Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 587 →- (א) בתוך הבור - הוא דינא דמשנה וכתבו הראשונים שמשנה זו לצורך נשנה בשעת הגזירה שגזרו האומות שלא יקיימו ישראל את המצות ונתחבאו בבורות ובמערות לקיים:(1) À l'intérieur d'une fosse – c'est une loi de la Michna ; et les Richonim ont écrit que cette Michna a été enseignée par nécessité, à l'époque du décret où les nations avaient décrété que les Juifs n'accomplissent pas les mitsvot, et ils se cachaient dans les fosses et dans les grottes pour les accomplir.
séif katan 1
- (ב) או בתוך המערה - וה"ה מרתף וכה"ג מקום שהוא תחת הקרקע שקול התקיעה מתערב עם קול הברה לעומדים בחוץ. ובבנין שרובו על הקרקע ומקצתו בתוך הקרקע שרי דע"י שרובו למעלה מן הקרקע לא מתבלבל הקול ונשמע קול שופר אף לעומדים מבחוץ ועיין בה"ל מ"ש בזה:(2) Ou à l'intérieur d'une grotte – et il en est de même d'une cave, et de tout endroit semblable situé sous terre, où le son de la sonnerie se mêle au son de l'écho pour ceux qui se tiennent dehors. Mais dans un bâtiment dont la majeure partie est au-dessus du sol et une partie dans le sol, c'est permis, car du fait que la majeure partie est au-dessus du sol, le son ne se brouille pas et l'on entend le son du chofar, même ceux qui se tiennent dehors ; et vois dans le Biour Halakha ce qui est écrit à ce sujet.
séif katan 2
- (ג) אותן העומדים בתוך וכו' - דבתוך הבור גופא אינו נשמע קול הברה ולאו דוקא אם כל גופם בבור אלא אפילו הכניסו רק ראשם לבור סגי:(3) Ceux qui se tiennent à l'intérieur, etc. – car à l'intérieur de la fosse elle-même, on n'entend pas le son de l'écho. Et ce n'est pas précisément le cas où tout leur corps est dans la fosse : même s'ils n'ont fait entrer que leur tête dans la fosse, cela suffit.
séif katan 3
- (ד) והעומדים מבחוץ - ובהיה כולו בתוך הבור רק שראשו חוץ לבור כעומד מבחוץ דמי:(4) Et ceux qui se tiennent dehors – et si quelqu'un était entièrement dans la fosse, seule sa tête étant hors de la fosse, il est considéré comme se tenant dehors.
séif katan 4
- (ה) יצאו - והוא שיתכוין התוקע להוציאם או בש"ץ שדעתו מן הסתם להוציא לכו"ע:(5) Sont quittes – à condition que celui qui sonne ait l'intention de les rendre quittes ; ou s'il s'agit de l'officiant (chalia'h tsibour), dont l'intention, a priori, est de rendre quitte tout le monde.
séif katan 5
- (ו) ואם קול הברה שמעו - פי' שעם קול השופר שמעו לבסוף קול הברה לא יצאו שהרי קול פסול מעורב עם קול השופר:(6) Mais s'ils ont entendu le son de l'écho – explication : qu'avec le son du chofar, ils ont entendu à la fin le son de l'écho ; ils ne sont pas quittes, puisqu'un son invalide est mêlé au son du chofar.
séif katan 6
- (ז) לא יצאו - וכתבו הפוסקים דסיבת ד"ז תלוי בעומק הבור או בריחוק המקום וכל אדם יש בידו להבחין ולהכיר אם קול שופר שמע בלחוד או מעורב בו קול הברה ויש אומרים עוד דאפילו התוקע בביהכ"נ ויש עומדים בחוץ קצת רחוק ממנו שייך בזה ג"כ הבחנה לפי הריחוק מביהכ"נ ועיין בה"ל מ"ש בזה ויש מי שמחמיר ואומר דלעומדים מבחוץ תמיד נשמע קול הברה ויש לחוש לדעה זו שלא בשעת הדחק ולתקוע עוד פעם אבל בלי ברכה עד שיהיה ברור לו שקול הברה שמע:(7) Ne sont pas quittes – et les décisionnaires ont écrit que la cause de cette loi dépend de la profondeur de la fosse ou de l'éloignement de l'endroit, et chacun peut discerner et reconnaître s'il a entendu le son du chofar seul ou si le son de l'écho y était mêlé. Et certains disent encore que même pour celui qui sonne à la synagogue, alors que certains se tiennent dehors un peu loin de lui, il y a lieu là aussi de discerner selon l'éloignement de la synagogue ; et vois dans le Biour Halakha ce qui est écrit à ce sujet. Et il y a un avis qui est rigoureux et dit que, pour ceux qui se tiennent dehors, on entend toujours le son de l'écho ; et il faut tenir compte de cet avis lorsque ce n'est pas en cas de nécessité pressante, et sonner encore une fois, mais sans bénédiction, à moins qu'il ne lui soit clair qu'il a entendu le son de l'écho (auquel cas il recommence avec bénédiction).
séif katan 7
- (ח) וכן התוקע וכו' - המחבר לא חילק כאן בין עומדים בתוך החבית לעומד חוצה לה וכמו שחילק לענין בור משום דאין דרך ב"א ליכנס בתוך חבית כמו שדרך ליכנס בבור ורק מכניס השופר לשם ותוקע והוא עומד מבחוץ וי"א דמש"ה לא חילק בזה המחבר דבחבית קול הברתה גדולה ואפילו העומד בתוכה אפשר ששומע קול הברה וע"כ יש להחמיר בזה ולחזור ולתקוע בלי ברכה אלא א"כ ברור לו שקול שופר שמע:(8) Et de même celui qui sonne, etc. – l'auteur (du Choulhan Aroukh) n'a pas distingué ici entre ceux qui se tiennent à l'intérieur du tonneau et celui qui se tient à l'extérieur, comme il l'a fait au sujet de la fosse, parce que les gens n'ont pas l'habitude d'entrer à l'intérieur d'un tonneau comme on a l'habitude d'entrer dans une fosse : on y introduit seulement le chofar et l'on sonne en se tenant dehors. Et certains disent que si l'auteur n'a pas distingué ici, c'est parce que dans un tonneau l'écho est fort, et même celui qui se tient à l'intérieur peut entendre le son de l'écho ; c'est pourquoi il faut être rigoureux en cela et sonner de nouveau sans bénédiction, à moins qu'il ne lui soit clair qu'il a entendu le son du chofar.
séif katan 8
- (ט) ועלה חוץ לבור וכו' - ומיירי שביחד הוציא ראשו והשופר מן הבור ומילתא דפשיטא הוא דשרי אלא דקמ"ל דלא חיישינן למיגזר דילמא אפיק רישיה מעל לבור ואכתי שופר בבור ותקע ואפשר בזה לשמוע קול הברה (גמרא). ובהוציא השופר תחלה וראשו עדיין בבור ותקע אם חיישינן בזה לקול הברה תלוי בפלוגתת הפוסקים אם מחוץ לבפנים נשמע קול הברה ויתבאר במשנה ברורה לקמיה:(9) Et il est remonté hors de la fosse, etc. – il s'agit du cas où il a sorti ensemble sa tête et le chofar de la fosse ; et c'est une chose évidente que c'est permis, mais le texte nous apprend que l'on ne craint pas et que l'on n'établit pas de décret de peur qu'il ne sorte sa tête au-dessus de la fosse alors que le chofar est encore dans la fosse, et qu'il ne sonne ainsi, auquel cas il est possible d'entendre le son de l'écho (Guemara). Et s'il a sorti d'abord le chofar alors que sa tête était encore dans la fosse, et qu'il a sonné : la question de savoir si l'on craint dans ce cas le son de l'écho dépend de la divergence des décisionnaires sur le point de savoir si l'on entend le son de l'écho de l'extérieur vers l'intérieur ; et cela sera expliqué dans la Michna Beroura ci-après.
séif katan 9
- (י) וכן אותם שהיו בבור וכו' - פי' ועלו ג"כ ביחד עם התוקע ושמעו גמר התקיעות בחוץ ויצאו ידי חובתם ג"כ מטעם הנ"ל שכל מה ששמעו היה קול שופר ויש מקילים בזה אפילו לא יצאו כלל רק שמעו גמר התקיעות שתקע בחוץ בהיותם בבור ול"ח לקול הברה דדוקא מבפנים לחוץ נשמע קול הברה אבל לא מבחוץ לפנים ולמעשה יש להחמיר בשלא יצאו לתקוע שנית בלי ברכה אם אינו ברור להם שקול שופר שמעו. התוקע שהכניס שופר לבור ותקע והוא בעצמו עומד כולו מבחוץ העומדים בבור יצאו בתקיעתו והוא עצמו לא יצא אא"כ ברור לו שקול שופר שמע:(10) Et de même ceux qui étaient dans la fosse, etc. – explication : et ils sont remontés eux aussi en même temps que celui qui sonne, et ont entendu la fin des sonneries dehors ; ils sont quittes de leur obligation, également pour la raison mentionnée plus haut, car tout ce qu'ils ont entendu était le son du chofar. Et certains sont indulgents en cela même s'ils ne sont pas sortis du tout, mais ont seulement entendu, alors qu'ils étaient dans la fosse, la fin des sonneries qu'il a sonnées dehors, et l'on ne craint pas le son de l'écho, car ce n'est que de l'intérieur vers l'extérieur que l'on entend le son de l'écho, mais pas de l'extérieur vers l'intérieur. En pratique, il faut être rigoureux lorsqu'ils ne sont pas sortis, et sonner une seconde fois sans bénédiction, s'il ne leur est pas clair qu'ils ont entendu le son du chofar. Celui qui sonne en ayant introduit le chofar dans la fosse, alors que lui-même se tient entièrement dehors : ceux qui se tiennent dans la fosse sont quittes par sa sonnerie, mais lui-même n'est pas quitte, à moins qu'il ne lui soit clair qu'il a entendu le son du chofar.
séif katan 10
- (יא) שלא בחיוב - כגון קודם עמוד השחר וכדלקמן בסימן תקפ"ח:(11) Sans obligation – par exemple avant l'aube, comme il est dit plus loin, au siman 588.
séif katan 11
- (יב) במתעסק - להתלמד או לשם שיר בעלמא דלא יצא וכדלקמן סימן תקפ"ט ס"ח:(12) Pour s'exercer – pour apprendre, ou simplement pour faire de la musique, auquel cas il n'est pas quitte, comme il est dit plus loin, siman 589, séif 8.
séif katan 12
- (יג) ותקע ומשך - ר"ל שהאריך תקיעתו בשבילו:(13) Et il a sonné et prolongé – c'est-à-dire qu'il a allongé sa sonnerie pour lui.
séif katan 13
- (יד) לא יצא - שהרי עכ"פ חסר לו התחלת התקיעה וה"ה נמי אם כל התקיעה היה בחיוב אלא שהוא נכנס באמצע התקיעה או שיצא מביהכ"נ באמצע התקיעה ושוב לא שמע לא יצא אע"פ שהיה שיעור תקיעה במה ששמע וכמאן דשמע חצי שיעור תקיעה דמי:(14) Il n'est pas quitte – puisque, en tout cas, il lui manque le début de la sonnerie. Et il en est de même si toute la sonnerie était faite dans le cadre de l'obligation, mais qu'il est entré au milieu de la sonnerie, ou qu'il est sorti de la synagogue au milieu de la sonnerie et n'a plus entendu : il n'est pas quitte, bien que ce qu'il a entendu ait eu la durée d'une sonnerie, et il est considéré comme celui qui a entendu une demi-mesure de sonnerie.
séif katan 14
- (טו) וי"א דיצא - וסברא ראשונה עיקר וצריך לחזור ולתקוע ואעפ"כ לא יברך עליו דספק ברכות להקל ויותר טוב שישמע הברכה מאחר שלא יצא עדיין:(15) Et certains disent qu'il est quitte – mais le premier avis est l'essentiel, et il faut sonner de nouveau ; néanmoins, il ne fera pas de bénédiction dessus, car en cas de doute sur les bénédictions, on est indulgent ; et il vaut mieux qu'il entende la bénédiction d'un autre qui n'est pas encore quitte.
séif katan 15
- (טז) ובאמצע התקיעה יצא לחוץ - ר"ל התוקע והשלימה על שפת הבור ונמצא שהעומדים בחוץ שמעו רק סוף התקיעה דפלגא קמא היתה תקיעה פסולה ואם היה שיעור תקיעה על שפת הבור תלוי בשני דיעות הנ"ל וה"ה אם שמע מתחלה קול שופר כגון שהיה עם התוקע בבור ובאמצע התקיעה יצא לחוץ ולא שמע רק קול הברה נמי לא יצא דבעינן שמיעת קול שופר כשר מתחלה ועד סוף. וכתבו האחרונים דיזהרו כל העם שלא להוציא כיחם וניעם בשעת תקיעה כדי שישמעו כל הקולות מתחלתם ועד סופם וכן לא יביאו ילדיהם אצלם וג"כ מטעם זה ומוטב שיהיו אצל אמותיהם בביהכ"נ של נשים דנשים אינן מחויבות מן הדין בתקיעת שופר ומ"מ נראה דקטנים שהגיעו לחינוך מצוה להביאם ולהחזיקם אצלו ויאיים עליהם שישמעו התקיעות ולא יבלבלו להצבור:(16) Et au milieu de la sonnerie, il est sorti dehors – c'est-à-dire celui qui sonne, et il l'a achevée au bord de la fosse ; il se trouve que ceux qui se tiennent dehors n'ont entendu que la fin de la sonnerie, dont la première moitié était une sonnerie invalide (pour eux, à cause de l'écho). Et s'il y a eu la durée d'une sonnerie au bord de la fosse, cela dépend des deux avis mentionnés plus haut. Et il en est de même s'il a entendu d'abord le son du chofar, par exemple s'il était avec celui qui sonne dans la fosse, et qu'au milieu de la sonnerie il est sorti dehors et n'a plus entendu que le son de l'écho : il n'est pas quitte non plus, car il faut entendre le son d'un chofar valide du début jusqu'à la fin. Et les A'haronim ont écrit que tout le peuple doit veiller à ne pas expulser glaires et mucosités (en toussant ou en se raclant la gorge) au moment de la sonnerie, afin d'entendre tous les sons du début jusqu'à la fin ; et de même, ils n'amèneront pas leurs enfants auprès d'eux, également pour cette raison, et il vaut mieux qu'ils soient auprès de leurs mères dans la synagogue des femmes, car les femmes ne sont pas obligées selon la stricte loi à la sonnerie du chofar. Néanmoins, il semble que les jeunes enfants qui ont atteint l'âge de l'éducation ('hinoukh), c'est une mitsva de les amener et de les garder auprès de soi, et on les avertira sévèrement pour qu'ils écoutent les sonneries et ne dérangent pas l'assemblée.
séif katan 16