Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 366 →- דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו. ובו טו סעיפים:
חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו בא' מבתי החצרות שע"י כך אנו רואים כאלו כולם דרים באותו בית וכאלו כל החצר מיוחד לאותו בית:Loi de l'érouv pour une cour dans laquelle habitent de nombreuses personnes. Il contient 15 séifim :
Une cour sur laquelle s'ouvrent de nombreuses maisons : les Sages ont interdit de porter de leurs maisons vers la cour jusqu'à ce qu'ils fassent un érouv (érouv 'hatsérot), c'est-à-dire qu'on collecte du pain de chaque maison et qu'on le dépose dans l'une des maisons de la cour ; car par cela nous considérons comme si tous habitaient dans cette maison-là, et comme si toute la cour était réservée à cette maison-là.séif 1
- יושבי אהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצה אין מטלטלין מאהל לאהל עד שיערבו כולם אבל שיירא שהקיפוה מחיצה אין צריכים לערב לפי שכולם מעורבים ואין אותם אהלים קבועים להם: הגה בתים שבספינה צריכים עירוב אע"פ שיש לספינה מחיצות ואם אין לספינה מחיצות אסור לטלטל בספינה רק בארבע אמות (ב"י בשם שבולי לקט) (ועיין לקמן סוף סי' שפ"ב וסי' ת"ה סעיף ז'):Ceux qui habitent sous des tentes ou des cabanes, ou dans un camp qu'on a entouré d'une cloison, ne portent pas d'une tente à l'autre jusqu'à ce qu'ils fassent tous un érouv. Mais une caravane qu'on a entourée d'une cloison n'a pas besoin de faire d'érouv, parce qu'ils sont tous mêlés (comme une seule famille), et que ces tentes ne sont pas fixes pour eux. Haga (Rema) : Les cabines d'un bateau nécessitent un érouv, bien que le bateau ait des cloisons ; et si le bateau n'a pas de cloisons, il est interdit de porter dans le bateau, si ce n'est à l'intérieur de quatre coudées (Beit Yossef, au nom du Chibbolé HaLéket) (et voir plus loin, fin du siman 382, et siman 405, séif 7).
séif 2
- הבית שמניחים בו העירוב א"צ ליתן פת ואין צריך שיהיה בעירוב שוה פרוטה ואין מניחין אותו בחצר אלא בבית שראוי לדיר' לאפוקי בית שער אכסדר' ומרפסת וצריך שיהא בו ד' אמות על ד' אמות ואפילו הוא של קטן ואם רגילים ליתנו תמיד בבית ידוע אין להם לשנותו וליתנו בבית אחר מפני דרכי שלום ואפי' קטן יכול לגבות העירוב ולקבצו: הגה והמנהג בזמן הזה להניח העירוב בבית הכנסת וכן נהגו הקדמונים ונראה לי הטעם דעירובין שלנו יש להם דין שתוף ואין צריך להניח בבית דירה וע' לקמן סי' שפ"ו ושפ"ז:La maison dans laquelle on dépose l'érouv n'a pas besoin de donner du pain ; et il n'est pas nécessaire que l'érouv ait la valeur d'une prouta (plus petite pièce de monnaie). Et on ne le dépose pas dans la cour, mais dans une maison apte à l'habitation, à l'exclusion d'un vestibule (beit chaar), d'une galerie (akhsadra) et d'un balcon (mirpéssèt) ; et il faut qu'elle ait quatre coudées sur quatre coudées, et c'est valable même si elle appartient à un enfant mineur. Et s'ils ont l'habitude de le déposer toujours dans une maison déterminée, ils ne doivent pas le changer et le déposer dans une autre maison, pour préserver les voies de la paix. Et même un enfant mineur peut collecter l'érouv et le rassembler. Haga (Rema) : Et l'usage, de nos jours, est de déposer l'érouv à la synagogue, et ainsi faisaient les anciens ; et il me semble que la raison en est que nos érouvin ont le statut de chitouf (association des ruelles), et qu'il n'est pas nécessaire de le déposer dans une maison d'habitation. Et voir plus loin, simanim 386 et 387.
séif 3
- צריך ליתן כל העירוב בכלי א' ואם חלקו ונתנו בשני כלים אינו עירוב אלא אם נתמלא הא' ואז מותר והוא שיהיו שני הכלים בבית א':Il faut déposer tout l'érouv dans un seul récipient ; et si on l'a partagé et déposé dans deux récipients, ce n'est pas un érouv, à moins que le premier ne se soit rempli, et alors c'est permis, à condition que les deux récipients soient dans une même maison.
séif 4
- צריך שלא יקפיד שום א' מהם על עירובו אם יאכלנו חבירו ואם מקפיד אינו עירוב לכך צריך ליזהר שלא לערב בדבר שתיקן לצורך השבת:Il faut qu'aucun d'eux ne tienne rigueur, au sujet de sa part d'érouv, si son compagnon la mange ; et s'il en tient rigueur, ce n'est pas un érouv. C'est pourquoi il faut veiller à ne pas faire l'érouv avec une chose qu'on a préparée pour les besoins du Chabbat.
séif 5
- אין מערבין בפרוסה אפי' היא גדולה הרבה אבל בשלימה אפי' קטנה מאוד מערבין ובלבד שיהא בהם כל כך שיהא בהם כשיעור ומיהו אם ניטל ממנו כדי חלת נחתום שהוא א' ממ"ח מערבין בה אפי' לא היתה טבולה לחלה ואם נפרסה וחיברה בקיסם שהכניס הקצה הא' בתוך הפת והקצה השני בתוך הפרוסה אם אינו ניכר שנפרסה מערבים בה: הגה ויש שפירשו הא דאין מערבין רק בפת שלם היינו שכל העירוב ביחד יהיה פת שלם ולכן נהגו לקבוץ מכל בית ובית מעט קמח ועושין חלה אחת שלימה ומערבין בה (המגיד והגהות הראב"ד פ"א מהל' עירובין) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו וצריך ליזהר שיהא בחלה כשיעור המפורש לקמן סי' שס"ח סעיף ג' ואע"פ שנשתייר מן הקמח ולא נעשה מכולו חלה אפ"ה הוי עירוב דלא גרע מאילו אחד מזכה לכולם ואדעתא דהכי נתנו קמחם מתחלה כן נראה לי:On ne fait pas l'érouv avec un morceau de pain, même s'il est très grand ; mais avec un pain entier, même très petit, on fait l'érouv, à condition qu'il y ait en eux (en tout) assez pour atteindre la mesure requise. Toutefois, si on en a prélevé la part de la 'hala du boulanger, qui est un quarante-huitième, on fait l'érouv avec, même s'il n'était pas soumis à la 'hala. Et s'il a été coupé et qu'on l'a rattaché avec une brindille, en enfonçant une extrémité dans le pain et l'autre extrémité dans le morceau, s'il n'est pas reconnaissable qu'il a été coupé, on fait l'érouv avec. Haga (Rema) : Et certains ont expliqué que la règle selon laquelle on ne fait l'érouv qu'avec un pain entier signifie que tout l'érouv ensemble doit être un pain entier ; c'est pourquoi on a l'usage de collecter de chaque maison un peu de farine, de faire une seule 'hala (pain tressé) entière et de faire l'érouv avec elle (le Maguid Michné et les gloses du Raavad, chapitre 1 des lois de l'érouv). Et tel est l'usage répandu dans tous ces pays. Et il faut veiller à ce que la 'hala ait la mesure expliquée plus loin, siman 368, séif 3. Et bien qu'il soit resté de la farine et qu'on n'en ait pas fait entièrement la 'hala, c'est néanmoins un érouv, car ce n'est pas moins bon que si l'un (des habitants) en faisait acquérir la propriété à tous, et c'est dans cette intention qu'ils ont donné leur farine au départ. Ainsi me semble-t-il.
séif 6
- אם אחד מזכה לכולם יכול לערב בפרוסה:Si l'un (des habitants) fait acquérir l'érouv à tous, on peut faire l'érouv avec un morceau de pain.
séif 7
- מערבין בפת אורז ועדשים אבל לא בפת דוחן:On fait l'érouv avec du pain de riz et de lentilles, mais pas avec du pain de millet.
séif 8
- אם א' מבני החצר רוצה ליתן פת בשביל כולם שפיר דמי ובלבד שיזכנו להם על ידי אחר וכשזוכה בו צריך להגביהו מן הקרקע טפח וצריך לזכות לכל בני החצר או המבוי ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך וי"א שאע"פ שלא יזכה בפירוש למתוספים עליהם לב ב"ד מתנה עליהם ואם נתוספו דיורין לאחר שנתמעט העירוב מן השיעור צריך להוסיף מחמתן:Si l'un des habitants de la cour veut donner du pain pour tous, c'est très bien, à condition qu'il le leur fasse acquérir par l'intermédiaire d'un autre ; et lorsque cet autre l'acquiert, il doit le soulever du sol d'un téfa'h. Et il faut le faire acquérir à tous les habitants de la cour ou de la ruelle, et à quiconque s'ajoutera à partir de ce jour. Et certains disent que, même s'il ne le fait pas acquérir explicitement à ceux qui s'ajouteront à eux, le tribunal stipule en leur faveur (lev beit din matné). Et si des habitants se sont ajoutés après que l'érouv a diminué au-dessous de la mesure, il faut en ajouter à cause d'eux.
séif 9
- כשמזכה להם ע"י אחר לא יזכה על ידי בנו ובתו הקטנים אפילו אם אינם סמוכים על שלחנו ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים אבל מזכה הוא ע"י בנו ובתו הגדולים אפי' סמוכים על שלחנו וע"י עבדו ושפחתו העברים אפי' הם קטנים וע"י אשתו אף על פי שהוא מעלה לה מזונו' ואפילו אין לה בית בחצר ויש אומרים שאינו מזכה ע"י בנו ובתו הסמוכים על שלחנו אפילו הם גדולים ולא ע"י בתו אפילו אינה סמוכה על שלחנו כל זמן שלא בגרה ולא ע"י אשתו שמעלה לה מזונות או שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואפי' יש לה בית בחצר אבל מזכה ע"י בנו שאינו סמוך על שלחנו אפי' הוא קטן וע"י בתו שבגרה ואינה סמוכה על שלחנו וע"י אשתו שאינה מעלה לה מזונות אפילו אין לה בית בחצר ולכתחלה טוב לחוש לדברי שניהם היכא דאפשר: הגה ובדיעבד סומכין על דברי המיקל בעירוב וכן גדול שיש לו אשה אע"פ שסמוך על שלחן אביו מזכה על ידו (הגהות אשירי והגהות סמ"ג וכל בו) אפילו לכתחלה ואינו צריך להודיע לאותם שזיכה להם קודם השבת אלא אם מודיעם בשבת מותר לטלטל. (כל בו):Lorsqu'il le leur fait acquérir par l'intermédiaire d'un autre, il ne le fera pas acquérir par l'intermédiaire de son fils ou de sa fille mineurs, même s'ils ne dépendent pas de sa table (ne sont pas entretenus par lui), ni par l'intermédiaire de son esclave ou de sa servante cananéens ; mais il peut le faire acquérir par l'intermédiaire de son fils ou de sa fille majeurs, même s'ils dépendent de sa table, et par l'intermédiaire de son esclave ou de sa servante hébreux, même s'ils sont mineurs, et par l'intermédiaire de sa femme, bien qu'il lui fournisse sa nourriture, et même si elle n'a pas de maison dans la cour. Et certains disent qu'il ne le fait pas acquérir par l'intermédiaire de son fils ou de sa fille qui dépendent de sa table, même s'ils sont majeurs, ni par l'intermédiaire de sa fille, même si elle ne dépend pas de sa table, tant qu'elle n'est pas devenue bogérèt (pleinement majeure), ni par l'intermédiaire de sa femme à qui il fournit sa nourriture, ou à qui il a dit : « Prends le produit de ton travail pour ta nourriture », et même si elle a une maison dans la cour ; mais il le fait acquérir par l'intermédiaire de son fils qui ne dépend pas de sa table, même s'il est mineur, et par l'intermédiaire de sa fille devenue bogérèt et qui ne dépend pas de sa table, et par l'intermédiaire de sa femme à qui il ne fournit pas sa nourriture, même si elle n'a pas de maison dans la cour. Et lekhat'hila (a priori), il est bien de tenir compte des paroles des deux avis, là où c'est possible. Haga (Rema) : Et bediavad (a posteriori), on s'appuie sur les paroles de celui qui est indulgent en matière d'érouv. Et de même, un fils majeur qui a une femme, bien qu'il dépende de la table de son père, celui-ci peut faire acquérir par son intermédiaire (Hagahot Acheri, Hagahot Smag et Kol Bo), même lekhat'hila. Et il n'est pas nécessaire d'informer ceux à qui il a fait acquérir l'érouv avant Chabbat ; mais s'il les en informe pendant Chabbat, il est permis de porter (Kol Bo).
séif 10
- בני חבורה שהיו מסובין לאכול וקדש עליהם היום הפת שעל השלחן סומכין עליה משום עירוב והוא שמסובין בבית שהוא מקום הראוי להניח שם עירוב אבל בחצר לא (וה"ה אם יש להם פת בשותפות בא' מן הבתים סומכין עליו משום עירוב):Des membres d'un groupe qui étaient installés pour manger et sur lesquels le jour (de Chabbat) s'est sanctifié : ils s'appuient sur le pain qui est sur la table au titre d'érouv, à condition qu'ils soient installés dans une maison, qui est un endroit apte à y déposer un érouv ; mais dans une cour, non. (Et de même, s'ils ont du pain en association dans l'une des maisons, ils s'appuient sur lui au titre d'érouv.)
séif 11
- אפוטרופוס של קטן יכול לערב בעדו:Le tuteur (apotropos) d'un mineur peut faire l'érouv pour lui.
séif 12
- מצוה לחזור אחר עירובי חצרות:C'est une mitsva de rechercher (de s'occuper de faire) les érouvé 'hatsérot.
séif 13
- מברך על מצות עירוב:On récite une bénédiction sur la mitsva de l'érouv.
séif 14
- אימתי מברך בשעה שמקבץ אותו מבני החצר או בשעה שמזכה להם ואומר בהדין עירובא יהא שרי לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר ואם גבו העירוב ולא ברכו עליו אין הברכה מעכבת ומותרים לטלטל:Quand récite-t-on la bénédiction ? Au moment où l'on le collecte auprès des habitants de la cour, ou au moment où on le leur fait acquérir ; et l'on dit : « Par cet érouv, il nous sera permis de sortir et de faire entrer des objets des maisons vers la cour et de la cour vers les maisons, et d'une maison à l'autre, pour toutes les maisons qui sont dans la cour. » Et si l'on a collecté l'érouv sans réciter de bénédiction dessus, la bénédiction n'est pas indispensable, et il est permis de porter.
séif 15