Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 693 →- (א) אחר קריאת המגילה וכו' - עיין במ"א שמצדד דאחר שמו"ע אומר ק"ש עם תתקבל וכ"כ בא"ר ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר ק"ש בלא תתקבל וא"ר כתב דיוכל ג"כ לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה ובשחרית יאמר חצי קדיש אחר ש"ע ולאחר סדר קדושה ק"ש עם תתקבל:(1) Après la lecture de la Méguila, etc. – vois le Maguen Avraham, qui penche pour dire qu'après la Amida, on dit le Kaddich complet avec « Titkabbal » (« Que soit agréée »), et ainsi a écrit l'Eliya Rabba ; et après avoir dit « Veata kadoch », que l'on dit après la lecture de la Méguila, on dira le Kaddich complet sans « Titkabbal ». Et l'Eliya Rabba a écrit qu'on peut aussi dire « Titkabbal », et « Titkabbal » se rapporte alors à la prière qui figure dans l'ordre de la kedoucha. Et à Cha'harit, on dira le demi-Kaddich après la Amida, et après l'ordre de la kedoucha, le Kaddich complet avec « Titkabbal ».
séif katan 1
- (ב) ואומר ויתן לך - במו"ש אחר הבדלה וההבדלה הוא אחר סדר קדושה כמו בשאר ימות השנה ומה שכתב וקורים המגילה הוא ענין בפני עצמו:(2) Et on dit « Veyiten lekha » – à la sortie de Chabbat, après la Havdala ; et la Havdala se fait après l'ordre de la kedoucha, comme les autres jours de l'année. Et ce qu'il a écrit, « et on lit la Méguila », est une affaire en soi (sans rapport avec l'ordre indiqué ici).
séif katan 2
- (ג) ואח"כ מבדילין - דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:(3) Et ensuite on fait la Havdala – car tout ce qui permet de retarder la Havdala à la sortie du jour saint, nous la retardons.
séif katan 3
- (ד) בלילה - אפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים:(4) La nuit – même s'il a avancé la prière de Arvit avant la sortie des étoiles.
séif katan 4
- (ה) אין מחזירין אותו - עיין לעיל בסימן תרפ"ב ס"א וה"ה בענינינו. ולענין על הנסים בבהמ"ז עיין לקמן בסימן תרצ"ה ס"ג:(5) On ne fait pas recommencer – vois plus haut, siman 682, séif 1, et il en est de même dans notre sujet. Et concernant « Al hanissim » dans le Birkat hamazon (action de grâce après le repas), vois plus loin, siman 695, séif 3.
séif katan 5
- (ו) אבל לא בט"ו - כיון שאין שייך זה לאותו היום הו"ל שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפלה מיהו אם אמרו אין מחזירין אותו דמ"מ יש קצת שייכות בימים אלו. כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. שחרית משכימין לביה"מ. אין לחלוץ התפילין אף שהתפללו כבר עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין [מנהגים]:(6) Mais pas le 15 – puisque cela ne se rapporte pas à ce jour-là, c'est un ajout sans rapport avec l'événement du jour, et c'est une interruption dans la prière ; toutefois, s'il l'a dit, on ne le fait pas recommencer, car il y a malgré tout un certain rapport en ces jours-là. Dans les villes dont il est douteux qu'elles soient entourées de murailles, on dit « Al hanissim » dans la prière les deux jours, et ce n'est pas une interruption, puisqu'on le dit en raison du doute. À Cha'harit, on se lève tôt pour aller à la synagogue. On n'enlève pas les tefilines, même si l'on a déjà prié, avant la fin de la lecture de la Méguila, car nous interprétons le mot « et la gloire » (vikar, Esther 8, 16) : ce sont les tefilines (Minhaguim).
séif katan 6
- (ז) הלל - דבשלמא ביציאת מצרים אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן:(7) Le Hallel – car, certes, pour la sortie d'Égypte, nous disons « Louez, serviteurs de Hachem » (Psaumes 113, 1), et non serviteurs de Pharaon ; mais ici, nous sommes encore serviteurs d'A'hachvéroch.
séif katan 7
- (ח) ואין נופלין וכו' - וא"א למנצח וכו' בשני ימי פורים משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן:(8) Et on ne se prosterne pas, etc. – et on ne dit pas « Lamenatséa'h », etc., les deux jours de Pourim, parce qu'il y est écrit le mot « détresse » (« au jour de la détresse », Psaumes 20, 2), et nous ne mentionnons pas la détresse à Pourim.
séif katan 8
- (ט) עמלק - עד מדור דור ואומרים ח"ק:(9) Amalek – jusqu'à « de génération en génération » (Exode 17, 16), et l'on dit le demi-Kaddich.
séif katan 9
- (י) ואין המנהג לכפול - ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:(10) Et l'usage n'est pas de redoubler – et bien que nous ayons établi qu'on ne lit pas moins de dix versets, là où le sujet se termine avant, c'est différent.
séif katan 10
- (יא) וקורין המגילה - ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:(11) Et on lit la Méguila – et on récite après elle la bénédiction « Harav et rivénou », comme dit plus haut, au siman 692 ; et tous doivent entendre la bénédiction. Et certaines gens du peuple disent alors le Kaddich après la fin de la Méguila, et ce n'est pas convenable.
séif katan 11
- (יב) מלין התינוק קודם וכו' - ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה:(12) On circoncit l'enfant avant, etc. – et l'appui scripturaire (asmakhta) à cela est qu'il est écrit : « Pour les Juifs, il y eut lumière, joie, allégresse (sasson) » (Esther 8, 16), et « allégresse » fait allusion à la circoncision. Mais le Peri 'Hadach a écrit qu'on avancera la lecture de la Méguila, et c'est aussi ce qui ressort du commentaire du Gaon de Vilna, qui s'étonne du Rema à ce sujet.
séif katan 12