Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 591 →- (א) יתפללו הצבור וכו' ט' ברכות - לאפוקי מאיזה פוסקים שסוברין שבלחש לא יתפללו רק ז' ברכות כמו בשחרית. מקום שנוהגין שהקהל מתפללין עם הש"ץ בשוה והש"ץ תוקע וטעה אסור לשוח באמצע ולגעור בו דכבר יצאו בתקיעות דמיושב ואף אם לא שמעו התקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר התפלה אותו סימן שטעה ודיו:(1) L'assemblée priera, etc., neuf bénédictions – à l'exclusion de certains décisionnaires, qui considèrent qu'à voix basse on ne priera que sept bénédictions, comme à Cha'harit. Dans un endroit où l'on a l'usage que l'assemblée prie en même temps que l'officiant, et que l'officiant sonne pendant la répétition et se trompe, il est interdit de converser au milieu de la prière pour le reprendre, car ils se sont déjà acquittés par les sonneries faites assis ; et même s'ils n'ont pas entendu les sonneries faites assis, ils sonneront de nouveau, après la prière, la série dans laquelle il s'est trompé, et cela suffit.
séif katan 1
- (ב) שאין מזכירין וכו' - שאין לומר פסוקי מוסף אלא בשבת ור"ח דרגילי בהו ולא אתי למיטעי אבל בשאר מועדים דלא רגילי בהו אתי למיטעי לכך אין מזכירין אותן אלא אומרים ככתוב בתורתך וכו':(2) Qu'on ne mentionne pas, etc. – car on ne dit les versets de Moussaf que le Chabbat et à Roch 'Hodech, qui sont habituels, et l'on ne risque pas de se tromper ; mais pour les autres fêtes, qui ne sont pas habituelles, on risque de se tromper ; c'est pourquoi on ne les mentionne pas, mais l'on dit : « comme il est écrit dans Ta Torah, etc. ».
séif katan 2
- (ג) וא"א פסוקי מוסף ר"ח - ואפילו בבקר אצל פרשיות הקרבנות א"א אותו והטעם בכ"ז כדי שלא יאמרו יום ב' דר"ח עיקר כמו בשאר ר"ח [ובאמת אינו כן דחודש אלול לעולם אינו מעובר] ועוד טעם שלא לתת ליום זה מעלה מצד שהוא ר"ח שהרי יש לו מעלה גדולה מזו מצד ר"ה ור"ח נכלל במה שאומרים זכרון דקאי גם על ר"ח וכתיב ביום הכסא זהו ר"ה שהחדש מתכסה בו:(3) Et l'on ne dit pas les versets du Moussaf de Roch 'Hodech – et même le matin, avec les sections des sacrifices, on ne le dit pas. Et la raison de tout cela est qu'on ne dise pas que le deuxième jour est le véritable Roch 'Hodech, comme pour les autres Roch 'Hodech de deux jours [et en vérité il n'en est pas ainsi, car le mois d'Elloul n'est jamais plein (de trente jours)]. Et autre raison : pour ne pas attribuer à ce jour une importance du fait qu'il est Roch 'Hodech, puisqu'il possède une importance plus grande que celle-ci du fait qu'il est Roch HaChana ; et Roch 'Hodech est inclus dans ce que l'on dit « souvenir », qui se rapporte aussi à Roch 'Hodech. Et il est écrit : « au jour du késé » (Psaumes 81, 4) : c'est Roch HaChana, où la lune est couverte.
séif katan 3
- (ד) ושני שעירים לכפר - היינו השעיר שהוא לחטאת והשעיר של ר"ח:(4) Et deux boucs pour faire l'expiation – c'est-à-dire le bouc qui est offert en sacrifice expiatoire (de Roch HaChana) et le bouc de Roch 'Hodech.
séif katan 4
- (ה) ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון - לכלול גם ר"ח ואע"ג שהמחבר כתב זה בעצמו בס"ג כתבו הרמ"א פה להודיענו דאף למנהגנו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי:(5) Et l'on dit aussi « et moussafé yom hazikaron » – pour inclure aussi Roch 'Hodech. Et bien que l'auteur l'ait écrit lui-même au séif 3, le Rema l'a écrit ici pour nous apprendre que même selon notre usage, où l'on dit les versets, on dira « moussafé » (au pluriel).
séif katan 5
- (ו) וגם ביום שני וכו' - ר"ל אע"ג דבחודש תשרי היום ראשון הוא העיקר שמונין בו למועדים אפ"ה אומרים מוספי כדי דלא לזלזולי ביה ובדיעבד אם אמר מוסף א"צ לחזור אבל ביום ראשון אם אמר מוסף חוזר:(6) Et le deuxième jour aussi, etc. – c'est-à-dire que bien qu'au mois de Tichri, le premier jour du mois soit l'essentiel, car c'est à partir de lui que l'on compte pour les fêtes, on dit malgré tout (le deuxième jour) « moussafé », afin de ne pas le déprécier. Et bediavad, s'il a dit « moussaf » (au singulier) le deuxième jour, il n'a pas besoin de recommencer ; mais le premier jour, s'il a dit « moussaf », il recommence.
séif katan 6
- (ז) אומרים עשרה וכו' - כנגד י' פסוקים של הללו אל בקדשו וכנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם [גמרא]:(7) On dit dix, etc. – correspondant aux dix « Louez » du psaume « Louez D.ieu dans Son sanctuaire » (Psaumes 150), correspondant aux Dix Commandements, et correspondant aux dix paroles par lesquelles le monde a été créé [Guemara].
séif katan 7
- (ח) מלכיות - לקבל עליו מלכות שמים וזכרונות שעי"ז יעלה זכרונינו לפניו לטובה ובמה בשופר [גמרא]:(8) Malkhouyot – pour accepter sur soi la royauté des Cieux ; et les Zikhronot, pour que par cela notre souvenir monte devant Lui pour le bien ; et par quel moyen ? Par le chofar [Guemara].
séif katan 8
- (ט) ואחד של תורה - ואם השלים בנביא יצא [שם]:(9) Et un de la Torah – et s'il a conclu par un verset des Prophètes, il est quitte [là-bas].
séif katan 9
- (י) רק אמר ובתורתך וכו' - לשון זה לאו דוקא ור"ל שאומר ככתוב בתורתך ובזה נחשב כאלו הזכיר אותן הפסוקים בפיו:(10) Mais a seulement dit : « Et dans Ta Torah », etc. – cette formulation n'est pas précise ; il veut dire qu'il dit : « comme il est écrit dans Ta Torah », et par cela on considère comme s'il avait mentionné ces versets de sa bouche.
séif katan 10
- (יא) יצא - עיין במ"א דדוקא דיעבד אבל לכתחלה יש ליזהר לומר כולם. עוד כתב דצ"ל ג"כ וכ"כ בדברי קדשך וכן נאמר ע"י עבדיך הנביאים:(11) Il est quitte – vois le Maguen Avraham, selon lequel cela n'est valable que bediavad, mais lekhat'hila il faut veiller à les dire tous. Il a encore écrit qu'il faut dire aussi : « et ainsi il est écrit dans Tes paroles saintes » et « et ainsi il est dit par Tes serviteurs les prophètes ».
séif katan 11
- (יב) משנה וכו' - דזרע יצחק ג"כ אין עשו בכללו ומ"מ יצא בדיעבד דאין זה משנה ממש וי"א דאדרבא יותר טוב לומר לזרעו של יעקב דבתפלה בעינן לפרושי טפי כל מה דאפשר וע"כ וע"כ ינקוט כ"א לפי מנהג מקומו דיש לכל אחד על מי לסמוך:(12) Change, etc. – car l'expression « la descendance d'Its'hak » non plus n'inclut pas Essav (selon la Guemara) ; néanmoins, il est quitte bediavad, car ce n'est pas réellement un changement. Et certains disent qu'au contraire, il est préférable de dire « pour la descendance de Yaakov », car dans la prière il faut préciser autant que possible ; c'est pourquoi chacun suivra l'usage de son lieu, car chacun a sur qui s'appuyer.
séif katan 12
- (יג) לא יתפלל וכו' - יצוייר דין זה ביחיד שדר בישוב וא"א לו לילך למקום שיש מנין דבעיר אף אחר ג' שעות אין לו להתפלל ביחידי:(13) Il ne priera pas, etc. – cette loi se conçoit pour un particulier qui habite dans un village et ne peut pas aller dans un endroit où il y a un minyan ; car en ville, même après trois heures, il ne doit pas prier seul.
séif katan 13
- (יד) ביחיד וכו' עד אחר ג' שעות - דבשלשה שעות ראשונות הקב"ה דן את עולמו ושמא יעיינו בדינו ביחוד ומי יצדק אבל כשהוא מתפלל בצבור הן אל כביר לא ימאס. ומה דנקט ר"ה אף דבכל יום הקב"ה דן עולמו בג' שעות ראשונות דשם אינו אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר"ה הקב"ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות ודוקא תפלת מוסף שזמנו כל היום רגילים העולם לאחרו אחר ג' שעות אבל תפלת שחרית רגילין העולם להתפלל בבוקר בתוך ג' שעות ראשונות וע"כ כשהוא מתפלל באותו הזמן תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ובמקומות שנוהגין להתפלל שחרית בהשכמה בתוך שעה ראשונה או שניה יצמצם אז להתפלל תפלתו ג"כ בתוך אותו הזמן [מ"א וש"א]:(14) Le particulier, etc., avant que trois heures ne soient passées – car pendant les trois premières heures, le Saint, béni soit-Il, juge Son monde, et peut-être examinera-t-on son jugement individuellement, et qui sera trouvé juste ? Mais lorsqu'il prie en communauté, « voici, D.ieu est puissant, Il ne méprise pas » (Job 36, 5). Et s'il a précisé Roch HaChana, bien que chaque jour le Saint, béni soit-Il, juge Son monde pendant les trois premières heures, c'est que là, il ne s'agit que d'une simple attribution pour ce jour-là, tandis qu'à Roch HaChana, le Saint, béni soit-Il, juge pour toute l'année, et parfois pour de nombreuses années. Et cela ne concerne que la prière de Moussaf, dont le temps s'étend sur toute la journée, que les gens ont l'habitude de retarder après trois heures ; mais la prière de Cha'harit, les gens ont l'habitude de la prier le matin, pendant les trois premières heures ; c'est pourquoi, lorsqu'il prie à ce moment-là, sa prière sera reçue parmi la prière de l'assemblée. Et dans les endroits où l'on a l'usage de prier Cha'harit tôt, pendant la première ou la deuxième heure, il veillera alors à prier sa prière lui aussi pendant ce temps-là [Maguen Avraham et d'autres A'haronim].
séif katan 14
- (טו) היום - וכן יזהר היחיד שלא יתקע תקיעת מצוה עד אחר ג' שעות על היום משום דיפקדו בדינו וכמו שכתבנו בסימן תקפ"ח סק"ב במ"ב:(15) De la journée – et de même, le particulier veillera à ne pas sonner la sonnerie de la mitsva avant que trois heures de la journée ne soient passées, parce qu'on examine son jugement (individuellement), comme nous l'avons écrit au siman 588, séif katan 2, dans la Michna Beroura.
séif katan 15