Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 645 →- כתיב בתורה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וקבלו חז"ל דפרי עץ הדר זהו אתרוג שטעם עצו ופריו שוה וכתיב הדר שיהיה נאה והדר בתארו וגידולו וע"ד שיתבאר בסימן תרמ"ח ולפי שכל אלו הד' מינים כתובין בפסוק אחד למדין זה מזה וע"כ כל הארבעה מינים צריכים להיות נאים ומהודרים וע"ד שיתבאר לקמן כפות תמרים הן ענפי האילן שגדלין בו תמרים כשיצמחו קודם שיתקשו העלין שלהן ויתרחקו לכאן ולכאן רחוק מן השדרה אלא כשיהיה כמו שרביט והוא הנקרא לולב וענף עץ עבות הוא ההדס שעליו חופין את עצו ופרטיו יתבאר בסימן תרמ"ו וערבי נחל יתבאר בסימן תרמ"ז:Il est écrit dans la Torah : « Vous prendrez pour vous, le premier jour, le fruit de l'arbre hadar, des branches de palmier, des rameaux de l'arbre touffu et des saules de rivière » (Lévitique 23, 40). Et nos Sages, de mémoire bénie, ont reçu par tradition que « le fruit de l'arbre hadar » est l'etrog (cédrat), dont le goût du bois et du fruit est identique ; et il est écrit « hadar » (splendide) pour enseigner qu'il doit être beau et splendide dans son aspect et sa croissance, selon ce qui sera expliqué au siman 648. Et comme ces quatre espèces sont toutes écrites dans un même verset, on les apprend l'une de l'autre ; c'est pourquoi les quatre espèces doivent toutes être belles et soignées (méhoudarim), selon ce qui sera expliqué plus loin. « Les branches de palmier » sont les branches de l'arbre sur lequel poussent les dattes, lorsqu'elles sortent, avant que leurs feuilles ne durcissent et ne s'écartent de part et d'autre, loin de l'épine dorsale, mais lorsqu'elles sont encore comme un sceptre ; et c'est ce qu'on appelle le loulav. « Le rameau de l'arbre touffu » est le myrte (hadass), dont les feuilles recouvrent le bois, et ses détails seront expliqués au siman 646. Et les « saules de rivière » seront expliqués au siman 647.
séif katan 1
- (א) שנפרדו - היינו כמו ענפי השבט שעומדין פרודות ויכולין לאגדן:(1) Qui se sont séparées – C'est-à-dire comme les branches d'un balai, qui se tiennent séparées et qu'on peut lier ensemble.
séif katan 2
- (ב) ולא נדלדלו כעלי החריות - דטבע החריות שנפרדו העלין ונתרחקו הרבה ובמקום חבורן נתקשו כעץ ואין יכולין לאגדן יחד:(2) Mais ne pendent pas comme les feuilles des palmes – Car la nature des palmes ordinaires est que leurs feuilles se sont séparées et beaucoup écartées, et qu'à l'endroit de leur attache elles ont durci comme du bois, et qu'on ne peut plus les lier ensemble.
séif katan 3
- (ג) פרודות - הט"ז העלה שמה שהחמיר הרב המגיד למצוה מן המובחר הוא דוקא היכי שכל עליו תלויות למטה רק שעולין עם הלולב [ונפרצו עליו שפסול הוא כגון שנתלשו עליו לגמרי מן הלולב או שתלויות למטה וגם אין עולין עם הלולב או שנדלדלו ממקום חיבורן בשדרה ועדיין מעורין במקצת] אבל כל שאין עליו תלויות אלא שקצת נוטה לצדדין אפילו מצוה מן המובחר אין כאן אמנם במאמר מרדכי וכן בבכורי יעקב מפקפקין על דברי הט"ז ודעתם כסתימת הרמ"א דלמצוה מן המובחר יש ליזהר שלא ליטול לכתחלה לולב אא"כ שוכבין עליו זה על זה ולא לצדדין:(3) Séparées – Le Taz conclut que la rigueur du Maguid Michné pour la mitsva de la meilleure manière ne s'applique que lorsque toutes ses feuilles pendent vers le bas, mais montent encore avec le loulav [tandis que « ses feuilles se sont écartées », qui le rend invalide, c'est par exemple lorsque ses feuilles ont été complètement arrachées du loulav, ou qu'elles pendent vers le bas et ne montent pas non plus avec le loulav, ou qu'elles se sont détachées de leur point d'attache à l'épine dorsale tout en y restant encore partiellement rattachées] ; mais tant que ses feuilles ne pendent pas, et que seules quelques-unes penchent sur les côtés, il n'y a là même pas de manquement à la mitsva de la meilleure manière. Cependant, le Maamar Mordekhaï, ainsi que le Bikkouré Yaakov, mettent en doute les propos du Taz, et leur avis est conforme à la formulation non nuancée du Rema : pour la mitsva de la meilleure manière, il faut veiller à ne pas prendre lekhat'hila un loulav, sauf si ses feuilles sont couchées l'une sur l'autre et non écartées sur les côtés.
séif katan 4
- (ד) דהיינו וכו' - ר"ל דגם זה הוא בכלל נדלדלו מאורך השדרה אף שעדיין לא נעקרו מחבורן וה"ה אם נעקרו ממקום חבורן בשדרה ועדיין מעורין במקצת אף שאין תלויות למטה. ואם השדרה בעצמה נשברה ותלויה למטה [והיינו שמעורה במקצת] נ"ל דכשר דדוקא ברוב עלין פסול דדמי לבהמה שנשברו רוב צלעותיה טריפה ונשברה השדרה כשרה אכן יש לאוגדו שם שלא יפול למטה כ"כ המ"א אבל הרבה אחרונים חולקים ע"ז דשאני התם דחוט השדרה קיים ובו תלוי הכשרו שם [דאם נפסק החוט אף שהשדרה קיים טריפה כמבואר שם] משא"כ בענינינו ובספר בגדי ישע כתב דאין כונת המ"א נשברה ממש דא"כ לא עדיף מנקטם ראשו דפסול אלא שר"ל מתמוטט למטה וא"כ שפיר מדמה לנשברה השדרה ולא נפסק החוט וצ"ע:(4) C'est-à-dire, etc. – Il veut dire que cela aussi est inclus dans « elles pendent » de la longueur de l'épine dorsale, bien qu'elles ne soient pas encore arrachées de leur attache ; et il en est de même si elles ont été arrachées de leur point d'attache à l'épine dorsale tout en y restant encore partiellement rattachées, même si elles ne pendent pas vers le bas. Et si l'épine dorsale elle-même s'est cassée et pend vers le bas [c'est-à-dire qu'elle reste partiellement rattachée], il me semble qu'il est valable, car le loulav n'est invalide que lorsque cela touche la majorité des feuilles, ce qui est comparable à un animal dont la majorité des côtes se sont cassées, qui est tréfa (atteint d'une lésion mortelle), alors que si l'épine dorsale s'est cassée, il est valable ; toutefois, il faut le lier à cet endroit pour qu'il ne tombe pas : ainsi a écrit le Maguen Avraham. Mais de nombreux A'haronim le contestent, car là-bas c'est différent, puisque la moelle épinière subsiste, et c'est d'elle que dépend sa validité là-bas [car si la moelle est sectionnée, même si l'épine dorsale subsiste, l'animal est tréfa, comme il est expliqué là-bas], ce qui n'est pas le cas dans notre sujet. Et dans le livre Bigdé Yécha, il a écrit que l'intention du Maguen Avraham n'est pas que l'épine dorsale se soit réellement cassée, car alors ce ne serait pas mieux que « son sommet a été coupé », qui est invalide, mais il veut dire qu'elle s'est affaissée vers le bas ; et dans ce cas, il la compare à juste titre à une épine dorsale cassée dont la moelle n'est pas sectionnée. Et cela reste à examiner.
séif katan 5
- (ה) ונעקרו למטה וכו' - ר"ל למטה במקום חבור העלין לשדרה נעקרו שם מן השדרה ואינם מחוברים אלא ע"י אגודה:(5) Et ont été arrachées en dessous, etc. – Il veut dire qu'en bas, à l'endroit où les feuilles s'attachent à l'épine dorsale, elles ont été arrachées de l'épine dorsale à cet endroit, et ne sont plus rattachées que par le lien.
séif katan 6
- (ו) דפסול אפילו אגדן - וה"ה במה שכתב הג"ה למעלה שפסולין כשהן תלויות למטה שם ג"כ פסול אפילו אגדן וכ"כ הגר"ז:(6) Il est invalide même si on les a liées – Et il en est de même pour ce que la glose du Rema a écrit plus haut, qu'elles sont invalides lorsqu'elles pendent vers le bas : là aussi, il est invalide même si on les a liées ; et ainsi a écrit le Gaon Rabbi Zalman (le Choulhan Aroukh HaRav).
séif katan 7
- (ז) נתקשו העלין כעץ - ואם התחיל להתקשות ועדיין לא נעשה כעץ זהו נקרא בגמרא דומה לחרות וכשר אפילו לא אגדו אכן טבע האילן שבשעה שהעלין התחילו להתקשות נעשו עליהן מפורדות וכבר נתבאר לעיל דמצוה מן המובחר שלא יהיו מפורדות:(7) Si les feuilles se sont durcies comme du bois – Et si le loulav a commencé à durcir mais n'est pas encore devenu comme du bois, c'est ce que la Guemara appelle « semblable à une palme », et il est valable même si on ne l'a pas lié. Cependant, c'est la nature de l'arbre que, au moment où les feuilles commencent à durcir, ses feuilles deviennent séparées ; et il a déjà été expliqué plus haut que la mitsva de la meilleure manière est qu'elles ne soient pas séparées.
séif katan 8
- (ח) ברוב עלין - ורוב כל עלה ועלה ורובו ככולו והוי כאלו הוי הלולב בלא עלין. ודוקא אם הוא בתוך שיעור הלולב שהוא ד' טפחים כדלקמן בסימן תר"נ אכן אם נשברו רוב העלין של לולב היותר מכשיעור ונשאר רוב שיעור של לולב שלם יש להסתפק אם אזלינן בתר רוב הלולב ופסול או בתר רוב השיעור וכשר:(8) À la majorité des feuilles – Et à la majorité de chaque feuille ; et la majorité est comme le tout, et c'est comme si le loulav était sans feuilles. Et ce, uniquement si cela se trouve dans la mesure minimale du loulav, qui est de quatre tefa'him (palmes), comme il est expliqué plus loin, au siman 650. Cependant, si la majorité des feuilles du loulav qui dépasse la mesure se sont abîmées, et que la majeure partie de la mesure du loulav est restée entière, il y a lieu de douter : suit-on la majorité du loulav, et il est invalide, ou la majorité de la mesure, et il est valable ?
séif katan 9
- (ט) ועדיין הלולב וכו' - דבלא"ה אפילו במיעוטן של העלין שנחסר פסול:(9) Et le loulav reste encore, etc. – Car sans cela, même si c'est une minorité des feuilles qui manque, il est invalide.
séif katan 10
- (י) נשאר מכוסה בעלין - עיין בביאור הלכה:(10) Reste couvert de feuilles – Voir dans le Biour Halakha.
séif katan 11
- (יא) ברוב העלין - ורוב כל עלה ועלה:(11) Dans la majorité des feuilles – Et dans la majorité de chaque feuille.
séif katan 12
- (יב) פסולה - דהוי כאלו ניטלו לגמרי. והנה לדעה זו הראשונה אין שום נ"מ בין שאר העלין לעלה האמצעית ואם נחלקה אפילו כולה כשירה:(12) Il est invalide – Car c'est comme si les feuilles avaient été complètement enlevées. Or, selon ce premier avis, il n'y a aucune différence entre les autres feuilles et la feuille du milieu, et si celle-ci s'est fendue, même entièrement, il est valable.
séif katan 13
- (יג) וצד השני ערום בלא עלין פסול - עיין בחי' הריטב"א דבזה ודאי פסול כל שבעה ימים אבל באחת אחת מתחלת ברייתו מסתפק שם עיי"ש:(13) Et que l'autre côté est nu, sans feuilles, il est invalide – Voir dans les 'Hiddouchim du Ritva que dans ce cas il est assurément invalide pendant les sept jours ; mais lorsque les feuilles sont une à une dès l'origine de sa formation, il est dans le doute là-bas ; voir là-bas.
séif katan 14
- (יד) העלה העליון - שדרכה להיות כפול כשאר עלי הלולב:(14) La feuille supérieure – Qui est normalement double, comme les autres feuilles du loulav.
séif katan 15
- (טו) האמצעי - ואם כלה השדרה בשני עלין יש על שניהם שם תיומת ואם נחלקה אחת מהם פסול:(15) Du milieu – Et si l'épine dorsale se termine par deux feuilles, chacune des deux porte le nom de teyomet, et si l'une d'elles s'est fendue, il est invalide.
séif katan 16
- (טז) עד השדרה - עיין בביאור הגר"א שהסכים דלדינא יש להחמיר ברובו דבכל פסול רובו ככולו ועל מקצתו אין להחמיר כלל:(16) Jusqu'à l'épine dorsale – Voir dans le Biour du Gaon de Vilna, qui conclut que selon la loi, il faut être rigoureux lorsque la majeure partie s'est fendue, car pour toute invalidité, la majorité est comme le tout, mais pour une petite partie, il n'y a pas du tout lieu d'être rigoureux.
séif katan 17
- (יז) ופסול - היינו ביום הראשון אבל בשאר הימים כשר:(17) Et il est invalide – C'est-à-dire le premier jour ; mais les autres jours, il est valable.
séif katan 18
- (יח) לכתחלה מצוה מן המובחר וכו' - היינו אם יש לו לולב אחר אבל א"צ לברך על לולב של חבירו משום זה:(18) Lekhat'hila, pour la mitsva de la meilleure manière, etc. – C'est-à-dire s'il a un autre loulav ; mais il n'a pas besoin de réciter la bénédiction sur le loulav de son ami à cause de cela.
séif katan 19
- (יט) כי יש מחמירין וכו' - וטעמם דע"י הנענועים רגיל להיות בסופו סדוק כולו ועיין בט"ז דלדעתו אין להחמיר בזה רק אם נחלק כשיעור טפח ובח"א כתב דלדעה זו יש להחמיר אפילו במשהו ועיין במה שכתבנו בסקט"ז בשם הגר"א וע"כ אם יש לו לולב אחר יותר טוב לברך עליו משום מהיות טוב וגו' אבל מדינא אין לחוש לזה כלל כ"ז שלא נחלק רובו ועיין לקמיה בס"ז דאם נתרחקו ב' סדקיו זה מזה עד שנראה כשנים פסול:(19) Car certains sont rigoureux, etc. – Et leur raison est que, du fait des agitations, il finit habituellement par se fendre entièrement. Et voir dans le Taz que selon son avis, il n'y a lieu d'être rigoureux à ce sujet que si la feuille s'est fendue sur la mesure d'un téfa'h (palme) ; et le 'Hayé Adam a écrit que selon cet avis, il faut être rigoureux même pour une fente minime. Et voir ce que nous avons écrit au séif katan 16 au nom du Gaon de Vilna. C'est pourquoi, s'il a un autre loulav, il est préférable de réciter la bénédiction sur celui-ci, en vertu de l'adage « mieux vaut être du côté du bien, etc. » ; mais selon la stricte loi, il n'y a pas du tout lieu de s'en inquiéter, tant que la majeure partie ne s'est pas fendue. Et voir plus loin, au séif 7, que si ses deux parties fendues se sont éloignées l'une de l'autre au point de paraître comme deux loulavim, il est invalide.
séif katan 20
- (כ) ואם אין וכו' פסול - הטעם בכל זה שאינו הדר:(20) Et si l'extrémité de l'une n'atteint pas, etc., il est invalide – La raison de tout cela est qu'il n'est pas hadar (splendide).
séif katan 21
- (כא) לולב שיבשו וכו' - שאין זה הדר:(21) Un loulav dont la majorité des feuilles ont séché, etc. – Car il n'est pas hadar.
séif katan 22
- (כב) רוב עליו - ואם יבש העלה העליונה התיומה פוסל הראב"ד:(22) La majorité de ses feuilles – Et si la feuille supérieure, la teyomet, a séché, le Raavad le déclare invalide.
séif katan 23
- (כג) או שדרתו - מיהו הרב ב"י כתב דאין מצוי שיהא שדרתו יבש והעלין לחים וליכא לספוקי בזה:(23) Ou son épine dorsale – Toutefois, le Rav auteur du Beit Yossef a écrit qu'il n'est pas courant que l'épine dorsale soit sèche alors que les feuilles sont fraîches, et qu'il n'y a pas lieu de s'interroger à ce sujet.
séif katan 24
- (כד) משכלה מראה ירקות שבו - שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבו:(24) Lorsque sa couleur verte a disparu – Car c'est le signe que son humidité a disparu.
séif katan 25
- (כה) בצפורן - ורוב הפוסקים לא הסכימו לפירוש זה אלא שרמ"א כתב דעה זו כדי ליישב מנהגם שנהגו כך במקומותיו לסמוך ע"ז לפי שאין לולבין מצויין ע"כ אין להקל בזה כ"ז שיש בעיר לח:(25) Sous l'ongle – La plupart des décisionnaires n'ont pas approuvé cette explication ; mais le Rema a rapporté cet avis afin de justifier l'usage, qu'on avait pris dans ses contrées, de s'appuyer sur lui, parce que les loulavim n'y étaient pas courants. C'est pourquoi il ne faut pas être indulgent à ce sujet tant qu'il y a dans la ville un loulav frais.
séif katan 26
- (כו) רוב העלין העליונים - ועליונים נקרא אותן שגבוהין מן השדרה ולמעלה ושיעור הקיטום לא נזכר בהשו"ע אם דוקא כשנקטם הרוב של כל עלה או אפילו במקצתה ועיין בלבוש שמחמיר דאפילו במקצתן ויש מאחרונים שמפקפקין בזה והנה המחבר לא זכר לחלק בין עלה אמצעי ליתר העלין ועיין בבה"ל:(26) La majorité des feuilles supérieures – On appelle « supérieures » celles qui sont plus hautes que l'épine dorsale. Et la mesure de la coupure n'est pas mentionnée dans le Choulhan Aroukh : est-ce seulement lorsque la majeure partie de chaque feuille a été coupée, ou même une partie ? Et voir dans le Levouch, qui est rigoureux même pour une partie, et certains A'haronim le mettent en doute. Or l'auteur (Rabbi Yossef Karo) n'a pas mentionné de distinction entre la feuille du milieu et les autres feuilles ; et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 27
- (כז) פסול - דאין זה הדר:(27) Il est invalide – Car il n'est pas hadar.
séif katan 28
- (כח) ואם נקטם וכו' - דעת הט"ז והגר"א דהרמ"א הוסיף בזה להחמיר כדעת הרה"מ והר"ן דהעלה העליון האמצעי שעל השדרה [היינו כשיש ג' עלין שכלה בהם השדרה העלה האמצעי לבדה נקרא ראש הלולב] אם נקטמה פסול ועיין בביאור הגר"א דמשמע מניה שמצדד להורות כן להלכה כהרמ"א ואפילו נקטמה העלה הזאת בכל שהוא פסול:(28) Et si la feuille supérieure du milieu a été coupée, etc. – L'avis du Taz et du Gaon de Vilna est que le Rema ajoute ici une rigueur, selon l'avis du Maguid Michné et du Ran : la feuille supérieure du milieu, qui est sur l'épine dorsale [c'est-à-dire, lorsqu'il y a trois feuilles par lesquelles se termine l'épine dorsale, la feuille du milieu seule s'appelle « le sommet du loulav »], si elle a été coupée, le loulav est invalide. Et voir dans le Biour du Gaon de Vilna, d'où il ressort qu'il penche pour trancher ainsi la halakha, conformément au Rema, et que même si cette feuille a été coupée d'une quantité minime, il est invalide.
séif katan 29
- (כט) העלה העליון האמצעי וכו' - ואם כלה הלולב בשני תיומות ונקטמה רק אחת מהן אפשר דיש להקל וכן מצדד בספר בכורי יעקב ע"ש:(29) La feuille supérieure du milieu, etc. – Et si le loulav se termine par deux teyomot et qu'une seule d'entre elles a été coupée, il est possible qu'on puisse être indulgent ; et c'est aussi vers quoi penche le livre Bikkouré Yaakov ; voir là-bas.
séif katan 30
- (ל) ודוקא דאיכא אחר וכו' - עיין בא"ר דכונת הרמ"א להקל בנקטם עלה העליונה משום דכמה פוסקים מקילין בעיקר הדין ויש לסמוך עלייהו בדליכא אחר אבל לא בנקטמו רוב עלין ואפילו בעלה אמצעי יש אומרים דאין להקל לברוכי עלייהו כ"א בנקטם רק מקצתה אבל לא בנקטם רובה אפילו בשעת הדחק ועיין בבה"ל:(30) Et ce, uniquement lorsqu'il y en a un autre, etc. – Voir dans l'Eliya Rabba que l'intention du Rema est d'être indulgent lorsque la feuille supérieure a été coupée, parce que plusieurs décisionnaires sont indulgents sur le fond de la loi, et qu'on peut s'appuyer sur eux lorsqu'il n'y en a pas d'autre ; mais non lorsque la majorité des feuilles ont été coupées. Et même pour la feuille du milieu, certains disent qu'on ne peut être indulgent pour réciter la bénédiction sur ce loulav que si seule une partie de la feuille a été coupée, mais non si sa majeure partie a été coupée, même en cas de nécessité pressante. Et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 31
- (לא) אם נתרחקו וכו' - היינו אפילו לא היו כן בתולדה רק אח"כ:(31) Si ses deux parties fendues se sont éloignées, etc. – C'est-à-dire même si elles n'étaient pas ainsi dès sa formation, mais le sont devenues par la suite.
séif katan 32
- (לב) ואפילו לא נחלקה התיומת - פי' שלא נסדק העלה האמצעי עד השדרה ואפילו נסדק רק מקצתו שמחמת נחלקה התיומת דעת הרבה אחרונים שאין לפסלו מ"מ כיון שנתרחב הסדק עד שנראה כשנים פסול ויש ליזהר הרבה בזה:(32) Et ce, même si la teyomet ne s'est pas fendue – Explication : la feuille du milieu ne s'est pas fendue jusqu'à l'épine dorsale, voire ne s'est fendue que partiellement, de sorte qu'en raison de la règle de la teyomet fendue, l'avis de nombreux A'haronim est qu'il ne faut pas le déclarer invalide ; néanmoins, puisque la fente s'est élargie au point qu'il paraît comme deux loulavim, il est invalide. Et il faut y faire très attention.
séif katan 33
- (לג) או שהוא עקום - כמגל [גמרא]:(33) Ou s'il est courbé – Comme une faucille [Guemara].
séif katan 34
- (לד) לפניו - דהיינו הצד שכנגד השדרה ונעשה שדרתו כגב חטוטרות:(34) Vers l'avant – C'est-à-dire du côté opposé à l'épine dorsale, de sorte que son épine dorsale est devenue comme un dos bossu.
séif katan 35
- (לה) שהרי שדרו - נקרא בשם זה יען שהוא כשדרו של בהמה שהחוליות והצלעות מחוברות בה מכאן ומכאן ואף זה עליו מכאן ומכאן ואמצעה חלק ועולה כמקל [רש"י]:(35) Car son épine dorsale – Elle porte ce nom parce qu'elle est comme l'épine dorsale d'un animal, à laquelle les vertèbres et les côtes sont attachées de part et d'autre ; de même, celui-ci a ses feuilles de part et d'autre, et son milieu est lisse et monte comme un bâton [Rachi].
séif katan 36
- (לו) פסול - שאין זה הדר:(36) Il est invalide – Car il n'est pas hadar.
séif katan 37
- (לז) לאחוריו - שנעקם ונכפף לצד השדרה:(37) Vers l'arrière – C'est-à-dire qu'il s'est courbé et plié du côté de l'épine dorsale.
séif katan 38
- (לח) כפוף בראשו - היינו שהיה כפוף כאגמון בין לפניו ובין לאחריו:(38) Recourbé à son sommet – C'est-à-dire qu'il était recourbé comme un jonc, que ce soit vers l'avant ou vers l'arrière.
séif katan 39
- (לט) פסול - שאין זה הדר:(39) Il est invalide – Car il n'est pas hadar.
séif katan 40
- (מ) כפופים וכו' - והרא"ש כתב אוהב אני יותר לצאת בו שאין העלין נחלקין ותיומתו קיימת וכתב הלבוש ודוקא כשהעלה העליונה לבד כפופה אבל אם כולן או רובן כפופים כל שהוא פסול דודאי זהו שינוי מברייתו ואינו הדר כלל עכ"ל והעתיקו המ"א ודעת הט"ז שאין לחלק בזה ועכ"פ בדאיכא אחר בודאי יש ליזהר שלא לצאת בזה שראשי העלין כולם או רובם כפופים:(40) Recourbées, etc. – Et le Roch a écrit : « J'aime mieux m'acquitter de mon obligation avec celui-ci, car les feuilles ne se fendent pas et sa teyomet reste intacte ». Et le Levouch a écrit : « Et ce, uniquement lorsque la feuille supérieure seule est recourbée ; mais si toutes ou la plupart des feuilles sont recourbées si peu que ce soit, il est invalide, car c'est assurément un changement par rapport à sa forme naturelle, et il n'est pas du tout hadar » – fin de citation. Et le Maguen Avraham l'a recopié. Mais l'avis du Taz est qu'il n'y a pas lieu de faire cette distinction. En tout cas, lorsqu'il y en a un autre, il faut assurément veiller à ne pas s'acquitter avec un loulav dont les extrémités de toutes les feuilles, ou de la plupart, sont recourbées.
séif katan 41
- (מא) בראשו - ודוקא בזה שלא נכפף אלא בראשו ונשאר חלק גדול בלי כפיפה אבל אם גוף העלין נכפף הרבה מאוד לאמצעיתן ונראה כמו שנכפף העלין לשנים פסול שאין זה הדר כלל וה"ה אם העלה העליונה האמצעית שהיא התיומה נכפפה לבדה הרבה לאמצעיתה ג"כ פסול [פמ"ג]:(41) À son sommet – Et ce, uniquement dans ce cas, où il n'est recourbé qu'à son sommet et qu'une grande partie est restée sans courbure ; mais si le corps des feuilles s'est très fortement recourbé vers leur milieu, et qu'il paraît comme si les feuilles s'étaient pliées en deux, il est invalide, car il n'est pas du tout hadar. Et il en est de même si la feuille supérieure du milieu, qui est la teyomet, s'est à elle seule fortement recourbée vers son milieu : il est aussi invalide [Peri Megadim].
séif katan 42
- (מב) כשר - ויש מן הפוסקים שמחמירין בזה אכן המנהג להקל כהשו"ע ועיין בשע"ת: בשע"ת:(42) Il est valable – Certains décisionnaires sont rigoureux à ce sujet ; cependant, l'usage est d'être indulgent, conformément au Choulhan Aroukh. Et voir dans le Chaaré Techouva.
séif katan 43