Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 695 →- (א) ובסעודה אחת יוצאים - לאפוקי ממ"ד דחייב לאכול גם בלילה של י"ד דומיא דמגילה ומ"מ נכון לאכול גם בלילה וכדלקמיה בס"א בהג"ה:(1) Et par un seul repas on s'acquitte – pour exclure l'avis de celui qui dit qu'il est obligé de manger un repas aussi la nuit du 14 Adar, à l'instar de la Méguila (que l'on lit la nuit et le jour). Néanmoins, il est bon de manger un repas festif aussi la nuit, comme il est dit plus loin, au séif 1, dans la Haga (glose du Rema).
séif katan 1
- (ב) שעשאה בלילה - היינו בליל י"ד דבליל ט"ו לבני עיירות פשיטא דכבר עבר זמנה:(2) Qu'il l'a fait la nuit – c'est-à-dire la nuit du 14, car la nuit du 15, pour les habitants des villes non fortifiées, il est évident que son temps est déjà passé.
séif katan 2
- (ג) וירבה קצת בסעודה - ואפילו כשחל הי"ד במוצאי שבת דעשה סעודה חשובה בסעודה שלישית מ"מ צריך להרבות קצת בלילה לכבוד פורים אך אינה סעודה כמו למחר דשם צריך להרבות יותר. כתבו האחרונים דנכון ללבוש בגדי שבת ג"כ מבערב וימצא אח"כ בביתו נרות דולקות ושולחן ערוך ומטה מוצעת:(3) Et il augmentera un peu le repas – et même quand le 14 tombe à la sortie du Chabbat, où il a fait un repas important lors du troisième repas (séouda chlichit), il faut néanmoins augmenter un peu le repas la nuit en l'honneur de Pourim ; mais ce n'est pas un repas comme celui du lendemain, car là il faut augmenter davantage. Les A'haronim ont écrit qu'il est bon de revêtir des habits de Chabbat aussi dès le soir ; et en rentrant de la synagogue, il trouvera ensuite dans sa maison des bougies allumées, une table dressée et un lit fait.
séif katan 3
- (ד) בין ארור המן - שזה מפלה ראשונה שניטל נקמה רבה ממנו ועוד טובה יתרה מזה גדולת מרדכי שבירכו הקב"ה שעלה למעלה ראש והנה קודם שנשתכר נתן בודאי תודה להש"י על שתי הטובות וע"כ אחז"ל שלא יפסיק מלתן שבח ע"ז בשמחה עד שיבוא לידי כך שלא יבחין עוד מה בין טובה זו לזו. ועיין בא"ז דמ"מ יראה להיות זהיר בענין נט"י וברכת המוציא ובהמ"ז ויהיה שמחה של מצוה ועיין בפמ"ג שכתב דענין סעודת פורים ומתנות לאביונים ומשלוח מנות אפשר דצריך כונה ע"ז לשם מצוה:(4) Entre « maudit soit Haman » (et « béni soit Mordekhaï ») – car ceci est la première délivrance : la chute d'Haman, par laquelle une grande vengeance a été tirée de lui ; et il y a encore un bienfait supérieur à celui-ci : l'élévation de Mordekhaï, que le Saint, béni soit-Il, a béni, de sorte qu'il s'est élevé au sommet. Or, avant de s'enivrer, il a certainement rendu grâce à Hachem, béni soit-Il, pour ces deux bienfaits ; c'est pourquoi nos Sages, de mémoire bénie, ont dit qu'il ne doit pas cesser de rendre louange pour cela dans la joie, jusqu'à ce qu'il en arrive au point de ne plus distinguer la différence entre ce bienfait-ci et celui-là. Et vois dans l'Or Zarou'a que néanmoins il veillera à être prudent en matière d'ablution des mains (netilat yadayim), de la bénédiction HaMotsi et du Birkat HaMazone (action de grâce après le repas), et que ce soit une joie de mitsva. Et vois dans le Peri Megadim, qui a écrit qu'en ce qui concerne le repas de Pourim, les dons aux pauvres (matanot laévyonim) et l'envoi de mets (michloa'h manot), il est possible qu'il faille une intention de les accomplir au nom de la mitsva.
séif katan 4
- (ה) וישן ומתוך שישן וכו' - וכן ראוי לעשות [פמ"ג]:(5) Et il dort, et du fait qu'il dort, etc. – et il convient de faire ainsi [Peri Megadim].
séif katan 5
- (ו) מלבד תענית חלום - ויתענה עד אחר מנחה ויאכל קודם ביאת השמש רק פ"א. הנשבע להתענות בפורים יראה להתיר שבועתו:(6) Excepté un jeûne pour un rêve (taanit 'halom) – et il jeûnera jusqu'après Min'ha, et il mangera avant le coucher du soleil, seulement une fois. Celui qui a juré de jeûner à Pourim veillera à faire annuler son serment.
séif katan 6
- (ז) וע"ל סימן תקס"ח - ס"ה ובסימן תק"ע בכל הסימן:(7) Et vois plus haut, siman 568 – séif 5, et au siman 570, dans tout le siman.
séif katan 7
- (ח) לאחר מנחה - הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית משום שטרודים במשלוח מנות ונמשכין ברוב עד המנחה ואסורין להתחיל בסעודה קודם מנחה:(8) Après Min'ha – le fait qu'on n'a pas l'usage de le faire le matin, c'est parce qu'on est occupé à l'envoi des mets, et cela se prolonge le plus souvent jusqu'à Min'ha ; et il est interdit de commencer un repas avant Min'ha.
séif katan 8
- (ט) בעוד היום גדול - כתב א"ר בשם של"ה המשובח מי שעושה סעודה בשחרית וכתב עוד שיקבץ אנשי ביתו וחביריו דא"א לשמוח כראוי ביחיד. ומ"מ יהיה שמחה של ד"ת וכדלקמיה:(9) Alors qu'il fait encore grand jour – l'Eliya Rabba a écrit au nom du Chla : est louable celui qui fait le repas le matin. Et il a écrit encore qu'il réunira les gens de sa maison et ses amis, car il est impossible de se réjouir comme il convient seul. Néanmoins, que ce soit une joie accompagnée de paroles de Torah, comme il est dit plus loin.
séif katan 9
- (י) הסעודה בשחרית - היינו קודם חצות היום לכתחלה ועיין ביד אפרים מה שכתב בשם מהרי"ל:(10) Le repas le matin – c'est-à-dire avant la mi-journée ('hatsot), lekhat'hila (a priori). Et vois dans le Yad Efraïm ce qu'il a écrit au nom du Maharil.
séif katan 10
- (יא) מאכל זרעונים - בלילה הראשונה:(11) Un plat de légumineuses (zéronim) – la première nuit.
séif katan 11
- (יב) דניאל וחביריו - וגם אסתר אכלה זרעונים כדאמרינן פ"ק דמגילה וישנה לטוב שהאכילה זרעונין:(12) Daniel et ses compagnons – et Esther aussi a mangé des légumineuses, comme nous le disons dans le premier chapitre de Méguila : « et il la changea pour le meilleur » (Esther 2, 9), c'est-à-dire qu'il lui fit manger des légumineuses.
séif katan 12
- (יג) דאם הזיק וכו' - בב"ח מחלק בין היזק גדול לקטן בין בגוף בין בממון דבהיזק גדול מקפידין ואין מנהג לפטור בהיזק גדול:(13) Que s'il a causé un dommage, etc. – dans le Ba'h, il distingue entre un dommage important et un petit dommage, que ce soit un dommage corporel ou matériel : car pour un dommage important, on y tient (on ne le pardonne pas), et il n'y a pas d'usage d'exempter celui qui a causé un dommage important.
séif katan 13
- (יד) מכח שמחת פורים - פי' שעשה מכח שמחה אבל אם כיון להזיק חייב:(14) Du fait de la joie de Pourim – cela signifie qu'il l'a fait sous l'effet de la joie ; mais s'il avait l'intention de nuire, il est 'hayav (tenu de payer).
séif katan 14
- (טו) אומר עה"נ בבהמ"ז וכו' - ואם שכח לומר עה"נ י"א דמחזירין אותו וי"א דאין מחזירין אותו וספק ברכות להקל ודוקא בסעודה ראשונה שאוכל בו ביום אבל בסעודה שניה שאוכל אחר המנחה שקורין סעודת פורים וכבר אכל סעודה אחת ביום שוב אין מחזירין אותו לכו"ע אלא כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו'. כשחל פורים בע"ש ומשכה סעודתו עד הלילה חייב להזכיר של עכשיו דהיינו רצה וא"כ איך יאמר על הניסים דהוי תרתי דסתרי וכיון דאין הזכרת עה"נ חמור כ"כ לכן יאמר רק של שבת. וכ"ז אפילו כשלא התפלל עדיין ובפרט אם התפלל מקודם בודאי אינו כדאי להזכיר אח"כ עה"נ בבהמ"ז וכדלקמיה:(15) On dit Al HaNissim dans le Birkat HaMazone, etc. – et s'il a oublié de dire Al HaNissim, certains disent qu'on lui fait recommencer, et certains disent qu'on ne lui fait pas recommencer ; et en cas de doute sur les bénédictions, on est indulgent. Et cette discussion ne concerne que le premier repas qu'il mange ce jour-là ; mais pour le second repas, qu'il mange après Min'ha, que l'on appelle le repas de Pourim, alors qu'il a déjà mangé un repas dans la journée, on ne lui fait plus recommencer, de l'avis de tous ; mais quand il arrive à « HaRa'hamane », il dira : « Que le Miséricordieux fasse pour nous des miracles, etc. ». Lorsque Pourim tombe la veille de Chabbat et que son repas s'est prolongé jusqu'à la nuit, il est obligé de mentionner le jour actuel, c'est-à-dire Retsé ; et dès lors, comment dirait-il Al HaNissim, ce qui serait deux choses contradictoires ? Et puisque la mention d'Al HaNissim n'est pas si grave (elle n'est pas indispensable), c'est pourquoi il dira seulement la mention de Chabbat. Et tout cela s'applique même lorsqu'il n'a pas encore prié Arvit ; et à plus forte raison s'il a prié auparavant, il n'est certainement pas opportun de mentionner ensuite Al HaNissim dans le Birkat HaMazone, comme il est dit plus loin.
séif katan 15
- (טז) אומר על הניסים - י"א דוקא כשלא התפלל ערבית עדיין אבל משהתפלל שוב אינו אומר עה"נ וי"א דבכל גווני אומר וע"כ מהנכון שיברך בהמ"ז קודם שיתפלל להוציא עצמו מפלוגתא. ואם רוצה למצוא תקנה שיתפללו קצת מהצבור בבהכ"נ כדרכו תמיד נראה שמשהגיע הזמן בלילה יברך בהמ"ז ויאמר עה"נ וילך לבהכ"נ להתפלל ואח"כ יכול לאכול ולשתות ולשמוח עוד דהא מצוה בשמחה בשני ימים:(16) On dit Al HaNissim – certains disent : seulement lorsqu'il n'a pas encore prié Arvit ; mais dès lors qu'il a prié, il ne dit plus Al HaNissim. Et certains disent qu'en tout cas il le dit. C'est pourquoi il est bon qu'il récite le Birkat HaMazone avant de prier, pour se soustraire à la divergence. Et s'il veut trouver une solution, pour que le repas ne l'empêche pas de prier avec une partie de l'assemblée à la synagogue comme d'habitude, il semble que, dès que le temps de la nuit est arrivé, il récitera le Birkat HaMazone en disant Al HaNissim, puis il ira à la synagogue pour prier ; et ensuite il pourra reprendre, manger, boire et se réjouir encore, puisque la mitsva est de se réjouir pendant les deux jours.
séif katan 16
- (יז) ונוהגין וכו' - ובזה אם לא אמרו בודאי אין מחזירין אותו אפילו לדעת המחמירין הנ"ל דהא אפילו בלכתחלה יש פלוגתא אם לאמרו וכנ"ל:(17) Et on a l'usage, etc. – et dans ce cas, s'il ne l'a pas dit, on ne lui fait certainement pas recommencer, même selon l'avis des rigoristes mentionnés plus haut, puisque même lekhat'hila il y a une divergence sur le fait de le dire, comme il est dit plus haut.
séif katan 17
- (יח) לשלוח - בת' בנין ציון סי' מ"ד נסתפק אם הביא בעצמו המנות ולא ע"י שליח אי יוצא כיון דכתיב ומשלוח נימא דבעינן דוקא ע"י שליחות ע"ש:(18) D'envoyer – dans les Responsa Binyan Tsiyon, siman 44, il est resté dans le doute : s'il a apporté lui-même les mets, et non par un messager, s'acquitte-t-il ? Puisqu'il est écrit « et l'envoi » (Esther 9, 22), disons qu'il faut que cela se fasse précisément par l'intermédiaire d'un messager ; vois là-bas.
séif katan 18
- (יט) שתי מתנות - בעניים הקפידו ליתן לשני עניים דמצוה לחלק משא"כ בעשיר דדי כשנותן לאחד:(19) Deux dons – pour les pauvres, on a pris soin de donner à deux pauvres, car la mitsva est de répartir (« des dons aux pauvres », au pluriel) ; ce qui n'est pas le cas pour un riche (pour le michloa'h manot), où il suffit de donner à un seul.
séif katan 19
- (כ) מיני אוכלין - ולא בגדים ושארי דברים וה"ה משקה דשפיר דמי דשתיה בכלל אכילה וכן סגי באחד אוכל ואחד משקה ובעינן שיהיה מין אוכל המבושל ולא בשר חי דמשלוח מנות הראוי מיד לאכילה משמע וי"א דכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי:(20) Des sortes d'aliments – et non des vêtements ou d'autres choses. Et il en est de même d'une boisson, qui convient bien, car le fait de boire est inclus dans le fait de manger ; et de même, il suffit d'envoyer un aliment et une boisson. Et il faut que ce soit une sorte d'aliment cuisiné, et non de la viande crue, car l'expression « envoi de mets » implique une chose propre à être mangée immédiatement ; et certains disent que, puisqu'elle est abattue rituellement et propre à être cuite immédiatement, c'est permis.
séif katan 20
- (כא) זה שולח לזה וכו' - ויוצא י"ח אע"פ שהולך אח"כ לסעוד אצלו:(21) Celui-ci envoie à celui-là, etc. – et il s'acquitte de son obligation bien qu'il aille ensuite prendre le repas chez lui.
séif katan 21
- (כב) לשלוח מנות ביום - וה"ה מתנות לאביונים אם לא שקיים המצוה דשילוח מנות לאיש אחד ומתנות לשני אביונים ביום אין נ"מ במה שרוצה להוסיף עוד בלילה:(22) D'envoyer des mets le jour – et il en est de même des dons aux pauvres : il faut les donner le jour. Si toutefois il a accompli la mitsva de l'envoi de mets à une personne et des dons à deux pauvres le jour, cela n'a aucune incidence s'il veut en ajouter encore la nuit.
séif katan 22
- (כג) או מוחל לו - ר"ל שאומר הריני כאלו התקבלתי:(23) Ou il lui en fait remise – cela veut dire qu'il lui dit : « me voici comme si je l'avais reçu ».
séif katan 23
- (כד) יצא - והפר"ח חולק ע"ז וכן החתם סופר בסי' קצ"ו מתמה ע"ז:(24) Il s'est acquitté – et le Peri 'Hadach conteste cela ; et de même le 'Hatam Sofer, au siman 196, s'en étonne.
séif katan 24
- (כה) ואשה חייבת וכו' - שכולן היו באותו הנס וצריכה היא לשמוח ולשמח לב אביונים וכתיב קימו וקיבלו היהודים וגו' וגם נשים בכלל. וכתב המ"א לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דוקא באלמנה אבל אשה שיש לה בעל בעלה משלח בשבילה לכמה אנשים ומ"מ יש להחמיר:(25) Et une femme est obligée, etc. – car elles étaient toutes concernées par ce miracle, et elle doit se réjouir et réjouir le cœur des pauvres ; et il est écrit : « les Juifs établirent et acceptèrent, etc. » (Esther 9, 27), et les femmes aussi y sont incluses. Et le Maguen Avraham a écrit : je n'ai pas vu qu'on y prenne garde ; et peut-être l'obligation concerne-t-elle seulement une veuve, mais une femme qui a un mari, son mari envoie des mets pour elle à plusieurs personnes. Néanmoins, il faut être rigoureux.
séif katan 25
- (כו) ספק קידושין - שיאמרו שזהו סבלונות שאחר הקידושין וחיישינן שמא קידשה כבר בפני עדים ואינם לפנינו:(26) Doute de kiddouchin (mariage) – car on dira que ce sont des présents (sivlonot) qui suivent les kiddouchin, et nous craignons qu'il ne l'ait peut-être déjà épousée devant des témoins, qui ne sont pas devant nous.
séif katan 26
- (כז) אין לחוש - דזה הוי במעות וליכא למיחש לסבלונות ואפילו אם נותן לאביון מאכל הוא דרך צדקה ואינו דרך סבלונות:(27) Il n'y a pas à craindre – car cela se fait avec de l'argent, et il n'y a pas à craindre qu'il s'agisse de sivlonot ; et même s'il donne à une pauvresse un aliment, c'est à titre de charité (tsedaka) et non à titre de sivlonot.
séif katan 27