Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 254 →- דיני תבשילין המוכנים מע"ש כדי להגמר בשבת. ובו ט סעיפים:
אע"פ שבשר חי מותר להשהותו ה"מ בקדרה אבל בצלי שאצל האש אסור להניחו סמוך לחשיכה שממהר להתבשל ואתי לחתויי וה"מ בבשר שור או עז אבל בשר גדי ועוף שהם מנותחים לאברים מותר דלא חיישינן לחיתוי שאם יחתה בגחלים יתחרך (פי' יצא מגדר הצלי ויכנס בגדר הנשרף) הבשר שאינו צריך אלא חמימות באש בלבד ואם הוא בתנור וטח פיו בטיט בין גדי ועוף שלמים בין בשר שור או עז מותר דלא חיישי' לחיתוי שאם בא לפתוח התנור ולחתות תכנס הרוח ויצטנן התנור ויתקשה הבשר ויפסיד: הגה ואין חילוק בזה בין אם הוא חי לגמרי או שנתבשל קצת [ב"י] וכל זמן שחלל הגוף שלם אע"פ שאין עליו ראשו וכרעיו מקרי שלם (הגהות מרדכי) ויש מחמירין וסוברים דבתנור טוח בטיט הכל שרי ועל גבי האש שהוא מגולה הכל אסור ובתנור שפיו מכוסה אלא שאינו טוח בטיט אז יש לחלק בין גדי ועוף ושאר בשר כדרך שנתבאר והכי נהוג כסברא זו. (טור והגהות אשירי וב"י בשם רש"י סמ"ג וסמ"ק וסה"ת):Lois des plats préparés la veille de Chabbat afin d'achever leur cuisson le Chabbat. Il comprend 9 séifim.
Bien que la viande crue, il soit permis de la laisser sur le feu, cela ne vaut que dans une marmite ; mais pour un rôti placé près du feu, il est interdit de le poser peu avant la tombée de la nuit, car il cuit vite et on en viendrait à attiser les braises. Et cela ne vaut que pour la viande de bœuf ou de chèvre ; mais la viande de chevreau et la volaille, qui sont découpées en membres, c'est permis, car nous ne craignons pas qu'on attise : si on attisait les braises, la viande se carboniserait (c'est-à-dire qu'elle sortirait de la catégorie du rôti pour entrer dans celle du brûlé), car elle n'a besoin que d'un peu de chaleur du feu. Et si c'est dans un four dont on a enduit l'ouverture d'argile, que ce soit un chevreau ou une volaille entiers, ou de la viande de bœuf ou de chèvre, c'est permis, car nous ne craignons pas qu'on attise : si l'on venait à ouvrir le four pour attiser, l'air entrerait, le four se refroidirait, la viande durcirait et se gâterait. Haga (Rema) : Et il n'y a pas de différence à cet égard, qu'elle soit entièrement crue ou qu'elle ait un peu cuit (Beit Yossef). Et tant que la cavité du corps est entière, bien que la tête et les pattes n'y soient plus, on l'appelle entière (Hagahot Mordekhaï). Et certains sont rigoureux et estiment que dans un four enduit d'argile tout est permis, et sur le feu à découvert tout est interdit ; et dans un four dont l'ouverture est couverte mais non enduite d'argile, alors il faut distinguer entre le chevreau et la volaille et les autres viandes, comme il a été expliqué ; et tel est l'usage, selon cette opinion (Tour, Hagahot Acheri, et Beit Yossef au nom de Rachi, du Semag, du Semak et du Sefer HaTerouma).séif 1
- אין צולין בצל וביצה או בשר על גבי גחלים אלא כדי שיצלה מבע"י משני צדדיו כמאכל בן דרוסאי שהוא חצי בישולו אפי' הוא בשר גדי דכיון שהניחו על גבי גחלים אינו חושש אלא שיצלה מהרה ואפילו שיתחרך הלכך חיישינן שמא יחתה אבל כשנצלה כמאכל בן דרוסאי לא חיישי' דלמא אתי לחתויי אפילו אם הוא בשר שור שמאחר שהוא ראוי לאכילה למה יחתה להפסידו:On ne fait pas rôtir un oignon, un œuf ou de la viande sur des braises la veille de Chabbat, à moins qu'ils ne puissent rôtir alors qu'il fait encore jour, des deux côtés, comme la nourriture de Ben Derossaï (kemaakhal ben Derossaï), qui est la moitié de leur cuisson, même s'il s'agit de viande de chevreau ; car puisqu'on l'a posée sur des braises, on ne se soucie que de ce qu'elle rôtisse vite, même si elle se carbonise ; c'est pourquoi nous craignons qu'on attise. Mais lorsqu'elle a rôti comme la nourriture de Ben Derossaï, nous ne craignons pas qu'on en vienne à attiser, même s'il s'agit de viande de bœuf : puisqu'elle est propre à la consommation, pourquoi attiserait-on pour la gâter ?
séif 2
- אם עבר או שכח ונצלה בשבת באיסור אסור:Si l'on a transgressé ou oublié, et que le mets a rôti le Chabbat de manière interdite, il est interdit (à la consommation).
séif 3
- פירות שנאכלין חיין מותר ליתנם סביב הקדירה אע"פ שאי אפשר שיצולו קודם שחשכה ומיהו צריך ליזהר שלא יחזיר הכיסוי אם נתגלה משחשיכה ושלא להוסיף עליו עד שיצולו מפני שממהר לגמור בישולם בשבת:Les fruits qui se mangent crus, il est permis de les placer autour de la marmite, bien qu'il soit impossible qu'ils rôtissent avant la tombée de la nuit. Toutefois, il faut prendre garde à ne pas remettre le couvercle de la marmite s'il s'est découvert une fois la nuit tombée, et à ne rien ajouter dessus pour la couvrir avant qu'ils aient rôti, car cela hâte l'achèvement de leur cuisson le Chabbat.
séif 4
- אין נותנין סמוך לחשיכה פת בתנור אלא כדי שיקרמו (פי' שיעלה על פני הלחם קרום וקליפה מחמת האש) פניו המדובקים בתנור ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה שכנגד האש: הגה וכל שפורסה ואין החוטין נמשכין קרוי קרימת פנים (הגה"מ פ"ג) ופשטיד"א או פלאדי"ן צריך שיקרום פניו למעלה ולמטה ויתבשל מה שבתוכה כמאכל בן דרוסאי (ב"י בשם סמ"ג וסה"ת והגהות מיי') ואם נתן אותם סמוך לחשיכה ולא קרמו פניהם אם במזיד אסור עד מוצאי שבת בכדי שיעשו ואם בשוגג אם אין לו מה יאכל מותר לו לרדות ממנו מזון שלש סעודות ואומר לאחרים שאין להם מה יאכלו באו ורדו לכם מזון שלש סעודו' וכשהוא רודה לא ירדה במרדה (פי' ברחת ובמזרה תרגום מרדה פאל"ה בלע"ז) אלא בסכין וכיוצא בו שלא יעשה כדרך שעושה בחול ואם אי אפשר לרדות בשינוי ירדה במרדה ואם נתנה בכדי שיקרמו פני' כיון דלא עבד איסורא וצורך שבת הוא רודה כדרכו ושלא לצורך היום אסור אפי' בשינוי: הגה וכל זה בתנור שאינו טוח בטיט (הגהות אשירי) אבל אם הוא טוח בטיט או שאינו אופה לצורך שבת רק למוצאי שבת דיש לו זמן לאפותו מותר דלא גזרינן בכי האי גוונא שמא יחתה (כל בו):On ne met pas, peu avant la tombée de la nuit, du pain dans le four, à moins que l'on ait le temps que croûte (c'est-à-dire qu'une croûte et une pellicule se forment à la surface du pain sous l'effet du feu) sa face collée au four ; ni une galette sur des braises, à moins que l'on ait le temps que croûte sa face tournée vers le feu. Haga (Rema) : Et tout pain qu'on rompt sans que des fils s'étirent, cela s'appelle « croûte de la face » (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3). Et une pachtida (tourte) ou des pladin (pâtés farcis), il faut que leur face croûte en haut et en bas et que ce qui est à l'intérieur cuise comme la nourriture de Ben Derossaï (Beit Yossef au nom du Semag, du Sefer HaTerouma et des Hagahot Maïmoniyot). Et si on les a mis peu avant la tombée de la nuit et que leur face n'a pas croûté : si c'était délibérément, c'est interdit jusqu'à la sortie de Chabbat, plus le temps qu'il faut pour les faire ; et si c'était par inadvertance, s'il n'a pas de quoi manger, il lui est permis d'en retirer du four la nourriture de trois repas, et il dit à d'autres qui n'ont pas de quoi manger : « Venez et retirez-vous la nourriture de trois repas. » Et quand il retire le pain, il ne le retirera pas avec la pelle (c'est-à-dire la pelle à enfourner ; le Targoum traduit « mizré » par « marda » ; en langue vernaculaire « pala »), mais avec un couteau ou une chose semblable, afin de ne pas faire comme on fait en semaine. Et s'il est impossible de le retirer d'une manière inhabituelle, il le retirera avec la pelle. Et s'il l'avait mis à temps pour que sa face croûte avant Chabbat, puisqu'il n'a commis aucun interdit et que c'est pour un besoin de Chabbat, il le retire de la manière habituelle ; et si ce n'est pas pour un besoin du jour, c'est interdit même d'une manière inhabituelle. Haga (Rema) : Et tout cela concerne un four non enduit d'argile (Hagahot Acheri) ; mais s'il est enduit d'argile, ou si l'on ne cuit pas pour les besoins de Chabbat mais seulement pour la sortie de Chabbat, de sorte que le pain a le temps de cuire, c'est permis, car nous ne décrétons pas dans un tel cas de peur qu'on n'attise (Kol Bo).
séif 5
- ואם נתנו בשבת אפי' במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה:Et si on l'a mis au four le Chabbat, même délibérément, il lui est permis de l'en retirer avant qu'il ne cuise, afin de ne pas en venir à un interdit passible de lapidation.
séif 6
- בתנורים שלנו שאין בהם רדייה מותר להוציא יותר משלש סעודות בסכין או בשום דבר שיתחוב בו ומכל מקום לא יוציא ברחת משום דמחזי כעובדין דחול:Dans nos fours, où il n'y a pas de redia (on n'y décolle pas le pain des parois), il est permis de sortir du pain au-delà de trois repas, avec un couteau ou avec quelque chose qu'on y plante ; et toutefois, on ne le sortira pas avec la pelle, car cela ressemble aux activités de semaine.
séif 7
- לא ימלא אדם קדירה עססיות (פי' מיני קטניות הגדילות בא"י ולא בבבל) ותורמסין ויתן לתוך התנור ערב שבת סמוך לחשיכה מפני שדברים אלו אינם צריכים בישול רב ודעתו עליהם לאכלם לאלתר ומפני כך אע"פ שלא נתבשלו כל עיקר הרי הם כשאר תבשיל שהתחיל להתבשל ולא נתבשל כל צרכו שאסור להשהותו והוא הדין לכירה וכופח: הגה כשאינן גרופין וקטומים ואפשר לחתות. (ב"י ומ"מ פ"ב) ואם עשה כן אפי' בשוגג אסורים למ"ש עד כדי שיעשו:On ne remplira pas une marmite d'assissiot (c'est-à-dire des sortes de légumineuses qui poussent en Terre d'Israël et non en Babylonie) et de lupins pour la mettre dans le four la veille de Chabbat peu avant la tombée de la nuit, car ces choses-là n'ont pas besoin d'une longue cuisson, et on a l'intention de les manger aussitôt (dès le soir) ; c'est pourquoi, bien qu'elles n'aient pas du tout cuit, elles sont comme tout autre plat qui a commencé à cuire sans être entièrement cuit, qu'il est interdit de laisser sur le feu ; et il en est de même pour le réchaud (kira) et le koupa'h (petit réchaud à une marmite). Haga (Rema) : lorsqu'ils ne sont pas débarrassés des braises et recouverts de cendre, et qu'il est possible d'attiser (Beit Yossef, et Maguid Michné, chapitre 2). Et si l'on a fait ainsi, même par inadvertance, elles sont interdites à la sortie de Chabbat jusqu'à ce que s'écoule le temps qu'il faut pour les faire.
séif 8
- כיוצא בו לא ימלא חבית של מים ויתן לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ואם עשה כן אסורים למ"ש בכדי שיעשו:De même, on ne remplira pas un tonneau d'eau pour le mettre dans le four la veille de Chabbat à la tombée de la nuit ; et si on a fait ainsi, l'eau est interdite à la sortie de Chabbat pendant le temps qu'il faut pour la faire (chauffer).
séif 9