Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 614 →- (א) ואפילו אינו וכו' הזוהמא - ר"ל דאף שהוא שלא לשם תענוג אסור:(1) Et même si ce n'est que, etc., la crasse – c'est-à-dire que, même si ce n'est pas en vue du plaisir, c'est interdit.
séif katan 1
- (ב) חטטין - והיינו דוקא במקום שנוהגין לסוך בחול אפילו איש בריא אבל במקום שאין נוהגין לסוך בחול איש בריא אסור לסוך ע"ג חטטין בין ביו"ט ובין בשבת דמוכח דהוא משום רפואה וכדלעיל בסימן שכ"ז ס"א בהג"ה:(2) Des croûtes – Et cela uniquement là où l'on a l'usage de s'oindre en semaine, même un homme bien portant ; mais là où un homme bien portant n'a pas l'usage de s'oindre en semaine, il est interdit de s'oindre sur des croûtes, que ce soit à Yom Tov ou le Chabbat, car il est manifeste que c'est en vue d'un traitement médical, comme il est dit plus haut, siman 327, séif 1, dans la Haga.
séif katan 2
- (ג) של עור - אתרווייהו קאי אלא דסנדל הוא של עור קשה ומנעל הוא של עור רך:(3) De cuir – se rapporte aux deux (sandale et chaussure) ; sauf que la sandale est de cuir dur, et la chaussure de cuir souple.
séif katan 3
- (ד) קב הקיטע - שנקטעה רגלו עושה כמין דפוס רגל ויש בה בית קבול קטן ומכניס שם ראש שוקו והוא קרוי קב ומיירי המחבר בעשאו של עור וה"ה אם הוא של עץ ומחופה עור וכדלקמיה:(4) La prothèse de l'amputé – celui dont la jambe a été amputée fabrique une sorte de moule de pied comportant un petit réceptacle, et il y introduit le bout de sa jambe ; cela s'appelle un kav. Et l'auteur parle du cas où il l'a faite de cuir ; et de même si elle est de bois recouverte de cuir, comme il est dit à la suite.
séif katan 4
- (ה) אבל של גמי וכו' - דכל שאינו של עור אינו נקרא מנעל אלא מלבוש ויש מאחרונים שמחמירין בשל עץ אפילו אינו מחופה עור וכן יש מחמירין שלא לצאת במנעל העשוי מלבדים (שקורין וואליק) ועשוי כמנעל שלנו והוא מגין על רגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ולאו בכלל עינוי הוא ולפ"ז ה"ה (קאלאשין) של גומא יש להחמיר. והנה אף שאין למחות ביד המקילין אחרי שהשו"ע ורוב אחרונים מקילין בזה מ"מ מי שאפשר לו נכון להחמיר בזה ולילך באנפלאות של בגד כנהוג אכן אם צריך לצאת החוצה נכון יותר שילבש אלו הלבדים או הקאלאשין ולא מנעלים של עור שיש בהם איסור מדינא משא"כ אלו שהם רק משום חומרא:(5) Mais de jonc, etc. – Car tout ce qui n'est pas de cuir n'est pas appelé chaussure, mais simple vêtement. Et certains A'haronim sont rigoureux pour une chaussure de bois, même non recouverte de cuir. Et de même, certains sont rigoureux pour ne pas sortir avec une chaussure faite de feutre (qu'on appelle « valenki ») et faite comme nos chaussures, qui protège le pied au point qu'il ne sent pas du tout qu'il est pieds nus, et ce n'est pas une affliction ; et selon cela, de même pour les couvre-chaussures (« kaloches ») en caoutchouc, il faut être rigoureux. Et bien qu'on ne doive pas protester contre ceux qui sont indulgents, puisque le Choulhan Aroukh et la plupart des A'haronim sont indulgents en cela, malgré tout, celui qui le peut, il est bon qu'il soit rigoureux en cela et qu'il marche avec des chaussons de tissu, comme c'est l'usage. Cependant, s'il doit sortir dehors, il est préférable qu'il porte ces bottes de feutre ou ces kaloches plutôt que des chaussures de cuir, qui comportent un interdit selon la stricte loi, ce qui n'est pas le cas de celles-ci, qui ne relèvent que d'une rigueur.
séif katan 5
- (ו) או של בגד וכו' - גם בכל זה מיירי כשאינו מחופה עור לא למעלה ולא למטה [אחרונים]:(6) Ou de tissu, etc. – Dans tous ces cas aussi, il s'agit d'une chaussure non recouverte de cuir, ni en haut ni en bas [A'haronim].
séif katan 6
- (ז) מותר אפי' לצאת וכו' - ובמנעל דאסור לצאת בו אסור אפילו לטייל בו בבית ממטה למטה [גמרא]:(7) Est permis, même pour sortir, etc. – Et pour une chaussure (de cuir), avec laquelle il est interdit de sortir, il est interdit même de se promener avec dans la maison, d'un lit à l'autre [Guemara].
séif katan 7
- (ח) לר"ה - ר"ל דאף שבכל שבתות השנה אסור לצאת בו לר"ה כיון שאינו דרך מלבוש מ"מ ביוה"כ כיון שאסור בנעילת הסנדל וא"א לו לנעול מנעל של עור נקרא זה דרך מלבוש לאותו היום:(8) Dans le domaine public – c'est-à-dire que, bien que tous les Chabbat de l'année il soit interdit de sortir avec dans le domaine public, puisque ce n'est pas une manière de se vêtir, malgré tout, à Yom Kippour, puisqu'il est interdit de chausser la sandale et qu'il ne peut pas chausser de chaussure de cuir, cela est appelé une manière de se vêtir pour ce jour-là.
séif katan 8
- (ט) של עור - שאין זה הנאת דרך נעילה ולא אסרו אלא כשהוא מנעילו ברגליו ומ"מ המחמיר תבוא עליו ברכה ופר"ח הסכים לדעת הרדב"ז המובא במ"א דאין כאן בית מיחוש כלל בד"א שלא בשעת תפלת י"ח אבל בשעה שמתפלל תפלת י"ח אסור לעמוד ע"ג כרים וכסתות אפילו אינן של עור משום שנראה כמתגאה אם יעמוד אז על כו"כ ואפילו אינן גבוהין ג"ט. אבל מותר לעמוד כשהוא איש מצונן על מעט עשבים להפסיק בין הקרקע:(9) De cuir – car ce n'est pas une jouissance de la nature du chaussage, et les Sages n'ont interdit que lorsqu'il le chausse à ses pieds. Malgré tout, celui qui est rigoureux, que la bénédiction vienne sur lui ; mais le Peri 'Hadach s'est rangé à l'avis du Radbaz, rapporté dans le Maguen Avraham, selon lequel il n'y a là aucune crainte. Où cela s'applique-t-il ? En dehors du moment de la prière des dix-huit bénédictions (l'Amida) ; mais au moment où il récite la prière des dix-huit bénédictions, il est interdit de se tenir sur des coussins et des couvertures, même s'ils ne sont pas de cuir, car il paraît orgueilleux s'il se tient alors sur de telles choses, même si elles ne sont pas hautes de trois téfa'him. Mais il est permis, à quelqu'un qui est frileux, de se tenir sur un peu d'herbe pour faire séparation avec le sol.
séif katan 9
- (י) כל שלשים יום - דעד אותו הזמן הצינה קשה לה וכן לחולה או למי שיש לו מכה לכולם הצינה קשה להם:(10) Pendant tous les trente jours – car jusqu'à ce moment, le froid lui est pénible ; et de même pour le malade ou celui qui a une plaie : pour eux tous, le froid est pénible.
séif katan 10
- (יא) לנעול סנדל מחמת עקרב - ואפילו אינו הולך לדבר מצוה אלא לצרכי עצמו:(11) De chausser une sandale à cause d'un scorpion – et même s'il ne va pas accomplir une mitsva, mais pour ses propres besoins.
séif katan 11
- (יב) והוא איסטניס - איש מצונן [וה"ה אם הוא איש חלש ויכול להזיק לבריאותו כשילך במקום הגשמים בלא מנעלים] אבל מי שאינו איסטניס לא ינעול מנעליו אם צריך לו לילך אפילו אם ירדו גשמים ובפרט שהולכים באנפלאות א"כ אין להם צער כ"כ בלא מנעלים אם לא שיש שם בארץ רפש וטיט דאז כו"ע כאיסטניס בזה:(12) Et qu'il est délicat – un homme frileux [et de même s'il est faible et que cela peut nuire à sa santé de marcher sous la pluie sans chaussures]. Mais celui qui n'est pas délicat ne chaussera pas ses chaussures s'il doit marcher, même s'il pleut, d'autant plus qu'on marche avec des chaussons ; s'il en est ainsi, ils ne souffrent pas tellement sans chaussures, à moins qu'il n'y ait là par terre de la fange et de la boue, car alors tout le monde est en cela comme un délicat.
séif katan 12
- (יג) מותר לנעול וכו' - וה"ה אם רוצה לילך לבית הכסא ויודע שילכלך שם רגליו במקום מטונף מותר לנעול מנעליו אבל תיכף כשיוצא משם צריך להסיר אותם וכן איסטניס תיכף כשיבוא למקום שאין לו צער צריך להסיר אותם דלא כאותן שנוהגין שהולכין בסנדל ברחוב ואפילו בבהכ"נ עד שיושבין על מקומם ואיסור גדול הוא ואפילו במקום שמותר לנעול יראה עכ"פ לחלוף של ימין בשמאל ושל שמאל בימין:(13) Il est permis de chausser, etc. – Et de même, s'il veut aller aux toilettes et sait qu'il s'y salira les pieds, à un endroit souillé, il est permis de chausser ses chaussures ; mais dès qu'il en sort, il doit les ôter. Et de même le délicat, dès qu'il arrive à un endroit où il ne souffre pas, doit les ôter, contrairement à ceux qui ont l'habitude de marcher avec des sandales dans la rue et même à la synagogue, jusqu'à ce qu'ils s'asseyent à leur place ; c'est un grand interdit. Et même là où il est permis de chausser, qu'il veille en tout cas à inverser celle de droite à gauche et celle de gauche à droite.
séif katan 13
- (יד) מנעליו - ולא יגע בהם כ"א ע"י בגד ואם נגע בהם שלא ע"י בגד צריך ליטול ידיו במקום שנגע בהן:(14) Ses chaussures – et il ne les touchera qu'au moyen d'un tissu ; et s'il les a touchées sans tissu, il doit se laver les mains à l'endroit où il les a touchées.
séif katan 14
- (טו) למקומו - וישלחם לביתו או יניחם במקום מוצנע בביהכ"נ לפי שלכלוך של המנעלים הוא זלזול לביהכ"נ ביום קדוש הזה שחייבים לכבדו בכסות נקיה ובכל דבר טהרה. כתבו האחרונים דאם צריך לילך לבין הנכרים אעפ"כ אסור לנעול סנדל אף דאיכא למיחש שילעיגו עליו כיון די"א שהוא דאורייתא:(15) À destination – et il les enverra chez lui ou les déposera dans un endroit discret de la synagogue, car la saleté des chaussures est un manque de respect pour la synagogue en ce jour saint, qu'on est tenu d'honorer par un vêtement propre et par toute chose de pureté. Les A'haronim ont écrit que s'il doit aller parmi les non-Juifs, il est malgré tout interdit de chausser la sandale, même s'il est à craindre qu'ils se moquent de lui, puisque certains disent que cet interdit est de la Torah.
séif katan 15