעברין בו את העיר [ריטב"א]. ועיין במ"א שמסתפק אם בכל מקום שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם ועיין בא"ר שהסכים דאין להקל דגם בנחל גופא דעת כמה ראשונים שחולקין וסוברין דהנחל עולה במדת האלפים והבו דלא להוסיף עלה:
(46) Construite à son côté – car grâce à elle, on se sert du torrent même lorsqu'il est plein. Et bien qu'on n'étende la ville qu'à partir d'une maison d'habitation, et que le torrent n'est pourtant pas propre à l'habitation, on peut dire que là (cette règle s'applique) lorsqu'on vient étendre la ville en raison d'un endroit particulier situé à l'extérieur ; mais ce torrent, qui se trouve devant toute la ville et dont tous les habitants de la ville peuvent se servir, même s'il n'est pas propre à l'habitation, on étend la ville par lui [Ritva]. Et voir le Maguen Avraham, qui doute si, en tout endroit dont se servent les habitants de la ville, on commence à mesurer à partir de là ; et voir l'Eliya Rabba, qui a conclu qu'il ne faut pas être indulgent, car même pour le torrent lui-même, plusieurs Richonim sont d'avis contraire et estiment que le torrent entre dans la mesure des deux mille coudées ; il ne faut donc pas en rajouter.
séif katan 46
(מז) לא היה שם מצבה - של רוחב ארבע אמות וכ"ש אם לא היה כלל:
(47) S'il n'y avait pas là de banquette – de quatre coudées de large, et à plus forte raison s'il n'y en avait pas du tout.
séif katan 47
(מח) מפתח בתיהם - פי' מבית החיצון והיינו מקיר העיר:
(48) À partir de l'entrée de leurs maisons – c'est-à-dire à partir de la maison extérieure, autrement dit à partir du mur de la ville.
séif katan 48
(מט) שיושבים באהלים - שאין קבועין במקום אחד אלא יושבים כאן זמן מה ואח"כ כשכלה המרעה הולכים למקום אחר. ואם קבועים במקום אחד הוי כעיר ועיין בפמ"ג שמסתפק בכמה זמן נקרא קבוע:
(49) Qui habitent dans des tentes – qui ne sont pas fixés en un seul endroit, mais demeurent ici un certain temps, puis, lorsque le pâturage est épuisé, s'en vont à un autre endroit. Mais s'ils sont fixés en un seul endroit, c'est comme une ville ; et voir le Peri Megadim, qui doute à partir de combien de temps on l'appelle fixe.
séif katan 49
(נ) מפתח בתיהם - ר"ל שאין מצטרפין יחד להיות כעיר אלא מודדין האלפים לכל אחד בפ"ע מפתח ביתו:
(50) À partir de l'entrée de leurs maisons – il veut dire qu'elles ne se joignent pas ensemble pour être comme une ville, mais on mesure les deux mille coudées pour chacun séparément, à partir de l'entrée de sa maison.
séif katan 50
(נא) אם אין להם כמין היקף וכו' - דאם יש להם היקף זה סביב למחניהם נחשב כל השטח כולו כד"א ומודדין האלפים מסביב ההיקף:
(51) S'ils n'ont pas une sorte d'enceinte, etc. – car s'ils ont une telle enceinte autour de leur campement, toute la surface est considérée comme quatre coudées, et l'on mesure les deux mille coudées autour de l'enceinte.
séif katan 51
(נב) מחיצה עשרה - ומיירי שישבה ולבסוף הוקף וכדלקמיה:
(52) Une cloison de dix – et il s'agit du cas où elle a été habitée et à la fin entourée, comme il le dit plus loin.
séif katan 52
(נג) ואח"כ ישבה - ואינה מיושבת כולה עד החומה:
(53) Et ensuite habitée – et elle n'est pas entièrement habitée jusqu'à la muraille.
séif katan 53
(נד) ממקום ישיבתה - פי' לא ימדוד מהחומה אלא מן הבתים [ולדעת הרמ"א לעיל בס"ה נותן לה עוד ע' אמה ושיריים] שהחומה זו אינה חשובה לשוייה כולה כד"א שלא הוקפה לדירה שנעשית קודם ישיבתה אם לא שיש בחומה בית דירה והיא בתוך ע' אמה ושיריים לישיבת בתי העיר מצטרפת עמה:
(54) À partir de l'endroit habité – c'est-à-dire qu'il ne mesurera pas à partir de la muraille mais à partir des maisons [et selon l'avis du Rema plus haut au séif 5, on lui accorde encore soixante-dix coudées et un reste], car cette muraille n'est pas importante au point de la rendre entièrement comme quatre coudées, puisqu'elle n'a pas été entourée pour l'habitation, ayant été faite avant qu'elle ne soit habitée ; à moins qu'il n'y ait dans la muraille une maison d'habitation située dans les soixante-dix coudées et un reste des maisons habitées de la ville : elle se joint alors à elle.
séif katan 54
(נה) מחומתה - אפילו החומה רחוק הרבה מן הבתים דכיון שהוקפה אח"כ מקרי הוקף לדירה וכל מה שבתוכה חשיב כד"א ולדעת הרמ"א לעיל בס"ה נותנין לה מתחלה השבעים אמה ושיריים מחוץ לחומה ואח"כ מודדין לה האלפים:
(55) À partir de sa muraille – même si la muraille est très éloignée des maisons, car puisqu'elle a été entourée ensuite, cela s'appelle entouré pour l'habitation, et tout ce qui est à l'intérieur est considéré comme quatre coudées. Et selon l'avis du Rema plus haut au séif 5, on lui accorde d'abord les soixante-dix coudées et un reste à l'extérieur de la muraille, puis on mesure pour elle les deux mille coudées.
séif katan 55

Siman 399 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 398 →

(א) אריכא וקטינא - פי' שאין רחבה כארכה:
(1) Longue et étroite – c'est-à-dire qu'elle n'est pas aussi large que longue.
séif katan 1
(ב) ולא לריבוע העולם - היינו שאין עומדת צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם אלא באלכסון:
(2) Et pas selon le carré du monde – c'est-à-dire qu'elle ne se tient pas avec son nord vers le nord du monde et son sud vers le sud du monde, mais en diagonale.
séif katan 2
(ג) ארבע זויות שוות - לאפוקי כשהיא רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר אין זה זויות שוות ואין זה ריבוע ומרבעין אותה כמבואר בס"ד:
(3) Quatre angles égaux – à l'exclusion du cas où elle est large d'un côté et étroite de l'autre : ce ne sont pas des angles égaux, ce n'est pas un carré, et on la rend carrée comme expliqué au séif 4.
séif katan 3
(ד) כמות שהיא - היינו באריכא וקטינא אין מוסיפין על רחבה להשוותה לארכה וכן כשאינה מרובעת לריבוע העולם אין מוסיפין עליה לרבע אותה בריבוע העולם כמו בסעיף ג':
(4) Telle qu'elle est – c'est-à-dire que, pour une ville longue et étroite, on n'ajoute pas à sa largeur pour l'égaler à sa longueur ; et de même, lorsqu'elle n'est pas carrée selon le carré du monde, on n'ajoute pas de surface pour la rendre carrée selon le carré du monde, comme on le fait au séif 3.
séif katan 4
(ה) משולשת וכו' מרבעין אותה - שמושכין הריבוע להשוות צד הקצר כפי אורך צד הארוך:
(5) Triangulaire, etc., on la rend carrée – c'est-à-dire qu'on prolonge le carré pour égaler le côté court à la longueur du côté long.
séif katan 5
(ו) צלעות רבות - שיש לה ששה זויות או שמונה מושכין החוט לרבעה כנגד המקומות היותר רחבין בה ומהמרובע ואילך מודדין האלפים אמה לכל צד:
(6) De nombreux côtés – qu'elle a six ou huit angles : on tend le fil pour la rendre carrée à hauteur des endroits les plus larges, et à partir du carré on mesure les deux mille coudées de chaque côté.
séif katan 6
(ז) בריבוע העולם - היינו שאינו יכול לעשות הריבוע כמו שירצה אלא דוקא לפי רוחות העולם דרום כנגד דרום וצפון כנגד צפון ומשם ולהלן מודדין האלפים אמה:
(7) Selon le carré du monde – c'est-à-dire qu'il ne peut pas faire le carré comme il le veut, mais uniquement selon les directions du monde, sud face au sud et nord face au nord ; et de là on mesure plus loin les deux mille coudées.
séif katan 7
(ח) כאלו כולה רחבה - היינו כשבא למדוד התחומין אצל מקום הקצר אין מודדין מן החומה אלא מוסיפין מתחלה על העיר עד שיהא שוה עם מקום הרחב ומשם ולהלן מודדין האלפים אמה:
(8) Comme si elle était entièrement large – c'est-à-dire que lorsqu'on vient mesurer les te'houmim près de l'endroit étroit, on ne mesure pas à partir de la muraille, mais on ajoute d'abord à la ville jusqu'à ce qu'elle soit égale à l'endroit large, et de là on mesure plus loin les deux mille coudées.
séif katan 8
(ט) כמין גם - הוא אות יונית וצורתה כמין כ"ף פשוטה:
(9) En forme de gamma – c'est une lettre grecque dont la forme est semblable à un kaf final (ך).
séif katan 9
(י) או כקשת - שבתיה בנויים כחצי עיגול ובין שני ראשיה המקום פנוי:
(10) Ou en arc – dont les maisons sont construites en demi-cercle, et entre ses deux extrémités l'espace est vide.
séif katan 10
(יא) פחות מד' אלפים אמה - שתחום ראשה של זו מובלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת עי"ז ורואין כאלו היה מלא בתים במקום החלל ומודדין האלפים מקצות הקשת והלאה:
(11) Moins de quatre mille coudées – de sorte que le te'houm d'une extrémité est englobé dans le te'houm de l'autre extrémité : elle devient par là une seule ville, on considère comme si l'espace vide était plein de maisons, et l'on mesure les deux mille coudées à partir des extrémités de l'arc et au-delà.
séif katan 11
(יב) מודדין לה מן היתר - יתר נקרא חבל הקשור בשני קצות הקשת ומשם והלאה מודדין האלפים אמה:
(12) On mesure pour elle à partir de la corde – on appelle yéter (corde) une corde attachée aux deux extrémités de l'arc ; et de là et au-delà on mesure les deux mille coudées.
séif katan 12
(יג) ורואין את כל הרוחב וכו' - וה"נ לענין עשויה כמין גאם רואין כאלו מלאה בתים בריבוע ממזרח למערב ומצפון לדרום וגם בזה דוקא אם אין בין שני ראשי הגאם באלכסון מזוית לזוית רק פחות מארבע אלפים אמה:
(13) Et l'on considère toute l'étendue, etc. – et de même pour une ville faite en forme de gamma : on la considère comme pleine de maisons dans un carré d'est en ouest et du nord au sud ; et dans ce cas aussi, ce n'est que s'il n'y a entre les deux extrémités du gamma, en diagonale d'un angle à l'autre, que moins de quatre mille coudées.
séif katan 13
(יד) כאלו הוא מלא בתים - וע"כ יכול לילך כל החלל שמן ראש הקשת עד היתר ואין עולה לו בחשבון אלפים וכן לענין הרוחב יכול לילך מדרומו של הקשת לצפונו דרך חללו ונותנין לו אלפים אמה שלמים מן צד הצפון והלאה דכל הקשת וחללו רק כד' אמות דמיא:
(14) Comme si elle était pleine de maisons – c'est pourquoi il peut parcourir tout l'espace vide qui va du sommet de l'arc jusqu'à la corde sans que cela soit compté dans les deux mille coudées ; et de même pour la largeur, il peut aller du sud de l'arc à son nord à travers son espace vide, et on lui accorde deux mille coudées entières à partir du côté nord et au-delà, car tout l'arc et son espace vide sont comme quatre coudées.
séif katan 14
(טו) אלא מן הקשת - הטעם דכיון דאין מובלעין התחומין זה בזה וא"א להלך מקצה הקשת האחד לקצה השני ע"כ א"א לחשוב החלל בכלל עיר ועולה בתוך שיעור אלפים והסכימו הפוסקים דכ"ז כשרוצה לילך דרך החלל של הקשת עד היתר ולהלאה אבל מותרים לילך סביב דרך הבתים שבקשת עד קצה הקשת ומשם ואילך מודדין לו אלפים אמה מאחר שהולך הכל בעיר חשיב כולה כד"א:
(15) Qu'à partir de l'arc – la raison : puisque les te'houmim ne s'englobent pas l'un l'autre et qu'il est impossible d'aller d'une extrémité de l'arc à l'autre, on ne peut pas compter l'espace vide comme faisant partie de la ville, et il entre dans la mesure des deux mille coudées. Et les décisionnaires ont convenu que tout cela s'applique lorsqu'il veut passer à travers l'espace vide de l'arc jusqu'à la corde et au-delà ; mais il est permis d'aller en faisant le tour par les maisons de l'arc jusqu'à l'extrémité de l'arc, et de là on lui mesure deux mille coudées, puisqu'il marche tout le temps dans la ville, qui est entièrement considérée comme quatre coudées.
séif katan 15
(טז) מן המקום וכו' - דס"ל דאף דבראשי הקשת היה רחב ד' אלפים ויותר אפ"ה כיון שבאמצע הקשת מתקצר עד שאין בין זה לזה ד' אלפים אמה נחשב עד אותו מקום כאלו מלא בתים ומתחילין למדוד האלפים אף לאותן שדרין בגג הקשת רק מאותו מקום ולהלאה שמשם הולך ומתרחב ליותר מד' אלפים אמה:
(16) À partir de l'endroit, etc. – car cet avis estime que, même si aux extrémités de l'arc l'écart était de quatre mille coudées ou plus, néanmoins, puisqu'au milieu de l'arc il se rétrécit jusqu'à ce qu'il n'y ait pas entre un côté et l'autre quatre mille coudées, on considère l'espace jusqu'à cet endroit comme plein de maisons, et l'on commence à mesurer les deux mille coudées, même pour ceux qui habitent au dos de l'arc (dans sa partie courbe), seulement à partir de cet endroit et au-delà, d'où l'arc va en s'élargissant à plus de quatre mille coudées.
séif katan 16
(יז) אם אין ביניהם אלפים - אם אין ביניהם אלא אלפים כצ"ל:
(17) S'il n'y a pas entre eux deux mille – il faut lire : « s'il n'y a entre eux que deux mille ».
séif katan 17
(יח) בכל ענין מן היתר - כיון דהיתר מובלע תוך התחום ויכול להגיע אליו מן הקשת רואין כאלו הוא מלא בתים כל החלל ועיין במ"א שדעתו דלא מהני זה רק להיושבין בראשי הקשת שיהיו יכולין לילך מראש זה לראש אחר אף שהוא יותר מארבע אלפים אבל לא ליושבין בגג הקשת למעלה שימדדו מן היתר אבל האחרונים חולקין עליו ודעתם דמהני גם ליושבין בגג הקשת שימדדו מן היתר התחום שבת. ודע דלכו"ע מותרים בעלי הקשת לילך אלפים אמה מבתיהם ולמעלה בכל ענין:
(18) Dans tous les cas à partir de la corde – puisque la corde est englobée dans le te'houm et qu'on peut l'atteindre depuis l'arc, on considère tout l'espace vide comme plein de maisons. Et voir le Maguen Avraham, dont l'avis est que cela n'est efficace que pour ceux qui habitent aux extrémités de l'arc, afin qu'ils puissent aller d'une extrémité à l'autre même si l'écart est de plus de quatre mille coudées, mais pas pour ceux qui habitent en haut, au dos de l'arc, pour qu'on leur mesure à partir de la corde ; mais les A'haronim le contestent, et leur avis est que cela est efficace aussi pour ceux qui habitent au dos de l'arc, afin qu'on leur mesure le te'houm de Chabbat à partir de la corde. Et sache que, selon tous les avis, les habitants de l'arc ont le droit d'aller deux mille coudées à partir de leurs maisons vers le haut, dans tous les cas.
séif katan 18
(יט) בית דירה - אע"פ שאין דרין בה [אחרונים]:
(19) Maison d'habitation – même si on n'y habite pas [A'haronim].
séif katan 19
(כ) חוץ מבית דירה זה - פי' שמותחין חוט על כל פני רוחב העיר כנגד בית דירה זו כדי שיהא התחום שוה בכל מקום וכדאיתא לעיל בריש ס"ד ומשם ולהלן מודדין התחום:
(20) À partir de l'extérieur de cette maison d'habitation – c'est-à-dire qu'on tend un fil sur toute la largeur de la ville face à cette maison d'habitation, afin que le te'houm soit égal partout, comme il est dit plus haut au début du séif 4 ; et de là et au-delà on mesure le te'houm.
séif katan 20
(כא) וכן בכל מקום שמודדין - פי' כשאין שם בית דירה בתוך שבעים אמה נותנין ג"כ שבעים אמה ושיריים לעיר ואח"כ מודדין התחום ולדעה ראשונה אין נותנין שבעים אמה ושיריים לעיר אחת כלל ומודדין האלפים מחומתה ורק בשתי עיירות סמוכות נותנין ביניהן קרפיפות כמבואר בס"ז:
(21) Et de même partout où l'on mesure – c'est-à-dire que, lorsqu'il n'y a pas là de maison d'habitation dans les soixante-dix coudées, on accorde aussi à la ville soixante-dix coudées et un reste, et ensuite on mesure le te'houm. Selon le premier avis, on n'accorde pas du tout soixante-dix coudées et un reste à une ville seule, et l'on mesure les deux mille coudées à partir de sa muraille ; ce n'est que pour deux villes proches qu'on accorde entre elles des karpifot (espaces annexes de soixante-dix coudées), comme expliqué au séif 7.
séif katan 21
(כב) וכן נראה לי להקל - עיין בביאור הלכה מה שכתבנו בזה:
(22) Et c'est ainsi qu'il me paraît bon d'être indulgent – voir dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 22
(כג) כעיר אחת - שבתיה מפוזרין:
(23) Comme une seule ville – dont les maisons sont dispersées.
séif katan 23
(כד) מחוץ לבית האחרון - אזיל לטעמיה בס"ה ולרמ"א שם נותנין בתחלה בסוף בית האחרון שבעים אמה ושיריים ואח"כ מודדין התחום ולמעשה העיקר בזה כדעת המחבר כמו שכתבנו בבה"ל:
(24) À partir de l'extérieur de la dernière maison – il (le Choulhan Aroukh) suit là son opinion exprimée au séif 5 ; et selon le Rema là-bas, on accorde d'abord, au bout de la dernière maison, soixante-dix coudées et un reste, puis on mesure le te'houm. En pratique, l'essentiel dans ce cas est conforme à l'avis de l'auteur (le Choulhan Aroukh), comme nous l'avons écrit dans le Biour Halakha.
séif katan 24
(כה) לחזנים - דסתם בית הכנסת לאו לדירה עביד:
(25) Pour les 'hazanim – car une synagogue ordinaire n'est pas faite pour l'habitation.
séif katan 25
(כו) לכהניהם - דלענין הצטרפות לעיבור לא בעינן דוקא דירת ישראל:
(26) Pour leurs prêtres – car, pour ce qui est de la jonction en vue de l'extension (ibour) de la ville, on n'exige pas nécessairement une habitation juive.
séif katan 26
(כז) והאוצרות - לתבואה וליין ולשמן ולאו לדירה מקרי הלכך בעינן שיהיה בהן בית דירה לשומרים וכל הנך בית דירה בעינן שיהיה בהן ד"א על ד"א [תוספות]:
(27) Et les entrepôts – pour le grain, le vin et l'huile, qui ne sont pas appelés habitation ; c'est pourquoi on exige qu'ils comportent un logement pour les gardiens. Et pour tous ces logements, on exige qu'ils fassent quatre coudées sur quatre coudées [Tossefot].
séif katan 27
(כח) שיש בהם בית דירה - לשומר הגשר [ליטול מהם מכם] ובית הקברות:
(28) Qui comportent un logement – pour le gardien du pont [qui perçoit d'eux un péage] et du cimetière.
séif katan 28
(כט) ושלש מחיצות וכו' - שהיה שם בית דירה מתחלה ונהרס וה"ה בכל הני דקחשיב מקודם אם נהרס ונשארו עדיין ג' מחיצות ובלא תקרה או שתים עם תקרה וכדלקמיה:
(29) Et trois cloisons, etc. – qu'il y avait là une maison d'habitation au départ, qui a été démolie ; et il en est de même pour tous ceux qu'il a énumérés auparavant : s'ils ont été démolis et qu'il reste encore trois cloisons sans toit, ou deux avec un toit, comme il le dit plus loin.
séif katan 29
(ל) הבנוי בים - שעשוי לפנות בו כלים שבספינה לכך נחשב בית דירה וגם זה מיירי שיש בה ד"א על ד"א ועומדת בתוך שבעים אמה ושיריים לעיר:
(30) Construite dans la mer – qui est faite pour y décharger les objets du bateau ; c'est pourquoi elle est considérée comme une maison d'habitation. Ici aussi, il s'agit du cas où elle fait quatre coudées sur quatre coudées et se trouve dans les soixante-dix coudées et un reste de la ville.
séif katan 30
(לא) ושתי מחיצות וכו' - איירי ג"כ שהיה בית דירה מתחלה ונהרס:
(31) Et deux cloisons, etc. – il s'agit aussi du cas où c'était au départ une maison d'habitation, qui a été démolie.
séif katan 31
(לב) ומעזיבה - ט"ס וליתא בגמרא ופוסקים (הגר"א):
(32) Et d'un revêtement – c'est une erreur de copiste, et ce mot ne figure pas dans la Guemara ni chez les décisionnaires (le Gaon de Vilna).
séif katan 32
(לג) ומערה שיש וכו' - דאל"ה אין מערה נחשבת לבית דירה. הבורגנין [סוכות] שעושין שומרי גנות ושומרי העיר לשמור העיר והפירות אין נמדדין עמה ודוקא במקום דשכיחי גנבי דגנבי להו או גשמים ששוטפין אותן הלכך לא חשיבי מידי אבל בעלמא נמדדין עמה. ועיין בשע"ת דבורגנין אין צריך להיות בהן ד"א ועיין עוד מה שכתב בזה:
(33) Et une grotte où il y a, etc. – car sinon, une grotte n'est pas considérée comme une maison d'habitation. Les bourganin [cabanes] que font les gardiens des jardins et les gardiens de la ville pour garder la ville et les fruits ne sont pas mesurés avec elle (la ville) ; et cela uniquement dans un endroit où les voleurs sont fréquents et les volent, ou bien où les pluies les emportent : c'est pourquoi elles ne comptent pour rien ; mais en général, elles sont mesurées avec elle. Et voir le Chaarei Techouva selon lequel les bourganin n'ont pas besoin de faire quatre coudées ; et voir encore ce qu'il a écrit à ce sujet.
séif katan 33
(לד) ובית שבספינה - דלא קביעא ופעמים שהולכת חוץ לשבעים אמה [רש"י]:
(34) Et la maison qui est sur un bateau – car elle n'est pas fixe, et parfois le bateau s'en va au-delà des soixante-dix coudées [Rachi].
séif katan 34
(לה) שני בתים כאלו נגד העיר - ט"ס הוא וצ"ל בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו'. ור"ל שאם הרבה בתים יוצאין זה אחר זה עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד השני דינה כעיר העשויה כקשת והיינו דאם היה בין שני הצדדין ארבע אלפים אמה אין מודדין התחום אלא מעצם העיר ולא מן אלו הבתים וכ"ש אם בצד אחד יוצאין בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מארבע אלפים אין מותחין המדה נגד הבית בצד השני. ודע דעכ"פ מותר לילך עד הבית האחרון כמש"כ ריש הסעיף:
(35) Deux maisons de ce type face à la ville – c'est une erreur de copiste, et il faut lire : « des maisons de ce type face aux deux extrémités de la ville, etc. ». Il veut dire que si de nombreuses maisons ressortent l'une après l'autre jusqu'à plus de deux mille coudées de la ville, et de même de l'autre côté, sa règle est comme celle d'une ville faite en arc ; c'est-à-dire que s'il y avait entre les deux côtés quatre mille coudées, on ne mesure le te'houm qu'à partir de la ville elle-même et non à partir de ces maisons. Et à plus forte raison, si d'un seul côté des maisons ressortent jusqu'au-delà de deux mille coudées, si la ville est longue de plus de quatre mille coudées, on ne tend pas la mesure face à la maison de l'autre côté. Et sache qu'en tout cas, il est permis d'aller jusqu'à la dernière maison, comme il l'a écrit au début du séif.
séif katan 35
(לו) וחוצה לה אלפים אמה - ולדעת ההג"ה בס"ד נותנין מתחלה ע' אמה ושיריים ואח"כ האלפים אמה:
(36) Et au-delà, deux mille coudées – et selon l'avis de la Haga au séif 5, on accorde d'abord soixante-dix coudées et un reste, puis les deux mille coudées.
séif katan 36
(לז) דינו כסתום - ויכול לילך מקצה העיר ועד קצהו ומשם ולחוץ מודדין התחום דכל שאין בהפרצה יותר משיעור שני עיבורים עדיין כעיר אחת היא אבל ביותר מזה נחשב כשתי עיירות נפרדות:
(37) A la règle d'une muraille fermée – et il peut aller d'une extrémité de la ville à l'autre, et de là vers l'extérieur on mesure le te'houm ; car tant que la brèche ne dépasse pas la mesure de deux extensions (deux fois soixante-dix coudées et un reste), c'est encore une seule ville ; mais au-delà, elle est considérée comme deux villes séparées.
séif katan 37
(לח) אבל בית אחד - בין שהוא עומד בפ"ע ובין שהוא סמוך לעיר ברחוק יותר משבעים אמה ושיריים דבשתי עיירות כה"ג נחשבין כעיר אחת עד קמ"א אמה ושליש וכנ"ל אבל בית אחת אין לה דין עיר. ואם היו שלשה חצרות ובכל חצר שני בתים אז מקרי עיר ליתן לה עיבור [חי' רע"א]:
(38) Mais une maison isolée – qu'elle se tienne seule ou qu'elle soit proche de la ville à une distance de plus de soixante-dix coudées et un reste ; car pour deux villes dans un tel cas, on les considère comme une seule ville jusqu'à cent quarante et une coudées et un tiers, comme dit plus haut, mais une maison isolée n'a pas la règle d'une ville. Et s'il y avait trois cours, et dans chaque cour deux maisons, alors cela s'appelle une ville, pour lui accorder une extension ['Hidouchei Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 38
(לט) אלפים אמה - דיכולין לבוא מהאמצעי לשניהם בלי עירוב לכך אמרינן רואין כאלו האמצעי היה נתון בין שני החיצונים בשורה אחת משא"כ אם היה רחוק יותר מאלפים אמה אינו מצטרף האמצעי עם שני החיצונים שיהיה עי"ז כעיר אחת אם לא שהיה בין שני החיצונים רק קמ"א אמה ושליש שאז אינם צריכין לצירוף האמצעי כלל:
(39) Deux mille coudées – car on peut venir de celui du milieu à chacun des deux sans érouv ; c'est pourquoi nous disons qu'on considère comme si celui du milieu était placé entre les deux extérieurs sur une même ligne. Ce qui n'est pas le cas s'il était éloigné de plus de deux mille coudées : celui du milieu ne se joint pas aux deux extérieurs pour qu'ils deviennent par là comme une seule ville, à moins qu'il n'y ait entre les deux extérieurs que cent quarante et une coudées et un tiers, auquel cas ils n'ont pas du tout besoin de la jonction de celui du milieu.
séif katan 39
(מ) מלבד רוחב וכו' - ר"ל דאם נעמיד הכפר האמצעי בין שני החיצונים באמצע לא ישאר ריוח כ"א קמ"א אמה ושליש מצד אחד שבין האמצעי לחיצון וכן מצד השני שהוא בס"ה רפ"ג אמות פחות שליש:
(40) Sans compter la largeur, etc. – il veut dire que si l'on place le village du milieu entre les deux extérieurs, au milieu, il ne reste d'espace que cent quarante et une coudées et un tiers d'un côté, entre celui du milieu et l'extérieur, et de même de l'autre côté, ce qui fait au total deux cent quatre-vingt-trois coudées moins un tiers.
séif katan 40
(מא) כמדינה אחת - ומותר לשנים החיצונים לילך מזה לזה אפילו רחוקים הרבה אחד מחבירו וגם משם ולחוץ אלפים אמה דכעיר אחת חשיבי:
(41) Comme une seule localité – et il est permis aux habitants des deux extérieurs d'aller de l'un à l'autre, même s'ils sont très éloignés l'un de l'autre, et aussi de là vers l'extérieur deux mille coudées, car ils sont considérés comme une seule ville.
séif katan 41
(מב) לכל רוח - ר"ל אפילו האמצעי מותר לו לילך עד בין החיצונים ומשם ולהלן אלפים אמה ואפילו אם בין שני החיצונים יש ריוח יותר מארבעה אלפים אמה ג"כ דינא הכי כיון דאם נעמיד האמצעי ביניהם לא ישאר כ"א קמ"א אמה ושליש מכל צד:
(42) Dans chaque direction – il veut dire que même l'habitant du milieu a le droit d'aller jusqu'entre les extérieurs, et de là plus loin deux mille coudées ; et même s'il y a entre les deux extérieurs un espace de plus de quatre mille coudées, la règle est également ainsi, puisque si l'on place celui du milieu entre eux, il ne reste que cent quarante et une coudées et un tiers de chaque côté.
séif katan 42
(מג) דאין מודדין להאמצעי - כצ"ל:
(43) Qu'on ne mesure pour celui du milieu – il faut lire ainsi.
séif katan 43
(מד) רק מחומותיה - ר"ל דלא מהני הסברא דרואין רק לענין שני החיצונים שיהיו כעיר אחת אבל לא לענין אמצעית עצמה וע"כ מדידת תחומין שלה הוא רק סביב חומותיה לכל צד בלבד וטעמם שאם נראה אותו כמובלע ועומד בין החיצונים יפסיד כ"כ לרוח השנית שאינה לצד החיצונים ולענין הלכה נקטינן כדעה הראשונה דבד"ס הלך אחר המקיל ומודדים להאמצעי אלפים מחוץ לחיצונים ואפ"ה לא הפסיד לרוח השנית:
(44) Qu'à partir de ses murailles – il veut dire que le raisonnement « on considère » n'est efficace que pour les deux extérieurs, afin qu'ils soient comme une seule ville, mais pas pour celui du milieu lui-même ; c'est pourquoi la mesure de ses te'houmim se fait seulement autour de ses murailles, de chaque côté. Et leur raison : si on le considérait comme englobé et placé entre les extérieurs, il perdrait d'autant du côté opposé, qui n'est pas du côté des extérieurs. Quant à la halakha, nous retenons le premier avis, car pour un doute portant sur une loi des Sages (divrei soferim), on suit l'avis indulgent : on mesure pour celui du milieu deux mille coudées à partir de l'extérieur des villages extérieurs, et malgré cela il ne perd pas du côté opposé.
séif katan 44
(מה) מצבה - ר"ל איצטבא:
(45) Matséva – il veut dire : une banquette (itstaba).
séif katan 45
(מו) הבנויה בצדה - שע"י משתמשים בנחל גם כשהיא מלאה ואע"ג דאין מעברין להעיר אלא בית דירה והנחל הלא אינו ראוי לדירה י"ל דהתם הוא כשבאין לעבר העיר מפני מקום מסויים שחוצה לו אבל הנחל הזה שהוא לפני כל העיר וראויין להשתמש בו כל בני העיר אע"פ שאינו ראוי לדירה מעברין בו את העיר [ריטב"א]. ועיין במ"א שמסתפק אם בכל מקום שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם ועיין בא"ר שהסכים דאין להקל דגם בנחל גופא דעת כמה ראשונים שחולקין וסוברין דהנחל עולה במדת האלפים והבו דלא להוסיף עלה:
(46) Construite à son côté – car grâce à elle, on se sert du torrent même lorsqu'il est plein. Et bien qu'on n'étende la ville qu'à partir d'une maison d'habitation, et que le torrent n'est pourtant pas propre à l'habitation, on peut dire que là (cette règle s'applique) lorsqu'on vient étendre la ville en raison d'un endroit particulier situé à l'extérieur ; mais ce torrent, qui se trouve devant toute la ville et dont tous les habitants de la ville peuvent se servir, même s'il n'est pas propre à l'habitation, on étend la ville par lui [Ritva]. Et voir le Maguen Avraham, qui doute si, en tout endroit dont se servent les habitants de la ville, on commence à mesurer à partir de là ; et voir l'Eliya Rabba, qui a conclu qu'il ne faut pas être indulgent, car même pour le torrent lui-même, plusieurs Richonim sont d'avis contraire et estiment que le torrent entre dans la mesure des deux mille coudées ; il ne faut donc pas en rajouter.
séif katan 46
(מז) לא היה שם מצבה - של רוחב ארבע אמות וכ"ש אם לא היה כלל:
(47) S'il n'y avait pas là de banquette – de quatre coudées de large, et à plus forte raison s'il n'y en avait pas du tout.
séif katan 47
(מח) מפתח בתיהם - פי' מבית החיצון והיינו מקיר העיר:
(48) À partir de l'entrée de leurs maisons – c'est-à-dire à partir de la maison extérieure, autrement dit à partir du mur de la ville.
séif katan 48
(מט) שיושבים באהלים - שאין קבועין במקום אחד אלא יושבים כאן זמן מה ואח"כ כשכלה המרעה הולכים למקום אחר. ואם קבועים במקום אחד הוי כעיר ועיין בפמ"ג שמסתפק בכמה זמן נקרא קבוע:
(49) Qui habitent dans des tentes – qui ne sont pas fixés en un seul endroit, mais demeurent ici un certain temps, puis, lorsque le pâturage est épuisé, s'en vont à un autre endroit. Mais s'ils sont fixés en un seul endroit, c'est comme une ville ; et voir le Peri Megadim, qui doute à partir de combien de temps on l'appelle fixe.
séif katan 49
(נ) מפתח בתיהם - ר"ל שאין מצטרפין יחד להיות כעיר אלא מודדין האלפים לכל אחד בפ"ע מפתח ביתו:
(50) À partir de l'entrée de leurs maisons – il veut dire qu'elles ne se joignent pas ensemble pour être comme une ville, mais on mesure les deux mille coudées pour chacun séparément, à partir de l'entrée de sa maison.
séif katan 50
(נא) אם אין להם כמין היקף וכו' - דאם יש להם היקף זה סביב למחניהם נחשב כל השטח כולו כד"א ומודדין האלפים מסביב ההיקף:
(51) S'ils n'ont pas une sorte d'enceinte, etc. – car s'ils ont une telle enceinte autour de leur campement, toute la surface est considérée comme quatre coudées, et l'on mesure les deux mille coudées autour de l'enceinte.
séif katan 51
(נב) מחיצה עשרה - ומיירי שישבה ולבסוף הוקף וכדלקמיה:
(52) Une cloison de dix – et il s'agit du cas où elle a été habitée et à la fin entourée, comme il le dit plus loin.
séif katan 52
(נג) ואח"כ ישבה - ואינה מיושבת כולה עד החומה:
(53) Et ensuite habitée – et elle n'est pas entièrement habitée jusqu'à la muraille.
séif katan 53
(נד) ממקום ישיבתה - פי' לא ימדוד מהחומה אלא מן הבתים [ולדעת הרמ"א לעיל בס"ה נותן לה עוד ע' אמה ושיריים] שהחומה זו אינה חשובה לשוייה כולה כד"א שלא הוקפה לדירה שנעשית קודם ישיבתה אם לא שיש בחומה בית דירה והיא בתוך ע' אמה ושיריים לישיבת בתי העיר מצטרפת עמה:
(54) À partir de l'endroit habité – c'est-à-dire qu'il ne mesurera pas à partir de la muraille mais à partir des maisons [et selon l'avis du Rema plus haut au séif 5, on lui accorde encore soixante-dix coudées et un reste], car cette muraille n'est pas importante au point de la rendre entièrement comme quatre coudées, puisqu'elle n'a pas été entourée pour l'habitation, ayant été faite avant qu'elle ne soit habitée ; à moins qu'il n'y ait dans la muraille une maison d'habitation située dans les soixante-dix coudées et un reste des maisons habitées de la ville : elle se joint alors à elle.
séif katan 54
(נה) מחומתה - אפילו החומה רחוק הרבה מן הבתים דכיון שהוקפה אח"כ מקרי הוקף לדירה וכל מה שבתוכה חשיב כד"א ולדעת הרמ"א לעיל בס"ה נותנין לה מתחלה השבעים אמה ושיריים מחוץ לחומה ואח"כ מודדין לה האלפים:
(55) À partir de sa muraille – même si la muraille est très éloignée des maisons, car puisqu'elle a été entourée ensuite, cela s'appelle entouré pour l'habitation, et tout ce qui est à l'intérieur est considéré comme quatre coudées. Et selon l'avis du Rema plus haut au séif 5, on lui accorde d'abord les soixante-dix coudées et un reste à l'extérieur de la muraille, puis on mesure pour elle les deux mille coudées.
séif katan 55

Siman 399 →