Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 276 →- דיני נר שהדליק עכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים:
עכו"ם שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אפי' למי שלא הודלק בשבילו: הגה ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב או שעשאו בקבלנות או בשכירות דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת אסור בכל ענין. [הגהות אשירי פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת] אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל אפי' אין בו סכנה: הגה או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה [מרדכי פ"ק דשבת] מותר לכל ישראל להשתמש לאורו וה"ה לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה ויש אוסרים במדורה משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו: הגה מיהו אם עשה עכו"ם בבית ישראל מדעתו אין הישראל צריך לצאת אע"פ שנהנה מנר או מן המדורה [טור]:Lois de la lampe qu'un non-juif a allumée le Chabbat. Il contient 5 séifim.
Un non-juif qui a allumé la lampe pour un juif : il est interdit à tous d'en profiter, même à celui pour qui elle n'a pas été allumée. Haga (Rema) : Et il n'y a pas de différence à cet égard entre le cas où le juif lui a fixé un salaire ou ne lui en a pas fixé, ou le cas où il l'a engagé à forfait ou à gages (à la journée) : puisque le juif jouit du travail lui-même le Chabbat, c'est interdit en tout cas [Hagahot Acheri, chapitre 1 de Chabbat, et le Beit Yossef au nom du Semag et du Sefer HaTeroumot]. Mais s'il l'a allumée pour son propre besoin, ou pour le besoin d'un malade juif, même si ce malade n'est pas en danger, Haga (Rema) : ou pour le besoin de petits enfants, qui sont comme un malade qui n'est pas en danger [Mordekhaï, chapitre 1 de Chabbat], il est permis à tout juif de se servir de sa lumière. Et il en est de même pour celui (le non-juif) qui fait un feu de bois pour son propre besoin ou pour le besoin d'un malade. Et certains interdisent pour un feu de bois, car nous décrétons de peur qu'il ne l'augmente pour lui (le juif). Haga (Rema) : Toutefois, si le non-juif l'a fait de son propre chef dans la maison d'un juif, le juif n'a pas besoin de sortir, bien qu'il jouisse de la lampe ou du feu de bois [Tour].séif 1
- ישראל ועכו"ם שהסיבו יחד והדליק עכו"ם נר אם רוב עכו"ם מותר להשתמש לאורו ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור ואם יש הוכחה שלצורך עכו"ם מדליקה כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר: הגה י"א דמותר לומר לעכו"ם להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה' דמותר אמירה לעכו"ם אפי' במלאכה גמורה במקום מצוה [ר"ן ס"פ ר"א דמילה בשם העיטור] שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לעכו"ם להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו ועיין לקמן סי' ש"ז ס"ה:Des juifs et des non-juifs qui se sont attablés ensemble, et un non-juif a allumé une lampe : si ce sont en majorité des non-juifs, il est permis de se servir de sa lumière (car on présume qu'il l'a allumée pour eux) ; mais si ce sont en majorité des juifs, ou même moitié-moitié, c'est interdit. Et s'il y a une preuve qu'il l'allume pour le besoin d'un non-juif, par exemple si nous voyons qu'il se sert de sa lumière, même si ce sont en majorité des juifs, c'est permis. Haga (Rema) : Certains disent qu'il est permis de dire à un non-juif d'allumer pour soi une lampe pour le repas de Chabbat, car ils considèrent qu'il est permis de demander à un non-juif (amira lenokhri) même un travail interdit à part entière, lorsqu'il s'agit d'une mitsva [le Ran, à la fin du chapitre « Rabbi Eliézer de la mila », au nom du Ittour] ; et en s'appuyant sur cela, beaucoup ont l'usage d'être indulgents en la matière, en ordonnant à un non-juif d'allumer des lampes pour le besoin d'un repas, en particulier pour un repas de noces ou de brit mila, et personne ne les en empêche. Mais il faut être rigoureux là où il n'y a pas de grand besoin, car la plupart des décisionnaires contestent ce raisonnement. Et voir plus loin, siman 307, séif 5.
séif 2
- אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר אע"פ שגם הם צריכים לו אין זה לצורך העכו"ם כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל: הגה ומותר לומר לעכו"ם לילך עמו ליטול נר דלוק כבר הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבי' ירוחם ני"ב ח"ב והגהות מרדכי פ"ק דשבת והגהות מיי' פ"י):Si une personne dit à son serviteur ou à sa servante (non-juifs) de marcher avec lui, et qu'ils ont allumé la lampe, bien qu'eux aussi en aient besoin, ce n'est pas considéré comme pour le besoin du non-juif, puisque l'essentiel de la marche est pour le juif. Haga (Rema) : Et il est permis de dire à un non-juif de marcher avec lui en prenant une lampe déjà allumée, puisqu'il ne fait que déplacer la lampe [Rabbénou Yerou'ham, Netiv 12, 2e partie ; Hagahot Mordekhaï, chapitre 1 de Chabbat ; et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 10].
séif 3
- אם יש נר בבית ישראל ובא עכו"ם והדליק נר אחר מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני וכן אם נתן שמן בנר הדולק מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר ואח"כ אסור: הגה ומותר למחות בעכו"ם שבא להדליק נר או להוסיף שמן (טור):S'il y a une lampe dans la maison d'un juif, et qu'un non-juif est venu et a allumé une autre lampe, il est permis de se servir de sa lumière tant que la première lampe brûle (car il ne tire aucun profit supplémentaire) ; mais après que la première s'est éteinte, il est interdit de se servir de la lumière de la seconde. Et de même, s'il a mis de l'huile dans la lampe qui brûle, il est permis de s'en servir jusqu'à ce que soit consumée l'huile qui s'y trouvait déjà, et ensuite c'est interdit. Haga (Rema) : Et il est permis de protester auprès d'un non-juif qui vient allumer une lampe ou ajouter de l'huile [Tour].
séif 4
- בארצות קרות מותר לעכו"ם לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול שהכל חולים אצל הקור ולא כאותם שנוהגים היתר אע"פ שאין הקור גדול ביום ההוא:Dans les pays froids, il est permis au non-juif de faire un feu pour les petits enfants, et les adultes sont autorisés à s'y chauffer. Et même pour les adultes c'est permis si le froid est grand, car tous sont considérés comme malades face au froid ; mais non comme ceux qui ont l'usage de le permettre même quand le froid n'est pas grand ce jour-là.
séif 5