Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 648 →- (א) היבש - ואם הוא יבש רק במקצתו עיין לקמן בסי"ב ובמ"ב שם:(1) Sec – et s'il n'est sec qu'en partie, voir plus loin, séif 12, et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 1
- (ב) פסול - דאינו הדר ואם הוא כמוש [שאינו לח ולא יבש] אפילו כמוש בכולו כשר דעדיין יש בו מקצת ליחה ומ"מ כיון שאנו רואין שהוא כמוש דעת המ"א דצריך לבדקו כמ"ש בשו"ע:(2) Invalide – car il n'est pas hadar (beau). Et s'il est flétri [ni frais ni sec], même flétri entièrement, il est valable, car il a encore un peu d'humidité. Toutefois, puisque nous voyons qu'il est flétri, l'avis du Maguen Avraham est qu'il faut le vérifier, comme l'écrit le Choulhan Aroukh.
séif katan 2
- (ג) יראה בחוט - הקשו האחרונים דא"כ יהיה נקב מפולש ופסול לדעה ראשונה שבסעיף ב' אפילו בלא חסרון ותירץ המ"א שתוחב המחט קצת במקום עובי שלה דהיינו במקום חור הנקב ועי"ז יכנס קצת מן החוט עמה וכשמוציאה יראה בהחוט ואין כאן נקב מפולש ויש שתירצו דמפולש לא נקרא אלא כשניקב ברוחב האתרוג מעבר לעבר אפילו שלא כנגד חדרי הזרע אבל כשניקב בעובי שלו מצד א' דהיינו לאורך האתרוג מעוקצו כלפי חוטמו ואינו מגיע לחדרי הזרע בזה י"ל דלכו"ע לא מקרי מפולש:(3) On verra sur le fil – les A'haronim ont objecté : s'il en est ainsi, ce sera un trou traversant (mefoulach), invalide selon le premier avis du séif 2, même sans manque. Et le Maguen Avraham a répondu qu'on enfonce l'aiguille un peu à l'endroit de son épaisseur (celle de l'écorce), c'est-à-dire à l'endroit de l'orifice du trou ; ainsi un peu du fil entre avec elle, et quand on la retire on voit (l'humidité) sur le fil, et il n'y a pas ici de trou traversant. Et certains ont répondu qu'on n'appelle « traversant » que lorsqu'il est percé dans la largeur du etrog, de part en part, même pas en face des loges des graines ; mais lorsqu'il est percé dans son épaisseur, d'un côté, c'est-à-dire dans la longueur du etrog, de son pédoncule vers son extrémité ('hotem), et n'atteint pas les loges des graines, on peut dire que selon tous il n'est pas appelé traversant.
séif katan 3
- (ד) ודאי יבש הוא - ר"ל דא"א שימצא בו ליחה ולא יצא תועלת ע"י בדיקתו:(4) Il est certainement sec – c'est-à-dire qu'il est impossible d'y trouver de l'humidité, et sa vérification n'apporterait aucune utilité.
séif katan 4
- (ה) ופסול - עיין בשעה"צ מה שהבאנו בשם תמים דעים:(5) Et il est invalide – voir dans le Chaar HaTsiyoun ce que nous avons rapporté au nom du Tamim Déïm.
séif katan 5
- (ו) כל שהוא פסול - אפילו אינו חסר מן האתרוג כלל כגון שניקב ע"י מחט:(6) Si infime soit-il, il est invalide – même s'il ne manque rien du tout du etrog, par exemple s'il a été percé par une aiguille.
séif katan 6
- (ז) אם היה כאיסר - אפילו אין בו חסרון כגון שתחב בו יתד רחב ואם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול:(7) S'il avait (la taille d')un issar (petite pièce de monnaie) – même s'il n'y a pas de manque, par exemple si on y a enfoncé une cheville large. Et si le trou est carré ou allongé, on évalue : si, en l'arrondissant, il équivaut à un issar, il est invalide.
séif katan 7
- (ח) ואם חסר כל שהוא - ר"ל דאם חסר אז אפילו הנקב הוא קטן ביותר דהוא כל שהוא ג"כ פסול ועיין במאמר מרדכי שהסכים דלענין יו"ט שני ש"ד לברך עליו כל שאינו מפולש ואינו חסר בכאיסר:(8) Et s'il manque si peu que ce soit – c'est-à-dire que s'il manque (de la matière), alors, même si le trou est extrêmement petit, de taille infime, il est aussi invalide. Et voir le Maamar Mordekhaï, qui admet que pour le deuxième jour de Yom Tov il est permis de réciter la bénédiction sur lui, tant qu'il n'est pas traversant et qu'il ne manque pas la taille d'un issar.
séif katan 8
- (ט) וי"א וכו' - ס"ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא ביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפילו בחסרון כל שהוא ובאינו מפולש דוקא כשחסר בכאיסר וקי"ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ"ש רמ"א אח"כ:(9) Et certains disent, etc. – ils pensent qu'il faut deux défauts réunis : traversant et manque ; car sans manque il est valable dans tous les cas. Mais lorsqu'il y a un manque, il y a une distinction : s'il est traversant, il est invalide même pour un manque infime ; et s'il n'est pas traversant, il n'est invalide que lorsqu'il manque la taille d'un issar. Et nous retenons d'être rigoureux, sauf en cas de nécessité pressante (chaat hada'hak), comme l'écrit le Rema ensuite.
séif katan 9
- (י) אע"פ שיש בהם חסרון - ר"ל שנראה לפעמים באתרוג שהיה בו נקב בעודו במחובר אלא שנקרם עליו עור ובשר מלמעלה בזה יש להתיר אבל אם אנו רואים שלא נקרם אלא יש שם נקב וחיסרון אע"פ שנעשה ע"י קוצים בדרך גדילתו פסול וזהו שסיים מיהו אם רואה וכו' והמון עם טועין בכך שסוברין שיש קולא כשנעשה הנקב ע"י קוצים:(10) Bien qu'il y ait en eux un manque – c'est-à-dire qu'on voit parfois sur un etrog qu'il y avait un trou lorsqu'il était encore attaché à l'arbre, mais une peau et une chair se sont reformées dessus : dans ce cas, il y a lieu de permettre. Mais si nous voyons que cela ne s'est pas recouvert, et qu'il y a là un trou et un manque, bien que cela ait été fait par des épines au cours de sa croissance, il est invalide ; et c'est ce qu'il conclut : « toutefois, s'il voit, etc. ». Et le commun du peuple se trompe à ce sujet, pensant qu'il y a un allègement lorsque le trou a été fait par des épines.
séif katan 10
- (יא) אם רואה שאין העור והבשר קיים וכו' - ואם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדעה אחרונה ס"ל אפילו בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון בכאיסר שפיר נסמוך ע"ז בספק לכל הפחות ואפילו אם ספק לו שמא הגיע פילוש הנקב עד חדרי הזרע ג"כ יש להכשיר שכל שאינו ברור לנו שהגיע עד חדרי הזרע יש לסמוך על דברי האומרים שאפילו אם הגיע לחדרי הזרע אינו נקרא נקב מפולש ואינו פוסל אא"כ יש בו חסרון:(11) S'il voit que la peau et la chair ne sont pas intactes, etc. – et s'il y a un doute à ce sujet, si la chair est intacte, on suit l'allègement : puisque le dernier avis pense que même lorsqu'il y a certainement un manque, il est valable tant qu'il n'est pas traversant et que le manque n'atteint pas un issar, nous pouvons bien nous appuyer sur lui, au moins en cas de doute. Et même s'il a un doute si la perforation du trou a atteint les loges des graines, il y a aussi lieu de le valider : car tant qu'il ne nous est pas clair qu'il a atteint les loges des graines, on peut s'appuyer sur ceux qui disent que même s'il a atteint les loges des graines, ce n'est pas appelé trou traversant, et cela n'invalide que s'il y a un manque.
séif katan 11
- (יב) כסברא האחרונה להכשיר - ולברך עליו:(12) Selon le dernier avis, pour le valider – et pour réciter la bénédiction sur lui.
séif katan 12
- (יג) שניקב מצד זה לצד זה - שע"ז מורה שם מפולש כמו מבוי המפולש:(13) Percé d'un côté à l'autre – car c'est ce qu'indique le terme mefoulach, comme dans l'expression « ruelle traversante » (mavoï hamefoulach).
séif katan 13
- (יד) עד חדרי הזרע וכו' - טעמם שהקליפה העבה המקפת את חדרי הזרע אינה נחשבת עם חדרי הזרע לד"א אלא היא נחשבת לדבר בפ"ע לענין זה וכיון שניקבה כולה מצד א' ה"ז נקב מפולש וע"כ אע"פ שחדרי הזרע וצד השני של האתרוג נשארו שלימים ה"ז פסול. ולענין הלכה יש להחמיר כסברא האחרונה אבל בשעת הדחק שא"א למצוא אתרוג אחר יש לסמוך על סברא הראשונה ומותר לברך על אתרוג זה ובפרט היכי שאינו חסר כלום כגון שניקב ע"י מחט דיש בזה ס"ס שמא הלכה כהי"א הנזכר בס"ב דגם במפולש דוקא כשיש חסרון:(14) Jusqu'aux loges des graines, etc. – leur raison : l'écorce épaisse qui entoure les loges des graines n'est pas considérée, selon le dernier avis, comme faisant un avec les loges des graines, mais elle est considérée comme une chose à part à cet égard ; et puisqu'elle a été entièrement percée d'un côté, c'est un trou traversant. C'est pourquoi, bien que les loges des graines et l'autre côté du etrog soient restés intacts, il est invalide. Et quant à la halakha, il faut être rigoureux selon le dernier avis ; mais en cas de nécessité pressante, quand il est impossible de trouver un autre etrog, on peut s'appuyer sur le premier avis, et il est permis de réciter la bénédiction sur ce etrog ; et en particulier lorsqu'il ne manque rien, par exemple s'il a été percé par une aiguille, car il y a là un double doute (sfek sfeka) : peut-être la halakha suit-elle le « certains disent » mentionné au séif 2, selon lequel même pour un trou traversant, il n'est invalide que lorsqu'il y a un manque.
séif katan 14
- (טו) מפולש - ואם ניקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה שלא כנגד חדרי הזרע דהיינו במקום שהאתרוג מתקצר למטה זה מקרי מפולש בין לדעה א' ובין לדעה שניה:(15) Traversant – et si l'écorce épaisse a été percée d'un côté à l'autre, pas en face des loges des graines, c'est-à-dire à l'endroit où le etrog se rétrécit vers le bas, cela s'appelle traversant aussi bien selon le premier avis que selon le second.
séif katan 15
- (טז) קיימים - ויוכל להרגיש ד"ז במשמוש היד:(16) Intactes – et on peut sentir cela en palpant de la main.
séif katan 16
- (יז) ויש פוסלין - ויש להחמיר בד"ז במקום שאפשר:(17) Et certains invalident – et il faut être rigoureux sur ce point là où c'est possible.
séif katan 17
- (יח) נסדק וכו' - מדסתם המחבר משמע דס"ל דיש להחמיר אפילו בנסדק מצד אחד:(18) Fendu, etc. – du fait que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a énoncé la règle sans réserve, il ressort qu'il pense qu'il faut être rigoureux même s'il est fendu d'un seul côté.
séif katan 18
- (יט) כשר - כמו בנסדק הגרגרת בבהמה ביו"ד סימן ל"ד ואפילו נסדק משני צדדיו ע"פ כל ארכו ונשתייר מכל צד משהו למעלה ומשהו למטה:(19) Valable – comme pour la trachée fendue d'un animal (Yoré Déa, siman 34) ; et même s'il est fendu des deux côtés sur toute sa longueur, et qu'il reste de chaque côté un peu en haut et un peu en bas (non fendu).
séif katan 19
- (כ) לפסול בנסדק רובו - הט"ז ומ"א השיגו על פסק הרמ"א ודעתם דלא נמצא מי שיחמיר בזה ברובו אבל הגר"א בביאורו הוכיח כהרמ"א דיש מחמירין ברובו והיינו אפילו מצד אחד:(20) Invalider s'il est fendu sur sa majeure partie – le Taz et le Maguen Avraham ont contesté la décision du Rema, et leur avis est qu'on ne trouve personne qui soit rigoureux pour la majeure partie ; mais le Gaon de Vilna, dans son commentaire, a prouvé, comme le Rema, qu'il y a des rigoristes pour la majeure partie, et ce même d'un seul côté.
séif katan 20
- (כא) וכל שלא נסדק רוב קליפתו - בעומקו והיינו מראש האתרוג לסופו או לדעת ההג"ה בשיעור רובו:(21) Et tant que la majeure partie de son écorce n'est pas fendue – en profondeur ; c'est-à-dire (fendu) du sommet du etrog jusqu'à son bout, ou, selon la glose (du Rema), sur la mesure de sa majeure partie.
séif katan 21
- (כב) העבה - דאלו נסדק כל קליפתו העבה והגיע לחדרי הזרע אפילו במקום אחד פסול דהוי בכלל נקב מפולש:(22) Épaisse – car si toute son écorce épaisse était fendue et atteignait les loges des graines, même en un seul endroit, il serait invalide, car cela entre dans la catégorie du trou traversant.
séif katan 22
- (כג) לא מקרי נסדק - אפילו בחוטמו ג"כ דוקא כשנסדק שם רוב קליפתו דאל"ה אינו בכלל נסדק כלל:(23) Ce n'est pas appelé fendu – même à son extrémité, c'est aussi seulement lorsque la majeure partie de son écorce y est fendue (qu'il est invalide) ; sinon, cela n'entre pas du tout dans la catégorie « fendu ».
séif katan 23
- (כד) הקליפה החיצונה - היינו הקליפה הדקה שהיא כמין גליד על האתרוג ואין כאן חסרון בגופו של אתרוג כלל:(24) L'écorce extérieure – c'est-à-dire la peau fine, qui est comme une pellicule sur le etrog ; et il n'y a ici aucun manque dans le corps même du etrog.
séif katan 24
- (כה) שאינו מחסרו וכו' - דאם היה נקלף יותר בעומק אפילו במקום אחד ונחסר מגוף האתרוג אפילו משהו פסול מטעם חסר לדעה ראשונה של ס"ב הנ"ל ולדעה שניה אם חסר כאיסר עכ"פ:(25) Qui ne lui fait pas manquer (de matière), etc. – car s'il avait été pelé plus en profondeur, même en un seul endroit, et qu'il manquait si peu que ce soit du corps du etrog, il serait invalide pour cause de manque selon le premier avis du séif 2 mentionné plus haut ; et selon le second avis, il serait invalide s'il manque au moins un issar.
séif katan 25
- (כו) ירק כמות שהוא ברייתו - ואם מקום הנקלף הוא משונה במראיתו ממראה האתרוג אפילו אם נקלף רק רובו פסול וכ"ז דוקא כשנקלף הכל ביחד אבל אם נקלף בשנים ושלשה מקומות אפילו במיעוט האתרוג אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר ואם נקלף במקום חוטמו כשאינו דומה מקום הקילוף לשאר האתרוג אפילו בכל שהוא פסול וכמו לענין חזזית לקמן בס"ט וי"א דאין להחמיר בכל זה רק דוקא כשאם נשתנה מקום הקילוף למראה פסול כגון שחור ולבן אבל אם הוא מראה כשר אין לפסלו ובשעת הדחק יש לסמוך ע"ז ועיין לקמן בסי"ג בהג"ה:(26) Vert comme il est dans sa constitution naturelle – et si l'endroit pelé diffère par son aspect de l'aspect du etrog, même s'il n'a été pelé que sur sa majeure partie, il est invalide. Et tout cela, seulement lorsque tout a été pelé d'un seul tenant ; mais s'il a été pelé en deux ou trois endroits, même sur une minorité du etrog, si l'endroit pelé ne ressemble pas au reste du etrog, il est invalide, car c'est comme tacheté (menoumar) ; et s'il a été pelé à l'endroit de son extrémité, lorsque l'endroit pelé ne ressemble pas au reste du etrog, même infime, il est invalide, comme pour la 'hazazit (excroissance) plus loin, séif 9. Et certains disent qu'il n'y a lieu d'être rigoureux en tout cela que lorsque l'endroit pelé a changé pour un aspect invalide, comme noir ou blanc ; mais si c'est un aspect valable, il n'y a pas lieu de l'invalider ; et en cas de nécessité pressante, on peut s'appuyer sur cela. Et voir plus loin, séif 13, dans la glose (du Rema).
séif katan 26
- (כז) אם נקלף כולו פסול - כמו בבהמה כשנקלף כל עורה טרפה דלא הדרא בריא:(27) S'il a été pelé entièrement, il est invalide – comme pour un animal dont toute la peau a été arrachée, qui est tréfa (atteint d'une lésion mortelle), car il ne redevient pas sain.
séif katan 27
- (כח) שישתייר כסלע - וכמו שם לגבי בהמה דצריך שישתייר כסלע וכ"פ הב"ח וא"ר:(28) Qu'il en reste (la taille d')un sela – comme là-bas pour l'animal, où il faut qu'il reste (de la peau de la taille d')un sela ; et ainsi ont tranché le Ba'h et l'Eliya Rabba.
séif katan 28
- (כט) ניטל דדו - הוא העץ שעל ראש האתרוג כמו חוד הדד ותחוב בתוכו והשושנתא עליו:(29) Son mamelon a été enlevé – c'est le bois qui est au sommet du etrog, comme la pointe d'un mamelon, enfoncé à l'intérieur du fruit, et la chochanta (la rosette) est dessus.
séif katan 29
- (ל) פסול - דהו"ל כחסר והנה מלשון ניטל הדד משמע דניטל העץ אף מה שתקוע בתוך האתרוג ונעשה שם כמו גומא ולפיכך פסול אבל אם ניטל רק מה שלמעלה מן האתרוג אין להחמיר וכן הסכים הט"ז לדינא אבל יש מן הפוסקים שמצדדים להחמיר אפילו אם לא ניטל רק למעלה מן האתרוג וסוברים דזה הוי בכלל חסר לדידהו ואם נשאר מן העץ למעלה מן האתרוג כל שהוא דעת המ"א דאין להחמיר בזה:(30) Invalide – car c'est comme un manque. Or, de l'expression « le mamelon a été enlevé », il ressort que le bois a été enlevé, y compris ce qui est planté à l'intérieur du etrog, et qu'il s'y est formé comme un creux ; c'est pourquoi il est invalide. Mais si on a enlevé seulement ce qui est au-dessus du etrog, il n'y a pas lieu d'être rigoureux ; et ainsi le Taz en a convenu pour la halakha. Mais certains décisionnaires penchent pour être rigoureux même si on n'a enlevé que ce qui est au-dessus du etrog, et pensent que cela entre, selon eux, dans la catégorie du manque. Et s'il reste au-dessus du etrog si peu que ce soit du bois, l'avis du Maguen Avraham est qu'il n'y a pas lieu d'être rigoureux.
séif katan 30
- (לא) במקום שאפשר - היינו שאפשר ליקח יותר מובחר מזה אבל אם הוא המובחר אין להחמיר בשביל השושנתא. ומ"מ נראה דדוקא אם חסר רק השושנתא אבל אם חסר גם מקצת מן העץ אף שיש עוד קצת עץ למעלה מן האתרוג טוב להדר ליקח אחר אם אפשר לו כי יש מחמירין גם בזה:(31) Là où c'est possible – c'est-à-dire lorsqu'il est possible de prendre un etrog plus choisi que celui-ci ; mais si c'est le plus choisi, il n'y a pas lieu d'être rigoureux à cause de la chochanta. Toutefois, il semble que ce soit seulement s'il ne manque que la chochanta ; mais s'il manque aussi une partie du bois, bien qu'il reste encore un peu de bois au-dessus du etrog, il est bien d'être scrupuleux et d'en prendre un autre s'il le peut, car certains sont rigoureux aussi en cela.
séif katan 31
- (לב) כשר - כיון שכך היא ברייתן וזהו דרך גידולן אין לכנותם בשם חסרים או שאינן הדר וניכרים הם כי יש במקום פטמא כמו גומא מתחלת ברייתו וכתב בבכורי יעקב דזה דוקא רק כשיש גומא מעט שאין כאן פסול רק משום חסר וכיון שמתחלת ברייתו הוא כן ולא נחסר ממנו כלל לא מקרי חסר אבל לפעמים יש גומא עמוקה שחללה עד חדרי הזרע וניכר ע"י שיכניס לתוך החלל מחט או שאר דבר דק בזה נראה דפסול גמור הוא שהרי נקב בתולדה פסול כל היכי דניקב פסול כדאיתא ביו"ד סימן מ"ג בפמ"ג וכיון דניקב עד חדרי הזרע פסול ה"ה בניקב בתולדה:(32) Valable – puisque telle est leur constitution naturelle et que c'est leur mode de croissance, on ne peut les qualifier de manquants ou de non hadar ; et ils sont reconnaissables, car il y a à l'endroit de la pitma comme un creux dès l'origine de leur constitution. Et le Bikouré Yaakov a écrit que cela vaut seulement lorsqu'il y a un petit creux, où il n'y aurait d'invalidité que pour cause de manque ; et puisqu'il est ainsi dès sa constitution et que rien n'en a été retiré, ce n'est pas appelé manquant. Mais il y a parfois un creux profond dont la cavité va jusqu'aux loges des graines, ce qu'on reconnaît en introduisant dans la cavité une aiguille ou une autre chose fine : dans ce cas, il semble que ce soit une invalidité totale, car un trou congénital invalide partout où un trou invalide, comme il est rapporté dans Yoré Déa, siman 43, dans le Peri Megadim ; et puisque, percé jusqu'aux loges des graines, il est invalide, il en est de même s'il est percé congénitalement.
séif katan 32
- (לג) ונשאר מקומו גומא פסול - דהוא בכלל חסר ואם הוא שעת הדחק שאין אחר בעיר העלה בתשובת חכם צבי שיכול לברך עליו אפילו ביום ראשון (כיון שבשעת הדחק איתא בס"ס תרמ"ט שמברכין אפילו על פסולין לגמרי וכ"ש בזה שהיא תלוי בשיטת הראשונים כמבואר בב"י) וה"ה בניטלה פטמתו ונעשה גומא ואין אחר בעיר ג"כ יכול לברך עליו אפילו ביום ראשון:(33) Et son emplacement est resté un creux, il est invalide – car cela entre dans la catégorie du manque. Et si c'est un cas de nécessité pressante, où il n'y en a pas d'autre dans la ville, le 'Hakham Tsvi a conclu dans ses responsa qu'on peut réciter la bénédiction sur lui, même le premier jour (puisqu'en cas de nécessité pressante, il est rapporté à la fin du siman 649 qu'on récite la bénédiction même sur des espèces totalement invalides, à plus forte raison ici, où cela dépend des opinions des Richonim, comme l'explique le Beit Yossef). Et il en est de même si sa pitma a été enlevée et qu'il s'est formé un creux, et qu'il n'y en a pas d'autre dans la ville : il peut aussi réciter la bénédiction sur lui, même le premier jour.
séif katan 33
- (לד) ונשאר עובי כל שהוא שכל רוחב וכו' - ר"ל שנשאר מן עובי העץ בתוך האתרוג שיעור קצר שיוכל עכ"פ למלא כל רוחב הגומא מן עוביו ואף דלמעלה מן הגומא לא נשאר משהו ג"כ כשר דתו לא מקרי חסר:(34) Et il reste une épaisseur si infime soit-elle, de sorte que toute la largeur, etc. – c'est-à-dire qu'il reste de l'épaisseur du bois, à l'intérieur du etrog, une petite mesure qui puisse au moins remplir de son épaisseur toute la largeur du creux ; et bien qu'au-dessus du creux il ne reste rien, il est aussi valable, car il n'est plus appelé manquant.
séif katan 34
- (לה) עלתה חזזית - בין בתלוש ובין במחובר אלא בעינן שיהיה גבוה משאר אתרוג:(35) Une 'hazazit est apparue (excroissance) – que ce soit une fois détaché ou encore attaché à l'arbre ; mais il faut qu'elle soit plus haute que le reste du etrog (en relief).
séif katan 35
- (לו) פסול - דמחזי כמנומר [גמרא]:(36) Invalide – car il a l'air tacheté [Guemara].
séif katan 36
- (לז) על רובו - היינו רוב כל שטח האתרוג משני הצדדים:(37) Sur sa majeure partie – c'est-à-dire la majeure partie de toute la surface du etrog, des deux côtés.
séif katan 37
- (לח) פסול - דאינו הדר:(38) Invalide – car il n'est pas hadar.
séif katan 38
- (לט) אפילו כל שהוא פסול - שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו שבאותו שפוע אדם נותן עיניו:(39) Même infime, il est invalide – car cela se voit davantage aux yeux que les autres endroits du etrog, car c'est sur cette pente que l'homme pose son regard.
séif katan 39
- (מ) שבשטח החברבורות וכו' - פי' שמקום החברבורות עצמם היא המיעוט:(40) Que, sur la surface des taches, etc. – explication : l'endroit des taches elles-mêmes est la minorité.
séif katan 40
- (מא) שכולם מצד א' - משמע דאם נתפשט מהם גם לצד השני מקרי רובו דהוי רוב הקיפו אע"פ שאינו רובו של כל האתרוג [מ"א]:(41) Qu'elles soient toutes d'un seul côté – il en ressort que si elles se sont étendues aussi à l'autre côté, cela s'appelle « sa majeure partie », car c'est la majeure partie de son pourtour, bien que ce ne soit pas la majeure partie de tout le etrog [Maguen Avraham].
séif katan 41
- (מב) אפילו במיעוטו - הלבוש וא"ר פסקו כדעה הראשונה וכ"מ גם בפמ"ג שאין פסול עד שיתפשט ברובו מיהו אם נתפשט גם לצד השני של האתרוג כבר ביארנו בס"ק הקודם דמקרי רובו בזה לכו"ע:(42) Même sur sa minorité – le Levouch et l'Eliya Rabba ont tranché selon le premier avis, et c'est aussi ce qui ressort du Peri Megadim : il n'est invalide que si la 'hazazit s'étend sur sa majeure partie. Toutefois, si elle s'est étendue aussi à l'autre côté du etrog, nous avons déjà expliqué au séif katan précédent que cela s'appelle « sa majeure partie », en ce cas selon tous.
séif katan 42
- (מג) אם הוא מחצה על מחצה - לא מיירי שהיה חצי האתרוג של צד א' מראשו עד זנבו דהא בראשו לבד פוסל חזזית במעוטו וכנ"ל בס"ט אלא מיירי דהמחצה היא כלפי העוקץ בכל היקף האתרוג:(43) S'il est moitié-moitié – il ne s'agit pas du cas où l'atteinte couvre la moitié du etrog d'un côté, de sa tête à sa queue, car à sa tête seule la 'hazazit invalide même sur sa minorité, comme plus haut, séif 9 ; mais il s'agit du cas où la moitié est celle qui est vers le pédoncule, sur tout le pourtour du etrog.
séif katan 43
- (מד) יש מכשירים - ס"ל דאפשר לצמצם והיש פוסלים ס"ל דא"א לצמצם ולדינא יש להחמיר כדעה בתרייתא מדנקט אותה המחבר לבסוף ועיין בפמ"ג שכתב דלא סגי אם ימצא רוב בהכשר ע"י מדידה אלא צריך שיראה לעינים בלא מדידה ובבכורי יעקב חולק ע"ז ע"ש:(44) Certains valident – ils pensent qu'il est possible d'être exact (une égalité parfaite est possible), et ceux qui invalident pensent qu'il est impossible d'être exact ; et quant à la halakha, il faut être rigoureux selon le dernier avis, puisque l'auteur l'a mentionné en dernier. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit qu'il ne suffit pas qu'on trouve une majorité valable par une mesure, mais il faut que cela se voie à l'œil sans mesure ; et le Bikouré Yaakov conteste cela ; voir là-bas.
séif katan 44
- (מה) וכל שינוי מראה - כגון שחור ולבן כמבואר לקמן בסט"ז:(45) Et tout changement d'aspect – par exemple noir ou blanc, comme il est expliqué plus loin, séif 16.
séif katan 45
- (מו) בכל שהוא - ודוקא כשנראה לכל אבל אם אין נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל אין זה כל שהוא שפוסל:(46) Si infime soit-il – et seulement lorsque cela se voit pour tous ; mais si cela ne se voit pas à l'œil en raison de sa finesse, et qu'il faut regarder attentivement, ce n'est pas le « si infime soit-il » qui invalide.
séif katan 46
- (מז) ויש מי שאומר דה"ה דיבש וכו' - וכן פסק הא"ר וש"א ולאו דוקא יבש ה"ה שאר פסולין דמשום הדר:(47) Et il y a un avis selon lequel il en est de même du sec, etc. – et ainsi ont tranché l'Eliya Rabba et d'autres A'haronim ; et pas seulement le sec : il en est de même des autres invalidités dues au critère de hadar.
séif katan 47
- (מח) שם בכל שהוא - היינו במקום חוטמו אבל בשאר מקומות האתרוג דינו כחזזית ושינוי מראה שבמקום אחד דינו ברובו ואם בשנים או בשלשה מקומות פוסל אף במיעוטו:(48) Là, si infime soit-il – c'est-à-dire à l'endroit de son extrémité ; mais aux autres endroits du etrog, son statut est comme celui de la 'hazazit et du changement d'aspect : en un seul endroit, son statut dépend de la majeure partie ; et en deux ou trois endroits, cela invalide même sur sa minorité.
séif katan 48
- (מט) אבעבועות - יש אומרים דוקא שתי אבעבועות דבלא"ה אינו בכלל חזזית אבל רבים מהאחרונים חולקין ע"ז ודעתם דאף אבעבוע אחת כל שנראה לכל אדם לעין בלא הסתכלות מקרי חזזית. כתבו הפוסקים דדוקא כשנולד החזזית מעצמות האתרוג אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת שעוקצים אותה קוצים כשר ועיין בשע"ת ובבה"ל:(49) Des pustules – certains disent : seulement deux pustules, car sinon cela n'entre pas dans la catégorie de la 'hazazit ; mais beaucoup d'A'haronim le contestent, et leur avis est que même une seule pustule, dès lors qu'elle se voit pour tout homme à l'œil sans regarder attentivement, s'appelle 'hazazit. Les décisionnaires ont écrit que c'est seulement lorsque la 'hazazit naît de la substance même du etrog ; mais ce dont l'endroit est devenu tordu et rouge parce que des épines l'ont piqué est valable. Et voir le Chaarei Techouva et le Biour Halakha.
séif katan 49
- (נ) דנחשבים מראה אתרוג וכו' - ולפי טעם זה אפילו גבוהים משאר אתרוג כשר ואין נ"מ בין אם החזזית הוא בחוטמו או בשאר מקומות. ועיין באחרונים שהסכימו דאין להקל בגבוהים משאר אתרוג כ"א בשעת הדחק:(50) Car ils sont considérés comme l'aspect du etrog, etc. – et selon cette raison, même s'ils sont plus hauts que le reste du etrog, il est valable, et il n'y a pas de différence si la 'hazazit est à son extrémité ou aux autres endroits. Et voir les A'haronim, qui ont convenu qu'il n'y a pas lieu d'être indulgent pour ceux qui sont plus hauts que le reste du etrog, sauf en cas de nécessité pressante.
séif katan 50
- (נא) בענין שפסול - בין שהיה ברובו או במיעוטו בכמה מקומות וקלף כל מקומות הפסולין:(51) De façon qu'il soit invalide – que ce soit sur sa majeure partie, ou sur sa minorité en plusieurs endroits, et qu'il a pelé tous les endroits invalides.
séif katan 51
- (נב) כשר - ואפילו לכתחלה יש להכשירו ע"י כן:(52) Valable – et même lekhat'hila (a priori) on peut le rendre valable de cette manière.
séif katan 52
- (נג) ולא חסר כלום - דהיינו שלא קלף ממנו רק קליפה החיצונה הדקה דאם חיסר ממנו משהו אפילו רק במקום אחד פסול לדעה הראשונה לעיל בס"ב ועיין לקמן סימן תרמ"ט ס"ה בהג"ה ובמה שכתבנו שם במ"ב סקל"ח:(53) Et il ne manque rien – c'est-à-dire qu'il n'en a pelé que l'écorce extérieure fine ; car s'il en a retiré si peu que ce soit, même en un seul endroit, il est invalide selon le premier avis plus haut, séif 2. Et voir plus loin, siman 649, séif 5, dans la glose (du Rema), et ce que nous avons écrit là-bas dans la Michna Beroura, séif katan 38.
séif katan 53
- (נד) כבוש בחומץ - היינו דבזה אפילו לא שהא אלא כדי שירתיח הוי כמבושל וה"ה כששרה במים או בשאר משקין ודבש מע"ל קי"ל דהוי כמבושל:(54) Confit dans le vinaigre – c'est-à-dire que dans ce cas, même s'il n'y est resté que le temps nécessaire pour qu'il bouille, c'est comme cuit ; et il en est de même s'il a trempé dans l'eau ou dans d'autres liquides et du miel : au bout d'une journée complète (mé'et lé'et), nous retenons que c'est comme cuit.
séif katan 54
- (נה) או מנומר - י"א דדוקא אם הוא מנומר בגוונין הפסולין כגון חזזית או שחור או לבן או ירוק כעשבי השדה ודינו כמו שכתוב לקמיה בסט"ז וי"א דאפילו אם הוא מנומר בהרבה מראות כשרות ג"כ עכ"פ אינו בכלל הדר ופסול והטעם בכל זה משום דאינו הדר:(55) Ou tacheté – certains disent : seulement s'il est tacheté de couleurs invalides, comme la 'hazazit, ou noir, ou blanc, ou vert comme l'herbe des champs, et son statut est comme il est écrit plus loin, séif 16 ; et certains disent que même s'il est tacheté de nombreux aspects valables, il n'entre néanmoins pas dans la catégorie de hadar et il est invalide. Et la raison, en tout cela, est qu'il n'est pas hadar.
séif katan 55
- (נו) בשנים או בשלשה מקומות וכו' - עיין לעיל בס"י:(56) En deux ou trois endroits, etc. – voir plus haut, séif 10.
séif katan 56
- (נז) מקום וכו' - אבל בשאר מקומות אפילו בשחור מעט פסול ומשמע אפילו הם סמוכין להן:(57) L'endroit, etc. – mais aux autres endroits, même un peu de noir invalide ; et il semble que ce soit ainsi même s'ils sont proches de ceux-ci.
séif katan 57
- (נח) כשרים - דאורחייהו בכך ולא נפיק מכלל הדר:(58) Valables – car telle est leur nature, et ils ne sortent pas de la catégorie de hadar.
séif katan 58
- (נט) העגול ככדור פסול - שאין דרכו להיות כן [לבוש]:(59) Celui qui est rond comme une boule est invalide – car ce n'est pas sa manière d'être ainsi [Levouch].
séif katan 59
- (ס) גדלו בדפוס - היינו שעשה לו דפוס בעודו קטן ומחובר באילן כדי שיגדל לפי מדת הדפוס ותמונתו:(60) On l'a fait pousser dans un moule – c'est-à-dire qu'on lui a fait un moule lorsqu'il était petit et attaché à l'arbre, afin qu'il pousse selon la mesure et la forme du moule.
séif katan 60
- (סא) אע"פ שעשאו דפין דפין - היינו כעין שעושין גלגל ריחיים של מים אפ"ה חשיב שפיר צורתו:(61) Bien qu'on l'ait fait par plaques – c'est-à-dire à la manière dont on fait la roue d'un moulin à eau ; malgré cela, sa forme est bien considérée (comme celle d'un etrog).
séif katan 61
- (סב) ב' דבוקים זה בזה - בספר הערוך בשם רבינו האי ז"ל התיום שאמרו שני פנים הם שנים דבוקין בברייתן ואחד שהוא שני חצאין חלוקין מלמעלה ומחוברין מלמטה כל שהוא:(62) Deux collés l'un à l'autre – dans le livre du Aroukh, au nom de Rabbénou Haï, de mémoire bénie : le « jumeau » dont les Sages ont parlé est de deux sortes : deux (fruits) collés dès leur constitution ; et un (fruit) qui est fait de deux moitiés séparées en haut et reliées en bas si peu que ce soit.
séif katan 62
- (סג) כשר - כיון שנבראו שנים יחד ודבוקין ומעורין זה בזה שאין אדם יכול להפרידן פרי אחד קרינא ביה ואין בו משום תוספות ועיין בב"י שהסמ"ג פסלו וע"כ יש להחמיר בדאפשר [א"ר]:(63) Valable – puisqu'ils ont été créés deux ensemble, collés et entremêlés l'un dans l'autre, de sorte que l'homme ne peut les séparer, on les appelle un seul fruit, et il n'y a pas là d'interdit d'ajout (bal tossif). Et voir dans le Beit Yossef que le Smag l'invalide ; c'est pourquoi il faut être rigoureux lorsque c'est possible [Eliya Rabba].
séif katan 63
- (סד) שדומה לעשבי השדה - משום שבזה ניכר שלא נגמר הפרי עדיין ומשמע דאם לא היה ירוק כ"כ כשר דמסתמא נגמר פריו:(64) Qui ressemble à l'herbe des champs – car en cela on reconnaît que le fruit n'est pas encore arrivé à maturité ; et il en ressort que s'il n'était pas aussi vert, il est valable, car vraisemblablement son fruit est arrivé à maturité.
séif katan 64
- (סה) אלא א"כ חוזר וכו' - ר"ל היכא דידעינן טבע האתרוגים שבאותו מקום שדרכן לחזור אח"כ למראה אתרוג לאחר ששהו בכלי זמן מרובה אז אפילו בעודו ירוק כשר דכיון שחוזר למראהו ע"כ נגמר פריו ומ"מ הסכימו האחרונים דאין לסמוך ע"ז למעשה ואין לקנות אתרוגים אא"כ התחיל במקצת לשוב למראה אתרוג דשמא יהיה נשאר ירוק. אתרוג המורכב הסכימו הפוסקים שהוא פסול דלא מקרי אתרוג כלל. ומורכב היינו מאתרוג ולומונ"י או פאמראנ"ץ או שום פרי אחרת אפילו אם הבריך ענף מאילן אתרוג לתוך לומונ"י וכ"ש אם הבריך ענף מאילן לומונ"י תוך אילן אתרוג [אבל אם הרכיב משני אילני אתרוג ביחד כגון ענף אילן שפירותיו דקים וקטנים לתוך אילן שפירותיו גסים כשר. א"ר בשם ב"ח]. ויש ג' סימנים שנוכל להכיר אם הוא מורכב או לא א) כי המורכב חלק ולאתרוג בליטות קטנות בכל גופה וגובה להם ב) המורכב העוקץ בולט ובאתרוג העוקץ שוקע ג) כי תוך המורכב רחב והמוהל שלו הוא רב והקליפה הממוצעת (דהיינו בין קליפה עליונה שהיא דקה כגליד ובין התוך שהן חדרי הזרע עם קליפתן) דקה ובאתרוג הוא להיפך כי הקליפה עבה והתוך קצר והוא כמעט יבש [ובעולת שבת כתב עוד סימן שבאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין מושכב לרוחב האתרוג ובבכורי יעקב כתב שבדק באתרוגים הרגילים אצלנו ושיש להם כל סימני אתרוג כשר שלפעמים הגרעינים שוכבים באורך ולפעמים ברוחב ע"ש וע"כ ע"י סימן זה א"א להבחין כלל] וכתב בתשובת חתם סופר חא"ח סימן קפ"ג אתרוגים שיש להם סימנים שמבחוץ דהיינו העוקץ שקוע ובליטות הרבה אין לחוש שמא ימצא בסימנים הפנימים היפך מזה ומשמע מזה דאם יש לו רק סימן אחד שמורה שהוא אתרוג והסימן השני מורה שהוא מורכב כגון שהוא חלק והעוקץ שלו שוקע יש להחמיר מספיקא וכ"כ במור וקציעה אמנם בסימן ר"ז מפקפק הח"ס מאוד בענין הסימנים אחרי שלא נזכרו בש"ס ודעתו דלמעשה אין לסמוך על סימנים כלל להקל ודינן של אתרוגים כדין עוף טהור דנאכל במסורת דהיינו שאותו המקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים ומסיים שם העולה מזה כל האתרוגים שאינם מייעניווע [וה"ה מקום אחר המוחזק בכשרות מימים קדמונים] אין ליקח בלי כתב הכשר שיודע המעיד שאינם מהמורכבים ואין לסמוך על הסימנים עכ"ל וכעין זה כתב ג"כ בספר שנות חיים בסי' ע"ר ע"ש אך ביו"ט שני שהוא דרבנן יש לסמוך על הסימנים אף למאן דס"ל דגם ביו"ט ב' פסול מורכב ע"ש. אכן באמת אודות כתב ההכשר יש ג"כ הרבה לדקדק א) שצריך למצוא אנשים שיכירו היטב חתימת המעיד או עכ"פ שהסוחר עצמו יכיר כתב ההכשר והוא יהיה מוחזק לנו בכשרות ב) על האתרוגים שאינם מוחזקים מכבר בכשרות להעיד שאינם מורכבים לזה אין להאמין להמעיד רק אם הוא מוחזק בכשרות וצריך שיהיה ירא שמים לדקדק דאולי מטעי קטעי ובפרט במלאכת הנטיעה. גם מצוי עוד כמה רמיות בענין זה שהוא מניח כתב ההכשר על תיבה אחת והסוחר כשמוכר אותו קעסטיל מניח הכתב על קעסטיל אחר וע"כ יש לדקדק לקנות מאיש נאמן ואם מוצא לקנות אתרוג מאיזה מקומות הידועים מעולם ומוחזקים שאינם מורכבים יותר טוב לקנות מהם ועיין בבה"ל מה שכתבנו בשם הבכורי יעקב ולפי המבואר שם נראה דבדיעבד כשכבר קנה או שאין לו מקומות הידועים למוחזקים נראה דיוכל לסמוך על שתי סימנים שמבחוץ ולברך ג"כ וכמ"ש למעלה. ודע שהסכימו האחרונים דיש להחמיר לענין אתרוג המורכב אפילו בשאר ימים. ואם אין לו אחר בעיר יש ליטלו כל שבעה בלא ברכה ויש מחמירין דאפילו ליטלו בלא ברכה ג"כ אין כדאי דילמא אתי למסרך לצאת בו תמיד. ולענין הדסים אם יודע שהם מורכבים אין ליטול אותם דפסולים הם כמו אתרוגים אך בסתמא משמע מאחרונים שאין לחוש דסתמא אינן מורכבים (עיין בפמ"ג בסי' תרמ"ט אות י"א) ומה שרצה השבות יעקב לפסול אותן הגדלים בגנות השרים מפני חשש מורכבים חלקו עליו החכם צבי והפנים מאירות ועיין בבכורי יעקב שכתב שכן פשט המנהג להכשירם:(65) À moins qu'il ne revienne, etc. – c'est-à-dire là où nous connaissons la nature des etroguim de cet endroit, qui ont l'habitude de revenir ensuite à l'aspect de etrog après être restés longtemps dans un récipient : alors, même lorsqu'il est encore vert, il est valable, car puisqu'il revient à son aspect, c'est forcément que son fruit est arrivé à maturité. Toutefois, les A'haronim ont convenu qu'il ne faut pas s'appuyer sur cela en pratique, et qu'on ne doit acheter des etroguim que s'ils ont commencé un peu à revenir à l'aspect de etrog, car peut-être restera-t-il vert. Le etrog greffé (mourkav) : les décisionnaires ont convenu qu'il est invalide, car il ne s'appelle pas du tout etrog. Et « greffé » signifie : (issu) d'un etrog et d'un citron (limoné) ou d'une orange amère (pomeranets) ou de quelque autre fruit, même si on a greffé une branche d'etrogier sur un citronnier, et à plus forte raison si on a greffé une branche de citronnier sur un etrogier [mais si on a greffé deux etrogiers ensemble, par exemple une branche d'un arbre dont les fruits sont fins et petits sur un arbre dont les fruits sont gros, il est valable ; Eliya Rabba au nom du Ba'h]. Et il y a trois signes par lesquels nous pouvons reconnaître s'il est greffé ou non : a) le greffé est lisse, alors que le etrog a de petites protubérances sur tout son corps, en relief ; b) chez le greffé, le pédoncule ressort, et chez le etrog, le pédoncule est enfoncé ; c) l'intérieur du greffé est large et son jus est abondant, et l'écorce intermédiaire (c'est-à-dire entre l'écorce supérieure, fine comme une pellicule, et l'intérieur, qui sont les loges des graines avec leur enveloppe) est fine ; et chez le etrog c'est l'inverse : l'écorce est épaisse, l'intérieur est réduit et il est presque sec [et le Olat Chabbat a écrit un autre signe : dans le etrog, le pépin est dressé dans la longueur du etrog, et dans le greffé, le pépin est couché dans la largeur du etrog ; mais le Bikouré Yaakov a écrit qu'il a vérifié les etroguim usuels chez nous, qui ont tous les signes d'un etrog valable, et que parfois les pépins sont couchés en longueur et parfois en largeur ; voir là-bas ; c'est pourquoi, par ce signe, il est totalement impossible de distinguer]. Et le 'Hatam Sofer a écrit dans ses responsa (partie Ora'h 'Hayim, siman 183) : des etroguim qui ont les signes extérieurs, c'est-à-dire le pédoncule enfoncé et de nombreuses protubérances, il n'y a pas à craindre qu'on trouve dans les signes intérieurs le contraire. Et il en ressort que s'il n'a qu'un seul signe indiquant que c'est un etrog, et que le second signe indique qu'il est greffé, par exemple s'il est lisse et que son pédoncule est enfoncé, il faut être rigoureux à cause du doute ; et ainsi l'a écrit le Mor Oukétsia. Cependant, au siman 207, le 'Hatam Sofer émet de grandes réserves sur la question des signes, puisqu'ils ne sont pas mentionnés dans le Talmud (Chass), et son avis est qu'en pratique on ne doit pas du tout s'appuyer sur les signes pour être indulgent, et que le statut des etroguim est comme le statut de l'oiseau pur, qui est consommé sur la foi d'une tradition (massoret), c'est-à-dire que l'endroit doit avoir, depuis les temps anciens, la présomption que ses etroguim ne sont pas greffés. Et il conclut là : « Il en ressort que tous les etroguim qui ne sont pas de Gênes (Meyaniva) [et il en est de même d'un autre endroit ayant une présomption de validité depuis les temps anciens], on ne doit pas les prendre sans attestation de cacheroute (ketav hekhcher), par laquelle le témoin sait qu'ils ne sont pas parmi les greffés, et on ne doit pas s'appuyer sur les signes » ; fin de citation. Et dans le même sens a aussi écrit le livre Chenot 'Hayim, au siman 270 ; voir là-bas. Mais le deuxième jour de Yom Tov, qui est d'ordre rabbinique, on peut s'appuyer sur les signes, même selon celui qui pense que même le deuxième jour de Yom Tov le greffé est invalide ; voir là-bas. Toutefois, en vérité, au sujet de l'attestation de cacheroute aussi, il y a beaucoup à vérifier : a) il faut trouver des gens qui reconnaissent bien la signature du témoin, ou du moins que le marchand lui-même reconnaisse l'attestation de cacheroute, et qu'il ait pour nous une présomption d'honnêteté ; b) pour attester, au sujet des etroguim qui n'ont pas depuis longtemps une présomption de validité, qu'ils ne sont pas greffés, on ne doit croire le témoin que s'il a une présomption d'honnêteté, et il faut qu'il soit craignant D.ieu, pour vérifier minutieusement, car peut-être se trompent-ils, en particulier dans le travail de plantation. On trouve aussi plusieurs autres tromperies en cette matière : il pose l'attestation de cacheroute sur une caisse, et le marchand, quand il vend cette caissette (kestl), pose l'attestation sur une autre caissette. C'est pourquoi il faut veiller à acheter auprès d'un homme digne de confiance ; et s'il trouve à acheter un etrog de certains endroits connus de tout temps et ayant la présomption de ne pas être greffés, il vaut mieux acheter auprès d'eux. Et voir dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit au nom du Bikouré Yaakov ; et selon ce qui y est expliqué, il semble que bediavad (a posteriori), lorsqu'il a déjà acheté, ou qu'il n'a pas d'etroguim provenant des endroits connus comme ayant la présomption de validité, il semble qu'il puisse s'appuyer sur deux signes extérieurs, et aussi réciter la bénédiction, comme nous l'avons écrit plus haut. Et sache que les A'haronim ont convenu qu'il faut être rigoureux au sujet du etrog greffé même les autres jours (de la fête). Et s'il n'en a pas d'autre dans la ville, il doit le prendre durant les sept jours sans bénédiction ; et certains sont rigoureux et disent que même le prendre sans bénédiction n'est pas souhaitable, de peur qu'on en vienne à s'y habituer et à s'en acquitter toujours. Et quant aux myrtes (hadassim), s'il sait qu'ils sont greffés, il ne doit pas les prendre, car ils sont invalides comme les etroguim ; mais dans le cas indéterminé, il ressort des A'haronim qu'il n'y a pas à craindre, car dans le cas indéterminé ils ne sont pas greffés (voir le Peri Megadim au siman 649, paragraphe 11). Et ce que le Chvout Yaakov a voulu invalider, ceux qui poussent dans les jardins des seigneurs, par crainte qu'ils soient greffés, le 'Hakham Tsvi et le Pnei Meïrot l'ont contesté ; et voir le Bikouré Yaakov, qui a écrit que l'usage s'est ainsi répandu de les valider.
séif katan 65
- (סו) פסול - ואפילו אם אנו משערים שאיננו בוסר שאין סופו להתגדל יותר אפ"ה פחות משיעור זה לא חשיב גמר פירא אבל אם יש בו השיעור חשיב כפירי אף שהוא עדיין בוסר שסופו להתגדל יותר:(66) Invalide – et même si nous estimons qu'il n'est pas un fruit vert (boser) destiné à grandir davantage, malgré cela, en dessous de cette mesure, ce n'est pas considéré comme un fruit arrivé à maturité ; mais s'il a cette mesure, il est considéré comme un fruit, bien qu'il soit encore un fruit vert destiné à grandir davantage.
séif katan 66
- (סז) כל שהוא - היינו אפילו הוא גדול שמביאו על כתיפו ג"כ יצא כיון שהארבעה מינים כשיש לו כולם אין מעכבין זה את זה יכול ליטול הלולב ואח"כ האתרוג:(67) Si (grand) soit-il – c'est-à-dire même s'il est si gros qu'on le porte sur son épaule, on s'est aussi acquitté, puisque les quatre espèces, lorsqu'on les a toutes, ne se conditionnent pas mutuellement : on peut prendre le loulav et ensuite le etrog.
séif katan 67
- (סח) כשר - ובלבד שלא יהא ירוק ככרתי דאז לא חשיב גמר פירא כל שאינו חוזר למראה אתרוג וכנ"ל בסכ"א. כתב הסמ"ג אסור לזלזל אתרוג ושארי מצות שהעכו"ם מוכרים עכ"ל כלומר שצריך ליתן להם מעט יותר מכדי דמיהן (ולא הרבה וכדלעיל בסימן ל"ט ס"ז ע"ש) וכונת הסמ"ג דאין לזלזל דאתה מכשילו לע"ל שלא יביאם בפעם אחרת לקנות מידו [אחרונים]:(68) Valable – pourvu qu'il ne soit pas vert comme le poireau, car alors ce n'est pas considéré comme un fruit arrivé à maturité, tant qu'il ne revient pas à l'aspect de etrog, comme plus haut, séif 21. Le Smag a écrit : « Il est interdit de déprécier le prix d'un etrog et des autres objets de mitsvot que les non-Juifs vendent » ; fin de citation. C'est-à-dire qu'il faut leur donner un peu plus que leur valeur (mais pas beaucoup, comme plus haut, siman 39, séif 7 ; voir là-bas) ; et l'intention du Smag est qu'on ne doit pas déprécier, car tu le ferais trébucher à l'avenir, en sorte qu'il ne les apportera plus une autre fois pour qu'on les achète de sa main [A'haronim].
séif katan 68