Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 348 →- דין המושיט מרשות לרשות. ובו סעיף אחד:
היה עומד ברשות היחיד והוצי' ידו מלאה פירות לרשות הרבים בתוך עשרה בשוגג מותר להחזירה לאותו חצר ואסור להושיטה לחצר אחר ואם במזיד אסור אפי' להחזירה לאותו חצר ויש אומרים דהני מילי כשהוציא' מבעוד יום אבל אם הוציאה משחשיכה מותר להחזירה שמא ישליכה מידו ויבא לידי חיוב חטאת במה דברים אמורים כשהוציאה לרשות הרבים אבל אם הוציאה לכרמלית בכל גוונא מותר להחזירה:Loi de celui qui tend un objet d'un domaine à un autre. Il contient un séif.
S'il se tenait dans un domaine privé et a sorti sa main pleine de fruits vers le domaine public, à moins de dix téfa'him (palmes) du sol, par inadvertance (bechogueg), il est permis de la ramener dans la même cour, et il est interdit de la tendre vers une autre cour ; et si c'était délibérément (bemézid), il est interdit même de la ramener dans la même cour. Et certains disent que cela ne s'applique que lorsqu'il l'a sortie pendant qu'il faisait encore jour (avant l'entrée de Chabbat) ; mais s'il l'a sortie après la tombée de la nuit, il est permis de la ramener, de peur qu'il ne les jette de sa main et n'en vienne à être passible d'un sacrifice expiatoire ('hatat). En quel cas cela a-t-il été dit ? Lorsqu'il l'a sortie vers le domaine public ; mais s'il l'a sortie vers un karmelit (domaine intermédiaire), dans tous les cas il est permis de la ramener.séif 1