Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 631 →- (א) ויהיה למטה חמתה מרובה מצילתה - ואז יתבטל המיעוט נגד הרוב והוי כאלו לא סיכך כלל ובשוים מלמטה כשרה דידוע דאז למעלה מקום הקנים רחבים מן האויר:(1) Et en bas son soleil sera plus abondant que son ombre – et alors la minorité (l'ombre) est annulée face à la majorité, et c'est comme s'il n'avait pas du tout mis de skhakh. Et lorsqu'ils sont égaux en bas, elle est valable, car il est connu qu'alors, en haut, l'emplacement des roseaux est plus large que l'espace d'air.
séif katan 1
- (ב) אם ברוב ממנה וכו' - דוקא באופן זה אבל בהיפוך דהיינו שמיעוט הסוכה היה צל הרבה וברוב הסוכה היה חמתה יותר מצילתה באופן שכשתצטרף כל הסכך ביחד יהיה הצל מרובה פסול:(2) Si dans la majeure partie, etc. – uniquement de cette manière ; mais dans le cas inverse, c'est-à-dire que dans la petite partie de la soukka il y avait beaucoup d'ombre et que dans la majeure partie de la soukka son soleil était plus abondant que son ombre, de telle sorte que lorsqu'on additionne tout le skhakh ensemble l'ombre soit plus abondante, elle est invalide.
séif katan 2
- (ג) כשרה - אפילו לישב תחת אותו חלק שחמתו מרובה לפי שהוא בטל לגבי רוב הסכך שצילתה מרובה:(3) Elle est valable – même pour s'asseoir sous la partie dont le soleil est plus abondant, parce qu'elle est annulée face à la majeure partie du skhakh, dont l'ombre est plus abondante.
séif katan 3
- (ד) ויש מחמירין וכו' - דעתו דאפשר דהגמרא לא איירי רק בסוכה קטנה שהיא ז' על ז' דאז אמרינן דהמיעוט שבה בטל לגבי הרוב אבל בסוכה גדולה שיש בה ז' על ז' שחמתו מרובה הוא מקום חשוב ואינו בטל לגבי שאר הסכך שצילתו מרובה וע"כ אין לישב באותו חלק אבל לשאר החלק אין זה פוסל אותו לכו"ע כיון שיש שם הכשר סוכה. ואפשר עוד דאם מפסיק כל אורך הדופן בזה באופן שבמקום שצל מרובה לא ישאר רק שני דפנות צ"ע על כל הסוכה [פמ"ג]:(4) Et certains sont rigoureux, etc. – Son opinion (du Ran) est qu'il est possible que la Guemara ne traite que d'une petite soukka de sept sur sept téfa'him, où l'on dit que sa petite partie est annulée face à la majorité ; mais dans une grande soukka où il y a un espace de sept sur sept dont le soleil est plus abondant, c'est un endroit significatif, et il n'est pas annulé face au reste du skhakh dont l'ombre est plus abondante ; c'est pourquoi on ne doit pas s'asseoir dans cette partie. Mais pour le reste de la soukka, cela ne l'invalide pas, selon tous les avis, puisqu'il y a là la mesure minimale de la soukka. Et il est encore possible que, si cela interrompt toute la longueur de la paroi, de telle sorte qu'à l'endroit où l'ombre est plus abondante il ne reste que deux parois, il faille examiner la question pour toute la soukka [Peri Megadim].
séif katan 4
- (ה) הכוכבים הגדולים - היינו הנראים ביום בעוד שלא שקעה חמה והאחרונים כתבו דלכתחלה בעינן דאפילו בלילה יראו כוכבי לילה בתוכה ובד"מ הביא בשם מהרי"ל דמותר לסכך הסוכה עב הרבה דא"א שלא יראו בה כוכבים אע"ג דבלילה אינו רואה הכוכבים מ"מ ביום איכא חורים וסדקים בכמה מקומות עכ"ל ועיין בספר בכורי יעקב דהמקיל כוותיה לא הפסיד ובפרט היכי שיש לחוש דאם יעשה הסכך דק יותר ינשב הרוח יותר תוך הסכך ויצטער ברוח ובצינה. ועיין בפמ"ג שכתב דאפשר לענין ראיית הכוכבים די בכל הסוכה אם הוא רואה רק במקום אחד משא"כ באם היה מעובה הרבה מאוד עד שאין הגשם יכול לירד בתוכו למ"ד דפסולה כל שיש ד' טפחים ביחד סכך פסול מקרי:(5) Les grandes étoiles – c'est-à-dire celles qui sont visibles de jour, avant le coucher du soleil. Et les A'haronim ont écrit que lekhat'hila il faut que même la nuit on voie au travers les étoiles de la nuit. Et dans le Darkhé Moché, il a rapporté au nom du Maharil qu'il est permis de faire le skhakh de la soukka très épais, car il est impossible qu'on n'y voie pas d'étoiles ; bien que la nuit on ne voie pas les étoiles, néanmoins de jour il y a des trous et des fentes en plusieurs endroits – fin de citation. Et voir le livre Bikouré Yaakov, qui écrit que celui qui est indulgent comme lui (le Maharil) n'a rien perdu, surtout lorsqu'il y a lieu de craindre que, s'il fait le skhakh plus fin, le vent souffle davantage à travers le skhakh et qu'il souffre du vent et du froid. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit qu'il est possible que, pour la vue des étoiles, il suffise pour toute la soukka qu'il les voie en un seul endroit ; ce qui n'est pas le cas si elle était si épaisse que la pluie ne peut y pénétrer, selon l'avis qui la déclare invalide : toute zone où il y a quatre téfa'him ensemble de cette manière s'appelle skhakh invalide.
séif katan 5
- (ו) אע"פ שאין הכוכבים וכו' - ר"ל לא גדולים ולא קטנים. וכתבו האחרונים דמ"מ אם היא מעובה כ"כ עד שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה אפילו כשיורדין גשמים מרובים וא"כ הוי כעין בית יש להחמיר ולפסול משום גזירת בית. ומ"מ בדיעבד כאשר א"א ליטול קצת מהסכך מפני איזה סיבה יש לסמוך על המכשירין:(6) Bien que les étoiles ne soient pas, etc. – c'est-à-dire ni grandes ni petites. Et les A'haronim ont écrit que néanmoins, si elle est si épaisse que la pluie ne peut y pénétrer même quand il tombe des pluies abondantes, et qu'ainsi elle est comme une maison, il faut être rigoureux et l'invalider en raison du décret concernant la maison. Néanmoins, bediavad, lorsqu'il est impossible d'enlever un peu du skhakh pour une raison quelconque, on peut s'appuyer sur ceux qui la déclarent valable.
séif katan 6
- (ז) ובלבד וכו' ג"ט - דכל פחות משלשה כחדא חשיב:(7) Pourvu que, etc., trois téfa'him – car tout intervalle de moins de trois téfa'him est considéré comme un tout.
séif katan 7
- (ח) ברוחב זה העולה טפח - ר"ל בכל קנה וקנה מן הסכך היה רחבו טפח דאז חשיבי לומר בהן רואין וכו':(8) Si la largeur de cette partie montante était d'un téfa'h – c'est-à-dire que chaque roseau du skhakh avait une largeur d'un téfa'h, car alors ils sont suffisamment significatifs pour qu'on dise à leur sujet : « on considère, etc. ».
séif katan 8
- (ט) ונגע בשפת זה היורד - ר"ל שבסכך התחתון יש ג"כ חלל בין קנה לקנה ורואין כאלו חלל של סכך התחתון נגע בשפת זה היורד ונסתם חללו והוו כחדא:(9) Et touchait le bord de cette partie descendante – c'est-à-dire que dans le skhakh inférieur il y a aussi un espace vide entre un roseau et l'autre, et on considère (le roseau supérieur) comme s'il touchait, dans l'espace vide du skhakh inférieur, le bord de cette partie descendante, de sorte que son espace vide est fermé et qu'ils forment un tout.
séif katan 9
- (י) שיהיה מכוון כנגד וכו' - ר"ל החלל שבתחתון יהיה מכוון נגד רוחב הקנה העליון שיהיה ראוי להוריד העליון בנתיים כמו שביאר הרמ"א ולאפוקי אם היה קצר בשיעורו מן הקנה העליון:(10) Qu'elle soit exactement en face, etc. – c'est-à-dire que l'espace vide de la partie inférieure corresponde à la largeur du roseau supérieur, de sorte qu'il convienne de faire descendre le roseau supérieur entre eux, comme l'a expliqué le Rema ; à l'exclusion du cas où l'espace serait plus petit que le roseau supérieur.
séif katan 10
- (יא) ואז כשרה אפילו וכו' - וכ"ש אם אין בין קנה עולה לקנה יורד ג' טפחים בודאי מהני אפילו חמתה מרובה מצילתה:(11) Et alors elle est valable, même, etc. – et à plus forte raison s'il n'y a pas trois téfa'him entre le roseau montant et le roseau descendant, c'est certainement efficace, même si son soleil est plus abondant que son ombre.
séif katan 11
- (יב) הרקיע - ר"ל אע"פ שחמתה מרובה מצילתה כשהחמה בשאר מקומות ומאיר אורה דרך אלכסון בין קנה לקנה מ"מ כיון שצילתה מרובה מחמתה כשהחמה באמצע הרקיע ועומדת בראש כל אדם שפיר דמי:(12) Le ciel – c'est-à-dire que, bien que son soleil soit plus abondant que son ombre lorsque le soleil est à d'autres endroits (du ciel) et que sa lumière éclaire en biais entre un roseau et l'autre, néanmoins, puisque son ombre est plus abondante que son soleil lorsque le soleil est au milieu du ciel et se tient au-dessus de la tête de chacun, c'est très bien.
séif katan 12
- (יג) ויש בהם הכשר סוכה - של שבעה על שבעה טפחים:(13) Et qu'il y a sous eux la mesure minimale d'une soukka – de sept sur sept téfa'him.
séif katan 13
- (יד) אע"פ שהדופן האמצעי לא נעשה בשבילם וכו' - כגון שהרחיק דופן אמצעי משפתו והכניסו יותר מאמה לתוך המחיצות אחר שראה שהיתה דיה בכך ומינכר מילתא שהיא נעשה בשביל סוכה פנימית מ"מ מועלת המחיצה זו גם לבראי והסכימו אחרונים דאפילו אם המחיצה זו נעשית רק ע"י לבוד ג"כ מהניא אף לבראי:(14) Bien que la paroi du milieu n'ait pas été faite pour eux, etc. – par exemple, s'il a éloigné la paroi du milieu de son bord et l'a rentrée de plus d'une coudée à l'intérieur des cloisons, après avoir vu que cela suffisait pour la soukka intérieure, et qu'il est manifeste qu'elle a été faite pour la soukka intérieure : néanmoins cette cloison est efficace aussi pour l'extérieur. Et les A'haronim sont d'accord que même si cette cloison n'est faite que par lavoud, elle est également efficace pour l'extérieur.
séif katan 14
- (טו) אע"פ שעשה דופן וכו' - כלומר פשיטא אם אינו אלא שבעה כונתו להשתמש בכל הסוכה ולא עשה אלא כתיקון חכמים [שכך דינו לכתחלה שיכול לעשות הדופן השלישי של ז' טפחים או ע"י טפח מרווח וצורת הפתח וכנ"ל בסימן תר"ל ס"ב ועי"ז יכול להשתמש עד סוף הדופן הארוך] משא"כ כשעשה יתר על ז"ט אפשר דגילה דעתו לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות וכו':(15) Bien qu'il ait fait une paroi, etc. – c'est-à-dire : il est évident que si elle n'est que de sept téfa'him, son intention est d'utiliser toute la soukka, et il ne l'a faite que selon l'aménagement des Sages [car telle est la loi lekhat'hila : il peut faire la troisième paroi de sept téfa'him, ou au moyen d'un téfa'h large et d'une tsourat hapéta'h, comme plus haut, siman 630, séif 2, et ainsi il peut utiliser la soukka jusqu'au bout de la longue paroi] ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'il l'a faite de plus de sept téfa'him : il est possible qu'il ait révélé son intention de faire toute la soukka avec des parois longues, etc.
séif katan 15
- (טז) שהם פסולים לסכך בהם - כגון שהם של ברזל דפסולים לכו"ע ועיין לעיל בסימן תרכ"ט ס"ב:(16) Qui sont invalides pour en faire le skhakh – par exemple si elles sont en fer, car elles sont invalides selon tous les avis. Et voir plus haut, siman 629, séif 2.
séif katan 16
- (יז) ואין בהם ד' - דאי יש בהם ד' טפחים הלא קי"ל דסכך פסול פוסל באמצע בד"ט:(17) Et qu'elles n'aient pas quatre téfa'him – car si elles avaient quatre téfa'him, nous tenons bien qu'un skhakh invalide invalide la soukka au milieu (s'il mesure) quatre téfa'him.
séif katan 17
- (יח) ואין מהם ד' במקום אחד - ר"ל אפילו ע"י צירוף משנים או משלשה:(18) Et qu'il n'y en ait pas quatre en un seul endroit – c'est-à-dire même en en réunissant deux ou trois.
séif katan 18
- (יט) שאי אפשר לצמצם וכו' - דאם היה אפשר היה מותר דקי"ל פרוץ כעומד מותר:(19) Car il est impossible d'être assez précis, etc. – car si c'était possible, ce serait permis, puisque nous tenons que lorsque la partie ouverte est égale à la partie fermée, c'est permis.
séif katan 19
- (כ) ונתן הכשר ערב - בין כל שפוד ושפוד נתן הכשר שם לרחבו ודחקו ביניהן שלא יפול משם לארץ:(20) Et qu'il a posé le valable en travers – entre chaque broche, il a posé là le skhakh valable dans sa largeur (en travers), et l'a serré entre elles afin qu'il ne tombe pas de là à terre.
séif katan 20
- (כא) פחות משלשה במקום אחד - דקי"ל לקמן בסימן תרל"ב ס"א דבסוכה קטנה פוסל סכך פסול בג"ט עי"ש:(21) Moins de trois en un seul endroit – car nous tenons, plus loin au siman 632, séif 1, que dans une petite soukka le skhakh invalide invalide la soukka à partir de trois téfa'him ; voir là-bas.
séif katan 21
- (כב) שאין עליהם מעזיבה - וכ"ש אם היה מעזיבה על הנסרים והסיר המעזיבה ואח"כ פקפק הנסרים דבודאי מהני דהא עביד מעשה רבה לשם סוכה [אחרונים]:(22) Sur lesquelles il n'y a pas de ma'aziva – et à plus forte raison s'il y avait une ma'aziva sur les planches, qu'il a enlevé la ma'aziva puis ébranlé les planches : c'est certainement efficace, car il a fait une action importante en vue de la soukka [A'haronim].
séif katan 22
- (כג) די בזה שיסיר וכו' - ומהני בזה כאלו סיכך בתחלה בכל הנסרים לשם סוכה:(23) Il suffit qu'il retire, etc. – et cela est efficace comme s'il avait mis au départ toutes les planches en skhakh en vue de la soukka.
séif katan 23
- (כד) כל המסמרים וכו' - הוא לשון הרא"ש והטור וברש"י איתא סותר את כולן ומנענע לשם סוכה ובפי' המשנה להרמב"ם איתא ג"כ בזה הלשון מפקפק פי' שיעקור אותן ממקומן מן מסמרים התקועין בהן וכן הרע"ב ובאור זרוע העתיק ג"כ כרש"י מכל הלין משמע דצריך לנענע את כל הנסרים:(24) Tous les clous, etc. – c'est la formulation du Roch et du Tour ; et chez Rachi il est écrit : « il les défait toutes et les remue en vue de la soukka » ; et dans le commentaire de la Michna du Rambam il est écrit aussi dans ce sens : « il les ébranle », explication : il les arrache de leur place, des clous qui y sont plantés ; et de même le Bartenora ; et l'Or Zaroua a également recopié comme Rachi. De tous ceux-là, il ressort qu'il faut remuer toutes les planches.
séif katan 24
- (כה) אפילו הנסרים רחבים ד' - דאע"פ דאלו לא היתה כאן תקרה מתחלה ועכשיו הוא בא לסכך בנסרים של ד"ט לשם סוכה היה פסול מדרבנן וכנ"ל בסימן תרכ"ט סי"א משום גזרת תקרה שלא ישב תחת קורת ביתו ויאמר מה לי זה מה לי חדשה אבל השתא דזו תקרה היתה וזה בא לעשות מעשה להסיר מסמרים שלה ולנענעה לשם סוכה זה מוכיח שיודע שאמרה תורה תעשה ולא מן העשוי ותו ליכא למגזר משום תקרת ביתו. והנה זה מהני רק לענין פקפוק אבל לענין ליטול אחת מבנתיים יש דיעות בפוסקים דהלא פסקינן לקמן בסימן תרל"ב דסכך פסול פוסל באמצע בד"ט והלא נשאר אצל סכך כשר נסר בתקרה שהוא רוחב ד"ט אם לא שיזדמן ליתן סכך כשר במקום שני נסרים [שהוא שיעור סוכה ויותר] ויש שסוברין דכיון שעשה מעשה שנטל נסר מבנתיים ונתן סכך כשר מהני מעשה זו להכשיר אף מקום הנסר שבצדו:(25) Même si les planches sont larges de quatre téfa'him – car bien que, s'il n'y avait pas eu ici de plafond au départ et qu'il venait maintenant mettre en skhakh des planches de quatre téfa'him en vue de la soukka, ce serait invalide d'ordre rabbinique, comme plus haut au siman 629, séif 18, en raison du décret du plafond – de peur qu'il ne s'asseye sous le toit de sa maison et ne dise : quelle différence entre celui-ci et un nouveau ? –, maintenant que c'était un plafond et qu'il vient faire une action, retirer ses clous et le remuer en vue de la soukka, cela prouve qu'il sait que la Torah a dit : « Tu feras » (Deutéronome 16, 13), et non à partir de ce qui est déjà fait ; et il n'y a plus lieu de décréter à cause du plafond de sa maison. Or cela n'est efficace que pour l'ébranlement ; mais pour le fait d'enlever une planche sur deux, il y a des opinions divergentes chez les décisionnaires ; car nous avons tranché, plus loin au siman 632, que le skhakh invalide invalide la soukka au milieu (s'il mesure) quatre téfa'him ; or il reste, à côté du skhakh valable, une planche du plafond d'une largeur de quatre téfa'him, à moins qu'il ne lui arrive de mettre du skhakh valable à la place de deux planches [ce qui est la mesure d'une soukka et plus]. Et certains estiment que, puisqu'il a fait une action en enlevant une planche sur deux et en mettant du skhakh valable, cette action est efficace pour rendre valable même l'emplacement de la planche qui est à côté.
séif katan 25
- (כו) ויש מי שאומר שצריך שלא יהיו וכו' - דעה זו חולקת אדעה קמייתא לענין פקפוק וס"ל דלא מהני כשהיו הנסרים רחבים ד"ט ולענין ליטול אחת מבנתיים יש דיעות בין האחרונים. ודע דבזה שלא היו הנסרים שבתקרה רחבין ד"ט ונטל מבין כל שני נסרים נסר אחד ונתן סכך כשר במקומו לכו"ע מותר לישב אפילו תחת הנסרים דכיון שעשה מעשה מיתכשר גם שם ואפילו הסוכה גדולה כמה אמות מיתכשר גם שם. אכן לפי המבואר בסימן תרכ"ט סי"ח דכהיום נהגו שלא לסכך כלל בנסרים אפילו פחותים מארבעה יש ליזהר מפקפוק וגם מזה אם לא בשעת הדחק:(26) Et il y a un avis selon lequel il faut que les planches ne soient pas, etc. – Cet avis conteste le premier avis au sujet de l'ébranlement, et estime que cela n'est pas efficace lorsque les planches sont larges de quatre téfa'him ; et au sujet du fait d'enlever une planche sur deux, il y a des opinions divergentes parmi les A'haronim. Et sache que, dans ce cas où les planches du plafond n'étaient pas larges de quatre téfa'him, et qu'il a enlevé une planche sur deux et mis à sa place du skhakh valable, selon tous les avis il est permis de s'asseoir même sous les planches ; car, puisqu'il a fait une action, la soukka est rendue valable là aussi, et même si la soukka est grande de plusieurs coudées, elle est rendue valable là aussi. Cependant, d'après ce qui est expliqué au siman 629, séif 18, qu'aujourd'hui on a l'usage de ne pas du tout faire le skhakh avec des planches, même larges de moins de quatre téfa'him, il faut se garder de l'ébranlement et aussi de cela (enlever une planche sur deux), si ce n'est en cas de nécessité.
séif katan 26
- (כז) כמין צריף - פי' עשוי ככורת שמשפע והולך שגגו וקירותיו אחד:(27) Comme une hutte – explication : faite comme une ruche (conique), qui va en pente, de sorte que son toit et ses murs ne font qu'un.
séif katan 27
- (כח) פסולה - אפילו אם עשה הדפנות המשופעים מסכך כשר דאין כאן לא דופן ולא גג:(28) Elle est invalide – même s'il a fait les parois inclinées avec du skhakh valable, car il n'y a ici ni paroi ni toit.
séif katan 28
- (כט) היה לה גג אפילו טפח - בין בשעשאה כמין צריף לא היה משופע עד חודה ממש אלא שעשאה פתוח טפח או כשסמך ראש הדופן לכותל הרחיקה כשיעור טפח מן הכותל בכל זה חשבינן אותו אויר כסתום דכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמיא והרי יש לה גג. ועיין במ"א דאפילו למעלה אין רוחב טפח רק דבפחות מג' סמוך לגגה יש רוחב טפח: שרי:(29) Si elle avait un toit, même d'un téfa'h – soit lorsqu'en la faisant comme une hutte il ne l'a pas inclinée jusqu'à la pointe même, mais l'a faite ouverte d'un téfa'h, soit lorsqu'en appuyant le sommet de la paroi contre le mur il l'a éloignée du mur de la mesure d'un téfa'h : dans tous ces cas nous considérons cet air comme fermé, car tout intervalle de moins de trois téfa'him est considéré comme lavoud, et voici qu'elle a un toit. Et voir le Maguen Avraham, selon qui, même si en haut il n'y a pas une largeur d'un téfa'h, mais seulement qu'à moins de trois téfa'him près de son toit il y a une largeur d'un téfa'h, c'est permis.
séif katan 29
- (ל) או שהגביה וכו' - היינו בזקיפה ואפילו הוא אויר כגון שהעמיד זויותיה ע"ג אבנים דכל פחות מג"ט כלבוד דמיא ונחשב כסתום וההוא טפח חשבינן ליה ככותליו של סוכה ושפוע שלו חשיב ליה גג ומ"מ בעינן שיהיה בגובהה י"ט וכדלקמיה:(30) Ou s'il a surélevé, etc. – c'est-à-dire en le dressant verticalement, et même si c'est de l'air, par exemple s'il a posé ses angles sur des pierres ; car tout intervalle de moins de trois téfa'him est considéré comme lavoud et compté comme fermé ; et ce téfa'h, nous le considérons comme les murs de la soukka, et sa pente est considérée comme le toit. Néanmoins, il faut qu'elle ait une hauteur de dix téfa'him, comme le dit le Rema juste après.
séif katan 30
- (לא) ויש אומרים שהטפח לא תהיה אויר וכו' - דאע"ג די"ל לבוד אין שם גג על מקום שהוא אויר וכן למטה ע"י אויר לא חשיב מחיצה בגובהה:(31) Et certains disent que ce téfa'h ne doit pas être de l'air, etc. – car bien qu'on puisse dire lavoud, on n'appelle pas toit un endroit qui est de l'air ; et de même en bas, par de l'air, cela n'est pas considéré comme une cloison verticale.
séif katan 31
- (לב) מן הדופן או הסכך - ר"ל מן הדופן כשעושה סמוך לארץ יהיה הטפח בבנין ולא ע"י אויר וכן למעלה כשעושה גג יהיה ע"י סכך ולא ע"י אויר:(32) De la paroi ou du skhakh – c'est-à-dire que pour ce qui est de la paroi, lorsqu'il le fait près du sol, le téfa'h doit être fait de construction et non d'air ; et de même en haut, lorsqu'il fait un toit, il doit être fait de skhakh et non d'air.
séif katan 32
- (לג) בגובה י"ט - לאפוקי אם הוא ז' על ז' למטה מי"ט וכשמגיע השיפוע לגובה י"ט אינה רחבה ז' על ז' פסול ומודדין העשרה טפחים של הגובה ביושר ולא באלכסון:(33) À une hauteur de dix téfa'him – à l'exclusion du cas où elle mesure sept sur sept en dessous de dix téfa'him, et que, lorsque la pente atteint une hauteur de dix téfa'him, elle n'a pas une largeur de sept sur sept : elle est invalide. Et on mesure les dix téfa'him de hauteur verticalement, et non en diagonale.
séif katan 33
- (לד) דהא הם הסכך - מסתברא דקאי ד"ז על שני הענינים הנ"ל דהיינו בין אם עשה למטה בדופן טפח או שהרחיק ראש הדופן למעלה מן הכותל ועשה הגג טפח בכל זה אמרינן דמן עשרה טפחים ולמעלה חשבינן השיפוע לסכך. כתב הפמ"ג כל מקום שיש פלוגתא דרבוותא בסוכה אם הוא בדאורייתא אזלינן לחומרא ואי לית ליה סוכה אחריתא אוכל שם בלי ברכה ואי בדרבנן ביש לו סוכה אחריתא ראוי להחמיר ולילך שם ובאין לו סוכה אחריתא יוצא בה י"ח וברוכי נמי מברך ועדיין צ"ע קצת עכ"ל:(34) Car elles sont elles-mêmes le skhakh – il est raisonnable de penser que cette loi se rapporte aux deux cas mentionnés, c'est-à-dire soit qu'il ait fait en bas un téfa'h de paroi, soit qu'il ait éloigné du mur le sommet de la paroi en haut et fait un toit d'un téfa'h : dans tous ces cas, nous disons qu'à partir de dix téfa'him et au-dessus nous considérons la pente comme du skhakh. Le Peri Megadim a écrit : en tout endroit où il y a une divergence entre les grands décisionnaires au sujet de la soukka, si c'est une question de la Torah, nous suivons la rigueur ; et s'il n'a pas d'autre soukka, il y mange sans bénédiction. Et si c'est une question d'ordre rabbinique : s'il a une autre soukka, il convient d'être rigoureux et d'aller là-bas ; et s'il n'a pas d'autre soukka, il est quitte par celle-ci et récite aussi la bénédiction ; mais cela demande encore un peu d'examen – fin de citation.
séif katan 34