Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 613 →- (א) מותר לרחצם וכו' - ומ"מ צריך ליזהר שלא ירחץ אלא מקום המטונף ואם גופו מלוכלך בכמה מקומות והוא טורח לרחוץ מקומות המטונפים כ"א בפ"ע מותר לכנוס במים לרחוץ כל גופו בפ"א בכדי להסיר הלכלוך שעליו וכשרוחץ מחמת טינוף יכוין שאינו להנאת רחיצה רק להעביר הלכלוך וכדלקמן בסוף ס"ב [אחרונים]:(1) Il est permis de les laver, etc. – Malgré tout, il faut veiller à ne laver que l'endroit sali. Et si son corps est souillé en plusieurs endroits et qu'il lui est pénible de laver chacun des endroits sales séparément, il est permis d'entrer dans l'eau pour laver tout son corps en une fois, afin d'ôter la saleté qui est sur lui. Et lorsqu'il se lave à cause d'une saleté, il aura l'intention que ce n'est pas pour le plaisir du lavage, mais seulement pour ôter la saleté, comme il est dit plus loin, à la fin du séif 2 [A'haronim].
séif katan 1
- (ב) שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג - מלשון זה משמע דאם הזיעה הרבה ורוצה לרחוץ להעביר הזיעה מותר כיון שאינה רחיצה של תענוג ומ"מ מי שאינו איסטניס וא"צ לרחיצה זו כ"כ נכון להחמיר שלא לרחוץ בשביל העברת הזיעה כמו שאסור לסוך בשמן להעביר הזוהמא כמו שמבואר בסימן תרי"ד:(2) Car ils n'ont interdit que le lavage pour le plaisir – De cette formulation il ressort que s'il a beaucoup transpiré et veut se laver pour ôter la sueur, c'est permis, puisque ce n'est pas un lavage pour le plaisir. Malgré tout, celui qui n'est pas délicat et n'a pas tellement besoin de ce lavage, il est bon qu'il soit rigoureux et ne se lave pas pour ôter la sueur, de même qu'il est interdit de s'oindre d'huile pour ôter la crasse, comme il est expliqué au siman 614.
séif katan 2
- (ג) נוטל אדם ידיו שחרית - כדרכו בכל השנה ג"פ כיון דבלא זה לא יכול ליגע בידיו לפה ולעינים ולאוזן משום סכנה לא גרע מאם היה מלוכלך בטיט וכו' אבל פניו לא ירחץ כלל ועיין לקמן בס"ד:(3) On se lave les mains le matin – comme à son habitude toute l'année, trois fois ; puisque sans cela il ne peut toucher avec ses mains la bouche, les yeux et l'oreille, à cause du danger (de l'esprit impur), ce cas n'est pas moindre que s'il était souillé de boue, etc. Mais le visage, il ne le lavera pas du tout ; et voir plus loin, au séif 4.
séif katan 3
- (ד) ושפשף בידו או עשה צרכיו וקינח וכו' - מלשון זה משמע דאם לא קינח בגדולים ולא שפשף בקטנים אסור לו לרחוץ ובאמת יש מחלוקת הפוסקים בזה די"א דאפילו לא קינח ושפשף יש לו לרחוץ ידיו משום הכון לקראת אלקיך ישראל דהא צריך לברך אשר יצר וע"כ הסכימו האחרונים דנכון לכתחלה לקנח ולשפשף כדי להוציא נפשיה מפלוגתא דבזה לכו"ע מותר לרחוץ. בד"א בליל יוה"כ אחר התפלה אבל ביום שמתפללין כל היום אם הטיל מים אע"פ שלא שפשף או שעשה צרכיו אף שלא קינח מותר ליטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו וכדלקמיה:(4) Et s'est essuyé avec la main, ou a fait ses besoins et s'est essuyé, etc. – De cette formulation il ressort que s'il ne s'est pas essuyé après les grands besoins et ne s'est pas essuyé avec la main après les petits, il lui est interdit de se laver. Et en vérité, il y a une divergence des décisionnaires à ce sujet, car certains disent que même s'il ne s'est pas essuyé, il doit se laver les mains, en vertu du verset « prépare-toi à la rencontre de ton D.ieu, Israël » (Amos 4, 12), puisqu'il doit réciter la bénédiction Acher Yatsar. C'est pourquoi les A'haronim ont convenu qu'il est bon, lekhat'hila, de s'essuyer (après les grands besoins) et de s'essuyer avec la main (après les petits) afin de sortir de la divergence, car dans ce cas, selon tous, il est permis de se laver. Où cela s'applique-t-il ? La nuit de Yom Kippour, après la prière ; mais le jour, où l'on prie toute la journée, s'il a uriné, même s'il ne s'est pas essuyé avec la main, ou s'il a fait ses besoins, même s'il ne s'est pas essuyé, il est permis de se laver les mains jusqu'à l'extrémité des jointures des doigts, comme il est dit à la suite.
séif katan 4
- (ה) ואם רוצה להתפלל אפילו לא קינח וכו' - משמע מזה דאם לא עשה צרכיו כלל אין לו ליטול ידים בשביל תפלה בלבד אף דמבואר לעיל בסימן רל"ג ס"ב דבשביל תפלה בלבד מצוה ליטול ידים הכא משום חומר יוה"כ חשש לאותן הפוסקים דסברי דבשביל תפלה בלבד לא תקנו ליטול ידים כ"א בשחרית משום דנעשה כבריה חדשה:(5) Et s'il veut prier, même s'il ne s'est pas essuyé, etc. – Il en ressort que s'il n'a pas du tout fait ses besoins, il ne doit pas se laver les mains pour la seule prière. Bien qu'il soit expliqué plus haut, au siman 233, séif 2, que pour la seule prière c'est une mitsva de se laver les mains, ici, à cause de la gravité de Yom Kippour, l'auteur a tenu compte de ces décisionnaires qui estiment que pour la seule prière les Sages n'ont institué de se laver les mains que le matin (Cha'harit), parce qu'on devient alors comme une créature nouvelle.
séif katan 5
- (ו) עד סוף קשרי אצבעותיו - ולא יותר אפילו עשה צרכיו וקינח. ועיין בדה"ח דה"ה אם נגע בגופו במקומות המכוסים ששם הוא מקום זיעה אפילו לא נגע רק באצבע אחת צריך לרחוץ כל ידו עד קשרי אצבעותיו. ואם נגע בידו בטיט או ברפש א"צ לרחוץ רק מקום המלוכלך בלבד. והיינו אפילו לתפלה:(6) Jusqu'à l'extrémité des jointures des doigts – et pas davantage, même s'il a fait ses besoins et s'est essuyé. Et voir le Derekh Ha'Hayim : de même, s'il a touché son corps aux endroits couverts, où se trouve la sueur, même s'il n'a touché qu'avec un seul doigt, il doit laver toute sa main jusqu'aux jointures des doigts. Mais s'il a touché de la main de la boue ou de la fange, il n'a besoin de laver que l'endroit sali uniquement, et cela même pour la prière.
séif katan 6
- (ז) נוטל ידיו - והנטילה הוא עד הפרק כמבואר לעיל בסימן קכ"ח ס"ו [ח"א בשם א"ר]:(7) Se lave les mains – et l'ablution se fait jusqu'au poignet, comme il est expliqué plus haut, siman 128, séif 6 ['Hayé Adam au nom de l'Eliya Rabba].
séif katan 7
- (ח) דכל רוב רחיצה וכו' - עיין במאמר מרדכי שנתקשה על תיבת רוב וגם בהגהת מיימוני ליכא תיבת רוב עי"ש:(8) Car toute (la majeure partie du) lavage, etc. – Vois le Maamar Mordekhaï, qui a eu une difficulté avec le mot « majeure partie » ; et dans les Hagahot Maïmoniyot non plus, le mot « majeure partie » ne figure pas ; vois là-bas.
séif katan 8
- (ט) ונהגו בזה להחמיר - ואם פניו מלוכלך קצת או שיש לו לפלוף על עינו יכול ללחלח אצבעו במים ולרחוץ במקום הלכלוך או בכדי להעביר הלפלוף רק יזהר שלא לרחוץ רק מקום המלוכלך בלבד:(9) Mais on a l'usage d'être rigoureux en cela – Et si son visage est un peu sali, ou s'il a une chassie à l'œil, il peut humecter son doigt d'eau et laver l'endroit de la saleté ou le faire afin d'ôter la chassie, en veillant seulement à ne laver que l'endroit sali uniquement.
séif katan 9
- (י) שהוא קצת רפואה - אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ במקום שאין איסור משום רפואה בשבת [ע"ד שנתבאר בסימן שכ"ח] דלא גרע ממי שבא מן הדרך ורגליו כהות:(10) Qui est un peu un remède – Mais pour un véritable traitement médical, il est permis de laver (les yeux) là où il n'y a pas d'interdit lié aux soins le Chabbat [dans le sens de ce qui a été expliqué au siman 328], car ce n'est pas moins que celui qui revient de voyage et dont les pieds sont endoloris.
séif katan 10
- (יא) פיו - שמא יבלע קצת בגרונו:(11) La bouche – de peur qu'il n'avale un peu d'eau dans sa gorge.
séif katan 11
- (יב) להקביל פני אביו או רבו וכו' - ודוקא כשאין לו דרך אחרת להגיע שם למחוז חפצו ועיין לקמן בסוף ס"ח ובמ"ב שם:(12) Pour accueillir son père ou son maître, etc. – Et uniquement lorsqu'il n'a pas d'autre chemin pour arriver à destination ; et voir plus loin, à la fin du séif 8, et la Michna Beroura là-bas.
séif katan 12
- (יג) מי שגדול ממנו - אבל בשוין אסור:(13) Quelqu'un de plus grand que lui – mais pour des égaux, c'est interdit.
séif katan 13
- (יד) יכול לעבור וכו' - ואינו חושש משום איסור רחיצה ביוה"כ כיון דהוא לדבר מצוה ואינו מכוין כלל להנאת רחיצה:(14) Peut traverser, etc. – et il n'a pas à craindre l'interdit de se laver à Yom Kippour, puisque c'est pour une mitsva et qu'il ne vise nullement le plaisir du lavage.
séif katan 14
- (טו) בין בחזרה - דאם לא כן אתה מכשילו לעתיד לבוא שלא ירצה שוב לילך [גמרא]:(15) Tant au retour – car sinon, tu le fais trébucher pour l'avenir, en ce qu'il ne voudra plus y aller [Guemara].
séif katan 15
- (טז) על זרועו - דעי"ז אינו נראה כמלבוש אלא כנושאה על כתפו ואמר מר היוצא בטלית מקופלת בשבת חייב חטאת (רש"י):(16) Sur son bras – car de cette manière le vêtement n'a pas l'air d'un habit porté, mais il paraît comme s'il le portait sur l'épaule ; et le Maître a dit : celui qui sort avec un châle plié le Chabbat est passible d'un sacrifice 'hatat (Rachi).
séif katan 16
- (יז) עד מתנים - לאו דוקא אלא מעט למעלה מהם:(17) Jusqu'aux hanches – pas exactement, mais un peu au-dessus d'elles.
séif katan 17
- (יח) אבל לעבור וכו' - דרחיצה שאינה אסורה אלא ביוה"כ התירו אבל לשוט דאסור בכל שבתות השנה לא התירו ועוד דרחיצה שאני שיכול לעשות ע"י שינוי דהיינו מה שאינו מוציא ידו מתחת חלוקו ואית ליה היכרא וכנ"ל משא"כ בשיטה שאין יכול לעשות היכר שם ויש גזירה שמא יעשה חבית של שייטין לשוט עליה. ואפילו אין העכו"ם המוליכה עושה מלאכה בזה בעבור ישראל ג"כ אין להקל:(18) Mais pour traverser, etc. – Car le lavage, qui n'est interdit qu'à Yom Kippour, ils l'ont permis ; mais naviguer, qui est interdit tous les Chabbat de l'année, ils ne l'ont pas permis. Et de plus, le lavage est différent, car on peut le faire avec un changement, à savoir ne pas sortir la main de sous sa tunique, et il y a ainsi un signe distinctif, comme il a été dit plus haut ; ce qui n'est pas le cas pour la navigation, où l'on ne peut pas faire de signe distinctif. Et il y a en outre un décret, de peur qu'on fabrique un tonneau de nageurs (flotteur) pour naviguer dessus. Et même si le non-Juif qui la conduit (la barque) ne fait pas en cela de travail pour le Juif, il ne faut pas non plus être indulgent.
séif katan 18
- (יט) בספינה קטנה - וכ"ש לשוט ממש דאסור:(19) Dans une petite barque – et à plus forte raison nager réellement est interdit.
séif katan 19
- (כ) הרב אסור וכו' - עיין לעיל בסימן ש"א במ"ב סקי"א:(20) Le maître n'a pas le droit, etc. – Voir plus haut, siman 301, dans la Michna Beroura, séif katan 11.
séif katan 20
- (כא) בהליכה - משום הפסד ממון:(21) À l'aller – à cause de la perte d'argent.
séif katan 21
- (כב) אפילו היה לו דרך וכו' מותר לעבור - והאחרונים הסכימו דמוטב להקיף ולא לעבור:(22) Même s'il avait un chemin, etc., il est permis de traverser – Mais les A'haronim ont convenu qu'il vaut mieux contourner et ne pas traverser.
séif katan 22
- (כג) לח - לאו דוקא בידים אלא אפילו לישב [והטעם כיון שיש בו טופח ע"מ להטפיח עובר הלחלוחית ומתענג ולהכי אסור] גמרא:(23) Humide – pas uniquement avec les mains, mais même pour s'y asseoir [et la raison : puisqu'elle est mouillée au point de mouiller, l'humidité passe sur lui et il en tire du plaisir, c'est pourquoi c'est interdit] Guemara.
séif katan 23
- (כד) הם חסרים - וכ"ש מלאים שיש לחוש שיתזו המים עליו:(24) S'ils ne sont pas pleins – et à plus forte raison s'ils sont pleins, car il est à craindre que l'eau ne gicle sur lui.
séif katan 24
- (כה) ויבוא לידי סחיטה - אבל מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה על עיניו דהיא עדיין לחה קצת מקינוח ידים דאתמול דבזה לא חיישינן לסחיטה:(25) Et qu'on en vienne à l'essorer – Mais il est permis de s'essuyer les mains et les pieds la veille de Yom Kippour avec une serviette, et le lendemain de la passer sur ses yeux, car elle est encore un peu humide de l'essuyage des mains de la veille ; dans ce cas nous ne craignons pas l'essorage.
séif katan 25
- (כו) כל שלשים יום - אחר נשואיה כדי שלא תתגנה על בעלה. כתב הח"א נראה שזה היה בזמניהם שלא היו בבהכ"נ כל היום אבל בזה"ז שאינו רואה אותה כל היום לא שמעתי שנוהגין בזה היתר:(26) Tous les trente jours – après son mariage, afin qu'elle ne soit pas dépréciée aux yeux de son mari. Le 'Hayé Adam a écrit : il semble que cela valait à leur époque, où l'on ne restait pas à la synagogue toute la journée ; mais à notre époque, où il ne la voit pas de toute la journée, je n'ai pas entendu qu'on ait l'usage de cette permission.
séif katan 26
- (כז) או שנתלכלך - ר"ל שנתלכלך מזה בשרו בכמה מקומות:(27) Ou s'il s'est souillé – c'est-à-dire que sa chair en a été souillée en plusieurs endroits.
séif katan 27
- (כח) רוחץ מקומות וכו' - היינו שרוחץ בשרו ביד ולא בבגד שלא יבא לידי סחיטה (אחרונים):(28) Il lave les endroits, etc. – c'est-à-dire qu'il lave sa chair avec la main et non avec un tissu, afin de ne pas en venir à essorer (A'haronim).
séif katan 28
- (כט) ואסור לרחוץ גופו - היינו בשאר מקומות וכן אסור לשפוך עליו ט' קבין מים אפילו מי שנוהג כך בשאר ימות השנה:(29) Et il lui est interdit de laver son corps – c'est-à-dire les autres endroits. Et de même, il est interdit de verser sur lui neuf kav d'eau (procédé de purification), même celui qui a cette habitude les autres jours de l'année.
séif katan 29
- (ל) אע"פ שבשאר ימות השנה וכו' - דבזמן הזה אין צריך טבילה לבעל קרי מדינא לא לדברי תורה ולא לתפלה כדלעיל בסימן פ"ח ואין להתיר משום זה איסור רחיצה:(30) Bien que les autres jours de l'année, etc. – Car à notre époque, l'immersion n'est pas requise pour celui qui a eu une émission séminale, selon la stricte loi, ni pour l'étude des paroles de Torah ni pour la prière, comme il est dit plus haut, au siman 88 ; et on ne doit pas lever pour cela l'interdit de se laver.
séif katan 30
- (לא) בו ביום - ואפילו שלא לשם תשמיש דזה בלא"ה אסור אלא כדי שתהא טהורה ג"כ אסור. ואשה שלובשת לבנים ביוה"כ מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה. ולא תרחץ בבגד כ"א ביד שלא תבוא לידי סחיטה:(31) Ce jour-là – Et même si ce n'est pas en vue des relations, ce qui est de toute façon interdit, mais simplement pour qu'elle soit pure, c'est aussi interdit. Et une femme qui revêt du linge blanc (pour les jours de vérification) à Yom Kippour a le droit de se laver un peu entre les cuisses ; et elle ne se lavera pas avec un tissu, mais seulement avec la main, afin de ne pas en venir à essorer.
séif katan 31