Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 623 →- (א) קודם נעילה - כדי להפסיק בה בין תפלת מנחה לתפלת נעילה:(1) Avant Neïla – afin de faire par là une interruption entre la prière de Min'ha et la prière de Neïla.
séif katan 1
- (ב) כשהחמה בראש האילנות - הוא איזה זמן קודם תחלת השקיעה ומה שכתב שישלים סמוך לשקיעת החמה היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים וסמוך לזה היינו מעט זמן קודם צה"כ וי"א שיכולין להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונה מ"מ עכשיו שנוהגין כסברא אחרונה אין למחות בידם ומ"מ צריכין עכ"פ ליזהר ולהתחיל בעוד היום גדול וגם יזהר לומר החרוז היום יפנה השמש יבוא ויפנה קודם הערב שמש דאל"כ הוא כדובר שקרים לפני ד':(2) Quand le soleil est au sommet des arbres – c'est un certain temps avant le début du coucher du soleil. Et ce qu'il a écrit, « qu'on la termine près du coucher du soleil », désigne la fin du coucher, qui est la sortie des étoiles ; et « près de cela » signifie un peu de temps avant la sortie des étoiles. Et certains disent qu'on peut prolonger et poursuivre la prière de Neïla même pendant la nuit. Et bien que l'essentiel soit conforme au premier avis, néanmoins, maintenant que l'on a l'usage d'agir selon le dernier avis, il ne faut pas protester contre eux. Néanmoins, il faut en tout cas veiller à commencer quand il fait encore bien jour ; et l'on veillera aussi à dire la strophe « Le jour décline, le soleil va se coucher et décliner » avant le coucher du soleil, car sinon, il est comme celui qui profère des mensonges devant Hachem.
séif katan 2
- (ג) ואומר במקום כתבנו - וכן כשמגיע לוכתוב יאמר וחתום וכן יאמר בספר חיים וכו' נזכר ונחתם. כי בנעילה הוא חתימת הגז"ד שנכתב בר"ה על בני אדם לטוב או לרע ויזדרז מאד בתפלה זו כי תכלית כל העשי"ת הוא יוה"כ ותכלית יוה"כ הוא תפלת נעילה שהכל הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית מ"מ יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל ע"ע נדרי התשובה באמת והבא לטהר מסייעין אותו ויחתם בספר חיים טובים. יש לבטל המנהג שהעכו"ם מדליק הנרות לצורך אמירת פיוטים בנעילה אלא הנרות הדולקים יפזרם בכל בהכ"נ דזה הוי רק שבות דשבות. ונכון שמבערב יוה"כ יזמין עכו"ם לזה וגם שיהיה נכון שמא ביוה"כ יתהוה איזה דבר מחמת רבוי הנרות בכדי שלא יבא ח"ו לידי שריפה. אחרונים:(3) Et il dit à la place de « inscris-nous » – de même, quand il arrive à « Et inscris », il dira « Et scelle » ; et de même, il dira « Dans le livre de la vie, etc. … soyons rappelés et scellés ». Car à Neïla a lieu le scellement du décret qui a été inscrit à Roch Hachana sur les hommes, pour le bien ou pour le mal. Et l'on s'empressera beaucoup dans cette prière, car le but de tous les Dix Jours de pénitence est Yom Kippour, et le but de Yom Kippour est la prière de Neïla, car tout dépend de la conclusion ; et si ce n'est pas maintenant, quand donc ? C'est pourquoi, même s'il est affaibli par le jeûne, il ceindra néanmoins ses reins comme un héros pour prier avec une pensée pure et claire, et prendre sur lui en vérité les engagements du repentir ; et celui qui vient se purifier, on l'aide (du Ciel), et il sera scellé dans le livre de la bonne vie. Il faut abolir l'usage selon lequel le non-Juif allume les bougies pour la récitation des piyoutim à Neïla ; mais plutôt, qu'il répartisse les bougies déjà allumées dans toute la synagogue, car cela n'est qu'un chevout dichevout (interdit rabbinique au second degré). Et il est bon, dès la veille de Yom Kippour, de convenir avec un non-Juif pour cela ; et aussi qu'il soit prêt au cas où, à Yom Kippour, il se produirait quelque chose à cause du grand nombre de bougies, afin que l'on n'en vienne pas, à D.ieu ne plaise, à un incendie. (Les A'haronim.)
séif katan 3
- (ד) מזכיר בה של שבת - כדרך שמזכיר בשאר תפלות היום שהרי עדיין יום שבת הוא ואפילו אותם הממשיכים תפלה זו בלילה כיון שהתחילו מבע"י צריך להזכיר של שבת:(4) On y mentionne le Chabbat – de la manière dont on le mentionne dans les autres prières du jour, puisque c'est encore le jour de Chabbat. Et même ceux qui prolongent cette prière dans la nuit, puisqu'ils l'ont commencée quand il faisait encore jour, doivent mentionner le Chabbat.
séif katan 4
- (ה) אבל בוידוי שלאחר התפלה וכו' - כיון שכבר סיים ברכת שבת דהיינו אתה בחרתנו שחותמין מקדש השבת ולא מצינו הזכרה אחר סיום הברכה ולכן הש"ץ כיון שהוא אומר הוידוי בתוך התפלה צריך להזכיר של שבת באתה הבדלת אנוש מראש וכו' כדרך שמזכיר בו של יוה"כ וכמו כל ברכת אתה בחרתנו שהוא מזכיר בה של שבת ושל יוה"כ:(5) Mais dans la confession qui suit la prière, etc. – puisqu'il a déjà terminé la bénédiction du jour, qui mentionne le Chabbat, c'est-à-dire « Ata ve'hartanou », que l'on conclut par « qui sanctifie le Chabbat » ; et nous ne trouvons pas de mention (du Chabbat) après la conclusion de la bénédiction. C'est pourquoi l'officiant, puisqu'il dit la confession au sein de la prière, doit mentionner le Chabbat dans « Ata hivdalta enoch merosh », etc., de la manière dont il y mentionne Yom Kippour, comme pour toute la bénédiction « Ata ve'hartanou », dans laquelle il mentionne le Chabbat et Yom Kippour.
séif katan 5
- (ו) בזה - כלומר בתוך הוידוי אבל בתוך התפלה הזכיר ולכן אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר שבת כלל אז בין יחיד בין ש"ץ מחזירין אותו:(6) Dans celle-ci – c'est-à-dire au sein de la confession ; mais au sein de la prière, il l'a mentionné, et c'est pourquoi on ne le fait pas recommencer. Mais s'il n'a pas du tout mentionné le Chabbat, alors, qu'il s'agisse de celui qui prie seul ou de l'officiant, on le fait recommencer.
séif katan 6
- (ז) כמו במוסף - ובמקומות שאומרין נעריצך במוסף אומרים ג"כ בנעילה. ופותחין הארון לכל תפלת הנעילה:(7) Comme à Moussaf – et dans les endroits où l'on dit « Na'aritsekha » à Moussaf, on le dit aussi à Neïla. Et l'on ouvre l'arche sainte pour toute la prière de Neïla.
séif katan 7
- (ח) נושאים כפים בנעילה - היינו אם הוא עדיין יום אבל אם כבר חשכה אין נושאין כפים דאיתקש נ"כ לעבודה כדכתיב לשרתו ולברך בשמו ועבודה הוא דוקא ביום ולכן אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפלה כדי שיהא נשיאת כפים ביום:(8) On fait la bénédiction des Cohanim à Neïla – c'est-à-dire s'il fait encore jour ; mais s'il fait déjà nuit, on ne fait pas la bénédiction des Cohanim, car la bénédiction des Cohanim est rapprochée (hékech) du service (du Temple), comme il est écrit : « pour Le servir et bénir en Son nom » (Deutéronome 10, 8), et le service se fait uniquement de jour. C'est pourquoi, si le temps est court, on dira les piyoutim après la prière, afin que la bénédiction des Cohanim ait lieu de jour.
séif katan 8
- (ט) שלא לישא כפיו - ואפילו אם הוא עדיין בודאי יום מפני שכמה פעמים נמשך סיום התפלה עד הלילה לפיכך נהגו שלא לישא כפים בשום פעם. וכתבו האחרונים דמ"מ או"א ברכנו בברכה וכו' וכן שים שלום אומרים ואפילו הוא לילה שבזה אין קפידא כ"כ לפי שהתחלת התפלה היה ביום:(9) De ne pas faire la bénédiction des Cohanim – et même s'il fait encore jour avec certitude, parce que bien des fois la fin de la prière se prolonge jusqu'à la nuit ; c'est pourquoi on a l'usage de ne jamais faire la bénédiction des Cohanim. Et les A'haronim ont écrit que néanmoins, on dit « Notre D.ieu et D.ieu de nos pères, bénis-nous de la bénédiction », etc., ainsi que « Sim chalom », même s'il fait nuit, car en cela on n'est pas si strict, puisque le début de la prière a eu lieu de jour.
séif katan 9
- (י) ואומרים א"מ - ואפילו חל בשבת ואפילו הוא עדיין יום מפני שהוא גמר דין:(10) Et l'on dit « Avinou Malkénou » – même si Yom Kippour tombe un Chabbat, et même s'il fait encore jour, parce que c'est la conclusion du jugement.
séif katan 10
- (יא) שבע פעמים - הטעם ללות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים:(11) Sept fois – la raison : pour accompagner la Présence divine (Chekhina) qui s'élève pour monter au-dessus des sept cieux.
séif katan 11
- (יב) ותוקעים וכו' - הטעם שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה ומותר לתקוע אפילו אם חל בשבת ג"כ ואע"ג שעדיין לא הבדילו בתפלה מ"מ כיון דחכמה היא ואינה מלאכה לא אחמור בה רבנן כולי האי ואפילו הוא בין השמשות מותר דהוא שבות לצורך מצוה אבל אם הוא בודאי יום אסור לתקוע:(12) Et l'on sonne, etc. – la raison : c'est un signe du départ de la Présence divine vers le haut, comme il est dit : « D.ieu est monté au son de la terouâ » (Psaumes 47, 6). Et il est permis de sonner même si Yom Kippour tombe un Chabbat ; et bien que l'on n'ait pas encore fait la havdala dans la prière, néanmoins, puisque sonner du chofar est un savoir-faire et non un travail (melakha), nos Maîtres ne l'ont pas rendu si sévère. Et même si c'est bein hachmachot (le crépuscule), c'est permis, car c'est un chevout (interdit rabbinique) pour les besoins d'une mitsva. Mais s'il fait encore jour avec certitude, il est interdit de sonner.
séif katan 12
- (יג) וכן נוהגין וכו' וכו' - ואחר שתקע המנהג שאומרים הש"ץ והקהל לשנה הבאה בירושלים:(13) Et tel est l'usage, etc. – et après avoir sonné, l'usage est que l'officiant et l'assemblée disent : « L'an prochain à Jérusalem ».
séif katan 13