Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 204 →- דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו יג סעיפים:
על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה ופת שעיפשה ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל ונובלות שהם תמרים שבשלם ושרפם החום ויבשו ועל הגובאי ועל המלח ועל מי מלח ועל המרק ועל כמיהין ופטריות ועל קורא [שהוא] הרך הנתוסף באילן בכל שנה שקורין פלמיטו [טור] ועל לולבי גפנים ועל שקדים מתוקים שאוכלי' אותם כשהם רכים בקליפיהם ועל חזיז והוא שחת ועל קרא חיה ועל קימחא דשערי ועל שכר תמרי' ושכר שעורים ועל מי שעורים שמבשלים לחולה ועל עשבי דדברא שאינם נזרעים ועל שבת שקורין אניט"ו (ר"ל אניס) ועל כמון וכסבור [דלטעמא עבידי ולא לאכילה] ועל החומץ שעירבו במים שראוי לשתות מברך שהכל:Lois des bénédictions sur les autres aliments. Il comporte treize séifim :
Sur une chose dont la croissance n'est pas issue de la terre, par exemple la viande d'animal domestique, d'animal sauvage et de volaille, les poissons, les œufs, le lait, le fromage ; et du pain qui a moisi ; et un plat cuisiné dont l'aspect s'est transformé et qui s'est gâté ; et les novlot, qui sont des dattes que la chaleur a fait mûrir et brûlées, et qui ont séché ; et sur le gouvaï (sorte de sauterelle comestible) ; et sur le sel ; et sur l'eau salée ; et sur le bouillon ; et sur les truffes et les champignons ; et sur le koura, [qui est] la partie tendre qui s'ajoute au palmier chaque année, qu'on appelle « palmito » (Tour) ; et sur les vrilles de vigne ; et sur les amandes douces qu'on mange lorsqu'elles sont tendres, dans leurs coques ; et sur le 'haziz, c'est-à-dire le cha'hat (céréale coupée en herbe) ; et sur la courge crue ; et sur la farine d'orge ; et sur la bière de dattes et la bière d'orge ; et sur l'eau d'orge qu'on fait cuire pour un malade ; et sur les herbes des champs qui ne sont pas semées ; et sur l'aneth (chévèt) qu'on appelle « aneto » (c'est-à-dire l'anis) ; et sur le cumin et la coriandre [car ils sont faits pour donner du goût et non pour être mangés] ; et sur le vinaigre qu'on a mélangé à de l'eau, de sorte qu'il est propre à être bu : on récite la bénédiction Chéhakol (« par la parole de qui tout fut »).séif 1
- על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו:Sur le vinaigre seul, on ne récite aucune bénédiction, parce qu'il lui nuit (à celui qui le boit).
séif 2
- ריחיה חלא [פירוש חומץ] וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בפה"ג:Un liquide dont l'odeur est celle du vinaigre [c'est-à-dire 'hala signifie vinaigre] et le goût celui du vin : c'est du vin, et on récite sur lui « Boré peri hagafen » (« qui crée le fruit de la vigne »).
séif 3
- כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן [אלא שהכל]:Tout vin que les gens s'abstiennent de boire à cause de son acidité, on ne récite pas sur lui « Boré peri hagafen » [mais Chéhakol].
séif 4
- שמרי יין מברך עליהם בפה"ג נתן בהם מים אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בפה"ג ואם מצא פחות אע"פ שיש בו טעם יין קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים אבל יינות שלנו שאינן חזקי' כל כך אפי' רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום: הגה ובלבד שלא יהא יין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל [אגור]:Sur la lie de vin, on récite « Boré peri hagafen ». Si on y a mis de l'eau : si l'on a mis trois mesures d'eau et qu'on en a retrouvé quatre, c'est comme du vin coupé d'eau et on récite « Boré peri hagafen » ; mais si l'on en a retrouvé moins que quatre, bien qu'il ait un goût de vin, ce n'est qu'une simple acidité, et on ne récite que Chéhakol. Cela concerne leurs vins (à l'époque du Talmud), qui étaient forts ; mais nos vins, qui ne sont pas aussi forts, même si l'on a mis trois mesures d'eau et qu'on en a retrouvé quatre, on ne récite pas sur cela « Boré peri hagafen ». Et il semble qu'on évalue selon la proportion dans laquelle on coupe le vin dans ce lieu-là. Haga (Rema) : Et à condition que le vin ne soit pas dans une proportion de un pour six d'eau, car alors il est certainement annulé (Agour).
séif 5
- תמד שעושים מחרצנים שנותנים עליהם מים דינם כשמרים וה"מ כשנעצרו בקורה אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפי' נתן שלשה מדות מים ולא מצא אלא ג' או פחות מברכין עליו בפה"ג שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה: הגה זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין אע"פ שהזגין הרוב מ"מ כל כח התאנים במשקה ואין לברך בפה"ג [ב"י בשם התשב"ץ]:La piquette (temed) qu'on fait à partir des marcs de raisin sur lesquels on verse de l'eau : sa règle est comme celle de la lie. Mais cela ne s'applique que lorsqu'ils ont été pressés au pressoir (à poutre) ; mais s'ils n'ont été foulés qu'au pied, même si l'on a mis trois mesures d'eau et qu'on n'en a retrouvé que trois ou moins, on récite sur cela « Boré peri hagafen », car c'est du vin : l'eau est absorbée dans les peaux de raisin, et dans ce qui en sort il y a beaucoup de vin. Haga (Rema) : Des peaux de raisin sur lesquelles on a mis des figues pour renforcer la force du vin : bien que les peaux de raisin soient la majorité, néanmoins toute la force des figues est dans la boisson, et on ne doit pas réciter « Boré peri hagafen » (Beit Yossef au nom du Tachbets).
séif 6
- השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בנ"ר אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו:Celui qui boit de l'eau pour sa soif récite Chéhakol, et après l'avoir bue, « Boré nefachot rabot » (« qui crée de nombreuses créatures »). Mais si un morceau de nourriture lui est resté en travers de la gorge et qu'il boit de l'eau pour faire passer le morceau, il ne récite de bénédiction ni avant ni après.
séif 7
- כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם מברך עליו תחלה וסוף: הגה אם אנסוהו לאכול או לשתות אע"ג דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו הואיל ונאנס על כך. (ב"י בשם אהל מועד והרא"ה):Tous les aliments et boissons qu'on mange et qu'on boit comme remède : si leur goût est bon et que le palais en tire plaisir, on récite sur eux une bénédiction au début et à la fin. Haga (Rema) : Si on l'a contraint à manger ou à boire, bien que le palais en tire plaisir, il ne récite pas de bénédiction, puisqu'il y a été contraint (Beit Yossef au nom du Ohel Moèd et du Réa).
séif 8
- אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עליו תחלה וסוף:Celui qui a mangé un aliment ou bu une boisson interdits à cause d'un danger (pour sa vie) récite sur cela une bénédiction au début et à la fin.
séif 9
- דבש דבורים הרי הוא כשאר דבש ואינו מברך אלא שהכל:Le miel d'abeilles est comme les autres miels, et on ne récite que Chéhakol.
séif 10
- חבושים או גינדא"ש או ורדים ושאר מיני פירות ועשבים שמרקחים בדבש הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל אפי' הם כתושי' ביותר הלכך מברך על חבושים וגינדא"ש בפה"ע ועל עשבים בורא פרי האדמה ועל של ורדים בורא פרי האדמה: הגה וכל מרקחת שאין בריאים רגילין בו אלא לרפואה מברכין עליו שהכל. [ב"י בשם הרא"ש]:Des coings, ou des « guindas » (griottes), ou des roses, et les autres sortes de fruits et d'herbes qu'on confit dans le miel : les fruits et les herbes sont l'essentiel et le miel est accessoire, même s'ils sont très écrasés. C'est pourquoi on récite sur les coings et les griottes « Boré peri ha'ets » (« qui crée le fruit de l'arbre »), sur les herbes « Boré peri haadama » (« qui crée le fruit de la terre »), et sur la confiture de roses « Boré peri haadama ». Haga (Rema) : Et toute confiture que les gens en bonne santé n'ont pas l'habitude de consommer, mais seulement comme remède, on récite sur elle Chéhakol (Beit Yossef au nom du Roch).
séif 11
- כל שהוא עיקר ועמו טפיל' מברך על העיק' ופוטר את הטפילה וכל דבר שמערבין אותו לדבק או כדי ליתן ריח או כדי לצבוע התבשיל ה"ז טפיל' אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר לפיכך מיני דבש שמבשלים אותו ונותני' בהם חלב חטה כדי לדבק ועושי' מהם מיני מתיקה אינו מברך במ"מ מפני שהדבש הוא העיקר: הגה ונראה דהא דאם עירב כדי לתת טעם בתערובות שהוא עיקר היינו דוקא שיש שם ממשות מן הדבר הנותן טעם ודבר חשוב אבל בשמים שנותנין לתוך המרקחת אע"פ שהם לנתינת טעם אין מברכין עליהם דבטלים במיעוטן אע"פ שנותנים טעם לכן נוהגין שלא לברך רק על המרקחת ולא על הבשמים שבהן:Tout ce qui est l'essentiel et qui est accompagné d'un accessoire : on récite la bénédiction sur l'essentiel et elle acquitte l'accessoire. Et toute chose qu'on mélange pour lier, ou pour donner une odeur, ou pour colorer le plat, est accessoire ; mais si on l'a mélangée pour donner du goût au mélange, elle est essentielle. C'est pourquoi les sortes de miel qu'on fait cuire en y mettant de la fleur de farine de blé pour lier, et dont on fait des sortes de friandises, on ne récite pas sur elles « Boré minei mezonot » (« qui crée diverses sortes d'aliments »), parce que le miel est l'essentiel. Haga (Rema) : Et il semble que ce qui est dit, que si on l'a mélangé pour donner du goût au mélange il est essentiel, ne s'applique que lorsqu'il y a là une substance réelle de la chose qui donne le goût, et qu'elle est une chose importante ; mais les épices qu'on met dans la confiture, bien qu'elles soient destinées à donner du goût, on ne récite pas de bénédiction sur elles, car elles sont annulées du fait de leur petite quantité, bien qu'elles donnent du goût. C'est pourquoi on a l'usage de réciter la bénédiction seulement sur la confiture, et non sur les épices qui s'y trouvent.
séif 12
- כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל:Pour toute chose dont la bénédiction est douteuse, on récite Chéhakol.
séif 13