Michna Beroura 671

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 671 →

(א) צריך ליזהר וכו' - ואמרינן בגמרא הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ופירש"י ע"ז נר מצוה דשבת וחנוכה:
(1) Il faut être vigilant, etc. – Et nous disons dans la Guemara (Chabbat 23b) : « Celui qui est assidu à la lumière aura des fils érudits, comme il est dit : “Car la mitsva est une lumière et la Torah est clarté” » (Proverbes 6, 23) ; et Rachi a expliqué à ce sujet : la lumière de la mitsva, celle de Chabbat et de 'Hanouka.
séif katan 1
(ב) ואפילו עני וכו' - משום פרסומי ניסא:
(2) Et même un pauvre, etc. – À cause de la publication du miracle (pirsoumei nissa).
séif katan 2
(ג) שואל - על הפתחים או מוכר כסותו או משכיר עצמו אבל אינו מחוייב בכל זה רק בשביל נר אחד בכל לילה:
(3) Doit mendier – De porte en porte, ou vendre son vêtement, ou se louer (comme ouvrier) ; mais il n'est obligé à tout cela que pour une seule lumière chaque nuit.
séif katan 3
(ד) מכאן ואילך וכו' - ואם אין ידו משגת רק לנר אחד בכל לילה לו ולביתו יצא בזה מדינא ושיעורא דשו"ע הוא רק למי שידו משגת להיות מהדר מן המהדרין כדאיתא בגמרא:
(4) À partir de là, etc. – Et si l'on n'a les moyens que d'une seule lumière chaque nuit pour soi et sa maisonnée, on est quitte par là selon la stricte loi ; et la mesure du Choulhan Aroukh ne concerne que celui qui a les moyens d'être parmi les « mehadrin min hamehadrin » (ceux qui embellissent la mitsva au plus haut degré), comme il est rapporté dans la Guemara.
séif katan 4
(ה) אחד בכל לילה - ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [ח"א]:
(5) Une chaque nuit – Et si l'on n'a que neuf lumières (pour toute la fête), on allumera la deuxième nuit deux lumières (et une seule chacune des nuits suivantes) ; et si l'on en a dix, néanmoins on n'en allumera deux que la deuxième nuit, et la troisième nuit on n'en allumera pas deux mais une seule ('Hayé Adam).
séif katan 5
(ו) עד שבליל אחרון וכו' - ומי שאין לו שמן הרבה יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפילו אחד כשיעור. ואם יש לו שמן בצמצום על כל השמנה ימים ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד כנ"ל ודוקא כשחבירו אינו מב"ב או שאינו סמוך על שולחנו אבל אם הוא מב"ב מוטב שיהיה הוא מהמהדרין:
(6) De sorte que la dernière nuit, etc. – Et celui qui n'a pas beaucoup d'huile en mettra dans une lumière la quantité requise, et répartira le reste entre toutes les autres ; car s'il les fait toutes égales, il n'en allumera même pas une avec la quantité requise. Et s'il a juste assez d'huile pour une lumière pendant les huit jours, et que son compagnon n'a rien, il vaut mieux qu'il allume une seule lumière chaque nuit et qu'il en donne aussi à son compagnon, puisque selon la stricte loi il ne faut qu'une lumière, comme il a été dit plus haut. Et cela seulement lorsque son compagnon n'est pas membre de sa maisonnée ou ne mange pas à sa table ; mais s'il est membre de sa maisonnée, mieux vaut qu'il soit parmi les mehadrin.
séif katan 6
(ז) יהיו שמנה - ואם השמן הוא ביוקר מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד:
(7) Il y en ait huit – Et si l'huile est chère, il vaut mieux allumer avec des bougies de cire et en ajouter progressivement, comme il est écrit dans le texte, plutôt que d'allumer à l'huile d'olive une seule lumière chaque nuit.
séif katan 7
(ח) לא ידליקו יותר - בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל בעה"ב אפילו בניו הגדולים ומשרתיו כיון שהם סמוכים על שולחנו בקביעות הם בכלל בני ביתו:
(8) Ils n'en allumeront pas davantage – Que ce soit la première nuit ou les autres nuits, car tous sont rattachés au maître de maison, même ses fils adultes et ses serviteurs : puisqu'ils mangent régulièrement à sa table, ils font partie de sa maisonnée.
séif katan 8
(ט) וי"א דכל אחד וכו' - לבד מאשתו דהיא כגופו:
(9) Et certains disent que chacun, etc. – À l'exception de sa femme, qui est comme lui-même.
séif katan 9
(י) ידליק - היינו כמו שכתוב לעיל בס"ב דיוסיף והולך נר א' בכל לילה ואם אין ידם משגת כ"כ ידליקו נר אחד בכל לילה:
(10) Allume – C'est-à-dire comme il est écrit plus haut, au séif 2 : on en ajoute progressivement une chaque nuit ; et s'ils n'en ont pas tellement les moyens, ils allumeront une lumière chaque nuit.
séif katan 10
(יא) שתי פיות - היינו שהפתילות מבפנים מונחים בנר זה אצל זה רק ראשי הפתילות כשבולטין לחוץ נחלקין לשתי מקומות וקמ"ל דאע"פ שמבפנים אינן מובדלין הפתילות כלל זה מזה מ"מ כיון שבמקום הנחתן בפה מינכר שהם שתים נחשבות כשתים:
(11) Deux becs – C'est-à-dire que les mèches, à l'intérieur, sont posées dans la lampe l'une à côté de l'autre, et que seuls les bouts des mèches, là où ils ressortent, se séparent en deux endroits. Et cela nous apprend que, bien qu'à l'intérieur les mèches ne soient pas du tout séparées l'une de l'autre, néanmoins, puisqu'à l'endroit où elles sont placées, dans le bec, on reconnaît qu'elles sont deux, elles comptent pour deux.
séif katan 11
(יב) עולה לו בשביל שנים - משמע מלשון זה דאפילו למהדרין העושין נר לכל אחד ג"כ יועיל זה לשני בני אדם ועיין במ"א שדעתו דלפי מאי דאיתא לעיל בהג"ה דלדידן דמוסיפין בכל לילה נר אחד לכל אחד מן הבית צריך כ"א להדליק נרותיו במקום מיוחד לא ידליקו שני אנשים בנר אחד ואפילו בלילה הראשונה יש ליזהר בזה. ואפשר דוקא נר אחד שיש לו רק שני פיות אבל במנורת שלנו שיש להן ח' פיות מותר להדליק שני בני אדם זה בקצה זה וזה בקצה זה שהרי רואין שהדליקו שנים דאל"כ היה מדליק כסדר אחד אצל חבירו [ח"א] וכן נוהגין העולם:
(12) Compte pour deux – Il ressort de cette formulation que même pour les mehadrin, qui font une lumière pour chaque personne, cela sera aussi valable pour deux personnes. Et voir le Maguen Avraham, qui estime que, selon ce qui est rapporté plus haut dans la glose — que pour nous, qui ajoutons chaque nuit une lumière pour chaque membre de la maison, chacun doit allumer ses lumières à un endroit distinct —, deux personnes n'allumeront pas dans une seule lampe ; et même la première nuit, il faut y veiller. Mais peut-être cela ne vaut-il que pour une lampe qui n'a que deux becs ; mais dans nos candélabres (menorot) qui ont huit becs, il est permis que deux personnes allument, l'un à une extrémité et l'autre à l'autre extrémité, car on voit bien que deux ont allumé, puisque sinon on aurait allumé dans l'ordre, l'une à côté de l'autre ('Hayé Adam) ; et tel est l'usage général.
séif katan 12
(יג) אם כפה וכו' - שעי"ז אין מתחברים כל הפתילות יחד ודוקא כשכפה ואח"כ הדליק אבל אם הדליק ואח"כ כפה צריך לכבות ולכסות בכלי ולחזור ולהדליק:
(13) Si on a renversé, etc. – Car ainsi les mèches ne se rejoignent pas toutes ensemble. Et cela seulement si on a renversé le récipient et ensuite allumé ; mais si on a allumé et ensuite renversé le récipient, il faut éteindre, couvrir avec le récipient et allumer à nouveau.
séif katan 13
(יד) לפי שהוא כמדורה - שמתחברות כל הלהב יחד:
(14) Parce que c'est comme un brasier – Car toutes les flammes se rejoignent ensemble.
séif katan 14
(טו) בשורה בשוה - היינו שלעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול:
(15) En ligne droite, à égalité – C'est-à-dire que faire l'une en retrait et l'autre en saillie (en zigzag) n'est pas non plus convenable, de peur qu'on en vienne à faire un cercle.
séif katan 15
(טז) דהוי כמדורה - ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר [ח"א]:
(16) Car c'est comme un brasier – Et s'il y a une séparation, une paroi entre une lumière et l'autre, ou un écart de la largeur d'un doigt entre elles, c'est permis, même si on n'a pas renversé de récipient par-dessus ; et tel est l'usage, car l'interdit ne concerne que le bol, où il n'y a aucune séparation entre une lumière et l'autre ('Hayé Adam).
séif katan 16
(יז) בפמוטות - של נחושת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול שהקנים חלולין ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חבירו:
(17) Dans des chandeliers – De cuivre, faits de tubes qui partent en cercle tout autour ; car les tubes sont creux, et la paroi de chaque tube le sépare de son voisin.
séif katan 17
(יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו' - משמע מלשון זה דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:
(18) Puisque chaque lumière est bien séparée, etc. – Il ressort de cette formulation qu'il faut deux conditions, c'est-à-dire que les tubes soient aussi écartés l'un de l'autre, en plus du fait que chaque tube a sa propre paroi ; et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit qu'il suffit de la largeur d'un doigt. Et de même, lorsqu'on colle des bougies de cire au mur, on veillera à ce qu'elles soient espacées l'une de l'autre au moins de la mesure d'un doigt.
séif katan 18
(יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן - אפילו להדביק שנים ביחד אסור וכ"ש ד' או ה' דודאי נראה כמדורה:
(19) À ne pas les coller ensemble pour les allumer – Même en coller deux ensemble est interdit, et à plus forte raison quatre ou cinq, qui ressemblent assurément à un brasier.
séif katan 19
(כ) אפילו בנרות של שבת ויו"ט וכו' - עיין בבה"ל:
(20) Même pour les lumières de Chabbat et de Yom Tov, etc. – Voir le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) מבחוץ - משום פרסומי ניסא וקמפרש ואזיל כיצד אם הבית וכו':
(21) À l'extérieur – À cause de la publication du miracle ; et le texte explique ensuite comment : « Si la maison », etc.
séif katan 21
(כב) ואם יש חצר לפני הבית וכו' - וחצרותיהן היו פתוחות לר"ה:
(22) Et s'il y a une cour devant la maison, etc. – Et leurs cours donnaient sur le domaine public.
séif katan 22
(כג) שאין לו פתח פתוח לר"ה - וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית:
(23) Sans entrée donnant sur le domaine public – Et il n'a pas non plus d'entrée donnant sur la cour, mais son étage donne sur la maison.
séif katan 23
(כד) וצריך נר אחר - לעשות היכר לדבר:
(24) Mais il faut une autre lumière – Pour faire une distinction (que la lumière de 'Hanouka n'est pas destinée à l'usage).
séif katan 24
(כה) ואם יש מדורה - ויכול להשתמש לפניה ויש הכירה שהנר של מצוה היא:
(25) Et s'il y a un feu – Et qu'on peut s'en servir pour s'éclairer ; et il y a ainsi une distinction indiquant que la lumière est celle de la mitsva.
séif katan 25
(כו) למעלה מג"ט - דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם ומ"מ בדיעבד יצא [פר"ח]:
(26) Au-dessus de trois téfa'him – Car tout ce qui est en dessous de trois téfa'him est comme si on l'avait posé à terre, et on ne reconnaît pas que c'est le maître de maison qui l'a placé là ; toutefois, bediavad (a posteriori), on est quitte (Peri 'Hadach).
séif katan 26
(כז) למטה מי"ט - דאיכא פרסום הנס טפי כשהוא למטה דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כ"כ למטה ועיין בא"ר שכתב דהא דאין העולם נזהרין בזה משום דסומכין על המרדכי שכתב דעכשיו שהורגלו להניח בפנים אין קפידא בזה אכן הטור סתם בזה ומשמע דס"ל דאין לחלק בזה וכן נוהגין כל המדקדקים כמ"ש בב"י. ואם דר בעליה מניחה בחלון שהוא לצד ר"ה אפילו אם החלון גבוה יותר מי"ט מקרקעית העליה. ואם יש לו שתי חלונות אחד למעלה מי"ט ואחד למטה מי"ט ודאי יניחנה בחלון שהיא למטה מי"ט. ובנרות בהכ"נ המנהג שהמנורה במקום גבוה:
(27) En dessous de dix téfa'him – Car la publication du miracle est plus grande quand elle est en bas, puisqu'une chose destinée à éclairer, on n'a pas l'habitude de la placer si bas. Et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit que si les gens ne sont pas attentifs à cela, c'est parce qu'ils s'appuient sur le Mordekhaï, qui a écrit que maintenant qu'on a pris l'habitude de la placer à l'intérieur, on n'y tient pas ; cependant, le Tour a formulé la règle sans réserve, ce qui implique qu'il estime qu'il n'y a pas lieu de distinguer en cela ; et ainsi font tous ceux qui sont scrupuleux, comme l'a écrit le Beit Yossef. Et si l'on habite à l'étage, on la place à la fenêtre qui donne sur le domaine public, même si la fenêtre est plus haute que dix téfa'him au-dessus du sol de l'étage. Et si l'on a deux fenêtres, l'une au-dessus de dix téfa'him et l'autre en dessous de dix téfa'him, on la placera assurément à la fenêtre qui est en dessous de dix téfa'him. Et pour les lumières de la synagogue, l'usage est que le candélabre soit placé en hauteur.
séif katan 27
(כח) למעלה מכ' אמה וכו' - דלא שלטא ביה עינא ואין נ"מ בין אם מדליק מבחוץ ובין אם מדליק בבית:
(28) Au-dessus de vingt coudées, etc. – Car l'œil ne la saisit pas (on ne la remarque pas) ; et il n'y a pas de différence entre le fait d'allumer à l'extérieur ou d'allumer dans la maison.
séif katan 28
(כט) לא יצא - וצריך לחזור ולברך כ"כ הפר"ח ועיין בפמ"ג מש"כ בזה:
(29) On n'est pas quitte – Et il faut allumer à nouveau et réciter à nouveau la bénédiction ; ainsi l'a écrit le Peri 'Hadach ; et voir ce qu'a écrit à ce sujet le Peri Megadim.
séif katan 29
(ל) והניחה למטה מכ"ף וכו' - אבל אם הדליקה למטה מכ' ונטלה משם והניחה במקום אחר תוך כ' יוצא דהא הוי הדלקה במקומה דשני המקומות כשרים:
(30) Et qu'on l'a placée en dessous de vingt, etc. – Mais si on l'a allumée en dessous de vingt coudées, qu'on l'a enlevée de là et placée à un autre endroit (également) en deçà de vingt coudées, on est quitte, car c'est un allumage à sa place, puisque les deux endroits sont valables.
séif katan 30
(לא) בטפח הסמוך וכו' - שאם ירחיקנה להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם:
(31) Dans le téfa'h attenant, etc. – Car si on l'éloigne davantage de l'entrée, on ne reconnaît pas que c'est le maître de maison qui l'a placée là.
séif katan 31
(לב) לפתח - בין אם ההנחה הוא על פתח הבית או על פתח החצר:
(32) À l'entrée – Que l'emplacement soit à l'entrée de la maison ou à l'entrée de la cour.
séif katan 32
(לג) כדי שתהא וכו' - ויהיה מסובב במצות מיהו בדיעבד אם הניח נר חנוכה מימין יצא:
(33) Afin que, etc. – Et qu'on soit entouré de mitsvot. Toutefois, bediavad, si on a placé la lumière de 'Hanouka à droite, on est quitte.
séif katan 33
(לד) ואם אין וכו' מימין - דכל מידי דמצוה ימין עדיף ועוד דאיכא פרסומי ניסא טפי שהכל פונין לצד ימין:
(34) Et s'il n'y a pas, etc., à droite – Car pour tout ce qui relève d'une mitsva, la droite est préférable ; et de plus, la publication du miracle est plus grande, car tout le monde se tourne vers la droite.
séif katan 34
(לה) ואם הניחו בדלת עצמו וכו' - קאי אריש הסעיף:
(35) Et si on la place dans l'embrasure elle-même, etc. – Cela se rapporte au début du séif (au cas où il n'y a pas de mezouza, etc.).
séif katan 35
(לו) מחציו של כניסה וכו' - היינו מקום הדלת שנכנס משם לתוך הבית יחלקנו לשנים ובחצי הנוטה לצד שמאל [שהוא נגד המזוזה שהמזוזה בימין] שם יניחנו [מ"א] ומשמע מזה דיכול להניח בכל שטח אותו החצי ועיין בט"ז שדעתו דלמעשה ראוי להחמיר להניח הנרות בצד השמאל בקצה האחרון סמוך לכותל:
(36) Dans la moitié gauche de l'entrée, etc. – C'est-à-dire que l'emplacement de la porte par laquelle on entre dans la maison, on le divisera en deux, et dans la moitié qui penche vers la gauche [qui est en face de la mezouza, puisque la mezouza est à droite], c'est là qu'on la placera (Maguen Avraham). Et il en ressort qu'on peut la placer n'importe où dans toute la surface de cette moitié ; et voir le Taz, qui estime qu'en pratique il convient d'être rigoureux et de placer les lumières du côté gauche, à l'extrémité, près du mur.
séif katan 36
(לז) ומ"מ המנהג וכו' - כדי שיכנס בין שתי מצות:
(37) Toutefois, l'usage, etc. – Afin qu'on entre entre deux mitsvot (la mezouza et la lumière de 'Hanouka).
séif katan 37
(לח) ואין לשנות - ומ"מ אם יש לו חלון הסמוך לר"ה נכון יותר שיניחנו שם כדי שיהיה היכר לבני ר"ה ויתפרסם הנס אם לא במקום דשכיחא הזיקא עי"ז:
(38) Et il ne faut pas changer – Toutefois, si l'on a une fenêtre attenante au domaine public, il est plus convenable de la placer là, afin qu'il y ait une visibilité pour les gens du domaine public et que le miracle soit publié ; sauf dans un endroit où un dommage est fréquent de ce fait.
séif katan 38
(לט) ובבית הכנסת - או בבית המדרש:
(39) Et à la synagogue – Ou à la maison d'étude (beit hamidrach).
séif katan 39
(מ) בכותל דרום - או על השולחן שעומד אצל כותל דרום והטעם בכ"ז זכר למנורה שמקומה במקדש בדרום:
(40) Contre le mur sud – Ou sur la table qui se trouve près du mur sud. Et la raison de tout cela : en souvenir du candélabre (Menora), dont la place, dans le Temple, était au sud.
séif katan 40
(מא) כנרות המנורה - או בדרום המנורה: ט"ס וצ"ל כנרות המנורה:
(41) Comme les lumières du candélabre – « Ou au sud du candélabre » (leçon de certaines éditions) est une faute de copiste, et il faut lire : « comme les lumières du candélabre ».
séif katan 41
(מב) ומסדרן ממזרח וכו' - זהו ג"כ כעין מנורה דהנרות היו מסודרין במקדש בין מזרח למערב כן יסדר ג"כ נרות חנוכה. ודע דיש מהראשונים דס"ל דאף דהמנורה היתה עומדת בדרום מ"מ נרותיה היו מסודרין מצפון לדרום וממילא לדידהו גם נרות חנוכה יש לסדר באופן הזה ויש מקומות שנהגו כן ואין למחות בם דיש להם על מה לסמוך:
(42) Et on les dispose d'est en, etc. – Cela aussi est à l'image du candélabre : de même que les lumières étaient disposées dans le Temple entre l'est et l'ouest, ainsi disposera-t-on aussi les lumières de 'Hanouka. Et sache que certains Richonim estiment que, bien que le candélabre se trouvât au sud, ses lumières étaient néanmoins disposées du nord au sud ; et par conséquent, selon eux, il faut aussi disposer les lumières de 'Hanouka de cette manière. Il y a des endroits où l'on a pris cet usage, et il ne faut pas protester contre eux, car ils ont sur quoi s'appuyer.
séif katan 42
(מג) למערב - והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו [תשו' ח"ס סי' קפ"ו] ועיין לקמן בס"ס תרע"ו מה שנכתוב בזה:
(43) À l'ouest – Et celui qui allume se tient le dos au sud et le visage au nord, et commence par sa droite, c'est-à-dire la lumière proche de l'arche sainte (à l'est) ; puis (les nuits suivantes) il en ajoute progressivement, et commence par celle de gauche (la nouvelle) en se tournant vers sa droite (responsa du 'Hatam Sofer, siman 186). Et voir plus loin, à la fin du siman 676, ce que nous écrirons à ce sujet.
séif katan 43
(מד) ומדליקין ומברכין - אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה. ומתפלל האבל בחנוכה מנחה ומעריב. ובט"ו באב ושבט ול"ג בעומר דלית הלל האבל מתפלל שחרית ג"כ. ובחוה"מ דהוי כיו"ט מנעתי לפעמים להניח האבל להתפלל מנחה ומעריב [פמ"ג]:
(44) Et on allume et récite les bénédictions – Bien qu'à la synagogue ce ne soit qu'un usage, on récite néanmoins la bénédiction sur lui, comme on récite la bénédiction sur le Hallel de Roch 'Hodech, qui n'est qu'un usage. Si un endeuillé (avel) officie le soir (la première nuit) de 'Hanouka, une autre personne allume les lumières, à cause de la bénédiction de Chéhé'héyanou qu'on récite alors : on reconnaît que c'est une marque de joie pour la communauté, et il ne convient pas qu'un endeuillé les allume [mais dans sa maison, il peut réciter Chéhé'héyanou] ; mais les autres soirs de 'Hanouka, où l'on ne récite pas Chéhé'héyanou, l'endeuillé peut allumer la lumière de 'Hanouka. Et l'endeuillé officie à 'Hanouka pour Min'ha et Arvit (mais pas pour Cha'harit, où l'on dit le Hallel). Et le 15 Av, le 15 Chevat et Lag BaOmer, où il n'y a pas de Hallel, l'endeuillé officie aussi pour Cha'harit. Et pendant 'Hol HaMoed, qui est comme un Yom Tov, j'ai parfois empêché l'endeuillé d'officier pour Min'ha et Arvit (Peri Megadim).
séif katan 44
(מה) וצריך לחזור ולהדליק - ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ"מ לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב"ב:
(45) Il faut allumer à nouveau – Et même l'officiant qui a récité la bénédiction à la synagogue doit allumer à nouveau dans sa maison, car chacun a l'obligation d'allumer dans sa maison. Toutefois, il ne répétera pas dans sa maison la bénédiction de Chéhé'héyanou, à moins qu'il n'allume pour en acquitter sa femme et sa maisonnée.
séif katan 45
(מו) להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב - ר"ל אפילו הנוהגים להדליק בכל יום בצה"כ בבהכ"נ נוהגים אחר מנחה בשעה שהעולם מקובצים וגם דלאחר מעריב אין נכון לעכב העולם לזה דצריך כ"א למהר לילך לביתו ולהדליק נ"ח:
(46) D'allumer à la synagogue entre Min'ha et Arvit – C'est-à-dire que même ceux qui ont l'usage d'allumer (chez eux) chaque jour à la sortie des étoiles, à la synagogue on a l'usage d'allumer après Min'ha, au moment où le public est rassemblé ; et aussi, après Arvit, il ne convient pas de retenir le public pour cela, car chacun doit se hâter de rentrer chez lui pour allumer la lumière de 'Hanouka.
séif katan 46
(מז) קודם מנחה - וכ"כ רש"ל אבל בד"מ כתב שאין אנו נוהגין כן אלא אף בערב שבת מדליקין בבהכ"נ בין מנחה למעריב בשעה שהעולם מתחילין להתקבץ ואיכא פרסומי ניסא אכן אם העולם מתאחרין לבוא וטרם שיבוא מנין לביהכ"נ יתקדש היום לא ימתין כלל אלא יברך וידליק מיד אפילו קודם מנחה דמ"מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לביהכ"נ ורואים הנרות ולענין יחיד עיין לקמן בסוף סימן תרע"ט במ"ב:
(47) Avant Min'ha – Et ainsi l'a écrit le Rachal. Mais dans le Darkhei Moché, il (le Rema) a écrit que nous n'avons pas cet usage, mais que même la veille de Chabbat on allume à la synagogue entre Min'ha et Arvit, au moment où le public commence à se rassembler, et il y a ainsi publication du miracle. Cependant, si le public tarde à venir, et qu'avant qu'un minyan n'arrive à la synagogue le jour de Chabbat serait sanctifié (commencerait), on n'attendra pas du tout, mais on récitera la bénédiction et on allumera aussitôt, même avant Min'ha, car il y a quand même publication du miracle lorsqu'ils arrivent ensuite à la synagogue et voient les lumières. Et pour le particulier, voir plus loin, à la fin du siman 679, dans la Michna Beroura.
séif katan 47
(מח) אם רוצה למהר וכו' - ודוקא באופן זה אבל בלא"ה טוב יותר שיגמור בעצמו המצוה שהתחיל בה:
(48) S'il veut se hâter, etc. – Et seulement dans ce cas ; mais autrement, il est préférable qu'il achève lui-même la mitsva qu'il a commencée.
séif katan 48
(מט) יוכל השמש וכו' - דהברכה חל על האחד שהדליק דהיא העיקר והשאר אינן אלא הידור מצוה בעלמא וה"ה בביתו כשמזדמן לו איזה דבר נחוץ לאחר שהדליק אחד מהן יוכל אחר להשלים בשבילו את שארי הנרות:
(49) Le bedeau peut, etc. – Car la bénédiction porte sur la lumière unique qu'il a allumée, qui est l'essentiel, et les autres ne sont qu'un simple embellissement de la mitsva (hidour mitsva). Et il en va de même dans sa maison : lorsqu'une affaire urgente se présente à lui après qu'il a allumé l'une d'elles, un autre peut compléter pour lui les autres lumières.
séif katan 49
(נ) חצר שיש לו שני פתחים - וה"ה בית:
(50) Une cour qui a deux entrées – Et il en va de même d'une maison.
séif katan 50
(נא) מפני החשד - שיאמרו בני עירו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק וע"כ אפילו כל הבתים שבחצר שייך לאדם אחד או שאין לו שם בחצר רק בית אחד צריך להדליק בשתי הפתחים:
(51) À cause du soupçon – Que les gens de sa ville ne disent : « Puisqu'il n'a pas allumé à celle-ci, il n'a pas non plus allumé à l'autre. » C'est pourquoi, même si toutes les maisons de la cour appartiennent à une seule personne, ou qu'il n'a dans la cour qu'une seule maison, il doit allumer aux deux entrées.
séif katan 51
(נב) ברוח אחד וכו' - הטעם דהא חזי ליה שהדליק באחד ומה שלא הדליק בשני ידעו אנשי עירו שמבפנים הוא בית אחד ושני הפתחים שייכים לאדם אחד ודי להדליק במקום אחד:
(52) Du même côté, etc. – La raison : on le voit (le passant) qu'il a allumé à l'une ; et quant au fait qu'il n'a pas allumé à la seconde, les gens de sa ville savent qu'à l'intérieur c'est une seule maison et que les deux entrées appartiennent à une seule personne, et il suffit d'allumer à un seul endroit.
séif katan 52
(נג) והם בבית אחד - אבל אם הם בשני בתים או שבית אחד חלוק מתוכו אע"פ שהם של אדם אחד צריך להדליק בשתיהן משום חשד שיחשדו ששני בני אדם דרין שם ויש מקילין בששתיהן שייכין לאדם אחד:
(53) Et qu'elles appartiennent à une même maison – Mais si elles sont dans deux maisons, ou qu'une maison est divisée à l'intérieur, même si elles appartiennent à une seule personne, il faut allumer aux deux, à cause du soupçon : on soupçonnerait que deux personnes y habitent (et que l'une n'a pas allumé). Et certains sont indulgents lorsque les deux appartiennent à une seule personne.
séif katan 53
(נד) בפנים ממש - היינו שבזמן הטור היו מדליקין אצל פתח הבית מבפנים והיו עושין עכ"פ היכר לעוברים ע"כ יש חשד כל שאין היכר כראוי לעוברים משא"כ עכשיו שמדליקין ממש בפנים ולא איכפת לן כלל לעשות היכר לבני ר"ה ע"כ לא איכפת לן בחשדא דידהו:
(54) Vraiment à l'intérieur – C'est-à-dire qu'à l'époque du Tour, on allumait près de l'entrée de la maison, à l'intérieur, et on faisait au moins un signe visible pour les passants ; c'est pourquoi il y a lieu de craindre le soupçon chaque fois qu'il n'y a pas de visibilité convenable pour les passants. Il n'en est pas ainsi maintenant, où l'on allume vraiment à l'intérieur et où il ne nous importe pas du tout de faire un signe visible pour les gens du domaine public ; c'est pourquoi leur soupçon ne nous importe pas.
séif katan 54

Siman 672 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 671 →

(א) צריך ליזהר וכו' - ואמרינן בגמרא הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ופירש"י ע"ז נר מצוה דשבת וחנוכה:
(1) Il faut être vigilant, etc. – Et nous disons dans la Guemara (Chabbat 23b) : « Celui qui est assidu à la lumière aura des fils érudits, comme il est dit : “Car la mitsva est une lumière et la Torah est clarté” » (Proverbes 6, 23) ; et Rachi a expliqué à ce sujet : la lumière de la mitsva, celle de Chabbat et de 'Hanouka.
séif katan 1
(ב) ואפילו עני וכו' - משום פרסומי ניסא:
(2) Et même un pauvre, etc. – À cause de la publication du miracle (pirsoumei nissa).
séif katan 2
(ג) שואל - על הפתחים או מוכר כסותו או משכיר עצמו אבל אינו מחוייב בכל זה רק בשביל נר אחד בכל לילה:
(3) Doit mendier – De porte en porte, ou vendre son vêtement, ou se louer (comme ouvrier) ; mais il n'est obligé à tout cela que pour une seule lumière chaque nuit.
séif katan 3
(ד) מכאן ואילך וכו' - ואם אין ידו משגת רק לנר אחד בכל לילה לו ולביתו יצא בזה מדינא ושיעורא דשו"ע הוא רק למי שידו משגת להיות מהדר מן המהדרין כדאיתא בגמרא:
(4) À partir de là, etc. – Et si l'on n'a les moyens que d'une seule lumière chaque nuit pour soi et sa maisonnée, on est quitte par là selon la stricte loi ; et la mesure du Choulhan Aroukh ne concerne que celui qui a les moyens d'être parmi les « mehadrin min hamehadrin » (ceux qui embellissent la mitsva au plus haut degré), comme il est rapporté dans la Guemara.
séif katan 4
(ה) אחד בכל לילה - ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [ח"א]:
(5) Une chaque nuit – Et si l'on n'a que neuf lumières (pour toute la fête), on allumera la deuxième nuit deux lumières (et une seule chacune des nuits suivantes) ; et si l'on en a dix, néanmoins on n'en allumera deux que la deuxième nuit, et la troisième nuit on n'en allumera pas deux mais une seule ('Hayé Adam).
séif katan 5
(ו) עד שבליל אחרון וכו' - ומי שאין לו שמן הרבה יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפילו אחד כשיעור. ואם יש לו שמן בצמצום על כל השמנה ימים ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד כנ"ל ודוקא כשחבירו אינו מב"ב או שאינו סמוך על שולחנו אבל אם הוא מב"ב מוטב שיהיה הוא מהמהדרין:
(6) De sorte que la dernière nuit, etc. – Et celui qui n'a pas beaucoup d'huile en mettra dans une lumière la quantité requise, et répartira le reste entre toutes les autres ; car s'il les fait toutes égales, il n'en allumera même pas une avec la quantité requise. Et s'il a juste assez d'huile pour une lumière pendant les huit jours, et que son compagnon n'a rien, il vaut mieux qu'il allume une seule lumière chaque nuit et qu'il en donne aussi à son compagnon, puisque selon la stricte loi il ne faut qu'une lumière, comme il a été dit plus haut. Et cela seulement lorsque son compagnon n'est pas membre de sa maisonnée ou ne mange pas à sa table ; mais s'il est membre de sa maisonnée, mieux vaut qu'il soit parmi les mehadrin.
séif katan 6
(ז) יהיו שמנה - ואם השמן הוא ביוקר מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד:
(7) Il y en ait huit – Et si l'huile est chère, il vaut mieux allumer avec des bougies de cire et en ajouter progressivement, comme il est écrit dans le texte, plutôt que d'allumer à l'huile d'olive une seule lumière chaque nuit.
séif katan 7
(ח) לא ידליקו יותר - בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל בעה"ב אפילו בניו הגדולים ומשרתיו כיון שהם סמוכים על שולחנו בקביעות הם בכלל בני ביתו:
(8) Ils n'en allumeront pas davantage – Que ce soit la première nuit ou les autres nuits, car tous sont rattachés au maître de maison, même ses fils adultes et ses serviteurs : puisqu'ils mangent régulièrement à sa table, ils font partie de sa maisonnée.
séif katan 8
(ט) וי"א דכל אחד וכו' - לבד מאשתו דהיא כגופו:
(9) Et certains disent que chacun, etc. – À l'exception de sa femme, qui est comme lui-même.
séif katan 9
(י) ידליק - היינו כמו שכתוב לעיל בס"ב דיוסיף והולך נר א' בכל לילה ואם אין ידם משגת כ"כ ידליקו נר אחד בכל לילה:
(10) Allume – C'est-à-dire comme il est écrit plus haut, au séif 2 : on en ajoute progressivement une chaque nuit ; et s'ils n'en ont pas tellement les moyens, ils allumeront une lumière chaque nuit.
séif katan 10
(יא) שתי פיות - היינו שהפתילות מבפנים מונחים בנר זה אצל זה רק ראשי הפתילות כשבולטין לחוץ נחלקין לשתי מקומות וקמ"ל דאע"פ שמבפנים אינן מובדלין הפתילות כלל זה מזה מ"מ כיון שבמקום הנחתן בפה מינכר שהם שתים נחשבות כשתים:
(11) Deux becs – C'est-à-dire que les mèches, à l'intérieur, sont posées dans la lampe l'une à côté de l'autre, et que seuls les bouts des mèches, là où ils ressortent, se séparent en deux endroits. Et cela nous apprend que, bien qu'à l'intérieur les mèches ne soient pas du tout séparées l'une de l'autre, néanmoins, puisqu'à l'endroit où elles sont placées, dans le bec, on reconnaît qu'elles sont deux, elles comptent pour deux.
séif katan 11
(יב) עולה לו בשביל שנים - משמע מלשון זה דאפילו למהדרין העושין נר לכל אחד ג"כ יועיל זה לשני בני אדם ועיין במ"א שדעתו דלפי מאי דאיתא לעיל בהג"ה דלדידן דמוסיפין בכל לילה נר אחד לכל אחד מן הבית צריך כ"א להדליק נרותיו במקום מיוחד לא ידליקו שני אנשים בנר אחד ואפילו בלילה הראשונה יש ליזהר בזה. ואפשר דוקא נר אחד שיש לו רק שני פיות אבל במנורת שלנו שיש להן ח' פיות מותר להדליק שני בני אדם זה בקצה זה וזה בקצה זה שהרי רואין שהדליקו שנים דאל"כ היה מדליק כסדר אחד אצל חבירו [ח"א] וכן נוהגין העולם:
(12) Compte pour deux – Il ressort de cette formulation que même pour les mehadrin, qui font une lumière pour chaque personne, cela sera aussi valable pour deux personnes. Et voir le Maguen Avraham, qui estime que, selon ce qui est rapporté plus haut dans la glose — que pour nous, qui ajoutons chaque nuit une lumière pour chaque membre de la maison, chacun doit allumer ses lumières à un endroit distinct —, deux personnes n'allumeront pas dans une seule lampe ; et même la première nuit, il faut y veiller. Mais peut-être cela ne vaut-il que pour une lampe qui n'a que deux becs ; mais dans nos candélabres (menorot) qui ont huit becs, il est permis que deux personnes allument, l'un à une extrémité et l'autre à l'autre extrémité, car on voit bien que deux ont allumé, puisque sinon on aurait allumé dans l'ordre, l'une à côté de l'autre ('Hayé Adam) ; et tel est l'usage général.
séif katan 12
(יג) אם כפה וכו' - שעי"ז אין מתחברים כל הפתילות יחד ודוקא כשכפה ואח"כ הדליק אבל אם הדליק ואח"כ כפה צריך לכבות ולכסות בכלי ולחזור ולהדליק:
(13) Si on a renversé, etc. – Car ainsi les mèches ne se rejoignent pas toutes ensemble. Et cela seulement si on a renversé le récipient et ensuite allumé ; mais si on a allumé et ensuite renversé le récipient, il faut éteindre, couvrir avec le récipient et allumer à nouveau.
séif katan 13
(יד) לפי שהוא כמדורה - שמתחברות כל הלהב יחד:
(14) Parce que c'est comme un brasier – Car toutes les flammes se rejoignent ensemble.
séif katan 14
(טו) בשורה בשוה - היינו שלעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול:
(15) En ligne droite, à égalité – C'est-à-dire que faire l'une en retrait et l'autre en saillie (en zigzag) n'est pas non plus convenable, de peur qu'on en vienne à faire un cercle.
séif katan 15
(טז) דהוי כמדורה - ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר [ח"א]:
(16) Car c'est comme un brasier – Et s'il y a une séparation, une paroi entre une lumière et l'autre, ou un écart de la largeur d'un doigt entre elles, c'est permis, même si on n'a pas renversé de récipient par-dessus ; et tel est l'usage, car l'interdit ne concerne que le bol, où il n'y a aucune séparation entre une lumière et l'autre ('Hayé Adam).
séif katan 16
(יז) בפמוטות - של נחושת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול שהקנים חלולין ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חבירו:
(17) Dans des chandeliers – De cuivre, faits de tubes qui partent en cercle tout autour ; car les tubes sont creux, et la paroi de chaque tube le sépare de son voisin.
séif katan 17
(יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו' - משמע מלשון זה דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:
(18) Puisque chaque lumière est bien séparée, etc. – Il ressort de cette formulation qu'il faut deux conditions, c'est-à-dire que les tubes soient aussi écartés l'un de l'autre, en plus du fait que chaque tube a sa propre paroi ; et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit qu'il suffit de la largeur d'un doigt. Et de même, lorsqu'on colle des bougies de cire au mur, on veillera à ce qu'elles soient espacées l'une de l'autre au moins de la mesure d'un doigt.
séif katan 18
(יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן - אפילו להדביק שנים ביחד אסור וכ"ש ד' או ה' דודאי נראה כמדורה:
(19) À ne pas les coller ensemble pour les allumer – Même en coller deux ensemble est interdit, et à plus forte raison quatre ou cinq, qui ressemblent assurément à un brasier.
séif katan 19
(כ) אפילו בנרות של שבת ויו"ט וכו' - עיין בבה"ל:
(20) Même pour les lumières de Chabbat et de Yom Tov, etc. – Voir le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) מבחוץ - משום פרסומי ניסא וקמפרש ואזיל כיצד אם הבית וכו':
(21) À l'extérieur – À cause de la publication du miracle ; et le texte explique ensuite comment : « Si la maison », etc.
séif katan 21
(כב) ואם יש חצר לפני הבית וכו' - וחצרותיהן היו פתוחות לר"ה:
(22) Et s'il y a une cour devant la maison, etc. – Et leurs cours donnaient sur le domaine public.
séif katan 22
(כג) שאין לו פתח פתוח לר"ה - וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית:
(23) Sans entrée donnant sur le domaine public – Et il n'a pas non plus d'entrée donnant sur la cour, mais son étage donne sur la maison.
séif katan 23
(כד) וצריך נר אחר - לעשות היכר לדבר:
(24) Mais il faut une autre lumière – Pour faire une distinction (que la lumière de 'Hanouka n'est pas destinée à l'usage).
séif katan 24
(כה) ואם יש מדורה - ויכול להשתמש לפניה ויש הכירה שהנר של מצוה היא:
(25) Et s'il y a un feu – Et qu'on peut s'en servir pour s'éclairer ; et il y a ainsi une distinction indiquant que la lumière est celle de la mitsva.
séif katan 25
(כו) למעלה מג"ט - דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם ומ"מ בדיעבד יצא [פר"ח]:
(26) Au-dessus de trois téfa'him – Car tout ce qui est en dessous de trois téfa'him est comme si on l'avait posé à terre, et on ne reconnaît pas que c'est le maître de maison qui l'a placé là ; toutefois, bediavad (a posteriori), on est quitte (Peri 'Hadach).
séif katan 26
(כז) למטה מי"ט - דאיכא פרסום הנס טפי כשהוא למטה דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כ"כ למטה ועיין בא"ר שכתב דהא דאין העולם נזהרין בזה משום דסומכין על המרדכי שכתב דעכשיו שהורגלו להניח בפנים אין קפידא בזה אכן הטור סתם בזה ומשמע דס"ל דאין לחלק בזה וכן נוהגין כל המדקדקים כמ"ש בב"י. ואם דר בעליה מניחה בחלון שהוא לצד ר"ה אפילו אם החלון גבוה יותר מי"ט מקרקעית העליה. ואם יש לו שתי חלונות אחד למעלה מי"ט ואחד למטה מי"ט ודאי יניחנה בחלון שהיא למטה מי"ט. ובנרות בהכ"נ המנהג שהמנורה במקום גבוה:
(27) En dessous de dix téfa'him – Car la publication du miracle est plus grande quand elle est en bas, puisqu'une chose destinée à éclairer, on n'a pas l'habitude de la placer si bas. Et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit que si les gens ne sont pas attentifs à cela, c'est parce qu'ils s'appuient sur le Mordekhaï, qui a écrit que maintenant qu'on a pris l'habitude de la placer à l'intérieur, on n'y tient pas ; cependant, le Tour a formulé la règle sans réserve, ce qui implique qu'il estime qu'il n'y a pas lieu de distinguer en cela ; et ainsi font tous ceux qui sont scrupuleux, comme l'a écrit le Beit Yossef. Et si l'on habite à l'étage, on la place à la fenêtre qui donne sur le domaine public, même si la fenêtre est plus haute que dix téfa'him au-dessus du sol de l'étage. Et si l'on a deux fenêtres, l'une au-dessus de dix téfa'him et l'autre en dessous de dix téfa'him, on la placera assurément à la fenêtre qui est en dessous de dix téfa'him. Et pour les lumières de la synagogue, l'usage est que le candélabre soit placé en hauteur.
séif katan 27
(כח) למעלה מכ' אמה וכו' - דלא שלטא ביה עינא ואין נ"מ בין אם מדליק מבחוץ ובין אם מדליק בבית:
(28) Au-dessus de vingt coudées, etc. – Car l'œil ne la saisit pas (on ne la remarque pas) ; et il n'y a pas de différence entre le fait d'allumer à l'extérieur ou d'allumer dans la maison.
séif katan 28
(כט) לא יצא - וצריך לחזור ולברך כ"כ הפר"ח ועיין בפמ"ג מש"כ בזה:
(29) On n'est pas quitte – Et il faut allumer à nouveau et réciter à nouveau la bénédiction ; ainsi l'a écrit le Peri 'Hadach ; et voir ce qu'a écrit à ce sujet le Peri Megadim.
séif katan 29
(ל) והניחה למטה מכ"ף וכו' - אבל אם הדליקה למטה מכ' ונטלה משם והניחה במקום אחר תוך כ' יוצא דהא הוי הדלקה במקומה דשני המקומות כשרים:
(30) Et qu'on l'a placée en dessous de vingt, etc. – Mais si on l'a allumée en dessous de vingt coudées, qu'on l'a enlevée de là et placée à un autre endroit (également) en deçà de vingt coudées, on est quitte, car c'est un allumage à sa place, puisque les deux endroits sont valables.
séif katan 30
(לא) בטפח הסמוך וכו' - שאם ירחיקנה להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם:
(31) Dans le téfa'h attenant, etc. – Car si on l'éloigne davantage de l'entrée, on ne reconnaît pas que c'est le maître de maison qui l'a placée là.
séif katan 31
(לב) לפתח - בין אם ההנחה הוא על פתח הבית או על פתח החצר:
(32) À l'entrée – Que l'emplacement soit à l'entrée de la maison ou à l'entrée de la cour.
séif katan 32
(לג) כדי שתהא וכו' - ויהיה מסובב במצות מיהו בדיעבד אם הניח נר חנוכה מימין יצא:
(33) Afin que, etc. – Et qu'on soit entouré de mitsvot. Toutefois, bediavad, si on a placé la lumière de 'Hanouka à droite, on est quitte.
séif katan 33
(לד) ואם אין וכו' מימין - דכל מידי דמצוה ימין עדיף ועוד דאיכא פרסומי ניסא טפי שהכל פונין לצד ימין:
(34) Et s'il n'y a pas, etc., à droite – Car pour tout ce qui relève d'une mitsva, la droite est préférable ; et de plus, la publication du miracle est plus grande, car tout le monde se tourne vers la droite.
séif katan 34
(לה) ואם הניחו בדלת עצמו וכו' - קאי אריש הסעיף:
(35) Et si on la place dans l'embrasure elle-même, etc. – Cela se rapporte au début du séif (au cas où il n'y a pas de mezouza, etc.).
séif katan 35
(לו) מחציו של כניסה וכו' - היינו מקום הדלת שנכנס משם לתוך הבית יחלקנו לשנים ובחצי הנוטה לצד שמאל [שהוא נגד המזוזה שהמזוזה בימין] שם יניחנו [מ"א] ומשמע מזה דיכול להניח בכל שטח אותו החצי ועיין בט"ז שדעתו דלמעשה ראוי להחמיר להניח הנרות בצד השמאל בקצה האחרון סמוך לכותל:
(36) Dans la moitié gauche de l'entrée, etc. – C'est-à-dire que l'emplacement de la porte par laquelle on entre dans la maison, on le divisera en deux, et dans la moitié qui penche vers la gauche [qui est en face de la mezouza, puisque la mezouza est à droite], c'est là qu'on la placera (Maguen Avraham). Et il en ressort qu'on peut la placer n'importe où dans toute la surface de cette moitié ; et voir le Taz, qui estime qu'en pratique il convient d'être rigoureux et de placer les lumières du côté gauche, à l'extrémité, près du mur.
séif katan 36
(לז) ומ"מ המנהג וכו' - כדי שיכנס בין שתי מצות:
(37) Toutefois, l'usage, etc. – Afin qu'on entre entre deux mitsvot (la mezouza et la lumière de 'Hanouka).
séif katan 37
(לח) ואין לשנות - ומ"מ אם יש לו חלון הסמוך לר"ה נכון יותר שיניחנו שם כדי שיהיה היכר לבני ר"ה ויתפרסם הנס אם לא במקום דשכיחא הזיקא עי"ז:
(38) Et il ne faut pas changer – Toutefois, si l'on a une fenêtre attenante au domaine public, il est plus convenable de la placer là, afin qu'il y ait une visibilité pour les gens du domaine public et que le miracle soit publié ; sauf dans un endroit où un dommage est fréquent de ce fait.
séif katan 38
(לט) ובבית הכנסת - או בבית המדרש:
(39) Et à la synagogue – Ou à la maison d'étude (beit hamidrach).
séif katan 39
(מ) בכותל דרום - או על השולחן שעומד אצל כותל דרום והטעם בכ"ז זכר למנורה שמקומה במקדש בדרום:
(40) Contre le mur sud – Ou sur la table qui se trouve près du mur sud. Et la raison de tout cela : en souvenir du candélabre (Menora), dont la place, dans le Temple, était au sud.
séif katan 40
(מא) כנרות המנורה - או בדרום המנורה: ט"ס וצ"ל כנרות המנורה:
(41) Comme les lumières du candélabre – « Ou au sud du candélabre » (leçon de certaines éditions) est une faute de copiste, et il faut lire : « comme les lumières du candélabre ».
séif katan 41
(מב) ומסדרן ממזרח וכו' - זהו ג"כ כעין מנורה דהנרות היו מסודרין במקדש בין מזרח למערב כן יסדר ג"כ נרות חנוכה. ודע דיש מהראשונים דס"ל דאף דהמנורה היתה עומדת בדרום מ"מ נרותיה היו מסודרין מצפון לדרום וממילא לדידהו גם נרות חנוכה יש לסדר באופן הזה ויש מקומות שנהגו כן ואין למחות בם דיש להם על מה לסמוך:
(42) Et on les dispose d'est en, etc. – Cela aussi est à l'image du candélabre : de même que les lumières étaient disposées dans le Temple entre l'est et l'ouest, ainsi disposera-t-on aussi les lumières de 'Hanouka. Et sache que certains Richonim estiment que, bien que le candélabre se trouvât au sud, ses lumières étaient néanmoins disposées du nord au sud ; et par conséquent, selon eux, il faut aussi disposer les lumières de 'Hanouka de cette manière. Il y a des endroits où l'on a pris cet usage, et il ne faut pas protester contre eux, car ils ont sur quoi s'appuyer.
séif katan 42
(מג) למערב - והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו [תשו' ח"ס סי' קפ"ו] ועיין לקמן בס"ס תרע"ו מה שנכתוב בזה:
(43) À l'ouest – Et celui qui allume se tient le dos au sud et le visage au nord, et commence par sa droite, c'est-à-dire la lumière proche de l'arche sainte (à l'est) ; puis (les nuits suivantes) il en ajoute progressivement, et commence par celle de gauche (la nouvelle) en se tournant vers sa droite (responsa du 'Hatam Sofer, siman 186). Et voir plus loin, à la fin du siman 676, ce que nous écrirons à ce sujet.
séif katan 43
(מד) ומדליקין ומברכין - אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה. ומתפלל האבל בחנוכה מנחה ומעריב. ובט"ו באב ושבט ול"ג בעומר דלית הלל האבל מתפלל שחרית ג"כ. ובחוה"מ דהוי כיו"ט מנעתי לפעמים להניח האבל להתפלל מנחה ומעריב [פמ"ג]:
(44) Et on allume et récite les bénédictions – Bien qu'à la synagogue ce ne soit qu'un usage, on récite néanmoins la bénédiction sur lui, comme on récite la bénédiction sur le Hallel de Roch 'Hodech, qui n'est qu'un usage. Si un endeuillé (avel) officie le soir (la première nuit) de 'Hanouka, une autre personne allume les lumières, à cause de la bénédiction de Chéhé'héyanou qu'on récite alors : on reconnaît que c'est une marque de joie pour la communauté, et il ne convient pas qu'un endeuillé les allume [mais dans sa maison, il peut réciter Chéhé'héyanou] ; mais les autres soirs de 'Hanouka, où l'on ne récite pas Chéhé'héyanou, l'endeuillé peut allumer la lumière de 'Hanouka. Et l'endeuillé officie à 'Hanouka pour Min'ha et Arvit (mais pas pour Cha'harit, où l'on dit le Hallel). Et le 15 Av, le 15 Chevat et Lag BaOmer, où il n'y a pas de Hallel, l'endeuillé officie aussi pour Cha'harit. Et pendant 'Hol HaMoed, qui est comme un Yom Tov, j'ai parfois empêché l'endeuillé d'officier pour Min'ha et Arvit (Peri Megadim).
séif katan 44
(מה) וצריך לחזור ולהדליק - ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ"מ לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב"ב:
(45) Il faut allumer à nouveau – Et même l'officiant qui a récité la bénédiction à la synagogue doit allumer à nouveau dans sa maison, car chacun a l'obligation d'allumer dans sa maison. Toutefois, il ne répétera pas dans sa maison la bénédiction de Chéhé'héyanou, à moins qu'il n'allume pour en acquitter sa femme et sa maisonnée.
séif katan 45
(מו) להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב - ר"ל אפילו הנוהגים להדליק בכל יום בצה"כ בבהכ"נ נוהגים אחר מנחה בשעה שהעולם מקובצים וגם דלאחר מעריב אין נכון לעכב העולם לזה דצריך כ"א למהר לילך לביתו ולהדליק נ"ח:
(46) D'allumer à la synagogue entre Min'ha et Arvit – C'est-à-dire que même ceux qui ont l'usage d'allumer (chez eux) chaque jour à la sortie des étoiles, à la synagogue on a l'usage d'allumer après Min'ha, au moment où le public est rassemblé ; et aussi, après Arvit, il ne convient pas de retenir le public pour cela, car chacun doit se hâter de rentrer chez lui pour allumer la lumière de 'Hanouka.
séif katan 46
(מז) קודם מנחה - וכ"כ רש"ל אבל בד"מ כתב שאין אנו נוהגין כן אלא אף בערב שבת מדליקין בבהכ"נ בין מנחה למעריב בשעה שהעולם מתחילין להתקבץ ואיכא פרסומי ניסא אכן אם העולם מתאחרין לבוא וטרם שיבוא מנין לביהכ"נ יתקדש היום לא ימתין כלל אלא יברך וידליק מיד אפילו קודם מנחה דמ"מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לביהכ"נ ורואים הנרות ולענין יחיד עיין לקמן בסוף סימן תרע"ט במ"ב:
(47) Avant Min'ha – Et ainsi l'a écrit le Rachal. Mais dans le Darkhei Moché, il (le Rema) a écrit que nous n'avons pas cet usage, mais que même la veille de Chabbat on allume à la synagogue entre Min'ha et Arvit, au moment où le public commence à se rassembler, et il y a ainsi publication du miracle. Cependant, si le public tarde à venir, et qu'avant qu'un minyan n'arrive à la synagogue le jour de Chabbat serait sanctifié (commencerait), on n'attendra pas du tout, mais on récitera la bénédiction et on allumera aussitôt, même avant Min'ha, car il y a quand même publication du miracle lorsqu'ils arrivent ensuite à la synagogue et voient les lumières. Et pour le particulier, voir plus loin, à la fin du siman 679, dans la Michna Beroura.
séif katan 47
(מח) אם רוצה למהר וכו' - ודוקא באופן זה אבל בלא"ה טוב יותר שיגמור בעצמו המצוה שהתחיל בה:
(48) S'il veut se hâter, etc. – Et seulement dans ce cas ; mais autrement, il est préférable qu'il achève lui-même la mitsva qu'il a commencée.
séif katan 48
(מט) יוכל השמש וכו' - דהברכה חל על האחד שהדליק דהיא העיקר והשאר אינן אלא הידור מצוה בעלמא וה"ה בביתו כשמזדמן לו איזה דבר נחוץ לאחר שהדליק אחד מהן יוכל אחר להשלים בשבילו את שארי הנרות:
(49) Le bedeau peut, etc. – Car la bénédiction porte sur la lumière unique qu'il a allumée, qui est l'essentiel, et les autres ne sont qu'un simple embellissement de la mitsva (hidour mitsva). Et il en va de même dans sa maison : lorsqu'une affaire urgente se présente à lui après qu'il a allumé l'une d'elles, un autre peut compléter pour lui les autres lumières.
séif katan 49
(נ) חצר שיש לו שני פתחים - וה"ה בית:
(50) Une cour qui a deux entrées – Et il en va de même d'une maison.
séif katan 50
(נא) מפני החשד - שיאמרו בני עירו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק וע"כ אפילו כל הבתים שבחצר שייך לאדם אחד או שאין לו שם בחצר רק בית אחד צריך להדליק בשתי הפתחים:
(51) À cause du soupçon – Que les gens de sa ville ne disent : « Puisqu'il n'a pas allumé à celle-ci, il n'a pas non plus allumé à l'autre. » C'est pourquoi, même si toutes les maisons de la cour appartiennent à une seule personne, ou qu'il n'a dans la cour qu'une seule maison, il doit allumer aux deux entrées.
séif katan 51
(נב) ברוח אחד וכו' - הטעם דהא חזי ליה שהדליק באחד ומה שלא הדליק בשני ידעו אנשי עירו שמבפנים הוא בית אחד ושני הפתחים שייכים לאדם אחד ודי להדליק במקום אחד:
(52) Du même côté, etc. – La raison : on le voit (le passant) qu'il a allumé à l'une ; et quant au fait qu'il n'a pas allumé à la seconde, les gens de sa ville savent qu'à l'intérieur c'est une seule maison et que les deux entrées appartiennent à une seule personne, et il suffit d'allumer à un seul endroit.
séif katan 52
(נג) והם בבית אחד - אבל אם הם בשני בתים או שבית אחד חלוק מתוכו אע"פ שהם של אדם אחד צריך להדליק בשתיהן משום חשד שיחשדו ששני בני אדם דרין שם ויש מקילין בששתיהן שייכין לאדם אחד:
(53) Et qu'elles appartiennent à une même maison – Mais si elles sont dans deux maisons, ou qu'une maison est divisée à l'intérieur, même si elles appartiennent à une seule personne, il faut allumer aux deux, à cause du soupçon : on soupçonnerait que deux personnes y habitent (et que l'une n'a pas allumé). Et certains sont indulgents lorsque les deux appartiennent à une seule personne.
séif katan 53
(נד) בפנים ממש - היינו שבזמן הטור היו מדליקין אצל פתח הבית מבפנים והיו עושין עכ"פ היכר לעוברים ע"כ יש חשד כל שאין היכר כראוי לעוברים משא"כ עכשיו שמדליקין ממש בפנים ולא איכפת לן כלל לעשות היכר לבני ר"ה ע"כ לא איכפת לן בחשדא דידהו:
(54) Vraiment à l'intérieur – C'est-à-dire qu'à l'époque du Tour, on allumait près de l'entrée de la maison, à l'intérieur, et on faisait au moins un signe visible pour les passants ; c'est pourquoi il y a lieu de craindre le soupçon chaque fois qu'il n'y a pas de visibilité convenable pour les passants. Il n'en est pas ainsi maintenant, où l'on allume vraiment à l'intérieur et où il ne nous importe pas du tout de faire un signe visible pour les gens du domaine public ; c'est pourquoi leur soupçon ne nous importe pas.
séif katan 54

Siman 672 →