Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 345 →- דין ארבע רשויות בשבת. ובו יט סעיפים:
ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית (פי' רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד שאין לו מחיצות ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להליכה דרבים עבידא. רש"י) ומקום פטור:Loi des quatre domaines pendant Chabbat. Il comporte 19 séifim.
Il y a quatre domaines (rechouyot) pour le Chabbat : le domaine privé (rechout hayahid), le domaine public (rechout harabim), la karmelit (explication : rakh mal, « tendre et friable », ni humide ni sec mais intermédiaire ; ici aussi, ce n'est ni un domaine privé, puisqu'il n'a pas de cloisons, ni un domaine public, puisqu'il ne ressemble pas aux camps (diglei) du désert, n'étant pas destiné au passage du public. Rachi) et le lieu exempt (makom patour).séif 1
- איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה: הגה י"א דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן וכמו שיתבאר לקמן סי' שמ"ט (הגהות אשירי פ"ק דשבת ותוס' עירובין דף נ"א):Qu'est-ce qu'un domaine privé ? Un lieu entouré de cloisons hautes de dix tefa'him (palmes) et mesurant quatre tefa'him sur quatre ou plus ; de même un fossé profond de dix et large de quatre sur quatre ; de même un monticule haut de dix et large de quatre sur quatre. Haga (Rema) : Certains disent qu'il faut, pour ceux-ci, quatre sur quatre ainsi que leur diagonale, comme il sera expliqué plus loin, siman 349 (Hagahot Achéri, premier chapitre de Chabbat, et Tossafot Erouvin, page 51).
séif 2
- כתלים המקיפים רשות היחיד על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ד':Les murs qui entourent un domaine privé : leur sommet est domaine privé, même s'ils ne sont pas larges de quatre.
séif 3
- חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד: הגה ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונין לפי גבהן ורחבן כמו שיתבאר סי' זה סעיף י"ג (ב"י בשם הרשב"א והמגיד):Les trous dans les murs d'un domaine privé qui donnent vers le domaine privé sont domaine privé. Haga (Rema) : Et s'ils donnent vers l'extérieur et ne traversent pas vers l'intérieur, on les juge selon leur hauteur et leur largeur, comme il sera expliqué dans ce siman, séif 13 (Beit Yossef au nom du Rachba et du Maguid Michné).
séif 4
- אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע:L'espace aérien d'un domaine privé est domaine privé jusqu'au firmament.
séif 5
- אפי' כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת אם יש בו לרבע ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה הוי רשות היחיד:Même un ustensile, par exemple un coffre, une armoire ou une ruche, s'il contient de quoi inscrire un carré de quatre sur quatre et qu'il est haut de dix, est domaine privé.
séif 6
- איזה רה"ר רחובות ושווקים הרחבים י"ו אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור) הוי רשות הרבים ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים:Qu'est-ce qu'un domaine public ? Les rues et les places larges de seize coudées, qui ne sont pas couvertes et n'ont pas de muraille ; et même si elles ont une muraille, si elles sont ouvertes de porte à porte (et que ses portes ne sont pas fermées la nuit) (Tour), c'est un domaine public. Et certains disent que tout lieu où ne passent pas six cent mille personnes chaque jour n'est pas un domaine public.
séif 7
- מבואות הרחבים י"ו אמה ומתקצרין בקצתן ואין בהם י"ו אמה י"א שאם ארכן לאורך ר"ה הרי הן רשות הרבים:Des ruelles (mevoot) larges de seize coudées qui se rétrécissent en partie et n'ont pas là seize coudées : certains disent que si leur longueur s'étend dans le sens de la longueur du domaine public, elles sont domaine public.
séif 8
- מבואות הרחבים י"ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא רחב י"ו יש אומרים שהוא רשות הרבים:Des ruelles larges de treize coudées et un tiers, dont les deux extrémités débouchent sur un domaine public large de seize coudées : certains disent que c'est un domaine public.
séif 9
- כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפי' הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רה"ר ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רה"ר אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפי' אינו רחב ארבע' ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רה"י ואם לאו הוי מקום פטור אפי' אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה:Toute chose qui se trouve dans le domaine public, si elle n'est pas haute de (trois) tefa'him, même s'il s'agit d'épines ou d'excréments sur lesquels le public ne marche pas, est considérée comme le sol et est domaine public. Si elle est haute de trois, et de trois à neuf — neuf non compris —, si elle est large de quatre sur quatre, c'est une karmelit, et si elle n'est pas large de quatre sur quatre, c'est un lieu exempt. Si elle est haute de neuf tefa'him exactement et que le public s'en sert pour s'y décharger (litt. « porter sur l'épaule ») des fardeaux, c'est un domaine public, même si elle n'est pas large de quatre. Et il y a un avis selon lequel il en va de même pour une chose haute de neuf à dix tefa'him : si le public s'en sert pour ses fardeaux, c'est un domaine public, même si elle n'est pas large de quatre. Et à partir de dix et au-dessus, si elle est large de quatre, c'est un domaine privé ; sinon, c'est un lieu exempt, même s'il y a la place de creuser (dans le mur voisin) pour la compléter à quatre.
séif 10
- גומא ברה"ר אם אינה עמוקה שלש הויא רה"ר משלש עד עשרה אם רחבה ארבעה הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור ואם היא עמוקה עשרה הוי רה"י והוא שתהא רחבה ארבעה:Une fosse dans le domaine public : si elle n'est pas profonde de trois tefa'him, elle est domaine public ; de trois à dix, si elle est large de quatre, c'est une karmelit, sinon c'est un lieu exempt ; et si elle est profonde de dix, c'est un domaine privé, à condition qu'elle soit large de quatre.
séif 11
- רשות הרבים אינה תופסת אלא עד עשרה אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור:Le domaine public ne s'étend (litt. « ne saisit ») que jusqu'à dix tefa'him ; mais au-dessus de dix, c'est un lieu exempt.
séif 12
- חורים שבכתלים כלפי רשות הרבים אם הם גבוהים למעלה משלשה אינם כרשות הרבים אלא נידונים לפי מדותיהם:Les trous dans les murs qui donnent vers le domaine public, s'ils sont élevés à plus de trois tefa'him, ne sont pas comme le domaine public, mais sont jugés selon leurs dimensions.
séif 13
- איזו היא כרמלית מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה ואצטוונית ואיצטבא (פירוש אצטוונית מקום שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים ואצטבא הוא מקום שמניחים עליו פרקמטיא) שלפני העמודים בר"ה והיא רחבה ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה וקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים (כגון מבואות שיש להן שלשה מחיצות) (ואין להם לחי או קורה ברביעית) (טור) ורשות הרבים שהיא מקורה ותל שיש בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שהיא ארבעה על ארבעה ואינו עמוק עשרה:Qu'est-ce qu'une karmelit ? Un lieu où le public ne passe pas, par exemple la mer, une plaine (bik'a), une itstavanit et une itstaba (explication : l'itstavanit est l'endroit devant les boutiques où s'assoient les marchands, et l'itstaba est l'endroit où l'on dépose la marchandise) qui se trouvent devant les colonnes dans le domaine public, lorsqu'elle est large de quatre et haute de trois à dix ; un recoin d'angle attenant au domaine public (par exemple des ruelles qui ont trois cloisons) (et qui n'ont pas de montant [le'hi] ni de poutre [kora] du quatrième côté) (Tour) ; un domaine public couvert ; un monticule de quatre sur quatre qui n'est pas haut de dix ; et de même un fossé de quatre sur quatre qui n'est pas profond de dix.
séif 14
- בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה יש בו ארבע על ארבע תוכו כרמלית ועל גבו רשות היחיד ואם חוקק בו ארבע על ארבע אפי' באמצע רחוק מן הכתלים נעשה כולו רשות היחיד:Une maison dont l'intérieur n'atteint pas dix tefa'him mais dont le toit la complète à dix (vue de l'extérieur), et qui mesure quatre sur quatre : son intérieur est karmelit et son dessus est domaine privé. Et s'il y creuse (dans le sol) un espace de quatre sur quatre, même au milieu, loin des murs, elle devient entièrement domaine privé.
séif 15
- גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הוי כרמלית ואפי' הוא גבוה ורחב הרבה ואם חלון פתוח לו מן הבית הוי ברה"י וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית אלא אם כן חלון הבית פתוח להם:Un toit qui déborde au-delà des murs de la maison, de sorte que les murs de la maison ne sont pas visibles pour celui qui se tient sur le toit, est une karmelit, même s'il est très haut et très large ; mais si une fenêtre s'ouvre sur lui depuis la maison, il est considéré comme domaine privé. De même des saillies qui dépassent du mur et mesurent quatre sur quatre sont une karmelit, à moins qu'une fenêtre de la maison ne s'ouvre sur elles.
séif 16
- חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם:Les trous d'une karmelit ne sont pas comme la karmelit, mais sont jugés selon leur hauteur et leur largeur.
séif 17
- גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור: הגה בור העומד בכרמלית אפי' עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך:La définition de la karmelit : qu'elle ne mesure pas moins de quatre sur quatre ; et elle ne s'étend que jusqu'à dix tefa'him, et au-dessus de dix c'est un lieu exempt. Et pour les mers et les fleuves, on mesure à partir de l'eau ; c'est pourquoi celui qui en puise au-dessus de la surface de l'eau jusqu'à dix tefa'him dans l'air, c'est une karmelit ; au-dessus de dix dans l'air, c'est un lieu exempt. Haga (Rema) : Un puits situé dans une karmelit, même profond de cent coudées, est une karmelit, à moins qu'il ne soit large de quatre sur quatre (auquel cas il est domaine privé), car il n'y a pas de lieu exempt dans une karmelit, comme il sera expliqué tout de suite.
séif 18
- מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה: הגה וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניער ודינו ככרמלית (ר"ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט"ו דשבת וטור וב"י בשם רמב"ם) ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש"י ומ"מ פי"ד בשם רשב"א) אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (ב"י):Un lieu exempt est un lieu qui n'a pas quatre sur quatre et qui est haut de trois et au-delà, jusqu'au firmament ; ou un fossé qui n'a pas quatre sur quatre et est profond de plus de trois ; et de même les cloisons hautes de trois et plus, entre lesquelles il n'y a pas quatre sur quatre. Haga (Rema) : Et tout cela uniquement lorsqu'il se trouve dans le domaine public ; mais dans une karmelit, nous disons : « l'espèce a trouvé son espèce et s'est réveillée » (matsa min et mino veniyer), et sa loi est celle de la karmelit (Ran, chapitre Kitsad Michtatfin, et Hagahot Mordekhaï, chapitre 15 de Chabbat, et Tour, et Beit Yossef au nom du Rambam). Et certains contestent et disent qu'il n'y a pas de différence entre le domaine public et la karmelit (Rachi, et le Maguid Michné, chapitre 14, au nom du Rachba). Mais s'il se trouve dans un domaine privé, de l'avis de tous sa loi est celle du domaine privé (Beit Yossef).
séif 19