Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 630 →- (א) כשרים לדפנות - דמשמעות הכתוב דהסוכות תעשה באספך מגרנך ומיקבך [דלמידין מזה דיעשה הסוכה מפסולת גורן ויקב דהוא דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ] קאי אסכך דוקא דדפנות לא איקרי סוכה:(1) Valables pour les parois – car le sens du verset « Tu feras la fête des Cabanes (Soukkot)… quand tu rentreras le produit de ton aire et de ton pressoir » (Deutéronome 16, 13) [dont on apprend que l'on doit faire la soukka avec les résidus de l'aire et du pressoir, qui sont une chose ne recevant pas l'impureté et poussant de la terre] se rapporte uniquement au skhakh (la couverture), car les parois ne sont pas appelées « soukka ».
séif katan 1
- (ב) וא"צ להעמידם וכו' - היינו דלא מדמינן ענינינו ללולב דבעינן שיהיה לקיחתו דרך גדילתו דוקא כדלקמן סימן תרנ"א ס"ב:(2) Et il n'est pas nécessaire de les dresser, etc. – c'est-à-dire que nous ne comparons pas notre cas au loulav, pour lequel il faut absolument que sa prise se fasse dans le sens de sa pousse, comme on le verra plus loin (siman 651, séif 2).
séif katan 2
- (ג) ואפילו חמתה מרובה וכו' - היינו שהיו פרצות גדולות בדפנות שעי"ז חמתה מרובה מצילתה מ"מ כשרה דכ"ז לא קפדינן אלא בסכך:(3) Et même si son soleil est plus abondant, etc. – c'est-à-dire qu'il y avait de grandes brèches dans les parois, de sorte que le soleil y est plus abondant que son ombre ; néanmoins elle est valable, car nous ne sommes pointilleux sur tout cela que pour le skhakh.
séif katan 3
- (ד) מדבר שריחו רע - דחיישינן שמא מחמת זה יצא מן הסוכה ודיעבד שפיר דמי אף בסכך כמ"ש בסימן תרכ"ט סי"ד אם לא שהוא ר"ר שאין אדם סובלתו אפשר דפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו [פמ"ג] עוד כתב אותן שעושין סוכה אצל בה"כ ואשפה מפני שהמקום צר להם וריח רע מגיע אליהם מן התורה יוצא ידי חובתו אבל לא יברך בהמ"ז שם (כדלעיל סי' ע"ט ס"ב עי"ש בדעה ראשונה שפסקו כן האחרונים) ואם יש לו מקום אחר בודאי לא יעשה שם. ואם אין מגיע לו הריח רע רק רואה בית הכסא ג"כ אסור ועיין לקמן בסימן תרל"ז בביאור הלכה סוף ד"ה וכן בקרקע שהיא של רבים:(4) Avec une chose dont l'odeur est mauvaise – car nous craignons qu'à cause de cela il ne sorte de la soukka ; mais bediavad (a posteriori) c'est valable, même pour le skhakh, comme il est écrit au siman 629, séif 14 ; à moins que ce ne soit une mauvaise odeur que l'on ne peut supporter : il est possible qu'alors elle soit invalide de la Torah, car il faut appliquer « vous résiderez » (Lévitique 23, 42) à la manière dont vous habitez [Peri Megadim]. Il a encore écrit : ceux qui font leur soukka près de toilettes ou d'un tas d'ordures parce que l'endroit est étroit pour eux, et une mauvaise odeur leur parvient : de la Torah, ils sont quittes de leur obligation, mais on ne doit pas réciter là le Birkat Hamazone (action de grâce après le repas) (comme plus haut, siman 79, séif 2 ; voir là-bas le premier avis, selon lequel ont tranché les A'haronim) ; et s'il a un autre endroit, il ne doit certainement pas la faire là. Et si la mauvaise odeur ne lui parvient pas mais qu'il voit seulement les toilettes, c'est également interdit. Et voir plus loin, siman 637, dans le Biour Halakha, à la fin du passage commençant par « Et de même sur un terrain appartenant au public ».
séif katan 4
- (ה) או דבר שמתייבש וכו' - ר"ל דיינינן ליה כאלו כבר נתייבש ועיין לעיל בסימן תרכ"ט סי"ב בהג"ה ובמ"ב שם:(5) Ou une chose qui se dessèche, etc. – c'est-à-dire que nous la jugeons comme si elle s'était déjà desséchée. Et voir plus haut, siman 629, séif 12, dans la glose du Rema et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 5
- (ו) דפנות הסוכה וכו' - כדי להבין היטיב אקדים לכאן כמה עקרים להלכה זו א) דשיעור סוכה הוא שתהא מחזקת ז' על ז' טפחים לפחות כדלקמן בסימן תרל"ד. ב) דילפינן בגמרא מקראי דלא קרוי סוכה ע"י הסכך לבד אא"כ יש לה ג' דפנות והלכה למשה מסיני דאחת מן הדפנות סגי בטפח אחת. ג) דמ"מ בעינן שיהיה נראה כדופן דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין ד יקח דף שיש ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לאחד משתי הדפנות וכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה שהוא ז"ט כנ"ל וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמוד קנה כנגד אותו טפח וירחיקו ממנו עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק שבעה טפחים ומניח קנה מן הטפח עד הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפילו למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן כמבואר לעיל בדיני צורת הפתח בסי' שס"ב ונמצא שיש כאן דופן שלם של ז' טפחים. ועתה נתחיל לבאר בעזה"י כל פרט בפ"ע:(6) Les parois de la soukka, etc. – Pour bien comprendre, j'expose ici d'abord quelques principes de cette halakha : a) la mesure de la soukka est qu'elle contienne au moins sept téfa'him sur sept, comme on le verra plus loin, siman 634. b) Nous apprenons dans la Guemara, à partir des versets, qu'elle n'est pas appelée soukka par le skhakh seul, à moins qu'elle n'ait trois parois ; et c'est une halakha transmise à Moché au Sinaï que pour l'une des parois un téfa'h (palme) suffit. c) Néanmoins, il faut qu'elle ait l'aspect d'une paroi ; c'est-à-dire que s'il a deux parois adjacentes l'une à l'autre, en forme de lettre ד, il prend une planche dont la largeur est d'un téfa'h large, c'est-à-dire un téfa'h et un peu plus, et la dresse à une distance de moins de trois téfa'him de l'une des deux parois ; or tout intervalle de moins de trois téfa'him est considéré comme lavoud (comme comblé) ; il se trouve donc qu'il y a là quatre téfa'him, ce qui est la majorité d'une paroi de la mesure minimale de la soukka, qui est de sept téfa'him, comme dit plus haut. Et pour compléter la mesure de toute la paroi, il fait en outre une tsourat hapéta'h (forme de porte), c'est-à-dire qu'il dresse un roseau face à ce téfa'h, et ils l'éloignent de lui jusqu'au bout du mur qui lui fait face, lequel contient sept téfa'him, et il pose un roseau allant du téfa'h jusqu'au roseau qui lui fait face, en haut, sur eux, ou même au-dessus d'eux sans les toucher, pourvu qu'il soit en face d'eux, comme il est expliqué plus haut dans les lois de la tsourat hapéta'h, au siman 362. Il se trouve qu'il y a là une paroi complète de sept téfa'him. Et maintenant, commençons à expliquer, avec l'aide de D.ieu, chaque détail séparément.
séif katan 6
- (ז) יותר על טפח - במ"א מבואר שמותר לעשות דפנות הסוכה בקנים שמעמידם פחות פחות מג"ט רחוק זה מזה והוא בעושה כן ד' דפנות דהיינו קנים כזה מארבעה רוחות אבל כשאין רוצה לעשות רק ג' דפנות בעינן שתי מחיצות שסמוכות זה לזה ושלמות והשלישית בטפח:(7) Plus d'un téfa'h – Dans le Maguen Avraham, il est expliqué qu'il est permis de faire les parois de la soukka avec des roseaux que l'on dresse à moins de trois téfa'him l'un de l'autre ; et c'est lorsqu'on fait ainsi quatre parois, c'est-à-dire des roseaux de cette manière sur les quatre côtés ; mais lorsqu'on ne veut faire que trois parois, il faut deux cloisons adjacentes l'une à l'autre et complètes, et la troisième avec un téfa'h.
séif katan 7
- (ח) ומעמידו בפחות מג' וכו' - דאז הוי לבוד וא"כ יש כאן ד' טפחים דהוא רוב הכשר סוכה דאע"ג דבסתם טפח יהיה ג"כ רוב דופן דהוי טפי מג"ט ומחצה אכן משום דבציר מארבעה טפחים לא חשיב בשום דוכתא להכי הצריכו טפח מרווח [ר"ן]:(8) Et il le dresse à moins de trois, etc. – car alors c'est lavoud, et ainsi il y a là quatre téfa'him, qui sont la majorité de la mesure minimale de la soukka. Car bien qu'avec un simple téfa'h il y aurait aussi la majorité d'une paroi, puisque cela fait plus de trois téfa'him et demi, cependant, comme moins de quatre téfa'him n'est considéré comme significatif nulle part, c'est pourquoi ils ont exigé un téfa'h large [Ran].
séif katan 8
- (ט) כנגד הכותל - היינו כנגד סוף המקצוע השני של הכותל שכנגדו שסתמו מחזיק ז' טפחים וי"א דירחיקו עוד טפח יותר כדי שיהיה הצורת הפתח על ד' טפחים:(9) Face au mur – c'est-à-dire face à l'extrémité de la seconde arête du mur qui lui fait face, lequel contient habituellement sept téfa'him. Et certains disent qu'on l'éloigne encore d'un téfa'h de plus, afin que la tsourat hapéta'h soit sur quatre téfa'him.
séif katan 9
- (י) ויעשה לה צוה"פ וכו' - כדי להשלים שיעור הכותל ועיין בב"ח שכתב דזה הוא מדרבנן אבל הטפח מרווח שאמרנו מתחלה הוא מדאורייתא:(10) Et il lui fera une tsourat hapéta'h, etc. – afin de compléter la mesure du mur. Et voir le Ba'h, qui a écrit que cela est d'ordre rabbinique, mais le téfa'h large que nous avons mentionné au début est de la Torah.
séif katan 10
- (יא) וכשרה - ואז מותר לטלטל בתוכו ולהוציא מן הבית דרך חלון הפתוח לסוכה בשבת שבתוך החג דאע"ג דבשאר שבתות אסור לטלטל אא"כ יש תיקון ברוח רביעית מ"מ בשבת שבתוך החג אומרים מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי נמי דופן לענין שבת ומ"מ שלא בשעת הדחק ראוי להחמיר:(11) Et elle est valable – et alors il est permis de transporter à l'intérieur, et de sortir des objets de la maison par une fenêtre ouverte sur la soukka, le Chabbat qui tombe pendant la fête. Car bien que les autres Chabbats il soit interdit de transporter (dans un tel enclos) à moins qu'il n'y ait un aménagement du quatrième côté, néanmoins, le Chabbat pendant la fête, on dit : migo (puisque) c'est une paroi pour la soukka, c'est aussi une paroi pour le Chabbat. Et néanmoins, hors cas de nécessité, il convient d'être rigoureux.
séif katan 11
- (יב) ואם הטפח והקנה וכו' - כצ"ל:(12) Et si le téfa'h et le roseau, etc. – c'est ainsi qu'il faut lire (correction de la version du texte).
séif katan 12
- (יג) א"צ קנה ע"ג - דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך אבל האחרונים יישבו קושיתו וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד:(13) Il n'est pas nécessaire d'avoir un roseau au-dessus – car le skhakh lui-même est considéré comme le roseau au-dessus. Et voir le Maguen Avraham, qui a objecté à cela à partir du Yerouchalmi, et dont l'opinion est qu'il convient d'être rigoureux, parce que le skhakh n'est pas fait dans ce but ; mais les A'haronim ont résolu sa difficulté, c'est pourquoi celui qui s'appuie sur le Rema n'a rien perdu.
séif katan 13
- (יד) עושה דופן וכו' - ומה דלמעלה די בטפח דהתם השתי דפנות סמוכות להדדי וע"כ די בשלישי בטפח בעלמא משא"כ בזה דהם רחוקים זה מזה ע"כ צריך לעשות דופן של ד' טפחים ומשהו ולהעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אחד דהוי כלבוד ונחשב כאלו היה דופן שלם של ז' טפחים סמוך לדופן וממילא גם בזה יש שתי דפנות סמוכות להדדי כמו למעלה:(14) Il fait une paroi, etc. – Et la raison pour laquelle plus haut un téfa'h suffit est que là, les deux parois sont adjacentes l'une à l'autre, c'est pourquoi pour la troisième un simple téfa'h suffit ; ce qui n'est pas le cas ici, où elles sont éloignées l'une de l'autre : c'est pourquoi il faut faire une paroi de quatre téfa'him et un peu plus, et la dresser à moins de trois téfa'him près d'une paroi, de sorte que c'est lavoud, et c'est considéré comme s'il y avait une paroi complète de sept téfa'him adjacente à l'autre paroi ; ainsi, ici aussi, il y a deux parois adjacentes l'une à l'autre, comme plus haut.
séif katan 14
- (טו) וגם בזה צריך לעשות צו"פ וכו' - עיין במ"א שמסתפק אולי דוקא בסוכה קטנה כשר אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה הרבה לא מהני אפי' ע"י צורת הפתח אבל הרבה אחרונים הסכימו דאין לחלק בזה:(15) Et ici aussi il faut faire une tsourat hapéta'h, etc. – Voir le Maguen Avraham, qui doute : peut-être n'est-ce valable que dans une petite soukka, mais dans une grande soukka, où la troisième paroi en est très éloignée, cela n'est pas efficace, même au moyen d'une tsourat hapéta'h ; mais de nombreux A'haronim sont d'accord qu'il n'y a pas lieu de distinguer en cela.
séif katan 15
- (טז) וי"א שאין זה צריך צורת הפתח - דלא דמי לס"ב ששם התיקון בפס רחב טפח שהתיקון הוא גרוע ע"כ צריך צוה"פ להשלים השיעור משא"כ כאן שיש תיקון טוב בפס ד' ע"כ ס"ל דאין צריך צוה"פ וכתבו האחרונים דיש להחמיר כסברא הראשונה:(16) Et certains disent que cela n'exige pas de tsourat hapéta'h – car ce cas n'est pas comparable au séif 2, où l'aménagement se fait par une planche large d'un téfa'h, aménagement qui est faible ; c'est pourquoi il faut une tsourat hapéta'h pour compléter la mesure. Ce qui n'est pas le cas ici, où il y a un bon aménagement par une planche de quatre téfa'him : c'est pourquoi ils estiment qu'il n'est pas nécessaire d'avoir une tsourat hapéta'h. Et les A'haronim ont écrit qu'il faut être rigoureux selon le premier avis.
séif katan 16
- (יז) אבל אם איכא וכו' - ר"ל דבזה לכו"ע א"צ צוה"פ אפילו לדעה הראשונה:(17) Mais s'il y a, etc. – c'est-à-dire que dans ce cas, selon tous les avis, il n'est pas nécessaire d'avoir une tsourat hapéta'h, même selon le premier avis.
séif katan 17
- (יח) הואיל ואיכא דופן שבעה וכו' - אף שהכותל שלישי שהוא עומד נגדו הוא מרוחק ממנו הואיל שעכ"פ איכא ג' דפנות בסוכה. ומסתברא דדוקא אם הריחוק הוא לא יותר מעשרה אמות דנחשב זה כפתח ועיין לקמן בס"ה:(18) Puisqu'il y a une paroi de sept, etc. – bien que le troisième mur, qui se tient face à elle, en soit éloigné, puisque de toute façon il y a trois parois à la soukka. Et il est raisonnable de dire que ce n'est que si l'éloignement n'est pas de plus de dix coudées, car cela est considéré comme une entrée (et non une brèche). Et voir plus loin, au séif 5.
séif katan 18
- (יט) וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח וכו' - ר"ל בדופן רביעי:(19) Et à plus forte raison il n'est pas nécessaire d'avoir une tsourat hapéta'h, etc. – c'est-à-dire pour la quatrième paroi.
séif katan 19
- (כ) באמצע החצר וכו' - מקור דין זה הוא מהר"ן ועיין במ"א שחולק ע"ז ודעתו דאין להתיר להר"ן אלא כששתי דפנות זו כנגד זו של הסוכה הם עצמם דפנות החצר דבהא מהני דופן אמצעי של החצר אע"פ שאינה דופן לסוכה (כגון שחציו של הסוכה לצד דופן האמצעי אינה מסוכך כלל) שלא תהא נידונית כסוכה העשויה כמבוי אבל לא כשהיא עומדת באמצע החצר:(20) Au milieu de la cour, etc. – La source de cette loi est le Ran. Et voir le Maguen Avraham, qui conteste cela ; son opinion est qu'on ne peut permettre selon le Ran que lorsque les deux parois de la soukka qui se font face sont elles-mêmes les parois de la cour : dans ce cas, la paroi médiane de la cour est efficace, bien qu'elle ne soit pas une paroi de la soukka (par exemple, si la moitié de la soukka du côté de la paroi médiane n'est pas du tout couverte de skhakh), pour qu'elle ne soit pas jugée comme une soukka faite comme une ruelle (mavoï) ; mais pas lorsqu'elle se tient au milieu de la cour.
séif katan 20
- (כא) די לה בתיקון המתיר וכו' - דהיינו שיעמיד הטפח מרווח בפחות מג"ט סמוך לדופן והיינו לצד שהוא כנגד פתח החצר ולא לצד שהוא כנגד דופן החצר:(21) Il lui suffit de l'aménagement qui permet, etc. – c'est-à-dire qu'il dresse le téfa'h large à moins de trois téfa'him près de la paroi, et cela du côté qui fait face à l'entrée de la cour, et non du côté qui fait face au mur de la cour.
séif katan 21
- (כב) כל הפרוץ יהיה מרובה וכו' - ר"ל ע"י הפירצות שיש בשתי הדפנות עם שתי הדפנות הפרוצות יחד יהיה הפרוץ מרובה על העומד אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור. ודוקא אם הפרצות הם יותר משלשה טפחים אבל אם הם פחות משלשה טפחים כלבוד דמי והוי כסתום ואין שם פירצה עליה ועיין במ"א ריש הסימן שדעתו דדוקא אם עושה הסוכה מארבעה דפנות אבל אם עושה משלשה דפנות לא מהני מדרבנן ע"י לבוד:(22) Que toute la partie ouverte soit plus importante, etc. – c'est-à-dire qu'en comptant les brèches qui sont dans les deux parois (complètes) avec les deux parois ouvertes ensemble, la partie ouverte soit plus importante que la partie fermée ; mais si, dans ces deux parois complètes, la partie ouverte qui s'y trouve est plus importante que la partie fermée qui s'y trouve, c'est interdit. Et cela ne vaut que si les brèches font plus de trois téfa'him ; mais si elles font moins de trois téfa'him, c'est considéré comme lavoud et c'est comme fermé, et on ne les appelle pas brèche. Et voir le Maguen Avraham au début du siman, dont l'opinion est que cela ne vaut que si l'on fait la soukka avec quatre parois ; mais si on la fait avec trois parois, le lavoud n'est pas efficace d'ordre rabbinique.
séif katan 22
- (כג) על העומד - ודוקא אם בעומד יהיה על כל פנים שיעור מקום חשוב דהיינו פס של ד' טפחים:(23) Sur la partie fermée – et cela ne vaut que si dans la partie fermée il y a de toute façon la mesure d'un endroit significatif, c'est-à-dire une planche de quatre téfa'him.
séif katan 23
- (כד) רק שלא יהיו הפתחים וכו' - היינו אפילו אם עשויות בצורת הפתח דאף דלענין שבת ע"י צורת הפתח הוי כסתום ממש לענין סוכה חמור יותר דבעינן שיהא שתי דפנותיה מחוברות ממש בזוית ולא ע"י צוה"פ:(24) Seulement que les entrées ne soient pas, etc. – c'est-à-dire même si elles sont faites en forme de tsourat hapéta'h ; car bien que pour le Chabbat, par une tsourat hapéta'h, ce soit comme réellement fermé, pour la soukka c'est plus sévère : il faut que ses deux parois soient réellement jointes dans l'angle, et non par une tsourat hapéta'h.
séif katan 24
- (כה) בקרנות - בקרן הי"ל לומר דהא מיירי המחבר בדליכא בסוכה אלא ב' דפנות שלמות דליכא אלא קרן א' אלא דהרמ"א אתי לאשמועינן אף היכי דעושה הסוכה של ד' דפנות שלמות שאין לו לעשות פתחים בכל קרנותיה דאז לא ישאר לו שתי דפנות מחוברות יחד אבל אם ירצה לעשות פתחים בשאר קרנותיה ולהשאיר שתי דפנות מחוברות יחד אה"נ דשרי:(25) Dans les angles – il aurait dû dire « dans l'angle », puisque l'auteur (le Choulhan Aroukh) traite du cas où il n'y a dans la soukka que deux parois complètes, où il n'y a qu'un seul angle ; mais le Rema vient nous apprendre que même lorsqu'on fait la soukka de quatre parois complètes, on ne doit pas faire d'entrées dans tous ses angles, car alors il ne lui resterait pas deux parois jointes ensemble ; mais s'il veut faire des entrées dans les autres angles et laisser deux parois jointes ensemble, il est vrai que c'est permis.
séif katan 25
- (כו) ובלבד וכו' יתירה על עשר אמות - דאז אפילו עומד מרובה על הפרוץ אסור דנחשבת לפרצה ולא לפתח:(26) Pourvu que, etc., de plus de dix coudées – car alors, même si la partie fermée est plus importante que la partie ouverte, c'est interdit, car c'est considéré comme une brèche et non comme une entrée.
séif katan 26
- (כז) צורת פתח אפילו ביתר מעשר - דעכשיו פתח מקרי ואין שם פירצה עליה:(27) Une tsourat hapéta'h, même au-delà de dix – car maintenant cela s'appelle une entrée, et on ne l'appelle pas brèche.
séif katan 27
- (כח) לעשות מחיצות שלמות - ר"ל שלא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ ובהלכות של ר' יצחק גיאות ראיתי שכתב ג"כ דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד:(28) Faire des cloisons complètes – c'est-à-dire sans recourir aux procédés du lavoud et de la tsourat hapéta'h. Et dans les Halakhot de Rabbi Yits'hak Guiat, j'ai vu qu'il a également écrit que pour la mitsva de la meilleure façon, il faut que les trois parois de la soukka soient fermées de tous ses côtés, et qu'il n'y ait pas d'endroit ouvert sinon l'emplacement de l'entrée seulement.
séif katan 28
- (כט) בין על שפת הגג וכו' פסולה - ואף דלגבי שבת לכו"ע אמרינן גוד אסיק מחיצתא לגבי סוכה ס"ל דבעינן מחיצות ממש:(29) Que ce soit au bord du toit, etc., elle est invalide – Et bien que pour le Chabbat, selon tous les avis, nous disions goud assik me'hitsta (« tire et élève la cloison »), pour la soukka cet avis estime qu'il faut de véritables cloisons.
séif katan 29
- (ל) משום דאמרינן גוד וכו' - פי' כאלו שפת כותל הבית מעלה את מחיצותיה למעלה והרי יש לסוכה מחיצות. ודוקא כשהגג אינו בולט מן הבית ולחוץ אבל כשהגג בולט לחוץ אפילו לגבי שבת לא אמרינן גוד אסיק כדלעיל בסי' שמ"ה סט"ז:(30) Parce que nous disons « tire », etc. – Explication : comme si le bord du mur de la maison élevait ses cloisons vers le haut, et ainsi la soukka a des cloisons. Et cela ne vaut que lorsque le toit ne déborde pas de la maison vers l'extérieur ; mais lorsque le toit déborde vers l'extérieur, même pour le Chabbat on ne dit pas goud assik, comme plus haut, siman 345, séif 16.
séif katan 30
- (לא) אסיק מחיצתא - ודוקא כשהוא על שפת הגג ממש אבל רחוק מזה אפילו פחות מג"ט לא אמרינן לבוד וגוד לכו"ע והלכה כדעה א' דבכל גווני לא אמרינן לגבי סוכה גוד אסיק:(31) Élève la cloison – et cela ne vaut que lorsqu'elle est exactement au bord du toit ; mais si elle en est éloignée, même de moins de trois téfa'him, on ne dit pas à la fois lavoud et goud, selon tous les avis. Et la halakha suit le premier avis, selon lequel, en aucun cas, on ne dit goud assik pour la soukka.
séif katan 31
- (לב) סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי - מדסתם המחבר משמע דס"ל כהפוסקים דאפילו במבוי המפולש ויש לו לחי מצד אחד [וסיכך כשיעור הכשר סוכה לצד הלחי] ג"כ כשר והטעם דע"י לחי נחשב לענין שבת אפילו רחב משהו כאלו היה מחיצה לאותו צד וא"כ יש לו שלש מחיצות והוי מן התורה רה"י ואמרינן מיגו דהוי מחיצה לענין שבת הוי נמי מחיצה לענין סוכה בשבת שאיקלע בתוך החג ואע"ג דמדרבנן אסור לטלטל בשלש מחיצות בשבת דסוכה מותר משום מצות סוכה:(32) Il a mis du skhakh au-dessus d'une ruelle qui a un le'hi (montant latéral) – Du fait que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a énoncé sans préciser, il ressort qu'il pense comme les décisionnaires selon lesquels, même dans une ruelle ouverte aux deux bouts et qui a un le'hi d'un côté [et où il a mis du skhakh sur la mesure minimale de la soukka du côté du le'hi], elle est également valable. Et la raison est que, par le le'hi, même large d'un rien, c'est considéré pour le Chabbat comme s'il y avait une cloison de ce côté ; ainsi elle a trois cloisons, et c'est de la Torah un domaine privé ; et nous disons : migo c'est une cloison pour le Chabbat, c'est aussi une cloison pour la soukka, le Chabbat qui tombe pendant la fête. Et bien que d'ordre rabbinique il soit interdit de transporter dans un enclos à trois cloisons le Chabbat, dans celui de la soukka c'est permis à cause de la mitsva de la soukka.
séif katan 32
- (לג) סביבות הבאר וכו' - היינו ד' קורות נעוצות בארבעה רוחות זו כנגד זו שכל קורה נוטה אמה לכאן ואמה לכאן והתירוה משום עולי רגלים שיהיו יכולים לשאוב מים לבהמתן מן הבור שהוא רשות היחיד ועומד ברשות הרבים ועל ידי הפסין נעשה סביבות הבאר רשות היחיד ואע"ג דלא התירו זה אלא לעולי רגלים הכא משום מצות סוכה התירו ג"כ דבר זה בשבת שבתוך החג:(33) Autour du puits, etc. – c'est-à-dire quatre poteaux (d'angle) plantés aux quatre côtés, l'un face à l'autre, chaque poteau s'étendant d'une coudée de ce côté-ci et d'une coudée de ce côté-là. Ils l'ont permis pour les pèlerins (montant à Jérusalem), afin qu'ils puissent puiser de l'eau pour leurs bêtes dans le puits, qui est un domaine privé se trouvant dans le domaine public ; et au moyen de ces montants, l'alentour du puits devient un domaine privé. Et bien qu'ils ne l'aient permis que pour les pèlerins, ici, à cause de la mitsva de la soukka, ils ont également permis cela le Chabbat pendant la fête.
séif katan 33
- (לד) ואין להתיר וכו' - היינו משום דהמחבר סתם ומשמע דס"ל להתיר בכל גווני לכן בא לומר דלמעשה יש להחמיר כדעת הפוסקים דאין להתיר אלא במקום שלחי מתיר לענין שבת דהיינו במקום סתום מג' רוחות וברוח רביעית יש לו לחי דשם מותר אף מדרבנן לטלטל בשבת בזה מתירין לענין סוכה בשבת משום מיגו אף דלענין סוכה לא נוכל לחשוב כ"א שתי דפנות שהסכך הוא רק לצד הלחי לבד:(34) Et on ne doit pas permettre, etc. – c'est parce que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a énoncé sans préciser, ce qui laisse entendre qu'il pense permettre en tout cas ; c'est pourquoi le Rema vient dire qu'en pratique, il faut être rigoureux selon l'avis des décisionnaires selon lesquels on ne permet que là où le le'hi permet pour le Chabbat, c'est-à-dire dans un endroit fermé de trois côtés et qui a un le'hi au quatrième côté, où il est permis même d'ordre rabbinique de transporter le Chabbat : dans ce cas, on permet pour la soukka le Chabbat en vertu du migo, bien que pour la soukka nous ne puissions compter que deux parois, puisque le skhakh n'est que du côté du le'hi.
séif katan 34
- (לה) ופסין מתירין - בזמן שיש עולי רגלים והאידנא דליכא עולי רגלים היכא דלא שכיחי מיא דמותר לדבר מצוה וגם דוקא בר"ה ולא בחצר:(35) Et les montants permettent – au temps où il y a des pèlerins ; et aujourd'hui, où il n'y a pas de pèlerins, cela vaut là où l'eau n'est pas disponible, car c'est permis pour une chose de mitsva ; et aussi uniquement dans le domaine public et non dans une cour.
séif katan 35
- (לו) דאז שייך מיגו - ולכתחלה נכון להחמיר כדעת רמ"א ובמקום הדחק יש לסמוך אדעה ראשונה דכתב הא"ר דכן הוא עיקר:(36) Car alors s'applique le migo – Et lekhat'hila (a priori) il est bon d'être rigoureux selon l'avis du Rema ; et en cas de nécessité, on peut s'appuyer sur le premier avis, car l'Eliya Rabba a écrit que c'est l'essentiel.
séif katan 36
- (לז) סיכך על גבי אכסדרה - פי' אכסדרה זו היא שני כתלים זה כנגד זה ומקצתה מקורה וסמוך לקירוי עד הקצה האחר סיכך הסכך נמצא שהסוכה הזו אין לה אלא ב' כותלים. ופצימין הוא שני עמודים בולטים ברוח השלישי אע"פ שבסוכה אחרת שאין לה אלא שני כותלים ועשויים כמבוי זה כנגד זה אמרינן בס"ג דצריך פס ד' ומשהו כאן דיי בפצימין דכיון שיש פצימין אמרינן פי תקרה יורד וסותם כלומר פי תקרה של האכסדרה שהוא הקירוי של אכסדרה יורד וסותם נמצא שיש לסוכה דופן ג' אבל בלא פצימין לא אמרינן דיורד וסותם ופצימין אלו אע"פ שאינם נראים בפנים לעומד בסוכה אלא לעומד חוצה לה וגם לא נעשו לכתחלה בשביל מחיצת הסוכה מ"מ מועילים וע"ז כתב רמ"א שאחרים חולקין וס"ל דאפילו ע"י פצימין לא מהני ואפילו אם היו הפצימין רוחבן טפח כיון ששני הדפנות אין מחוברין כמין ג"ם כמו שכתוב סוף סימן שס"א אבל אם היו דפנות כמין ג"ם ובשלישי בולטין הפצימין טפח מהני אם היה סמוך ברוח השלישית לתקרת האכסדרה דאמרינן פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם ומיהו ברא"ש משמע דבעי נמי צוה"פ וכתב הב"ח דהיינו דוקא בנראה הפצימין בחוץ ושוה מבפנים אבל נראה בפנים ושוה בחוץ לא בעי צורת הפתח (אע"ג דבס"ב מבואר דבעינן טפח מרווח וגם צוה"פ הכא כיון דברוח השלישי סמוך לתקרת האכסדרה אמרינן פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם) והמ"א מפקפק ע"ז ומשמע דדעתו דלהרא"ש צריך בכל גווני צוה"פ ולא אמרינן בזה פי תקרה יורד וסותם כמו בסימן שס"א דתקרת האכסדרה לצורך עצמו עבידי ולא לצורך סוכה:(37) Il a mis du skhakh au-dessus d'une akhsadra (galerie) – Explication : cette akhsadra est constituée de deux murs face à face, dont une partie est couverte d'un toit, et à côté du toit, jusqu'à l'autre extrémité, il a mis le skhakh ; il se trouve que cette soukka n'a que deux murs. Et les petsimin sont deux piliers saillants au troisième côté. Bien que, pour une autre soukka qui n'a que deux murs faits comme une ruelle, l'un face à l'autre, nous disions au séif 3 qu'il faut une planche de quatre téfa'him et un peu plus, ici les petsimin suffisent ; car, puisqu'il y a des petsimin, nous disons pi tikra yored vessotem (« le bord du plafond descend et ferme »), c'est-à-dire que le bord du plafond de l'akhsadra, qui est la toiture de l'akhsadra, descend et ferme ; il se trouve que la soukka a une troisième paroi. Mais sans petsimin, on ne dit pas qu'il descend et ferme. Et ces petsimin, bien qu'ils ne soient pas visibles de l'intérieur pour celui qui se tient dans la soukka, mais seulement pour celui qui se tient à l'extérieur, et bien qu'ils n'aient pas été faits au départ pour servir de cloison à la soukka, sont néanmoins efficaces. Et à ce propos le Rema a écrit que d'autres contestent et estiment que même au moyen de petsimin ce n'est pas efficace, et même si les petsimin avaient une largeur d'un téfa'h, puisque les deux parois ne sont pas jointes en forme de lettre gamma (en équerre), comme il est écrit à la fin du siman 361. Mais si les parois étaient en forme de gamma et qu'au troisième côté les petsimin saillaient d'un téfa'h, c'est efficace si la soukka était adjacente, au troisième côté, au plafond de l'akhsadra, car nous disons que le bord du plafond de l'akhsadra descend et ferme. Toutefois, d'après le Roch il ressort qu'il faut aussi une tsourat hapéta'h ; et le Ba'h a écrit que c'est seulement lorsque les petsimin sont visibles à l'extérieur et au même niveau que le mur à l'intérieur ; mais s'ils sont visibles à l'intérieur et au même niveau à l'extérieur, il n'est pas nécessaire d'avoir une tsourat hapéta'h (bien qu'au séif 2 il soit expliqué qu'il faut un téfa'h large et aussi une tsourat hapéta'h, ici, puisqu'au troisième côté la soukka est adjacente au plafond de l'akhsadra, nous disons que le bord du plafond de l'akhsadra descend et ferme). Et le Maguen Avraham émet des réserves à ce sujet, et il ressort que son opinion est que selon le Roch il faut en tout cas une tsourat hapéta'h, et que l'on ne dit pas ici « le bord du plafond descend et ferme », comme au siman 361, car le plafond de l'akhsadra est fait pour son propre usage et non pour l'usage de la soukka.
séif katan 37
- (לח) בין שהיו נראים מבפנים - היינו שהעומד בסוכה רואה אותן שבולטין מן הכותל לצד פנים:(38) Qu'ils soient visibles de l'intérieur – c'est-à-dire que celui qui se tient dans la soukka les voit saillir du mur vers l'intérieur.
séif katan 38
- (לט) בין שהיו נראים מבחוץ וכו' - היינו שמבחוץ ניכר שבולט כמו עמוד כזה ומבפנים נמשך עם הכותל בשוה:(39) Ou qu'ils soient visibles de l'extérieur, etc. – c'est-à-dire que de l'extérieur on voit le pilier saillir comme une colonne, et qu'à l'intérieur il se prolonge au même niveau que le mur.
séif katan 39
- (מ) אבל אחרים חולקין וכו' - כתב הט"ז מי שרוצה לעשות סוכתו בבית שלו ולפרוץ הגג למעלה כמו שנוהגים וכותלי הבית יהיו כותלי הסוכה דהיינו שרוצה לעשות הסוכה בזוית של כותל מזרח וכותל דרום ונמצא שאין כאן אלא שני מחיצות ולמעלה מונח קורת הבית בזה לכו"ע יש לומר פי תקרה יורד וסותם דקורה זו לצורך הבית נעשה והסוכה ג"כ בבית וא"כ הו"ל כאלו יש לה שלש מחיצות ומ"מ כיון דלא הוי מחיצה ממש רק ע"י פי תקרה צריך לעשות לה גם צוה"פ דהיינו שישים תחת הקורה שני קנים אחד אצל כותל הבית ואחד במקום סיום המחיצה דהיינו במקום שכלה הסכך של הסוכה (ואף דבעלמא צוה"פ לבד לא מהני במקום מחיצה ג' כנ"ל בס"ב הכא בצרוף פי תקרה מהני) והעתיקו דבריו כמה אחרונים. אמנם בפמ"ג וכן בבכורי יעקב מפקפקין בזה לפי מה דמסיק המ"א דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כ"א בשרחב הקירוי ד"ט וסתם קורת הבית אינו רחב כ"כ וע"כ מסיק בבכורי יעקב דטוב יותר שישים פס אחד שרחב טפח מרווח תחת הקורה פחות מג"ט מן הכותל של הבית וקנה אחר במקום שכלה הסכך של הסוכה דזה כשר בלא פי תקרה יורד וסותם כמו בשאר סוכה שלשת דפנות ובזה לא בעינן רוחב הקורה ד"ט כמבואר בס"ב:(40) Mais d'autres contestent, etc. – Le Taz a écrit : celui qui veut faire sa soukka dans sa maison en ouvrant le toit en haut, comme on en a l'usage, et que les murs de la maison soient les murs de la soukka, c'est-à-dire qu'il veut faire la soukka dans l'angle du mur est et du mur sud, de sorte qu'il n'y a là que deux cloisons, et qu'en haut repose la poutre de la maison : dans ce cas, selon tous les avis, on peut dire « le bord du plafond descend et ferme », car cette poutre a été faite pour l'usage de la maison, et la soukka est également dans la maison ; ainsi c'est comme si elle avait trois cloisons. Néanmoins, puisque ce n'est pas une véritable cloison, mais seulement par le principe du bord du plafond, il faut lui faire aussi une tsourat hapéta'h, c'est-à-dire qu'il place sous la poutre deux roseaux, l'un près du mur de la maison et l'autre à l'endroit où se termine la cloison, c'est-à-dire à l'endroit où finit le skhakh de la soukka (et bien qu'ailleurs la tsourat hapéta'h seule ne soit pas efficace à la place d'une troisième cloison, comme dit plus haut au séif 2, ici, en combinaison avec le bord du plafond, elle est efficace). Et plusieurs A'haronim ont recopié ses paroles. Cependant, le Peri Megadim et de même le Bikouré Yaakov émettent des réserves à ce sujet, d'après la conclusion du Maguen Avraham selon laquelle on ne dit « le bord du plafond descend et ferme » que lorsque la toiture est large de quatre téfa'him, or habituellement la poutre de la maison n'est pas si large. C'est pourquoi le Bikouré Yaakov conclut qu'il est préférable qu'il place sous la poutre une planche large d'un téfa'h large, à moins de trois téfa'him du mur de la maison, et un autre roseau à l'endroit où finit le skhakh de la soukka ; car cela est valable sans recourir au principe « le bord du plafond descend et ferme », comme pour une autre soukka à trois parois, et dans ce cas nous n'exigeons pas une largeur de poutre de quatre téfa'him, comme il est expliqué au séif 2.
séif katan 40
- (מא) אין לעשות סוכה בכה"ג - כתב הלבוש דהיינו רק לכתחלה אבל בדיעבד יש לסמוך על דעה ראשונה:(41) On ne doit pas faire de soukka de cette manière – Le Levouch a écrit que ce n'est que lekhat'hila, mais bediavad on peut s'appuyer sur le premier avis.
séif katan 41
- (מב) בפחות משלשה וכו' - דאמרינן לבוד והוי כסתום ונמצא שיש כאן י"ט:(42) À moins de trois, etc. – car nous disons lavoud, et c'est comme fermé ; il se trouve qu'il y a là dix téfa'him.
séif katan 42
- (מג) אפילו הגג גבוה הרבה - דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והוי כאלו המחיצות מגיעות לסכך:(43) Même si le toit est très haut – car nous disons goud assik me'hitsta, et c'est comme si les cloisons atteignaient le skhakh.
séif katan 43
- (מד) רק שהוא בתוך ג' - דאמרינן לבוד מן הצד אבל אם היה ג"ט פסולה דאפילו אם היו מחיצות מגיעות ממש לסכך קי"ל דאם הם מרוחקים מן הסכך ג"ט פסול וכ"ש בזה:(44) Pourvu qu'elle soit à moins de trois – car nous disons lavoud latéral ; mais s'il y avait trois téfa'him, elle est invalide, car même si les cloisons atteignaient vraiment le skhakh, nous tenons que si elles sont éloignées du skhakh horizontalement de trois téfa'him, elle est invalide ; à plus forte raison ici.
séif katan 44
- (מה) פסולה - אפילו היו הדפנות גבוהות י"ט ויותר דכל מחיצה שהגדיים יכולות לבקוע תחתיו אינה חשובה מחיצה כלל:(45) Invalide – même si les parois étaient hautes de dix téfa'him et plus, car toute cloison sous laquelle les chevreaux peuvent passer n'est pas du tout considérée comme une cloison.
séif katan 45
- (מו) העושה סוכתו וכו' - ולא סמכה ע"ג האילן דאל"כ אין עולין לה ביו"ט כמ"ש סי' תרכ"ח ס"ג:(46) Celui qui fait sa soukka, etc. – et il ne l'a pas appuyée sur l'arbre ; sinon, on ne peut y monter le jour de Yom Tov, comme il est écrit au siman 628, séif 3.
séif katan 46
- (מז) חזקים - ואם רוב הדופן מן החזק משמע קצת בתוס' דכשרה דעי"ז שוב אין הולך ובא ברוח:(47) Solides – Et si la majorité de la paroi est faite de la partie solide, il ressort quelque peu des Tossefot qu'elle est valable, car de ce fait elle ne va plus et ne vient plus (ne bouge plus) au vent.
séif katan 47
- (מח) עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם - ר"ל דאם מנידה אותם אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י הרוח הולך המחיצה ובא קי"ל דשוב לא חשיבא מחיצה. ואפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא חשיבה מחיצה:(48) Afin qu'un vent ordinaire ne les agite pas – c'est-à-dire que s'il les agite, même si le vent n'a pas la force de les renverser complètement, mais seulement que par le vent la cloison va et vient, nous tenons qu'elle n'est plus considérée comme une cloison. Et même si elle se trouve dans une maison où il n'y a pas de vent du tout, elle n'est pas considérée comme une cloison.
séif katan 48
- (מט) ומילא בין האוירים וכו' - היינו אם שיעור הסוכה שהוא עשרה טפחים בגובה הוא גם מן הענפים דאל"ה לא בעינן לזה:(49) Et il a rempli les intervalles, etc. – c'est-à-dire si la mesure de la soukka, qui est de dix téfa'him de hauteur, provient aussi des branches ; sinon, nous n'en avons pas besoin.
séif katan 49
- (נ) כל המחיצות וכו' - דעת הט"ז דמחיצה אחת מן שלש מחיצות שצריך לעשות בסוכה יכול לעשות מיריעות אבל מכמה אחרונים משמע דאף מחיצה אחת אין לעשות מסדינים אם לא שיארוג במחיצות של קנים פחות מג"ט אבל מחיצה רביעית לכו"ע יכול לעשות מיריעות כיון דמדינא סגי בג':(50) Toutes les cloisons, etc. – L'opinion du Taz est que l'une des trois cloisons qu'il faut faire à la soukka peut être faite de tentures ; mais il ressort de plusieurs A'haronim que même une seule cloison ne doit pas être faite de draps, à moins qu'il ne les tisse dans des cloisons de roseaux espacés de moins de trois téfa'him. Mais la quatrième cloison, selon tous les avis, il peut la faire de tentures, puisque selon la stricte loi trois suffisent.
séif katan 50
- (נא) במחיצות קנים וכו' - ר"ל דאז אף שהרוח מנענע היריעות מ"מ נשארו מחיצות בקנים:(51) Avec des cloisons de roseaux, etc. – c'est-à-dire qu'alors, bien que le vent agite les tentures, il reste néanmoins des cloisons grâce aux roseaux.
séif katan 51
- (נב) מבעלי חיים - ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג"ט צריך לגודרה [גמרא]:(52) Avec des êtres vivants – Et s'il y a un espace entre ses pattes d'une hauteur de plus de trois téfa'him, il faut le clôturer [Guemara].
séif katan 52
- (נג) שיקשור שם וכו' - כדי שלא תוכל לברוח. גם זה צריך שתהיה מתוחה למעלה בחבלים או שתהיה גבוה כ"כ שאף אם תרבץ או תמות ותפול יהיה גבוה י"ט:(53) Qu'il l'attache là, etc. – afin qu'elle ne puisse pas s'enfuir. Il faut aussi qu'elle soit tendue vers le haut par des cordes, ou qu'elle soit si haute que même si elle se couche, ou meurt et tombe, elle ait encore une hauteur de dix téfa'him.
séif katan 53
- (נד) מחבירו וכו' - ודוקא מחבירו אבל בהמה אסור להעמידה ביו"ט לדופן שלישי להכשיר הסוכה ואפילו אם לא יקשרנה רק ע"י עניבה:(54) Son prochain, etc. – Et cela ne vaut que pour son prochain ; mais une bête, il est interdit de la placer le jour de Yom Tov comme troisième paroi pour rendre valable la soukka, et même s'il ne l'attache que par un nœud coulant.
séif katan 54
- (נה) להכשירה ואפילו ביו"ט - כגון שנפל דופן סוכתו והוא רוצה לקיים מצות סוכה לאכול ולשתות שם יכול לבקש אדם שיעמוד שם עד אחר עת אכילתו. ומסתימת הפוסקים משמע לכאורה דבנתרצה לעמוד שם אף שאינו יודע על מה ולמה מ"מ אין לחוש שמא ילך בתוך כך אך על עכו"ם בודאי לא יכול לסמוך בזה:(55) Pour la rendre valable, et même le jour de Yom Tov – par exemple, si une paroi de sa soukka est tombée et qu'il veut accomplir la mitsva de la soukka en y mangeant et en y buvant, il peut demander à une personne de se tenir là jusqu'après le moment de son repas. Et de ce que les décisionnaires n'ont pas précisé, il ressort à première vue que, lorsque cette personne a accepté de se tenir là, même si elle ne sait pas pour quoi ni pourquoi, il n'y a néanmoins pas à craindre qu'elle ne s'en aille entre-temps. Mais sur un non-Juif, il ne peut certainement pas s'appuyer pour cela.
séif katan 55
- (נו) אבל בחול וכו' ש"ד - שהרי מותר לעשות מחיצה בחו"ה:(56) Mais en semaine, etc., c'est très bien – car il est permis de faire une cloison pendant 'Hol Hamoèd (les jours intermédiaires de la fête).
séif katan 56
- (נז) אבל בדופן רביעית שרי - דכיון דיש הכשר סוכה מכבר לא מקרי תו בנין רק תוספות על אוהל עראי ושרי. וה"ה דמותר לעשות בכלים דופן רביעית ביו"ט מטעם זה אבל דופן שלישית אסור שהוא מכשיר הסוכה בזה והוא בכלל עשיית אוהל עראי דאסור ביו"ט [גמרא]:(57) Mais pour la quatrième paroi, c'est permis – car, puisque la soukka est déjà valable, cela ne s'appelle plus construire, mais seulement un ajout à une tente provisoire, et c'est permis. Et de même, il est permis de faire avec des ustensiles une quatrième paroi le jour de Yom Tov, pour cette raison ; mais une troisième paroi est interdite, car par elle il rend la soukka valable, et cela fait partie de la construction d'une tente provisoire, qui est interdite le jour de Yom Tov [Guemara].
séif katan 57
- (נח) הסומך סוכתו וכו' - הנה ממה שכתב והכרעיים הם מחיצות וכו' והכרעיים הם דפנות מוכח דמטה זו מוקפת קרשים שראשן האחד קבוע בארץ וראשן השני עולין למעלה מן המטה י"ט והמטה היא קרשים קבועים במחיצות אלו [והוא קרקעית המטה] ומפני שהקרשים קבועים באותן מחיצות נקראין אותן מחיצות כרעי המטה. ועכשיו נבאר דברי הסעיף הסומך סוכתו על כרעי המטה כלומר שנתן הסכך ע"ג קרשים שעולים למעלה מהמטה והם נקראים כרעיים והכרעיים דהיינו הקרשים הנזכרים הם הם מחיצות הסוכה אם יש גובה י"ט מן המטה לסכך [דהיינו מן הקרשים שקבועים בתחתיתה ולמעלה] כשרה וא"ל פסולה דכיון שהסכך סמוך על הקרשים הללו שהם כרעי המטה חשיבה המטה עצמה קרקעית הסוכה וצריך להיות ממנה עד הסכך י"ט. ואם סמך הסכך על עמודים פי' והעמודים תקועים בארץ ומשו"ה אפילו אין גבוה י"ט מן המטה עד לסכך כשירה אף שדפנות הסוכה הם הכרעיים מ"מ מאחר שהסכך אינו נסמך על המטה ולא על הכרעיים לא חשובה היא קרקעית הסוכה אלא הארץ שבה קבועים העמודים שעליהם נסמך הסכך וכיון שמן הארץ עד לסכך גובה י"ט כשירה אע"פ שהמטה עד לסכך פחות מי"ט לית לן בה כיון דאי שקיל לה למטה איכא אויר עשרה והסוכה מתקיימת ע"י העמודים דמטה לחודא קיימא ואין הסוכה נפסלת בשביל שהכניס בה מטה ומועט אוירה:(58) Celui qui appuie sa soukka, etc. – Voici : de ce qu'il a écrit « et les pieds sont des cloisons, etc. » et « les pieds sont des parois », il est prouvé que ce lit est entouré de planches dont une extrémité est fixée dans le sol et dont l'autre extrémité s'élève au-dessus du lit de dix téfa'him ; et le lit est fait de planches fixées dans ces cloisons [et c'est le fond du lit] ; et parce que les planches sont fixées dans ces cloisons, on appelle ces cloisons « pieds du lit ». Et maintenant, expliquons les paroles du séif : « Celui qui appuie sa soukka sur les pieds du lit », c'est-à-dire qu'il a posé le skhakh sur les planches qui s'élèvent au-dessus du lit, et elles sont appelées « pieds » ; « et les pieds », c'est-à-dire les planches mentionnées, sont elles-mêmes les cloisons de la soukka : « s'il y a une hauteur de dix téfa'him du lit au skhakh » [c'est-à-dire des planches fixées à son fond et au-dessus], elle est valable, et sinon elle est invalide ; car, puisque le skhakh est appuyé sur ces planches, qui sont les pieds du lit, le lit lui-même est considéré comme le sol de la soukka, et il faut qu'il y ait de lui jusqu'au skhakh dix téfa'him. « Et s'il a appuyé le skhakh sur des piliers » – explication : et les piliers sont plantés dans le sol –, c'est pourquoi, même s'il n'y a pas dix téfa'him de hauteur du lit au skhakh, elle est valable ; bien que les parois de la soukka soient les pieds du lit, néanmoins, puisque le skhakh n'est appuyé ni sur le lit ni sur les pieds, ce n'est pas le lit qui est considéré comme le sol de la soukka, mais la terre dans laquelle sont fixés les piliers sur lesquels est appuyé le skhakh ; et puisque de la terre jusqu'au skhakh il y a une hauteur de dix téfa'him, elle est valable ; bien que du lit jusqu'au skhakh il y ait moins de dix téfa'him, cela ne nous importe pas, puisque, si l'on enlevait le lit, il y aurait un espace de dix téfa'him, et la soukka tient par les piliers, tandis que le lit tient seul ; et la soukka n'est pas invalidée parce qu'il y a introduit un lit et en a réduit l'espace.
séif katan 58
- (נט) אם יש בה גובה וכו' כשרה - דאף דמעמיד ע"ג מטה שהיא מקבלת טומאה לא איכפת לן בזה דקבלת טומאה על הסכך נאמר ולא על הדפנות. ומ"מ לכתחלה נכון להזהר בזה כי יש מן הפוסקים שמחמירין בזה [מ"א בסי' תרכ"ט ס"ח]:(59) S'il y a une hauteur, etc., elle est valable – car bien qu'il la dresse sur un lit, qui reçoit l'impureté, cela ne nous importe pas, car la condition de ne pas recevoir l'impureté a été dite pour le skhakh et non pour les parois. Néanmoins, lekhat'hila, il est bon de faire attention à cela, car il y a des décisionnaires qui sont rigoureux en cela [Maguen Avraham, siman 629, séif katan 8].
séif katan 59