Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 321 →- דיני תולש בשבת ודין טוחן ודין תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו יט סעיפים:
חבילי פאה אזוב וקורנית [פירוש מין עשב] הכניסן לעצים אין מסתפקין מהם הכניסן למאכל בהמה קוטם ואוכל ביד אבל לא בכלי ומולל בראשי אצבעותיו:Lois de celui qui arrache (tolech) le Chabbat, loi de celui qui moud (to'hen), et loi des préparations d'aliments, ou de celui qui tanne (meabed) et pétrit. Il contient 19 séifim.
Des bottes de péa, d'hysope et de kournit [explication : une sorte d'herbe] : s'il les a rentrées pour servir de bois (de chauffage), on ne s'en sert pas le Chabbat ; s'il les a rentrées pour servir de nourriture pour les animaux, il en détache des morceaux et mange à la main, mais pas avec un ustensile ; et il les froisse du bout des doigts.séif 1
- אין עושין מי מלח הרבה ביחד לתת לתוך הכבשים משום דדמי לעיבוד אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התבשיל ואם נתן לתוכו שני שלישי מלח אסור לעשות ממנו אפילו מעט:On ne fait pas beaucoup d'eau salée à la fois pour la mettre dans les légumes marinés, parce que cela ressemble au tannage (ibboud) ; mais on peut en faire un peu pour la mettre dans le plat cuisiné. Et si l'on y a mis deux tiers de sel, il est interdit d'en faire même un peu.
séif 2
- אסור למלוח חתיכות צנון ד' או ה' ביחד מפני שנראה ככובש כבשין והכובש אסור מפני שהוא כמבשל אלא מטבל כל אחת לבדה ואוכלה אבל בצים מותר למלחן:Il est interdit de saler des morceaux de radis, quatre ou cinq ensemble, parce que cela ressemble à celui qui marine des légumes, et mariner est interdit parce que c'est comme cuire ; mais on trempe chacun dans le sel séparément et on le mange. Mais les œufs, il est permis de les saler.
séif 3
- יש מי שכתב שמותר לטבול כמה חתיכות צנון אחת אחת לבדה ולהניחם יחד לפניו כדי לאכלם מיד זו אחר זו:Il y a un avis (litt. quelqu'un qui a écrit) selon lequel il est permis de tremper plusieurs morceaux de radis, chacun séparément, et de les poser ensemble devant soi pour les manger aussitôt, l'un après l'autre.
séif 4
- אסור למלוח בשר מבושל או ביצה מבושלת להניחה:Il est interdit de saler de la viande cuite ou un œuf cuit pour le laisser (et le manger plus tard).
séif 5
- אין למלוח ביחד הרבה פולין ועדשים שנתבשלו בקליפתן:On ne doit pas saler ensemble beaucoup de fèves et de lentilles qui ont été cuites dans leur écorce.
séif 6
- מותר לדוך פלפלין אפילו הרבה יחד והוא שידוכם בקתא של סכין ובקערה:Il est permis de piler des poivres, même beaucoup ensemble, à condition de les piler avec le manche d'un couteau et dans une assiette (et non avec le pilon habituel).
séif 7
- אין כותתין מלח במדוך של עץ אבל מרסק הוא ביד של סכין ובעץ הפרור ואינו חושש: הגה ודוקא מלח הגס אבל מלח שהיה דק מתחלה ונתבשל ונעשה פתיתין מותר לחתכן בסכין כמו שחותך הפת [כל בו]:On ne broie pas de sel avec un pilon de bois, mais on l'écrase avec le manche d'un couteau et avec la louche (ets haperour), et l'on ne craint rien. Haga (Rema) : Et cela ne vaut que pour le gros sel ; mais du sel qui était fin au départ, qui a cuit et s'est aggloméré en morceaux, il est permis de les couper au couteau, comme on coupe le pain (Kol Bo).
séif 8
- מותר לחתוך בשר מבושל או צלי דק דק בסכין: הגה אבל אסור לחתוך דק דק בשר חי לפני העופות הואיל ואינן יכולים לאכלו בלא חיתוך קמשוי לה אוכל [תה"ד סי' כ"ז] [ועיין לעיל סי' שכ"ד ס"ז]:Il est permis de couper de la viande cuite ou rôtie en tout petits morceaux avec un couteau. Haga (Rema) : Mais il est interdit de couper en tout petits morceaux de la viande crue devant les volailles : puisqu'elles ne peuvent pas la manger sans découpage, il en fait (ainsi) un aliment (Teroumat HaDéchen, siman 27) (et voir ailleurs, siman 324, séif 7).
séif 9
- אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראלי"ו:Il est interdit de râper le fromage le Chabbat avec une râpe striée à lames tranchantes, qu'on appelle rallio.
séif 10
- מותר להשקות את התלוש כדי שלא יכמוש:Il est permis d'arroser ce qui est détaché du sol afin qu'il ne se fane pas.
séif 11
- המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. הגה וה"ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובים לפני זקנים [ב"י בשם תוספתא] ודוקא פירות וכדומה לזה אסור אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולים דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן [הגה"מ פרק כ"א ומרדכי ור"ן פרק כלל גדול וסמ"ג] וכל זה לא מיירי אלא לחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד הכל שרי מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי [תשובת הרשב"א והר"ן פרק כלל גדול] כדלעיל סי' שי"ט:Celui qui coupe le légume en tout petits morceaux est passible au titre de to'hen (moudre). Haga (Rema) : Et de même, il est interdit de couper des figues sèches et des caroubes devant des vieillards (Beit Yossef au nom de la Tossefta) ; et ce n'est interdit que pour des fruits et ce qui leur est semblable, mais il est permis d'émietter du pain devant les poules, car puisqu'il a déjà été moulu, il n'y a pas lieu de craindre, car il n'y a pas de mouture après mouture (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 21 ; Mordekhaï et Ran, chapitre Kelal Gadol ; et Semag). Et tout cela ne concerne que celui qui coupe et met de côté ; mais pour le manger aussitôt, tout est permis, de même que pour celui qui trie pour manger aussitôt, ce qui est permis (Responsa du Rachba ; et Ran, chapitre Kelal Gadol), comme dit plus haut, siman 319.
séif 12
- אסור לרדות דבש מהכורת [פי' הקן שהדבורים עושים בו הדבש] מפני שדומה לתולש: הגה ודוקא אם דבוקים בכוורת [המגיד פרק כ"א] אבל אם נתלשו מבעוד יום או שנתרסקו מבעוד יום והדבש צף בכוורת מותר לרדותו בשבת [ב"י]:Il est interdit de prélever le miel de la ruche [explication : le nid dans lequel les abeilles font le miel], parce que cela ressemble à arracher. Haga (Rema) : Et cela ne vaut que si les rayons sont attachés à la ruche (Maguid Michné, chapitre 21) ; mais s'ils ont été détachés encore de jour, ou s'ils ont été écrasés encore de jour et que le miel flotte dans la ruche, il est permis de le prélever le Chabbat (Beit Yossef).
séif 13
- אין מגבלין (פי' נתינת מים בקמח נקרא גיבול) קמח קלי הרבה שמא יבא ללוש קמח שאינו קלוי ומותר לגבל את הקלי מעט מעט אבל תבואה שלא הביאה שליש שקלו אותה ואח"כ טחנו אותה טחינה גסה שהרי הוא כחול והיא הנקראת שתיתא מותר לגבל ממנה בחומץ וכיוצא בו הרבה בבת אחת והוא שיהי' רך אבל קשה אסור מפני שנראה כלש (ואפי' ברך) צריך לשנות כיצד נותן את השתיתא ואח"כ נותן את החומץ:On ne pétrit pas (explication : mettre de l'eau dans la farine s'appelle guiboul) beaucoup de farine grillée, de peur qu'on en vienne à pétrir de la farine non grillée ; et il est permis de pétrir la farine grillée peu à peu. Mais une céréale qui n'avait pas atteint le tiers de sa maturité, qu'on a grillée puis moulue grossièrement, de sorte qu'elle est comme du sable, et qu'on appelle chetita, il est permis d'en pétrir avec du vinaigre et ce qui lui est semblable beaucoup à la fois, à condition que le mélange soit mou ; mais un mélange dur est interdit, parce que cela ressemble à pétrir. (Et même pour un mélange mou,) il faut procéder autrement (avec un chinouï) : comment ? On met d'abord la chetita, et ensuite on met le vinaigre.
séif 14
- חרדל שלשו מע"ש למחר יכול לערבו הן ביד הן בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף לערבו בכח אלא מערבו מעט מעט:De la moutarde qu'on a pétrie la veille de Chabbat, le lendemain on peut la mélanger, soit à la main, soit avec un ustensile, et y mettre du miel ; et on ne doit pas battre pour la mélanger avec force, mais on la mélange peu à peu.
séif 15
- שחלים [פי' שחלים בערבי תכא לשאר ובלע"ז קרישין] שדכן מערב שבת למחר נותן יין וחומץ ולא יטרוף אלא מערב וכן שום שדכו מע"ש למחר נותן פול וגריסין ולא יטרוף אלא מערב: הגה וי"א דלא יערב בכף אלא ביד [אור זרוע ומרדכי סוף פרק תולין] ויש אומרים דהא דשרי לערב משקה בחרדל דוקא שנתנו מבעוד יום אבל בשבת אסור לתת משקה בחרדל או בשום הכתושים משום לש: הגה ואם נתן האוכל תחלה ואח"כ החומץ או היין ומערבו באצבעו שרי דהוי שינוי כמו בשתיתא דלעיל וכן נוהגין להתיר ע"י שינוי ומקום שדרכו לעשות כך בחול יתן בשבת החומץ תחלה ואח"כ האוכל:Des cha'halim [explication : cha'halim se dit en arabe teqa lechar, et en langue vernaculaire krichin (cresson)] qu'on a pilés la veille de Chabbat, le lendemain on y met du vin et du vinaigre ; et on ne doit pas battre, mais seulement mélanger. Et de même, de l'ail qu'on a pilé la veille de Chabbat, le lendemain on y met des fèves et des gruaux ; et on ne doit pas battre, mais seulement mélanger. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on ne doit pas mélanger avec une cuillère, mais à la main (Or Zaroua ; Mordekhaï, fin du chapitre Tolin). Et certains disent que la permission de mélanger un liquide dans la moutarde ne vaut que lorsqu'on l'y a mis encore de jour ; mais le Chabbat, il est interdit de mettre un liquide dans la moutarde ou dans l'ail pilé, au titre de lach (pétrir). Haga (Rema) : Et si l'on a mis l'aliment d'abord, puis le vinaigre ou le vin, et qu'on mélange avec son doigt, c'est permis, car c'est un changement (chinouï), comme pour la chetita plus haut ; et tel est l'usage : permettre au moyen d'un changement. Et dans un endroit où l'on a l'habitude de faire ainsi en semaine, on mettra le Chabbat le vinaigre d'abord, et ensuite l'aliment.
séif 16
- מותר לעשות יינומלין שהוא יין ישן דבש ופלפלין מפני שהוא לשתיה ואין עושין אלונתית שהוא יין ישן ומים צלולים ושמן אפרסמון שהוא לרפואה:Il est permis de faire du yenoumalin, qui est un mélange de vin vieux, de miel et de poivres, parce que c'est pour boire ; mais on ne fait pas d'alountit, qui est un mélange de vin vieux, d'eau claire et d'huile de baume, parce que c'est pour un remède.
séif 17
- אין שורין את החלתית לא בפושרין ולא בצוננין שדרך לשרותו לרפואה אבל נותנו לתוך החומץ ומטבל בו פתו היה שרוי מאתמול מותר לשתותו בשבת ואם שתה ממנו יום חמישי ויום ששי וצריך לשתותו גם בשבת מותר שכך הוא דרך רפואתו לשתותו שבעה ימים זה אחר זה הילכך מותר לשרותו בצונן וליתנו בחמה מפני שהוא סכנה אם לא ישתה ממנו:On ne fait pas tremper le 'hiltit (assa-fœtida), ni dans de l'eau tiède ni dans de l'eau froide, car on a l'habitude de le faire tremper pour un remède ; mais on le met dans le vinaigre et on y trempe son pain. S'il était trempé depuis la veille, il est permis de le boire le Chabbat ; et si l'on en a bu le jeudi et le vendredi et qu'on doit le boire aussi le Chabbat, c'est permis, car telle est la manière de ce remède : le boire sept jours de suite. C'est pourquoi il est permis de le faire tremper dans de l'eau froide et de le mettre au soleil, car c'est un danger s'il n'en boit pas.
séif 18
- שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרים אלא שחיקה מותר לגמור בשבת לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש: הגה ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הוי בזה משום ממחק הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תע"ב [מרדכי ר"פ כלל גדול] אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח אבל לאכול לאלתר שרי ועיין לקמן סימן שי"ט [סמ"ג הגה"מ סי' כ"ב וב"י בשם סמ"ק ותה"ד ורבינו ירוחם]:De l'ail, du boser (raisins verts) et des épis froissés (melilot) qu'on a écrasés la veille de Chabbat : s'il leur manque encore le pilage, il est interdit d'achever leur pilage le Chabbat ; et s'il ne leur manque que le broyage fin, il est permis de l'achever le Chabbat. C'est pourquoi il est permis d'achever le broyage des gruaux (rifot) avec la louche dans la marmite le Chabbat, après qu'on l'a retirée du feu. Haga (Rema) : Et il est permis de lisser l'aliment le Chabbat, et il n'y a pas là d'interdit de mema'hek (lisser), puisqu'il est possible de le manger sans cela ; néanmoins, celui qui est rigoureux pour un plat de pommes et ce qui leur est semblable, qu'on a l'habitude de lisser ainsi, que la bénédiction vienne sur lui (Mordekhaï, début du chapitre Kelal Gadol). Il est interdit d'éplucher de l'ail et des oignons quand on épluche pour mettre de côté ; mais pour manger aussitôt, c'est permis ; et voir plus haut, siman 319 (Semag ; Hagahot Maïmoniyot, siman 22 ; et Beit Yossef au nom du Semak, de la Teroumat HaDéchen et de Rabbénou Yerou'ham).
séif 19