Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 583 →- (א) וכשיאכל רוביא וכו' - וה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה:(1) Et lorsqu'il mange du roubia, etc. – et il en est de même pour ce qui est appelé dans d'autres langues d'un nom évoquant la multiplication : chaque pays mangera selon sa langue.
séif katan 1
- (ב) יהי רצון - מלפניך ד' או"א שירבו זכיותינו וכתב א"ר בשם של"ה יתעורר אדם בתשובה כשיאמר י"ר ויתפלל ע"ז בלב שלם:(2) Qu'il soit Ta volonté – « devant Toi, Hachem notre D.ieu et D.ieu de nos pères, que nos mérites se multiplient ». Et l'Eliya Rabba a écrit, au nom du Chla, que l'homme s'éveillera au repentir lorsqu'il dira « Yehi ratson », et priera pour cela d'un cœur entier.
séif katan 2
- (ג) תפוח מתוק בדבש - והתפוח עיקר ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא מ"מ צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש:(3) Une pomme douce dans du miel – et la pomme est l'essentiel : on récite la bénédiction sur elle, et elle acquitte le miel. Et bien qu'il mange la pomme après la bénédiction « Hamotsi », il doit néanmoins réciter sur elle la bénédiction. Et certains ont l'usage de tremper le pain de « Hamotsi » dans le miel.
séif katan 3
- (ד) שתחדש וכו' - ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה:(4) « Que se renouvelle », etc. – et il dira la requête après avoir commencé à manger, car il est interdit de s'interrompre entre la bénédiction et la consommation.
séif katan 4
- (ה) שנה מתוקה - וע"כ יש נמנעים לבשל בר"ה מיני חומץ בארש"ט וכדומה וע"כ האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים אין מבשלין אותן בחומץ. והנה כל אלו הענינים עושין הכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח בד' עם התשובה ומעש"ט:(5) Une année douce – c'est pourquoi certains s'abstiennent de cuisiner à Roch Hachana des mets vinaigrés, du borchtch et autres ; et c'est pourquoi ceux qui mangent du poisson comme signe (simana), pour que nous soyons féconds et nous multipliions comme les poissons, ne les cuisinent pas dans du vinaigre. Or toutes ces choses, on les fait toutes comme bon signe ; c'est pourquoi il est évident qu'il faut se garder beaucoup de se mettre en colère en ces jours, outre la gravité de l'interdit, afin que ce soit un bon signe ; mais que son cœur soit joyeux et confiant en Hachem, avec le repentir et les bonnes actions.
séif katan 5
- (ו) ראש כבש - וטוב יותר של איל:(6) Une tête de mouton – et il est encore mieux qu'elle soit d'un bélier.
séif katan 6
- (ז) לומר נהיה לראש - וע"כ אם אין לו ראש כבש יאכל ראש אחר של בהמה או של עוף:(7) Pour dire : « Que nous soyons à la tête » – c'est pourquoi, s'il n'a pas de tête de mouton, il mangera une autre tête, de bétail ou de volaille.
séif katan 7
- (ח) הנהר וכו' - ולומר תשוב תרחמנו וגו'. משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב [לילך] למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב נהר או באר וטוב שיהיה מחוץ לעיר. ויש לילך ביום א' אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל. ובקצת מקומות ראיתי כשחל יום א' בשבת הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג]:(8) Au fleuve, etc. – et pour dire « Il reviendra, Il aura pitié de nous, etc. » (Michée 7, 19). Car il est rapporté dans le Midrach qu'Avraham notre père traversa un fleuve, de l'eau jusqu'au cou, lorsqu'il alla l'offrir (Its'hak) sur l'autel, et dit : « Sauve-moi, car les eaux sont arrivées jusqu'à mon âme » (Psaumes 69, 2) ; et nous faisons cela en souvenir de la ligature (Akéda). Et il est bien d'aller dans un endroit où il y a des poissons vivants, comme signe que le mauvais œil n'ait pas d'emprise sur nous et que nous soyons féconds et nous multipliions comme les poissons. Et dans les Écrits (de l'Ari), il a écrit : un fleuve ou un puits, et il est bien que ce soit hors de la ville. Et il faut y aller le premier jour, après Min'ha, avant le coucher du soleil, et dire le verset « Qui est un D.ieu comme Toi, etc. » (Michée 7, 18) ; fin de citation. Et dans quelques endroits, j'ai vu que lorsque le premier jour tombe un Chabbat, on va au fleuve le second jour. Et c'est peut-être parce que le fleuve est hors de la ville, et à cause de l'interdit de transporter, car on porte des livres et autres ; c'est pourquoi on y va le second jour [Peri Megadim].
séif katan 8
- (ט) שלא לישן וכו' - משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א שכתב דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל התהילים:(9) De ne pas dormir, etc. – car il est rapporté dans le Yerouchalmi : « Celui qui dort au début de l'année, sa bonne étoile (mazal) dort. » Et l'Ari zal a dit qu'après midi il est permis de dormir, car l'ange (le mazal) s'est déjà éveillé grâce aux prières et aux sonneries. Et le Ba'h a écrit que le Maharam dormait à Roch Hachana. Et celui qui reste assis oisif est considéré comme dormant. Et voir le 'Hayé Adam, qui a écrit qu'après le repas on se fixera à l'étude, et si sa tête est lourde, il dormira un peu s'il ne peut pas faire autrement. Et certains ont l'usage de terminer tous les Psaumes.
séif katan 9