Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 363 →- דיני מבוי ולחי. ובו לו סעיפים:
מקום שיש לו ג' מחיצות אסרו חכמים לטלטל בו עד שיעשה שום תיקון ברביעית:Lois de l'impasse et du le'hi. Ce siman contient 36 séifim :
Un endroit qui a trois cloisons, les Sages ont interdit d'y transporter jusqu'à ce qu'on fasse un aménagement quelconque au quatrième côté.séif 1
- חצר שנפרץ במילואו עד עשר אמות ניתר בפס רחב ד' טפחים שיעמידנו מצד א' במקום הפרוץ ואם ירצה לתקנו בשני צידי הפרצה די בשני פסין של שני משהויין והוא הדין לנשתייר מהם כותל רביעי בנוי בשיעור ארבעה טפחים במקום א' או אם נשתייר מהשני צדדים טפח מכאן וטפח מכאן וכל זה בגובה עשרה טפחים ואפילו אם אין בפרצה ד' טפחים כיון שהוא במילואו צריך תיקון עד שיהא בה פחות מג' ואם יש בפרצה יותר מעשר אמות אפילו אינה במילואו צריך לתקנה בצורת פתח:Une cour percée sur toute sa largeur, jusqu'à dix coudées, est permise par un pass (pan de mur) large de quatre tefa'him (palmes) qu'on dresse d'un côté, à l'endroit de la brèche ; et si l'on veut l'aménager des deux côtés de la brèche, deux passin de deux michehou (largeur minime quelconque) suffisent. Et il en est de même s'il en est resté un quatrième mur bâti, de la mesure de quatre tefa'him à un même endroit, ou s'il est resté, des deux côtés, un téfa'h d'ici et un téfa'h de là. Et tout cela, d'une hauteur de dix tefa'him. Et même si la brèche ne fait pas quatre tefa'him, puisqu'elle est sur toute la largeur, il faut un aménagement jusqu'à ce qu'elle fasse moins de trois tefa'him. Et si la brèche fait plus de dix coudées, même si elle n'est pas sur toute la largeur, il faut l'aménager par une tsourat hapéta'h (« forme de porte » : deux montants et un linteau).
séif 2
- מבוי שיש לו ג' מחיצות ופרוץ בצד רביעי התירו בלחי (פי' תרגום הקרש האחד לוחא חדא) שעביו ורחבו כל שהוא שיעמידנו בפתח המבוי ויהיה גבהו י"ט ומכל דבר שיעשנה כשר אפילו מבעלי חיים ובלבד שיקשרנו שם בחבלים לכותלי המבוי ביתדות שיוצאים מן הכתלים בענין שאינו יכול לרבוץ כדי שלא יתמעט גבהו מי' טפחים: ואפילו קשר שם אדם נמי הוי לחי (א"ז):Une impasse (mavoï) qui a trois cloisons et qui est ouverte au quatrième côté, on l'a permise par un le'hi (Rema : explication : le Targoum rend « une planche » par lou'ha 'hada), dont l'épaisseur et la largeur sont quelconques, qu'on dresse à l'entrée de l'impasse, et dont la hauteur sera de dix tefa'him. Et quelle que soit la chose dont on le fait, il est valable, même fait d'animaux, à condition qu'on l'attache là avec des cordes aux murs de l'impasse, à des pieux qui sortent des murs, de sorte qu'il ne puisse se coucher, afin que sa hauteur ne soit pas réduite au-dessous de dix tefa'him. (Rema : Et même si l'on y a attaché un homme, c'est aussi un le'hi (Or Zaroua).)
séif 3
- אם יש קצת כותל ברוח רביעית עולה משום לחי ובלבד שיהא בו רוחב טפח:S'il y a un peu de mur au quatrième côté, il compte comme le'hi, à condition qu'il ait une largeur d'un téfa'h.
séif 4
- לחי דאי נשיב ביה זיקא לא מצי קאי לא חשיב לחי:Un le'hi qui, si le vent souffle sur lui, ne peut tenir debout, n'est pas considéré comme le'hi.
séif 5
- צריך שלא יהא הלחי רחוק מן הכותל ג' טפחים:Il faut que le le'hi ne soit pas éloigné du mur de trois tefa'him.
séif 6
- לחי אפילו שברים ושברי שברים כשרים בו: הגה ולכן עושין לחי מסיד טחוי בכותל ובלבד שיזהר שלא יתמחה יותר משלש לארץ: (תה"ד סי' ט"ו):Pour un le'hi, même des débris et des débris de débris sont valables. Haga (Rema) : C'est pourquoi on fait un le'hi en chaux enduite sur le mur, à condition de veiller à ce qu'il ne s'efface pas au point d'être à plus de trois tefa'him du sol (Terouma HaDéchen, siman 15).
séif 7
- לחי שעשאו מעצי אשירה כשר:Un le'hi fait du bois d'une achéra (arbre voué à l'idolâtrie) est valable.
séif 8
- בין שנראית בליטת הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה נראית לעומדים בחוץ בין שנראית לעומדים בחוץ נגד חלל המבוי (תוס' והרא"ש פ"ק דעירובין) ואינה נראית לעומדים בפנים כשר:Que la saillie du le'hi soit visible pour ceux qui se tiennent à l'intérieur de l'impasse et non pour ceux qui se tiennent dehors, ou qu'elle soit visible pour ceux qui se tiennent dehors (Rema : face à l'espace de l'impasse ; Tossefot et le Roch, premier chapitre d'Érouvin) et non pour ceux qui se tiennent dedans, il est valable.
séif 9
- הרחיקו מהכותל שלש או שהגביהו מהארץ שלש פסול ואם הגביהו פחות משלש אע"פ שאין בו אלא שבע ומשהו כשר:Si on l'a éloigné du mur de trois tefa'him, ou si on l'a élevé du sol de trois, il est invalide ; et si on l'a élevé de moins de trois, bien qu'il n'ait que sept tefa'him et un peu de hauteur, il est valable.
séif 10
- אפילו לא עשאו לשם לחי אלא שנזדמן לו שם מאליו כשר ובלבד שיסמכו עליו מערב שבת אבל לא סמכו עליו מערב שבת כגון שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת ובאים עכשיו לסמוך על זה לא: (אבל לא היה שם לחי אחר מערב שבת כאלו סמכו עליו דמי) (ב"י בשם רש"י והגהות אשירי והמגיד פי"ו):Même si on ne l'a pas fait à titre de le'hi, mais qu'il s'est trouvé là de lui-même, il est valable, à condition qu'on s'appuie sur lui dès la veille de Chabbat ; mais si l'on ne s'est pas appuyé sur lui dès la veille de Chabbat – par exemple, s'il y avait là un autre le'hi qui est tombé pendant Chabbat, et qu'on vient maintenant s'appuyer sur celui-ci –, non. (Rema : Mais s'il n'y avait pas là d'autre le'hi dès la veille de Chabbat, c'est comme si l'on s'était appuyé sur lui) (Beit Yossef au nom de Rachi, des Hagahot Achéri et du Maguid Michné, chapitre 16).
séif 11
- לחי העומד מאליו אפי' סמכו עליו מערב שבת אם המבוי רחב יותר משמונה אמות אם הלחי בולט לתוכו ד' אמות אינו נדון משום לחי וצריך לחי אחר להתירו ויעמידנו ברוח שכנגדו ואם ירצה להעמידו אצלו יעשנו מעט עב או דק יותר מהבליטה כדי שיהא ניכר שהוא לשם לחי: הגה ואם העמידו לשם לחי דאית ליה קלא שתקנו לחי למבוי זה אפי' רחב ארבע אמות הוי לחי:Un le'hi qui se dresse de lui-même, même si l'on s'est appuyé sur lui dès la veille de Chabbat : si l'impasse est large de plus de huit coudées et que le le'hi avance à l'intérieur sur quatre coudées, il n'est pas considéré comme le'hi, et il faut un autre le'hi pour la permettre ; on le dressera au côté opposé ; et si l'on veut le dresser à côté de lui, on le fera un peu plus épais ou plus mince que la saillie, afin qu'il soit reconnaissable qu'il est placé à titre de le'hi. Haga (Rema) : Et si on l'a dressé à titre de le'hi, de sorte que la chose se sait, qu'on a aménagé un le'hi pour cette impasse, même s'il est large de quatre coudées, c'est un le'hi.
séif 12
- לחי המושך עם דפנו של מבוי שהעמיד חודו כנגד עובי הכותל דשוה מבפנים ונראה מבחוץ שאין חודו של לחי מכס' כל עובי הדופן פחות מד' אמות נידון משום לחי ומשתמש עם חודו הפנימי ד' אמות נידון משום מבוי ואסור להשתמש בכל המבוי שהרי אין כאן לחי:Un le'hi qui s'étend le long de la paroi de l'impasse, dont on a dressé le tranchant face à l'épaisseur du mur, de sorte qu'il est aligné sur le mur de l'intérieur et visible de l'extérieur, le tranchant du le'hi ne couvrant pas toute l'épaisseur de la paroi : s'il fait moins de quatre coudées de long, il est considéré comme le'hi, et l'on se sert de l'impasse jusqu'à son tranchant intérieur ; s'il fait quatre coudées, il est considéré comme partie de l'impasse, et il est interdit de se servir de toute l'impasse, car il n'y a pas ici de le'hi.
séif 13
- עוד יש הכשר אחר למבוי הפרוץ ברוח רביעית בקורה שיניחנה על ראש המבוי וצריך שיניחנה על כותל המבוי אבל אם נעץ שתי יתדות אצל המבוי בחוץ אפילו בסמוך לו והניח' עליהם פסול:Il y a encore une autre manière de rendre valable une impasse ouverte au quatrième côté : par une poutre (kora) qu'on pose à l'entrée de l'impasse ; et il faut la poser sur le mur de l'impasse ; mais si l'on a planté deux pieux près de l'impasse, à l'extérieur, même tout près d'elle, et qu'on l'a posée sur eux, elle est invalide.
séif 14
- וצריך שיניחנה כדי להתיר המבוי אבל אם לא נעשית לשם כך אפילו סמכה עליה מערב שבת פסולה:Et il faut qu'on la pose pour permettre l'impasse ; mais si elle n'a pas été faite pour cela, même si l'on s'est appuyé sur elle dès la veille de Chabbat, elle est invalide.
séif 15
- קורה זה שאמרנו צריכה שיעור ולפיכך אם עשאה מעצי אשרה פסולה דכיון דלשריפה קיימא כתותי מכתת שיעורה:Cette poutre dont nous avons parlé requiert une mesure ; c'est pourquoi, si on l'a faite du bois d'une achéra, elle est invalide, car puisqu'elle est destinée à être brûlée, sa mesure est considérée comme réduite en poussière (ketoutei mekhatat chiourah).
séif 16
- שיעור הקורה רחבה טפח ועביה כל שהוא רק שתהא חזקה כדי לקבל אריח שהוא חצי לבנה של ג"ט ואם היא רחבה ד"ט א"צ להיות חזקה לקבל אריח:La mesure de la poutre : elle doit être large d'un téfa'h, et d'une épaisseur quelconque, pourvu qu'elle soit assez solide pour recevoir un ari'h, qui est une demi-brique de trois tefa'him ; et si elle est large de quatre tefa'him, elle n'a pas besoin d'être assez solide pour recevoir un ari'h.
séif 17
- מעמידים דהיינו אם היא נסמכת על יתדות היוצאות מן הכותל שאין ברחבן טפח ולא בארכן שלש יש אומרים שצריך שיהיו חזקים לקבלם ולקבל חצי לבנה וי"א שאין צריך שיהיו חזקים אלא כדי לקבלה בלבד:Les supports – c'est-à-dire si elle repose sur des pieux qui sortent du mur, et qui n'ont ni un téfa'h de largeur ni trois tefa'him de longueur – : certains disent qu'il faut qu'ils soient assez solides pour la recevoir et recevoir une demi-brique ; et certains disent qu'il suffit qu'ils soient assez solides pour la recevoir seulement.
séif 18
- אם היתה הקורה עגולה צריך שיהיה בהקיפה ג' טפחים שאז יש ברחבה טפח:Si la poutre était ronde, il faut que sa circonférence soit de trois tefa'him, car alors sa largeur est d'un téfa'h.
séif 19
- היתה עקומה ועקמימותה נוטה חוץ למבוי או למעלה מעשרים או למטה מעשרה רואים כל שאלו ינטל העקמימות ואין בין זה לזה שלשה כשרה ואם לאו פסולה:Si elle était courbée, et que sa courbure s'écarte hors de l'impasse, ou au-dessus de vingt coudées, ou au-dessous de dix tefa'him : on considère la chose ainsi : tant que, si la courbure était enlevée, il n'y a pas trois tefa'him entre une partie et l'autre, elle est valable ; sinon, elle est invalide.
séif 20
- היתה יוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה כגון שסמכה על עמודים וכן שתי קורות א' יוצא מכותל זה וא' יוצא מכותל זה ופגעו זו בזו באמצע המבוי אם אין ביניהם שלשה כשרה יש ביניהם שלשה פסולה:Si elle sortait d'un mur et ne touchait pas l'autre mur – par exemple si on l'a appuyée sur des colonnes – ; et de même s'il y a deux poutres, l'une sortant d'un mur et l'autre de l'autre mur, qui se rejoignent au milieu de l'impasse : s'il n'y a pas entre elles trois tefa'him, elle est valable ; s'il y a entre elles trois tefa'him, elle est invalide.
séif 21
- הניח שתי קורות זו בצד זו לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח לרחבו דהיינו טפח ואין בין זו לזו שלשה טפחים אינו צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת ויש אומרים שצריך שיהו קרובות זו לזו בתוך טפח:Si l'on a posé deux poutres l'une à côté de l'autre, ni l'une ni l'autre n'étant capable de recevoir un ari'h : si les deux ensemble peuvent recevoir un ari'h dans sa largeur, c'est-à-dire un téfa'h, et qu'il n'y a pas trois tefa'him entre l'une et l'autre, on n'a pas besoin d'apporter une autre poutre ; sinon, il faut apporter une autre poutre. Et certains disent qu'il faut qu'elles soient proches l'une de l'autre à moins d'un téfa'h.
séif 22
- היתה אחת למעלה ואחת למטה רואים את העליונה כאלו היא למט' ואת התחתונ' כאלו היא למעל' ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים ולא תחתונה למטה מעשרה ולא יהי' ביניהם ג' טפחים לא בגובה ולא במשך כשרואין אותם שירדה זו ועלתה זו בכוונ' עד שיעשו זו בצד זו ויש פוסלים:Si l'une était en haut et l'autre en bas, on considère la supérieure comme si elle était en bas et l'inférieure comme si elle était en haut, à condition que la supérieure ne soit pas au-dessus de vingt coudées, ni l'inférieure au-dessous de dix tefa'him, et qu'il n'y ait pas entre elles trois tefa'him, ni en hauteur ni en longueur (écart horizontal), lorsqu'on les considère comme si l'une descendait et l'autre montait, à la verticale, jusqu'à ce qu'elles soient l'une à côté de l'autre. Et certains l'invalident.
séif 23
- פירס על הקורה מחצלת ואינה נוגעת עד הקרקע אם גבוה מהארץ ג"ט פסול' שהרי כיסה הקורה ואינה נראית ובטלה מהיות קורה ומחיצה גם כן אינה כיון שגבוה מהארץ שלשה אבל אם הניח קורה רחבה ונמשכת קצת למטה מי' כשרה:Si l'on a étendu une natte sur la poutre, et qu'elle n'atteint pas le sol : si elle est à trois tefa'him au-dessus du sol, c'est invalide, car elle a couvert la poutre, qui n'est plus visible, et celle-ci a perdu son statut de poutre ; et la natte n'est pas non plus une cloison, puisqu'elle est à trois tefa'him au-dessus du sol. Mais si l'on a posé une poutre large qui s'étend un peu au-dessous de dix tefa'him, elle est valable.
séif 24
- נעץ שתי יתדות עקומות על שני כתלי המבוי ועקמימותיה נוטה לתוך המבוי ונתן הקורה עליהם ואין ביתידות טפח שהוא שיעור קורה להיות נחשבים כקורה אם אינם גבוהים מכתלי המבוי שלש' ואין בנטייתם שלשה כשרה שאנו רואים כאלו הם על כתלי המבוי ואם יש בגבהן או בנטייתן שלשה פסולה:Si l'on a planté deux pieux courbés sur les deux murs de l'impasse, dont la courbure penche vers l'intérieur de l'impasse, qu'on a posé la poutre sur eux, et que les pieux n'ont pas un téfa'h – qui est la mesure d'une poutre – pour être considérés eux-mêmes comme une poutre : s'ils ne sont pas plus hauts que les murs de l'impasse de trois tefa'him, et que leur inclinaison ne fait pas trois tefa'him, elle est valable, car nous considérons la poutre comme si elle était posée sur les murs de l'impasse ; et si leur hauteur ou leur inclinaison fait trois tefa'him, elle est invalide.
séif 25
- הא דמבוי ניתר בלחי או קורה דוקא בשאינו נמוך פחות מי"ט מרווחים ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצומצמות ושיהא ארכו ד' אמות מרווחות או יותר אבל אם חסר א' מכל אלו אין לו תקנה אלא בצורת פתח ואם היה בגובה חללו יותר מעשרים אמה מצומצמות אינו ניתר בקורה אבל ניתר הוא בלחי ואם רוצה להכשירו בקורה צריך שיעשה בה ציור וכיור (פי' ציור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה) שעל ידי כך הכל מסתכלים בה ואם היה גבוה יותר מעשרים ובנה בנין תחת הקורה למעטו מעשרים די בבנין רחב טפח ברוחב הקורה אבל אם אינו גבוה י' וחוקק בו להשלימו לי' צריך לחוק ד' אמות לתוך המבוי על פני כל רחבו. אין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו פתוחים לתוכו שני חצרות ולכל חצר שני בתים (ואפי' כל החצרות פתוחות זו לזו) (רא"ש ומרדכי והטור) ויש חולקים בזה (ב"י בשם הרי"ף והרמב"ם) ושלא יהא בכל פתח מאלו פחות מד"ט ושיהיו דיורים אוכלים בכל בית שמקום הפת גורם ואפי' היה הבית הא' לאב והב' לבן אע"פ שהבן מקבל פרס משלחן אביו ואוכל בביתו הרי הם נידונים כשנים ואפילו צדו א' עכו"ם וא' ישראל מהני עוד צריך שיהא ארכו יותר על רחבו ואם חסר א' מאלו אינו ניתר אלא בפס ארבע או שני פסין שני משהויין או צורת פתח: הגה וי"א דנוהגין האידנא לתקן כל המבואות בצורות הפתח דכל המבואות שלנו יש להם דין חצרות (ת"ה סי' ע"ד) והמנהג הפשוט במדינות אלו לתקנן על ידי חבל הקשור לרחבו של מבוי ודין חבל זה אינו קורה שהרי אין רחבו טפח ולא מהני אלא מטעם צורת הפתח דמהני למעלה אפי' בגמי כדלעיל סוף סי' שס"ב ועל כן יש ליזהר להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים י' מכוונים תחת החבל ואז מהני אפי' במבוי מפולש בתורת צורת פתח או אפי' בחצר ובכל מקום שצורת הפתח מהני וכמו שנתבאר לעיל ס"ס שס"ב: (ד"ע)Le fait qu'une impasse soit permise par un le'hi ou une poutre s'applique seulement si elle n'est pas basse de moins de dix tefa'him larges (mesurés largement), si sa largeur ne dépasse pas dix coudées exactes, et si sa longueur est de quatre coudées larges ou plus ; mais s'il manque une seule de toutes ces conditions, elle n'a de remède que par une tsourat hapéta'h. Et si la hauteur de son espace dépassait vingt coudées exactes, elle n'est pas permise par une poutre, mais elle est permise par un le'hi ; et si l'on veut la rendre valable par une poutre, il faut y faire un dessin et une décoration (Rema : explication : un dessin sur le mur, à la chaux, ou sur la face de la poutre), grâce auxquels tout le monde la regarde. Et si elle était haute de plus de vingt coudées, et qu'on a bâti une construction sous la poutre pour la réduire à moins de vingt, une construction large d'un téfa'h, sur la largeur de la poutre, suffit. Mais si elle n'est pas haute de dix tefa'him, et qu'on y creuse pour la compléter à dix, il faut creuser sur quatre coudées vers l'intérieur de l'impasse, sur toute sa largeur. Une impasse n'est permise par un le'hi ou une poutre que si deux cours y ouvrent, et que chaque cour a deux maisons (Rema : et même si toutes les cours ouvrent l'une sur l'autre (le Roch, le Mordekhaï et le Tour) ; et certains contestent cela (Beit Yossef au nom du Rif et du Rambam)) ; que chacune de ces ouvertures n'ait pas moins de quatre tefa'him ; et qu'il y ait des habitants qui mangent dans chaque maison, car c'est le lieu du pain qui détermine la résidence. Et même si l'une des maisons était au père et l'autre au fils, bien que le fils reçoive une portion de la table de son père et la mange dans sa propre maison, ils sont considérés comme deux. Et même si d'un côté habite un non-Juif et de l'autre un Juif, cela sert. Il faut encore que sa longueur soit plus grande que sa largeur. Et s'il manque une seule de ces conditions, elle n'est permise que par un pass de quatre tefa'him, ou deux passin de deux michehou, ou une tsourat hapéta'h. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on a aujourd'hui l'usage d'aménager toutes les impasses par des tsourot hapéta'h, car toutes nos impasses ont le statut de cours (Terouma HaDéchen, siman 74). Et l'usage répandu dans ces pays est de les aménager au moyen d'une corde attachée sur la largeur de l'impasse ; or cette corde n'a pas le statut de poutre, puisqu'elle n'a pas un téfa'h de large, et elle ne sert qu'au titre de tsourat hapéta'h, qui sert, pour le haut, même avec du jonc, comme plus haut (fin du siman 362). C'est pourquoi il faut veiller à dresser sous la corde deux roseaux hauts de dix tefa'him, alignés sous la corde ; et alors cela sert même dans une impasse ouverte de part en part (mefoulach), au titre de tsourat hapéta'h, ou même dans une cour, et partout où la tsourat hapéta'h sert, comme expliqué plus haut (fin du siman 362) (Darkhei Moché).
séif 26
- חצר שארכו יותר על רחבו דינו כמבוי וניתר בלחי או קורה: הגה אע"פ שאין חצירות ובתים פתוחין לתוכו הואיל ואינו קרוב לר"ה אלא פתוח למבוי והמבוי פתוח לר"ה: (ב"י בשם תשובת מהרי"א בשם סמ"ק):Une cour dont la longueur dépasse la largeur a le statut d'une impasse, et elle est permise par un le'hi ou une poutre. Haga (Rema) : Bien que des cours et des maisons n'y ouvrent pas, puisqu'elle n'est pas proche du domaine public, mais ouvre sur une impasse, et que l'impasse ouvre sur le domaine public (Beit Yossef au nom des responsa du Maharia, au nom du Smak).
séif 27
- מבוי שאין ברחבו ג"ט אינו צריך שום תיקון שהוא כסתום וי"א דכל שאין בו ד"ט אין צריך שום תיקון:Une impasse dont la largeur ne fait pas trois tefa'him n'a besoin d'aucun aménagement, car elle est comme fermée ; et certains disent que toute impasse qui n'a pas quatre tefa'him n'a besoin d'aucun aménagement.
séif 28
- מבוי שצדו אחד כלה לים וצדו אח' כלה לאשפה של רבים אין צריך כלום שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות ואין חוששין שמא יעלה הים שירטון (פי' יובש כעין אי שנדחו המים ממנו שנעשה ראוי לזריעה): הגה ויש חולקים וסוברים דחיישינן שמא יעלה שירטון ואין כאן מחיצה (הרא"ש ורש"י וטור והמגיד):Une impasse dont un côté aboutit à la mer et l'autre côté aboutit à un dépotoir public n'a besoin de rien, car un dépotoir public n'est pas destiné à être vidé, et l'on ne craint pas que la mer fasse monter un chirton (Rema : explication : une terre sèche, comme une île dont les eaux se sont retirées, devenue propre aux semailles). Haga (Rema) : Et certains contestent et pensent que l'on craint qu'elle fasse monter un chirton, et alors il n'y a pas ici de cloison (le Roch, Rachi, le Tour et le Maguid Michné).
séif 29
- מבוי שצדו א' ארוך וא' קצר אפי' אין צד הארוך עודף על הקצר ד' אמות אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר אבל אם ירצה יעשה שם צורת פתח באלכסון ותוך המבוי יכול להניח הקורה באלכסון ומשתמש בקצר כנגד הקצר ובארוך כנגד הארוך:Une impasse dont un côté est long et l'autre court : même si le côté long ne dépasse pas le court de quatre coudées, on ne pose la poutre qu'en face du côté court ; mais si l'on veut, on fera là une tsourat hapéta'h en diagonale ; et à l'intérieur de l'impasse, on peut poser la poutre en diagonale, et l'on se sert alors, du côté court, jusqu'en face du court, et du côté long, jusqu'en face du long.
séif 30
- העמיד לחי באמצע המבוי אם יש חצר מתחלתו ולחוץ ועשו גם החיצונים לחי לראש המבוי אוסרים אלו על אלו עד שיערבו יחד ואם אין שם חצר או שיש חצר ולא עשו החיצונים לחי לראש המבוי שמן הלחי ולפנים מותרים ממנו ולחוץ אסורים אבל אם עשו באמצע שני פסים או פס ארבעה אם אינו רחב יותר מעשרה או שעשו צורת פתח אם הוא רחב יותר מי' אפי' אם יש חצר מהתיקון ולחוץ ועשו גם החיצונים תיקון לראש המבוי כל אחד יכול לערב ויהיה מותר בחלקו:Si l'on a dressé un le'hi au milieu de l'impasse : s'il y a une cour qui ouvre à partir de lui vers l'extérieur, et que ceux de l'extérieur ont aussi fait un le'hi à l'entrée de l'impasse, ils s'interdisent mutuellement de transporter jusqu'à ce qu'ils fassent un érouv ensemble ; et s'il n'y a pas là de cour, ou qu'il y a une cour mais que ceux de l'extérieur n'ont pas fait de le'hi à l'entrée de l'impasse, du le'hi vers l'intérieur, ils sont permis de transporter, et de lui vers l'extérieur, ils sont interdits. Mais si l'on a fait au milieu deux passin, ou un pass de quatre tefa'him, si l'impasse n'est pas large de plus de dix coudées, ou si l'on a fait une tsourat hapéta'h, si elle est large de plus de dix, même s'il y a une cour à partir de l'aménagement vers l'extérieur, et que ceux de l'extérieur ont aussi fait un aménagement à l'entrée de l'impasse, chacun peut faire un érouv, et il lui sera permis de transporter dans sa part.
séif 31
- זה שהכשרנו להעמיד לחי באמצע המבוי הוא הדין להעמיד קורה באמצע המבוי וכל זה ביש באותו חצר מבוי המוכשר תורת מבוי שלא יהא ארכו פחות מד' אמות ושיהא ארכו יתר על רחבו ושיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו הא לאו הכי צריך פס משהו מכאן ופס משהו מכאן או פס ארבעה בצד אחד:Ce que nous avons admis – dresser un le'hi au milieu de l'impasse – vaut également pour dresser une poutre au milieu de l'impasse. Et tout cela, lorsque cette partie a le statut d'impasse valable : que sa longueur ne soit pas inférieure à quatre coudées, que sa longueur dépasse sa largeur, et que des maisons et des cours y ouvrent ; sinon, il faut un pass minime d'un côté et un pass minime de l'autre, ou un pass de quatre tefa'him d'un côté.
séif 32
- מבוי שהוא רחב כ' אמות עושה פס רחב ד' אמות ומעמידו באמצע וחשוב כל צד מצדי הפס כמבוי בפני עצמו כיון שאורך הפס ד' אמות ויתן קורה בראשו וצריך ליזהר שתהא הקורה מונחת על הפס או תוך ג"ט וצריך שיהא בכל מבוי משני אלו שהפס מפסיק ביניהם בתים וחצרות פתוחים לתוכו וכל תנאי (מבוי) ומה שמן הפס עד כותל האמצעי של מבוי יש לו דין מבוי עקום שהרי אלו שני המבואות מתעקמים ובאמצע פתוחים בשני ראשיהן לרשות הרבים: הגה ויש אומרים דאין לו דין מבוי עקום אא"כ יש מן הפס עד כותל האמצעי יותר מעשר אמות (הרא"ש ור' ירוחם וטור):Une impasse large de vingt coudées : on fait un pass large de quatre coudées, on le dresse au milieu, et chaque côté du pass est considéré comme une impasse en soi, puisque la longueur du pass est de quatre coudées ; et l'on met une poutre à son entrée ; et il faut veiller à ce que la poutre soit posée sur le pass, ou à moins de trois tefa'him de lui. Et il faut que, dans chacune de ces deux impasses que le pass sépare, des maisons et des cours y ouvrent, et que soient remplies toutes les conditions (Rema : de l'impasse). Et l'espace qui va du pass jusqu'au mur du milieu de l'impasse a le statut d'impasse coudée (mavoï akoum), car ces deux impasses se coudent et, au milieu, sont reliées, tout en étant ouvertes à leurs deux extrémités sur le domaine public. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'a pas le statut d'impasse coudée, à moins qu'il y ait, du pass jusqu'au mur du milieu, plus de dix coudées (le Roch, Rabbénou Yerou'ham et le Tour).
séif 33
- עוד אפשר לעשות תיקון אחר למבוי שהוא רחב כ' אמות שירחיק ב' אמות מהכותל ויעשה פס רחב שלש אמות ויעשה כן גם בצד השני וישאר פתח רחב עשר אמות או ירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה וירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה וכן יעשה בצד השני או ירחיק שתי אמות ושני טפחים ויעשה פס שתי אמות וד' טפחים וכן יעשה בצד השני וכן כל כיוצא בזה ובלבד שהפס יהא יתר על האויר שבינו לכותל דאם לא כן אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה וצריך ליזהר דלא לשביק פתחא רבא ועייל בזוטא שאם עשה כן בטל תיקון המבוי אלא אם עשה צורת פתח לזוטא:On peut encore faire un autre aménagement pour une impasse large de vingt coudées : on s'écarte de deux coudées du mur et l'on fait un pass large de trois coudées, et l'on fait de même de l'autre côté, et il reste une ouverture large de dix coudées ; ou bien on s'écarte d'une coudée et l'on fait un pass d'une coudée et demie, puis on s'écarte d'une coudée et l'on fait un pass d'une coudée et demie, et l'on fait de même de l'autre côté ; ou bien on s'écarte de deux coudées et deux tefa'him et l'on fait un pass de deux coudées et quatre tefa'him, et l'on fait de même de l'autre côté ; et ainsi de tout cas semblable, à condition que le pass soit plus grand que l'espace vide entre lui et le mur ; car sinon, l'air de ce côté-ci et l'air de ce côté-là viennent l'annuler. Et il faut veiller à ne pas laisser inutilisée la grande ouverture pour entrer par la petite, car si on l'a fait, l'aménagement de l'impasse est annulé, à moins qu'on ait fait une tsourat hapéta'h pour la petite.
séif 34
- פס זה שאמרנו שעושה כן למעט רוחב המבוי א"צ שיהא פס א' שלם אלא בקנה קנה פחות מג' סגי דפחות מג' כשלם דמי:Ce pass dont nous avons parlé, qu'on fait ainsi pour réduire la largeur de l'impasse, n'a pas besoin d'être un pass d'un seul tenant ; des roseaux, roseau après roseau, à moins de trois tefa'him d'intervalle, suffisent, car moins de trois tefa'him est comme entier.
séif 35
- מבוי ששוה מתוכו ומדרון (פי' מקום משופע) לרה"ר או ששוה לרה"ר ומדרון לתוכו אם הולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה י' מתוך ד' אמות הרי הוא כאלו זקוף כולו וא"צ שום תיקון (ובזה התל הוי כמחיצה) (ב"י) :Une impasse qui est plane à l'intérieur et en pente (Rema : explication : un lieu incliné) vers le domaine public, ou qui est plane du côté du domaine public et en pente vers l'intérieur : si la pente monte peu à peu jusqu'à s'élever de dix tefa'him sur quatre coudées, elle est comme si elle était entièrement verticale, et l'impasse n'a besoin d'aucun aménagement (Rema : et dans ce cas, le monticule est comme une cloison) (Beit Yossef).
séif 36