Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 644 →- (א) שחרית וכו' - בטור איתא דמשכימין והוא משום דזריזין מקדימין למצוה לקיים מצות לולב [ב"ח]:(1) Cha'harit, etc. – Dans le Tour, il est écrit qu'on se lève tôt, et c'est parce que les gens zélés devancent l'heure pour la mitsva (commandement), afin d'accomplir la mitsva du loulav (Ba'h).
séif katan 1
- (ב) התפלה - א"א אל נא ביום א' דסוכות (כי אומר במקומו אז היתה חניית סוכו שהוא ג"כ שיר ושבח כמו אל נא). במקום שמהפכין הסדר כשחל בשבת יום ראשון אז ראוי לומר אל נא ביום א' ולא ביום ב' והעולם לא נהגו כן לפי שלא ידעו טעמו של דבר:(2) La prière – On ne dit pas « El na » le premier jour de Souccot (car on dit à sa place « Az hayta 'hanyat Soukko », qui est aussi un chant et une louange, comme « El na »). Là où l'on inverse l'ordre des piyoutim lorsque le premier jour tombe un Chabbat, il conviendrait alors de dire « El na » le premier jour et non le deuxième jour ; mais les gens n'ont pas pris cet usage, parce qu'ils ne connaissaient pas la raison de la chose.
séif katan 2
- (ג) על נטילת לולב ושהחיינו - ואח"כ ינענע וכ"מ סימן תרנ"א ס"ה. והנה שהחיינו זה הוא על קיום המצוה וע"כ אף דאתמול בלילה בירך שהחיינו שם היה על מצות סוכה ועל יו"ט וזה הוא על מצות לולב ואם נטל הלולב ביום א' ולא בירך שהחיינו יכול לברך כל ז' אימת שיזכור ובשעת נטילה דוקא ואם בירך ביום א' שוב אין מברך ביום ב' שהחיינו:(3) Sur la prise du loulav et Chéhé'héyanou – Et ensuite on agite le loulav, et c'est ce qui ressort du siman 651, séif 5. Or ce « Chéhé'héyanou » porte sur l'accomplissement de la mitsva ; c'est pourquoi, bien qu'on ait récité Chéhé'héyanou hier soir, celui-là portait sur la mitsva de la soucca et sur le Yom Tov (jour de fête), alors que celui-ci porte sur la mitsva du loulav. Et si l'on a pris le loulav le premier jour sans réciter Chéhé'héyanou, on peut le réciter durant tous les sept jours, dès qu'on s'en souvient, mais seulement au moment de la prise du loulav. Et si on l'a récité le premier jour, on ne récite plus Chéhé'héyanou le deuxième jour.
séif katan 3
- (ד) וכן כל שמונת ימי החג - ולא הוי כחוה"מ פסח דמדלגין משום דבסוכות כל יום חשוב כיו"ט בפני עצמו כיון שחלוק קרבנותיו מיום שלפניו:(4) Et de même tous les huit jours de la fête – Et ce n'est pas comme 'Hol HaMoed de Pessa'h, où l'on saute des passages du Hallel, car à Souccot chaque jour est considéré comme un Yom Tov à part entière, puisque ses sacrifices diffèrent de ceux du jour précédent.
séif katan 4
- (ה) ומברכין לגמור - עיין לעיל סימן תפ"ח ס"א בהג"ה שם דבמדינותינו המנהג לברך לקרות ההלל ועיין במ"ב שם:(5) Et l'on récite la bénédiction « ligmor » (de terminer le Hallel) – Voir plus haut, siman 488, séif 1, dans la glose du Rema là-bas, que dans nos contrées l'usage est de bénir « likro et haHallel » (de lire le Hallel), et voir ce que nous avons écrit dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 5
- (ו) בין צבור בין יחיד - ר"ל ולא הוי כמו ר"ח וחוה"מ פסח דלכמה פוסקים אין מברכין אז על ההלל אפילו לצבור ובפרט ליחיד (עיין לעיל בסימן תפ"ח ס"ב ובסימן ת"צ ס"ד) דשם ההלל הוא רק מנהג של כל ישראל אבל בזה דמדינא הוא מברכין לכו"ע בין לצבור בין ליחיד:(6) Aussi bien en communauté qu'en particulier – C'est-à-dire : et ce n'est pas comme Roch 'Hodech et 'Hol HaMoed de Pessa'h, où, selon plusieurs décisionnaires, on ne récite pas alors de bénédiction sur le Hallel, même en communauté, et à plus forte raison en particulier (voir plus haut, siman 488, séif 2, et siman 490, séif 4), car là, le Hallel n'est qu'un usage (minhag) de tout Israël ; mais ici, où il est obligatoire selon la stricte loi, on récite la bénédiction selon tous les avis, aussi bien en communauté qu'en particulier.
séif katan 6
- (ז) ואין מפסיקין בו וכו' - כתב הח"א כלל קמ"ז שאם הביאו לו לולב באמצע הלל מותר לו להפסיק בין הפרקים דהיינו בין מזמור למזמור לברך:(7) Et l'on ne s'interrompt pas pendant le Hallel, etc. – Le 'Hayé Adam a écrit (règle 147) que si on lui apporte un loulav au milieu du Hallel, il lui est permis de s'interrompre entre les sections, c'est-à-dire entre un psaume et un autre, pour réciter la bénédiction sur le loulav.
séif katan 7
- (ח) אלא כדרך שאמרו בק"ש וכו' - הכל מבואר לעיל בסימן תפ"ח לענין הלל בשני ימים הראשונים של פסח דגומרין בו ההלל ולא כפלו הכא אלא לאשמועינן דבסוכות שוין בזה לדינא כל שמונת הימים ולדידן בחו"ל גם שמחת תורה בכלל זה דגם בו גומרין ההלל דהוא ספק שמיני:(8) Sauf de la manière dont on l'a dit pour la lecture du Chema, etc. – Tout est expliqué plus haut, au siman 488, concernant le Hallel des deux premiers jours de Pessa'h, où l'on récite le Hallel complet ; et le Choulhan Aroukh ne l'a répété ici que pour nous apprendre qu'à Souccot, tous les huit jours sont égaux à ce sujet selon la loi. Et pour nous, en dehors d'Erets Israël, Sim'hat Torah est aussi inclus dans cette règle, car on y récite aussi le Hallel complet, puisque c'est le jour de doute de Chemini Atséret.
séif katan 8
- (ט) באמצע שואל וכו' - ביאור כל הדברים האלו עד סוף הסימן מבואר בסימן תפ"ח במ"ב שם:(9) Au milieu d'une section, on salue, etc. – L'explication de toutes ces choses, jusqu'à la fin du siman, est exposée au siman 488, dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 9