Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 590 →- (א) ביובל ובראש השנה - דכתיב ביוה"כ של יובל והעברת שופר תרועה ובר"ה כתיב שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם:(1) Pour le Jubilé et pour Roch HaChana – car il est écrit au sujet de Yom Kippour du Jubilé : « Tu feras passer le chofar de terou'a » (Lévitique 25, 9) ; et pour Roch HaChana, il est écrit : « un repos solennel, rappel de terou'a » (Lévitique 23, 24), « ce sera pour vous un jour de terou'a » (Nombres 29, 1).
séif katan 1
- (ב) פשוטה לפניה - דכתיב והעברת שופר תרועה משמע העברת קול אחד לפני התרועה [גמרא]:(2) Un son simple avant elle – car il est écrit : « Tu feras passer le chofar de terou'a », ce qui implique de faire passer un son avant la terou'a [Guemara].
séif katan 2
- (ג) ופשוטה לאחריה - דכתיב תעבירו שופר [גמרא]:(3) Et un son simple après elle – car il est écrit ensuite : « vous ferez passer le chofar » (Lévitique 25, 9) [Guemara].
séif katan 3
- (ד) של חודש השביעי וכו' - דגמרינן שביעי שביעי לג"ש נאמר בר"ה בחדש השביעי ונאמר ביובל והעברת שופר תרועה בחודש השביעי:(4) Du septième mois, etc. – car nous apprenons « septième » et « septième » par guezéra chava (analogie textuelle) : il est dit pour Roch HaChana « au septième mois » (Lévitique 23, 24), et il est dit pour le Jubilé : « Tu feras passer le chofar de terou'a au septième mois » (Lévitique 25, 9).
séif katan 4
- (ה) נסתפק לנו וכו' - מדמתרגמינן תרועה יבבא אלמא שהוא כקול שאדם משמיע כשהוא בוכה ומייליל ועדיין אין אנו יודעין אם הוא כאדם הגונח מלבו כדרך החולה שמשמיע קולות קצרים קול אחר קול ומאריך בהם קצת והוא הנקרא גונח והוא דרך הבוכה בתחלת בכייתו וזהו מה שאנו קורין שברים או כאדם המייליל ומקונן שמשמיע קולות קצרות תכופות זה לזה והוא מה שאנו קורין תרועה או אם הוא שניהם כאחד:(5) Nous avons un doute, etc. – du fait que nous traduisons (dans le Targoum) terou'a par yevava, il en ressort que c'est comme le son qu'un homme émet lorsqu'il pleure et se lamente. Mais nous ne savons toujours pas si c'est comme un homme qui gémit du fond du cœur, à la manière du malade, qui émet des sons brefs, un son après l'autre, en les prolongeant un peu — c'est ce qu'on appelle gémir, c'est la manière de celui qui pleure au début de ses pleurs, et c'est ce que nous appelons chevarim — ou comme un homme qui hurle et se lamente, qui émet des sons courts rapprochés les uns des autres, et c'est ce que nous appelons terou'a ; ou si ce sont les deux ensemble.
séif katan 5
- (ו) ותש"ת ג"פ וכו' - ואין יוצא במה שתקע תשר"ת דדילמא כונת התורה על שברים לחוד וקמפסיק בתרועה בין שברים לתקיעה אחרונה לכך חוזר ותוקע שברים לחוד ומחמת זה הטעם צריך לתקוע ג"כ תר"ת ואין יוצא במה שתקע תשר"ת דדלמא כונת התורה על תרועה לחוד והפסיק מתחלה בשברים בין תקיעה לתרועה:(6) Et tekia-chevarim-tekia trois fois, etc. – et on ne s'acquitte pas par ce qu'on a sonné tekia-chevarim-terou'a-tekia, car peut-être l'intention de la Torah vise-t-elle les chevarim seuls, et on a interrompu par la terou'a entre les chevarim et la dernière tekia ; c'est pourquoi on sonne de nouveau les chevarim seuls. Et pour cette raison, il faut aussi sonner tekia-terou'a-tekia, et on ne s'acquitte pas par ce qu'on a sonné tekia-chevarim-terou'a-tekia, car peut-être l'intention de la Torah vise-t-elle la terou'a seule, et on a d'abord interrompu par les chevarim entre la tekia et la terou'a.
séif katan 6
- (ז) י"א ששיעור תקיעה כתרועה וכו' - דע דבין י"א הזה ובין י"א שמביא המחבר בסוף דבריו תרווייהו ס"ל דשיעור תקיעה [היינו בין שלפניה ובין שלאחריה] היא כתרועה אלא דמחולקים בשיעור תרועה דלהי"א הזה שיעורו הוא ג' כחות קטנים ולהי"א השני תרועה הוא כשיעור ט' כחות וממילא נ"מ הוא ג"כ לענין שיעור תקיעה:(7) Certains disent que la durée de la tekia est comme la terou'a, etc. – sache que tant ce premier « certains disent » que le « certains disent » que l'auteur rapporte à la fin de ses propos considèrent tous deux que la durée de la tekia [c'est-à-dire tant celle d'avant que celle d'après] est comme celle de la terou'a ; mais ils divergent sur la durée de la terou'a : selon ce premier avis, sa durée est de trois petites impulsions, et selon le second avis, la terou'a a la durée de neuf impulsions ; et par conséquent, il y a une différence pratique aussi pour la durée de la tekia.
séif katan 7
- (ח) שלא יאריך בשבר - ר"ל שבר אחד דהיינו קול אחד לא יאריך כג' טרומיטין דנעשה תקיעה. ובין בשברים של תש"ת ובין בשברים של תשר"ת צריך ליזהר בזה:(8) À ne pas prolonger un chévèr – c'est-à-dire qu'un seul chévèr, à savoir un seul son, il ne le prolongera pas autant que trois teroumitin, car il deviendrait une tekia. Et tant pour les chevarim de tekia-chevarim-tekia que pour ceux de tekia-chevarim-terou'a-tekia, il faut y veiller.
séif katan 8
- (ט) יותר מדאי - בשברים של תשר"ת לא יאריך בשבר אחד כשיעור ג' שברים ותרועה דהא תשר"ת עבדינן מספיקא דשמא תרועה דקרא הוא שניהם יחד וא"כ גם התקיעה צ"ל כשניהם יחד וע"כ אף שהאריך קצת בשברים לית לן בה ובתש"ת לא יאריך בשבר אחד כשיעור ג' שברים מהאי טעמא אבל כשיעור ג' טרומיטין מותר דהא כד עבדינן שברים דהוא ארוך יותר מתרועה דידן הוא מחמת דנסתפק לנו דשמא תרועה הכתוב בתורה הוא שברים דידן וכנ"ל וממילא התקיעה הוא ג"כ ארוך יותר. והמחבר בדעה ראשונה סובר כיון דבסדר תר"ת התקיעה רק כתרועה ג' כחות קטנים תו אין להאריך בשבר אחד לעשותו כעין זה:(9) Trop – dans les chevarim de tekia-chevarim-terou'a-tekia, il ne prolongera pas un chévèr autant que trois chevarim et une terou'a ; car nous faisons tekia-chevarim-terou'a-tekia en raison du doute : peut-être la terou'a du verset est-elle les deux ensemble, et alors la tekia aussi doit être comme les deux ensemble ; c'est pourquoi, même s'il a un peu prolongé les chevarim, cela ne pose pas de problème. Et dans tekia-chevarim-tekia, il ne prolongera pas un chévèr autant que trois chevarim, pour cette même raison ; mais autant que trois teroumitin, c'est permis, car si nous faisons des chevarim, qui sont plus longs que notre terou'a, c'est parce que nous avons un doute : peut-être la terou'a écrite dans la Torah est-elle nos chevarim, comme il a été dit plus haut ; et par conséquent, la tekia aussi est plus longue. Et l'auteur, dans le premier avis, considère que, puisque dans la série tekia-terou'a-tekia la tekia n'est que comme la terou'a, trois petites impulsions, on ne doit plus prolonger un chévèr pour le rendre semblable à cela.
séif katan 9
- (י) בתקיעות של תשר"ת וכו' - דשמא הוי תרועה שברים ותרועה יחד ר"ל יליל וגנח ושיעור תקיעה הלא הוי כתרועה [ולפי דעה זו די אם נעשה התקיעה של תשר"ת כשיעור י"ב כחות] ובשל תש"ת יותר משל תר"ת דשברים הוא גונח והוא יותר גדול מיליל שהוא תרועה [ושיעור התקיעה די בזה כתשעה כחות] ובשל תר"ת די בתקיעה כשהיא של ג' כחות כמ"ש בריש הסעיף:(10) Dans la tekia de tekia-chevarim-terou'a-tekia, etc. – car peut-être la terou'a est-elle les chevarim et la terou'a ensemble, c'est-à-dire hurler et gémir, et la durée de la tekia est comme celle de la terou'a [et selon cet avis, il suffit que la tekia de tekia-chevarim-terou'a-tekia soit faite de la durée de douze impulsions] ; et celle de tekia-chevarim-tekia plus que celle de tekia-terou'a-tekia, car les chevarim sont un gémissement, qui est plus long que le hurlement qu'est la terou'a [et pour la durée de la tekia, il suffit ici de neuf impulsions] ; et dans celle de tekia-terou'a-tekia, il suffit que la tekia soit de trois impulsions, comme il est écrit au début du séif.
séif katan 10
- (יא) וכן אם מוסיף על שלשה שברים - ויש מן הפוסקים שמחמירין בזה ונכון לחוש לדבריהם לכתחלה שלא לעשות יותר מן ג' שברים [אחרונים]:(11) Et de même, s'il ajoute aux trois chevarim – certains décisionnaires sont rigoureux en cela, et il convient de tenir compte de leurs paroles lekhat'hila et de ne pas faire plus de trois chevarim [A'haronim].
séif katan 11
- (יב) שהם ט' טרומיטין - וכתבו האחרונים דנכון לעשות כן לכתחלה ובדיעבד די בג' כחות כדעה א':(12) Qui font neuf teroumitin – et les A'haronim ont écrit qu'il convient de faire ainsi lekhat'hila ; et bediavad, trois impulsions suffisent, selon le premier avis.
séif katan 12
- (יג) ושיעור תקיעה ג"כ וכו' - היינו בשל תר"ת [דאלו בשל תש"ת הוא יותר מעט] ונכון לחוש לדעה זו לכתחלה [ובדיעבד די אם עשה אותה כשלשה כחות כדעה הראשונה כ"כ אחרונים] ומש"כ ולפ"ז אין לחוש וכו' ר"ל דכיון דשיעור תקיעה הוא כט' טרומיטין לפחות ממילא יוכל להאריך בשבר אחד מהשברים עד כדי ח' טרומיטין ולא יחשב כתקיעה אבל יזהר שלא יעשה כשיעור ט' טרומיטין דאז פסול אף בדיעבד דנחשב כתקיעה לכו"ע. והנה בתשר"ת היה לנו להקל יותר להאריך בשבר אחד עד י"ח כחות כיון דתרועה שם הוא בסך זה ממילא לא הוי שיעור תקיעה עד י"ח שהוא גניחות ויללות אלא דיש לחוש לבלבול הדעת שפעם אחד יעשה השבר ארוך מחבירו דבתש"ת הלא אסור לעשות כן וכנ"ל ע"כ ישוה אותם בכל מקום שלא יהיה שום שבר ארוך כט' כחות וגם דלדעת הראב"ד כל שבר שהוא כט' כחות נחשב כתקיעה וע"כ יש ליזהר בזה ומ"מ בדיעבד אינו נפסל אם עשה השבר בתשר"ת עד י"ח כחות אבל י"ח פסול אף בדיעבד דשוב נעשה תקיעה לכו"ע. וכתבו האחרונים דלכתחלה יעשה שיעור השלשה שברים כט' כחות ובדיעבד יצא אם האריך כשיעור ו' כחות או קרוב לזה:(13) Et la durée de la tekia est également, etc. – c'est-à-dire dans celle de tekia-terou'a-tekia [car dans celle de tekia-chevarim-tekia, elle est un peu plus longue] ; et il convient de tenir compte de cet avis lekhat'hila [et bediavad, il suffit qu'il l'ait faite de trois impulsions, selon le premier avis ; ainsi ont écrit les A'haronim]. Et ce qu'il a écrit : « Et selon cela, il n'y a pas lieu de s'inquiéter, etc. » signifie que, puisque la durée de la tekia est d'au moins neuf teroumitin, il peut par conséquent prolonger un des chevarim jusqu'à huit teroumitin sans qu'il soit considéré comme une tekia ; mais il veillera à ne pas le faire de la durée de neuf teroumitin, car alors il est invalide même bediavad, puisqu'il est considéré comme une tekia selon tous les avis. Or, dans tekia-chevarim-terou'a-tekia, nous aurions dû être plus indulgents et permettre de prolonger un chévèr jusqu'à dix-huit impulsions, puisque la terou'a y a ce total ; par conséquent, il n'y a pas de durée de tekia avant dix-huit impulsions, qui sont la somme des gémissements et des hurlements. Mais il faut craindre la confusion de l'esprit, qu'une fois il ne fasse un chévèr plus long qu'un autre, alors que dans tekia-chevarim-tekia il est interdit de faire ainsi, comme il a été dit plus haut ; c'est pourquoi il les égalisera partout, de sorte qu'aucun chévèr n'ait la longueur de neuf impulsions. De plus, selon l'avis du Raavad, tout chévèr de neuf impulsions est considéré comme une tekia ; c'est pourquoi il faut y veiller. Néanmoins, bediavad, ce n'est pas invalide s'il a fait le chévèr de tekia-chevarim-terou'a-tekia jusqu'à dix-huit impulsions ; mais à dix-huit, c'est invalide même bediavad, car il devient alors une tekia selon tous les avis. Et les A'haronim ont écrit que lekhat'hila, il fera la durée des trois chevarim comme neuf impulsions, et bediavad, il est quitte s'il les a prolongés de la durée de six impulsions ou à peu près.
séif katan 13
- (יד) י"ב טרומיטין - ט"ס וצ"ל י"ח דתרועה הוא ט' טרומיטין וגם שברים לפחות הוא כן וא"כ הוא י"ח וגם יותר מעט דהא שברים ארוכין יותר מעט:(14) Douze teroumitin – c'est une erreur de copiste, et il faut lire dix-huit ; car la terou'a est de neuf teroumitin, et les chevarim aussi en comptent au moins autant ; cela fait donc dix-huit, et même un peu plus, car les chevarim sont un peu plus longs.
séif katan 14
- (טו) והאריך בשברים - לאו דוקא דה"ה אם אריכתו בשברים היה שוה עם התקיעה ג"כ לא יצא. והנה בעבור שזה הסעיף רבו פרטיו ויקשה להקורא להבין ממנו פרטיו למעשה וע"כ אכתוב בקיצור איך להתנהג לכתחלה. צריך התוקע ליזהר שיאריך בתקיעות דתשר"ת שכל תקיעה יהיה לפחות כשיעור ח"י כחות ומעט יותר והתקיעות של תש"ת ותר"ת יהיה לפחות כשיעור ט' כחות דבזה יצא לכו"ע שהרי מותר להאריך אפילו יותר מכשיעור וגם יזהר בכל השברים בין בתש"ת ובין בתשר"ת שלא יעשה שום שבר מט' כחות וטוב יותר שלא יעשה בכל שבר רק כשלשה כחות וגם יזהר לכתחלה שיעשה כל תרועה בין של תשר"ת ובין של תר"ת כשיעור ט' כחות:(15) Et a prolongé les chevarim – ce n'est pas précis : il en est de même si la longueur de ses chevarim était égale à celle de la tekia : il n'est pas quitte non plus. Or, comme les détails de ce séif sont nombreux et qu'il sera difficile au lecteur d'en dégager les détails pour la pratique, j'écrirai brièvement comment se conduire lekhat'hila. Celui qui sonne doit veiller à prolonger les tekiot de tekia-chevarim-terou'a-tekia, de sorte que chaque tekia ait au moins la durée de dix-huit impulsions et un peu plus ; et les tekiot de tekia-chevarim-tekia et de tekia-terou'a-tekia auront au moins la durée de neuf impulsions, car ainsi il s'acquitte selon tous les avis, puisqu'il est permis de prolonger même au-delà de la mesure. Et il veillera aussi, dans tous les chevarim, tant dans tekia-chevarim-tekia que dans tekia-chevarim-terou'a-tekia, à ne faire aucun chévèr de neuf impulsions ; et il est préférable de ne faire dans chaque chévèr qu'environ trois impulsions. Et il veillera aussi lekhat'hila à faire chaque terou'a, tant celle de tekia-chevarim-terou'a-tekia que celle de tekia-terou'a-tekia, de la durée de neuf impulsions.
séif katan 15
- (טז) בנשימה אחת - דזה אנו עושין בשביל תרועה הכתוב בתורה ואין להפסיקה לשנים. וכתבו רוב הפוסקים דזהו לעיכובא אפילו בדיעבד:(16) D'un seul souffle – car cela, nous le faisons au titre de la terou'a écrite dans la Torah, et il ne faut pas la couper en deux. Et la plupart des décisionnaires ont écrit que c'est indispensable, même bediavad.
séif katan 16
- (יז) שא"צ לעשותם בנשימה אחת - דגנוחי וילולי לא עבדי אינשי בנשימה אחת ועיין בב"י וב"ח דבדיעבד גם לדעה זו אם עשה בנשימה אחת יצא אלא דלכתחלה ס"ל דאין נכון לעשותם בנשימה אחת:(17) Qu'il n'est pas nécessaire de les faire d'un seul souffle – car les gens ne font pas les gémissements et les hurlements d'un seul souffle. Et vois le Beit Yossef et le Ba'h, selon lesquels, bediavad, même selon cet avis, s'il les a faits d'un seul souffle, il est quitte ; seulement, lekhat'hila, cet avis considère qu'il ne convient pas de les faire d'un seul souffle.
séif katan 17
- (יח) וי"א שצריך לעשותם בנשימה אחת - וטעמם דהא מה שאנו עושין שברים תרועה הוא מפני דשמא כונת התורה בתרועה לשתיהן דוקא דאז יוצא ידי תרועה א"כ אין להפסיק ביניהן בנשימה דהוי כמו תרועה שנחלקה לשתים ואינה כלום וע"כ אפילו בדיעבד אם עשה כן מחזירין אותו ומ"מ לא יתקע ש"ת בכח אחד בלתי שום הפסק דבכה"ג לא מיקרי נשימה אחת אלא יפסיק מעט רק שלא יהיה בכדי נשימה בינתיים:(18) Et certains disent qu'il faut les faire d'un seul souffle – leur raison est que, si nous faisons chevarim-terou'a, c'est parce que peut-être l'intention de la Torah, par terou'a, vise précisément les deux, et qu'alors seulement on s'acquitte de la terou'a ; il ne faut donc pas les séparer par une respiration, car ce serait comme une terou'a coupée en deux, qui ne vaut rien. C'est pourquoi, même bediavad, s'il a fait ainsi, on le fait recommencer. Néanmoins, il ne sonnera pas chevarim-terou'a d'un seul trait sans aucune pause, car dans un tel cas on n'appelle pas cela « un seul souffle » ; il fera plutôt une petite pause, pourvu qu'il n'y ait pas entre-temps le temps d'une respiration.
séif katan 18
- (יט) ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות - אבל איפכא לא ובמקומות שנוהגין לתקוע למלכיות תשר"ת תש"ת תר"ת וכן לזכרונות וכן לשופרות יכול לעשות ג"כ להיפך במיושב בשתי נשימות ובמעומד בנשימה אחת:(19) Et dans les sonneries debout, il fera cela en deux souffles – mais pas l'inverse. Et dans les endroits où l'on a l'usage de sonner pour Malkhouyot tekia-chevarim-terou'a-tekia, tekia-chevarim-tekia et tekia-terou'a-tekia, et de même pour Zikhronot et pour Chofarot, on peut aussi faire l'inverse : assis en deux souffles, et debout d'un seul souffle.
séif katan 19
- (כ) והמנהג הפשוט וכו' - ובמקומות שנוהגין לעשות בנשימה אחת ג"כ לא ישנו מנהגם. ואפילו לפי מנהגינו אם עשה בנשימה אחת יצא:(20) Et l'usage répandu, etc. – et dans les endroits où l'on a l'usage de faire cela d'un seul souffle, ils ne changeront pas non plus leur usage. Et même selon notre usage, s'il l'a fait d'un seul souffle, il est quitte.
séif katan 20
- (כא) לעשות הכל בב' נשימות - אך יזהר שלא יפסיק יותר מכדי נשימה כנ"ל וע"כ טוב שיקרא לפניו המקרא שברים תרועה בפעם אחת דאם ימתין התוקע עד שיקרא הקורא לפניו תיבת תרועה עלול מאד שיהיה עי"ז הפסק יותר מכדי נשימה:(21) De tout faire en deux souffles – mais il veillera à ne pas faire de pause plus longue que le temps d'une respiration, comme il a été dit plus haut ; c'est pourquoi il est bon que celui qui annonce les sons devant lui lise « chevarim-terou'a » en une fois, car si celui qui sonne attend que celui qui annonce devant lui dise le mot « terou'a », il est très probable qu'il y ait de ce fait une pause de plus que le temps d'une respiration.
séif katan 21
- (כב) שלא יצא - דאין כאן לא ראש ולא סוף וסברא ראשונה ס"ל כיון דניכר סלקי לכל אחד ואחד ועיין בביאור הגר"א שמסכים לדעה הראשונה:(22) Qu'il n'est pas quitte – car il n'y a ici ni début ni fin distincts pour chaque son ; et le premier avis considère que, puisque chaque son est reconnaissable, ils comptent chacun pour lui-même. Et vois le Biour du Gaon de Vilna, qui approuve le premier avis.
séif katan 22
- (כג) של תש"ת - המחבר נקט לפי מה שהיו נוהגים במקומו לתקוע בשביל מלכיות תשר"ת ובשביל זכרונות תש"ת כדלקמן בסימן תקצ"ב והתכוין שיעלה לו גם בשביל הראשונה של זכרונות וה"ה לפי מה שנוהגין במדינתינו לתקוע בכל פעם תשר"ת והתכוין באחרונה בשביל הראשונה של זכרונות:(23) De tekia-chevarim-tekia – l'auteur s'est exprimé selon l'usage qu'on avait dans son lieu, de sonner pour Malkhouyot tekia-chevarim-terou'a-tekia et pour Zikhronot tekia-chevarim-tekia, comme il est dit plus loin, au siman 592 ; et il a eu l'intention qu'elle lui compte aussi pour la première tekia de Zikhronot. Et il en est de même selon l'usage de nos contrées, de sonner chaque fois tekia-chevarim-terou'a-tekia, s'il a eu l'intention, par la dernière tekia, de sonner aussi la première de Zikhronot.
séif katan 23
- (כד) אלא בשביל תקיעה אחת - דהיינו האחרונה לפי שכל תקיעה צריך להיות בה ראש וסוף ואם נחלק תקיעה זו לשני תקיעות כמו שחשב התוקע אין כאן ראש לתקיעה אחרונה ולא סוף לתקיעה ראשונה ולפיכך אין אנו הולכין כלל אחר מחשבתו בזה אלא אנו חושבין תקיעה זו לתקיעה אחת ארוכה ועולה לו בשביל האחרונה:(24) Que pour une seule tekia – c'est-à-dire la dernière ; car chaque tekia doit avoir un début et une fin, et si l'on divise cette tekia en deux tekiot, comme l'a pensé celui qui sonne, il n'y a ni début pour la seconde tekia, ni fin pour la première tekia. C'est pourquoi nous ne suivons pas du tout sa pensée en cela, mais nous considérons cette tekia comme une seule longue tekia, et elle lui compte pour la dernière.
séif katan 24
- (כה) וי"א שאפילו וכו' - טעמם דאזלינן בתר מחשבתו ומחלקינן התקיעה לשתים וממילא אין לו כלום וכנ"ל ועיין באחרונים שכתבו דלדיעה זו הפסיד כל הבבא דהא הפסיק בקול אחר שהוא שלא כדין וכמש"כ בס"ח וצריך לחזור ולתקוע תשר"ת אכן לדינא אין נ"מ בכל זה דהעיקר כסברא ראשונה [א"ר וביאור הגר"א]:(25) Et certains disent que même, etc. – leur raison est que nous suivons sa pensée et divisons la tekia en deux, et par conséquent il n'a rien fait, comme il a été dit plus haut. Et vois les A'haronim, qui ont écrit que selon cet avis, il a perdu toute la série, puisqu'il a interrompu par un autre son, de manière non conforme à la loi, comme il est écrit au séif 8, et il doit sonner de nouveau tekia-chevarim-terou'a-tekia. Toutefois, en pratique, il n'y a aucune différence en tout cela, car l'essentiel est selon le premier avis [Eliya Rabba et Biour du Gaon de Vilna].
séif katan 25
- (כו) תקיעה אחת בין שני סדרים - ר"ל שתקע תשר"ת ש"ת והתנה בתקיעה אחרונה של תשר"ת שאם זה הסדר הוא הנכון תעלה לו התקיעה בשבילו ואם הסדר של תש"ת הוא הנכון יעלה לו תקיעה בשבילו כי הלא מדין התורה סגי בסדר אחד רק מפני שאין אנו יודעין איזה סדר הוא הנכון אנו תוקעין כולם וכנ"ל בריש הסימן ולכן יצא בדיעבד ע"י תנאו ומ"מ לכתחלה לא רצו חז"ל לתקן כך שיתקע רק תשר"ת ש"ת ר"ת כדי שלא יטעו לומר שאין צריך אלא ש"ת או תרועה תקיעה:(26) Une tekia entre deux séries – c'est-à-dire qu'il a sonné tekia-chevarim-terou'a-tekia, chevarim-tekia, et a posé comme condition, pour la dernière tekia de tekia-chevarim-terou'a-tekia, que si cette série est la bonne, la tekia lui compte pour elle, et que si la série tekia-chevarim-tekia est la bonne, la tekia lui compte pour celle-ci. Car selon la loi de la Torah, une seule série suffit ; c'est seulement parce que nous ne savons pas quelle série est la bonne que nous les sonnons toutes, comme il a été dit plus haut, au début du siman ; c'est pourquoi il est quitte bediavad grâce à sa condition. Néanmoins, lekhat'hila, nos Sages n'ont pas voulu instituer qu'on sonne seulement tekia-chevarim-terou'a-tekia, chevarim-tekia, terou'a-tekia, afin qu'on ne se trompe pas en disant qu'il ne faut que chevarim-tekia ou terou'a-tekia.
séif katan 26
- (כז) שבר אחר - ודי בזה דלא הפסיד סדרו כיון שגם התרועה שייכא עכשיו להשברים ששניהם הם תרועה בתשר"ת לכך חשבינן ליה רק כמו נתקל בשברים שאינו מפסיד השברים עי"ז ועיין בביאור הגר"א שמסיק דדוקא כשהיה בנשימה אחת ואם לא היה בנשימה אחת צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ותרועה ויש פוסקים דס"ל דאפילו היה בנשימה אחת ג"כ צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ולגמור הסדר כיון שעכ"פ הפסיק באמצע השברים. וראוי לחוש לכתחלה להחמיר כדבריהן:(27) Un autre chévèr – et cela suffit, car il n'a pas perdu sa série, puisque la terou'a aussi se rattache maintenant aux chevarim, tous deux constituant la terou'a dans tekia-chevarim-terou'a-tekia ; c'est pourquoi nous le considérons seulement comme celui qui a trébuché dans les chevarim, qui ne perd pas les chevarim de ce fait. Et vois le Biour du Gaon de Vilna, qui conclut que cela ne vaut que lorsque c'était d'un seul souffle ; mais si ce n'était pas d'un seul souffle, il faut sonner de nouveau trois chevarim et une terou'a. Et certains décisionnaires considèrent que, même si c'était d'un seul souffle, il faut aussi sonner de nouveau trois chevarim et achever la série, puisqu'en tout cas il s'est interrompu au milieu des chevarim ; et il convient lekhat'hila de tenir compte de leurs paroles et d'être rigoureux.
séif katan 27
- (כח) שגמר התרועה - פי' שעשה ג' כחות דבזה יצא ידי תרועה לדעה ראשונה הנ"ל בס"ג. וטעם החילוק בין גמר ללא גמר הוא דכ"ז שלא נגמר התרועה הוי קול בעלמא ונראה שעדיין עסוק בהשברים שגם התרועה לא גמר וחוזר להשלים השברים משא"כ בגמר התרועה שהוא קול שלם נראה שמתחיל אח"כ שברים אחר ולכך אינו מועיל בהשלמת שבר אחד אלא ג' שברים מחדש ומ"מ התקיעה הראשונה לא הפסיד גם בזה שלא הפסיק בקול אחר שאינו מענינא דשניהם הם מענין תרועה אלא שלא עשה כתיקונו:(28) Qu'il ait terminé la terou'a – explication : qu'il a fait trois impulsions, car par cela il s'acquitte de la terou'a selon le premier avis mentionné plus haut au séif 3. Et la raison de la distinction entre le cas où il l'a terminée et celui où il ne l'a pas terminée est que, tant que la terou'a n'est pas terminée, ce n'est qu'un simple son, et il semble qu'il est encore occupé aux chevarim, puisque la terou'a non plus, il ne l'a pas terminée, et il revient compléter les chevarim ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'il a terminé la terou'a, qui est un son complet : il semble qu'il commence ensuite d'autres chevarim ; c'est pourquoi compléter un chévèr ne sert à rien, et il faut trois nouveaux chevarim. Néanmoins, même dans ce cas, il n'a pas perdu la première tekia, car il n'a pas interrompu par un autre son étranger au sujet, puisque tous deux relèvent de la terou'a ; seulement, il ne l'a pas fait selon l'ordre prescrit.
séif katan 28
- (כט) אירע בתש"ת - היינו שהתחיל בשברים [שבר אחד או שתים] ואח"כ עשה תרועה לא אמרינן דהוא בכלל נתקל וכ"ש אם עשה כל השברים ואח"כ עשה תרועה כיון שהוא שלא מענינא קלקל בזה כל הסדר [וה"ה אם עשה התרועה קודם השברים ואין חילוק בכל זה בין שגמר התרועה או שלא גמר בכל ענין הפסיד התקיעה ראשונה] וכן מש"כ או תר"ת ר"ל שהתחיל בתרועה ובאמצע הפסיק והתחיל לעשות שבר אחד והכל כנ"ל לענין תש"ת וה"ה לענין תר"ת דכיון שאין זה שייך כלל לתרועה שבסדר זה הפסיד גם גם תקיעה ראשונה:(29) Si cela s'est produit dans tekia-chevarim-tekia – c'est-à-dire qu'il a commencé par des chevarim [un ou deux chevarim] et a ensuite fait une terou'a : nous ne disons pas qu'il entre dans la catégorie de celui qui trébuche ; et à plus forte raison s'il a fait tous les chevarim et a ensuite fait une terou'a : puisque c'est étranger au sujet, il a gâté par cela toute la série. [Et il en est de même s'il a fait la terou'a avant les chevarim ; et il n'y a en tout cela aucune distinction entre le cas où il a terminé la terou'a et celui où il ne l'a pas terminée : dans tous les cas, il a perdu la première tekia.] Et de même, ce qu'il a écrit : « ou dans tekia-terou'a-tekia » signifie qu'il a commencé par la terou'a, s'est interrompu au milieu et a commencé à faire un chévèr ; et tout est comme il a été dit plus haut au sujet de tekia-chevarim-tekia. Et il en est de même pour tekia-terou'a-tekia : puisque cela n'a aucun rapport avec la terou'a de cette série, il a perdu aussi la première tekia.
séif katan 29
- (ל) בין תקיעה לשברים - היינו בתש"ת הכניס תרועה קודם שברים וה"ה אם הכניסו אחר שברים ואפילו אם לא גמר התרועה וכנ"ל. וכן בתשר"ת אם עשה התרועה קודם השברים הפסיד בזה גם תקיעה ראשונה ויש מאחרונים שמקילין בתשר"ת וס"ל דכיון שתרועה שייכא בזה הסדר אלא שהקדימה א"צ לחזור לתקיעה ראשונה אלא גומר שברים תרועה כדרכו תמיד ודיו:(30) Entre la tekia et les chevarim – c'est-à-dire que dans tekia-chevarim-tekia, il a inséré une terou'a avant les chevarim ; et il en est de même s'il l'a insérée après les chevarim, même s'il n'a pas terminé la terou'a, comme il a été dit plus haut. Et de même dans tekia-chevarim-terou'a-tekia, s'il a fait la terou'a avant les chevarim, il a perdu par cela aussi la première tekia. Mais certains A'haronim sont indulgents pour tekia-chevarim-terou'a-tekia et considèrent que, puisque la terou'a appartient à cette série et qu'il l'a seulement avancée, il n'a pas besoin de revenir à la première tekia, mais il achève chevarim-terou'a comme toujours, et cela lui suffit.
séif katan 30
- (לא) בין תרועה לתקיעה - היינו ג"כ בתר"ת הכניס שברים אחר תרועה וה"ה אם הכניסו קודם תרועה ובכל זה אפילו לא גמר את השברים וכנ"ל. ויש מקומות שדרכן לסיים בסוף תרועה בקול ארוך ועיין בפמ"ג בסק"ב שמפקפק בזה דאולי נחשב זה לשברים וכן יש מבעלי התקיעה שאינם מומחים במלאכה זו וכשעושין תרועה מתחילין בו בקול ארוך ונראה התחלתו כעין שברים גם זה לאו שפיר עבדי:(31) Entre la terou'a et la tekia – c'est-à-dire aussi que dans tekia-terou'a-tekia, il a inséré des chevarim après la terou'a ; et il en est de même s'il les a insérés avant la terou'a ; et en tout cela, même s'il n'a pas terminé les chevarim, comme il a été dit plus haut. Et il y a des endroits où l'on a coutume de terminer la terou'a par un son long ; et vois le Peri Megadim, au séif katan 2, qui émet un doute à ce sujet, car peut-être cela est-il considéré comme des chevarim. Et de même, il y a des sonneurs qui ne sont pas experts dans cet art et qui, lorsqu'ils font une terou'a, la commencent par un son long, de sorte que son début ressemble à des chevarim : eux non plus n'agissent pas bien.
séif katan 31
- (לב) וכן אם הריע שתי תרועות זו אחר זו - דאף ששתיהם מענינא מ"מ כיון שכבר גמר אחת בכשרות תו השניה הויא הפסק ודוקא כשהפסיק ביניהם דאם עשאן בנשימה אחת הויא כתרועה אריכתא וכדלקמיה לענין שברים:(32) Et de même, s'il a fait deux terou'ot l'une après l'autre – car bien que toutes deux relèvent du sujet, néanmoins, puisqu'il en a déjà terminé une de manière valide, la seconde constitue une interruption. Et ce, seulement lorsqu'il a fait une pause entre elles ; car s'il les a faites d'un seul souffle, c'est comme une longue terou'a, comme il est dit ci-après au sujet des chevarim.
séif katan 32
- (לג) כמתעסק וכו' - ומ"א מצדד דיש להקל בזה דמתעסק לא חשיב תקיעה כלל והו"ל כאלו שמע קול אחר בנתיים דלא חשיב הפסק עי"ז:(33) Comme quelqu'un qui s'exerce, etc. – et le Maguen Avraham penche vers l'indulgence en cela, car le son de celui qui s'exerce n'est pas du tout considéré comme une tekia, et c'est comme s'il avait entendu un autre son entre-temps, ce qui n'est pas considéré comme une interruption.
séif katan 33
- (לד) שתק והפסיק וכו' - היינו שהיה בשתי נשימות דאם היה בנשימה אחת נחשב כאחת וכשר דהרי יכול להוסיף כמה שברים כדלעיל בס"ג. וה"ה אם התחיל לתקוע ואין הקול עולה יפה ומתחיל לתקוע שנית נחשבת הכל לתקיעה אחת [אחרונים]:(34) Il s'est tu et a fait une pause, etc. – c'est-à-dire que c'était en deux souffles ; car si c'était d'un seul souffle, cela est considéré comme un seul ensemble et c'est valide, puisqu'on peut ajouter plusieurs chevarim, comme il est dit plus haut, au séif 3. Et de même, s'il a commencé à sonner, que le son ne sort pas bien et qu'il commence à sonner une seconde fois, tout est considéré comme une seule tekia [A'haronim].
séif katan 34
- (לה) תקיעה ראשונה - ואם כבר תקע גם תקיעה אחרונה אותה תקיעה עולה לו במקום תקיעה ראשונה וגומר משם ואילך על הסדר. ואם לא נזכר עד שעומד בסימן אחר כגון שעומד בתש"ת ונזכר שטעה בתשר"ת גומר כל הסימן ואח"כ חוזר ותוקע תשר"ת פ"א ואע"ג שהפסיק באמצע הסימן דתשר"ת בקולות אחרות אין בכך כלום כיון שבכל בבא בפ"ע לא היה הפסק בקולות אחרות ודע עוד דבכל זה אפילו תקע בתקיעות דמיושב צריך לחזור ולא נאמר דנסמוך על תקיעות דמעומד דכיון שבירך על אלו צריך לעשותן כהוגן וגם בתקיעות דמעומד צריך לחזור דהם עיקר אבל אם טעה בתקיעות שאחר התפלה אין בכך כלום [מ"א וש"א]:(35) La première tekia – et s'il a déjà sonné aussi la dernière tekia, cette tekia lui compte à la place de la première tekia, et il achève à partir de là dans l'ordre. Et s'il ne s'en est souvenu qu'alors qu'il en était à une autre série, par exemple s'il en était à tekia-chevarim-tekia et s'est souvenu qu'il s'était trompé dans tekia-chevarim-terou'a-tekia, il achève toute la série, puis il sonne de nouveau tekia-chevarim-terou'a-tekia une fois ; et bien qu'il ait interrompu au milieu de la série de tekia-chevarim-terou'a-tekia par d'autres sons, cela ne pose aucun problème, puisque dans chaque série prise séparément, il n'y a pas eu d'interruption par d'autres sons. Et sache encore qu'en tout cela, même s'il s'est trompé en sonnant les sonneries faites assis, il doit recommencer, et nous ne disons pas que nous nous appuierons sur les sonneries faites debout ; car puisqu'il a fait la bénédiction sur celles-ci, il doit les faire comme il convient. Et dans les sonneries debout aussi, il faut recommencer, car elles sont l'essentiel. Mais s'il s'est trompé dans les sonneries qui suivent la prière, cela ne pose aucun problème [Maguen Avraham et d'autres A'haronim].
séif katan 35
- (לו) לא יצא - דכתיב והעברת שופר תרועה וקבלו חז"ל דר"ל דרך העברתו כלומר בדרך תמונת גידולו שהאיל מעבירו מחיים בראשו כך צריך לתקוע בו דהיינו במקום הקצר [ח"א בשם הר"ן והריטב"א בסוכה] וגם רמז לדבר מן המצר קראתי יה:(36) Il n'est pas quitte – car il est écrit : « Tu feras passer le chofar de terou'a », et nos Sages ont reçu par tradition que cela signifie « selon la manière dont il passe », c'est-à-dire selon la forme de sa croissance, telle que le bélier le porte de son vivant sur sa tête : c'est ainsi qu'il faut y sonner, c'est-à-dire par l'endroit étroit ['Hayé Adam au nom du Ran et du Ritva sur Soucca]. Et il y a aussi une allusion à cela : « De l'étroitesse, j'ai appelé Yah » (Psaumes 118, 5).
séif katan 36