Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 581 →- נוהגים לקום באשמורת - דסוף הלילה הקב"ה שט בעוה"ז והוא עת רצון ומה שנהגו מר"ח שאז עלה משה בהר סיני לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והוי עת רצון. ואיכא אסמכתא מקרא אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת עולה מ' כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יוה"כ כי באלו ארבעים יום התשובה מקובלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לו לקבל תשובתו מאהבה ועוד סמך מקרא ומל ד' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך ר"ת אלול:
(א) אלול ואילך - אבל בר"ח גופא א"א סליחות ותחנונים וכן הנוהגים לומר תהלים כל אלול עם תחנונים יה"ר אין להתחיל בר"ח [פמ"ג]:On a l'usage de se lever à la veille de l'aube – car à la fin de la nuit, le Saint, béni soit-Il, parcourt ce monde, et c'est un moment de faveur (et ratson). Et ce qu'on a l'usage de commencer à partir de Roch 'Hodech Eloul, c'est qu'alors Moché monta sur le mont Sinaï pour recevoir les secondes Tables, et l'on fit passer le chofar dans le camp pour annoncer que « Moché est monté sur la montagne », afin qu'ils ne s'égarent plus après l'idolâtrie ; et ce fut un moment de faveur. Et il y a un appui (asmakhta) dans le verset : « Je suis à mon bien-aimé et mon bien-aimé est à moi » (Cantique des Cantiques 6, 3) : les initiales (אני לדודי ודודי לי) forment « Eloul », et les lettres finales (quatre lettres youd) totalisent quarante, correspondant aux quarante jours de Roch 'Hodech Eloul jusqu'à Yom Kippour ; car durant ces quarante jours le repentir est accepté : que son cœur soit proche de son Bien-Aimé par le repentir, et alors son Bien-Aimé est proche de lui pour accepter son repentir avec amour. Et il y a encore un appui dans le verset : « Hachem ton D.ieu circoncira ton cœur et le cœur de ta descendance » (Deutéronome 30, 6) : les initiales (את לבבך ואת לבב) forment « Eloul ».
(1) Eloul et au-delà – mais à Roch 'Hodech même, on ne dit pas de seli'hot ni de supplications. Et de même, ceux qui ont l'usage de dire les Psaumes tout le mois d'Eloul avec des supplications et un « Yehi ratson » ne doivent pas commencer à Roch 'Hodech [Peri Megadim].séif katan 1
- (ב) עד יוה"כ - ונוהגין במדינתינו מר"ח אלול עד יוה"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור לדוד ד' אורי וכו' בוקר וערב ואומרים אחריו קדיש ואנו נוהגין לומר עד שמע"צ ועד בכלל. וביום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת שחרית קודם אין כמוך ובערב אחר תפלת המנחה ובמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפלה בר"ח יש להקדים מזמור ברכי נפשי וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפלת שחרית ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפלת שחרית יש להקדים השיר של יום [אחרונים]:(2) Jusqu'à Yom Kippour – Et l'on a l'usage dans nos contrées, de Roch 'Hodech Eloul jusqu'à Yom Kippour, de dire chaque jour, après la fin de la prière, le psaume « De David. Hachem est ma lumière, etc. » (Psaumes 27), matin et soir, et l'on dit après lui le Kaddich. Et nous avons l'usage de le dire jusqu'à Chemini Atséret inclus. Et un jour où il y a Moussaf, on le dit après la fin de la prière du matin, avant « Ein kamokha » (la sortie du Séfer Torah) ; et le soir, après la prière de Min'ha. Et dans les endroits où on le dit après la fin de la prière, à Roch 'Hodech il faut faire précéder le psaume « Barkhi nafchi » (Psaumes 104). Et de même, dans les endroits où on le dit après la prière du matin et où l'on a aussi l'usage de dire le cantique du jour (chir chel yom) après la prière du matin, il faut faire précéder le cantique du jour [A'haronim].
séif katan 2
- (ג) מר"ח ואילך וכו' - יש מתחילין מיום ראשון דר"ח ויש מתחילין מיום שני דר"ח וכ"כ בסי' דה"ח. ויש לתקוע בכל בוקר אחר התפלה. נוהגין בכל יום של ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפלה אומרי' בצבור עשרה מזמורים [וביה"ר שלפני אמירתו יש לדלג תיבות בהם שבעים שנה] וכיון שא"א ספר שלם י"ל בזכות מזמורי תהלים שקראנו לפניך וכו' ואחר היה"ר אומרים קדיש ואם אין עשרה בשעת אמירת תהלים וממתינין על אחד שישלים המנין יש לשייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה ויאמר קדיש ובימי התשובה שבין ר"ה ליוה"כ אומרים יותר מעשרה מזמורים כדי לגמור התהלים פעם שלישית קודם יוה"כ [מטה אפרים]:(3) À partir de Roch 'Hodech et au-delà, etc. – certains commencent dès le premier jour de Roch 'Hodech, et certains commencent au second jour de Roch 'Hodech, et c'est ce qu'a écrit le Siddour Derekh 'Haïm. Et il faut sonner du chofar chaque matin après la prière. On a l'usage, chaque jour de semaine à partir de Roch 'Hodech Eloul, après la prière, de dire en communauté dix psaumes [et dans le « Yehi ratson » qui précède leur récitation, il faut sauter les mots qui y figurent, « dont les jours sont soixante-dix ans »] ; et puisqu'on ne dit pas un livre (des Psaumes) entier, on dira (dans le « Yehi ratson » final) : « Par le mérite des psaumes que nous avons lus devant Toi, etc. » ; et après le « Yehi ratson », on dit le Kaddich. Et s'il n'y a pas dix hommes au moment de la récitation des Psaumes, et qu'on attend quelqu'un pour compléter le minyan, il faut laisser un psaume, qu'on dira une fois qu'ils seront dix, et l'on dira le Kaddich. Et durant les Jours de pénitence entre Roch Hachana et Yom Kippour, on dit plus de dix psaumes, afin d'achever les Psaumes une troisième fois avant Yom Kippour [Maté Efraïm].
séif katan 3
- (ד) לומר סליחות - ואף יחיד יוכל לומר אותם שאין בהם י"ג מדות. ובסליחה שנזכר י"ג מדות ידלג אותן תיבות. וכן אותם הבקשות שהן בלשון תרגום כגון מחי ומסי וכו' ומרן די בשמיא וכו' לא יאמר כשאין שם מנין עשרה [א"ר]. כשמתחילין סליחות אומרים או"א חוץ מסליחה המתחלת בשם אחד משמותיו של הקב"ה. כתב אבודרהם ויקרא בשם ד' יש להפסיק מעט בין בשם ובין ד'. אם אין מנין בעת אמירת אשרי יאמר סליחות וכשיבואו מנין יאמרו קדיש באמצע סליחות ובא"ר כתב שיאמרו אח"כ ג' פסוקים כשיש מנין. ואם היה מנין בתחלת אמירת הסליחות ולבסוף יצאו מקצתן י"ל דמ"מ אומר קדיש אחר הסליחות וכעין מה שנתבאר בסימן נ"ה [פמ"ג]:(4) Pour dire des seli'hot – Et même un particulier (sans minyan) peut dire celles où ne figurent pas les treize attributs (de miséricorde). Et dans une seli'ha où sont mentionnés les treize attributs, il sautera ces mots. De même, les requêtes qui sont en langue araméenne, comme « Ma'hei oumassei », etc., et « Maran di vichmaya », etc., il ne les dira pas quand il n'y a pas là de minyan de dix [Eliya Rabba]. Lorsqu'on commence les seli'hot, on dit « Notre D.ieu et D.ieu de nos pères », sauf pour une seli'ha qui commence par l'un des Noms du Saint, béni soit-Il. L'Abudarham a écrit : dans « Vayikra béchem Hachem » (Exode 34, 5), il faut faire une petite pause entre « béchem » et « Hachem ». S'il n'y a pas de minyan au moment de la récitation d'« Achré », il dira les seli'hot, et quand le minyan arrivera, on dira le Kaddich au milieu des seli'hot ; et l'Eliya Rabba a écrit qu'on dira alors trois versets, quand il y a un minyan (avant le Kaddich). Et s'il y avait un minyan au début de la récitation des seli'hot, et qu'à la fin une partie d'entre eux sont sortis, on peut dire que néanmoins on dit le Kaddich après les seli'hot, à l'instar de ce qui a été expliqué au siman 55 [Peri Megadim].
séif katan 4
- (ה) ביום א' שלפני ראש השנה - ר"ל יום ראשון של השבוע שחל לפני ר"ה:(5) À partir du dimanche qui précède Roch Hachana – c'est-à-dire le premier jour de la semaine qui tombe avant Roch Hachana.
séif katan 5
- (ו) מיום ראשון שבוע שלפניו - משום שהרבה נוהגים להתענות עשרה ימים עם יוה"כ ולעולם יחסרו ד' ימים מר"ה עד יוה"כ שלא יוכלו להתענות דהיינו ב' ימים ר"ה ושבת שובה ועיו"כ לכך צריך להשלים ד' ימים קודם ר"ה וכדי שיהיה יום מסויים להתחלה תקנו יום ראשון בכל פעם ועוד טעם שקבעו ד' ימים שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ד' ימים קודם הקרבה ובכל הקרבנות בפ' פנחס כתיב והקרבתם עולה ובר"ה כתיב ועשיתם עולה ללמד שבר"ה יעשה אדם עצמו כאלו מקריב את עצמו ולכן קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם. הש"ץ מתעטף בטלית בשעה שאומרים י"ג מדות אף שהוא קודם אור היום אבל אז אינו מברך עליו אף שהוא בגד המיוחד ליום כיון שלובשו בלילה ויש דעה דפטור אז מציצית כדלעיל בסימן י"ח [לבוש] וט"ז השיג עליו דלמה לו להכניס עצמו לדבר שיש בו ספק וע"כ לא יטול אז טלית שלו ולא טלית של קהל שהוא ג"כ כשלו אלא יקח טלית של חבירו דבזה לכו"ע פטור מציצית ויכוין שנוטלו רק לכבוד ולא לקנותו:(6) À partir du dimanche de la semaine qui précède – parce que beaucoup ont l'usage de jeûner dix jours, Yom Kippour compris, et il manque toujours quatre jours entre Roch Hachana et Yom Kippour où l'on ne peut pas jeûner, à savoir les deux jours de Roch Hachana, Chabbat Chouva et la veille de Yom Kippour ; c'est pourquoi il faut compléter quatre jours avant Roch Hachana. Et afin qu'il y ait un jour déterminé pour le commencement, ils ont institué chaque fois le dimanche. Et il y a une autre raison pour laquelle ils ont fixé quatre jours : car nous trouvons pour les sacrifices qu'ils nécessitent un examen (pour vérifier l'absence) de défaut quatre jours avant l'offrande. Et pour tous les sacrifices, dans la paracha Pin'has, il est écrit : « Vous offrirez un holocauste », alors que pour Roch Hachana il est écrit : « Vous ferez un holocauste » (Nombres 29, 2), pour enseigner qu'à Roch Hachana l'homme doit se faire lui-même comme s'il s'offrait lui-même en sacrifice ; c'est pourquoi on a fixé quatre jours pour examiner tous les défauts de sa faute et s'en repentir. L'officiant s'enveloppe du talit au moment où l'on dit les treize attributs, même si c'est avant le jour ; mais alors il ne récite pas de bénédiction dessus, bien que ce soit un vêtement destiné au jour, puisqu'il le revêt de nuit ; et il y a un avis selon lequel il est alors exempt de tsitsit, comme on l'a vu plus haut, au siman 18 [Levouch]. Et le Taz l'a contesté : pourquoi devrait-il s'engager dans une chose qui comporte un doute ? C'est pourquoi il ne prendra alors ni son propre talit, ni le talit de la communauté, qui est aussi considéré comme le sien, mais il prendra le talit de son prochain, car dans ce cas, selon tous les avis, il est exempt de tsitsit ; et il aura l'intention de le prendre seulement pour l'honneur (de la prière) et non pour l'acquérir.
séif katan 6
- (ז) ואבל אסור וכו' - אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו [או תוך שלשים על שאר קרובים] אסור לעבור לפני התיבה בר"ה ויוה"כ דהא דינם כרגלים לכל מילי אבל בימי הסליחות אפילו בער"ה ועשי"ת מותר [ובדליכא' חזן אחר שרי אפילו בר"ה ויוה"כ]. וכן בימים שאין אומרים תחנון מותר להתפלל שחרית אם אחר יאמר הלל אבל מוסף לא יתפלל והח"א כתב כמדומה שהגר"א לא היה מניח להתפלל אפילו שחרית בר"ח אכן בדליכא אחר לכו"ע מותר להתפלל אפילו מוסף:(7) Et un endeuillé n'a pas le droit, etc. – Un endeuillé, dans les douze mois du deuil de son père ou de sa mère [ou dans les trente jours pour les autres proches], n'a pas le droit de passer devant l'arche (d'officier) à Roch Hachana et à Yom Kippour, car leur statut est comme celui des fêtes de pèlerinage à tous égards ; mais durant les jours de seli'hot, même la veille de Roch Hachana et pendant les Dix Jours de pénitence, c'est permis [et lorsqu'il n'y a pas d'autre chantre, c'est permis même à Roch Hachana et à Yom Kippour]. Et de même, les jours où l'on ne dit pas Ta'hanoun, il lui est permis de prier Cha'harit, si un autre dit le Hallel ; mais il ne priera pas Moussaf. Et le 'Hayé Adam a écrit : il me semble que le Gaon de Vilna ne permettait pas (à un endeuillé) de prier même Cha'harit à Roch 'Hodech. Cependant, lorsqu'il n'y a personne d'autre, selon tous les avis il est permis de prier même Moussaf.
séif katan 7
- (ח) בערב ראש השנה - וה"ה בעיוה"כ במקום שמרבים בסליחות:(8) La veille de Roch Hachana – et il en est de même la veille de Yom Kippour, là où l'on multiplie les seli'hot.
séif katan 8
- (ט) וידקדקו - נהגו לעבור לפני התיבה פרנסים ומנהיגים שיודעים בצער הדור והיינו דוקא כשהם נאמנים ומגינים על הדור ומרוצים לעם ובעוה"ר בדור הזה וכו' וכדי לתקן פרצה זו ראוי שיתפלל הש"ץ הקבוע:(9) Et l'on veillera – On a l'usage que passent devant l'arche les administrateurs et dirigeants qui connaissent la détresse de la génération ; et cela uniquement lorsqu'ils sont fidèles, protègent la génération et sont agréés par le peuple. Et à cause de nos nombreuses fautes, en cette génération, etc. (ce n'est pas le cas) ; et afin de réparer cette brèche, il convient que ce soit l'officiant attitré qui prie.
séif katan 9
- (י) היותר הגון - וכל העוזרים ומסייעים לש"ץ שאינו הגון כאלו גוזל טוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין [ס"ח]. והיודע בעצמו שאינו בקי מאד ויודע לשמור אפילו משגגה אין לו להכניס את עצמו בעבודת השם. ואם אינו ראוי והגון ובקי אין ממתינין לו כשאר עונשים אלא גובין לאלתר [א"ר]:(10) Le plus convenable – Et tous ceux qui aident et soutiennent un officiant qui n'est pas convenable, c'est comme s'ils volaient un bien à la communauté, et ils devront en rendre compte [Séfer 'Hassidim]. Et celui qui sait de lui-même qu'il n'est pas très compétent et qu'il ne sait pas se garder même de l'erreur involontaire ne doit pas s'engager dans le service de D.ieu (comme officiant). Et s'il n'est pas digne, convenable et compétent, on ne lui accorde pas de délai comme pour les autres châtiments, mais on le fait payer immédiatement [Eliya Rabba].
séif katan 10
- (יא) בתורה ובמעשים - וראוי שיהיה הש"ץ והתוקע בעלי תשובה גמורה גם ראוי שילמדו הכונות מהתפלות והתקיעות והוא מהזוהר ונהגו שמי שהתחיל להתפלל או לתקוע אפילו פ"א אין ליתן המצוה לאחר ואם חלה הוא ביד הקהל להעמיד אחר ומ"מ כשחוזר לבריאותו המצוה חוזרת אל הראשון מי שבא בעש"ג אין ראוי להיות ש"ץ בר"ה ויוה"כ אא"כ עשה תשובה. אם רואה שיש מחלוקת בשביל התפלה לא יתפלל אע"פ שיתפלל מי שאינו הגון:(11) En Torah et en bonnes actions – Et il convient que l'officiant et celui qui sonne du chofar soient des repentis complets ; il convient aussi qu'ils étudient les intentions (kavanot) des prières et des sonneries ; et cela provient du Zohar. Et l'on a l'usage que celui qui a commencé à prier ou à sonner, même une seule fois, on ne donne pas la mitsva à un autre ; et s'il est tombé malade, la communauté a le pouvoir d'en désigner un autre ; néanmoins, lorsqu'il recouvre la santé, la mitsva revient au premier. Celui qui a eu des relations avec une non-Juive ne convient pas pour être officiant à Roch Hachana et à Yom Kippour, à moins qu'il ne se soit repenti. S'il voit qu'il y a une querelle à cause de la désignation pour la prière, il ne priera pas, même si c'est quelqu'un qui n'est pas convenable qui priera (à sa place).
séif katan 11
- (יב) שיהא בן שלשים - שאז ראוי בן לוי לעבודה ותפלה הוא כנגד עבודה וגם שאז לבו נשבר ונדכה:(12) Qu'il soit âgé de trente ans – car c'est alors qu'un Lévi est apte au service (dans le Sanctuaire), et la prière correspond au service (des sacrifices) ; et aussi parce qu'alors son cœur est brisé et humble.
séif katan 12
- (יג) שיהא נשוי - דומיא דכה"ג שהיו מכינים לו אשה אחרת ושתהיה לו אשה לשומרו מן החטא. ופשוט דאם מזדמן לו שנים אחד שהוא בן תורה וירא חטא ואין לו אלו הפרטים והשני הוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן שלשים הבן תורה קודם:(13) Qu'il soit marié – à l'image du Cohen Gadol (à Yom Kippour), pour qui on préparait une autre épouse ; et afin qu'il ait une épouse pour le préserver de la faute. Et il est évident que si deux candidats se présentent, l'un érudit en Torah et craignant la faute, mais qui n'a pas ces particularités, et le second un homme simple, marié et âgé de plus de trente ans, l'érudit en Torah a la priorité.
séif katan 13
- (יד) כל היום - שחרית ומנחה [שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור וי"א דאף ערבית שלפניו אבל הערבית של היום שלאחריו אין שייך לו] וכתב המ"א דמטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליא"צ דתפלה תליא ברצון הקהל והא"ר מפקפק בזה ודעתו דיא"צ יש לו להתפלל אם הוא מתענה ומן למנצח ואילך יש להניח להתפלל אף לאבל והובא דבריו בפמ"ג:(14) Toute la journée – Cha'harit et Min'ha [car à celui qui commence une mitsva, on dit : « Termine-la » ; et certains disent : même l'Arvit qui précède (ce jour) ; mais l'Arvit qui suit le jour ne le concerne pas]. Et le Maguen Avraham a écrit que, pour cette raison, il a la priorité sur l'endeuillé, sur le mohel (circonciseur) et sur celui qui a la yahrtseit (anniversaire de décès d'un parent), car la prière dépend de la volonté de la communauté. Et l'Eliya Rabba émet des doutes à ce sujet, et son avis est que celui qui a la yahrtseit a le droit de prier s'il jeûne ; et à partir de « Lamnatséa'h » (Psaumes 20) et au-delà, il faut laisser prier même un endeuillé ; et ses propos sont rapportés dans le Peri Megadim.
séif katan 14
- (טו) נוהגין וכו' - וביום א' דסליחות נהגו רוב הקהל להתענות ויחיד אומר עננו במנחה בשומע תפלה אבל הש"ץ אינו אומר ענינו בחזרת התפלה:(15) On a l'usage, etc. – Et le premier jour des seli'hot, la majorité de la communauté a l'usage de jeûner ; et un particulier dit « Anénou » (« Réponds-nous ») à Min'ha, dans la bénédiction « Choméa tefila » ; mais l'officiant ne dit pas « Anénou » dans la répétition de la prière.
séif katan 15
- (טז) ערב ראש השנה - ואפילו התינוקות מתענין [מ"א בשם מהרי"ל] והתינוקות ל"ד אלא ר"ל נערים שהגיעו לי"ג לזכר וי"ב שנים לנקבה מתענין. וא"צ קבלה ולא השלמה אפי' אין מתענה עשי"ת:(16) La veille de Roch Hachana – Et même les enfants jeûnent [Maguen Avraham, au nom du Maharil]. Et le mot « enfants » n'est pas précis ; il veut plutôt dire que les jeunes gens qui ont atteint treize ans pour un garçon et douze ans pour une fille jeûnent. Et ce jeûne ne nécessite ni acceptation préalable ni d'être complété, même pour celui qui ne jeûne pas les Dix Jours de pénitence.
séif katan 16
- (יז) ואין קורין בהם ויחל וכו' - והיינו אפילו אותן שמתענין וקורין ויחל בכל ער"ח [פ"ת] ואין אומרים או"א ברכנו בברכה וכו' לפי שאינו ת"צ:(17) Et l'on ne lit pas « Vaye'hal », etc. – c'est-à-dire même ceux qui jeûnent et lisent « Vaye'hal » chaque veille de Roch 'Hodech [Peri Megadim] ; et l'on ne dit pas « Notre D.ieu et D.ieu de nos pères, bénis-nous de la bénédiction, etc. » (dans la répétition), parce que ce n'est pas un jeûne public.
séif katan 17
- (יח) ואם חל ברית מילה וכו' - עיין לעיל בסימן תקס"ח ס"ב בהג"ה ובמ"ב שם מבואר ענין זה באריכות קצת:(18) Et s'il y a une circoncision, etc. – voir plus haut, au siman 568, séif 2, dans la glose (du Rema), et dans la Michna Beroura là-bas ; ce sujet y est expliqué assez longuement.
séif katan 18
- (יט) יכולים לאכול - היינו מי שיזמינו בעה"ב אבל השייכים לברית מצוה לאכול אבי הבן וסנדק ומוהל כולם נקראים בעלי ברית ויו"ט שלהם הוא. כתב המ"א במקום שיש מקצת חולי יש להקל בכל אלו התעניתים וא"צ התרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הצבור והש"ך ביו"ד סימן רי"ד כתב דמחמת שאינו בריא לעולם צריך התרה [ח"א]:(19) On peut manger – c'est-à-dire celui que le maître de maison invite ; mais ceux qui sont concernés par la circoncision ont la mitsva de manger : le père de l'enfant, le sandak et le mohel sont tous appelés « maîtres de l'alliance » (baalei brit), et c'est leur jour de fête. Le Maguen Avraham a écrit : là où il y a un peu de maladie, on peut être indulgent pour tous ces jeûnes, et il n'est pas nécessaire de faire une annulation (hatarat nédarim) de l'usage, sauf pour celui qui jeûne plus que ce que la communauté a l'usage de jeûner. Mais le Chakh, dans Yoré Déa siman 214, a écrit que si c'est parce qu'il n'est pas en bonne santé de façon permanente, il faut toujours une annulation ['Hayé Adam].
séif katan 19
- (כ) בלא תנאי - ר"ל אף דישן שינת קבע ומבואר לעיל דאסור לאכול אחר השינה אא"כ התנה קודם שישן שאינו מקבל עליו התענית קודם עה"ש הכא שרי:(20) Sans condition – c'est-à-dire même s'il a dormi d'un sommeil fixe ; et bien qu'il ait été expliqué plus haut qu'il est interdit de manger après le sommeil (la nuit précédant un jeûne) à moins d'avoir stipulé avant de dormir qu'il n'accepte pas sur lui le jeûne avant l'aube, ici c'est permis.
séif katan 20
- (כא) אחר שכן נהגו - והאידנא נהוג עלמא שלא לאכול רק שישתה קאוו"ע או טיי"א קודם הליכה לביהכ"נ כי בזמנינו נמשך אמירת סליחות עד אור היום ופשיטא שמיד שעלה עמוה"ש אסור לאכול ולשתות [שע"ת]:(21) Puisque tel est l'usage – Et de nos jours, l'usage général est de ne pas manger, mais seulement de boire du café ou du thé avant d'aller à la synagogue, car à notre époque la récitation des seli'hot se prolonge jusqu'au jour ; et il est évident que dès que l'aube s'est levée, il est interdit de manger et de boire [Chaarei Techouva].
séif katan 21
- (כב) אין נופלים על פניהם וכו' - דהוא כמו שאר עיו"ט:(22) On ne se prosterne pas sur la face, etc. – car c'est comme toute autre veille de fête.
séif katan 22
- (כג) אע"פ שנופלים על פניהם - היינו אף אם נמשך על היום מפני דרוב פעמים רגילין לסיים קודם עלות השחר תקנו לנפול אף אם אירע פ"א שממשיך על היום:(23) Bien qu'on se prosterne sur la face – c'est-à-dire même si la récitation des seli'hot s'est prolongée jusqu'au jour : puisque la plupart du temps on a l'habitude de terminer avant l'aube, ils ont institué de se prosterner, même s'il arrive une fois qu'on se prolonge jusqu'au jour.
séif katan 23
- (כד) ואין תוקעין וכו' - להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות דחובה [ואף כשחל יום א' של ר"ה בשבת ג"כ אין תוקעין בע"ש]. ומ"מ מותר לתקוע להתלמד דדי כשמפסיק בביהכ"נ אבל במנהגים כתב הטעם כדי לערבב השטן א"כ אין לתקוע כלל ובא"ר בשם ספר אמרכל משמע דלהתלמד שרי בחדר סגור:(24) Et l'on ne sonne pas, etc. – pour faire une séparation entre les sonneries facultatives (du mois d'Eloul) et les sonneries obligatoires (de Roch Hachana) [et même lorsque le premier jour de Roch Hachana tombe un Chabbat, on ne sonne pas non plus la veille de Chabbat]. Néanmoins, il est permis de sonner pour s'exercer, car il suffit qu'on interrompe à la synagogue. Mais dans les Minhaguim, il a donné comme raison : afin de confondre le Satan ; dans ce cas, on ne doit pas sonner du tout. Et il ressort de l'Eliya Rabba, au nom du Séfer Amarkal, que pour s'exercer c'est permis dans une pièce fermée.
séif katan 24
- (כה) מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה - להראות שאנו בטוחין בחסדו ית' שיוציא לצדק משפטינו. ומ"מ לא ילבש בר"ה בגדי רקמה ומשי כבשאר יו"ט דיהא מורא הדין אלא ילבש בגדים לבנים נאים [ט"ז בשם רש"ל] ועיין במ"א סימן תקצ"ז דבמקום שאין נוהגין ללבוש לבנים עכ"פ לא ילבש חשובים כ"כ:(25) On lave et l'on se coupe les cheveux la veille de Roch Hachana – pour montrer que nous sommes confiants en Sa bonté, béni soit-Il, qu'Il fera sortir notre jugement innocent. Néanmoins, on ne revêtira pas à Roch Hachana des vêtements brodés et de soie comme aux autres fêtes, afin que la crainte du jugement soit sur lui, mais il revêtira de beaux vêtements blancs [Taz, au nom du Maharchal]. Et voir le Maguen Avraham, siman 597 : là où l'on n'a pas l'usage de porter du blanc, du moins on ne portera pas de vêtements si somptueux.
séif katan 25
- (כו) נוהגין לטבול וכו' - ואם אינו יכול לטבול משום צינה יראה לשפוך על גופו ט' קבין מים. ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום [ח"א]. יש מאחרונים שכתבו שנכון למנוע עצמו מלשמש מטתו בשני לילות של ר"ה אא"כ היתה ליל טבילה דאז חייב לקיים עונתו ויחזור ויטבול בשחרית. אכן אלו האנשים האוכלים לשובע בטנם או ח"ו שנכנס במחשבתו הרהור אשה יותר טוב שישמש מטתו מח"ו שיבא לידי עבירה ויחזור ויטבול בשחרית [ח"א]:(26) Certains ont l'usage de se tremper, etc. – Et s'il ne peut pas se tremper à cause du froid, il veillera à verser sur son corps neuf kav d'eau. Et il ne se trempera pas plus tôt qu'une heure avant le milieu du jour ['Hayé Adam]. Certains A'haronim ont écrit qu'il est bon de s'abstenir de relations conjugales pendant les deux nuits de Roch Hachana, à moins que ce ne soit la nuit d'immersion (de son épouse), car alors il est tenu d'accomplir son devoir conjugal (ona), et il se trempera de nouveau le matin. Cependant, ces hommes qui mangent à satiété, ou dont, à D.ieu ne plaise, l'esprit est envahi de pensées sur une femme, il vaut mieux qu'ils aient des relations conjugales plutôt que d'en venir, à D.ieu ne plaise, à une transgression ; et il se trempera de nouveau le matin ['Hayé Adam].
séif katan 26
- (כז) הקברות - דביה"ק הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחנות. ואין לילך על קבר אחד ב"פ ביום אחד:(27) Au cimetière – car le cimetière est le lieu de repos des justes, et la prière y est mieux acceptée. Mais qu'il ne dirige pas sa prière vers les morts ; qu'il demande plutôt à D.ieu, béni soit-Il, de lui accorder miséricorde par le mérite des justes qui reposent dans la poussière. Et il fera le tour des tombes et donnera la tsedaka avant de dire les supplications. Et l'on ne doit pas aller sur une même tombe deux fois le même jour.
séif katan 27