Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 345 →- (א) ארבע רשויות וכו' - אקדים לזה הקדמה קצרה. והוא הנה הוצאה מרשות לרשות הוי מכלל שאר מלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת והוא ככל גופי תורה שנמסרו למשה מסיני והביאו חכמינו ע"ז ראיה ג"כ מקרא דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא אלמא דהבאה לכל אחד מרשותו שהוא רה"י לרשותו של משה שהיה ר"ה מפני שהיו רבים מצויין שם הוא בכלל מלאכה [רמב"ם ריש פי"ב] וה"ה דאסור להכניס מר"ה לרה"י ויש עוד רשות שלישי ששמו כרמלית שהוא אינו בכלל ר"ה וגם איננו רה"י שאין לו מחיצות כדין רשות היחיד וכמבואר בסי"ד ומן התורה מותר להכניס ולהוציא ממנו לרה"י ולר"ה אבל חכמים אסרוהו כדי שלא יבוא להתיר עי"ז מרה"י לר"ה שאין הכל בקיאים בדיני מחיצות ויש עוד רשות רביעי שנקרא מקום פטור וכדלקמן בסוף הסימן ומותר להכניס ולהוציא ממנו לכתחלה לרה"י ולר"ה וכמבואר הכל בסימן שמ"ו. רך מל - פי' כרמל הכתוב בתורה היינו שנמלל ביד ואינו לח ולא יבש לגמרי אלא כשמוללין אותו ביד הוא מתרכך לגמרי [ק"ע בשם הערוך בביאור הירושלמי]:(1) Quatre domaines, etc. – Je ferai précéder ce sujet d'une brève introduction. La voici : le transport d'un domaine à un autre fait partie des autres travaux que la Torah a interdit de faire le jour du Chabbat, et il est comme tous les principes de la Torah transmis à Moché au Sinaï. Nos Sages en ont aussi apporté une preuve du verset, comme il est écrit : « Moché ordonna, et l'on fit passer une proclamation dans le camp : Que ni homme ni femme ne fasse plus d'ouvrage pour l'offrande du sanctuaire ! Et le peuple cessa d'apporter » (Exode 36, 6). Il en ressort qu'apporter, pour chacun, de son domaine, qui était un domaine privé, au domaine de Moché, qui était un domaine public parce que beaucoup de gens s'y trouvaient, fait partie des travaux [Rambam, début du chapitre 12]. Il en va de même qu'il est interdit de faire entrer du domaine public au domaine privé.
Et il y a encore un troisième domaine, nommé karmelit, qui n'est pas inclus dans le domaine public et n'est pas non plus un domaine privé, car il n'a pas de cloisons selon la loi du domaine privé, comme expliqué au séif 14. De la Torah il est permis d'y faire entrer et d'en faire sortir vers le domaine privé et vers le domaine public, mais les Sages l'ont interdit, de peur qu'on n'en vienne par là à permettre le transport du domaine privé au domaine public, car tous ne sont pas versés dans les lois des cloisons.
Et il y a encore un quatrième domaine, appelé « lieu exempt », comme expliqué plus loin à la fin du siman ; il est permis lekhat'hila d'y faire entrer et d'en faire sortir vers le domaine privé et vers le domaine public, comme tout cela est expliqué au siman 346.
Rakh mal – Explication : le karmel mentionné dans la Torah (Lévitique 2, 14) désigne ce qu'on froisse à la main ; il n'est ni humide ni tout à fait sec, mais quand on le froisse à la main il s'amollit complètement [Korban HaEda au nom du Aroukh, dans l'explication du Talmud de Jérusalem].séif katan 1
- (ב) המוקף מחיצות - בסימן שס"ג יתבאר כמה מחיצות צריך שיהא שם ועוד כמה פרטים בענין זה:(2) Entouré de cloisons – Au siman 363 il sera expliqué combien de cloisons il faut qu'il y ait, ainsi que d'autres détails à ce sujet.
séif katan 2
- (ג) ויש בו ד"ט וכו' - הנה מסי"ט מוכח דבעינן שיהא בין המחיצות חלל ד' על ד' כי עובי המחיצות אין מצטרפות לזה וזהו דעת רוב הפוסקים. ויש מן הראשונים שכתבו דגם עובי המחיצות מצטרף לשיעור הזה ובא"ר הביא בשם הרשב"א [וכה"ג איתא ג"כ במלחמות] לחלק בענין זה דמחיצות עבות שראוי להניח מלמעלה דף על גביהם ולהשתמש שם מצטרף העובי עם החלל לשיעור זה כיון שראוי להשתמש שם ואם לאו אין מצטרף ועיין באחרונים שהסכימו דכ"ז לענין שיהא נקרא שם רה"י על עובי המחיצה מלמעלה אבל לענין חלל שבתוך המחיצות לכו"ע לא נקרא רה"י כ"ז שאין בחללו ד' על ד':(3) Et mesurant quatre tefa'him, etc. – Du séif 19 il ressort qu'il faut qu'il y ait entre les cloisons un espace vide de quatre sur quatre, car l'épaisseur des cloisons ne s'y ajoute pas ; et c'est l'avis de la plupart des décisionnaires. Certains Richonim ont écrit que l'épaisseur des cloisons s'ajoute aussi à cette mesure. Et l'Eliya Rabba a rapporté au nom du Rachba [et il en est de même dans les Mil'hamot] une distinction à ce sujet : des cloisons épaisses, sur lesquelles il est possible de poser une planche par-dessus et de s'en servir, leur épaisseur s'ajoute à l'espace vide pour cette mesure, puisqu'il est possible de s'en servir là ; sinon, elle ne s'y ajoute pas. Et voir les A'haronim, qui ont conclu que tout cela concerne le fait que le dessus de l'épaisseur de la cloison soit appelé domaine privé ; mais quant à l'espace à l'intérieur des cloisons, de l'avis de tous il n'est pas appelé domaine privé tant que son espace vide n'a pas quatre sur quatre.
séif katan 3
- (ד) וכן חריץ וכו' וכן תל וכו' - וה"ה עמוד גבוה עשרה טפחים ורחב ד' על ד' וכל זה אפילו הם עומדים בר"ה וכדלקמיה בסעיף י':(4) De même un fossé, etc., de même un monticule, etc. – Il en va de même d'une colonne haute de dix tefa'him et large de quatre sur quatre ; et tout cela même s'ils se trouvent dans le domaine public, comme expliqué plus loin au séif 10.
séif katan 4
- (ה) גבוה עשרה וכו' - אבל אם התל או המחיצות הם פחותים מעשרה טפחים אף שהם רחבים הרבה לאו רה"י הוא וא"צ שיהיה התל זקוף בגובה אלא אפילו הוא משופע אם מתלקט עשרה טפחים בגובה מתוך שיפוע ד' אמות הוי כאלו זקוף כולו והרי הוא רה"י במקום גבהו [גמרא דף ק']:(5) Haut de dix, etc. – Mais si le monticule ou les cloisons font moins de dix tefa'him, même s'ils sont très larges, ce n'est pas un domaine privé. Et il n'est pas nécessaire que le monticule soit dressé verticalement ; même s'il est en pente, s'il s'élève de dix tefa'him en hauteur sur une pente de quatre coudées, c'est comme s'il était entièrement vertical, et il est domaine privé à l'endroit de sa hauteur [Guemara, page 100].
séif katan 5
- (ו) הן ואלכסונן וכמו שיתבאר וכו' - ר"ל כמו שם לענין מעביר ד' אמות בר"ה אין חייב לכו"ע עד שיעביר שיעור ד' אמות עם אלכסון שעולה ביחד ה' אמות וג' חומשי אמה כן בעניננו לענין רה"י אין נקרא רה"י עד שיהיה שיעור רוחב ד' טפחים עם אלכסונן ועולה יחד ה' טפחים וג' חומשי טפח. והנה הלבוש השמיט היש אומרים זה מחיבורו ועיין בא"ר שכתב שיפה עשה שהשמיטו כי היא רק דעת יחידאה וכל הראשונים חולקים ע"ז וס"ל דאם הוא רק ד' על ד' מרובע חשוב רה"י ולא דמי לדלקמן סימן שמ"ט לענין העברת ד' אמות בר"ה ע"ש וכן הגר"א דחה הי"א הזה מהלכה וכתב ג"כ דלא דמי לדלקמן סימן שמ"ט ע"ש:(6) Ainsi que leur diagonale, comme il sera expliqué, etc. – C'est-à-dire : de même que là-bas, pour celui qui transporte sur quatre coudées dans le domaine public, de l'avis de tous il n'est passible que s'il transporte la mesure de quatre coudées avec la diagonale, qui fait en tout cinq coudées et trois cinquièmes de coudée, de même dans notre cas, pour le domaine privé, il n'est appelé domaine privé que s'il a une largeur de quatre tefa'him avec leur diagonale, ce qui fait en tout cinq tefa'him et trois cinquièmes de téfa'h. Or le Levouch a omis cet avis (« certains disent ») de son ouvrage, et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit qu'il a bien fait de l'omettre, car ce n'est qu'un avis isolé et tous les Richonim le contestent, estimant que s'il a seulement quatre sur quatre en carré, il est considéré comme domaine privé ; et ce n'est pas comparable à ce qui est dit plus loin, siman 349, au sujet du transport sur quatre coudées dans le domaine public ; voir là-bas. De même le Gaon de Vilna a rejeté cet avis de la halakha et a écrit lui aussi que ce n'est pas comparable à ce qui est dit plus loin, siman 349 ; voir là-bas.
séif katan 6
- (ז) כתלים המקיפים רה"י - ר"ל שע"י הכתלים נעשה החלל שבפנים רה"י:(7) Les murs qui entourent un domaine privé – C'est-à-dire que, grâce aux murs, l'espace intérieur devient domaine privé.
séif katan 7
- (ח) אפי' אינם רחבים ד' - ר"ל שעובי הכתלים אין רוחב עובין ד' טפחים כשיעור רה"י אפ"ה יש שם רה"י גם על עובין מלמעלה והטעם דכיון שהם עושין על ידי היקף שלהם את החלל שבתוכן רה"י ק"ו שהם עצמן יהיו רה"י:(8) Même s'ils ne sont pas larges de quatre – C'est-à-dire que l'épaisseur des murs n'atteint pas quatre tefa'him de largeur, la mesure du domaine privé ; néanmoins leur épaisseur, sur le dessus, a aussi le statut de domaine privé. La raison : puisque par leur enceinte ils font de l'espace intérieur un domaine privé, à plus forte raison (kal va'homer) sont-ils eux-mêmes domaine privé.
séif katan 8
- (ט) שכלפי רה"י - ר"ל אפילו אם פונים גם לר"ה כיון שהחור הוא מעבר לעבר ונכנס גם כלפי רה"י דינם כרה"י וע"כ אסור להוציא איזה דבר שמונח על החור לר"ה או לכרמלית הסמוך לו ואם מכניס מר"ה לתוכו חייב. והנה דעת התוספות דלית חיובא אא"כ היה החור ד' על ד' טפחים אבל דעת הרשב"א והמאירי דבחורי רה"י א"צ שיהי' רחב ד' דיש להם דין רה"י עצמה בכל גוונא:(9) Qui donnent vers le domaine privé – C'est-à-dire même s'ils donnent aussi vers le domaine public : puisque le trou traverse de part en part et pénètre aussi vers le domaine privé, leur loi est celle du domaine privé. C'est pourquoi il est interdit de sortir un objet posé dans le trou vers le domaine public ou vers la karmelit voisine ; et si on fait entrer un objet du domaine public dans le trou, on est passible. Or l'avis des Tossafot est qu'il n'y a pas culpabilité à moins que le trou ne mesure quatre tefa'him sur quatre ; mais l'avis du Rachba et du Méïri est que pour les trous d'un domaine privé il n'est pas nécessaire qu'ils soient larges de quatre, car ils ont la loi du domaine privé lui-même dans tous les cas.
séif katan 9
- (י) הם רה"י - מסתימת המחבר משמע דאפילו אם החורים הם למטה מעשרה טפחים כיון שמפולשים כלפי פנים דינם כרה"י וכן משמע מלשון רמ"א שכ' דאם אינם עוברים כלפי פנים נידונין לפי גבהן ורחבן משמע דאם החורין עוברין כלפי פנים אין אנו מסתכלין על גבהן ורחבן ולעולם כרה"י חשיבי וכ"כ המ"א ותו"ש ובא"ר כתב דדבר זה פלוגתא היא בין הראשונים דיש מן הראשונים דס"ל דכיון שהוא למטה מעשרה אין בני רה"י משתמשין בם מפני שכיון שהוא נמוך בני ר"ה משתמשין שם וע"כ דינם כחורי ר"ה המבואר לקמן בסי"ב וכן הוא ג"כ דעת הגר"א בביאורו בסימן זה ובסימן שנ"ג ע"ש:(10) Sont domaine privé – De la formulation générale de l'auteur (Rabbi Yossef Karo), il ressort que même si les trous sont en dessous de dix tefa'him, puisqu'ils débouchent vers l'intérieur, leur loi est celle du domaine privé. Et c'est aussi ce qui ressort de la formulation du Rema, qui a écrit que s'ils ne traversent pas vers l'intérieur, on les juge selon leur hauteur et leur largeur : il en ressort que si les trous traversent vers l'intérieur, on ne regarde pas leur hauteur et leur largeur, et ils sont toujours considérés comme domaine privé. C'est ce qu'ont écrit le Maguen Avraham et le Tossefet Chabbat. Mais l'Eliya Rabba a écrit que c'est une machlokèt (divergence) entre les Richonim : certains Richonim estiment que, puisqu'ils sont en dessous de dix, les gens du domaine privé ne s'en servent pas, car, étant bas, ce sont les gens du domaine public qui s'en servent ; c'est pourquoi leur loi est celle des trous du domaine public expliquée plus loin au séif 12 (dans notre édition, séif 13). Et c'est aussi l'avis du Gaon de Vilna dans son commentaire sur ce siman et sur le siman 353 ; voir là-bas.
séif katan 10
- (יא) לפי גבהן ורחבן - היינו אם הם גבוהים יו"ד טפחים ורחב ד' הוי רה"י ואם אינם גבוהים י"ט אז אם הם רחב ד' הוי כרמלית וא"ל הוי מקום פטור [ואף דמבואר דינא דרמ"א בהדיא בסי"ג נקטיה הכא כדי לבאר דאפילו חורי ר"ה כשמפולשין לרה"י דינם כחורי רה"י]:(11) Selon leur hauteur et leur largeur – C'est-à-dire que s'ils sont élevés de dix tefa'him et larges de quatre, c'est un domaine privé ; et s'ils ne sont pas élevés de dix tefa'him, alors s'ils sont larges de quatre c'est une karmelit, et sinon c'est un lieu exempt [et bien que la loi du Rema soit explicitement exposée au séif 13, il l'a mentionnée ici pour expliquer que même les trous donnant vers le domaine public, lorsqu'ils débouchent vers le domaine privé, ont la loi des trous du domaine privé].
séif katan 11
- (יב) עד לרקיע - ואפילו נעץ קנה ברה"י שגבוה ק' אמות אף שאין בו רחב ד' אם זרק מר"ה ונח על גביו חייב:(12) Jusqu'au firmament – Et même si l'on a planté dans le domaine privé un roseau haut de cent coudées, bien qu'il n'ait pas quatre de large, si l'on a lancé un objet depuis le domaine public et qu'il s'est posé à son sommet, on est passible.
séif katan 12
- (יג) אפילו כלי וכו' - היינו אפילו היא עומדת בר"ה:(13) Même un ustensile, etc. – C'est-à-dire même s'il se trouve dans le domaine public.
séif katan 13
- (יד) תיבה וכו' או כוורת - נקט שני מיני כלים מרובעים או עגולים:(14) Un coffre, etc., ou une ruche – Le Choulhan Aroukh a mentionné deux sortes d'ustensiles : carrés ou ronds.
séif katan 14
- (טו) אם יש בו לרבע - וע"כ בכוורת שהיא עגולה לא הוי רה"י עד שתהיה חללה מחזקת ה' טפחים וג' חומשי טפח דאז יש בחללה לרבע ד' על ד':(15) S'il contient de quoi inscrire un carré – C'est pourquoi une ruche, qui est ronde, n'est pas domaine privé tant que son espace vide ne contient pas un diamètre de cinq tefa'him et trois cinquièmes de téfa'h, car alors on peut inscrire dans son espace un carré de quatre sur quatre.
séif katan 15
- (טז) הוי רה"י - בין תוך חללה ובין גב הכלי מלמעלה וכנ"ל בס"ג וכלי שאין גבוה עשרה העומד בר"ה אין לו דין כרמלית דאין כרמלית בכלים אלא הוי כמו ר"ה דבטל לגבי רשות שהוא עומד בו [מ"א] ולפ"ז אם עומד הכלי בכרמלית דין כרמלית עליו מצד רשות שהוא עומד בו וכן מוכח לקמן בסימן שנ"ה (תו"ש וכ"כ בבית מאיר לדעת המ"א) וכלי המחובר לקרקע מקרי כרמלית אפילו הוא בר"ה:(16) Est domaine privé – Aussi bien l'intérieur de son espace que le dessus de l'ustensile, comme expliqué plus haut au séif 3. Et un ustensile qui n'est pas haut de dix, posé dans le domaine public, n'a pas la loi de la karmelit, car il n'y a pas de karmelit pour les ustensiles ; il est plutôt comme le domaine public, car il s'annule par rapport au domaine où il se trouve [Maguen Avraham]. Selon cela, si l'ustensile se trouve dans une karmelit, il a la loi de la karmelit du fait du domaine où il se trouve ; et c'est ce qui ressort plus loin au siman 355 (Tossefet Chabbat ; et ainsi a écrit le Beit Méïr selon l'avis du Maguen Avraham). Et un ustensile fixé au sol est appelé karmelit, même s'il est dans le domaine public.
séif katan 16
- (יז) רחובות - ודרכים שעוברין מעיר לעיר הוי ג"כ ר"ה משום דשכיחי בם רבים:(17) Les rues – Et les routes qui mènent d'une ville à l'autre sont aussi domaine public, parce que le public s'y trouve fréquemment.
séif katan 17
- (יח) הרחבים ט"ז אמה - דילפינן מדגלי מדבר שמקום הילוך העגלות היה מחזיק ט"ז אמה וע"כ אם היה פחות מזה השיעור אינו ר"ה מן התורה אלא כרמלית:(18) Larges de seize coudées – Car nous l'apprenons des camps du désert, où l'endroit du passage des chariots (du Tabernacle) faisait seize coudées ; c'est pourquoi, si la rue fait moins que cette mesure, ce n'est pas un domaine public de la Torah, mais une karmelit.
séif katan 18
- (יט) ואינם מקורים - דדגלי מדבר לא היו מקורים:(19) Et qui ne sont pas couvertes – Car les camps du désert n'étaient pas couverts.
séif katan 19
- (כ) מפולשים משער לשער - פי' שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין ר"ה (מ"א) ועיין בבה"ל:(20) Ouvertes de porte à porte – Explication : les portes sont alignées l'une en face de l'autre, et ce chemin qui va en ligne droite d'une porte à l'autre a toute la loi du domaine public (Maguen Avraham). Et voir le Biour Halakha.
séif katan 20
- (כא) ואין דלתותיו וכו' - ואם דלת אחת ננעלת בלילה עיין לקמן בסימן שס"ד במ"ב סק"ה:(21) Et que ses portes ne sont pas, etc. – Et si seulement une porte est fermée la nuit, voir plus loin, siman 364, dans la Michna Beroura, séif katan 5.
séif katan 21
- (כב) נעולות - מלשון זה משמע דאם לא היו נעולות ממש אע"פ שראויות לנעול לא נתבטל עי"ז שם ר"ה והוא כדעה ראשונה המובא לקמן בסי' שס"ד ס"ב ע"ש:(22) Fermées – De cette formulation il ressort que si elles n'étaient pas réellement fermées, bien qu'elles puissent l'être, le statut de domaine public n'en est pas annulé ; et c'est conforme au premier avis rapporté plus loin, siman 364, séif 2 ; voir là-bas.
séif katan 22
- (כג) וי"א שכל שאין ששים רבוא וכו' - סבירא להו דגם לזה בעינן דומיא דדגלי מדבר שהיו ששים רבוא ואף שהיה שם עוד ערב רב ונשים וטף לא חשבינן אלא מה שנמצא בכתוב בפירוש. ולענין הלכה מדעת המחבר דכתב דעה זו רק בשם י"א משמע דלהלכה לא ס"ל כן ומ"מ אין בנו כח למחות ביד הסומכין על דעה זו דדעה זו ג"כ לא דעת יחידאה היא כמו שכתבתי בביאור הלכה וכן צדדו כמה אחרונים וכל בעל נפש יחמיר לעצמו ועיין בסימן שס"ד במשנה ברורה סק"ז ובביאור הלכה כאן ושם:(23) Et certains disent que tout lieu où ne passent pas six cent mille, etc. – Ils estiment que pour cela aussi il faut une ressemblance avec les camps du désert, où il y avait six cent mille hommes ; et bien qu'il y eût là en outre le ramassis (érev rav), les femmes et les enfants, on ne compte que ce qui se trouve explicitement dans le texte. Quant à la halakha : de ce que l'auteur a écrit cet avis seulement au nom de « certains disent », il ressort qu'en halakha il ne pense pas ainsi. Néanmoins, nous n'avons pas la force de protester contre ceux qui s'appuient sur cet avis, car cet avis non plus n'est pas un avis isolé, comme je l'ai écrit dans le Biour Halakha ; et plusieurs A'haronim ont penché en ce sens. Et toute personne scrupuleuse (baal néfech) sera rigoureuse pour elle-même. Et voir au siman 364, dans la Michna Beroura, séif katan 7, et dans le Biour Halakha ici et là-bas.
séif katan 23
- (כד) בכל יום - חפשתי בכל הראשונים העומדים בשיטה זו ולא נזכר בדבריהם תנאי זה רק שיהיו מצויין שם ששים רבוא. ועיין מה שכתבנו בבה"ל בשם הרמב"ן והריטב"א:(24) Chaque jour – J'ai cherché chez tous les Richonim qui soutiennent cette opinion, et cette condition n'est pas mentionnée dans leurs propos, mais seulement qu'il se trouve là six cent mille personnes. Et voir ce que nous avons écrit dans le Biour Halakha au nom du Ramban et du Ritva.
séif katan 24
- (כה) בקצתן וכו' - ט"ס וצ"ל בקצתן או שאין בהן ט"ז אמה וארכן לאורך ר"ה י"א שהם ר"ה וביאור הדברים הוא דמתחלה כתב לענין מבוי שמתקצר במקצתו ואח"כ הוסיף עוד דאפילו אם אין בכל משך המבוי ט"ז אמה מ"מ כיון שאורכו לאורך ר"ה ומפולש לו ורבים בוקעים בו הרי הוא כחלק ממנו ועיין בבה"ל ומדלא פירש המחבר שיעורא משמע דאפילו אם המבוי קצר הרבה ואין מחזיק אפילו י"ג אמה ג"כ הוי ר"ה לדעה זו:(25) En partie, etc. – C'est une erreur de copiste, et il faut lire : « en partie, ou qui n'ont pas seize coudées et dont la longueur s'étend dans le sens de la longueur du domaine public : certains disent qu'elles sont domaine public ». L'explication des propos est la suivante : il a d'abord écrit la loi d'une ruelle qui se rétrécit en partie, puis il a ajouté que même si, sur toute la longueur de la ruelle, il n'y a pas seize coudées, néanmoins, puisque sa longueur s'étend dans le sens de la longueur du domaine public, qu'elle y débouche et que le public la traverse, elle est comme une partie de celui-ci. Et voir le Biour Halakha. Et de ce que l'auteur n'a pas précisé de mesure, il ressort que même si la ruelle est très étroite et ne fait même pas treize coudées, elle est aussi domaine public selon cet avis.
séif katan 25
- (כו) י"ג אמות ושליש - ס"ל דבשיעור זה ג"כ ניחא תשמישתא לרבים קצת ומהני כששני ראשיה מפולשין לר"ה שיתחשב גם מקום זה לר"ה ועיין בה"ל:(26) Treize coudées et un tiers – Ils estiment qu'avec cette mesure aussi l'usage est quelque peu commode pour le public, et cela suffit, lorsque ses deux extrémités débouchent sur le domaine public, pour que cet endroit aussi soit compté comme domaine public. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 26
- (כז) י"א שהוא ר"ה - דכיון דר"ה גמורה יש בשני ראשיה ובוקעין בה רבים ומהלכין מר"ה לר"ה דרך המבוי נמצא דהוי תשמיש דרבים גם בזו המבוי וחשוב כר"ה עצמה והא דמבואר לקמן בסימן שס"ד דמבוי המפולש בשני ראשיה לר"ה אין דינו כר"ה מיירי כשאין רחב י"ג אמה או דמיירי כשהמבוי מפולש משני צדדין לרוחב ר"ה דאין רבים בוקעין בו דמי שרוצה לכנוס מר"ה למבוי הוא צריך לעקם דרכו וכאן מיירי כשהמבוי הולך לאורך ר"ה והולכין דרך מבוי זו להדיא לר"ה האחר שכנגדו ולכן יש שם ר"ה גם על המבוי:(27) Certains disent que c'est un domaine public – Car, puisqu'il y a un véritable domaine public à ses deux extrémités, que le public la traverse et va d'un domaine public à l'autre par la ruelle, il se trouve qu'il y a un usage du public dans cette ruelle aussi, et elle est considérée comme le domaine public lui-même. Et ce qui est expliqué plus loin au siman 364, qu'une ruelle débouchant à ses deux extrémités sur le domaine public n'a pas la loi du domaine public, traite du cas où elle n'est pas large de treize coudées ; ou bien il traite du cas où la ruelle débouche des deux côtés dans le sens de la largeur du domaine public, de sorte que le public ne la traverse pas, car celui qui veut entrer du domaine public dans la ruelle doit faire un détour ; alors qu'ici il s'agit du cas où la ruelle s'étend dans le sens de la longueur du domaine public et qu'on passe directement par cette ruelle vers l'autre domaine public qui lui fait face ; c'est pourquoi la ruelle aussi a le statut de domaine public.
séif katan 27
- (כח) אפילו הם קוצים וכו' - דכל פחות משלשה קי"ל דאינה חולקת רשות לעצמה ובטל לגבי ר"ה:(28) Même s'il s'agit d'épines, etc. – Car pour tout ce qui fait moins de trois tefa'him, nous avons établi que cela ne constitue pas un domaine à part, et s'annule par rapport au domaine public.
séif katan 28
- (כט) ואם הוא גבוה שלשה וכו' - דאז אין רבים יכולין לדרוס עליו מצד גובהו נפקא מכלל ר"ה ולכלל רה"י לא בא עד גובה עשרה טפחים ונתנו עליה חכמים שם כרמלית שהוא רשות לעצמו ואסור להוציא ממנו לרה"י ולר"ה:(29) Si elle est haute de trois, etc. – Car alors le public ne peut pas marcher dessus du fait de sa hauteur ; elle sort de la catégorie du domaine public, et n'entre pas dans la catégorie du domaine privé avant dix tefa'him de hauteur ; les Sages lui ont donné le nom de karmelit, qui est un domaine à part, et il est interdit d'en faire sortir vers le domaine privé et vers le domaine public.
séif katan 29
- (ל) ואם אינו רחב ארבע על ארבע - ואפילו אם ארכה יותר מד' טפחים לא מצרפינן זה לרחבה דלא נחשבת רשות לעצמו אא"כ יש בו ד' טפחים באורך וד' ברוחב:(30) Et si elle n'est pas large de quatre sur quatre – Et même si sa longueur dépasse quatre tefa'him, on ne l'ajoute pas à sa largeur, car elle n'est considérée comme un domaine à part que si elle a quatre tefa'him de longueur et quatre de largeur.
séif katan 30
- (לא) ט' טפחים - דבשיעור זה דרך בני אדם בר"ה לכתף עלי' דאינו לא גבוה ולא נמוך אבל בפחות מט' שאינו ראוי לכתף עליו לא מהני לשוייה ר"ה אפילו אם רבים מכתפין עליו [רשב"א]:(31) Neuf tefa'him – Car à cette hauteur, les gens du domaine public ont l'habitude d'y décharger leurs fardeaux, puisqu'elle n'est ni haute ni basse ; mais à moins de neuf, ce qui ne convient pas pour y décharger, cela ne suffit pas à en faire un domaine public, même si le public s'en sert [Rachba].
séif katan 31
- (לב) מצומצמים - אבל יותר מט' לא הוי ר"ה אפילו רחב ד' על ד':(32) Exactement – Mais à plus de neuf, ce n'est pas un domaine public, même si elle est large de quatre sur quatre.
séif katan 32
- (לג) ורבים מכתפים עליו - אבל כשאין מכתפין עליו אע"ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר"ה ואפילו רחב ארבעה:(33) Et que le public s'en sert – Mais si on ne s'en sert pas, bien qu'elle convienne pour cela, ce n'est pas un domaine public, même si elle est large de quatre.
séif katan 33
- (לד) אפילו אינו רחב ארבעה - דאע"ג דבעלמא לא הוי מקום חשוב בפחות מארבעה כאן דדרך רבים לכתף עליו אף בפחות מד' משוי ליה ר"ה:(34) Même si elle n'est pas large de quatre – Car bien qu'en général un endroit de moins de quatre ne soit pas un lieu significatif, ici, puisque le public a l'habitude de s'en servir pour ses fardeaux même à moins de quatre, on en fait un domaine public.
séif katan 34
- (לה) דה"ה לגבוה מט' וכו' - הוא דעת הטור דס"ל דהא דאמרינן בגמרא עמוד ט' הוא בא רק לאפוקי פחות מט' לא הוי ר"ה אבל יותר מט' אין ה"נ דהויא ר"ה כשרבים מכתפין עליו:(35) Il en va de même pour plus de neuf, etc. – C'est l'avis du Tour, qui estime que ce que nous disons dans la Guemara, « une colonne de neuf », vient seulement exclure le cas de moins de neuf, qui n'est pas domaine public ; mais pour plus de neuf, en effet, c'est un domaine public lorsque le public s'en sert.
séif katan 35
- (לו) הוי ר"ה - ולדינא נקטינן כסברא ראשונה דהרבה פוסקים חולקין ע"ז:(36) C'est un domaine public – Mais en pratique nous retenons le premier avis, car beaucoup de décisionnaires contestent celui-ci.
séif katan 36
- (לז) אם הוא רחב ארבעה - היינו ארבעה על ארבעה:(37) Si elle est large de quatre – C'est-à-dire quatre sur quatre.
séif katan 37
- (לח) כדי לחוק - היינו כגון שהיה העמוד סמוך לכותל ממש אפ"ה לא אמרינן חוקקין להשלים וממילא הוי מקום פטור ומותר להוציא ממנו לרה"י ולר"ה:(38) De quoi creuser – C'est-à-dire par exemple si la colonne était tout contre un mur : néanmoins on ne dit pas qu'« on creuse pour compléter » ('hokekin lehachlim), et de ce fait c'est un lieu exempt, et il est permis d'en faire sortir vers le domaine privé et vers le domaine public.
séif katan 38
- (לט) אינה עמוקה שלש - אע"ג דרחבה כמה טפחים:(39) Si elle n'est pas profonde de trois – Même si elle est large de plusieurs tefa'him.
séif katan 39
- (מ) עד עשרה - ואפילו היו רבים משתמשין בו בגומא ההיא תשמיש ע"י הדחק הוא ולא שמיה תשמיש [גמרא]:(40) Jusqu'à dix – Et même si le public se servait de cette fosse, c'est un usage malaisé, qui n'est pas considéré comme un usage [Guemara].
séif katan 40
- (מא) עמוקה עשרה - ואפילו מלאה מים או שאר דברים שאדם מסתכל בהם ורואה מה שבתוך המחיצות אבל אם מלאה פירות לא הוי רה"י כיון דאין המחיצות נכרות ואפילו דעתו לפנותן ופטור הזורק לתוכו מר"ה [ומ"מ איסורא יש בזה כיון דהפירות הוא דבר שיכול ליטלו משם בשבת לא נתבטל לגמרי הבור משמו] ולרשב"א דוקא פירות טבלים או שאר דבר שאסור לטלטל מבטל המחיצות:(41) Profonde de dix – Et même si elle est remplie d'eau ou d'autres choses à travers lesquelles on regarde et l'on voit ce qui est à l'intérieur des cloisons ; mais si elle est remplie de fruits, ce n'est pas un domaine privé, puisque les cloisons ne sont pas visibles, même s'il a l'intention de les enlever, et celui qui y lance un objet depuis le domaine public est exempt [mais il y a néanmoins un interdit, car les fruits étant une chose qu'on peut retirer de là pendant Chabbat, la fosse n'a pas entièrement perdu son statut]. Et selon le Rachba, seuls des fruits tevel (non prélevés) ou une autre chose qu'il est interdit de déplacer (mouktsé) annulent les cloisons.
séif katan 41
- (מב) שתהא רחבה ד' - ואם לאו הוי מקום פטור ואפילו עמוקה כ' אמה [א"ר]:(42) Qu'elle soit large de quatre – Sinon, c'est un lieu exempt, même si elle est profonde de vingt coudées [Eliya Rabba].
séif katan 42
- (מג) אלא עד עשרה - וע"כ הזורק בר"ה דבילה שמינה ונדבק בכותל למטה מעשרה חייב למעלה מעשרה פטור:(43) Que jusqu'à dix – C'est pourquoi celui qui lance dans le domaine public une figue grasse (collante) qui se colle au mur en dessous de dix tefa'him est passible ; au-dessus de dix, il est exempt.
séif katan 43
- (מד) הוי מקום פטור - ר"ל דאפילו שם כרמלית אין חל על האויר שלמעלה מעשרה אמנם אם נעץ קנה בר"ה ובראשו כלי שגבוה יו"ד טפחים ורחב ד' אע"ג שתחתיה ר"ה מ"מ הכלי הוא רה"י:(44) C'est un lieu exempt – C'est-à-dire que même le statut de karmelit ne s'applique pas à l'air au-dessus de dix. Cependant, si l'on a planté un roseau dans le domaine public, avec à son sommet un ustensile haut de dix tefa'him et large de quatre, bien qu'en dessous ce soit le domaine public, l'ustensile est néanmoins un domaine privé.
séif katan 44
- (מה) כלפי ר"ה - ר"ל דאינם עוברים כלפי פנים דאם עוברים כלפי פנים דינם כחורי רה"י וכמ"ש בס"ד:(45) Vers le domaine public – C'est-à-dire qu'ils ne traversent pas vers l'intérieur ; car s'ils traversent vers l'intérieur, leur loi est celle des trous du domaine privé, comme il est écrit au séif 4.
séif katan 45
- (מו) למעלה משלשה - דלמטה משלשה אפילו הם רחבים ד' על ד' נחשבים כקרקע ר"ה וכנ"ל בריש ס"י:(46) À plus de trois – Car en dessous de trois, même s'ils sont larges de quatre sur quatre, ils sont considérés comme le sol du domaine public, comme expliqué plus haut au début du séif 10.
séif katan 46
- (מז) לפי מדותיהם - ביארתי לעיל בסקי"א ע"ש:(47) Selon leurs dimensions – Je l'ai expliqué plus haut, séif katan 11 ; voir là-bas.
séif katan 47
- (מח) כגון ים - וה"ה נהר ואע"ג דמיא לא מבטלי מחיצתא כמו שכתבנו בסי"א י"ל דכל חריץ שאינו משופע כדי שיתלקט גבוה י"ט מתוך ד"א לא הוי רה"י ומצוי הוא שאצל שפתו אינו עמוק כ"כ תיכף [כ"כ המ"א] ובמאירי נזכר הטעם משום דהמחיצות רחוקות זו מזו מאוד אינן מצטרפות לעשות מה שביניהן רה"י ולפ"ז אפילו אם אצל שפתו הוא עמוק ג"כ אינו רה"י מן התורה מטעם זה [ונהר אע"ג דשתי מחיצות אינם רחוקות זו מזו כיון דאידך השנים הם רחוקות זו מזו כמה פרסאות אינם מצטרפות לאלו השנים] ואפילו לפי דברי המ"א מדרבנן כרמלית הוי בכל ענין כמו שמוכח ממנו בסוף דבריו ואם היה רקק מים בר"ה ור"ה מהלכת בו אם אינה עמוקה עשרה טפחים אע"פ שאינה רחבה ד' טפחים ועי"ז רוב מדלגין עליה ואין מהלכין בתוכה אעפ"כ הוי ר"ה [וה"ה אם היה דף מונח על הרקק ובני אדם עוברים עליה הוי ר"ה] וברש"י דף ק' משמע קצת דלא הוי ר"ה אלא א"כ הרבה בני אדם עוברים בתוכה. ואם הרקק עמוקה י' ורחבה ד"ט הוי כרמלית כמו ים [רמב"ם פרק י"ד] ועיין בפמ"ג דמסתפק לומר דרק לחומרא הוי ככרמלית שלא להוציא מתוכה לרה"י אבל מן התורה רה"י הוא:(48) Par exemple la mer – Il en va de même d'un fleuve. Et bien que l'eau n'annule pas les cloisons, comme nous l'avons écrit au séif katan 41 [litt. « séif 11 »], on peut dire que tout fossé qui n'est pas en pente telle qu'il s'élève de dix tefa'him sur quatre coudées n'est pas un domaine privé, et il est fréquent que, près de son rivage, elle ne soit pas si profonde immédiatement [ainsi a écrit le Maguen Avraham]. Et chez le Méïri est mentionnée la raison que les cloisons, très éloignées l'une de l'autre, ne se combinent pas pour faire de ce qui est entre elles un domaine privé ; selon cela, même si près de son rivage elle est profonde, ce n'est pas non plus un domaine privé de la Torah, pour cette raison [et pour un fleuve, bien que deux cloisons ne soient pas éloignées l'une de l'autre, puisque les deux autres sont éloignées l'une de l'autre de plusieurs parsaot, elles ne se combinent pas à ces deux-là]. Et même selon les propos du Maguen Avraham, d'ordre rabbinique c'est une karmelit dans tous les cas, comme il ressort de lui à la fin de ses propos.
Et s'il y avait une flaque d'eau (rekak) dans le domaine public et que le domaine public y passe, si elle n'est pas profonde de dix tefa'him, même si elle n'est pas large de quatre tefa'him, et que de ce fait la plupart l'enjambent et ne marchent pas dedans, c'est néanmoins un domaine public [de même, si une planche était posée sur la flaque et que les gens passent dessus, c'est un domaine public]. Et chez Rachi, page 100, il ressort quelque peu que ce n'est un domaine public que si beaucoup de gens passent dedans. Et si la flaque est profonde de dix et large de quatre tefa'him, c'est une karmelit comme la mer [Rambam, chapitre 14]. Et voir le Peri Megadim, qui envisage de dire que ce n'est que par rigueur qu'elle est comme une karmelit, pour ne pas en faire sortir vers le domaine privé, mais que de la Torah c'est un domaine privé.séif katan 48
- (מט) ובקעה - מקום שדות שאין מוקף מחיצות:(49) Une plaine – Un lieu de champs qui n'est pas entouré de cloisons.
séif katan 49
- (נ) שלפני העמודים - עמודים הם העומדים בר"ה ותולין בהם התגרים פרקמטיא ואצלם היו האצטבאות. והנה מדברי המחבר שלא זכר דין דבין העמודים משמע דס"ל דבין העמודים עצמן נידון כרשות הרבים כדעת הרמב"ם אבל רוב הפוסקים פסקו דגם בין העמודים אע"ג דזימנין דדרסי רבים כיון שאין ההילוך נוח כ"כ שהיו העמודים הרבה בארך ורוחב זה שלא כנגד זה ככרמלית דמיא:(50) Devant les colonnes – Les colonnes sont celles qui se dressent dans le domaine public, auxquelles les marchands suspendent leur marchandise, et près d'elles se trouvaient les itstabaot. Or, de ce que l'auteur n'a pas mentionné la loi de l'espace entre les colonnes, il ressort qu'il estime que l'espace entre les colonnes lui-même est jugé comme domaine public, selon l'avis du Rambam ; mais la plupart des décisionnaires ont tranché que l'espace entre les colonnes aussi, bien que le public y marche parfois, puisque le passage n'y est pas si commode — car les colonnes étaient nombreuses en longueur et en largeur, non alignées l'une en face de l'autre —, est assimilé à une karmelit.
séif katan 50
- (נא) והיא רחבה וכו' - וה"ה לענין אצטוונית:(51) Lorsqu'elle est large, etc. – Il en va de même pour l'itstavanit.
séif katan 51
- (נב) ארבעה וגבוה וכו' - דבאינה רחבה ארבעה היא מקום פטור ואם אינה גבוה שלשה היא ר"ה ואם גבוה עשרה היא רה"י וכנ"ל בס"י:(52) De quatre et haute, etc. – Car si elle n'est pas large de quatre, c'est un lieu exempt ; si elle n'est pas haute de trois, c'est un domaine public ; et si elle est haute de dix, c'est un domaine privé, comme expliqué plus haut au séif 10.
séif katan 52
- (נג) ועד עשרה - ומיירי בשאין רבים מכתפין עליה דאל"ה בתשעה וכן מתשעה עד עשרה לדעת הי"א הנ"ל בס"י הוי ר"ה:(53) À dix – Et il s'agit du cas où le public ne s'en sert pas pour ses fardeaux ; sinon, à neuf tefa'him, et de même de neuf à dix selon l'avis du « certains disent » mentionné plus haut au séif 10, c'est un domaine public.
séif katan 53
- (נד) כגון וכו' - ויש עוד פירוש ברש"י כגון שהכניס הבית לתוכו והניח מקרקעו לר"ה א"נ בית שפניו עומד באלכסון שזוית אחד סמוכה לר"ה והשנית משוכה מר"ה לפנים וזוית הבולטת מעכבת את הרבים מלכנס להדיא בתוך כניסה של זוית אחרת:(54) Par exemple, etc. – Et il y a une autre explication chez Rachi : par exemple quelqu'un qui a reculé sa maison vers l'intérieur et a laissé une partie de son terrain au domaine public ; ou bien une maison dont la façade est en biais, de sorte qu'un angle est attenant au domaine public et l'autre est en retrait du domaine public vers l'intérieur, et l'angle saillant empêche le public d'entrer directement dans le renfoncement de l'autre angle.
séif katan 54
- (נה) ואין להם לחי וכו' - דאי היה לחי היה רה"י גמור מן התורה לענין זריקה שהזורק מר"ה לתוכה חייב וגם שהיה מותר לטלטל בתוכה ככל רה"י דקי"ל לחי משום מחיצה ואפילו אי הוי שם רק קורה דהוי רק משום הכירא עכ"פ לכו"ע רה"י הוא לענין טלטול לטלטל בתוכה כמו בשאר רה"י וכ"ז הוא רק לדעת הרמב"ם אבל לשארי פוסקים ע"י ג' מחיצות נעשה רה"י גמור מן התורה והזורק מר"ה לתוכה חייב אלא לענין טלטול אסור מדרבנן ככרמלית:(55) Et qui n'ont pas de montant, etc. – Car s'il y avait un montant (le'hi), ce serait un domaine privé complet de la Torah quant au lancer — celui qui y lance depuis le domaine public serait passible —, et il serait aussi permis d'y transporter comme dans tout domaine privé, car nous avons établi que le montant compte comme une cloison. Et même s'il n'y avait là qu'une poutre (kora), qui ne sert que de signe distinctif, de l'avis de tous c'est en tout cas un domaine privé quant au transport à l'intérieur, comme dans tout autre domaine privé. Et tout cela ne vaut que selon l'avis du Rambam ; mais selon les autres décisionnaires, par trois cloisons cela devient un domaine privé complet de la Torah, et celui qui y lance depuis le domaine public est passible ; seulement, quant au transport à l'intérieur, c'est interdit d'ordre rabbinique, comme une karmelit.
séif katan 55
- (נו) שהיא מקורה - דאינו דומה לדגלי מדבר שלא היה מקורה מלמעלה:(56) Couvert – Car il ne ressemble pas aux camps du désert, qui n'étaient pas couverts par-dessus.
séif katan 56
- (נז) שיש בו ארבע על ארבע - דאל"ה הוי מקום פטור כדלקמיה בסי"ט:(57) De quatre sur quatre – Sinon, c'est un lieu exempt, comme expliqué plus loin au séif 19.
séif katan 57
- (נח) ואינו גבוה עשרה - ואם היה בצמצום ט' עיין לעיל בס"י:(58) Qui n'est pas haut de dix – Et s'il fait exactement neuf tefa'him, voir plus haut au séif 10.
séif katan 58
- (נט) יש בו ארבע על ארבע - היינו בחללו דאי אין בחללו ד' על ד' תו אין על תוכו שם כרמלית:(59) Et qui mesure quatre sur quatre – C'est-à-dire dans son espace intérieur ; car si son espace intérieur n'a pas quatre sur quatre, son intérieur n'a plus le statut de karmelit.
séif katan 59
- (ס) תוכו כרמלית - כיון דמבפנים אין המחיצות גבוהות יו"ד:(60) Son intérieur est karmelit – Puisque, de l'intérieur, les cloisons ne sont pas hautes de dix.
séif katan 60
- (סא) וע"ג רה"י - כיון דגבוה שם עשרה:(61) Et son dessus est domaine privé – Puisque là, il est haut de dix.
séif katan 61
- (סב) ואם חוקק בו - בקרקע הבית בעומק להשלים שיהא גובה עשרה:(62) Et s'il y creuse – Dans le sol de la maison, en profondeur, pour compléter de sorte qu'il y ait une hauteur de dix.
séif katan 62
- (סג) אפילו באמצע רחוק וכו' - ר"ל אפילו רחוק יותר משלשה טפחים דליכא למימר דהוא כלבוד אפ"ה סגי והטעם דגבי שבת עיקר הקפידא שיהא הרשות שבתוכה משתמרת ע"י המחיצות המקיפים אותה וכיון שהכתלים מבחוץ גבוהים עשרה טפחים ובתוך הגומא נמי יש גובה יו"ד טפחים עד הקורה מקרי הגומא רה"י גמורה ושאר צדדי החקק שסביב הגומא מקרי חורי רה"י דכרה"י דמו כדלעיל בס"ד [רא"ש] ומדבריו משמע דאם לא היו הכתלים גבוהים יו"ד טפחים מבחוץ אז לא הוי רה"י אא"כ הגומא סמוכה תוך ג' טפחים לכותל דאמרינן לבוד והרי היא כגובה יו"ד טפחים [מ"א] ובא"ר מסתפק בזה:(63) Même au milieu, loin, etc. – C'est-à-dire même éloigné de plus de trois tefa'him, de sorte qu'on ne peut pas dire qu'il y a lavoud (jonction fictive d'un écart de moins de trois tefa'him), néanmoins cela suffit. La raison : pour le Chabbat, l'essentiel est que le domaine intérieur soit protégé par les cloisons qui l'entourent ; et puisque les murs, de l'extérieur, sont hauts de dix tefa'him, et qu'à l'intérieur de la fosse aussi il y a une hauteur de dix tefa'him jusqu'au plafond, la fosse est appelée domaine privé complet, et les autres parties creusées autour de la fosse sont appelées trous d'un domaine privé, qui sont assimilés au domaine privé, comme expliqué plus haut au séif 4 [Roch]. Et de ses propos il ressort que si les murs n'étaient pas hauts de dix tefa'him de l'extérieur, ce ne serait un domaine privé que si la fosse est attenante au mur à moins de trois tefa'him, car nous disons lavoud, et c'est comme une hauteur de dix tefa'him [Maguen Avraham] ; et l'Eliya Rabba est dans le doute à ce sujet.
séif katan 63
- (סד) גג וכו' - כעין גג שלנו:(64) Un toit, etc. – Semblable à nos toits.
séif katan 64
- (סה) הבולט וכו' - הטעם דמה שנעשה הגג רה"י היינו משום דאמרינן גוד אסיק מחיצות התחתונות למעלה ונמצא הבית מוקף למעלה מארבעה צדדין וזה לא שייך אלא היכא שהמחיצות נכרות לעומד על הגג משא"כ כשהגג מכסה על המחיצות לא שייך גוד אסיק וממילא כיון דאין לו מחיצות אינו רה"י ואסור לטלטל עליו כ"א בתוך ד"א כשאר כרמלית:(65) Qui déborde, etc. – La raison : si le toit devient domaine privé, c'est parce que nous disons goud assik (« prolonge et élève ») les cloisons inférieures vers le haut, de sorte que la maison se trouve entourée en haut sur ses quatre côtés ; or cela ne s'applique que là où les cloisons sont visibles pour celui qui se tient sur le toit ; ce qui n'est pas le cas lorsque le toit recouvre les cloisons : goud assik ne s'applique pas, et de ce fait, puisqu'il n'a pas de cloisons, ce n'est pas un domaine privé, et il est interdit d'y transporter, si ce n'est sur moins de quatre coudées, comme dans toute karmelit.
séif katan 65
- (סו) ואפילו הוא גבוה וכו' - והא דאיתא לקמן בסי"ח דאין כרמלית תופס רק עד עשרה ולמעלה מזה הוי מקום פטור היינו דוקא היכא שהכרמלית מתחלת ממקום הנמוך מן הקרקע אז אמרינן שאינו תופס אוירה רק עד עשרה טפחים אבל כאן דשם כרמלית עלה מחמת שאין לה מחיצות כשאר רה"י חל עלה שם כרמלית אף שגבוה יותר מיו"ד מן הארץ [מיהו זה פשיטא דעל הגג גופא אינו תופס שם כרמלית על אוירו רק עד עשרה טפחים כדין בקעה] ועיין בא"ר שמפקפק על פסק השו"ע וכן הגר"א בביאורו הביא מכמה ראשונים דפליגי על דין זה וסברי דבכל גווני אין שייך שם כרמלית למעלה מעשרה וכן לענין זיזין המבואר לקמיה ג"כ דעתם דבכל גווני אין עליהם שם כרמלית כיון שהוא למעלה מיו"ד והסכים לדינא עמהם:(66) Même s'il est très haut, etc. – Et ce qui est dit plus loin au séif 18, que la karmelit ne s'étend que jusqu'à dix tefa'him et qu'au-dessus c'est un lieu exempt, ne vaut que lorsque la karmelit commence en un endroit bas, au sol : alors nous disons qu'elle ne s'étend dans son air que jusqu'à dix tefa'him ; mais ici, où le statut de karmelit lui vient de ce qu'il n'a pas de cloisons comme les autres domaines privés, le statut de karmelit s'applique même s'il est élevé de plus de dix tefa'him au-dessus du sol [toutefois il est évident que, sur le toit lui-même, le statut de karmelit ne s'étend dans son air que jusqu'à dix tefa'him, comme pour une plaine]. Et voir l'Eliya Rabba, qui émet des doutes sur la décision du Choulhan Aroukh ; de même le Gaon de Vilna, dans son commentaire, a rapporté plusieurs Richonim qui contestent cette loi et estiment que dans tous les cas le statut de karmelit ne s'applique pas au-dessus de dix ; de même pour les saillies expliquées juste après, leur avis est que dans tous les cas elles n'ont pas le statut de karmelit, puisqu'elles sont au-dessus de dix ; et le Gaon s'est rangé à leur avis en pratique.
séif katan 66
- (סז) חלון פתוח לו - לגג דאפשר להשתמש על הגג דרך שם לכן נחשב כל הגג כחורי רה"י:(67) Une fenêtre s'ouvre sur lui – Sur le toit ; car il est possible de se servir du toit par là ; c'est pourquoi tout le toit est considéré comme les trous d'un domaine privé.
séif katan 67
- (סח) וכן זיזין וכו' - ר"ל אף שהם גבוהים למעלה מיו"ד כיון שאין עליהם מחיצות סביבם דין כרמלית עליהם ואסור להניח מר"ה וכן מרה"י עליהם:(68) De même des saillies, etc. – C'est-à-dire bien qu'elles soient élevées au-dessus de dix tefa'him, puisqu'elles n'ont pas de cloisons autour d'elles, elles ont la loi de la karmelit, et il est interdit d'y poser un objet venant du domaine public, et de même du domaine privé.
séif katan 68
- (סט) פתוח להם - דאז נחשבים הזיזים כחורי רשות היחיד:(69) Ne s'ouvre sur elles – Car alors les saillies sont considérées comme les trous d'un domaine privé.
séif katan 69
- (ע) חורי כרמלית - היינו חורים שכלפי כרמלית כגון בית הסמוך לבקעה ויש בכותלה חורין הפתוחים לבקעה ומיירי שאינם עוברים מעבר לעבר דאל"ה הוי חורי רה"י וכדלעיל בסק"ט ע"ש במ"ב:(70) Les trous d'une karmelit – C'est-à-dire des trous qui donnent vers une karmelit, par exemple une maison attenante à une plaine, dont le mur a des trous ouverts vers la plaine ; et il s'agit du cas où ils ne traversent pas de part en part, sinon ce sont des trous d'un domaine privé, comme expliqué plus haut, séif katan 9 ; voir là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 70
- (עא) לפי גבהם ורחבם - היינו דאם רחבים ד' על ד' וגבהן משלשה טפחים ועד עשרה הוי כרמלית ואם לא הוי מקום פטור ואפילו הן גבוהין מן הארץ למעלה מעשרה וכ"ז כשגבהן שלשה אבל בפחות משלשה אף שאין בו ד' על ד' יש להם דין כרמלית דחשובין כקרקע הסמוך להן וכדלעיל בסי"ג לגבי חורי ר"ה:(71) Selon leur hauteur et leur largeur – C'est-à-dire que s'ils sont larges de quatre sur quatre et leur hauteur (celle du trou lui-même) de trois à dix tefa'him, c'est une karmelit, sinon c'est un lieu exempt, même s'ils sont élevés au-dessus du sol de plus de dix Et tout cela lorsqu'ils sont élevés de trois ; mais à moins de trois, même s'ils n'ont pas quatre sur quatre, ils ont la loi de la karmelit, car ils sont considérés comme le sol qui leur est attenant, comme expliqué plus haut au séif 13 au sujet des trous du domaine public.
séif katan 71
- (עב) גדר כרמלית וכו' - ר"ל כלל דין כרמלית:(72) La définition de la karmelit, etc. – C'est-à-dire la règle générale de la loi de la karmelit.
séif katan 72
- (עג) שלא יהא וכו' ואינה תופסת וכו' - דאקילו בה מקולי ר"ה ומקולי רה"י מקולי ר"ה דאינה תופסת אלא עד עשרה טפחים וכדלעיל בסי"ב [ולא הוי כרה"י דעולם עד לרקיע כדלעיל בס"ה] ומקולי רה"י דלא יהא פחות מד' טפחים על ד' טפחים וכדלעיל בס"ב דאם העמוד מחזיק פחות מזה הוי מקום פטור וכדלקמיה בסי"ט:(73) Qu'elle ne mesure pas, etc., et elle ne s'étend, etc. – Car on lui a appliqué les allègements du domaine public et les allègements du domaine privé. Des allègements du domaine public : elle ne s'étend que jusqu'à dix tefa'him, comme expliqué plus haut au séif 12 [et elle n'est pas comme le domaine privé, qui s'élève jusqu'au firmament, comme expliqué plus haut au séif 5] ; des allègements du domaine privé : qu'elle ne mesure pas moins de quatre tefa'him sur quatre tefa'him, comme expliqué plus haut au séif 2, car si la colonne mesure moins que cela, c'est un lieu exempt, comme expliqué plus loin au séif 19.
séif katan 73
- (עד) ולמעלה מעשרה וכו' - ר"ל שאם העמוד היה רחב ד' על ד' ופחות מעשרה בגובה שיש עליו דין כרמלית וקלט מן האויר שעליו למעלה מעשרה מותר להוציא לר"ה או לרה"י דהרי קלט ממקום פטור וכן אם נעץ קנה בראש העמוד ועי"ז נעשה גבוה למעלה מעשרה הוי נמי מקום פטור ומותר ליקח מר"ה ומרה"י ולהניח עליו:(74) Et au-dessus de dix, etc. – C'est-à-dire que si la colonne était large de quatre sur quatre et haute de moins de dix, de sorte qu'elle a la loi de la karmelit, et qu'on a attrapé un objet dans l'air au-dessus d'elle, au-dessus de dix, il est permis de le faire sortir vers le domaine public ou vers le domaine privé, car on l'a attrapé dans un lieu exempt. De même, si l'on a planté un roseau au sommet de la colonne et que de ce fait elle s'élève au-dessus de dix, c'est aussi un lieu exempt, et il est permis de prendre un objet du domaine public et du domaine privé et de le poser dessus.
séif katan 74
- (עה) ממיא משחינן - ר"ל שאין מודדין העשרה טפחים מקרקעית הים אלא משפת המים ולמעלה:(75) On mesure à partir de l'eau – C'est-à-dire qu'on ne mesure pas les dix tefa'him à partir du fond de la mer, mais à partir de la surface de l'eau vers le haut.
séif katan 75
- (עו) הוי כרמלית - ואסור לטלטלן שם ד' אמות וכן להוציאן משם לרה"י ולר"ה:(76) C'est une karmelit – Et il est interdit de transporter l'eau là sur quatre coudées, ainsi que de l'en faire sortir vers le domaine privé et vers le domaine public.
séif katan 76
- (עז) למעלה מיו"ד וכו' - ר"ל שאם רוצה לטלטל המים שנטל מעל פני המים ולהוליכו ד"א באויר למעלה מיו"ד מותר דהרי הוא מוליך במקום פטור:(77) Au-dessus de dix, etc. – C'est-à-dire que s'il veut déplacer l'eau qu'il a puisée au-dessus de la surface de l'eau et la porter sur quatre coudées dans l'air au-dessus de dix tefa'him, c'est permis, car il la transporte dans un lieu exempt.
séif katan 77
- (עח) העומד בכרמלית - דאלו היה עומד בר"ה היה נחשב מקום פטור כשאין בו ד' על ד' וכלקמיה בסי"ט:(78) Situé dans une karmelit – Car s'il se trouvait dans le domaine public, il serait considéré comme un lieu exempt lorsqu'il n'a pas quatre sur quatre, comme expliqué plus loin au séif 19.
séif katan 78
- (עט) אפילו עמוק מאה אמה - ר"ל וגם רחב פחות מד' על ד' והטעם משום דהוא בטל לגבי הכרמלית שהוא עומד בו וכדלקמיה בהג"ה בדעה הראשונה והא דקי"ל דגדר כרמלית שלא יהא פחות מד' על ד' ע"כ איירי לדעת הג"ה זו היכא דהעמוד עומד בר"ה דאלו היה עומד בכרמלית אפילו הוא פחות מד' על ד' ג"כ שם כרמלית עליה דמצא מין את מינו ובטל לגביה:(79) Même profond de cent coudées – C'est-à-dire et large de moins de quatre sur quatre ; la raison en est qu'il s'annule par rapport à la karmelit où il se trouve, comme expliqué plus loin dans la Haga, selon le premier avis. Et ce que nous avons établi, que la définition de la karmelit est qu'elle ne mesure pas moins de quatre sur quatre, traite forcément, selon l'avis de cette Haga, du cas où la colonne se trouve dans le domaine public ; car si elle se trouvait dans une karmelit, même si elle mesure moins de quatre sur quatre, elle aurait aussi le statut de karmelit, car « l'espèce a trouvé son espèce » et s'annule par rapport à elle.
séif katan 79
- (פ) אלא א"כ הוא רחב ד' על ד' - דאז הוי רה"י:(80) À moins qu'il ne soit large de quatre sur quatre – Car alors c'est un domaine privé.
séif katan 80
- (פא) שאין בו ארבעה - טפחים רוחב אפילו הוא ארוך אלף אמה דמרובע ד' טפחים על ד' טפחים בעינן:(81) Qui n'a pas quatre – Tefa'him de largeur, même s'il est long de mille coudées, car il faut un carré de quatre tefa'him sur quatre tefa'him.
séif katan 81
- (פב) וגבוה משלשה ומעלה - דפחות משלשה בטל לגבי קרקע וכדלעיל בס"י:(82) Et qui est haut de trois et au-delà – Car à moins de trois, il s'annule par rapport au sol, comme expliqué plus haut au séif 10.
séif katan 82
- (פג) ועמוק יותר משלשה - ט"ס צ"ל ועמוק שלשה ויותר:(83) Et profond de plus de trois – C'est une erreur de copiste ; il faut lire : « et profond de trois et plus ».
séif katan 83
- (פד) ואין ביניהם ארבעה וכו' - מלשון זה משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' וע"ל בסק"ג מה שכתבנו שם:(84) Entre lesquelles il n'y a pas quatre, etc. – De cette formulation il ressort que l'épaisseur des cloisons ne s'ajoute pas aux quatre tefa'him ; et voir plus haut, séif katan 3, ce que nous y avons écrit.
séif katan 84
- (פה) וכל זה וכו' - פי' כל הציורים המבוארים בסעיף זה דבאין בו ד' על ד' הוי מקום פטור דוקא בעומד בר"ה אבל בעומד בכרמלית אע"ג דלא הוי ד' הוי ככרמלית דמצא מין את מינו היינו המקום פטור מצא את הכרמלית שהיא מינו שהוא ג"כ מקום פטור מן התורה וניער ונתחזק ע"י מינו להצטרף עמו ולהיות כמוהו:(85) Et tout cela, etc. – Explication : tous les cas exposés dans ce séif, où l'endroit qui n'a pas quatre sur quatre est un lieu exempt, ne valent que lorsqu'il se trouve dans le domaine public ; mais lorsqu'il se trouve dans une karmelit, bien qu'il n'ait pas quatre, il est comme une karmelit, car « l'espèce a trouvé son espèce » : c'est-à-dire que le lieu exempt a trouvé la karmelit, qui est de son espèce, puisqu'elle aussi est un lieu exempt de la Torah ; « et s'est réveillé » : il s'est renforcé par son espèce pour se joindre à elle et être comme elle.
séif katan 85
- (פו) ודינו ככרמלית - ובעמוד או במחיצות הנ"ל לא הוי ככרמלית אלא עד יו"ד טפחים אבל בחריץ אפילו עמוק ק' אמה וכנ"ל בהג"ה בסי"ח:(86) Et sa loi est celle de la karmelit – Pour une colonne ou pour les cloisons mentionnées, ce n'est comme une karmelit que jusqu'à dix tefa'him ; mais pour un fossé, même profond de cent coudées, comme expliqué plus haut dans la Haga du séif 18.
séif katan 86
- (פז) לכולי עלמא דינו כרשות היחיד - שכל דבר שהוא בתוך רה"י הוא רה"י בין גבוה בין נמוך בין רחב בין קצר [ב"י] ועיין באחרונים שמצדדין להורות כדעה הראשונה ועיין בבה"ל:(87) De l'avis de tous, sa loi est celle du domaine privé – Car toute chose qui se trouve à l'intérieur d'un domaine privé est domaine privé, qu'elle soit haute ou basse, large ou étroite [Beit Yossef]. Et voir les A'haronim, qui penchent à trancher selon le premier avis ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 87