Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 253 →- דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים:
כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי] וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור [והתנורים שלנו דינם ככירה] [ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י] ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה [הגהות אשירי] ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש סי' רכ"ז] וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'):Lois du foyer (kira) et du four, pour y mettre une marmite la veille de Chabbat. Il contient 5 séifim.
Un foyer qui est fait comme une marmite, et sur l'ouverture duquel on pose une marmite en haut, et qui a la place pour poser deux marmites : s'il a été chauffé avec du marc (guéfet), qui est le résidu des olives, ou avec du bois, il est interdit d'y mettre un plat cuisiné pendant qu'il fait encore jour pour l'y laisser (lehachhoto) pendant le Chabbat, à moins qu'il ne soit entièrement cuit et qu'il se dessèche (explication : qu'il diminue peu à peu) et que cela lui nuise, car alors il n'y a pas à craindre qu'il n'attise les braises ; ou qu'il soit cru, n'ayant pas cuit du tout : car, puisqu'il est cru, il en détourne son attention jusqu'au lendemain, et pendant toute la nuit il peut cuire sans qu'on attise. Mais s'il a un peu cuit sans être entièrement cuit, et même s'il est entièrement cuit et qu'il se dessèche et que cela lui est bénéfique, nous craignons qu'il n'attise, et il est interdit de l'y laisser, à moins qu'il n'ait balayé (garaf), c'est-à-dire qu'il en ait retiré toutes les braises, ou couvert (katam), c'est-à-dire qu'il ait couvert les braises de cendre pour réduire leur chaleur. Et s'il y a mis un morceau de viande cru, c'est permis, comme si le plat était entièrement cru, car de ce fait il en détourne son attention. Et même si le foyer n'est pas balayé (explication : qu'il ait retiré les braises du four) ni couvert (explication : qu'il ait couvert les braises de cendre), il est permis d'y adosser une marmite, tout près, à l'extérieur. Et s'il a été chauffé avec de la paille ou du chaume, il est permis d'y laisser le plat même s'il n'est ni balayé ni couvert.
Haga (Rema) : Deux foyers accolés l'un à l'autre, avec une paroi d'argile entre eux, l'un balayé et couvert et l'autre ni balayé ni couvert : il est permis de laisser le plat sur celui qui est balayé et couvert, bien qu'il reçoive un surcroît de chaleur de celui qui n'est ni balayé ni couvert (Guemara, chapitre « Kira »).
Et pour un four, même s'il a été chauffé avec de la paille ou du chaume, il est interdit même d'y adosser un plat, même s'il est balayé et couvert.
Haga (Rema) : Tant que la main s'y rétracte (hayad solédet bo, chaleur à laquelle on retire la main) (Hagahot Mordekhaï).
Et à plus forte raison qu'il est interdit de l'y laisser à l'intérieur ou dessus. Et pour un réchaud (koupa'h), qui est l'emplacement pour poser une seule marmite : s'il a été chauffé avec de la paille ou du chaume, son statut est comme celui du foyer ; avec du marc ou du bois, son statut est comme celui du four.
Haga (Rema) : (Et nos fours ont le statut du foyer) (Ran, début du chapitre « Kira », et Kol Bo ; et c'est ce qui ressort aussi de l'explication de Rachi).
Et s'il a oublié et l'y a laissé : s'il s'agit d'un plat entièrement cuit, c'est permis (de le manger), même s'il se dessèche et que cela lui est bénéfique ; et s'il s'agit d'un plat qui a commencé à cuire sans être entièrement cuit, c'est interdit jusqu'à la sortie du Chabbat. Et s'il a transgressé et l'y a laissé volontairement, c'est interdit dans les deux cas.
Haga (Rema) : Jusqu'au moment du temps qu'il faudrait pour le faire (bikhdei chéyaassou), après la sortie du Chabbat (Hagahot Achéri, et Rambam, chapitre 3). Et si un non-Juif les a remis (les marmites sur le feu) le Chabbat, son statut est comme celui qui a oublié et laissé (Hagahot Achéri) ; et si un Juif les a remis, son statut est comme celui qui a transgressé et laissé (Hagahot Mordekhaï). Et s'il se dessèche et que cela lui nuit, c'est permis, car il n'a pas profité de l'interdit (Beit Yossef ; et vois plus haut, au début du siman 227).
Et certains disent que tout plat qui a cuit jusqu'à être comme la nourriture de Ben Drossaï (explication : nom d'un homme qui mangeait sa nourriture sans qu'elle soit entièrement cuite ; soit au tiers ou à la moitié de la cuisson), ou qui est entièrement cuit et se dessèche et que cela lui est bénéfique, il est permis de le laisser sur le foyer,
Haga (Rema) : ou même sur le four (Maguid Michné, chapitre 3, et Hagahot Mordekhaï, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3, et début du chapitre « Kira » ; Beit Yossef),
même s'il a été chauffé avec du marc et du bois, et même s'il n'est ni balayé ni couvert ; et les conditions de foyer balayé et couvert et de chauffage avec de la paille et du chaume n'ont été mentionnées que lorsque le plat a commencé à cuire sans atteindre le stade de la nourriture de Ben Drossaï. Et de même pour le cas où il a enlevé la marmite de dessus le foyer et vient la remettre dessus le Chabbat. Et s'il a oublié et laissé un plat qui a commencé à cuire sans atteindre le stade de la nourriture de Ben Drossaï, c'est interdit ; et inutile de dire qu'il en est ainsi s'il a transgressé et l'a laissé.
Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être indulgent selon le dernier avis.
Et tout cela concerne le cas du maintien (chehiya), où la marmite repose sur un support de fer ou sur des pierres et ne touche pas les braises ; mais enfouir (hatmana) sur des braises est interdit selon tous les avis.
Haga (Rema) : Et certains disent que même si la marmite se trouve directement sur le feu, tant qu'elle est découverte en haut, cela ne s'appelle pas « enfouir », et c'est permis ; et tel est l'usage. Seulement, on prend soin de l'écarter un peu du feu avant le Chabbat, afin que le Juif puisse l'en retirer. Et si on ne l'a pas écartée du feu et qu'on la trouve sur le feu le Chabbat, il faut la retirer de là par l'intermédiaire d'un non-Juif ; et s'il n'y a pas de non-Juif, il est permis au Juif de la retirer de là, et il prendra soin de la prendre de là doucement et de ne pas remuer les braises ; et alors, même s'il les remue un peu, c'est une chose involontaire (davar chéeino mitkaven), et c'est permis (Mordekhaï, début du chapitre « Kira », et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 7).séif 1
- כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדירה מעליה אפילו בשבת מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת: הגה ועודה בידו (טור) ולא הניחה על גבי קרקע הגה ודעתו להחזירה (טור) ודוקא על גבה אבל לתוכה אסור ובתנור אסור להחזיר אפי' הוא גרוף וקטום והוא הדין לכופח אם הסיקו בגפת ועצים: הגה ודוקא שהתבשיל מבושל כל צרכו (ב"י) ואז מותר להחזירו אפילו לכירה אחרת אבל אם לא נתבשל כל צרכו אסור אפי' באותה כירה (מיי' פ"ג) וי"א דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה אבל אם לקחו משם משחשיכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר (ר"ן פרק כירה וכל בו) וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכים עצמם על דברי המקילין וטוב להחמיר מיהו אם נצטנן לכולי עלמא אסור [ב"י] וי"א דאם הוציא מאכל מן התנור בשבת אסור להניחו בכרים ובכסתות (הגה"מ פ"ז) י"א דכל שהוא סמוך לחשיכה או סמוך לברכו שהוא קבלת שבת לדידן (הגהות מרדכי) אם הוא סמוך כל כך שאם נצטנן הקדירה אי אפשר להרתיחה מבעוד יום דינו כמו בשבת עצמו ויש מקילין בזה והמנהג להקל אך טוב להחמיר במקום שאין צורך כל כך ודוקא על גבי כירה ממש אבל לסמוך אפי' סמוך לאש במקום שהיד סולדת בו שרי אפי' סמוך לחשיכה (הגהות מרדכי והגהות מיי') ובתנור אין חילוק בין להחזיר עליו או לסמוך אצלו ודוקא במקום שהיד סולדת אבל אין היד סולדת שם שרי אפי' בשבת כמו שיתבאר לקמן סי' שי"ח:Un foyer qui est balayé et couvert, et dont on a enlevé la marmite : même le Chabbat, il est permis de la remettre, tant qu'elle est bouillante,
Haga (Rema) : et qu'elle est encore dans sa main (Tour),
et qu'il ne l'a pas posée sur le sol,
Haga (Rema) : et qu'il a l'intention de la remettre (Tour).
Et cela seulement dessus, mais dedans c'est interdit. Et dans un four, il est interdit de remettre, même s'il est balayé et couvert ; et il en va de même pour un réchaud s'il a été chauffé avec du marc et du bois.
Haga (Rema) : Et cela seulement si le plat est entièrement cuit (Beit Yossef), et alors il est permis de le remettre même sur un autre foyer ; mais s'il n'est pas entièrement cuit, c'est interdit même sur le même foyer (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3). Et certains disent que tout cela n'est interdit que lorsqu'il l'a enlevé du foyer pendant qu'il faisait encore jour et ne l'a remis qu'après la tombée de la nuit ; mais s'il l'a pris de là après la tombée de la nuit, même s'il l'a posé sur le sol, c'est permis (Ran, chapitre « Kira », et Kol Bo). Et on a l'usage d'être indulgent pour nos fours, qui ont le statut de foyer, et l'on s'appuie sur les propos de ceux qui sont indulgents ; mais il est bien d'être rigoureux. Toutefois, s'il a refroidi, c'est interdit selon tous les avis (Beit Yossef). Et certains disent que s'il a sorti un mets du four le Chabbat, il est interdit de le mettre dans des coussins et des couvertures (pour le garder chaud) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 7). Certains disent que tout moment proche de la tombée de la nuit, ou proche de Barekhou, qui est pour nous l'accueil du Chabbat (Hagahot Mordekhaï), s'il est si proche que, si la marmite refroidissait, il serait impossible de la faire bouillir à nouveau pendant qu'il fait encore jour, son statut est comme le Chabbat lui-même. Et certains sont indulgents en cela, et l'usage est d'être indulgent ; mais il est bien d'être rigoureux là où il n'y a pas grand besoin. Et cela ne vaut que pour la remettre directement sur le foyer ; mais l'adosser, même près du feu, à un endroit où la main s'y rétracte, c'est permis, même près de la tombée de la nuit (Hagahot Mordekhaï et Hagahot Maïmoniyot). Et pour un four, il n'y a pas de différence entre la remettre dessus ou l'adosser à côté. Et cela ne vaut que là où la main s'y rétracte ; mais là où la main ne s'y rétracte pas, c'est permis même le Chabbat, comme il sera expliqué plus loin, au siman 318.séif 2
- המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו וירא פן יקדיח יותר יכול להסיר ולהניח קדירה ישנה ריקנית על פי הכירה ואז ישים הקדיר' שהתבשיל בתוכה על גבי הקדירה ריקנית ויזהר שלא ישים קדירתו על גבי קרקע ושתהיה רותחת: וכבר נתבאר שנוהגים להקל אף אם נתנם על גבי קרקע:Celui qui se lève tôt le matin et voit que son plat a brûlé (hikdi'ha), et craint qu'il ne brûle davantage, peut l'enlever et poser une vieille marmite vide sur l'ouverture du foyer, et ensuite il posera la marmite contenant le plat sur la marmite vide. Et il prendra soin de ne pas poser sa marmite sur le sol, et qu'elle soit bouillante.
Haga (Rema) : Et il a déjà été expliqué que l'on a l'usage d'être indulgent même si on les a posées sur le sol.séif 3
- יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבע"י קומקום של מים חמים ונותנים אותם לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק (וע"ל סי' שי"ח):Il faut protester contre ceux qui ont l'usage d'enfouir (de garder au chaud), pendant qu'il fait encore jour, une bouilloire d'eau chaude, et qui la versent dans la marmite le Chabbat quand le plat se dessèche.
Haga (Rema) : (Et vois plus loin, siman 318.)séif 4
- מותר לתת על פי קדירה חמין בשבת תבשיל שנתבשל מערב שבת כל צרכו כגון פנאדי"ש וכיוצא בהן לחממן לפי שאין דרך בישול בכך אבל להטמין תחת הבגדים הנתונים ע"ג המיחם ודאי אסור: הגה וה"ה שאסור להניחו על גבי כירה אפי' גרופה וקטומה דלא התירו אלא חזרה וכדרך שנתבאר ויש מתירין ליתן לתוך התנור שאפו בו מבע"י דמאחר שלא הטמינו בו רק אפו בו מבע"י לא נשאר בו רק הבל מעט ואין לחוש לבישול (כל בו) ובלבד שלא נצטנן לגמרי ויש מחמירין בזה ואם החום כל כך בתנור שהיד סולדת בו אסור וע"ל סי' שי"ח. וכל הדברים שאסור לעשת מדברים אלו אסור לומר לעכו"ם לעשות לכן אסור לומר לעכו"ם להחם הקדירה אם נצטנן ואם עשה כן אסור לאכלו אפי' צונן [ב"י ורשב"א בתשובה] אמנם אם לא נצטנן כל כך שעדיין ראויים לאכול אם חממו אותו העכו"ם מותרין לאכול לכן נוהגין שהעכו"ם מוציאין הקדירות מן התנורים שמטמינים בהן ומושיבים אותן אצל תנור בית החורף או עליו ומבערת אח"כ התנור ההוא וע"י זה הקדירות חוזרים ונרתחים אבל ע"י ישראל אסור בכי האי גוונא (תרומת הדשן) אבל אם הקדירות עדיין חמין מותר להעמידן אצל תנור בית החורף מאחר שנתבאר דתנורים שלנו יש להם דין כירה וסמיכה בכירה שאינה גרופה וקטומה כדין גרופה וקטומה לענין נתינה עליה וכבר נתבאר שנהגו להקל בחזרה בשבת אפילו הניחה ע"ג קרקע וה"ה לסמוך לתנור שאינו גרוף וקטום הואיל והקדירה עדיין חם ומבושל כל צרכו וכן המנהג פשוט להתיר וע"ל סי' שי"ח:Il est permis de mettre sur l'ouverture d'une marmite d'eau chaude, le Chabbat, un mets qui a été entièrement cuit la veille de Chabbat, par exemple des panadich (sorte de pâtés) et autres choses semblables, pour les réchauffer, car ce n'est pas une manière de cuire. Mais enfouir le mets sous les vêtements posés sur le chauffe-eau (mé'ham) est certainement interdit.
Haga (Rema) : Et il en va de même qu'il est interdit de le poser sur un foyer, même balayé et couvert, car on n'a permis que le fait de remettre ('hazara), et de la manière qui a été expliquée. Et certains permettent de le mettre dans le four dans lequel on a cuit le pain pendant qu'il faisait encore jour, car, puisqu'on n'y a pas enfoui de mets, mais seulement cuit le pain pendant qu'il faisait jour, il n'y reste qu'un peu de chaleur, et il n'y a pas à craindre la cuisson (Kol Bo), à condition que le mets n'ait pas complètement refroidi. Et certains sont rigoureux en cela. Et si la chaleur dans le four est telle que la main s'y rétracte, c'est interdit ; et vois plus loin, siman 318. Et toutes les choses qu'il est interdit de faire parmi celles-ci, il est interdit de dire à un non-Juif de les faire. C'est pourquoi il est interdit de dire à un non-Juif de réchauffer la marmite si elle a refroidi ; et s'il l'a fait, il est interdit de la manger, même froide (Beit Yossef, et Rachba dans une responsa). Toutefois, si elle n'a pas tellement refroidi, de sorte que les mets sont encore propres à être mangés, si le non-Juif les a réchauffés, il est permis de les manger. C'est pourquoi on a l'usage que les non-Juifs sortent les marmites des fours dans lesquels on les enfouit, et les placent à côté du poêle d'hiver ou dessus, puis allument ensuite ce poêle ; et ainsi les marmites recommencent à bouillir. Mais par l'intermédiaire d'un Juif, c'est interdit dans un tel cas (Teroumat HaDéchen). Mais si les marmites sont encore chaudes, il est permis de les placer à côté du poêle d'hiver, puisqu'il a été expliqué que nos fours ont le statut de foyer, et qu'adosser à un foyer qui n'est ni balayé ni couvert a le même statut que poser sur un foyer balayé et couvert, pour ce qui est de poser dessus ; et il a déjà été expliqué que l'on a l'usage d'être indulgent pour remettre la marmite le Chabbat, même si on l'a posée sur le sol ; et il en va de même pour l'adosser à un four qui n'est ni balayé ni couvert, puisque la marmite est encore chaude et entièrement cuite. Et tel est l'usage répandu, de permettre ; et vois plus loin, siman 318.séif 5