Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 672 →- (א) עם סוף שקיעתה - היינו צאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתו ואיכא פרסומי ניסא. אכן בע"ש מקדימין וכדלקמן בסי' תרע"ט והנה המחבר סתם כדעת הטור וסייעתו דס"ל דמה שאמר הגמרא דזמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה היינו סוף שקיעה אבל באמת יש הרבה ראשונים דס"ל דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים] ואם לא הדליק מקודם והגיע זמן צה"כ יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר וגם יש בה מצות ק"ש שהיא דאורייתא [שע"ת] ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפלת ערבית מן הנכון שיכינו עכ"פ השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית כדי שיהיה מוכן תיכף אחר תפלת ערבית להדליק דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו והוא חצי שעה מדינא דגמרא:(1) À la fin de son coucher – C'est-à-dire à la sortie des étoiles, car alors les gens vont et viennent et voient (les lumières) dans sa maison, et il y a publication du miracle. Cependant, la veille de Chabbat on avance l'allumage, comme il est dit plus loin, au siman 679. Or l'auteur (le Choulhan Aroukh) a tranché sans réserve selon l'avis du Tour et de ceux qui partagent son avis, qui estiment que ce que dit la Guemara, que le moment de l'allumage de la lumière de 'Hanouka est « à partir du coucher du soleil », désigne la fin du coucher. Mais en réalité, de nombreux Richonim estiment que l'intention de la Guemara vise le début du second coucher (la disparition du soleil à l'horizon), soit environ un quart d'heure plus tôt. Et voir le Biour Halakha, où nous avons expliqué que pour ceux qui ont l'usage de prier Arvit en son temps, c'est-à-dire après la sortie des étoiles, il est bon de prendre l'usage, lekhat'hila, d'allumer avant Arvit ; et ainsi l'a écrit le Mor Oukétsia, et tel était l'usage du Gaon de Vilna [cependant, on y mettra assez d'huile pour qu'elle brûle une demi-heure après la sortie des étoiles]. Et si l'on n'a pas allumé auparavant et que le moment de la sortie des étoiles est arrivé, on priera d'abord Arvit, car elle est plus fréquente (tadir), et elle comporte aussi la mitsva de la lecture du Chema, qui est de la Torah (Chaarei Techouva). Et sache que même ceux qui ont toujours l'usage d'allumer après la prière d'Arvit, il convient qu'ils préparent au moins l'huile dans les lampes avant la prière d'Arvit, afin que tout soit prêt pour allumer aussitôt après la prière d'Arvit ; car s'il fait tout après la prière d'Arvit, il y a assurément à craindre que passe le moment essentiel de son allumage, à savoir la demi-heure prescrite selon la loi de la Guemara.
séif katan 1
- (ב) שאם הוא טרוד וכו' - ר"ל שלא יהיה לו פנאי אח"כ:(2) Si l'on est occupé, etc. – C'est-à-dire qu'on n'aura pas le temps ensuite.
séif katan 2
- (ג) מפלג המנחה - הוא שעה ורביע קודם צה"כ וחשבינן השעה לפי קוצר היום דהיינו שעות זמניות. ויכול לברך ג"כ:(3) À partir de Plag HaMin'ha – C'est une heure et quart avant la sortie des étoiles ; et on compte l'heure selon la brièveté du jour, c'est-à-dire en heures proportionnelles (chaot zemaniyot). Et on peut aussi réciter la bénédiction.
séif katan 3
- (ד) שיתן בה שמן עד וכו' - דאם לא ידלוק בלילה ליכא פרסומי ניסא. ואם לא נתן בה שמן רק כשיעור חצי שעה כנהוג בכל יום יחזור ויתן בה שמן וידליק ומ"מ לא יחזור ויברך:(4) Pourvu qu'on y mette de l'huile jusqu'à, etc. – Car si elle ne brûle pas la nuit, il n'y a pas publication du miracle. Et si l'on n'y a mis de l'huile que pour une demi-heure, comme on en a l'usage chaque jour, on y remettra de l'huile et on allumera à nouveau ; toutefois, on ne récitera pas de nouveau la bénédiction.
séif katan 4
- (ה) הלכך צריך ליתן וכו' כזה וכו' - משמע דאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה א"צ ליתן שמן כ"כ רק עד שתכלה רגל מן השוק אכן כ"ז הוא לדין התלמוד שהיה ההיכר לעוברים ושבים אבל האידנא דההיכר הוא רק לב"ב לעולם בעי שיעור הידוע [פר"ח] ואף מדליק אחר שכלה הרגל משוק בעי זה השיעור [פמ"ג]:(5) C'est pourquoi il faut y mettre, etc., pour cette durée, etc. – Il en ressort que si l'on a allumé un certain temps après le coucher du soleil, il n'est pas nécessaire d'y mettre autant d'huile, mais seulement jusqu'à ce que les passants aient disparu du marché. Cependant, tout cela vaut selon la loi du Talmud, où le signe visible s'adressait aux passants ; mais aujourd'hui, où le signe visible ne concerne que les membres de la maison, il faut toujours la mesure connue (une demi-heure) (Peri 'Hadach) ; et même celui qui allume après que les passants ont disparu du marché a besoin de cette mesure (Peri Megadim).
séif katan 5
- (ו) השיעור - ואף בזמנינו צריך לשיעור הזה אבל אם נותן בה שמן הרבה שידליק יותר אין בו שום מצוה אבל בנרות של שעוה יש הידור מצוה כשהן ארוכות ומ"מ אין לעשותם גדולות יותר מדאי. כתב הב"י בשם א"ח מי שבירך והדליק נר אחת בלילה שניה ידליק אח"כ עוד נר אחת ולא יברך ועיין בפמ"ג שמצדד דאפילו לא היה דעתו מתחלה רק על נר אחת ואח"כ נזדמן לו עוד נר ג"כ לא יברך עוד כי מדינא אין חיוב רק נר א' והשאר משום הידור כנ"ל:(6) La durée – Et même à notre époque, il faut cette mesure. Mais si l'on y met beaucoup d'huile pour qu'elle brûle plus longtemps, il n'y a là aucune mitsva ; mais pour les bougies de cire, il y a un embellissement de la mitsva lorsqu'elles sont longues ; toutefois, il ne faut pas les faire trop grandes. Le Beit Yossef a écrit au nom de l'Or'hot 'Hayim : celui qui a récité la bénédiction et allumé une seule lumière la deuxième nuit allumera ensuite une autre lumière, et ne récitera pas la bénédiction. Et voir le Peri Megadim, qui penche pour dire que même si, au départ, son intention ne portait que sur une seule lumière, et qu'ensuite une autre lumière s'est présentée à lui, il ne récitera pas non plus de nouveau la bénédiction, car selon la stricte loi il n'y a d'obligation que d'une seule lumière, et le reste est un embellissement, comme il a été dit plus haut.
séif katan 6
- (ז) יכול לכבותה וכו' - שאינו מקצה השמן רק מה שצריך לשיעור חצי שעה למצותו וע"כ מותר לכבותו ולהנות ממנו ומ"מ הסכימו כמה אחרונים דלכתחלה טוב להתנות שאינו מקצה השמן אלא לשיעור הדלקה משום דיש מן הפוסקים שסוברים דאם נתן בסתם הקצה למצותה הכל:(7) On peut l'éteindre, etc. – Car on ne consacre (maktsé) de l'huile que ce qui est nécessaire pour la durée d'une demi-heure pour sa mitsva ; c'est pourquoi il est permis de l'éteindre et d'en tirer profit. Toutefois, plusieurs A'haronim s'accordent à dire qu'il est bien, lekhat'hila, de stipuler qu'on ne consacre l'huile que pour la mesure de l'allumage requis, car certains décisionnaires estiment que si on l'a mise sans précision, on l'a toute consacrée à sa mitsva.
séif katan 7
- (ח) להשתמש לאורה וכו' - ויש מחמירין שבעוד שהנרות דולקין אין להשתמש לאורן משום הרואה שלא ידע לחלק בין תוך זמן שיעורו לאחר זה הזמן:(8) Faire usage de sa clarté, etc. – Et certains sont rigoureux en disant que tant que les lumières brûlent, on ne doit pas faire usage de leur clarté, à cause de celui qui voit et qui ne saurait pas distinguer entre le temps compris dans sa mesure et le temps qui suit.
séif katan 8
- (ט) שבזמן הזה שמדליקין בפנים - ר"ל וא"כ ההיכר הוא רק לב"ב:(9) Qu'à notre époque, où l'on allume à l'intérieur – C'est-à-dire que dès lors, le signe visible ne concerne que les membres de la maison.
séif katan 9
- (י) אינו צריך - וידליק כשבני הבית מקובצים יחד. ואפילו ללמוד אסור משהגיע זמנה וכ"ש אכילה וש"ד ואפילו התחיל פוסק:(10) Il n'est pas nécessaire – Et on allumera quand les membres de la maison sont rassemblés. Et même étudier est interdit dès que son moment est arrivé (avant d'avoir allumé), et à plus forte raison manger, et ainsi de suite (dormir) ; et même si on a commencé, on s'interrompt.
séif katan 10
- (יא) כל הלילה - עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה:(11) Toute la nuit – Jusqu'à l'aube (amoud hacha'har), et avec bénédiction. Et cela seulement si les membres de la maison sont éveillés ; mais s'ils dorment, on ne récite pas la bénédiction sur les lumières, mais on allumera sans bénédiction ; car de même que pour eux (à l'époque du Talmud) on ne récitait la bénédiction qu'au moment de la publication du miracle (pour les passants), de même pour nous (dont la publication s'adresse à la maisonnée). Et si l'on rentre chez soi avant l'aube et qu'on trouve les membres de la maison endormis, il convient de les réveiller, afin de pouvoir allumer avec bénédiction.
séif katan 11
- (יב) כמו שאר בני אדם - ר"ל בלילה שניה שתי נרות ובלילה שלישית שלש ולא נימא דלדידיה הלילה שניה היא ראשונה וידליק רק אחת [ד"מ]:(12) Comme les autres gens – C'est-à-dire la deuxième nuit deux lumières, et la troisième nuit trois ; et nous ne disons pas que, pour lui, la deuxième nuit est la première et qu'il n'en allumera qu'une seule (Darkhei Moché).
séif katan 12