Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 328 →- דין חולה בשבת. ובו מט סעיפים:
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפי' ע"י עכו"ם גזירה משום שחיקת סמנים:Lois du malade le Chabbat. Ce siman contient quarante-neuf séifim.
Celui qui a un simple malaise (mi'houch) et se tient vaillamment et marche comme un bien-portant, il est interdit de lui faire le moindre remède, même par l'intermédiaire d'un non-Juif : c'est un décret (guezéra) des Sages, à cause du broyage des ingrédients médicinaux (de crainte qu'on en vienne à broyer des remèdes, travail interdit le Chabbat).séif 1
- מי שיש לו חולי של סכנה מצוה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים:Celui qui a une maladie présentant un danger pour sa vie, c'est une mitsva de profaner le Chabbat pour lui ; celui qui s'empresse de le faire est digne d'éloges, et celui qui s'attarde à poser la question (s'il est permis de profaner le Chabbat) est comme celui qui verse le sang.
séif 2
- כל מכה של חלל דהיינו מהשינים ולפנים ושינים עצמם בכלל מחללין עליה את השבת ודוקא שנתקלקל א' מהאיברים הפנימים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה אבל מיחושים אין נקראים מכה: הגה מיהו מי שחושש בשינו ומצטער עליו להוציאו אומר לעכו"ם להוציאו (ב"י בשם אורחות חיים ואסור והיתר וארוך):Pour toute blessure interne (makka chel 'halal), c'est-à-dire située des dents vers l'intérieur, les dents elles-mêmes étant incluses, on profane le Chabbat. Et cela ne s'applique que lorsque l'un des organes internes s'est détérioré à cause d'une plaie, d'un abcès ou d'une chose semblable ; mais de simples douleurs ne sont pas appelées « blessure ». Haga (Rema) : Toutefois, celui qui souffre d'une dent et en est très incommodé, il dit à un non-Juif de la lui arracher (Beit Yossef au nom des Or'hot 'Hayim et de l'Issour vehétèr hearokh).
séif 3
- מכה של חלל אינה צריכה אומד שאפי' אין שם בקיאים וחולה אינו אומר כלום עושים לו כל שרגילים לעשות לו בחול אבל כשיודעים ומכירים באותו חולי שממתין ואין צריך חילול אסור לחלל עליו אע"פ שהיא מכה של חלל:Une blessure interne ne nécessite pas d'évaluation (par un expert) : car même s'il n'y a là aucun expert et que le malade ne dit rien, on lui fait tout ce qu'on a l'habitude de lui faire en semaine. Mais lorsqu'on sait et qu'on reconnaît, à propos de cette maladie, qu'elle peut attendre et ne nécessite pas de profanation du Chabbat, il est interdit de profaner le Chabbat pour elle, bien que ce soit une blessure interne.
séif 4
- מכה שאינה של חלל נשאלין בבקי ובחולה ואין מחללין עליו שבת עד שיאמר אחד מהם שהוא צריך לחילול או שיעשה אצל א' מהם סכנת נפשות (וע"ל סי' תרי"ח):Pour une blessure qui n'est pas interne, on interroge un expert et le malade, et on ne profane pas le Chabbat pour lui tant que l'un d'eux n'a pas dit qu'il a besoin d'une profanation du Chabbat, ou tant que la blessure n'est pas devenue, de l'avis de l'un d'eux, un danger de mort (voir plus loin, siman 618).
séif 5
- מכה שעל גב היד וגב הרגל וכן מי שבלע עלוקה וכן מי שנשכו כלב שוטה או א' מזוחלי עפר הממיתים אפילו ספק אם ממית אם לאו הרי הם כמכה של חלל:Une blessure sur le dos de la main ou le dos du pied, de même celui qui a avalé une sangsue, de même celui qu'a mordu un chien enragé ou l'un des reptiles venimeux qui tuent, même s'il y a doute si la morsure tue ou non : tous ces cas sont considérés comme une blessure interne.
séif 6
- מחללין שבת על כל מכה שנעשית מחמת ברזל ועל שחין הבא בפי הטבעת ועל סימטא והוא הנקרא פלוקנרו בלע"ז ועל מי שיש בו קדחת חם ביותר או עם סימור:On profane le Chabbat pour toute blessure causée par du fer, pour un ulcère qui se présente à l'anus, pour une simta (sorte d'abcès), qu'on appelle flouknéro en langue étrangère (furoncle, anthrax), et pour celui qui a une fièvre très forte, ou une fièvre accompagnée de frissons.
séif 7
- מי שאחזו דם מקיזין אותו אפי' הולך על רגליו ואפי' ביום הראשון:Celui que le sang a saisi (qui souffre d'un excès de sang), on lui fait une saignée, même s'il marche sur ses pieds, et même le premier jour.
séif 8
- החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב או שהיה שותת דם או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא (פי' תחילת חולי) מחללין עליו את השבת:Celui qui souffre des yeux ou d'un œil, et qu'il y a un écoulement de pus, ou que des larmes coulaient de l'œil à cause de la douleur, ou qu'il en coulait du sang, ou qu'il y avait une rira (chassie) ou un te'hilat oukhla (explication : début de maladie) de l'œil, on profane pour lui le Chabbat.
séif 9
- כל חולי שהרופאים אומרים שהיא סכנה אע"פ שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא א' אומר צריך ורופא א' אומר אינו צריך מחללין ויש מי שאומר שאין צריך מומחה דכל בני אדם חשובים מומחין קצת וספק נפשות להקל: הגה וי"א דוקא ישראלים אבל סתם עכו"ם שאינן רופאים לא מחזקינן אותם כבקיאים [איסור והיתר הארוך]. מי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו השבת כדי להצילו עיין לעיל סי' ש"ו [ב"י בשם הרשב"א]:Toute maladie dont les médecins disent qu'elle est un danger, même si elle est sur la chair, à l'extérieur, on profane pour elle le Chabbat. Et si un médecin dit qu'il en a besoin et un autre médecin dit qu'il n'en a pas besoin, on profane le Chabbat. Et il y a un avis selon lequel il n'est pas nécessaire que ce soit un expert, car tous les hommes sont considérés comme un peu experts, et en cas de doute concernant des vies, on penche vers l'allègement. Haga (Rema) : Et certains disent que cela ne vaut que pour des Juifs ; mais des non-Juifs ordinaires qui ne sont pas médecins, on ne les considère pas comme des experts (Issour vehétèr hearokh). Celui qu'on veut contraindre à commettre une transgression grave, on ne profane pas le Chabbat pour le sauver ; voir plus haut, siman 306 (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 10
- חולה שיש בו סכנה שאמדוהו ביום שבת שצריך לעשות לו רפואה ידועה שיש לו מלאכת חילול שבת שמנה ימים אין אומרים נמתין עד הלילה ונמצ' שלא לחלל עליו אלא שבת אחת אלא יעשו מיד אע"פ שמחללין עליו שתי שבתות ולכבות הנר בשביל שישן ע"ל סימן רע"ח:Un malade en danger, dont on a évalué le jour du Chabbat qu'il faut lui faire un remède connu, qui comporte un travail profanant le Chabbat, à poursuivre pendant huit jours : on ne dit pas : « Attendons jusqu'au soir, et il se trouvera ainsi qu'on n'aura profané pour lui qu'un seul Chabbat » ; mais on le fait aussitôt, bien qu'on profane ainsi pour lui deux Chabbatot. Et au sujet d'éteindre la lampe pour qu'il dorme, voir plus haut, siman 278.
séif 11
- כשמחללין שבת על חולי שיש בו סכנה משתדלין שלא לעשות ע"י עכו"ם וקטנים ונשים אלא ע"י ישראל גדולים ובני דעת: הגה וי"א דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע"י שינוי עושה ע"י שינוי ואם אפשר לעשותו ע"י עכו"ם בלא איחור כלל עושין ע"י עכו"ם [א"ז וש"ג ומ"מ בשם ראב"ן] וכן נוהגים אבל במקום דיש לחוש שיתעצל העכו"ם אין לעשות ע"י עכו"ם [תוספות ור"ן]:Lorsqu'on profane le Chabbat pour une maladie présentant un danger, on s'efforce de ne pas le faire par l'intermédiaire de non-Juifs, d'enfants ou de femmes, mais par des Juifs adultes et sensés. Haga (Rema) : Et certains disent que, s'il est possible de le faire sans négligence (di'houy) et sans retard, en procédant de façon inhabituelle (chinouy), on le fait de façon inhabituelle ; et s'il est possible de le faire par un non-Juif sans aucun retard, on le fait faire par un non-Juif (Or Zaroua, Chibolé HaLeket et Maguid Michné au nom du Raavan), et tel est l'usage. Mais là où l'on doit craindre que le non-Juif ne soit nonchalant, on ne doit pas le faire par un non-Juif (Tossefot et Ran).
séif 12
- כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה הרי זה משובח אפי' אם מתקן עמו דבר אחר כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים וכן כל כיוצא בזה:Quiconque s'empresse de profaner le Chabbat pour une chose qui présente un danger est digne d'éloges, même s'il accomplit en même temps une autre chose (qui lui profite), par exemple s'il a déployé un filet pour remonter un enfant tombé dans un fleuve et a pris en même temps des poissons ; et de même pour tout cas semblable.
séif 13
- היה חולה שיש בו סכנ' וצריך בשר שוחטין לו ואין אומרי' נאכילנו נביל' אבל אם הי' החול' צריך לאכילה לאלתר והנביל' מוכנת מיד והשחיט' מתאחרת לו מאכילין אותו הנבילה:S'il y avait un malade en danger qui a besoin de viande, on abat une bête pour lui, et on ne dit pas : « Faisons-lui manger de la nevéla (bête morte sans abattage rituel, dont la consommation est un interdit moins grave que l'abattage le Chabbat) ». Mais si le malade a besoin de manger sur-le-champ, que la nevéla est prête immédiatement et que l'abattage lui ferait attendre, on lui fait manger la nevéla.
séif 14
- אמדוהו [פי' התבוננו במחלתו ושיערו] הרופאים שצריך גרוגרת אחת ורצו עשרה והביאו לו כל א' גרוגרת כולם פטורים ויש להם שכר טוב מאת ה' אפילו הבריא בראשונה:Si les médecins l'ont évalué (explication : ils ont examiné sa maladie et ont estimé) qu'il a besoin d'une figue sèche, et que dix personnes ont couru et lui ont apporté chacune une figue sèche, tous sont exempts (pétourim), et ils reçoivent une bonne récompense de la part de Hachem, même si le malade a guéri dès la première.
séif 15
- אמדוהו לשתי גרוגרות ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עוקצין וג' בעוקץ א' כורתים העוקץ שיש בו ג' ואם היו ב' בעוקץ א' וג' בעוקץ א' לא יכרתו אלא העוקץ שיש בו ב' הגה ואם הדבר בהול אין מדקדקין בכך שלא יבא לידי דיחוי ועיכוב [הגהות מרדכי פרק מפנין]:Si on l'a évalué comme ayant besoin de deux figues sèches, et qu'on n'a trouvé que deux figues sèches sur deux tiges distinctes et trois sur une seule tige, on coupe la tige qui en porte trois (pour n'accomplir qu'un seul acte de cueillette) ; et s'il y en avait deux sur une tige et trois sur une autre tige, on ne coupe que la tige qui en porte deux. Haga (Rema) : Et si l'affaire est urgente, on ne se montre pas aussi pointilleux, afin de ne pas en venir à de la négligence et du retard (Hagahot Mordekhaï, chapitre Mefanin).
séif 16
- חולה שנפל מחמת חלי למשכב ואין בו סכנה הגה או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אע"פ שהולך כנפל למשכב דמי [המגיד פ"ב] אומרים לעכו"ם לעשות לו רפואה אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאוריית' אפי' יש בו סכנת אבר ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים יש מתירים אפי' אין בו סכנת אבר ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי ויש אומרים אפי' יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהיא נסמך למלאכה דאוריית' ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפי' אין בו סכנת אבר ודברי הסברא השלישית נראין: הגה מותר לומר לעכו"ם לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (ר' ירוחם ני"ב ח"ט ורמב"ם ורשב"א) וכל שאסור לעשותו ע"י ישראל אפי' ע"י החולה בעצמו אסור אבל כשעושה לו העכו"ם מותר לחולה לסייעו קצת דמסייע אין בו ממש (ב"י גמ' ביצה דף כ"ב):Un malade qui, à cause de sa maladie, est tombé alité, sans qu'il y ait de danger — Haga (Rema) : ou qui a une douleur dont il souffre et dont tout son corps est affecté ; car alors, bien qu'il marche, il est considéré comme alité (Maguid Michné, chapitre 2) — on dit à un non-Juif de lui faire un remède ; mais on ne profane pas le Chabbat pour lui par un interdit de la Torah, même s'il y a un danger pour un membre. Et quant à ce qu'un Juif profane le Chabbat pour lui par un interdit d'ordre rabbinique, de ses propres mains : certains permettent, même s'il n'y a pas de danger pour un membre ; et certains disent que, s'il y a un danger pour un membre, on le fait, et s'il n'y a pas de danger pour un membre, on ne le fait pas ; et certains disent que, s'il n'y a pas de danger pour un membre, on le fait de façon inhabituelle (bechinouy), et s'il y a un danger pour un membre, on le fait sans procéder de façon inhabituelle ; et certains disent que, même s'il y a un danger pour un membre, on ne lui fait pas une chose proche d'un travail interdit par la Torah, mais les choses qui n'ont pas de proximité avec un travail, on les fait même s'il n'y a pas de danger pour un membre. Et l'avis du troisième raisonnement semble juste. Haga (Rema) : Il est permis de dire à un non-Juif de préparer un plat cuisiné pour un petit enfant qui n'a rien à manger, car les besoins ordinaires d'un petit enfant sont assimilés à ceux d'un malade qui n'est pas en danger (Rabbénou Yero'ham, netiv 12, partie 9, le Rambam et le Rachba). Et tout ce qu'il est interdit de faire par un Juif est interdit même par le malade lui-même ; mais lorsque le non-Juif le lui fait, il est permis au malade de l'aider un peu, car celui qui aide (messayéa) ne fait rien de substantiel (Beit Yossef ; Guemara Beitsa, page 22).
séif 17
- הקיז דם ונצטנן עושים לו מדורה אפי' בתקופת תמוז:Celui qui s'est fait saigner et a pris froid, on lui fait un feu, même en pleine saison de Tamouz (au cœur de l'été).
séif 18
- חולה שאין בו סכנה מותר בבישולי עכו"ם:Un malade qui n'est pas en danger a le droit de consommer les mets cuisinés par un non-Juif le Chabbat (bichoulé goyim).
séif 19
- אין נותנין יין לתוך העין וליתנו על גביו אם פותח וסוגר העין אסור ואם אינו פותח וסוגר מותר ורוק תפל אפי' על גביו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קעביד:On ne met pas de vin à l'intérieur de l'œil. Et le mettre sur la paupière : s'il ouvre et ferme l'œil, c'est interdit, et s'il n'ouvre et ne ferme pas l'œil, c'est permis. Et la salive à jeun (rok tafel), même sur la paupière, c'est interdit, car il est évident qu'il le fait comme remède.
séif 20
- שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב העין שאינו נראה אלא כרוחץ והוא דלא עמיץ ופתח ולא חיישינן משום שחיקת סמנים דכיון שלא התירו לו לשרותן אלא מע"ש איכא הכירא:On trempe un collyre (kilourin) dès la veille du Chabbat et on le pose le Chabbat sur la paupière, car on n'a l'air que de se laver ; et cela à condition qu'il ne ferme et n'ouvre pas l'œil. Et on ne craint pas ici le broyage des ingrédients médicinaux, car, puisqu'on ne lui a permis de les tremper que dès la veille du Chabbat, il y a là un signe distinctif (qui lui rappellera l'interdit).
séif 21
- מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב מפני שהוא נימוח ואפילו בגמר מכה דליכא אלא צערא שרי אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד ולא ע"ג מוך ליתנו עליה אבל נותן הוא חוץ למכה ושותת ויורד לתוכה:On enlève les croûtes d'une plaie et on l'enduit d'huile, mais pas de graisse, parce qu'elle fond (ce qui ressemble à l'action d'étaler) ; et même à la fin de la guérison d'une plaie, où il n'y a plus qu'une souffrance (et non un besoin de soin), c'est permis. Mais on ne met pas dessus de l'huile et de l'eau chaude mélangées ensemble, ni on ne les met sur de la charpie pour la poser sur la plaie ; mais on en verse à côté de la plaie, et cela coule et descend dans celle-ci.
séif 22
- נותנין ספוג וחתיכות בגדים יבשים וחדשים שאינן לרפואה אלא כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה אבל לא ישנים שהם מרפאים וה"מ ישנים שלא נתנו מעולם על המכה אבל אם היו כבר על המכה אפילו ישנים שרי דשוב אינם מרפאים:On pose une éponge et des morceaux d'étoffe secs et neufs, qui ne sont pas destinés à guérir mais à empêcher que les vêtements n'écorchent la plaie ; mais pas des morceaux usagés, car ils guérissent. Et ces paroles s'appliquent à des morceaux usagés qui n'ont jamais été posés sur la plaie ; mais s'ils ont déjà été sur la plaie, même usagés, c'est permis, car ils ne guérissent plus.
séif 23
- נותנים עלה על גב מכה בשבת שאינו אלא כמשמרת חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה (ואין נותנין גמי על המכה שהוא מרפא) (טור):On pose une feuille sur une plaie le Chabbat, car elle ne sert que de protection, sauf les feuilles de vigne, qui sont destinées à la guérison. (Et on ne pose pas de jonc sur la plaie, car il guérit.) (Tour)
séif 24
- רטייה שנפלה מעל גב המכה על גבי קרקע לא יחזירנה נפלה על גבי כלי יחזירנה ועל ידי עכו"ם מותר להניחה אפי' לכתחלה: הגה ומותר לומר לעכו"ם לעשות רטייה על מכה או חבורה (א"ו הארוך) ואסור ליתן עליה אפר מקלה דמרפא כי אם ע"י עכו"ם (מרדכי פרק שמונה שרצים):Un emplâtre (retiya) tombé de la plaie sur le sol, on ne le remet pas (de crainte qu'on n'en vienne à l'étaler) ; s'il est tombé sur un ustensile, on le remet. Et par un non-Juif, il est permis de le poser, même lekhat'hila (a priori). Haga (Rema) : Et il est permis de dire à un non-Juif de faire un emplâtre sur une plaie ou une meurtrissure (Issour vehétèr hearokh). Et il est interdit de mettre dessus de la cendre de bois brûlé (éfer miklé), car elle guérit, sauf par un non-Juif (Mordekhaï, chapitre Chemona cheratsim).
séif 25
- מגלה קצת רטייה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה קצתה השני ומקנחה ורטייה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח:On découvre un peu l'emplâtre et on essuie l'ouverture de la plaie, puis on découvre un peu son autre côté et on l'essuie ; mais l'emplâtre lui-même, on ne l'essuie pas, parce que ce serait étaler (memaréa'h, travail interdit).
séif 26
- מכה שנתרפא נותנין עליה רטייה שאינו אלא כמשמרה:Sur une plaie qui a guéri, on pose un emplâtre, car il ne sert que de protection.
séif 27
- המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאים עושים שהם מתכוונים ברפואה להרחיב פי המכה הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הליחה שבה הרי זה מותר:Celui qui perce un abcès le Chabbat afin d'élargir l'ouverture de la plaie, comme le font les médecins, qui ont l'intention, dans leur traitement, d'élargir l'ouverture de la plaie, est passible au titre de « porter le coup de marteau » (makké bepatich, achèvement d'un objet), car c'est le travail du médecin. Mais s'il l'a percé pour en faire sortir l'humeur qui s'y trouve, c'est permis.
séif 28
- מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין כדי להעמיד הדם אבל לא בחומץ מפני שהוא חזק ויש בו משום רפואה ואם הוא מעונג אף היין לו כמו החומץ ואסור:Celui qui s'est cogné la main ou le pied, il la comprime avec du vin pour arrêter le sang, mais pas avec du vinaigre, parce qu'il est fort et qu'il y a là un aspect de remède. Et s'il est délicat, même le vin est pour lui comme le vinaigre, et c'est interdit.
séif 29
- מי שנשמט פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא:Celui dont l'articulation de la main ou du pied s'est déboîtée, il ne doit pas la frotter abondamment à l'eau froide, car c'est là son traitement ; mais il se lave à sa manière habituelle, et s'il guérit, il guérit.
séif 30
- צפורן שפרשה וציצין שהם כמין רצועות דקות שפירשו מעור האצבע סביב הציפורן אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו להסירן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת ופירש"י כלפי מעלה כלפי ראשי אצבעותיו ור"ת פירש דהיינו כלפי הגוף וצריך לחוש לשני הפירושים:Un ongle qui s'est détaché, et des petites peaux (tsitsin), qui sont comme de fines lanières s'étant détachées de la peau du doigt autour de l'ongle : si la plupart d'entre elles se sont détachées vers le haut et qu'elles le font souffrir, les enlever à la main est permis ; avec un ustensile, on est exempt mais c'est interdit. Si la plupart ne se sont pas détachées : à la main, on est exempt mais c'est interdit ; avec un ustensile, on est passible d'un sacrifice 'hatat. Et Rachi a expliqué « vers le haut » : vers le bout de ses doigts ; et Rabbénou Tam a expliqué que c'est vers le corps. Et il faut tenir compte des deux explications.
séif 31
- החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ ויפלוט אבל מגמע ובולע או מטבל בו כדרכו החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל בולע הוא שמן ואם נתרפא נתרפא:Celui qui souffre des dents ne doit pas y aspirer du vinaigre et le recracher ; mais il en aspire et l'avale, ou y trempe son pain à sa manière habituelle. Celui qui souffre de la gorge ne doit pas s'en gargariser avec de l'huile ; mais il avale de l'huile, et s'il guérit, il guérit.
séif 32
- גונח מותר לינק חלב מהבהמה דבמקום צערא לא גזרו רבנן וי"א שאם אין לו אלא צער של רעב אסור לינק מהבהמה בשבת:Celui qui souffre (gone'ah, d'une douleur au cœur ou à l'estomac) a le droit de téter du lait directement d'un animal, car en cas de souffrance, les Sages n'ont pas décrété (l'interdit de traire de façon inhabituelle). Et certains disent que, s'il n'a qu'une souffrance due à la faim, il lui est interdit de téter un animal le Chabbat.
séif 33
- לא תיקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדירה ותינק את בנה:Une femme ne doit pas extraire du lait de ses seins dans un verre ou dans une marmite pour ensuite allaiter son enfant.
séif 34
- מותר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד ויניק: (הגה אבל אסור להתיז מחלבה על מי שנשף בו רוח רעה דלית בו סכנה (ב"י בשם שבולי לקט):Il est permis à une femme de faire jaillir un peu de lait afin que l'enfant saisisse le sein et tète. (Haga (Rema) : Mais il est interdit de projeter de son lait sur celui qui a été frappé par un mauvais esprit, car il n'y a pas là de danger (Beit Yossef au nom du Chibolé HaLeket).)
séif 35
- אין לועסין מצטכי (עסי' רי"ו סי"ג פירושו) ולא שפין בו השינים לרפואה ואם משום ריח הפה מות':On ne mâche pas de mastiki (résine de mastic ; voir siman 216, séif 13, son explication) et on ne s'en frotte pas les dents comme remède ; et si c'est à cause de la mauvaise odeur de la bouche, c'est permis.
séif 36
- כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאכלן ולשתותן לרפואה אע"פ שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מילתא דלרפואה עביד אפילו הכי שרי וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו ולשתותו לרפואה ודוק' מי שיש לו מיחוש בעלמ' והוא מתחזק והולך כבריא אבל אם אין לו שום מיחוש מותר: (הגה וכן אם נפל למשכב שרי [ב"י]:Tous les aliments et boissons qui sont la nourriture des bien-portants, il est permis de les manger et de les boire comme remède, bien qu'ils soient pénibles pour certains bien-portants et qu'il soit évident qu'il le fait comme remède : même ainsi, c'est permis. Et tout ce qui n'est pas aliment et boisson des bien-portants, il est interdit de le manger et de le boire comme remède. Et cela ne vaut que pour celui qui a un simple malaise et se tient vaillamment et marche comme un bien-portant ; mais s'il n'a aucun malaise, c'est permis. (Haga (Rema) : Et de même, s'il est tombé alité, c'est permis (Beit Yossef).)
séif 37
- מותר לאכול שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול:Il est permis de manger des sirops sucrés (sarafim) et d'avaler un œuf cru afin d'adoucir la voix.
séif 38
- אין עושין אפיקטוזין (פי' הערוך אפיק טפי זון כלומר להוציא עודף המזון] דהיינו גרמת קיא אפי' בחול משום הפסד אוכלים ואם מצטער מרוב מאכל בחול מותר אפילו בסם ובשב' אסור בסם ומותר ביד:On ne pratique pas d'apiktozin (explication du Aroukh : afik tefé zone, c'est-à-dire « faire sortir l'excédent de nourriture »), c'est-à-dire provoquer le vomissement, même en semaine, à cause de la perte d'aliments. Et s'il souffre d'avoir trop mangé, en semaine c'est permis, même au moyen d'une drogue ; et le Chabbat, c'est interdit au moyen d'une drogue et permis à la main.
séif 39
- החושש במעיו מותר ליתן עליהם כוס שעירו ממנו חמין אע"פ שעדיין יש בו הבל:Celui qui souffre des intestins a le droit de poser sur eux un verre dont on a vidé de l'eau chaude, bien qu'il y ait encore de la chaleur dedans.
séif 40
- מי שנשתכר שרפואתו לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן (ומלח) מותר לסוכם בשבת:Celui qui s'est enivré, dont le remède est d'enduire les paumes de ses mains et les plantes de ses pieds d'huile (et de sel), a le droit de les enduire le Chabbat.
séif 41
- אין מתעמלים דהיינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי:On ne fait pas d'exercices (mit'amlim), c'est-à-dire qu'on presse le corps avec force afin de se fatiguer et de transpirer. Et il est interdit de presser le ventre d'un bébé pour faire sortir les excréments.
séif 42
- מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו ולהעלו' אזנים בין ביד בין בכלי ולהעלות אונקלי' דהיינו תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים שכל א' מאלו אין עושים בסמנים כדי שניחוש לשחיקה ויש לו צער מהם:Il est permis de retourner un verre chaud sur le nombril et de le soulever (pour remettre en place un nombril déplacé), de relever les oreilles (le cartilage), que ce soit à la main ou avec un ustensile, et de relever l'ounkli, c'est-à-dire le cartilage situé en face du cœur, qui s'est replié vers l'intérieur ; car aucun de ces soins ne se fait avec des ingrédients médicinaux, de sorte que nous craindrions le broyage, et il souffre de ces maux.
séif 43
- רוחצין במי גרר ובמי חמתן ובמי טבריה ובמים היפים שבים הגדול אע"פ שהם מלוחים שכן דרך לרחוץ בהם וליכ' הוכחה דלרפואה קא עביד אבל לא במים הרעים שבים הגדול ובמי משרה שהם מאוסים ואין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה ודוק' ששוהא בהם אבל אם אינו שוהא בהם מותר שאינו נראה אלא כמיקר:On se baigne dans les eaux de Guerar, dans les eaux de 'Hamatan, dans les eaux de Tibériade et dans les bonnes eaux de la Grande Mer (la Méditerranée), bien qu'elles soient salées, car on a l'habitude de s'y baigner, et il n'y a pas de preuve qu'il le fait comme remède ; mais pas dans les mauvaises eaux de la Grande Mer, ni dans les eaux de rouissage (où l'on fait tremper le lin), qui sont répugnantes et dans lesquelles on n'a pas l'habitude de se baigner sinon comme remède. Et cela n'est interdit que s'il y séjourne ; mais s'il n'y séjourne pas, c'est permis, car il n'a l'air que de se rafraîchir.
séif 44
- לוחשים על נחשים ועקרבים בשביל שלא יזיקו ואין בכך משום צידה:On murmure des incantations contre les serpents et les scorpions afin qu'ils ne nuisent pas, et il n'y a pas là d'interdit de capture.
séif 45
- נותנין כלי על גב העין להקר והוא שיהא כלי הניטל בשבת:On pose un ustensile sur l'œil pour le rafraîchir, à condition que ce soit un ustensile qu'il est permis de déplacer le Chabbat (non mouktsé).
séif 46
- עצם שיצ' ממקומו מחזירין אותו:Un os qui est sorti de sa place, on le remet.
séif 47
- אסור להניח בגד על מכה שיוצ' ממנו דם מפני שהדם יצבע אותו ואסור להוציא דם מהמכה לכך יש לרחוץ המכה במים או ביין תחלה להעביר דם שבמכה וי"א שכורך קורי עכביש על המכה ומכסה בהם כל הדם וכל החבורה ואח"כ כורך עליו סמרטוט:Il est interdit de poser un tissu sur une plaie d'où sort du sang, parce que le sang le teindra ; et il est interdit de faire sortir du sang de la plaie. C'est pourquoi il faut d'abord laver la plaie avec de l'eau ou du vin pour enlever le sang qui est dans la plaie. Et certains disent qu'on enroule des toiles d'araignée sur la plaie, on en couvre tout le sang et toute la meurtrissure, et ensuite on enroule par-dessus un chiffon.
séif 48
- אסור לשום פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור אלא אם כן ישים אותה בשינוי שיאחזנה בשתי אצבעותיו ויניחנה בנחת:Il est interdit de placer une mèche (suppositoire) dans l'anus, comme on a l'habitude de le faire pour celui qui est constipé, à moins de la placer de façon inhabituelle : qu'il la tienne entre deux doigts et l'introduise doucement.
séif 49