Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 306 →- באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. ובו יד סעיפים:
ממצוא חפציך חפציך אסורים אפי' בדבר שאינו עושה שום מלאכה כגון שמעיין נכסיו לראות מה צריך למחר או לילך לפתח המדינה כדי שימהר לצאת בלילה למרחץ וכן אין מחשיכים על התחום לשכור פועלים אבל מחשיך על התחום להביא בהמתו וי"א שאם אין הבהמה יכולה לילך ברגלים כגון שהוא טלה קטן אינו רשאי להחשיך דאינו רשאי להביא דאסור לטלטל ב"ח שהם מוקצים: הגה וה"ה דאסור לטייל למצוא סוס או ספינה או קרון לצאת בו. (מרדכי סוף פרק מי שהחשיך):Des affaires dont il est permis de parler le Chabbat. Il contient 14 séifim.
« De poursuivre tes affaires » (Isaïe 58, 13) : tes affaires sont interdites, même pour une chose qui ne comporte aucun travail interdit, par exemple s'il examine ses biens pour voir ce qui est nécessaire pour le lendemain, ou s'il va à la porte de la ville afin de pouvoir sortir rapidement, la nuit (à l'issue du Chabbat), vers les bains. De même, on n'attend pas la tombée de la nuit à la limite du te'houm (limite de déplacement du Chabbat) pour engager des ouvriers (aussitôt après Chabbat). Mais on peut attendre la tombée de la nuit à la limite du te'houm pour ramener son animal (qui se trouve au-delà). Et certains disent que si l'animal ne peut pas marcher sur ses pattes, par exemple si c'est un petit agneau, il n'a pas le droit d'attendre la nuit là-bas, car il n'aurait pas le droit de le ramener (même à l'intérieur de la limite), puisqu'il est interdit de déplacer des êtres vivants, qui sont mouktsé (interdits de manipulation). Haga (Rema) : Et de même, il est interdit de se promener pour trouver un cheval, un bateau ou une voiture pour partir après Chabbat (Mordekhaï, fin du chapitre Mi chéhe'hechikh).séif 1
- היתה בהמתו עומדת חוץ לתחום יכול לקרות לה כדי שתבא:Si son animal se trouvait hors du te'houm, il peut l'appeler pour qu'il vienne.
séif 2
- מחשיכין על התחום לעשות צרכי כלה או צרכי מת להביא לו ארון ותכריכים ויכול לומר לחבירו שיחשיך כדי שיביא לו ויכול לומר לו לך למקום פלוני למחר ואם לא מצאת במקום פלוני לך למקום פלוני לא מצאת במנה קח במאתים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח כלומר שלא יאמר לו סך ידוע שלא להוסיף עליו וכן אם לקח ממנו בשמנה לא יאמר לו תן לי עוד בשנים ואהיה חייב לך עשרה: הגה ואם א"א לו אא"כ יזכור לו סכום מקח מותר בכל ענין דהא צרכי מצוה הוא (הגהות מרדכי פ"ה) ויש אוסרים בכל ענין וכן עיקר: (ב"י בשם הר"ן והמגיד והמרדכי פרק כירה והגה"מ פרק א' ופכ"ו):On attend la tombée de la nuit à la limite du te'houm pour s'occuper des besoins d'une fiancée ou des besoins d'un mort, pour lui apporter un cercueil et des linceuls. Et il peut dire à son prochain d'attendre la nuit à la limite afin de lui en apporter ; et il peut lui dire : « Va à tel endroit demain, et si tu n'as pas trouvé à tel endroit, va à tel autre endroit ; si tu n'as pas trouvé pour une mané, prends pour deux cents (zouz) », à condition de ne pas lui mentionner de somme d'achat, c'est-à-dire qu'il ne lui dise pas une somme déterminée au-delà de laquelle il ne doit pas ajouter. Et de même, s'il lui a acheté quelque chose pour huit, il ne lui dira pas : « Donne-m'en encore pour deux, et je te devrai dix. » Haga (Rema) : Et s'il est impossible d'obtenir la chose sans lui mentionner une somme d'achat, c'est permis en tout cas, car ce sont des besoins de mitsva (Hagahot Mordekhaï, chapitre 5). Et certains l'interdisent en tout cas, et c'est l'essentiel (l'avis retenu) (Beit Yossef au nom du Ran, du Maguid Michné et du Mordekhaï, chapitre Kira, et des Hagahot Maïmoniyot, chapitre 1 et chapitre 26).
séif 3
- השוכר את הפועלים לשמור זרעים או דבר אחר אינו נותן לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע נותן לו שכר שבת לפיכך אחריות שבת עליו ולא יאמר לו תן לי של שבת אלא יאמר לו תן לי שכר השבוע או החדש (ואם שכרו לחדש והתנה עמו לשלם לו כל יום כך וכך מקרי שכיר יום) (ר"ן סוף פ' אע"פ) או יאמר לו תן לי שכר עשרה ימים:Celui qui engage des ouvriers pour garder des semences ou une autre chose ne leur donne pas de salaire pour le Chabbat ; c'est pourquoi la responsabilité du Chabbat (des pertes survenues ce jour-là) ne leur incombe pas. S'il était engagé à la semaine, engagé au mois, engagé à l'année ou engagé pour une période de sept ans, il lui donne le salaire du Chabbat ; c'est pourquoi la responsabilité du Chabbat lui incombe. Mais l'ouvrier ne lui dira pas : « Donne-moi le salaire du Chabbat » ; il lui dira plutôt : « Donne-moi le salaire de la semaine » ou « du mois » Haga (Rema) : (Et s'il l'a engagé au mois en stipulant avec lui de lui payer tant et tant par jour, cela s'appelle un ouvrier engagé à la journée) (Ran, fin du chapitre Af al pi) – ou il lui dira : « Donne-moi le salaire de dix jours. »
séif 4
- אסור להשכיר חזנים להתפלל בשבת ויש מי שמתיר: הגה ואם שכרו לשנה או לחדש לכולי עלמא שרי (ד"ע):Il est interdit d'engager des 'hazanim (officiants) pour prier le Chabbat ; et il y a un avis qui le permet. Haga (Rema) : Et si on l'a engagé à l'année ou au mois, selon tous les avis c'est permis (avis personnel du Rema).
séif 5
- חפצי שמים מותר לדבר בהם כגון חשבונות של מצוה ולפסוק צדקה ולפקח על עסקי רבים ולשדך התינוק ליארוס וללמדו ספר או אומנות ודוקא לדבר אם רוצה להשתכר אבל לשכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור. הגה י"א דבמקום שנוהגין ליתן לקורא בתורה מי שבירך ונודר לצדקה או לחזן דאסור בשבת לפסוק כמה יתן (א"ז) והמנהג להקל דהא מותר לפסוק צדקה:Les affaires du Ciel, il est permis d'en parler, comme les comptes d'une mitsva, fixer le montant d'une tsedaka (aumône), s'occuper des affaires de la communauté, arranger le mariage de l'enfant, et lui trouver un maître pour lui enseigner l'Écriture ou un métier. Et uniquement parler (pour savoir) s'il veut être engagé ; mais l'engager et lui mentionner une somme d'argent est interdit. Haga (Rema) : Certains disent qu'à l'endroit où l'on a l'usage de donner au lecteur de la Torah (pour qu'il dise) un Mi chébérakh, et où l'on fait un vœu pour la tsedaka ou pour le 'hazan, il est interdit le Chabbat de fixer combien il donnera (Or Zaroua) ; mais l'usage est d'être indulgent, puisqu'il est permis de fixer le montant d'une tsedaka.
séif 6
- מותר למדוד בשבת מדידה של מצוה כגון למדוד אם יש במקוה מ' סאה ולמדוד אזור מי שהוא חולה וללחוש עליו כמו שנוהגות הנשים מותר דהוי מדידה של מצוה:Il est permis de mesurer le Chabbat une mesure de mitsva, par exemple mesurer si un mikvé (bain rituel) contient quarante séa. Et mesurer la ceinture d'un malade et murmurer des incantations sur lui, comme les femmes en ont l'usage, est permis, car c'est une mesure de mitsva.
séif 7
- הרהור בעסקיו מותר ומ"מ משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל ויהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה:Penser à ses affaires est permis ; néanmoins, en raison du plaisir du Chabbat (oneg Chabbat), c'est une mitsva de ne pas du tout y penser, et qu'il soit à ses yeux comme si tout son travail était fait.
séif 8
- אסור לומר לעכו"ם שילך חוץ לתחום בשבת אחר קרובי המת שיבואו להספידו אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו בעד קרוביו ודאי שרי:Il est interdit de dire à un non-Juif d'aller hors du te'houm le Chabbat chercher les proches du mort pour qu'ils viennent le pleurer (prononcer son éloge funèbre). Mais un malade dont l'état s'aggrave (litt. « que le monde l'accable ») et qui a demandé qu'on envoie chercher ses proches, c'est assurément permis.
séif 9
- להחליף משכון לעכו"ם בשבת מותר אם הוא מלבוש ויוציאנו העכו"ם דרך מלבושו (וע"ל סי' שכ"ה):Échanger un gage à un non-Juif le Chabbat est permis, si c'est un vêtement et que le non-Juif le fait sortir en le portant (litt. « par la voie de son vêtement ») (et voir plus loin, siman 325).
séif 10
- מותר לקנות בית בא"י מן העכו"ם בשבת וחותם ומעלה בערכאות הגה שלהם בכתב שלהם דאינו אסור רק מדרבנן ומשום ישוב א"י לא גזרו (אור זרוע):Il est permis d'acheter une maison en Erets Israël à un non-Juif le Chabbat, et le non-Juif signe et fait enregistrer l'acte auprès des tribunaux (arkhaot) Haga (Rema) : de leurs (de non-Juifs), dans leur écriture, car ce n'est interdit que d'ordre rabbinique, et pour le peuplement d'Erets Israël, ils n'ont pas décrété (Or Zaroua).
séif 11
- מותר להכריז בשבת על אבידה אפילו היא דבר שאסור לטלטלו: הגה ומותר להתיר חרמי צבור בשבת אע"פ שאינו לצורך שבת הואיל והוא יום כנופיא לרבים הוי כעסקי רבים דשרי לדבר בם (אגור) אבל אין מחרימין בשבת כ"א מדבר שהוא לצורך שבת (אגודה פכ"ג):Il est permis d'annoncer publiquement le Chabbat un objet perdu, même si c'est une chose qu'il est interdit de déplacer. Haga (Rema) : Et il est permis de lever les 'haramot (bannissements, interdictions) de la communauté le Chabbat, bien que ce ne soit pas pour les besoins du Chabbat : puisque c'est un jour de rassemblement du public, c'est comme les affaires de la communauté, dont il est permis de parler (Agour). Mais on ne prononce pas de 'hérem le Chabbat, sauf pour une chose qui est pour les besoins du Chabbat (Agouda, chapitre 23).
séif 12
- להכריז בשבת על קרקע הנמכר שכל מי שיש לו זכות עליו יבא ויגיד ואם לאו יאבד זכותו אסור: הגה וכן אסור להכריז יין בשבת דהוי כמקח וממכר (מהרי"ל):Annoncer publiquement le Chabbat (la vente d')un terrain vendu, que quiconque a un droit sur lui vienne le dire, et sinon il perdra son droit, est interdit. Haga (Rema) : Et de même, il est interdit d'annoncer (la vente de) vin le Chabbat, car c'est comme un achat et une vente (Maharil).
séif 13
- מי ששלחו לו שהוציאו בתו בשבת להוציאה מכלל ישראל מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה ויצא אפי' חוץ לג' פרסאות ואי לא בעי כייפינן ליה (וע"ל סי' שכ"ח ס"י):Celui à qui l'on a fait savoir le Chabbat qu'on a enlevé sa fille pour la faire sortir de la communauté d'Israël, c'est une mitsva de se mettre en route (litt. « de mettre ses pas en chemin ») pour s'efforcer de la sauver ; et il sortira même au-delà de trois parsa (lieues) ; et s'il ne veut pas, nous le contraignons Haga (Rema) : (et voir plus loin, siman 328, séif 10).
séif 14