Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 303 →- דיני תכשיטי אשה. ובו כז סעיפים:
לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה מפני שצריכה להסירם בשעת טבילה חיישינן שמא תוליכם ארבע אמות ברה"ר ואם הם קלועות בשערה מותר ויש מי שאוסר ואם הם מעשה אריגה מותר שאינה צריכה להסירם בשעת טבילה: הגה ובלבד שלא יהיו מטונפות או מוזהבות דאז מסירן כדי שלא יתטנפו במים (טור והרא"ש וסמ"ג):Lois des parures de la femme. Ce siman contient vingt-sept séifim :
Une femme ne sortira pas le Chabbat avec des fils de laine, ni avec des fils de lin, ni avec des lanières qui sont sur sa tête (nouées dans ses cheveux), car elle doit les ôter au moment de l'immersion rituelle (tevila) ; nous craignons qu'elle ne les ôte dans la rue et qu'elle ne les porte sur quatre coudées dans le domaine public. Et s'ils sont tressés dans ses cheveux, c'est permis ; et il y a un avis qui interdit. Et s'ils sont un ouvrage tissé, c'est permis, car elle n'a pas besoin de les ôter au moment de l'immersion (l'eau y pénètre). Haga (Rema) : Pourvu qu'ils ne soient pas sales ou dorés, car alors elle les ôte, afin qu'ils ne se salissent pas (ou ne s'abîment pas) dans l'eau (Tour, le Roch et le Semag).séif 1
- מותר לצאת בחוטין שבצוארה שהם רפויים ואינה צריכה להסירם בשעת טבילה אבל בקטלה שבצוארה אסור מפני שצריכה להסירה בשעת טבילה לפי שהיא מהדקת אותה כדי שתראה בעלת בשר וחיישי' דלמא אתיא לאתויי ד' אמות ברשות הרבים ולא תצא בטוטפת והוא כמין ציץ ומגיע מאזן לאזן ולא בשרבוטין והוא ג"כ ציץ ואינו מגיע אלא עד לחיי' שכורכתו על ראשה ותולה לה על לחייה מכאן ומכאן והוא שאינם תפורים בשבכה דחיישינן דלמא שלפא לאחויי ואתיא לאתויי ד' אמות ברה"ר אבל אם תפורים ליכא למיחש להכי ומותר: הגה וי"א דבתולה שאינה חוששת לגלוי ראשה אפי' תפורה בשבכה אסור דחיישינן שמא תסירה עם השבכה ואתי לאתויי (א"ז):Il est permis de sortir avec des fils qui sont à son cou lorsqu'ils sont lâches, et elle n'a pas besoin de les ôter au moment de l'immersion ; mais avec un collier serré (katla) qui est à son cou, c'est interdit, car elle doit l'ôter au moment de l'immersion, puisqu'elle le serre afin de paraître bien en chair, et nous craignons qu'elle en vienne à le porter sur quatre coudées dans le domaine public. Et elle ne sortira pas avec un totéfet – c'est une sorte de bandeau frontal (tsits) qui va d'une oreille à l'autre –, ni avec des charvitine – c'est aussi un bandeau, qui ne va que jusqu'aux joues, qu'elle enroule autour de sa tête et laisse pendre sur ses joues de part et d'autre ; et cela lorsqu'ils ne sont pas cousus à la résille (qui couvre les cheveux), car nous craignons qu'elle ne l'ôte pour le montrer à ses amies et n'en vienne à le porter sur quatre coudées dans le domaine public ; mais s'ils sont cousus, il n'y a pas lieu de le craindre (elle ne découvrira pas ses cheveux), et c'est permis. Haga (Rema) : Et certains disent que pour une jeune fille, qui ne se soucie pas de découvrir sa tête, c'est interdit même si c'est cousu à la résille, car nous craignons qu'elle ne l'ôte avec la résille et en vienne à le porter (Or Zaroua).
séif 2
- לא תצא בכיפה של צמר דהיינו חוטי דעמרא דגדידין ועבידי כי הוצא. (פי' ככלים העשוים מעלי לולבים הדקלים שהם באריגה משא"כ איצטימא העשויה כמין לבד כדאיתא בגמרא שם) ורחבים כשתי אצבעות כשיעור ציץ ולא באיצטימא דהיינו מטלית שתולין בו חוטין של צבעונים ותולין אותו לכלה להפריח ממנה הזבובים:Elle ne sortira pas avec une calotte de laine, c'est-à-dire des fils de laine coupés et travaillés comme du houtsa (c'est-à-dire comme les objets faits de feuilles de palmes de dattier, qui sont tressés ; ce qui n'est pas le cas de l'istéma, faite comme une sorte de feutre, comme il est dit dans la Guemara à cet endroit), et larges de deux doigts, comme la mesure du tsits (le frontal du Grand Prêtre) ; ni avec une istéma, c'est-à-dire une pièce d'étoffe à laquelle on suspend des fils de couleurs, et qu'on suspend devant la mariée pour chasser d'elle les mouches.
séif 3
- לא תצא בעיר של זהב ופירש רש"י שהוא תכשיט עגול ומציירין בו כמין עיר ויש באמצע לשון שמחברים אותו למלבוש ור"ת פירש שהוא כעין עטרה לראש:Elle ne sortira pas avec une « ville d'or » ; et Rachi a expliqué que c'est une parure ronde sur laquelle on dessine une sorte de ville, et il y a au milieu une languette par laquelle on l'attache au vêtement ; et Rabbénou Tam a expliqué que c'est une sorte de couronne pour la tête.
séif 4
- כלילא והוא תכשיט שמניחתה על פדחתה מאוזן לאוזן וקושרתו ברצועות התלויות מותרת לצאת בו בין שהוא עשוי מחתיכות של זהב חרוזות בחוט בין שאותם חתיכות קבועות במטלית:Un kelila – c'est une parure qu'elle pose sur son front d'une oreille à l'autre et qu'elle attache avec des lanières pendantes –, il lui est permis de sortir avec, qu'il soit fait de morceaux d'or enfilés sur un fil, ou que ces morceaux soient fixés sur une pièce d'étoffe.
séif 5
- רסוקיא דהיינו חתיכת מעיל רחבה אם יש בה רצועות קצרות תלויות בה לקושרם בהם ולהדקן סביבותיה דמהדק שרי ואם אין לו רצועות אסור:Un reçoukya, c'est-à-dire un large morceau de manteau : s'il y a de courtes lanières qui y pendent pour l'attacher avec elles et le serrer autour d'elle, puisqu'il est serré, c'est permis ; et s'il n'a pas de lanières, c'est interdit.
séif 6
- לא תצא בקטלה דהיינו בגד שיש לו שנצים כעין מכנסים ומכניסים בו רצועה רחבה וקושרה סביב צוארה והבגד תלוי על לבה והוא חשוב ומצוייר בזהב:Elle ne sortira pas avec une katla, c'est-à-dire un vêtement muni de coulisses, comme celles d'un pantalon, dans lesquelles on fait passer une lanière large ; elle l'attache autour de son cou et le vêtement pend sur sa poitrine, et c'est un objet de valeur, décoré d'or (on craint qu'elle ne l'ôte pour le montrer).
séif 7
- לא תצא בנזמי האף אבל יוצאת בנזמי האוזן: הגה מפני שאזניהם מכוסות ובמקום שנוהגין לגלות האזנים אסור לצאת בנזמים שבאוזן היכא דדרך להוציאם משם (א"ז):Elle ne sortira pas avec des anneaux de nez, mais elle sort avec des boucles d'oreilles. Haga (Rema) : Parce que leurs oreilles sont couvertes (et elles ne les ôtent pas pour les montrer) ; mais dans un endroit où l'on a l'usage de découvrir les oreilles, il est interdit de sortir avec des boucles d'oreilles, lorsqu'on a l'habitude de les ôter de là (Or Zaroua).
séif 8
- לא תצא במחט נקובה ואם יצאת חייבת ושאינה נקובה אם מעמדת בה קישוריה מותר לצאת בו ואם אינה מעמדת בו קישוריה אסור:Elle ne sortira pas avec une aiguille percée (à chas) ; et si elle est sortie ainsi, elle est 'hayèvet (passible) ; et une épingle non percée : si elle y maintient ses attaches (ses vêtements ou sa coiffure), il est permis de sortir avec ; et si elle n'y maintient pas ses attaches, c'est interdit.
séif 9
- לא תצא בטבעת שיש עליה חותם ואם יצאת חייבת וכשאין עליה חותם לא תצא ואם יצאת פטורה:Elle ne sortira pas avec une bague qui porte un sceau ; et si elle est sortie ainsi, elle est passible ; et lorsqu'elle ne porte pas de sceau, elle ne sortira pas avec, et si elle est sortie, elle est exempte.
séif 10
- לא תצא בכולייאר והיא תכשיט שקושרת בו מפתחי חלוקה ולא בכובלת והיא קשר שקשור בה בושם שריחו טוב:Elle ne sortira pas avec un koulyar – c'est une parure avec laquelle elle attache les ouvertures de sa chemise –, ni avec un kovélet – c'est un nœud (un sachet) dans lequel est noué un parfum de bonne odeur.
séif 11
- אם חסר אחת משיניה ומשימה אחר במקומו אם הוא של זהב לא תצא בו דכיון שמשונה במראה משאר שינים דלמא מבזו לה ושקלא ליה וממטיא אבל של כסף שדומה לשאר שינים מותר וכל שכן שן דאדם:Si elle a perdu l'une de ses dents et en met une autre à sa place : si elle est en or, elle ne sortira pas avec, car, puisqu'elle diffère d'aspect des autres dents, peut-être se moquera-t-on d'elle, elle l'ôtera et la portera ; mais une dent d'argent, qui ressemble aux autres dents, c'est permis ; et à plus forte raison une dent humaine.
séif 12
- לא תצא במנעל הקרוע למעלה דמחכו עלה ואתיא לאתויי ולא במנעל חדש שמא לא יבא למדתה אא"כ נסתה ללכת בו מאתמול שהוא למדתה אבל איש מותר שאינו מקפיד כל כך: הגה ובשאר מלבושים אין לחוש אפילו באשה כל בו:Elle ne sortira pas avec une chaussure déchirée par le dessus, car on se moquera d'elle et elle en viendra à la porter (à la main) ; ni avec une chaussure neuve, de peur qu'elle ne soit pas à sa mesure (et qu'elle ne l'ôte), à moins qu'elle n'ait essayé de marcher avec dès la veille et qu'elle soit à sa mesure ; mais pour un homme c'est permis, car il n'y tient pas autant. Haga (Rema) : Et pour les autres vêtements, il n'y a pas lieu de craindre, même pour une femme (Kol Bo).
séif 13
- יוצאת בחוטי שער בין שהם עשויים משערה או משער חבירתה ואפילו משער בהמה ובלבד שלא תצא זקנה בשל ילדה ולא ילדה בשל זקנה:Elle sort avec des tresses de cheveux (postiches), qu'elles soient faites de ses propres cheveux, des cheveux de son amie, ou même de poils d'animal ; pourvu qu'une femme âgée ne sorte pas avec ceux d'une jeune, ni une jeune avec ceux d'une âgée (car on se moquerait d'elle et elle les ôterait).
séif 14
- יוצאת בקשר שעושין לרפואת קיטוף עין הרע שלא ישלוט ובמוך הקשור ומהודק באזנה ובמוך שבסנדלה הקשור בסנדלה ובסנדל ומנעל הסתומים מכל צד אפי' אינו קשור מותר ובמוך שהתקינה לנדתה: הגה שלא יפול דם עליה ויצערנה (ב"י בשם הפוסקים) אפי' אינו קשור דכיון שהוא מאוס לא חיישי' דלמא שקלא ליה אפי' יש לו בית יד ובפלפל ובגרגיר מלח ובכל בשם שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתנם לכתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר ובבתי שוקיים שקושרים במשיחה סביב שוקיה אע"פ שאין המשיחה קשורה בהם ולא חיישי' שמא ישתלשלו למטה ויוצאה באצעדה שמניחין בזרוע או בשוק והוא שתהא דבוקה לבשר ולא תשמט ויש מי שאוסר בשל זרוע:Elle sort avec un nœud qu'on fait comme remède (amulette) contre le mauvais œil, afin qu'il n'ait pas d'emprise ; et avec un tampon (d'ouate) noué et serré dans son oreille ; et avec un tampon dans sa sandale, noué à sa sandale ; et dans une sandale ou une chaussure fermées de tous côtés, même s'il n'est pas noué, c'est permis ; et avec un tampon qu'elle a préparé pour sa période de menstruation (nidda) – Haga (Rema) : afin que le sang ne tombe pas sur elle et ne la gêne (Beit Yossef au nom des décisionnaires) – même s'il n'est pas noué, car puisqu'il est répugnant, nous ne craignons pas qu'elle ne l'ôte pour le porter, même s'il a une poignée ; et avec un grain de poivre, un grain de sel et tout parfum qu'elle met dans sa bouche (contre la mauvaise haleine), pourvu qu'elle ne les y mette pas lekhat'hila le Chabbat ; et s'il est tombé, elle ne le remettra pas ; et avec des bas qu'on attache avec un cordon autour de ses jambes, bien que le cordon n'y soit pas attaché, et nous ne craignons pas qu'ils glissent vers le bas ; et elle sort avec un bracelet qu'on met au bras ou à la jambe, à condition qu'il soit collé à la chair et ne glisse pas ; et il y a un avis qui interdit celui du bras.
séif 15
- בכל מה שיכולה לצאת יכולה להתירו בר"ה ולא חיישינן דלמא מתיא ליה:Tout ce avec quoi elle peut sortir, elle peut le dénouer dans le domaine public, et nous ne craignons pas qu'elle ne le porte (sur quatre coudées).
séif 16
- יש אוסרים להביא מפתח אפילו בחצר הבית כי אם בידו אבל לא בחגורתו שמא ישכח ויוציאנה לרשות הרבים:Certains interdisent de porter une clé, même dans la cour de la maison, sinon à la main, mais pas à sa ceinture, de peur qu'il n'oublie et ne la sorte dans le domaine public.
séif 17
- כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים אסור לצאת בו לחצר שאינו מעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית דהיינו קליעת שער שקלעה בתוך שערה ויש אומרים דכל שאסרו לצאת בו אפילו להתקשט בו בבית אסור וכל שכן לצאת בו לחצר המעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית ויש אומרים שהכל מותר לצאת בו בחצר אפי' אינה מעורבת והאידנא נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין ויש שאמרו דמדינא אסורות אלא שכיון שלא ישמעו מוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות ויש שלמדו עליהם זכו' לומר שהן נוהגו' כן ע"פ סבר' אחרונ' שכתבתי שלא אסרו לצאת בתכשיטין לחצר שאינה מעורבת והשתא דלית לן רשות הרבים גמור הוה כל רשות הרבים שלנו כרמלית ודינו כחצר שאינו מעורבת ומותר: הגה וי"א עוד טעם להתיר דעכשיו שכיחי תכשיטים ויוצאים בהם אף בחול וליכא למיחש דלמא שלפא ומחוי כמו בימיהם שלא היו רגילים לצאת בהו רק בשבת ולא הוי שכיחי (תוס' פ' כ"כ והגהות אלפסי פ' במה אשה) ומיהו טבעת שיש עליה חותם לאשה ושאין עליה חותם לאיש דתנן בה חייב חטאת אף בכרמלית אסור אפי' לדידן וה"ה לכל מאי דאתמר ביה חיוב חטאת ויש מי שאומר שבזמן הזה שנהגו האנשים לצאת בטבעת שאין עליה חותם הרי זה להם כתכשיט ושרי ולפי זה אפשר דכיון שנהגו עכשיו הנשים לצאת בטבעת שיש עליה חותם הרי הוא להן כתכשיט ושרי ומכל מקום צריך להזהיר לנשים שלא תצאנה אלא במחטים שהן צריכות להעמיד קישוריהן ולא יותר כי בזה שאין להן תועלת בו תשמעו לנו:Tout ce avec quoi les Sages ont interdit de sortir dans le domaine public, il est interdit de sortir avec dans une cour sans érouv, sauf le kavoul (bonnet de laine) et la perruque (péa nokhrit), c'est-à-dire une tresse de cheveux qu'elle a tressée dans ses cheveux. Et certains disent que tout ce avec quoi on a interdit de sortir, il est interdit même de s'en parer à la maison, et à plus forte raison de sortir avec dans une cour avec érouv, sauf le kavoul et la perruque. Et certains disent que tout est permis pour sortir avec dans une cour, même sans érouv. Et de nos jours, nos femmes ont l'usage de sortir avec toutes les parures ; et certains ont dit que selon la stricte loi c'est interdit, mais puisqu'elles n'écouteront pas, mieux vaut qu'elles fautent par inadvertance plutôt que délibérément ; et certains ont plaidé en leur faveur, en disant qu'elles agissent ainsi selon le dernier avis que j'ai écrit, selon lequel on n'a pas interdit de sortir avec des parures dans une cour sans érouv ; et maintenant que nous n'avons pas de domaine public véritable, tout notre domaine public est un karmelit (domaine intermédiaire d'ordre rabbinique), dont la règle est comme celle d'une cour sans érouv, et c'est permis. Haga (Rema) : Et certains donnent encore une autre raison de permettre : maintenant, les parures sont courantes et on sort avec elles même en semaine, et il n'y a pas lieu de craindre qu'elle ne l'ôte pour la montrer, comme à leur époque où l'on n'avait l'habitude de sortir avec elles que le Chabbat et où elles n'étaient pas courantes (Tossefot, chapitre « Kol Kitvé », et Hagahot Alfassi, chapitre « Bamé Icha »). Toutefois, une bague qui porte un sceau pour une femme, et une bague qui ne porte pas de sceau pour un homme, pour lesquelles nous avons appris (dans la Michna) qu'on est passible d'un sacrifice expiatoire ('hatat), c'est interdit même dans un karmelit, même pour nous ; et il en est de même pour tout ce dont il a été dit qu'on est passible d'un 'hatat. Et il y a un avis selon lequel, à notre époque où les hommes ont l'usage de sortir avec une bague sans sceau, celle-ci est pour eux comme une parure, et c'est permis ; et d'après cela, il est possible que, puisque les femmes ont maintenant l'usage de sortir avec une bague qui porte un sceau, elle soit pour elles comme une parure, et que ce soit permis. Et en tout cas, il faut avertir les femmes de ne sortir qu'avec les épingles dont elles ont besoin pour maintenir leurs attaches, et pas davantage, car en cela, qui ne leur est d'aucune utilité, elles nous écouteront.
séif 18
- צריך להזהיר לנשים שלא יטלטלו מחט שניטל חודה או עוקצה לשום בצעיפים אלא א"כ ניטל מערב שבת חדה ועוקצה [ויחדה] לשם כך [וע' לקמן סי' ש"ח סעיף י"א]:Il faut avertir les femmes de ne pas déplacer une aiguille dont on a ôté le chas ou la pointe pour la mettre dans les voiles, à moins qu'on n'ait ôté, dès la veille de Chabbat, son chas ou sa pointe [et qu'on ne l'ait désignée] à cet usage [et voir plus loin, siman 308, séif 11].
séif 19
- הבנות קטנות שנוקבים אזניהם כדי לתת בהם נזמים כשיגדלו וכדי שלא יסתמו הנקבים נותנים בהם קסמים מותר לצאת בהם וה"ה אם נותנים חוטים באותן נקבים שמותר לצאת בהם אם אינם צבועים אבל אם הם צבועים אסור:Les petites filles à qui l'on perce les oreilles pour y mettre des boucles quand elles grandiront, et à qui, pour que les trous ne se referment pas, on y met des bâtonnets : il est permis de sortir avec. Et de même, si l'on met des fils dans ces trous, il est permis de sortir avec s'ils ne sont pas teints ; mais s'ils sont teints, c'est interdit (car ils sont une parure qu'elle pourrait ôter pour la montrer).
séif 20
- יוצאת אשה רעולה והוא שמעטפת כל ראשה חוץ מהפנים :Une femme sort voilée, c'est-à-dire qu'elle enveloppe toute sa tête sauf le visage.
séif 21
- פורפת [פי' קושרת] בשבת על האגוז ועל האבן שיחדתו לכך ויוצאת בו אבל על המטבע אסור לפרוף בשבת דלאו בר טלטול הוא ולא מהני בה יחוד ואם פרפה עליו מערב שבת מותר לצאת בו בשבת:Elle attache (c'est-à-dire noue) le Chabbat son vêtement sur une noix ou sur une pierre qu'elle a désignée à cela, et elle sort avec ; mais sur une pièce de monnaie, il est interdit de l'attacher le Chabbat, car elle n'est pas apte à être déplacée (elle est mouktsé) et la désignation n'y sert à rien ; et si elle l'a attachée dessus dès la veille de Chabbat, il est permis de sortir avec le Chabbat.
séif 22
- אם היתה צריכה להוציא אגוז לבנה ופרפה עליו כדי להוציאו אם לרשות הרבים אסור ואם לכרמלית מותר:Si elle avait besoin de sortir une noix pour son fils et l'a attachée (dans son vêtement) afin de la sortir : si c'est vers le domaine public, c'est interdit, et si c'est vers un karmelit, c'est permis.
séif 23
- יוצאה באבן תקומה [פי' הערוך אבן ידועה שכשהיא על אשה לא תפיל] ובמשקל ששקלו כנגדו כדי שלא תפיל ואפי' לא נתעברה עדיין:Elle sort avec une « pierre de préservation » (explication de l'Aroukh : une pierre connue qui, lorsqu'elle est sur une femme, l'empêche de faire une fausse couche), et avec le poids qu'on a pesé en équivalence avec elle (et qui a la même vertu), afin qu'elle ne fasse pas de fausse couche, et même si elle n'est pas encore enceinte.
séif 24
- אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע ומטעם זה אסורה לכחול בשבת ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק וכשנטלתו מאדים הבשר:Il est interdit à une femme de passer le Chabbat du fard (rouge) sur son visage, au titre de « teindre » ; et pour cette raison, il lui est interdit de se mettre du khôl (aux yeux) le Chabbat ; et pour cette raison, il lui est interdit de s'enduire le visage de pâte (un masque) qui, lorsqu'elle l'ôte, rougit la chair.
séif 25
- אסור לקלוע האשה שערה בשבת ולא להתיר קליעתה אבל יכולה לחלוק שערה: הגה ויש אוסרין לחלק שערה דהיינו לעשות השייטיל [רש"י וא"ז] וכן נהגו לאסור לעשו' ע"י כלי אבל באצבע בעלמא נהגו להקל:Il est interdit à la femme de tresser ses cheveux le Chabbat, ou de défaire sa tresse ; mais elle peut séparer ses cheveux. Haga (Rema) : Et certains interdisent de séparer ses cheveux, c'est-à-dire de faire la raie (chaytel) [Rachi et Or Zaroua] ; et de même, on a l'usage d'interdire de la faire au moyen d'un instrument, mais avec le simple doigt, on a l'usage d'être indulgent.
séif 26
- אסור לסרוק במסרק בשבת ואפי' אותו שעושים משעיר חזיר שא"א שלא יעקרו שערות: (אבל מותר לחוף ולפספס ביד) (ב"י):Il est interdit de se peigner avec un peigne le Chabbat, même celui qu'on fait de poils de porc, car il est impossible que des cheveux ne soient pas arrachés. (Mais il est permis de laver les cheveux et de les démêler à la main) (Beit Yossef).
séif 27